ההתנגדות היהודית בשואה

מצגת בנושא: "ההתנגדות היהודית בשואה"— תמליל מצגת:

1 ההתנגדות היהודית בשואה
חיל החינוך והנוער מרכז חינוך - ענף שדה - מדור נוע”ם ההתנגדות היהודית בשואה אבא קובנר (במרכז, עומד) וחברי "ארגון הפרטיזנים המאוחד" בגטו וילנה - פולין

2 מרד גטו ורשה עם כניסת הגרמנים לורשה ב-1939 הוקמה מחתרת יהודית, שיזמה חוגים ומפגשים פוליטיים. היהודים קיוו כי אם יעבדו היטב יצליחו לשרוד את התקופה הקשה, אולם ב-1943 עם התגברות השילוחים התברר כי גם היהודים העובדים שנחשבו "חסינים" מועלים לקרונות ומוסעים למחנות ההשמדה. יהודי הגטו הבינו כי ימיהם ספורים. למחרת הגירוש, החליט הארגון היהודי הלוחם לפתוח בהתקוממות מזוינת. לוחמי הארגון הרגו חלק מן השומרים שהובילו יהודים לכיכר השילוחים לקראת הגירוש הבא. היוזמה הצליחה מעל למשוער – לכל אדם בגטו היה "בונקר" - מקום מסתור מפני הגרמנים. כשהוכרז על חיסול הגטו באפריל 1943, נאלצו הנאצים להיאבק קשות ו”לטהר” את הגטו - בית אחר בית. מפקד הכוח הגרמני שחיסל את הגטו, תיעד ביומניו את מעשי הגבורה של יהודי הגטו. המרד, שהסתיים ב-8 במאי, עורר השראה למרידות במחנות ובגטאות נוספים והעלה בשאר העולם את המודעות לאסונם של היהודים. לציון 60 שנה למרד גטו ורשה מוגשת בזאת מצגת העוסקת בנושא ההתנגדות היהודית בשואה.

3 תכני המצגת התנגדות מהי? סיפורי מרד סיכום, רשימת יוצרים, תודות
ציר זמן התנגדות מהי? סיפורי מרד סיכום, רשימת יוצרים, תודות מקורות להרחבה לתפריט הקודם

4 ציר זמן לתפריט הקודם 1944 - 1945 כיבוש אירופה מידי הנאצים
הטלת פצצת האטום על יפן וסיום מלחמת העולם השניה תחילת המרידה בגטאות כניסת אמריקה וברה”מ למלחמה בנאצים ריכוז היהודים בגטאות "ועידת ואנזה" וההחלטה על “הפיתרון הסופי” תחילת הרג יהודים בירי וגז עלייתם של הנאצים לשלטון תחילת הפעולות נגד יהודים ושלילת זכויותיהם לתפריט הקודם

5 בשנת 1933 עלתה המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה. הנאצים הטילו גזרות על היהודים והחלו בהפצת תעמולה, שהתבססה בין השאר על החיבור האנטישמי "הפרוטוקולים של זקני ציון”: כתבים שתיארו את "היהדות העולמית" כמעצמה אדירה, מאורגנת ומלוכדת הזוממת מזימות אפלות נגד העולם הנוצרי וביחוד נגד גרמניה. בין היתר הואשמו היהודים בתבוסתה המשפילה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה ובחסימת התפשטותה ברחבי תבל. לפיכך, יש, לדעת הנאצים, לעקור את הרע ולהשמיד את העם היהודי.

6 קהל גרמנים מריע להיטלר בשנתיים הראשונות לשלטון הנאצים סולקו היהודים מכל עמדותיהם הציבוריות. בשנת 1935 התקבלו "חוקי נירנברג" אשר הגבילו את חירותם של היהודים ושללו את זכויותיהם. בנובמבר אורגנו פרעות ביהודים, עסקים נשרפו, בתי כנסת חוללו, עשרות יהודים נפצעו ונהרגו. הפרעות זכו לכינוי "ליל הבדולח", בשל כמות הזכוכית המנופצת מבתי הכנסת שפוזרה ברחובות. יהודי גרמניה נקנסו במיליארד מארק כ"פיצוי" לגרמניה בריחת היהודים מגרמניה גברה. לתפריט הקודם

7 רחוב הומה בגטו ורשה. במרכז הרחוב חנות ספרים.
שלב נוסף במדיניות האנטי-יהודית, החל עם פרוץ מלחמת העולם השניה (1 בספטמבר 1939). היהודים רוכזו בגטאות: זכויותיהם האזרחיות נשללו, הם סומנו באמצעות טלאי צהוב, הוטלו עליהם מגבלות תנועה ועבודות פרך. הריכוז בגטאות נעשה מתוך תקווה שהעבודה הקשה, הרעב והמחלות יפתרו את "הבעיה היהודית". בכל מדינה שנכבשה על-ידי הנאצים הוטלו הגבלות כבדות על היהודים. רחוב הומה בגטו ורשה. במרכז הרחוב חנות ספרים.

8 ביוני 1941 פנה היטלר נגד ברית המועצות והחל בכיבוש הארצות הבלטיות
ביוני 1941 פנה היטלר נגד ברית המועצות והחל בכיבוש הארצות הבלטיות. בתקופה זו הוחלט, למיטב ידיעתנו, ב"ועידת ואנזה" על "הפתרון הסופי” להשמדת כלל יהודי העולם. כיבוש אוקראינה ורוסיה הלבנה כלל הרג אכזרי של יהודים בבורות ירי ובמשאיות גז. מאוחר יותר הוקמו מחנות ריכוז והשמדה והופעלו תאי גזים במחנות השמדה כגון מאידנק, טרבלינקה ואחרים. שאריות גופות ממחנה טרבלינקה, אליו שולחו יהודי ורשה. לתפריט הקודם

9 שיא ההשמדה היה בין 1942 – ב- 43’ החלה השמדת יהודי איטליה, ההשמדה הנאצית פעלה בעורמה, ביעילות ובסודיות. היהודים, אשר הובלו בתנאים קשים לאורכה ולרוחבה של אירופה, האמינו כי הם נוסעים למטרת "יישוב מחדש". כשעמדו היהודים על כוונות הנאצים לא עמד להם כוחם להתנגד. ההרעבה, ההשפלה, המחלות והמוות ההמוני, הובילו רבים למצב של חולשה ואדישות. פעמים רבות לא הפנימו הקורבנות את מימדי ההשמדה, והתכחשו לה – דבר שמנע מהם להתגונן. גירוש יהודי סלוניקי, 1943

10 אולם בחלק מן המחנות והגטאות פרצו מרידות
אולם בחלק מן המחנות והגטאות פרצו מרידות. יהודים רבים נמלטו אל היערות ואל מחנות הפרטיזאנים, שנלחמו בנאצים מלחמה זעירה. ערב פסח, 19 באפריל 43', פרץ המרד הגדול בגטו ורשה, היתה זו ההתקוממות הגלויה והמשמעותית ביותר בתקופת השואה. והיא שימשה אות לגטאות ולמחנות אחרים ביניהם ביאליסטוק, צ'וסטוכובה וסוסנוביץ', אושוויץ וסוביבור. בשני האחרונים, הביא המרד להפסקת ההשמדה. שני פרטיזנים שהצליחו להימלט ליערות. לתפריט הקודם

11 ב-44’ שולחו למוות כחצי מליון יהודי הונגריה. עד תום מלחמת העולם השניה הושמדו כשישה מיליונים יהודים, כשליש מן היהודים שחיו באותה עת בעולם. 7 - 8 במאי 45’ - כניעת הצבא הגרמני לבעלות הברית. 2 בספטמבר 45’ - כניעת יפן בעקבות הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי. קץ מלחמת העולם השניה. לאחר קום המדינה, הוכרז כ”ז בניסן, כ"יום הזיכרון לשואה ולגבורה“, לציון המרד בגטו ורשה, מאורע הגבורה היהודית הבולט ביותר בשואה. לתפריט הקודם

