השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג
מבוא לתורה שבעל פה מבוא לספרות התנאים השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

על ציר הזמן אנשי כנה"ג עד -200 (פרס, פחוות יהודה) הזוגות עד - 20 (יוון, בית חשמונאי) פרושים עד +70 (רומא, בית הורדוס) יבנה (חורבן הבית עד מרד בר כוכבא) אושא – 200 (מרכז בגליל עד חתימת המשנה) השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

נושאי משנֶה על ציר הזמן דרכי היווצרות ההלכה ספרות התנאים אישי התקופה השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

הדרשה הקבלה המעשה הסברא הגזירה התקנה המנהג
דרכי היווצרות ההלכה הדרשה הקבלה המעשה הסברא הגזירה התקנה המנהג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

מדרשי הלכה משנה מדרשי אגדה ברייתות תוספתא
ספרות התנאים מדרשי הלכה משנה מדרשי אגדה ברייתות תוספתא השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

דרכי היווצרות ההלכה השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

מרכיבי ההלכה ע"פ הרמב"ם הקדמה לפיהמ"ש הל' ממרים פ"א 1. פירושים המקובלים ממרע"ה, שיש להם רמז בכתוב וניתן להוציאם בסברה ואין עליהם מחלוקת. 2. הלכות למ"מ, שאין עליהן רמז בכתוב ולא ניתן להסיקם בסברה או באחת המידות ואין עליהן מחלוקת. 3. דינים שהוצאו בדרך הסברה במידות שהתורה נדרשת בהן ונפלו בהן מחלוקות רבות. כשהיה בי"ד הגדול שבירושלים פעיל, היה הוא מכריע במחלוקות בהסכמה מלאה או ברוב. משבטל ביה"ד, לא הוכרעו המחלוקות. גזירות שגזרו חכמי הדורות מצד סייג לתורה. רבו בהן המחלוקות שיש שראו טעם לגזירה ויש שלא מצאו לתקנה. 5. גזירות (הרחבות של לאווין), תקנות (אף אלו הנוגדות דין תורה ומנהגות (הרחבות של מצוות עשה שתיקנו יחידים או נביאים 1. דברים שנמסרו למרע"ה והועברו בקבלה איש מפי איש 2. דרשות חז"ל או הלכות שנלמדו מהתורה באחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן. 3. גזירות ותקנות שנעשו כסייג לתורה, ע"פ הצרכים שראו חכמי הדורות, אם לשעה ואם לדורות. השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

הקבלה במסורה דברים שנתקבלו ממשה מסיני אין בהם מחלוקת והם מדאורייתא. אין לעוקרם אלא בהוראת שעה לצורך חיזוק הדת. יש מהפירושים המקובלים שיש להם רמז בכתוב וניתן להוציאם בסברה ואין עליהם מחלוקת. הלכות למשה מסיני, אין עליהן רמז בכתוב ולא ניתן להסיקם בסברה או באחת המידות ואין עליהן מחלוקת. לעיתים מובא מקור מהתורה אך הוא בגדר אסמכתא מצד הדרשן ולא מקור או כוונת הכתוב. השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

קבלה דברי קבלה במשמעות מדברי נביאים וכתובים: 1."שהיו מקובלים ובאים מימות יהושע" (מחזור ויטרי, 462). 2. "שכולם קבלו נבואתם ממשה רבינו עליו השלום" (שיטה מקובצת ב"ק ב, ב ד"ה מדברי קבלה) קבלה בהלכה – "שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום", "וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים... יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה" קבלה במוסר - תענית ב, א: סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה... הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כבושין... ובקבלה הוא אומר (יואל ב') וקרעו לבבכם ואל בגדיכם: השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

קבלה הלכה למשה מסיני בהלכה – תוספתא סוכה ג, א: "ערבה הלכה למשה מסיני אבא שאול או' מן התורה שנ' וערבי נחל ערבה [ללולב וערבה] למזבח" (הלכה ברורה, מחלוקת במקורה. מח' עקרונית. מייצגיה בהמשך ר"ע ור"א בן עזריה) הלכה למשה מסיני באגדה - עדיות ח , ז: "אמר רבי יהושע מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע" (ועיין רמב"ם שם באופי הל"מ) באותו מעמד (! / ?): הלכתא גמירי, באמת אמרו, אמר רחמנא השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

