לא חיברתי את המאמר הזה אלא כדי לקרב את הבנים אל אביהם שבשמיים

מצגת בנושא: "לא חיברתי את המאמר הזה אלא כדי לקרב את הבנים אל אביהם שבשמיים"— תמליל מצגת:

1 לא חיברתי את המאמר הזה אלא כדי לקרב את הבנים אל אביהם שבשמיים
שובו אליי בנים שובבים!!!

2 יש בורא לעולם!!!, הוכחה לוגית ומתמטית
הערה: נא לחשוב בדעה זכה וצלולה שאינה "משוחדת ע"י אינטרסים" על הנאמר כאן, וכן לקרוא את המאמר על מנת לקבל החלטות מעשיות. ולא לקרוא סתם לידע בלבד. בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ (צורך גדול הוא להתחיל התורה בבראשית ברא אלוקים, כי הוא שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל. מפירוש הרמב"ן (1194) )

3 להרחבה לחץ יש בורא לעולם!!!, הוכחה לוגית ומתמטית
על כל דבר נשאל אם הוא קיים, איך למה כמה זמן וכו' אבל על הבורא אין אדם רשאי לשאול אלא אם יש או אין, (אח"כ נרחיב בנושא, בנתיים מי שלא מבין למה, יקבל זאת כאקסיומה) להרחבה לחץ ההנחות היסוד, שההיגיון מחייב: המרחב והזמן- אין להם גבולות. (מה שהמדע טוען שציר הזמן מוגבל: טענה שבעצם תומכת באמת- שאלוקים ברא את העולם, שהרי לטענתם לפני 13 מליארד שנה נברא החומר, ואם נחזור עוד דקה לפני: נראה 0 מאופס, אז הם אומרים: לא שייך לשאול מה היה לפני המפץ, לא הגיוני- זה כמו להגיד שהמרחב מוגבל. שהרי הזמן לא תלוי בשום דבר! (שהרי מאז ומעולם הכופרים טענו שהעולם הוא קדמון) (" "הדעה הרווחת הייתה, שעל פי היחסות הכללית, הכל, כולל הזמן, התחיל במפץ הגדול. לכן פשוט לא הגיוני לשאול מה היה כאן לפני", אומר בוג'וואלד. אך הוא טוען שהתיאוריה פשוט קרסה כאשר הלכו איתה רחוק מדי. "היחסות הכללית רואה במפץ הגדול סינגולריות, מה שמעיד כי התיאוריה עצמה מאבדת משמעות כאשר אנו מנסים להציב שאלות."") (מתוך הידען) "בעבר חשבו שהעולם הוא קדמון ומעולם לא היתה ליקום התחלה, כך שאין צורך להסביר את קיומו. כיום מחקרים מדעיים הוכיחו את ההיפך: התפשטות הגלקסיות והתפרקות חומרים רדיואקטיביים מוכיחה שהיתה ליקום התחלה, ממפץ גדול שלפניו לא היה קיים דבר (אפילו לא חלל), ומתוך התפרצות אדירה הופיעו לפתע מאין-מוחלט חומר-אנרגיה-מרחב-וזמן."

4 והנה ההוכחה:

5 הבהרה: כל "עולם", ו"עולמנו" במאמר הכוונה לכל מה שנמצא בייקום
הכוונה לכל מה שנמצא בייקום (כלומר- המושג "עולמנו" כולל את כל מה שנמצא בייקום)

6 נקדים 3 הקדמות: 1 אין שום דבר שנוצר מעצמו, 2: העולם שלנו ( או משהו אחר במרחב) לא קיים מאז ומעולם, 3: כל מחובר- מחודש הקדמה א 1: אין שום דבר שנוצר מעצמו כלומר, ישנם שני אפשרויות להסביר איך "הדבר" הזה קיים: א: הוא יצר את עצמו ב: מישהוא אחר יצר אותו ב- א' ישנן שתי אפשרויות מתי הוא יצר את עצמו: 1: לפני היה קיים 2: כשהוא כבר היה קיים ושניהם לא הגיוניים, כי: 1 כי לפני שהוא היה קיים הוא לא יכול לעשות כלום, כי הוא היה 0, ו0 לא עושה כלום. 2: הא כבר היה קיים, אז יצירתו שנית לא הועילה ביכלל. אם כן ישנן שתי אפשרויות להסביר כיצד "הדבר" הזה קיים: או שהוא היה קיים מאז ומעולם, או שמישהוא אחר יצר אותו

7 עולמנו : איך הוא קיים? ( בין אם הסיבה היא חומר, או
אנרגיה, או היכולת להיווצר כתוצאה של משך זמן (תנודות קוואנטים...  וכו...) וכיון שאמרנו ש-2: זה לא הגיוני כי צריך שמישהוא אחר יברא אותו, ואם הייקום היה ריק לגמריי "0" אז אין מי שיברא את העולם, נשארו 2 אפשרויות: 1: שעולמנו היה קיים מאז ומעולם. או שאלוקים, שהיה קיים מאז ומעולם, ברא את העולם. 1: היה קיימת מאז ומעולם 2 נוצר בנקודה כלשהיא על ציר הזמן 0 נברא היום5770

8 הקדמה ב:

9 הקדמה ב: x+3≠x x-3 ≠ x x/2 ≠ x (X ≠0) ∞+3= ∞, ∞-3= ∞ ∞/2= ∞ הקדמה ב:
ידוע ש: מה שאין לו גבול (בתחילה) – הוא אינסופי, וכן בזמן: מה שהיה קיים מאז ומעולם, זה אומר שהוא קיים אינסוף זמן. מה שיש לו תחילה: קיים רק פרק זמן סופי, כלומר הוא לא קיים אינסוף זמן. ידוע על פי כללי המתמטיקה: x+3≠x x-3 ≠ x x/2 ≠ x (X ≠0) ∞+3= ∞, ∞-3= ∞ ∞/2= ∞ אם כן נסיק שאם: x+3≠x זה אומר שx סופי ואם x+3=x זה אומר ש x אינסופי, כלומר ∞ x= יש מבין?

10 0 נברא היום5770 המציאות של עולמנו היא כפונקציה של הזמן, כלומר: איך העולם שלנו הגיע למצב שהוא נמצא בו כיום? כמה זמן לקח לו להגיע למצב הזה? ע"פ היהדות:כ שנה, כיון שעולמנו נברא לפני כ-5770 שנה אם נאמר שעולמנו קיים מאז ומעולם, אז איך העולם שלנו הגיע למצב שהוא נמצא בו כיום? כמה זמן לקח לו להגיע למצב הזה? ∞ שנים. ע"פ היהדות, מחר, הוא תוצאה של = שנים, ולכן דין הוא שהמצב ישתנה, (שהעולם יהיה מושפע מהזמן) אך אם נאמר שעולמנו קיים מאז ומעולם, אז מחר הוא תוצאה של ∞+0.003= ∞ ולכן דין הוא שהמצב לא ישתנה, אולם אנו רואים שהעולם מתקדם כל שניה שעוברת ולכן לא יכול להיות שהיום הוא תוצאה של ∞ שנים. אלא תוצאה של מספר סופי. f(a) ≠f(a (1+ a מספר סופי