12 התנגדות מהי? ניתן להגדיר התנגדות במספר אופנים: התנגדות פסיבית התנגדות
אקטיבית עמידה רוחנית עמידה מוסרית עמידה דתית עם איזו הגדרה אתם מזדהים יותר? מדוע? שיר: התנגד מי/ חיים גורי לתפריט הקודם

13 התנגדות מהי? לתפריט הקודם
“התנגדות – הכרה, פעולה מודעת הנעשית לשם מטרות כלליות, ציבוריות ולא אישיות. ההתנגדות היא מאבק לשחרורה של אומה ולשחרורו של הכבוד האנושי, כבודו של האדם. בעוד שהשרדות היא אישית, ההתנגדות היא ציבורית – מעבר למאבק מזוין, מאבק רוחני על צלם אנוש, על שמירת המסורת והערכים, המוסר וההתנהלות השוטפת של הקהילה היהודית.” בתיה דביר קופסה מאולתרת לאתרוגים מגטו טשרנוביץ'. לתפריט הקודם

14 התנגדות אקטיבית לתפריט הקודם
התקוממות של מעטים, בכל הכלים העומדים לרשותם נגד הנאצים. התקוממות זו הייתה בשם השמירה על הכבוד היהודי. צורת ההתנגדות האקטיבית של היהודים התבטאה במגוון פעולות, החל בניסיונות הצלה של יהודים מידי הנאצים, המשך בלחימה בנשק וכלה בזיוף תעודות “אריות”. דוגמאות להתנגדות האקטיבית המזוינת – המרד – ינתנו בהמשך המצגת. פרטיזנים חמושים מארגון "הזאבים מברינסק" לתפריט הקודם

15 עמידה דתית לתפריט הקודם
מטרתם של הנאצים היתה לעקור את רוח היהדות מן העולם, אולם יהודים המשיכו להאמין ולקיים מצוות בגטאות ובמחנות. מאבקם של היהודים לשמר את אורח החיים היהודי - בקיום מצוות המילה, בר המצווה, חתונה, חגים, צומות ושמירת השבת עד לרגעיהם האחרונים - מהווה ניצחון רוחני שאפשר את המשך קיומנו כעם. דוגמאות לכך ניתן למצוא תחת הכותרת “קדושת החיים” - “קיום מצוות היהדות”. סדר פסח בגטו ורשה. לתפריט הקודם

16 העמידה המוסרית-אנושית
יושבי הגטאות והמחנות היהודים ניסו לשמור על בני משפחתם. הם נאבקו על השגת מזון ועשו מאמצים לשמור על חוסנם המוסרי ועל צלם האנוש שלהם. התמודדות יומיומית זו של מרבית יושבי המחנות והגטאות הביאה לשרידתם הפיזית והמוסרית. ילדים אוכלים במטבח ציבורי בגטו ורשה. לתפריט הקודם

17 העמידה הרוחנית לתפריט הקודם
בין היהודים שנספו בשואה, היו גם מדענים, שחקנים, סופרים, ספורטאים ועוד. שמירתם על התקווה ועל חיי הרוח כאשר נשללה מהם הזכות לדעה; ניסיונם, עד לרגעיהם האחרונים לשמר את אורח חייהם, ולהעניק לאחרים מן הידע שהביאו עימם - הם ניצחונם על הנאצים. דוגמאות לעמידה הרוחנית מופיעות בהמשך המצגת תחת הכותרת “קידוש החיים” - “האומנות במחנה”, “התקווה במחנה”. בתמונה: מודעה לכבוד הוצאת הספר המאה אלף בגטו וילנה. לתפריט הקודם

18 התנגד מי שהבריח כיכר לחם. התנגד מי שלימד בחשאי
התנגד מי שהבריח כיכר לחם התנגד מי שלימד בחשאי התנגד מי שכתב והפיץ עלון מחתרת שהזהיר וקרע אשליות התנגד מי שהגניב ספר תורה התנגד מי שזייף תעודות "אריות" שהעניקו חיים התנגד מי שהבריח נרדפים מארץ לארץ התנגד מי שכתב את הקורות וטמן בחול התנגד מי שהושיט עזרה לראוי לה ממנו התנגד מי שאמר מילים שקרבו את קצו התנגד מי שקם בידיים ריקות על הורגיו התנגד מי שקישר בין הנצורים והבריח הוראות ומספר כלי נשק התנגד מי ששרד התנגד מי שלחם עם נשק ביד ברחובה של עיר, בהרים וביער התנגד מי שהתקומם במחנות המוות התנגד מי שמרד בגטאות, בין קירות נופלים, במרד הנואש ביותר שידע האדם המורד מעודו. חיים גורי ומוניה אברהמי, “פני מרד”,1985 לתפריט הקודם

19 סיפורי מרד לתפריט הקודם קידוש החיים – העמידה הרוחנית
פיצוץ המשרפות באושוויץ טרבלינקה – המרד על הרציף "יעד סופי – מפעלי שינדלר, ברינליץ" ארכיון רינגלבלום – "עונג שבת" לתפריט הקודם

20 קידוש החיים – ההתמודדות הרוחנית
“לא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוחי אמר ה’ צבאות” (זכריה, ד, ה). קידוש החיים – ההתמודדות הרוחנית קיום מצוות היהדות אמנות במחנה "התקווה" במחנה לתפריט הקודם

21 קיום מצוות היהדות חנוכה באושוויץ הריקוד בשמחת תורה
לימוד תורה בגטו ורשה לתפריט הקודם

22 חנוכה באושוויץ/ ליוויה
“קשה מאוד היה לנו לדעת תאריכים, חגים, וכו’.רבים התקשו אף להבדיל בין יום ולילה. חילופי לוח השנה נראו כשייכים לפלנטה אחרת. אך היו בינינו כמה נערות דתיות, וביניהן אחת במיוחד, בת של רב, שידעה תמיד את הימים והחגים, וגם את השבת. היא סיפרה לנו שחנוכה ממשמש ובא. כשהתקרב היום, אני ואמי תכננו להשיג משהו שישמש לנו כמנורה. הנר יהיה כמה חוטים דקיקים, וגם השמן היה דבר מותרות של ממש. אבל הבעיה העיקרית הייתה החנוכיה. לפתע, מצאנו פתרון. כמה מהבנות יצאו לעבוד מחוץ לשערי המחנה, ולתדהמתנו עברנו דרך שדה תפוחי אדמה. בשעה שהסוהרת שלנו הייתה עסוקה לרגע, לקחנו כמה תפוחי אדמה, הסתרנו אותם מתחת לבגדינו ושמרנו אותם לסוף היום. תפוחי האדמה האלו היו תוספת חשובה לתפריטינו הדל. בכל יום, מישהי אחרת יצאה נשכרת מן המציאה: בכל יום הבאנו עוד מעט כוח לחברותינו האסירות. אך בערב נר ראשון של חנוכה, כל תשומת הלב הופנתה ממזון גופני למזון רוחני. אף שבמקרים מסוימים תוספת הקלוריות היתה הדבר היחיד

