מערכת החינוך בכנרת 6-18 קיבוץ כנרת 2009.

מצגת בנושא: "מערכת החינוך בכנרת 6-18 קיבוץ כנרת 2009."— תמליל מצגת:

1 מערכת החינוך בכנרת 6-18 קיבוץ כנרת 2009

2 תוכן המצגת על חינוך וקהילה. הגדרות ועקרונות של החינוך הבלתי פורמאלי.
תיאור תהליך למידה ויצירת הסכמות. חזון. מטרות ויעדים. תוכנית עבודה אופרטיבית לפי יחידות. תנועות נוער. הנהלת חינוך. קשר עם הורים.

3 על חינוך וקהילה קהילה זקוקה למערכת חינוך שאינה מסתמכת על מערכת החינוך הפורמאלית בלבד. קהילה זקוקה למערכת חינוך קהילתית המחוברת לתרבותה ולחייה, כתנאי לכך שאנשים ירצו להשתייך, להצטרף אליה ולגדל בה את ילדיהם. חגי אגמון שניר, 2002

4 כיצד השפיעו השינויים בקיבוץ על מערכת החינוך?
כיצד השפיעו השינויים בקיבוץ על מערכת החינוך? הפרטת מערכת החינוך –צמצום בעלויות ובהוצאות על כח אדם יצירת שפה חדשה: עלות - תועלת "מה אני מקבל תמורת מה שאני משלם?" התכנסות בתוך התא המשפחתי. צורך בהתאמת המערכת לתנאים החדשים.

5 הגדרה ועקרונות בחינוך הבלתי פורמאלי
מערכת החינוך הבלתי פורמאלי היא המסגרת בה ניתן להבנות גבולות ולספק מרחב טעות וניסיון - תוך רמת פיקוח משתנה לפי הצורך. המטרה ההתפתחותית העיקרית של המערכת היא - לאפשר לילד לעבור בשלום, מילד בעל זהות חברתית לאדם בעל זהות אינדיווידואלית .לאפשר ולפתח יכולות וחלומות,להעיז ,ולהתכונן לעולם שמעבר לקיבוץ, בית ספר ,בתוך מסגרת סמי מגוננת

6 לקשר בין עולם הילד/נער לעולם המבוגרים /ילדים אחרים
תפקיד המתבגר לפלס בעצמו ולעצמו דרך לבניית זהות עצמית ייחודית מגובשת. תפקיד המבוגרים לבנות גבולות חיצוניים כדי לסייע למתבגר בתהליך הדרגתי של בניית גבולות פנימיים. לקשר בין עולם הילד/נער לעולם המבוגרים /ילדים אחרים לפתח יכולת ניסיון והגשמה של מאווים וחלומות לפתח חשיבה אינדיבידואלית לצד חשיבה חברתית

7 חינוך בלתי פורמאלי- תפיסה מערכתית /קהילתית
חינוך בלתי פורמאלי- תפיסה מערכתית /קהילתית חינוך קהילתי, באחריות הקהילה, לכל ילדי הקהילה . קבוצות השתייכות לחברת  השווים. מענה לצורך התפתחותי. "אני והחברים שלי". עבודה על ערכים ומסורת.

8 חזון של החינוך הבלתי פורמאלי קיבוץ כנרת
מערכת מקצועית קהילתית, המהווה מסגרת חברתית זורמת ורציפה, המושתתת על דיאלוג בין שותפים (הורים, צוות וקהילה) ונותנת מענה לכל ילדי הקהילה תוך שמירה ובניית מסורות והקניית ערכים.

9 קהילתיות חיבור לתרבות הקהילה.
אחריות משותפת של ההורים ושל הקהילה ובמימונם. כל ילדי הקהילה זכאים ללא מיון להשתתף במערכת. שמירה ובנייה של מסורת חיבור לשורשים והמשכיות מחד גיסא, וצמיחה והתחדשות מאידך גיסא.

10 מקצועיות דיאלוג בין שותפים תוכנית הדרכה איכותית ומותאמת.
ניהול וצוות מדריכים מקצועיים. הנהלת חינוך מקצועית. דיאלוג בין שותפים הורים – מדריכים. הורים – הנהלת חינוך. מערכת חינוך – קהילה.