11 אלא התחיל להשפיע מלפני t שנים. (t סופי.)
סיכום ההקדמה: כל מה שקיים מאז ומעולם הזמן לא משפיע עליו. העולם שלנו (כל מה שבייקום) מושפע מהזמן, ולכן לא יכול להיות שהוא (או סיבתו) היה קיים מאז ומעולם. כלומר הזמן לא השפיע על הייקום שלנו (או על משהו שגרם לשינוי המצב בייקום) מאז ומעולם אלא התחיל להשפיע מלפני t שנים. (t סופי.) זה אומר שאלוקים ברא את העולם מלפני t שנים עד כאן הקדמה 2 יש מבין? להרחבה לחץ

12 עולמנו : איך הוא קיים. כמה זמן הוא כבר קיים
עולמנו : איך הוא קיים? כמה זמן הוא כבר קיים?( בין אם התחלתו היא חומר, או אנרגיה, או היכולת להיווצר כתוצאה של משך זמן (תנודות קוואנטים...  וכו...) בהקדמה 1 הסברנו ש: נשארו 2 אפשרויות: 1) 1: שעולמנו היה קיים מאז ומעולם. (2: לא יכול להיות) 2) או שאלוקים, שהיה קיים מאז ומעולם, ברא את העולם. 1) 1: הייתה קיימת מאז ומעולם 2: נוצרה שנקודה כלשהיא על ציר הזמן 0 נברא היום5770 2) לאור הדברים האמורים לעיל (בהקדמה ב') ניתן לומר שאפשרות" 1)" ירדה כי אמרנו שהעולם קיים אורך זמן סופי, ולא אינסופי. אם כן נשארה אפשרות" 2)"

13 הקדמה ג כל דבר מחובר (כלומר שמורכב מדברים שונים באופן מסודר) הוא מחודש
כלומר, מישהוא יצר אותו, משהו עשה אותו, מישהוא תיכנן אותו. קרוב לוודאי שליוצר שלו יש יכולת לחשוב ולתכנן איך לסדר את הדבר. למשל- את המאמר הזה אי אפשר לכתוב ע"י תוכנה שכותבת 0, 1 בינארי באופן אקראי. או ע"י קוף שמשחק במקלדת של המחשב. כי אין סיכוי שיצא מאמר שכזה, אלא ע"י הרכבה מסודרת של אותיות, ולכן ודאי שמישהוא בעל יכולת לחשוב ולתכנן מאמר שכזה כתב את המאמר. כל מאמר שאתם קוראים: אתם מסיקים בעצמכם שמישהוא כתב אותו, וזה לא נכתב בטעות ע"י מישהוא ששיחק במקלדת, אלא ודאי שמישהוא תיכנן אותו. אתם רואים גינה מסודרת באופן מושלם – ודאי שאדם תיכנן וחשב ועשה. אפילו אם יגידו לכם שזה קרה במקרה: לא תאמינו, כי ההסתברות שואפת ל-0. לעומת זאת, אם הדבר לא מחובר, אז יכול להיות שזה נעשה בלי כוונה: רואים שרפה ביער: יכול להיות שמישהוא גרם לזה בטעות, או שנגרם מדבר אחר, אין הכרח שמישהוא גרם לשריפה בכוונת תחילה. וזה מישום שהשרפה היא לא דבר מחובר. אמת?

14 עולמנו : איך הוא קיים. כמה זמן הוא כבר קיים
עולמנו : איך הוא קיים? כמה זמן הוא כבר קיים?( בין אם התחלתו היא חומר, או אנרגיה, או היכולת להיווצר כתוצאה של משך זמן (תנודות קוואנטים...  וכו...) בהקדמה 1 ו2 הסברנו ש נשארה אפשרות אחת: 2) שאלוקים, שהיה קיים מאז ומעולם, ברא את העולם. 1) 1: הייתה קיימת מאז ומעולם 2: נוצרה שנקודה כלשהיא על ציר הזמן 0 נברא היום5770 2) לאור הדברים האמורים לעיל (בהקדמה ג') ניתן לומר שהדין נותן שאלוקים הוא שברא את העולם, שהרי העולם שלנו מתוכנן היטב היטב המולקלות מורכבות באופן מושלם (במיוחד של הצמחים והחיים) הבע"ח, ושאר הבריאה לתועלת האדם (להרחבה לחץ כאן) וכן הצמחים והבע"ח מושלמים בתכונותם.

15 האם חבורת קופים המתקתקת באקראי במכונת כתיבה יכולה להדפיס בין הטקסטים חסרי המשמעות גם ספר מספריית הקונגרס האמריקני? ועדיין אין המשל מגיע אל הנמשל יש עוד רק אין מקום... ברור שהסיכוי לעולם מתוכנן קרוב מאוד ל-1, ושהסיכוי שהעולם נוצר במקרה קרוב מאוד לאפס. מהדברים האמורים עולה, שכדי לראות את העולם כאילו נוצר במקרה נדרשת אמונה בדבר שאינו מתקבל על הדעת. לעומת זאת, ההכרה שהעולם מתוכנן מוכחת וסבירה ביותר. (אמנם מחייבת את האדם להתנהג ע"פ הדת, ללא חיי הפקרות, ולכן אנשים כמשוחדים, חושבים שהעולם נוצר במקרה והופכים את גדלי ההסתברות) 1 2 3 4 (יש עוד הרבה)

16 1 !!!!!!!!!!!!!! חוקי הטבע מעידים על תכנון ידוע שהחומר, כל חומר, מתפשט עם עליית הטמפרטורה ונפחו גדל, ומתכווץ כאשר מתקרר ונפחו מצטמצם. המים, כידוע, קופאים כאשר יורדת הטמפרטורה מתחת לאפס. אולם, פלא גדול קשור בקפיאתם, שכן אז משתנים חוקי הטבע הקבועים והעומדים. בטווח הטמפרטורות ארבע עד אפס מעלות, קצת לפני שהופכים המים לקרח (בº 0), משתנה תכונתם בניגוד לחוקי הטבע. ככל שיורדת הטמפרטורה, לא זו בלבד שנפחם אינו מצטמצם, הוא מתרחב. וכל כך למה? כי אילו היו המים ממשיכים להתכווץ, היה הקרח כבד מן המים והיה אפוא שוקע.      אולם, משקלו הסגולי של הקרח נמוך מזה של המים, מאחר ויש בו פחות מולקולות של H2O בסמ''ק. אילו שקע, היו קופאים מי התהומות ויצורי המים שבתוכם היו נשמדים. בגלל השינוי הרדיקלי שחל בתכונת המים בעת הקפאתם, קופאת השכבה העליונה של המים לבדה, ומתחתיה ממשיכה להתקיים זרימה מתמדת. שכבת הקרח אף מגנה על הטמפרטורה שמתחת לבל תרד. הודות לכך, עוברים יצורי המים את חודשי החורף בשלום. האנומליה של המים, תופעה חריגה זו, אחראית גם לכך שים הקרח הצפוני אינו קופא מדי חורף. אילו התנהגו המים כמקובל בטבע, מתכווצים בקור, היה ים הקרח כולו קופא. בהגיע הקיץ היו קרחונים אלה מפשירים, וגורמים לזרמי מים אדירים, עלולים היו להציף את היבשות ולסכן את קיום העולם. האין זה פלא? החומר היחיד שקיום העולם דורש שיתפשט בקור הנו המים, ואכן הוא החומר השכיח היחיד המתנהג כך! ולא בלי היגיון, אלא רק החל מנקודת הקפיאה, הנקודה המכרעת המחייבת שינוי שכזה לצורך קיום חיים בעולמנו. הסדר המתגלה כאן אינו סדר סתמי; זהו סדר טלאולוגי, תכליתי, סדר המורה על תכנון מדויק בהתאם למבנה העולם ולצרכיו הקיומיים. התופעות המתרחשות ומתחלפות בעולם לפי סדר הגיוני, לפי חוקים המנחים את התהוותם של כל היצורים ואת ארגונו של כל היקום. מנין הגיע אותו חוק, אותה תבונה המשליטה סדר ביקום? ודאי שלא מן החומר, שהוא כשלעצמו חסר פעולה. אנו חייבים אפוא להודות כי קיים כוח רוחני, המסדיר את חיי היקום.