23 שהחזיק אותנו בחיים, היה צורך גדול יותר: להדליק נרות ולהכריז על ניצחון רוחני על שובינו. לכן שמנו בצד ארבעה תפוחי אדמה, חתכנו אותם לחצי וניקינו אותם כדי שישמשו כחנוכייה. הפתילים נלקחו מחוטים של בגדינו הקרועים, והשמן נגנב בסכנת חיים מסדנת המכונות. אנחנו, נערות צעירות באושוויץ, חגגנו את ניצחון מתתיהו והחשמונאים, ואת הנס שזכו לו. המנורה דלקה שמונה ימים.” חנוכיה מאולתרת ממחנה עבודות כפיה בגוגולין, שלזיה עילית. האסירים במחנה זה עסקו בחציבה ובסלילת כבישים. לתפריט הקודם

24 הריקוד בשמחת תורה גטו ורשה, שמחת תורה (1942). רק קומץ קטן נשאר בגטו. כמניין וחצי יהודים התאספו במעונו של הרב מנחם זמבה לעריכת הקפות ולתפילה. פתאום נכנס לחדר ילד, כבן י”ב. היה בזה משום חידוש גדול, כי כבר לא היו ילדים בגטו. כולם הושמדו. כאשר צעדו המתפללים בכבדות עם ספרי התורה וסבבו בהקפות כביכול, קפץ פתאום י”ל אורליאן אל הילד, חיבקו יחד עם ספר התורה שבזרועו, ובלוחצו את שניהם אל ליבו, החל שואג בקול קורע לבבות:”יהודי צעיר עם התורה הקדושה”, ופרץ בריקוד ממושך עם הילד ועם ספר התורה. היה זה הריקוד האחרון בשמחת תורה האחרונה של היהודים האחרונים בוורשה. לתפריט הקודם

25 לימוד תורה בגטו ורשה היום ערכתי ביקור מיוחד במינו - בעולם שמתחת לאדמה. בבוקר באו אלי שני צעירים מבחורי הישיבה ואמרו לי: “מתכנסים היום בשעה 5 אחר- הצהרים ברחוב נאלבקי 35. היה גם אתה שם!” ובכן, חמש דקות לפני חמש ניגש אני לשער נאלבקי 35. בחור צעיר חבוש כובע יהודי עומד ליד השער ומחכה. כשראה אותי, אמר לי: “בוא”. הוא הולך לפני, ואני- אחריו. עברנו חצר אחת, חצר שנייה, חצר שלישית… עברנו דרך מסדרונות, ונדחקנו דרך חורים עד שיצאנו לרחוב זמנהוף 38. לשם נכנסנו. הגענו לחדר, שבו היה בית מדרש, ומשם - לחדר אחר, שבו תנור. מורה הדרך שלי נכנס לתנור ונעלם. נשארתי עומד בחוץ ושומע קול קורא: “בוא!” זחלתי אחריו לתוך התנור, ושם נמצאה פרצה שהוליכה למרתף. ירדתי בסולם חבלים עד שהגעתי לקרקע מוצקה. והנה חדר מרווח, נקי ומואר בחשמל. ליד הקירות עומדים ספסלים ארוכים, ובאמצע החדר - שולחן ארוך עשוי עץ בלתי מהוקצע. הכניסו אותי לחדר קטן ואפל, שם הראו לי מטבח חשמלי ומטבח גז, ובארון - מלאי הגון של צורכי אוכל...

26 מרחוק נשמע ניגון לימוד הגמרא. אני מקשיב ומתפלא
מרחוק נשמע ניגון לימוד הגמרא. אני מקשיב ומתפלא. במקום להסביר לי, מכניסים אותי לחדר שני. ומה שראיתי הזכיר לי את התיאורים על התנאים, שלמדו תורה במערות, וכן תיאורי תקופת האנוסים בספרד. מסביב לשולחן ארוך יושבים ליד גמרות פתוחות כשתי עשרות בחורי ישיבה ולומדים בחשק, בעיון, בהתלהבות. הפרצופים חיוורים, העיניים נוצצות. הם מרוכזים בעולם אחר. רובם נשארו גלמודים, בלי הורים, בלי משפחה. שאלות לדיון מהי החשיבות של לימוד תורה בגטו? מה נדרש כדי לקיים ישיבה כזו? מדוע משווה הכותב את תלמידי הישיבה ל"אנוסי ספרד”? לתפריט הקודם

27 קטע מספרה של נאוה שאן "להיות שחקנית" הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987
"בסוף 1942 הגיעה אלי אשה צעירה וסיפרה לי שהיא מנהלת חוג לדרמה בקסרקטין שבו היא מתגוררת. כולם חובבים. הם מכינים מחזה צ'כי בשם "הקבר", והם פונים אלי שאקח לידי את הבימוי. הם נקלעו למבוי סתום ואינם יודעים איך להמשיך. התלבטתי ולבסוף הסכמתי. קראתי את המחזה ונחרדתי. את זה להציג במחנה? מדוע? מאיזו סיבה? השיבה האישה: לא מצאנו מחזה אחר, ואנו רוצים לעשות הצגה. הצגת תיאטרון בגטו טרזינשטט, שם נכלאה נאוה שאן

28 כל חזרה הייתה בשבילי גילוי וחוויה. הרעיונות נולדו בראשי בזה אחר זה.
המחזה "הקבר" עוסק בקבוצת אנשים חולים-גוססים, אשר הבריאו משתיית מי מעין שפרצו, כאשר אחד מהם הקריב ביודעין את חייו. זהו מחזה מלא אמונה באהבה. האהבה לזולת היא אשר תציל את כולם ותעזור להתגבר על קשיי הקיום. השחקנים ניסו לשכנע אותי באקטואליות של המחזה לחיים במחנה. מודעה להצגת תיאטרון בגטו ורשה: “רבקה בת הרב” בכיכובה של רגינה צוקר. כל חזרה הייתה בשבילי גילוי וחוויה. הרעיונות נולדו בראשי בזה אחר זה. אבל איך לעשות תפאורה? תאורה? לא היה לנו כלום. צריך היה לחשוב כיצד לנצל את מה שנמצא במקום.

29 החזרות התקיימו בעליית הגג
החזרות התקיימו בעליית הגג. היו שם קורות עץ עבות, עם שכבות אבק של עשרות שנים, וגרוטאות שנמצאו זרוקות בפינות שונות בשטח. כל שחקן התחיל לחפש חפצים מתאימים לתפקידו. מישהו מצא דלת ישנה והעמיד אותה ליד הקורה. השעה הייתה בין ערביים. פתאום ראיתי איך קרני האור מאירים את הדלת ויוצרים פסים דקורטיביים. צרחתי: זהו זה, מצאנו!" ציור של התיאטרון בגטו טרזינשטט לתפריט הקודם

30 "התקווה" במחנה (עפ"י אלבר ממי – "נציב המלח" )
"התקווה" במחנה (עפ"י אלבר ממי – "נציב המלח" ) "במחנה שבו הייתי כלוא דיברתי יום אחד באוזני חבריי. הצעתי לשיר את "התקווה". למרות שההמנון לא היה ידוע מאוד, השומרים היו עלולים להכיר אותו, אבל דווקא הסכנה הזו איחדה אותנו. פקדתי בעברית: "עמוד דום!" האנשים זקפו את ראשיהם והרימו את עיניהם אל השמים. ספרתי: "אחת, שתיים, שלוש – שוב בעברית. השיר פרץ, בקול רם, מזויף – אבל באמונה כזאת, בהתרגשות כזאת, שהפסקתי להשגיח על האנשים והסתכלתי לשמיים גם אני.” שאלות לדיון מה מסמלת שירת “התקווה” במחנה ההשמדה? מדוע ניתנו הפקודות לשירת "התקווה" בעברית? איזה סוג של קשר נוצר בין אלו ששרו את “התקווה” במחנה, לנו השרים את “התקווה” בטקסים הרשמיים של מדינת ישראל? לתפריט הקודם