11 מטרות על יצירת מרחב חינוכי, הפועל במסגרת ברורה ונותן מענה לצרכים התפתחותיים של הילדים והנוער. הכשרת והכוונת הילדים והנוער לחיים הבוגרים בדרך של תרומה לקהילה, אחריות, שיתוף פעולה תוך יישובי ובין יישובי.

12 יעדים יצירת פירמידת מנהיגות : טיפוח המדריכים והעלאת רמת ההדרכה.
הטמעת פעילות לשילוב והיכרות עם קהילת הקיבוץ קליטת מדריכים בוגרים מקרב בני המשק ליצירת המשכיות ותחושת שייכות. יצירת פירמידת מנהיגות : ט-יב ידריכו את ילדי המרח"בים. בניית תוכנית עבודה מכוונת ערכים. קיום פעילות קבוצתית קבועה המכילה את כלל הילדים. ביסוס מסורות מערכתיות (שנת בר מצווה, נסיעת י"ב,...).

13 דרכי פעולה קליטה, הנחיה צמודה, הכשרה שוטפת ובקרה על צוות הדרכה.
קיום פעילות משותפת לכל הילדים לפי קבוצות גיל, תוך יצירת פעילויות עוגן קבועות כגון: טיול אחת לחודש, פעולה , שיחה, משחק ספורט וכו'. הדרכה נוספות – כגון חוגים לפי קבוצות עניין. חשיבה מתמדת ויצירתית למטרת שיפור השרות וההדרכה

14 תוכנית עבודה : מרח"ב צעיר וביניים
מטרות : גיבוש קבוצות השווים על פי גיל . יצירת מסורת באמצעות פעילות חינוכית. בניית תכנית הדרכה ערכית משותפת. חיבור לקהילה. עידוד ההשתתפות בפעילות תנועת נוער. שמירה על רמת הדרכה מקצועית ואיכותית.

15 תוכנית עבודה : מרחב בוגר ובית ירח
מטרות פיתוח וקידום נוער אחראי, מעורב ואכפתי. חיזוק והעמקת הקשר בין בני הנוער לישוב ולאזור. הכנה לחיים הבוגרים והכוונה לדרך של תרומה לקהילה, לקיחת אחריות ומנהיגות. ערכים :עזרה הדדית,שוויון, דמוקרטיה כדרך חיים, קשרים אישיים, סובלנות, כבוד הדדי ושייכות קהילתית. חברות הנעורים ומרח"ב בוגר תשמשנה כחוד החנית של מערכת החינוך.

16 תנועת נוער תנועת הנוער היא שותפה חשובה בפעילות החינוך והקהילה. מערכת החינוך תתמוך בפעילות תנועת הנוער, במדריכים ובפעילים, תקצה מבנים לפעילויות ותפנה ימי פעילות. ההשתתפות בתנועה הינה וולונטרית . יש להחליט על מי "נופל" מימון הפעילות של תנועת הנוער. כיום תנועת הנוער אינה פעילה בכנרת . ישנה אפשרות לכל המעוניין להשתתף בפעילות תנועתית במסגרת הקנים הקיימים בעמק . בפועל , 2 ילדים מכלל כנרת שותפים פעילים בנוע"ל . ישנה השתתפות רבה בסמינרים ופעילויות אזוריות שמאורגנות ע"י הנועל , מרכז עידן והמדריכים בעיקר בשכבות ז-י"ב