17 2 מעבר מדומם לחי: תיאום והרמוניה תופעת החיים ייחודית בזכות התיאום המופלא בין תהליכים מורכבים, כימיים ופיזיקליים, המערבים מספר עצום של מולקולות שונות. רוב המולקולות מוכרות למדענים, רבים מן התהליכים ידועים, אולם עדיין לוט בערפל כיצד התמקדו כל אלה בזמן ובמקום לכדי יחידה הפועלת בהרמוניה, הלוא היא התא החי.          היכרותנו עם פרטי התהליכים של התא החי אינה מותירה שום ספק לגבי המסקנה שלא ייתכן מעבר חד מחומר דומם לחומר חי, שהופעת החיים אינה יכולה להיות אירוע פתאומי. כבר במאה ה19- הוכיח לואי פסטר כי גם היצורים הפרימיטיביים ביותר אינם נוצרים מחומר דומם. כשם שלא ייתכן כי מטוס סילון או אפילו שעון פשוט ייווצרו מאליהם מתוך צירופם המקרי של חומרים ועצמים אלה ואחרים, כך ברור כיום, לאור הישגי הביולוגיה המולקולרית, שצירופם האקראי של המבנים המולקולריים המורכבים המקיימים את התא החי, אפילו הפרימיטיבי ביותר, לא ייתכן.

18 3 הוכחות סטטיסטיות לתכנון - מיקרוביולוגיה פרופ' מאנפרד אייגן, שעסק במשך שנים בחקר המבנה המולקולרי של קרומים ביולוגיים, טען שההסתברות להיווצרות באקראי של מבנה מולקולרי היא זעירה כל כך עד שהיא חורגת מתחום דמיוננו במסגרת ממדי הזמן והמרחב האפשריים של היקום. לכן, על אחת כמה וכמה, אי אפשר להעלות על הדעת שמבנה אופטימלי זה ייווצר, ייברר וישתכלל מחדש מדור לדור. יתר על כן, מאנפרד אייגן אומר, כי הבסיס לטיעון המקריות דורש את קיומה של סדרה שלמה של מאורעות שלא ייאמנו, כשכל אחד מהם בעל סיכוי קרוב מאוד לאפס (ראה ''מדע'', כב', עמ' 4-3). מדען האבולוציה לקומט דה נואי טרח לחשב את הסיכוי להיווצרותה המקרית של פרודת חלבון יחידה, ומצא כי הסיכוי להיווצרות אקראית הוא ל אם רק נזכור שתא חי יחיד מורכב ממאות פרודות של חלבון בנוסף לחומרים מורכבים אחרים, ניווכח שהסיכוי להיווצרות אקראית הוא בלתי אפשרי ושואף לאפס.

19 תורת ההסתברות מלמדת אותנו כי הסיכוי שמיליון מטבעות שנזרקו יפלו כולם על צד אחד הוא קטן כל כך, עד כי נבצר משכל האדם לדמיין מציאות כזו. אם כן, מה נאמר על הסיכוי לסדר באופן מקרי מיליארדי וביליוני ביליונים של אטומים בצורת יצורים חיים בעולמנו? הדעה הרווחת כיום בין המדענים היא, שהחומר ביקום הוא תוצר של פיצוץ אנרגיה אדיר המכונה המפץ הגדול. בתחילה היה היקום עשוי ממימן והליום בלבד, ומהם התגבשו בהדרגה הכוכבים. בהמשך, נוצרו כל שאר היסודות בתוככי הכוכבים. ארבעת היסודות הנפוצים ביותר ביקום הם לפי הסדר: מימן, הליום, חמצן, פחמן. (4) בשעה שסר פרד הויל (Hoyle) חקר כיצד פחמן נוצר באותו כור היתוך בראשיתי של פנים הכוכבים, מסקנתו הייתה שקשה מאוד להסביר כיצד הצליחו הכוכבים ליצור כמות מספקת של פחמן שעליה מבוססים החיים עלי אדמות. הוא מצא, שחלו מספר גדול מאוד של ''מקרי מזל חד-פעמיים'' המעידים על ייעודם של חוקי הטבע האמורים לייצר את הכמות הדרושה של פחמן. לדעתם של מספר גדל והולך של מדענים, מוכיחה העובדה שחוקי הטבע והקביעות הפיזיקלית הם כל כך מדויקים שהיקום נוצר על ידי מקור בעל חכמה ותכנון מראש. ד''ר דניס סקניה (Scania ראש מצפה החלל של אוניברסיטת קיימברידג') ''אם תסיט ולו במעט את חוקי הטבע או את אחד מהקבועים הפיזיקליים או אם למשל תגדיל או תקטין את מטענו של האלקטרון, אזי יתפתח היקום באופן שונה לחלוטין, וקרוב לוודאי שחיים אינטיליגנטיים לא יוכלו להיווצר בו''. ד''ר פול דיוויס (Davies החוג לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת ניו קאסל) ''הדבר המדהים באמת אינו שיווי משקל מדויק כחוט השערה של החיים עלי אדמות, אלא שיווי משקל מדויק של היקום כולו. אילו אחד מהקבועים הפיזיקליים היה מוסט ולו במעט, תוהו ובוהו היה שורר בכל''. ''אף אם תפטור את האדם כתוצר מקריות, העובדות נשארות בעינן, היקום באופן בלתי מוסבר מתאים בשלמות לקיומם של חיים. כמעט הייתי אומר כי יש גורם מאחורי כל זה''. סר פרד הויל ''ניתוח רציונלי של העובדות מלמד כי יישות על, המנהיגה את העניינים בעולם, שיחקה עם כל חוקי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה; וזה מה שמוציא מכלל אפשרות שהכוחות הפועלים בטבע הם אקראיים. אני לא מאמין שפיזיקאי שיבדוק את הממצאים לא יוכל שלא להגיע למסקנה הברורה שחוקי הפיזיקה הגרעינית תוכננו באופן מחושב, וזאת לאור מה שנוצר בתוך הכוכבים.''