קבלה דברי מוסכם וברור כ"הלכה למשה מסיני" - תוספתא ידים ב, טו: "...צא אמור להן אל תחושו למניניכם מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי שקיבל מן הזוגות והזוגות מן הנביאים ונביאים ממשה הלכה למשה מסיני שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית" (1. ראה שם רקע. 2. ראה ר"ש משאנץ ורא"ש) ראיה לכך: בבלי מנחות כט, ב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה... אמר לו: חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש כחו; כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני..." השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

הסברא והדרשה הדברים שהוצאו בסברה ובעיון נפלה בהן מחלוקת משום שלא שימשו כל צרכם. בזמן ביה"ד הגדול הוכרעו שם הדברים ברוב. משבטל, לא הוכרעו הדברים. כיוון שהדברים הם תוצאת עיון וסברה, כל בי"ד שעומד יכול לבטל דברי קודמו ע"פ דרכי עיונו וסברתו ואין צריך לכך לתנאים מיוחדים. השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

הדרשה מאפייני מדרש ספרות המדרש דרכי המדרש אנשי המדרש השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

מאפייני הדרשה הדרשה היא המרכיב המרכזי והבולט בהתהוות ההלכה. א. טעם פרקטי – התקנה/ גזירה/ מנהג הם בהתאם לצורך. הדרשה חלק מלימוד התורה היומיומי, הן לעיון גרידא והן למעשה. ב. טעם ערכי - האחרים חיצוניים לתורה שבכתב. תמיד עדיף להפיק השלכה מתוך הקודקס עצמו, הן ערכית כנובעים ישירות ממנו והן כהפחתת עומס אחריות על הפוסק. השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

מאפייני הדרשה המדרש הוא הן ביחס לדברים הנאמרים (כמו משה בג' ימי ההגבלה ופרישה מאשה) והן ביחס לדברים כתובים. "טקסט כתוב" – כל כתיבה במשמע - מספרות תנאית ועד ספרות האחרונים. השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

מאפייני הדרשה פרשנות = ביאור הכתוב, דרשה = הפקה מהכתוב את מה שלא מפורש בו. למה צריך להפיק את מה שלא כתוב? א. הכתיבה כללית ו"תרכיזית". צריכה הרחבה מבארת. ב. קשיים / סתירות בכתוב. ג. מציאות ללא התייחסות ברורה. למעשה, דרכי המדרש הינם משותפים המדרש הוא הן ביחס לדברים הנאמרים (כמו משה בג' ימי ההגבלה ופרישה מאשה) והן ביחס לדברים כתובים. "טקסט כתוב" – כל כתיבה במשמע - מספרות תנאית ועד ספרות האחרונים. השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

מידות שהתורה נדרשת בהן "הלל הזקן דרש ז' מידות לפני בני בתירא..." "ר' ישמעאל אומר בשלש עשרה מידות התורה נדרשת..." ל"ב מידות של ר"א בנו של ריה"ג – בעיקר למדרש אגדה. מהעשייה אל ההכללה השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

מידות שהתורה נדרשת בהן ר' ישמעאל הלל הזקן מקל וחומר מגזירה שווה מבנין אב מכתוב אחד... כלל ופרט, פרט וכלל, כלל ופרט וכלל, צריכים זה לזה כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד/לטעון/לידון דבר הלמד מעניינו / סופו שני כתובים המכחישים... קל וחומר גזירה שוה בנין אב שני כתובים כלל ופרט כיוצא בו ממקום אחר דבר הלמד מעניינו השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

היחס בין מידות הלל ומידות ר"י: א. כל הדרכים במסורת - רי מפרט יותר את הקיים. ב. כל הדרכים במסורת – הלל השתמש רק בז' ואח"כ הוגבר השימוש באחרים. ג. דרכים נוצרות - מפרט גיוון שנוצר מהלל ועד ימיו. סוגי מדרש: מדרש מקיש, מדרש מבאר. יש להוסיף את הסברא - מדרש ההיגיון השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