17 בסיס לבניית תכנית עבודה חינוך בלתי פורמלי
חודש נושא השתלמות תוכן וערכים ספטמבר ארגון השתלמות פתיחת שנה למדריכים (יומיים) הגדרת נורמות עבודה ופעילות. מסגרת, חוקים ופתיחת שנה אוקטובר "" מיומנויות הדרכה ומתודות חגי תשרי, בין אדם לחברו, פתיחת "דף חדש" נובמבר מיחיד לקבוצה השתלמות בנושא היחיד והקבוצה/חברה האחד אל מול החברה, מילד בודד לקבוצת השווים דצמבר יחיד לקבוצה הכנה לטיולים ינואר סובלנות סובלנות כמושג וערך. סובלנות בחברה הישראלית סובלנות כלפי דעות שונות, פתיחות, בדיקה וחקר פברואר פורים מיומנויות הדרכה חוץ וטבע חקר הסביבה, עבודה מחוץ למרכז, הטבע מתעורר, מיומנויות חוץ ומחנאות מרץ חוץ וטבע אזורנו הכרת האזור הכרות עם האזור הקרוב, המועצה, נגב מערבי, פעילות חוץ. אפריל חופשת הפסח- חג אביב השתלמות מחנאות מחנאות מאי מדינת ישראל השתלמות בנושא הזיכרון והשכול יום הזיכרון, יום העצמאות, משואה לתקומה יוני סוף הוא תמיד התחלה מיומנויות הדרכה וחיזוק לקראת החופש הגדול סיום שנת לימודים, תחילת הקיץ, סגירה לקראת שנה הבאה יולי ציונות טיולים בארץ, הכרתה דרך הרגליים אוגוסט גיבוש ,עשייה ומעברים גיבושון צוות פעילות מגבשת לקראת השנה הבאה, סגירת המעברים.

18 בסיס לבניית תכנית עבודה חינוך בלתי פורמלי
חודש נושא השתלמות תוכן וערכים ספטמבר ארגון השתלמות פתיחת שנה למדריכים (יומיים) הגדרת נורמות עבודה ופעילות. מסגרת, חוקים ופתיחת שנה אוקטובר "" מיומנויות הדרכה ומתודות חגי תשרי, בין אדם לחברו, פתיחת "דף חדש" נובמבר מיחיד לקבוצה השתלמות בנושא היחיד והקבוצה/חברה האחד אל מול החברה, מילד בודד לקבוצת השווים דצמבר יחיד לקבוצה הכנה לטיולים ינואר סובלנות סובלנות כמושג וערך. סובלנות בחברה הישראלית סובלנות כלפי דעות שונות, פתיחות, בדיקה וחקר פברואר פורים מיומנויות הדרכה חוץ וטבע חקר הסביבה, עבודה מחוץ למרכז, הטבע מתעורר, מיומנויות חוץ ומחנאות מרץ חוץ וטבע אזורנו הכרת האזור הכרות עם האזור הקרוב, המועצה, נגב מערבי, פעילות חוץ. אפריל חופשת הפסח- חג אביב השתלמות מחנאות מחנאות מאי מדינת ישראל השתלמות בנושא הזיכרון והשכול יום הזיכרון, יום העצמאות, משואה לתקומה יוני סוף הוא תמיד התחלה מיומנויות הדרכה וחיזוק לקראת החופש הגדול סיום שנת לימודים, תחילת הקיץ, סגירה לקראת שנה הבאה יולי ציונות טיולים בארץ, הכרתה דרך הרגליים אוגוסט גיבוש ,עשייה ומעברים גיבושון צוות פעילות מגבשת לקראת השנה הבאה, סגירת המעברים.

19 בסיס לבניית תכנית עבודה חינוך בלתי פורמלי
חודש נושא השתלמות תוכן וערכים ספטמבר ארגון השתלמות פתיחת שנה למדריכים (יומיים) הגדרת נורמות עבודה ופעילות. מסגרת, חוקים ופתיחת שנה אוקטובר "" מיומנויות הדרכה ומתודות חגי תשרי, בין אדם לחברו, פתיחת "דף חדש" נובמבר מיחיד לקבוצה השתלמות בנושא היחיד והקבוצה/חברה האחד אל מול החברה, מילד בודד לקבוצת השווים דצמבר יחיד לקבוצה הכנה לטיולים ינואר סובלנות סובלנות כמושג וערך. סובלנות בחברה הישראלית סובלנות כלפי דעות שונות, פתיחות, בדיקה וחקר פברואר פורים מיומנויות הדרכה חוץ וטבע חקר הסביבה, עבודה מחוץ למרכז, הטבע מתעורר, מיומנויות חוץ ומחנאות מרץ חוץ וטבע אזורנו הכרת האזור הכרות עם האזור הקרוב, המועצה, נגב מערבי, פעילות חוץ. אפריל חופשת הפסח- חג אביב השתלמות מחנאות מחנאות מאי מדינת ישראל השתלמות בנושא הזיכרון והשכול יום הזיכרון, יום העצמאות, משואה לתקומה יוני סוף הוא תמיד התחלה מיומנויות הדרכה וחיזוק לקראת החופש הגדול סיום שנת לימודים, תחילת הקיץ, סגירה לקראת שנה הבאה יולי ציונות טיולים בארץ, הכרתה דרך הרגליים אוגוסט גיבוש ,עשייה ומעברים גיבושון צוות פעילות מגבשת לקראת השנה הבאה, סגירת המעברים.