31 פיצוץ המשרפות באושוויץ
"ויריעו העם תרועה גדולה ותיפול החומה תחתיה” (יהושע ו', כ') פיצוץ המשרפות באושוויץ סיפור המעשה עדות מהמרד שיר:”אנו ההרוגים תובעים דין” לתפריט הקודם

32 פיצוץ המשרפות באושוויץ
בראשיתו, היה אושוויץ מחנה ריכוז אשר נבנה בעבודת כפיה של יהודי העיר הפולנית אושוויץ (אושווינצ'ים) עצמם. במהלך שנת 41' גורשו מבתיהם אלפי כפריים פולנים, כדי לפנות מקום להרחבת המחנה המקורי, על שטח זה נבנה מחנה העבודה בירקנאו, ובו ארבע משרפות גדולות. מאוחר יותר הורחב המחנה פעם נוספת ונוספו לו עוד 45 מחנות משנה לגברים ולנשים. במחנות עבדו האסירים בפרך במפעלי תעשייה גדולים כגון בתי הזיקוק לנפט, מפעלי גז, תחמושת, מימן ודלק וגם בחברת אי. גה. פרבן שיצרה את גז ה"צקלון B”, ששימש להשמדת היהודים בתאי הגזים. הפעלת תהליך ההשמדה היה באחריותה של יחידת ה"זונדרקומנדו" – קבוצה של יהודים שתפקידה היה לגרור את גופות המתים מתאי הגזים החוצה, "לנקות" את הגופות מחפצי ערך, להכניסן לתנורי המשרפות, ולאחר מכן להוציא את האפר ולערום אותו.

33 ארבע נשים שעבדו בבית החרושת לתחמושת “אוניון” הצליחו להבריח חומרי נפץ אל אנשי קשר ממחנות אושוויץ ובירקנאו. חומרי הנפץ הועברו אל אנשי הזונדרקומנדו - קבוצה יהודים פולנים, הונגרים ויוונים. ב-4 באוקטובר 44' פוצצו אנשי הזונדרקומנדו את אחת המשרפות. במהלך המהומה שנוצרה נכנסו לקרב פנים אל פנים עם השומרים הגרמנים והשליכו אחד מהם לתוך הלהבות. הנאצים לכדו ורצחו את כל מי שהשתתפו בפעולה מלבד אסיר אחד, יצחק ונציה, שחמק אל תוך המחנה הראשי. לאחר צעדות המוות, הוא הגיע למחנה הריכוז אבנזיי, ושם מת מרעב. שרפת גופות באושוויץ בירקנאו

34 בעקבות פיצוץ המשרפה פקד הימלר להפסיק את פעולת המשרפות ותאי הגזיום באושוויץ בירקנאו. המשרפות פורקו במטרה להעבירן למחנה "גרוס רוזן", אך מעולם לא הופעלו מחדש. בינואר 45' התברר הקשר בין מרד הזונדרקומנדו לנשים ממפעל התחמושת והן נעצרו. מנהיגתן, רוזה רובוטה, עונתה קשות, אולם סירבה להסגיר את שמות אנשי הקשר שהעבירו את חומרי הנפץ לאנשי הזונדרקומנדו. כעבור מספר ימים, נתלו ארבע הנשים. רוזה רובוטה, ממנהיגות המרד באושוויץ. לתפריט הקודם

35 מרד הזונדרקומנדו באושוויץ / ישראל גוטמן
ביום שפשטה הידיעה על טראנספורט שני – פרץ המרד. הוא הקיף במשך דקות ספורות כשש-מאות מעובדי הזונדר. הקרמטוריום מס' 2 נשרף ופוצץ כליל. הקאפו הגרמני, הידוע באכזריותו, הושלך חיים אל תוך הכבשן ובקרב פנים-אל-פנים נהרגו ארבעה אנשי ס.ס. ונפצעו רבים. שטח המשרפות הפך לשדה קרב. האסירים פרצו את הגדר ומאות נתפזרו בסביבה. קמה בהלה בין הנאצים. אלפיים קלגסים הוזעקו, והוכרז מצב הכן במחנה. הנאצים קראו את האסירים היהודים בבירקנאו ל"אפל". יהודים יורדים באושוויץ - בירקנאו. ברקע מצד ימין - המשרפות.

36 הם התרוצצו כעכברים בבוא הסערה. נמוגו הביטחון העצמי וגאוות הנאצים
הם התרוצצו כעכברים בבוא הסערה. נמוגו הביטחון העצמי וגאוות הנאצים. נתברר שאומץ ליבם עמד להם בעיקר בשעות הרצח. אסירי בירקנאו והמחנות האחרים לא באו לעזרת האסירים המתקוממים. גורל המורדים נחרץ מראש. אך יום המרד של הזונדרקומנדו היה לסמל של נקמה ועידוד לאסירים. שרידי הקרמטוריום שפוצצו אנשי הזונדרקומנדו. לתפריט הקודם

37 אנו ההרוגים תובעים דין /אלמונית
לא תראה על קברנו פאר של מצבת/ לא ימצאו שם פרח וברוש/ וגם לא זרים כסימן לעצבת/ ולא מלאכים מרכיני ראש./ אין שם פס פז, לא בת קול מאוושת/ וגם לא נרות באש התמיד/ בעצמותינו הרוח רוחשת/ אנו גוועים בבורות שטופי סיד./ אין עוד תקווה בלבן גולגולת/ בין חוטי תיל, מתחת מפולת, ואפר שלנו לאפרים/ נזרה מתוך הכדים השבורים./ סביב העולם אנחנו שלשלת,/ זרע לכל הרוחות פרח,/ אנו מונים הימים בלי תוחלת/ אך מאיתנו הזמן לא יברח./ ובאים ובאים הרבים בסודנו,/ וכה נתעצם יום אחר יום,/ עד יתפחו ויגאו כל שדותנו/ עד תתפקע אדמתכם. ואיום/ חילנו יצא, קרקפת ולסת,/ ועצם אל עצם, שורה באין חסד/ הרדופים – הרודפים נצעק בפניכם:/ ההרוגים תובעים דין מידכם!// לתפריט הקודם משוררת אלמונית שלחה שיר זה מן המשרפות בברקנאו לפני מותה ב- 8 במרס תרגם מצ'כית: ט' ריבנר

38 טרבלינקה – המרד על הרציף
“אם אין אני לי, מי לי? ואם לא עכשיו, אימתי?” (פרקי אבות, א’, יד) טרבלינקה – המרד על הרציף מחנה ההשמדה טרבלינקה סיפור המעשה “שיר: התחנה הקטנה טרבלינקה” לתפריט הקודם

39 מחנה ההשמדה טרבלינקה מחנה ההשמדה טרבלינקה הוקם באיזור מדולל אוכלוסין בצפון מזרח איזור הג'נרל גוברנמן בפולין, בסמוך לתחנת רכבת ולכפר קטן. במקורו היה טרבלינקה מחנה עונשין שנקרא ט'1. הוחזקו בו אסירים פולנים ויהודים שהועסקו בעבודות חציבה לצורך ביצור הגבול בין פולין ורוסיה. המחנה הוסב למחנה השמדה באביב 42', ופסק לשמש כמחנה השמדה בפברואר 43'. במחנה נעשה שימוש בגז ממנועי דיזל. בסה"כ נרצחו במחנה כ-870,000 יהודים וצוענים.