20 יש מבין. עוד הוכחות בהרחבה: http://www. hidabroot. org/ARDetail. asp
יש מבין? עוד הוכחות בהרחבה: לשאלות על ההוכחה שבקישור, ניתן לפנות למחבר: בעבר חשבו שהעולם הוא קדמון ומעולם לא היתה ליקום התחלה, כך שאין צורך להסביר את קיומו. כיום מחקרים מדעיים הוכיחו את ההיפך: התפשטות הגלקסיות והתפרקות חומרים רדיואקטיביים מוכיחה שהיתה ליקום התחלה, ממפץ גדול שלפניו לא היה קיים דבר (אפילו לא חלל), ומתוך התפרצות אדירה הופיעו לפתע מאין-מוחלט חומר-אנרגיה-מרחב-וזמן. לסרטון המטריקסי: מי שכבר הבין שיש בורא לעולם יכול לפנות לרב בבית כנסת שיעזור לו להשתנות בהצלחה!

21 חובת הלבבות (שנת 1040)

22 הספר (חובת הלבבות, שנת 1040) החידוש שנוצר על-ידי רבנו סעדיה גאון

23 הרי קטע מהספר: [חובה לחקור על הייחוד] פרק ג
פרק ג  [חובה לחקור על הייחוד] אך לדעת אם אנו חייבים לחקור על הייחוד בדרך העיון אם לא, אומר:  כי כל מי שיוכל לחקור על העניין הזה והדומה לו מן העניינים המושכלים בדרך הסברא השכלית, חייב לחקור עליו כפי השגתו וכוח הכרתו.  וכבר הקדמתי בתחילת הספר הזה מן הדברים המראים חיוב העניין מה שיש בו די.  והמתעלם מחקור הרי זה מגונה, ונחשב מן המקצרים בחכמה ובמעשה. 

24 אך איך דרך המחקר על אמיתת הייחוד?
ומה שאנו צריכים לדעתו קודם שנחקור על הייחוד, אומר:  כי כל דבר שמבקשים לדעת אותו, כשמסתפקים במציאותו צריך לשאול עליו תחילה אם הוא נמצא אם לא. וכשתתברר אמיתת מציאותו, צריך לחקור עליו מהו, ואיך הוא, ולמה הוא.  אך הבורא יתעלה, אין אדם רשאי לשאול עליו, אלא באם הוא בלבד. וכשתתברר מציאותו בדרך העיון, נחקור עליו אם הוא אחד או יותר מאחד.  וכאשר יתברר לנו שהוא אחד, נחקור על עניין האחד ועל כמה פנים יאמר אחד, ובזה יתקיים לנו הייחוד השלם.  כמו שאמר הכתוב (דברים ו) שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד.  על כן אנחנו חייבים לחקור תחלה היש לעולם הזה בורא אם לא.  וכאשר יתברר לנו שיש לעולם בורא בראו וחידשו, נחקור עליו אם הוא אחד או יותר מאחד. וכשיתברר כי הוא אחד, נחקור על עניין האחד העובר והאחד אמת, ומה שצריך לספר בו על הבורא מעניינו.  ובו ישלם עניין הייחוד בלבנו ויגמר במחשבתנו בעזרת השם.  פרק ד 

25 [שלוש הקדמות להוכחת קיום בורא לעולם]
פרק ה  [שלוש הקדמות להוכחת קיום בורא לעולם] אך ההקדמות אשר יתברר מהן כי יש לעולם הזה בורא בראו מאין, הן שלוש הקדמות.  אחת מהנה, כי הדבר אינו עושה את עצמו.  והשנית - כי ההתחלות יש תכלית למספרן. וכיון שיש תכלית למספרן יש להן ראשון שאין ראשון לפניו.  והשלישי - כי כל מחובר - מחודש.  וכאשר תתקיימנה אלה השלוש הקדמות, תהיה התולדה מהן למי שידע להשתמש בהן ולחברן כי יש לעולם בורא בראו מאין, כמו שיתבאר ממה שאנו עתידים לבארו בעזרת השם.  והראיה על בירור אלו השלוש הקדמות הוא מה שאספר.  [בירור הקדמה ראשונה] והוא שנאמר, כי כל נמצא אחר שלא היה, איננו נמלט מאחד משני דברים:אם שהמציא הוא את עצמו,  או שהמציא אותו זולתו.וכל מה שנחשוב עליו שהוא עשה את עצמו, לא ימלט גם כן מאחד משני דברים:אם שעשה את עצמו קודם הוויתו,  או אחר הוויתו.ושניהם אי אפשר. כי אם נאמר שעשה את עצמו אחר הוויתו, לא עשה כלום, שלא היה צריך לעשות עצמו, מפני הקדמת הוויתו למעשהו, אם כן לא עשה כלום.  ואם נאמר שעשה את עצמו קודם הוויתו, בעת ההיא היה אפס, והאפס לא יהיה ממנו מעשה ולא הנחה, כי האפס לא יעשה דבר.ונמנע שיהיה הדבר עושה את עצמו בשום פנים.  והתבררה ההקדמה הראשונה אשר הקדמנו:

26 ובירור ההקדמה השניה הוא על הדרך הזה, שכל מה שיש לו תכלה [=סוף] יש לו תחילה. כי כבר נתברר שכל מה שאין לו תחילה אין לו תכלה, מפני שאי אפשר להגיע בדבר שאין לו תחילה אל גבול שיעמוד האדם אצלו.  ומה שנמצא לו אחרית, נדע כי היה לו ראשון אין ראשון לפניו, ותחילה שאין לו תחילה. וכל אשר נעמוד על תכלית מההתחלות הנמצאות בעולם, נדע כי היה להם ראשון אין ראשון לפניו, ותחלה שאין לה תחלה. כי אין התחלות מבלי תכלית לתחילתם.  ועוד: מן הידוע, כי כל מה שיש לו חלק - יש לו כל, כי אין הכל כי אם כלל חלקיו.  ולא יתכן להיות חלק למה שאין לו תכלית, כי גדר החלק אינו כי אם שיעור נפרד משיעור, כי שיעור הקטן סופר את הגדול, כאשר זכר אוקלידס בתחילת המאמר החמישי מספר השיעור.  ואם נעלה במחשבתנו דבר שאין לו תכלית בפועל, ונפריש ממנו קצתו, יהיה הנשאר פחות ממה שהיה קודם מבלי ספק. ואם יהיה השאר מאין תכלית, יהיה דבר שאין לו תכלית גדול מדבר שאין לו תכלית, והוא מה שאי אפשר.  ואם יהיה לשאר תכלית, אם נוסיף עליו החלק המופרש ממנו והוא יש לו תכלית, יהיה הכל דבר שיש לו תכלית. וכבר היה בתחילת דברינו מאין תכלית. ואם כן יהיה בתכלית ומאין תכלית, וזה הפך שאי אפשר להיות.  ולא יתכן להפריש ממה שאין לו תכלית חלק, כי כל מה שיש לו חלק יש לו תכלית מבלי ספק, וכשנחלק ממה שיצא אל גדר ההוויה בעולם מן האישים מימי נח עד ימי משה עליו השלום במחשבתנו, יהיה חלק מכל אישי העולם והוא מגיע עד תכלית. אם כן הכל הוא מגיע אל תכלית מספר.  וכיון שכל העולם הזה מגיע עד תכלית, צריך שיהיו תחילותיו מגיעות עד תכלית מספר. והדין נותן שיהיה לעולם הזה ראשון אין ראשון לפניו, וצריך בעבור זה להגיע התחלות בראשיתם כאשר הקדמנו. 