20 מטרות על -2009 1. שמירה על כל הנאמר לעיל , פיתוח הדרכה מקצועית , המשך מסיבי של מניעת סמים ואלכוהול והתנהגויות מסוכנות , יזום פרוייקטים ופעילויות ערכיות .. 2. עמידה דקדקנית בתקציבים . (הן ע"י התייעלות והן ע"י מקורות הכנסה נוספים . 3. בדיקה מתמדת וערכית של מהות החינוך המשלים והתאמתו לקיבוץ המשתנה ולמציאות הישראלית .

21 מבנה החינוך המשלים בכנרת .
מרחב צעיר ילדים , 3 מדריכות –כרגע 3 משרות מלאות מרחב בינים- 24 ילדים , מדריכה אחת – משרה מלאה אחת ועזרה של נערי בית ירח מרחב בוגר – 15 ילדים , מדריכה אחת –כרגע משרה מלאה אחת ועזרה מבית ירח בית ירח ילדים,מדריך אחד

22 הנהלת חינוך הנהלת חינוך היא ועדה מקצועית שמטרתה לקבוע מדיניות, לאשר תוכניות ולבקר אחר ביצוען. מטרות ההנהלה: קביעת מדיניות חינוכית קהילתית. בניית מערכת חוקים ואכיפה חינוכית. בחינה ואישור של תכניות עבודה, תכניות חופש. משמשת כגוף מבקר ומעריך של המערכת. דיון במקרים חריגים וקבלת החלטות. גוף מייעץ במקרי חירום ומשברים. הרכב הועדה: מנהל/ת הגיל הרך, מנהל/ת הח.ב.פ, אנשי חינוך מקצועיים, אנשי מדעי ההתנהגות/נפש/חברה,נציגי הורים,מנהל/ת קהילה. הועדה תתכנס אחת לחודש, ובמקרים דחופים. כל חציון תחבר ההנהלה דו"ח ביקורת/הערכה של המערכת.

23 קשר עם הורים נוכחות ההורים ושיתוף הפעולה עימם כתנאי להצלחה.
א. ייעוד נציגי הורים הבאת רצונות/ דעות/ יוזמות אל המערכת והבאת כלל ההורים להיות שותפים פעילים במערכת. ייצוג ההורים כלפי המערכת וייצוג המערכת כלפי ההורים (כתובת הדדית) מטרות בקשר עם ההורים הגברת מעורבות כלל ההורים. קיום דיאלוג שניזון ממערכת – הורים ומהורים – מערכת. גיבוי ותמיכה לצוות החינוכי. פעילויות משותפות ועזרה של ההורים

24 שאלות עיקריות האם החינוך חשוב לנו? להורים? לקיבוץ? לקהילה?
למי שייך החינוך הבלתי פורמלי : להורים, לקיבוץ, לכל הקהילה, או גם וגם וגם? האם רוצים לשמור על חלק מהחינוך כמשותף לכולם = שוויון הזדמנויות? האם לקיים מסלול אחד שמחייב את כולם או מתן בחירה (הפרטת החינוך)? כמה זה עולה לנו? ומה בתמורה?

25 תיאור צורך בתהליך למידה ויצירת הסכמות
צורך בבחינה מחודשת של מערכת החינוך הבלתי פורמאלי מטרת התהליך : בדיקת נחיצותה של המערכת . התאמת המערכת למציאות המשתנה, הן חברתית והן כלכלית. הקמת הצוות המורכב מ: מנהלת הקהילה, רכזי החינוך, נציגי המועצה האזורית וההורים כצרכניים עיקריים של השירותים החינוכיים. שיתוף הציבור - במטרה ליצור שיח רחב לסוגיות בהן עסקנו.