40 על מנת למנוע היסטריה והתנגדות, עוצב מחנה ההשמדה מבחוץ כך שנראה לנוסעים כמו עוד תחנת רכבת על קו ורשה – ביאליסטוק. משני צידי התחנה הוקמו חנויות דמה, על הרציף הוצב שעון שהורה תמיד על אותה השעה. לרוב היו מגיעות הרכבות ל"תחנה" בשעת לילה. בכל פעם היו נפרקים 20 קרונות. השומרים האוקראינים היו דוחקים בנוסעים התשושים והמבוהלים במגלבים ורובים אל תוך מנהרה צרה שכונתה "הצינור" והובילה אל תאי הגזים. גירוש יהודי מקדוניה לטרבלינקה לתפריט הקודם

41 טרבלינקה – מרד על הרציף בינואר 43' הגיעו לטרבלינקה בשעת לילה מאוחרת, קרונות ובהם אלף יהודים מגרודנה שבפולין. בחסות החשכה עקרו הנוסעים מוטות עץ מן הגדר. בעזרת מוטות אלו, סכינים ותערים, התנפלו כל נוסעי הרכבת על השומרים. הקרב בין הצדדים נמשך שעות, עד שהחלו אנשי האס. אס. הגרמנים שבמחנה, לידות רימונים בקהל ולפתוח באש מקלעים בלי אבחנה. בבוקר נמצאו גופות היהודים ושוביהם בשלג. איש לא שרד. פיצוץ משרפה וקרמטוריום בטרבלינקה ע"י בעלות הברית. בצד שמאל חלק מצוות המחנה.

42 לאחר הפסקת פעילות המחנה טושטשו עקבות ההשמדה
לאחר הפסקת פעילות המחנה טושטשו עקבות ההשמדה. קברי ההמונים נפתחו, הגופות נשרפו לאפר, העצמות רוסקו לחתיכות ונקברו שנית. המחנה על צריפיו נשרף במרד גדול ואסירים הועסקו בפירוק גדרות התיל ושאר המבנים. לאחר סיום העבודות נורו האסירים, השטח נחרש, נטעו בו עצים יושבו בו אוקראינים ובמקום הוקמה חווה חקלאית. שרידי הקרמטוריום במחנה טרבלינקה. לתפריט הקודם

43 התחנה הקטנה טרבלינקה / ולדיסלב שנגל
ואין אפילו קופה ואף לא איש מטענים עבור מליון לא תקבל כרטיס חזור… בקו טלושץ – ורשה מתחת רכבת ורשאו – אוסט יוצאים בפסי רכבת ונוסעים ישר… הנסיעה לעיתים אורכת חמש שעות ושלושת רבעי השעה לעיתים אורכת אותה נסיעה חיים שלמים – עד מותך… איש אינו מחכה בתחנה איש אינו מנפנף במטפחת רק דממה התלויה באויר מקבילה פניך בריקנות אטומה. התחנה היא קטנטונת שלושה אשוחים גדלים בה. וכתובת רגילה, ישנה: כאן תחנת טרבלינקה. ושותק עמוד התחנה ושותקים שלושת האשוחים שותקת הכתובת השחורה

44 תחנת הרכבת בטרבלינקה ורק שלט פרסומת תלוי עוד מאז סיסמה ישנה ובלויה האומרת: "בשלו רק בגז” כאן התחנה טרבלינקה כאן התחנה טרבלינקה… לתפריט הקודם

45 “וכל המקיים נפש אחת בעולם, מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא”
“וכל המקיים נפש אחת בעולם, מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא” (הרמב”ם, משנה תורה, ספר שופטים, הלכות סנהדרין, פרק י”ב, ג') "יעד סופי – מפעלי שינדלר, ברינליץ" מי היה אוסקר שינדלר סיפור המעשה שאלות לדיון לתפריט הקודם

46 אוסקר שינדלר אוסקר שינדלר נולד בחבל צוויטאו שבחבל הסודטים. בסוף 1939 הגיע שינדלר לקרקוב ושם קיבל לניהולו שתי חברות, שנלקחו מבעליהן היהודים, ושעסקו בייצור כלי מטבח. כעבור זמן מה הקים שינדלר חברה משלו בז’בלוצ’יה הסמוכה לקרקוב, העסיק בו בעיקר עובדים יהודים, וכך הגן עליהם מגירושים. בראשית 1943, כאשר החל חיסול גטו קרקוב ויהודים רבים נשלחו למחנה פלשוב, הקים שינדלר סניף למחנה זה לכ- 900 יהודים, וכך הצילם מזוועות המחנה. בזכות קשריו הטובים עם ידידים במשרות בכירות בשירות הממשלה הגרמנית, סגולותיו האישיות וחוש ההומור שכבש את ליבם של מפקדי ס.ס בכירים בפולין, יכול היה שינדלר לקבל טובות חשובות לפי בקשתו, כגון שיפור תנאי היהודים שבחסותו ומיתון העונשים על עבירות שעברו.

47 בשנת 1962 הוענק לו תואר “חסיד אומות עולם” ועם פטירתו בשנת הובאה גופתו ארצה והוא נקבר על הר הזיתים. אחרי ארונו צעדו רבים מאלה שעבדו במפעליו ונצלו על-ידו מאושוויץ, מפלשוב, מגולשאו, מגרוס רוזן וממחנות רבים אחרים. שינדלר ואישתו (יושבים, מצד שמאל) עם קבוצה של ניצולים באחד מביקוריו בארץ. לתפריט הקודם

48 “יעד סופי: מפעלי שינדלר - ברינליץ”
במהלך חורף 45’ התקרבה המלחמה לסופה. בעלות הברית החלו להתקדם בעומק השטחים שהיו שייכים לרייך הגרמני, כשבכוונתן להגיע בסופו של דבר עד לבונקר של היטלר בברלין. הכוחות הסובייטים שהגיעו ממזרח היו האיום הגדול ביותר למבצע ההשמדה (שרובו ככולו התנהל בפולין) ולכלכלה הגרמנית (שהסתמכה על עובדי כפייה). כשהצבא האדום החל להתקדם מיהרו הנאצים לנסות ולפנות כמה שיותר אסירים אל עבר פנים גרמניה. פינויים אלה בוצעו ברגל במה שנקרא מאוחר יותר: “צעדות המוות”. בין השאר הוצעדו יהודים מאושוויץ לעבודה במחצבה בגולשאו. ב- 21 בינואר פונו מאה מהם בשני קרונות נעולים ועליהם הכתובת “רכוש הגסטאפו”. איש לא העז לפותחם. כעבור שישה ימים הגיעו שני הקרונות לעיירה צוויטאו, שם נותקו מן הרכבת והושארו בתחנה בעיצומו של החורף. אוסקר שינדלר שמע על הקרונות. הוא ביקש מהשלטונות לספח את היהודים שבהם למפעלו בברינליץ. בקשתו נדחתה. שינדלר סירב לוותר, והגיע בעצמו לתחנת הרכבת בציווטאו, שם מצא את מסמכי המשלוח של הקרונות, והוסיף בשולי הדף בכתב ידו “יעד סופי- מפעלי שינדלר ברינליץ”. אחר פנה שוב באופן רשמי לפקידים בתחנה והתעקש שהיהודים שייכים לו.