27 ובירור ההקדמה השלישית שנאמר, כי כל מחובר מורכב מבלי ספק מדברים יותר מאחד. והדברים ההם אשר חובר מהם הם קודמים לו הקדמה טבעית. וכן צריך שיהיה מחברו קודם לו הקדמה זמנית וטבעית.  והקדמון הוא שאין לו עילה.  ומה שאין לו עילה, אין לו תחילה.  ומה שאין לו תחילה, אין לו תכלה.  ומה שיש לו תחילה, איננו קדמון.  וכל מה שאינו קדמון, הוא מחודש,  מפני שאין בין הקדמון והמחודש אמצעי שיהיה לא קדמון ולא מחודש.  אם כן כל מחובר איננו קדמון, ועל כל פנים הוא מחודש.  וכיון שנתבררה ההקדמה השלישית אשר זכרנו, נתקיימו השלוש הקדמות. 

28 פרק ו [כיצד נשתמש בשלוש ההקדמות?]
פרק ו  [כיצד נשתמש בשלוש ההקדמות?] אך על איזה פנים נשתמש בהקדמות אשר זכרנו בברור מציאות הבורא יתעלה הוא -  כאשר נסתכל בעולם הזה, נמצאהו מחובר ומורכב, אין חלק מחלקיו מבלי חיבור וסידור.  כי אנחנו רואים אותו בהרגשותינו ושכלנו כבית הבנוי, אשר זומן בו כל הצריך לו: השמים ממעל כתקרה, והארץ מתוחה כמצע, והכוכבים מסודרים כנרות, וכל הגופות צבורות בו כמכמנים, כל דבר למה שצריך לו.  והאדם כבעל הבית המשתמש בכל אשר בו. ומיני הצמחים מזומנים לתועלת, ומיני החיות משתמשים להנאתו.  כמו שאמר דוד עליו השלום (תהילים ח) תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו, צונה ואלפים כולם וגם בהמות שדי, צפור שמים ודגי הים עובר אורחות ימים.  וסדר זריחת השמש ובואה להעמיד עתי היום והלילה, ועלייתה וירידתה להמציא הקור והחום והקיץ והחורף מענייני הזמנים ותועלותיהם. ושנותם תמיד על סדור אחד מבלי הפסק. כדכתיב (איוב ט) האומר לחרס ולא יזרח, ובעד כוכבים יחתום.  וכתיב (תהילים קד) תשת חשך ויהי לילה וגו'.  וסיבוב הגלגלים אשר תנועותם מתחלפות, והכוכבים והמזלות על הנהגה משוערת ומשקל מכוון, לא ייזח ולא ישתנה. והכוונה בכל דבר ממנו כוונת תועלת ותקנה למדברים.  כמו שאמר שלמה עליו השלום (קהלת ג) את הכל עשה יפה בעתו, גם את העולם נתן בלבם וגו'.  ואמר: לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים.  וכל זה חיבורו והרכבתו נראים בכולו ובמקצתו. וכשנעיין בצמחים ובבעלי חיים, נמצאם מחוברים מהיסודות הארבעה, והם האש והרוח והמים והעפר. והמה נחלקים ונפרדים, ואין בנו יכולת לחברם החיבור הטבעי, מפני שמקצתם משתנה אל קצתם, וקצתם כנגד קצתם, ואם נחבר דבר מהם הם ממהרים להשתנות ולהתחלף. 

29 אך החיבור שחיברה אותו התולדה הוא חיבור מתוקן וקיים עד עת קץ
אך החיבור שחיברה אותו התולדה הוא חיבור מתוקן וקיים עד עת קץ.וכבר חשבו קצת הפילוסופים,  כי הגלגלים והכוכבים והאישים העליונים  הם מתולדות האש.ודומה לזה מה שכתב דוד עליו השלום (תהילים קד) עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט. ובזה ראיה על המחשבה הזאת, ואיננה תולדה חמישית כאשר חשב אריסטו.  וכיון שהנמצאות הוות מן היסודות ומחוברות מהם,  וידענו כי לא נמזגו מאליהן ולא נתחברו בטבען, מפני המחלוקת שביניהם,  עלה בדעתנו ונתברר בנפשותינו כי מחברם זולתם,  וקושרם בלעדיהם,  ומרכיבם כנגד טבעם על כרחם - הוא בוראם ית',  אשר תיקן קישורם ותיכן חיבורם.  וכאשר נחקור על היסודות הארבעה, נמצאם מחוברים מחומר וצורה, והמה העצם והמקרה, והחומר שלהם הוא החומר הראשון, אשר הוא שורש היסודות הארבעה, והחומר ההיולי שלהם.  והצורה היא הצורה הראשונה הכללית, אשר היא שורש כל צורה עצמית וכל צורה מקרית, כחום וכקור, וכלחות וכיובש, והכובד והקלות, והתנועה והמנוחה והדומה להם., וההרכבה והחיבור נראים בכל העולם ובכל חלקיו בשורשיו ובענפיו, בפשוטו ובמורכבו, בעליונו ובתחתונו.  וצריך ממה שהקדמנו שיהיה כולו מחודש, כאשר התברר לנו כי כל מחובר - מחודש.  והדין חייב שנאמין כי העולם מחודש. 

30 כיון שכן הוא, ונמנע שיהיה הדבר עושה את עצמו, צריך שיהיה לעולם עושה שהתחילו וחידשו. ומפני שהתברר כי ההתחלות אי אפשר שיהיו מאין תכלית לתחילתם. מן הדין שיהיה לעולם תחילה אין תחילה לפניו, וראשון שאין לו ראשון. והוא אשר יצרו וחידשו מאין דבר לא בדבר ולא על דבר.  כמו שאמר הכתוב בעניין הזה (ישעיה מד) אנכי ה' עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מי אתי.  ואמר (איוב כו) נוטה צפון על תהו תולה ארץ על בלימה.  והוא הבורא יתעלה, אשר אותו דרשנו ולמצאו כווננו במחשבותינו ושכלנו. הוא הקדמון הראשון אשר אין ראשית לראשיתו, ואין תכלית לקדמותו.  כמו שאמר הכתוב (ישעיה מד) אני ראשון ואני אחרון.  ואמר (שם מא) אני ה' ראשון ואת אחרונים אני הוא. 

31 [העולם הזה נעשה במקרה] ויש בני אדם שאמרו שהעולם נהיה במקרה, מבלי בורא שהתחילו ויוצר שיצרו, ומן התימה בעיני איך תעלה בדעת מדבר, בעודנו בבריאותו, כמחשבה הזאת.  ואילו בעל המאמר הזה שומע אדם, שיאמר במאמרו בגלגל אחד של מים, שהוא מתגלגל להשקות חלקה אחת של שדה או גינה, וחושב כי זה נתקן מבלי כוונת אומן שטרח בחיבורו והרכבתו, ושם כל כלי מכליו לעומת התועלת, היה לו להפליא ולהגדיל הרבה עליו, ולחשוב אותו בתכלית הסכלות, וימהר להכזיבו ולדחות מאמרו.וכיון שידחה המאמר הזה בגלגל קטן ופחות ונבזה, שנעשה בתחבולה קטנה לתקנת חלקה קטנה מהארץ, איך יתיר לעצמו לחשוב במחשבה הזאת בגלגל הגדול הסובב את כל הארץ וכל אשר עליה מן הברואים. והוא בחכמה תקצרנה דעות כל בשר ושכלי המדברים להשיג הוויתה, והוא מוכן לתועלת כל הארץ וכל אשר עליה. ואיך יוכל לומר שיהיה מבלי כוונת מכווין ומחשבת חכם בעל יכולת?!  ומן הידוע אצלנו כי הדברים אשר הם מבלי כוונת מכווין, לא ימצא במאומה מהם סימן לחכמה וליכולת. 

32 והלא תראה אם יישפך לאדם דיו פתאום על נייר חלק,  שאי אפשר שיצטייר ממנו עליו  כתב מסודר ושיטות נקראות כמו שיהיה בקולמוס.  ואלו הביא אדם לפנינו כתב מסודר,  ממה שאי אפשר להיות מבלי מיצוע קולמוס,  ואומר כי נשפך הדיו על הנייר, ונעשתה צורת הכתב עליו מעצמה,  היינו ממהרים להכזיבו על פניו, שאיננו נמלט מכוונת מכווין.וכיון שזה בעינינו דבר שאי אפשר להיות בצורות רשומות בהסכמת דעתנו, איך יוכל לומר בדבר שמלאכתו יותר דקה, ותיקונו יותר רחוק ועמוק בעינינו עד אין תכלית, שיהיה מבלי כוונת מכווין וחכמת חכם ויכולת יכול.  וכל מה שהביאוני להעמיד מציאות הבורא יתעלה מצד מעשיו, די למי שיבין ויודה על האמת, ומספיק בתשובת אנשי הקדמות, שאומרים כי העולם קדמון ודחיית דבריהם.  ואתה דע לך. 

33 אבל על הבורא אין אדם רשאי לשאול אלא אם יש או אין,
אבל על הבורא אין אדם רשאי לשאול אלא אם יש או אין, כיון שהבורא הוא אינסופי ואינו מוגבל משום בחינה, לאדם אין שום תפיסה ויכולת להבין. עכ"פ מי שבכל זאת רוצה לנסות לתפוס: נדמיין שמש מעל כוכב שטוח אינסופי שיש לו אטמוספירה אטמוספירה

34 ההשפעה של השמש על הכוכב תיהיה שונה בכל מקום על הכוכב
ציר הזמן ההשפעה של השמש על הכוכב תיהיה שונה בכל מקום על הכוכב ממקום מסויים נראה את השמש אדומה אף על פי שהאמת היא שהשמש אדומה כך כביכול אלוקים נמצא מעל ציר הזמן (האטמוספירה) ומשפיע על הייקום(הכוכב) , ההשפעה נעשית ברגע אחת בנקודה a השפעה X (למשל בריאת העולם), בנקודה b יצירת האדם וכן הלאה רק עד שזה יתגשם בעולם צריך לעבור b-a שנים. כלומר העולם התחיל בנקודה מסויימת על ציר הזמן (a) . ומאז עד עכשיו עברו t שנים. tסופי. הזמן לא משפיע על אלוקים, כמו שמ-6:00 עד 17:00השמש ניראית צהובה, ומ17:00 השמש ניראית אדומה (למשך כמה דקות). אז לכאורה חל שינוי בשמש אחרי 11 שעות, ונסיק שהיא מושפעת מהזמן, אבל האמת היא שהזמן לא משפיע על השמש להחליף צבעים. הייקום בריאת העולם שנת 2009

35 מפירוש הרמב"ן (1194) צורך גדול הוא להתחיל התורה בבראשית ברא אלוקים, כי הוא שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל.  והנה בבריאה הזאת, שהיא כנקודה קטנה דקה ואין בה ממש, נבראו כל הנבראים בשמים ובארץ.  כי משיצאו השמים והארץ מן האפס אל היש הנזכר בפסוק הראשון, נהיה זמן, כי אף על פי שזמנינו ברגעים ושעות שהם באור ובחשך, משיהיה יש ייתפש בו זמן.

36 העולם שלנו התחיל לפני t שנים, t מספר סופי
אי אפשר לומר שהעולם היה קיים מאז ומעולם כי אז הוא לא היה מושפע מהזמן וזה כולל סירקולציה אינסופית שזה נכון רק לגבי זמן סופי שהרי (∞) cosהוא לא מוגדר. ועוד נסביר: איך עכשיו אנחנו במצב A? עברו ∞ שנים ועוד חצי k= ∞ מחר ∞ שנים ועוד חצי k = ∞ המצב אמור להישאר אותו דבר. וכן כדי להיות בAצריך ש "אם התחלנו מB אז שיהיו יותר עליות, ואם מA אז מספר שווה של עליות וירידות. ואם יש אינסוף עליות וירידות (מספר שווה של עליות וירידות ∞= ∞+1 ) זה אומר שהתחלנו מBזה אומר שיש נקודת התחלה. A K זמן מחזור B B B

37 הספרחובת הלבבות (שנת 1040)

38 פרק ז אך הראיה שהבורא יתברך הוא אחד
הוא מפני שנתברר לנו בדרך הראיות כי יש לעולם בורא. התחייבנו לחקור עליו אם הוא אחד או יותר מאחד.  וצריך שנבאר אמיתת אחדותו משבעה פנים: האחד מהם, מצד בחינתנו לעילות הנמצאות. כי כאשר נתבונן בהן נמצא מספרן פחותמעלוליהן. וכל אשר נחקור על עילות העילות ההן למעלה, נמצא מספרן פחות מהן. וכל אשר תעלינה יתמעט מספרן, עד שיגיע אל עילה אחת והיא עילת העילות.  וביאור זה, כי אישי הנמצאים אין תכלית למספרם.  וכאשר נתבונן במיניהם הכוללים אותם, יהיה מספרם פחות מן האישים אשר תחתיהם. כי כל מין מן המינים כולל אישים רבים.  והמינים יש תכלית למספרם.  וכאשר נערוך המינים אל סוגיהם הכוללים אותם, יהיה מספר הסוגים פחות ממספרם, כי תחת כל סוג מהסוגים מינים רבים.  וכל אשר יעלו, יהיה מספר הסוגים פחות, עד אשר יגיעו אל סוגי הסוגים.  וכבר אמר הפילוסוף, כי סוגי הסוגים הם עשרה, והם:  עצם, וכמה, ואיך, ומצטרף, ואנה, ומתי, ומצב, וקניין, ופועל, ונפעל.וכאשר נחקור על עילות אישי מיני עשרת הסוגים האלה, נמצאם חמש:התנועה,  והיסודות הארבעה, שהם: האש, והרוח, והמים, והעפר.וכאשר נחקור על עילות היסודות הארבעה, נמצאם:החומר והצורה  והם שניים.וכאשר נחקור על עילתם יהיה מספרם פחות מהם, והוא -רצון הבורא יתברך.ואין מספר פחות משנים, אלא אחד. אם כן הבורא יתברך אחד על כל פנים.  וכן אמר דוד עליו השלום (ד"ה א כט) לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש וגו'.  רוצה לומר כי הוא רם על כל רמים,  ועליון על כל העליונים,  וראש כל תחלה,  ועילת כל עילה ועלול. 