49 כשנשלפו מסמכי המשלוח הופיעה, למרבה ההפתעה, הערה בכתב יד שאיש מהם לא שם לב אליה קודם לכן. ישנם חילוקי דעות בנוגע לשאלה האם הקרונות הועלו מיד אל המסילה ונשלחו לברינליץ או ששינדלר לקח פועלים אל התחנה ופינה את היהודים בעצמו. בכל מקרה ידוע שדלתות הקרונות נפרצו בכוח בשל הקרח שחסם אותן והמנעולים הכבדים שמפתחותיהם אבדו, והיהודים שוכנו לבסוף במפעלי שינדלר. כשהגיעו היהודים למפעלי שינדלר, טיפלה בהם רעייתו של אוסקר, אמילי. 85 יהודים שרדו את המסע. המתים נקברו בקבורה יהודית בעזרתם של הפועלים הותיקים. שינדלר (שני מצד שמאל) עם קבוצת פועלים במפעלו בקראקוב. לתפריט הקודם

50 שאלות לדיון 1) מה הופך את מעשיו של שינדלר למרד?
התנהגותו של שינדלר היתה בניגוד גמור לחוקי השלטון של מדינתו, הפרה בוטה וביודעין במטרה לסכל את פעולותיו של השלטון, שהן השמדת יהודים. שינדלר לא נרתע, על אף שמעשיו היו עלולים להביא למותו. 2) האם המעשים של שינדלר היו חוקיים? למה הוא ביצע אותם בכל זאת? המעשים של שינדלר היו לא חוקיים, אך מדובר בחוקים של משטר דיקטטורי. שינדלר נהג בניגוד לחוק אך לפי צו המוסר והמצפון, שכן ראה ביהודים בני אדם שבאפשרותו ומחובתו להצילם. שינדלר נהג בניגוד לחוק, ובכך סיכן את חירותו ואת חייו. ההיסטוריה שפטה את שינדלר לא לפי חוקיה האפלים של גרמניה הנאצית אלא לפי צו המוסר האנושי, לכן הוכרז “חסיד אומות העולם”.

51 3. מה מניע אזרח לפעול בניגוד למדיניות מדינתו, גם כשהוא עצמו אינו נפגע ממנה?
בני אדם מונעים בגלל מגוון סיבות לעזור לבני אדם אחרים. הסיבות העיקריות הן: צו המצפון, מוסר, הומניות, חינוך, ערכים וחוקים אוניברסליים, שכאשר הם מוצבים מול חוקיו של משטר טוטליטרי, עולים עליהם בחשיבותם. 4. האם יש סתירה בין מעשיו של שינדלר לחברותו במפלגה הנאצית ? מדוע המשיך לשאת כרטיס חבר? הוא לא באמת היה יכול לפרוש, גם לאחר שהבין שערכיו לא עומדים בקנה אחד עם מדיניות המפלגה. נשיאת כרטיס החבר היתה רק מסווה. בעצם היה שינדלר “בוגד” במטרות מפלגתו, אך החברות במפלגה היתה גם נכס: לחברות היו יתרונות מבחינת תנאים סוציאליים, זכויות נסיעה, מעבר וגישה לאנשים בכירים שאיפשרו לו להציל יהודים וסיפקו לו רווחה אישית. לתפריט הקודם

52 “ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות, שם עולם אתן לו אשר לא יכרת”( ישעיהו נ”ו, ה’)
ארכיון רינגלבלום האיש ופועלו ציטוטים מ"עונג שבת” ושאלות למחשבה תיעוד מרד גטו ורשה בארכיון רינגלבלום לתפריט הקודם

53 עמנואל רינגלבלום ( ) עמנואל רינגלבלום היה היסטוריון שתיעד למען ההיסטוריונים של העתיד את השמדת היהודים בעת התרחשותה. רינגלבלום נולד בגליציה למשפחה מהמעמד הבינוני. ב –1927 קיבל דוקטורט בהיסטוריה מאוניברסיטת ורשה. עד 1939 פרסם רינגלבלום 126 חיבורים מדעיים שעסקו בהיסטוריה של יהודי פולין . עמנואל רינגלבלום במלחמה ובגטו פעל רינגלבלום בארבעה תחומים עיקריים: א. עבודה במרכז לעזרה עצמית סוציאלית (ZSS) בקרב יהודי ורשה ב. פעילות במחתרת הפוליטית, במיוחד בתחום התרבות ג.ייסוד הארכיון הסודי "עונג שבת" והפעלתו ד. רישום כרוניקה מחיי היהודים בפולין עד למאסרו במרס 1944.

54 ארכיון "עונג שבת" שנוסד כבר בראשית המלחמה נועד לתעד את משטר הכיבוש ואת המאורעות שהתרחשו, מתוך הבנה שאין להם תקדים. פעילי הארכיון, שכללו אנשים מכל שכבות האוכלוסיה, הגילאים, אנשי מדע והדיוטות כאחד, עסקו בשימור חומר ובניתוחו. בתום שנתיים וחצי החל “עונג שבת” בחיבור מקיף על חיי היהודים תחת שלטון הגרמנים, אולם פרויקט זה נקטע לטובת תיעוד ההשמדה בחלמנו - פרסום שסייע לפרסם בעולם את מעשי הטבח ביהודים. באוגוסט 42' ובפברואר 43' הוטמנו בגטו שני חלקי הארכיון, שנמצאו לאחר המלחמה. חלק שלישי ובו תיעוד ההתנגדות, שרינגלבלום תמך בה מראשיתה, לא נמצא עד היום. מציאת חלק מארכיון רינגלבלום.

55 רינגלבלום הצליח להימלט מהגטו עם משפחתו במרס 43', אך חזר לגטו עם פרוץ המרד, אותו תעד.
רינגלבלום ומשפחתו נתפסו והוצאו להורג, על חורבות הגטו במרס 44'. לוח זיכרון לעמנואל רינגלבלום ופועלו:”בבנין זה בין השנים התקיים ופעל ארכיון הגטו של ד”ר עמנואל רינגלבלום מתעד מעשי הרוצחים הגרמנים”. לתפריט הקודם

56 קטעים מ"עונג שבת" ושאלות לדיון
"אחרי המלחמה רב יהיה ערך תעודות "עונג שבת" עבור בתי המשפט העתידים להעמיד לדין את האשמים מקרב היהודים, הפולנים ואפילו מקרב הגרמנים." 1) למה כותב רינגלבלום" ואפילו מקרב הגרמנים "? ישנן מספר סיבות שניתן להעלות על הדעת בקשר לביטוי זה. שתיים מהן: א) עוצמתם של הגרמנים באותה עת היתה כה גדולה, שהסיכוי לכך שיענשו על מעשיהם נראה רחוק ולא סביר. ב) היהודים והפולנים חיו בשותפות, באותה ארץ לאורך שנים. בגידתם של הפולנים ועל אחת כמה וכמה - של היהודים - ודאי היתה כואבת יותר מאשר פעולותיו של הכובש הגרמני הזר.

57 2) למה הוא כותב "מקרב היהודים"?
היו יהודים, כמו היודנראט, מועצת הגטו, שוטרי הגטו, ששיתפו פעולה עם הנאצים, אם מתוך כורח ואם מתוך נסיון שהדבר יקנה להם וליקיריהם חסינות מסוימת. כמו כן עמנואל רינגלבלום תמך באופציית המרד והתנגד לבני הדור המבוגר, שנמנעו מתמיכה במרד האקטיבי.

58 “רחל אויערבך מתארת את המטבח העממי ברחוב לשנו 40, את הקמתו ואת צרכניו
“רחל אויערבך מתארת את המטבח העממי ברחוב לשנו 40, את הקמתו ואת צרכניו. המחברת מגיעה למסקנה עגומה, שהמטבח אשר שירת ברגעים מסוימים עד 100,000 צרכנים, כרבע מיהודי ורשה, לא עלה בידו להציל ממוות ברעב ולו אדם אחד”. המטבחים של גטו ורשה מומנו מכספי ארגון הג'וינט, ארגון מגבית של יהדות אמריקה. הארגון חילק מאות אלפי מנות בשנה הראשונה למלחמה, אולם קשיים כספיים בגיוס תרומות, והצטרפותה של אמריקה למלחמה, צמצמו מאוד את האמצעים הכספיים של המטבחים בגטו. לו הייתם אתם אחראים על חלוקת המזון בגטו, כיצד הייתם אתם מחלקים את מזון? האם הייתם נותנים הרבה מזון למעט אנשים ובכך הייתם מבטיחים את הישרדותם? הייתם נותנים מעט מזון להרבה בשם השיוויון? מתוך הנסיון לעזור למספר רב של אנשים, בתקווה שהמלחמה תגמר מהר?