39 והשני, מצד סימני החכמה הנראים בכל העולם הזה, עליונו ותחתונו, קפאיו וצמחיו ובעלי חיים אשר בו. וכאשר נסתכל בו יורנו כי כולו מחשבת חושב אחד ומלאכת בורא אחד.  והוא, שאנו מוצאים אותו על מחלקותיו בשורשיו ויסודותיו, מתדמה בתולדותיו ושווה בחלקיו.  ואותות חכמת הבורא יתעלה נראות בקטני היצירות וגדוליהן, מעידות כי הם לבורא אחד חכם.  ואילו היה לעולם יותר מבורא אחד הייתה צורת החכמה מתחלפת בחלקי העולם ומשתנת בכלליו ובחלקיו.  ועוד, כי אנחנו מוצאים אותו, כי הוא צריך בקיומו, ותיקונו קצתו אל קצתו.  ואין חלק ממנו נגמר אלא בחלק אחד, כצורך קשקשי השריון וחלקי המטה ואברי גוף האדם ושאר המחוברים קצתם אל קצתם בתקונם והשלמתם.  והלא תראה צורך הירח והכוכבים אל אור השמש,  וצורך הארץ אל השמים ואל המים,  וצורך בעלי חיים קצתם אל קצתם,  כי מקצת מיניהם אוכל מקצתם: כדורס מן העופות והדגים וחיות השדה.  וצורך האדם אל הכל, ותקנת הכל באדם.  וצורך הארצות והפלכים והחכמות והמלאכות קצתם אל קצתם.  והחכמה נראית בקטני היצירות וגדוליהם.  כי כוח החכמה הנראית ביצירת הפיל לפי גודל גופו, איננו יותר נפלא מכוח החכמה הנראית ביצירת הנמלה לפי קטנותה. אך כל אשר תקטן היצירה, יהיה כוח החכמה והיכולת נראה בה יותר, ותיקון הבורא יותר נפלא ונראה ממנה.  וזה יורה כי כולם מחשבות חושב אחד ובורא אחד, מפני שהם מתדמים ושווים ונכונים להשלמת סדר העולם, והעמדתו כולו בכול חלקיו.  ואילו היה לו יותר מבורא אחד, הייתה צורת החכמה מתחלפת בקצת חלקיו, ולא היה צריך קצתו אל קצתו. 

40 ומפני שהוא חלוק בשורשיו ויסודותיו, שווה בתולדותיו ומחברותיו, תראה כי מחדשו ומחברו ומנהיגו וחושבו - אחד.  ואמר הפילוסוף:  אין במה שברא האלוהים יותר נפלא ממה שברא.ורצה לומר, כי החכמה בקטן ובגדול מחלקי העולם מתדמה ושווה.  כמו שאמר דוד המלך עליו השלום, בספרו מיני ענייני העולם ותכונות יישובו,  (תהילים קד) מה רבו מעשיך ה', כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנייניך.  ואמר (שם צב) מה גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך.  והשלישי, מפני החידוש הכולל את כל העולם. כי הראיות לימדו על חידושו. והוצרך בעבור זה שהיה לו מחדש, מפני הימנע היות הדבר מאליו. וכשאנו מוצאים הוויה, ויתברר לנו כי היה אחר שלא היה, נדע בעדות השכל השלם, שזולתו בראו והמציא הוויתו ויצר אותו.  [הבורא אחד] וכיון שהתקיים כי לעולם בורא שבראו וחידשו, אין ראוי להעלות על דעתנו שהוא יותר או פחות מאחד. שאי אפשר למציאות עולם מבלי בורא אחד.  ואילו היה אפשר שיעלה בדעתנו שיתקיים העולם בפחות מבורא אחד, היינו מעלים על דעתנו כן. אך מפני שלא יכולנו להשכיל דבר שיוכל לעשות את זולתו פחות מאחד, ידענו ידיעה שאי אפשר לדחותה, כי הוא אחד.  כי הדברים אשר יתבררו מצד הבאת הראיה עליהם, ותהיה מציאתם מציאה שאי אפשר לדחותה, אין אנו צריכין להעלות על דעתנו שהם יותר ממה שהצורך מביא אליו בהשלמת הדבר שהוא לראיה עליהם.  והדמיון, כי בעת שנראה כתב שווה בחיבורו, וצורות המכתב אשר נכתב בו צורה אחת,  יעלה בדעתנו מיד כי כותב אחד כתבו וחיברו. כי הכתב לא ייתכן בפחות מכותב אחד.  ואלו היה יכול להיכתב בפחות מכותב אחד, היינו חושבים כן.  ואע"פ שאפשר שיכתבנו יותר מאחד, אין ראוי להעלות על דעתנו כן, אלא בראייה שתעיד על בירור הדבר, מהתחלף צורת המכתב במקצתו והדומה לזה.  ואם היה הדבר כן, אין אנו צריכין לדעתו פנים בפנים, אם אי אפשר לעמוד עליו מן הצד הזה. ועמדו לנו הראיות עליו ממעשהו בסידור כתיבתו במקום ראותנו אותו.  וידענו ידיעה ברורה כי כותב אחד נמצא יודע מכתב ויכול לכתוב, כתבו, ולא השתתף בו עמו זולתו, מפני סדר חיבורו והשוואתו. 

41 מפני שמעשה שני עושים מתחלף, ואיננו שווה ומסודר על ערך אחד ומשתנה בתקונו ותכונתו.וכן נאמר בבורא יתעלה. כי מפני שהיו אותות החכמה בבריאותיו מתדמות ושוות, הוצרכנו להאמין כי בורא אחד בראם, שאי אפשר למציאות המחודשים מבלעדיו, ושאיננו דבר נראה בעצם ובמקרה.  ומפני שאיננו נראה, אי אפשר למוצאו ולדעתו אלא בדרכי הראיות והבחינות המורות עליו מצד בריאותיו. אז תעמוד לנו אמונתנו שהוא נמצא, ושהוא אחד קדמון, היה ויהיה, ראשון ואחרון, גיבור חכם חי. ועמדו לנו הראיות עליו במקום עמדנו עליו וראותנו אותו יתעלה, מפני שאיננו מהעניינים הנראים.  על כן הוצרכנו להעלות על דעתנו שבורא אחד בראם, כי אי אפשר בלעדיו במציאות המחודשים. אך יותר מאחד אפשר בלעדיו, ואין צורך אליו.  על כן מי שיטעון שהוא יותר מאחד, לא יתקיימו דבריו אלא בראיה זולת הראיה שהבאנו. ואי אפשר להעמידם, מפני שהראיות שהן מדרך השכל אינן מכחישות זו את זו, אך כל הראיות מעידות על אחדותו, ומרחיקות ממנו עניין הריבוי והשיתוף והדמיון.  כאשר אמר ה' יתברך (ישעיה מד) היש אלוה מבלעדי ואין צור בל ידעתי.  ואמר (שם) אני ראשון ואני אחרון.  ואמר (שם מה) צדיק מושיע אין זולתי: 