59 1) מדוע אנשים שדעותיהם שונות כל כך משתפים פעולה?
“עובדי "עונג שבת" היו והם כיום גוף אחד מפעם בהם. רעיון אחד ורוח אחת אופפת אותם, חודשים על חודשים ישבו ליד שולחן אחד זה על יד זה הרב הוברבנד החרדי, הירש איש פועלי ציון שמאל ואברהם לוין הציוני הכללי ושיתפו פעולה ביניהם בצורה הרמונית.” 1) מדוע אנשים שדעותיהם שונות כל כך משתפים פעולה? כאשר אנשים נאלצים להתמודד עם קשיים אשר ניתן להגדירם כ"להיות או לחדול", הם נוטים להתגבר על אי ההסכמות ביניהם ולשתף פעולה. בתנאי החיים בגטו מפעל כמו "עונג שבת" נתן משמעות לחיי המשתתפים בו, ותחושה של ערך וסייע להם להמשיך בחיי היומיום. 2) האם גישתו של רינגלבלום לאיסוף החומר לארכיון – שימוש בעדויותיהם של אנשים פשוטים, בנוסף למחקרים שנכתבו בידי חוקרים היתה יעילה? כן, משום שמגוון נקודות המבט ומגוון החוקרים - אם אנשי מדע ואם הדיוטות - נתן לנו מאגר עשיר של עדויות שהשפיעו על האופן שבו אנו רואים את השואה עד היום.

60 “כך נלקח לאומשלגפלאץ (כיכר השילוחים) יאנוש קורצ'אק (גולדשמיט) המחנך הוא ויד ימינו המחנכת הידועה סטפה וילנצינסקי צעדו בראש מסע הילדים לקרונות טרבלינקה, וכמסופר – שירה בפיהם. כדרכו, גם הפעם דאג קורצ'אק לילדים למזון ושתייה למספר ימים.” 1) ידידיו של קורצ'אק הודיעו לו ערב קודם, כי ילדי בית היתומים שלו עומדים להישלח למוות. הם הציעו לעזור לו להציל את עצמו. מדוע בחר קורצ'אק ללוות את חניכיו? יאנוש קורצ'אק בחר ללוות את חניכיו, בין היתר, בשל המשמעות החינוכית שהיתה למעשה מסוג זה, שמירה על ערכים כמו שותפות גורל ודוגמה אישית . כמו כן, אחרי ששימש דמות אב לילדים אלו, ובנוכחותו לצד הילדים ההולכים למוות היתה אפשרות לחזקם ברגעיהם הקשים ביותר.

61 2) מדוע עמד קורצ'אק בראשם. מדוע צעדו לרכבת בשירה
2) מדוע עמד קורצ'אק בראשם? מדוע צעדו לרכבת בשירה? מדוע ליווה אותם עם צידה? היה זה מפגן אחרון של גבורה, שבו הראו קורצ'אק וחניכיו את אומץ ליבם, לנוכח הגורל הנורא הצפוי להם. 3) מעשהו של יאנוש קורצ'אק היה מעשה גבורה, אולם לא היינו יודעים עליו אלמלא התיעוד של רינגלבלום. איזו חשיבות נוספת ישנה לתיעוד? האם יתכן כי היו עוד "יאנוש קורצ'אקים" - אנשים שבצעו מעשי חסד והתנגדות, שאין אנו מכירים משום שמעשיהם לא תועדו? חשיבות התיעוד גדולה, כי בניגוד לכלל ההיסטורי ש"היסטוריה נכתבת בידי המנצחים", דווקא האנשים שעמדו להפסיד במלחמה את רכושם וחייהם, הצליחו לשמר את רוחם ובכך להותיר תיעוד לאתגרים עימם התמודדו במהלך השואה ישנו משל האומר ש"אם עץ נופל באמצע היער ואין איש רואה אותו, האם העץ נפל”. יאנוש קורצ'אק היה מפורסם עוד לפני המלחמה, כסופר וכאיש חינוך, ועל כן זכה לתיעוד רב מאחרים, אולם לא מן הנמנע שהיו עוד אנשים אמיצים שלעולם לא נדע עליהם.

62 2) למה כותב רינגלבלום "נותרנו בחיים בטעות?"
"מילא התרגלנו כבר למוות הוא לא עושה עלינו שום רושם. אלו מאיתנו שיצליחו לעבור את המלחמה יסתובבו בעולם כאנשים מפלנטה זרה. נותרנו בחיים בנס או בטעות." 1) מה משמעות הביטוי "פלנטה זרה"? האם ביטוי זה מוכר ממקומות נוספים? משמעותו של הביטוי "פלנטה זרה" הוא עולם המציית לחוקים אחרים, מקום שמתקיימת בו תרבות אחרת - חיים עם מוות בביטוי זה השתמש הסופר ק.צטניק (יחיאל דינור) בעדותו במשפט אייכמן: "לתושבי פלנטה זו לא היו שמות, לא היו להם הורים ולא היו להם ילדים...הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן, ולא מתו..." 2) למה כותב רינגלבלום "נותרנו בחיים בטעות?" תחושה זו ליוותה רבים מניצולי השואה, שחשו אשמה על עצם הישרדותם בשעה שאחרים מתו. באמירה "בנס או בטעות” מתייחס רינגלבלום לטכנוקרטיה הגרמנית, אשר פעלה ביעילות ובלא מיצרים להשמיד את היהודים. הישרדותם של היהודים היתה כנגד כל הסיכויים בתנאים שכפו עליהם הגרמנים. לתפריט הקודם

63 תיעוד מרד גטו וורשה בארכיון רינגלבלום
הגיעו ימים קשים. מכל הארץ זורמות ידיעות מחרידות... מרדכי מבין כי גורל יהדות פולין נחרץ וכי היא נידונה לכליה. אדם צעיר זה שהתבגר תוך זמן כה קצר, מבין כי ישנה אך שאלה אחת: מה המוות שיבחרו בו יהודי פולין - כצאן לטבח יובל - ללא התנגדות, או, כיאות לאנשי כבוד המאלצים את האויב לשלם מותם בדמו הוא! רצונו של מרדכי הוא כי טבח יהודי פולין לא יבוא לאויב בנקל. דמו יוקז כשכר מעלליו. משגמר מרדכי אומר בנפשו לצאת לקרב, שוב לא היו קיימים עניינים אחרים... כעת התמקד הכל אצל מרדכי וחבריו במאבק עם נשק ביד. ...ברגע מסוים התברר כי אפשר במעט כסף למצוא מקלט לחשובים שבפעילים בצד הארי. מרדכי מתנגד לכך שהכסף למטרה זו ילקח מן הקופה האחרת שיש לו אליה שייכות. לגביו קיימת מטרה אחת ויחידה והיא המלחמה באויב, את הכל יקריב למענה. צר לו כעת מאוד, למרדכי, שהבשיל והתעלה לתפקיד רב אחריות של מפקד הארגון הלוחם, על שלוש שנות מלחמה שבזבזו הוא וחבריו, על פעולות תרבות והשכלה. לא הבינונו את התקופה החדשה, תקופת היטלר היורדת עלינו, היה עלינו לאמן את

64 הנוער בנשק חם וקר ולחנכו לנקמה בגדול אויבי היהודים והמין האנושי כולו בכל הדורות.
עלינו להצטער כי הנוער שלנו היה ממושמע מדי ולכן מותם של שלוש מאות אלף יהודים עלה לגרמנים אך במעט, אף לא גרמני אחד. את האמת הזו הבין הנוער שלנו לראשונה, מאוחר מדי, רק כאשר מרבית יהודי וארשה כבר נשלחו לטרבלינקה. מרדכי משקיע מעצמו, כל כולו, במלוא הלהט והמרץ בעבודת ההגנה. בשיתוף קבוצות ומפלגות אחרות מוקם הארגון הלוחם. ועדת התיאום של הארגונים הפוליטיים מציבה בראשו את החבר מרדכי. בינואר 1943 נוטל מרדכי חלק בפעילות הקרבית ואקדחו מפיל חללים בגרמנים. פעם הצמיד אקדחו לראש קלגס גרמני, אך האקדח הכזיב, היה בו מעצור. אך בקושי נחלץ מרדכי מן המיצר, בעזרת חבר.

65 אנדרטה לזכר מרדכי אנילביץ' שעיצב נתן רפפורט, יד-מרדכי.
במבצעי אפריל רבה במיוחד פעילותו. הוא מוצא מותו שבועות לאחר התחלתם ועמו טובי הלוחמים. מרדכי פעל מתוך בונקר בעל חמישה פתחי יציאה. מתוך בונקר זה יצאו הלוחמים לגיחות נגד אנשי הס"ס והאוקראינים. הבונקר נופל, כנראה בשל מעשה בגידה. "מנצחי היהודים", כפי שחיילי הוורמכט כינו את אנשי הס"ס, פורצים לבונקר מבעד חמשת פתחיו, אחרי שהטילו עוד קודם לכן גזים לתוכו. מרדכי נספה יחד עם טובי חבריו מהארגון הלוחם. כך נפל אחד הטובים והנאצלים, אשר חירף נפשו, למן הרגע הראשון, בשרות העם היהודי, כבודו וגאונו. אנדרטה לזכר מרדכי אנילביץ' שעיצב נתן רפפורט, יד-מרדכי.

66 שאלות לדיון 1) רינגלבלום כותב: ”ברגע מסוים התברר כי אפשר במעט כסף למצוא מקלט לחשובים שבפעילים בצד הארי. מרדכי מתנגד לכך שהכסף למטרה זו ילקח מן הקופה האחרת שיש לו אליה שייכות. לגביו קיימת מטרה אחת ויחידה והיא המלחמה באויב, את הכל יקריב למענה.“ חוו דעתכם , איזה סוג של התנגדות היה עדיף במרד גטו ורשה? 2) רינגלבלום כותב:”ועוד שגיאה שגה מרדכי, שגיאה אשר הטביעה חותמה על תולדות יהודי וארשה ופולין. מרדכי וחבריו הצעירים מן "השומר" ומארגוני הפועלים התחשבו יתר על המידה בדעת המבוגרים.“ האם מקבלי הכרעות צריכים להתחשב בכל מגוון הדעות הקיימות? מהם היתרונות והחסרונות של התחשבות בדעת הקהל הרחב? לתפריט הקודם

67 מאמר: ההתנגדות ובעיותיה/ יצחק ארד
מקורות להרחבה מאמר: ההתנגדות ובעיותיה/ יצחק ארד כללי גוטמן ישראל (עורך), האנציקלופדיה של השואה , ירושלים: יד ושם - ספריים פועלים- יד ושם , תש”ן - תשנ”א, יחיל, לני, השואה: גורל יהודי אירופה ירושלים: יד-ושם, תשמ”ז, 1987. ארד, יצחק (עורך), תולדות השואה בתמונות,ירושלים: יד ושם, תשנ”ב, אלי צור, מלחמת העולם השניה, ירושלים: משרד החינוך, תשנ"ה, 1995. מחנות נאציים ארד, יצחק, “מבצע ריינהארד”, תל אביב: עם עובד, תשמ”ה 1983. קראי פיליציה, פגזים וחרוזים: מחנה הנשים האסאג-לייפציג תל אביב: מורשת גטו ורשה גוטמן ישראל , יהודי וארשה : גטו, מחתרת מרד, תל אביב: ספריית פועלים,

68 אושוויץ אוסקר שינדלר עמנואל רינגלבלום התנגדות יהודית
וייוורקה אנט, אושוויץ כפי שהסברתי לבתי, תל-אביב: ידיעות אחרונות, 2000 אוסקר שינדלר תומאס קינלי, רשימת שינדלר, ירושלים: דומינו, 1984. עמנואל רינגלבלום רינגלבלום, עמנואל, כתבים מימי המלחמה, ירושלים: יד ושם, תשנ”ג גוטמן, ישראל, מאבק בנתיב הייסורים: התנגדות היהודים לנאצים בתקופת השואה, ירושלים: כתר, 1988. מכמן, דן, העמידה היהודית, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשמ”ט 1989. התנגדות יהודית לתפריט הקודם

69 התנגדות יהודית באירופה הכבושה - אופייה ובעיותיה / יצחק ארד
במרבית ארצות אירופה הכבושה על-ידי גרמניה הנאצית נשאו הפעולות של תנועת ההתנגדות ככלל, אופי פאסיבי והפעולה היתה מוגבלת ביותר. הפעולה האקטיבית, ההתקוממות הכללית תוך הפעלת מירב הכח של תנועת ההתנגדות נגד הכובש, תוכננה לשלב האחרון, לזמן שגרמניה תהיה בנסיגה והתמוטטות צבאית. הגורם למדיניות זו היה נעוץ בהערכה, שהתקוממות מוקדמת תסתיים בכישלון, ומחיר הדמים שהעם המתקומם ישלם יהיה יקר מאוד ומיותר. מלחמת הפארטיזנים בשטחי ברה"מ הכבושים וכן ביגוסלביה היתה יוצאת דופן, אך התנאים שם היו שונים משאר חלקי אירופה. ההתנגדות היהודית המאורגנת וזו של היחידים, עד לשלב ההשמדה הפיזית, היתה גם היא, בדומה למחתרות הלא יהודיות, פאסיבית: עיתונות מחתרת, הפעלת רדיו מחתרתי, פעולות חינוכיות-תרבותיות, וכו'. פעולות התנגדות של יחידים כללו בין היתר:שינוי זהות בניירות מזויפים עם שמות אריים, הברחת מזון וכו'.

70 דרכי התנגדות אלו לא היו שונות באופיין ובמהותן מן המאבק של היהודים לקיומם, נוכח רדיפות שנרדפו בעבר, שהפעם הותאמו למציאות בה חיו היהודים תחת השלטון הנאצי. עם תחילת ההשמדה הפיזית החל להתגבש בגטאות ובמחנות שבמזרח אירופה רעיון ההתנגדות הלוחמת… רעיון זה התגבש נוכח הכרה במציאות בה המוני יהודים עומדים בפני השמדה טוטאלית ומיידית, רעיון ההתנגדות במחנות הגדולים... עלה והתגבש במסגרת ההתארגנויות של תנועות הנוער הציוניות והלא ציוניות השונות. הם ידעו שהלחימה בגטו אין בה פתח הצלה או סיכוי של ניצחון . הם ראו בה מאבק על כבוד לאומי, וסיכויי הצלה של בודדים בלבד. לרשימת המקורות

71 רשימת יוצרים ותודות עריכה ופיתוח: סרן ליטל בר.
כתיבה ופיתוח: סרן ליטל בר, קמ"א יואב איתמר, סגן תמר גלזנר, רב"ט יעל שרר. עיצוב המצגת: קמ"א יואב איתמר. התמונות במצגת באדיבות המרכזיה הפדגוגית של "יד ושם". תודה ליחה"ס “יד ושם” ולסג"מ בת אל אדרעי על הסיוע במחקר למצגת. תודה לפרומי שחורי ולחני גת משלוחת יד ושם בגבעתיים – בית ווהלין על הייעוץ המקצועי. סיום המצגת