42 [ואם הבורא יותר מאחד?] והרביעי, שנאמר למי שהוא חושב כי הבורא יותר מאחד, לא ימלט שיהיה עצם הכל עצם אחד, או שלא יהיה אחד.  ואם יאמר כי העצם אחד, אם כן העניין אחד, והבורא איננו יותר מאחד.  ואם יאמר כי לכל אחד מהם עצם איננו מעצם אחד, נצטרך על כל פנים שיהיה ביניהם הפרש מפני מחלקותם והשתנותם.וכל נפרש - מוגבל;  וכל מוגבל - יש לו תכלית;  וכל אשר יש לו תכלית - מחובר;  וכל מחובר - מחודש;  וכל מחודש - יש לו מחדש.ומי שחושב כי הבורא יותר מאחד, מצריך שיהיה מחודש. וכבר הקדמנו כי בורא העולם קדמון, והוא עילת העילות ותחילת התחילות, והוא על כל פנים אחד.  והוא כמו שאמר הכתוב: (נחמיה ט) אתה הוא ה' לבדך:  והחמישי, מצד עניין הריבוי והאחדות והוא שאוקלידס גדר האחדות בספרו ואמר, כיהאחדות היא אשר בה יאמר לכל דבר - אחד.רצונו לומר, כי האחדות קודמת לאחד בטבעה. כאשר נאמר כי החום קודם לכל דבר חם. ולולא האחדות לא היה נאמר על דבר מן הדברים "אחד".  והעניין אשר אנחנו צריכין להעלות על דעתנו מן האחדות, הוא יחידות גמורה ובדידות שאין עמה חיבור ולא דמיון בשום עניין, ולא ריבוי ולא מספר בשום פנים, ולא התחבר אל דבר ולא התפרד מדבר. ועניין הריבוי הוא כלל אחדים, ולא יתכן שיקדים הריבוי לאחדות אשר ממנה נתרבה.  ואם נמצא בשכלנו או בהרגשותינו שום ריבוי, נדע ידיעה ברורה כי האחדות קדמתו כקדימת האחד המניני לשאר המניין. ומי שיחשוב כי הבורא יותר מאחד, יש לו לומר על כל פנים כי האחד קודם לכולם, מפני הקדמת האחד למניין ואחדות לרב.  אם כן הבורא אחד על כל פנים, קדמון אין קדמון זולתו.  כמו שנאמר (ישעיה מג) לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה. 

43 והשישי, מצד המקרים הדבקים אל כל מתרבה
והשישי, מצד המקרים הדבקים אל כל מתרבה. והוא שהריבוי והכלל מקרה נכנס על העצם, והוא הכמות. והוא יתברך, הבורא והעצם והמקרה, לא תשיגנו מידה ממידותם בעצם כבודו. וכאשר התברר כי הבורא התעלה מכל דמיון וערך אל דבר מבריאותיו, מן השכל ומן הכתוב, והיה הריבוי הנכנס על עצם המתרבה מקרה, ולא יאות שתשיג עצם כבוד הבורא מידה ממידות הריבוי. ואם לא יסופר ברוב, הוא אחד על כל פנים, מפני שאין בין הרב והאחדות אמצעי.  אם כן אין הבורא יותר מאחד, והוא אחד על כל פנים.  כמו שאמרה חנה (שמואל אחד ב) אין קדוש כה' כי אין בלתך וגו'.  והשביעי, כי הבורא אם הוא יותר מאחד, יהיה כל אחד מהם יכול לברוא העולם, או לא יכול אלא בעזר חברו.  - ואם כל אחד מהם יכול, הבורא האחר נוסף [=מיותר], מפני שהאחד יכול ואינו צריך לזולתו.  - ואם לא ישלם הדבר כי אם בהתחברם, אין לאחד מהם יכולת שלמה ולא כוח גמור, מפני שכל אחד מהם נלאה ומקצר, וכל אחד מהם חלש -  וכל חלש - יש לו תכלית לכוחו ולעצמו;  וכל אשר יש לו תכלית - יש לו גבול;  וכל אשר יש לו גבול - מחובר;  וכל מחובר - מחודש;  וכל מחודש - יש לו מחדש.אם כן החלש אי אפשר שיהיה קדמון, מפני שהקדמון לא תקצר ידו מדבר, ולא יצטרך לעזר זולתו.  אם כן אין הבורא יותר מאחד. 

44 [אחדות הבריאה מעידה על בורא אחד]
ואילו היה אפשר להיות יותר מאחד, היה אפשר שתהיה ביניהם מחלוקת בבריאת הברואים, ולא הייתה נגמרת מהם יצירת הברואים. ובמצאנו כל העולם הזה על סדר אחד ותנועה אחת, נמצאת בכל חלק מחלקיו, לא נשתנה עם הדורות, נדע שיוצרו ומנהיגו אחד, לא ישנה מעשהו ולא יחליף הנהגתו זולתו.  כמו שאמר (ישעיה מד) ומי כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי וגו'.  ואמר דוד (תהילים קיט) לעולם ה' דברך ניצב בשמים לדור ודור אמונתך כוננת ארץ ותעמוד.  ומה שאנו רואים - הנהגת הבורא השלמה בברואים, כי ההנהגה לא תהיה שלמה מתמדת על עניין אחד, אלא בהתייחד אחד בעצה ובהנהגה, כמלך במדינה והנפש בגוף.  ואמר אריסטו בספרו בעניין הייחוד:אין טוב ברבות הראשים, אך הראש האחד.ואמר שלמה (משלי כח) בפשע ארץ רבים שריה וגו'.  ובמה שהבאנו בעניין הזה די למבין, ומספיק בתשובה על הנחת הריבוי. כי בהעמידנו האחדות לבורא העולם תידחה טענת כל מי שיאמר שהוא יותר מאחד.  ואתה דע לך. 

45 יש מבין. עוד הוכחות בהרחבה: http://www. hidabroot. org/ARDetail. asp
יש מבין? עוד הוכחות בהרחבה: לשאלות על ההוכחה שבקישור, ניתן לפנות למחבר: ) בעבר חשבו שהעולם הוא קדמון ומעולם לא היתה ליקום התחלה, כך שאין צורך להסביר את קיומו. כיום מחקרים מדעיים הוכיחו את ההיפך: התפשטות הגלקסיות והתפרקות חומרים רדיואקטיביים מוכיחה שהיתה ליקום התחלה, ממפץ גדול שלפניו לא היה קיים דבר (אפילו לא חלל), ומתוך התפרצות אדירה הופיעו לפתע מאין-מוחלט חומר-אנרגיה-מרחב-וזמן. מי שכבר הבין שיש בורא לעולם יכול לפנות לרב בבית כנסת שיעזור לו להשתנות בהצלחה!