מדדים להבחנה בין בתי המדרש
ראשי בית המדרש ר' נחוניא בן הקנה ר' ישמעאל נחום איש גם זו ( = גימזו) ר' עקיבא שמות החכמים ר'י, ר' יונתן, ר'נ הבבלי חמשת תלמידי ר' עקיבא מיקום גיאוגרפי בבל או דרום הארץ א"י, בעיקר גליל - אושא גישה כללית פעילות דרשנית מוגבלת מרחיבה, אף עד מאד מתודולוגיה דיברה תורה כלשון בנ"א, רשות לדרוש, כלל ופרט, אין למדים מן הלמד דורש אותיות ותגין, חובה לדרוש, ריבוי ומעוט, למדים מן הלמד טרמינולוגיה מעיד הכתוב, שהיה מן הדין, למה נאמר, מגיד, שומע אני מלמד הכתוב, והלא דין הוא, מה תלמוד לומר, לומר, יכול השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

הספרות שיצאה מבתי המדרש
ר' ישמעאל ר' עקיבא מכילתא דר"י (מפרק יב) חלקים מן הספרא ספרי – במדבר ספרי דברים (עד פר' ראה) ברייתא דר' ישמעאל מכילתא דרשב"י ספרא ספרי זוטא ספרי דברים (המשך) השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

מן הטבלה נובע: לכל בית מדרש הייתה ספרות משלו. בכל קובץ משוקעים הלכות מתקופות שונות ומאישים שונים וקשה להפריד ולזהות. הקבצים נערכו בסוף תקופת התנאים. במשנה ובתלמודים משוקעים קטעי מדרש במעורבב. התייחסות למשנה כקובץ אחדותי העומד בפני עצמו ( - יחס האמוראים), כמו גם התייחסות דומה לתלמוד ( - גישת בעלי התוספות) מטשטשת במודע ובכוונת מכוון את ההבדלים בין הזרמים השונים. השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

הדרשה מדרש מקיים או מדרש יוצר? ומנין לגדולה שהיא של שבעים ואחד? שנאמ' (במדבר י"א) "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" ומשה על גביהן הרי שבעים ואחד רבי יהודה אומר שבעים ומנין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה? שנאמר (במדבר ל"ה) "ושפטו העדה" "והצילו העדה" - עדה שופטת ועדה מצלת הרי כאן עשרים. ומנין לעדה שהיא עשרה שנאמר (שם י"ד) "עד מתי לעדה הרעה הזאת" יצאו יהושע וכלב ומנין להביא עוד שלשה? ממשמע שנאמר (שמות כ"ג) "לא תהיה אחרי רבים לרעות" שומע אני שאהיה עמהם לטובה, אם כן למה נאמר (שם) "אחרי רבים להטות" - לא כהטייתך לטובה הטייתך לרעה: הטייתך לטובה על פי אחד, הטייתך לרעה על פי שנים. השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

הדרשה מדרש מקיים – סנהדרין ג, ז: ומנין לכשיצא אחד מן הדיינים לא יאמר אני מזכה וחבירי מחייבין אבל מה אעשה שחבירי רבו עלי על זה נאמר (ויקרא י"ט) לא תלך רכיל בעמך ואומר (משלי י"ט /יא/) הולך רכיל מגלה סוד: מדרש מסמיך ("אסמכתא") - תענית א, ב: עד אימתי שואלין את הגשמים? רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח. רבי מאיר אומר עד שיצא ניסן שנאמר "ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון" (יואל ב') השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

המדרש מדרש אגדה – סנהדרין: הוו יודעין... דיני נפשות דמו ודם זרעיותיו תלוין בו עד סוף העולם שכן מצינו בקין שהרג את אחיו שנאמר (בראשית ד') דמי אחיך צועקים אינו אומר דם אחיך אלא דמי אחיך דמו ודם זרעיותיו... שמא תאמרו מה לנו ולצרה הזאת והלא כבר נאמר (ויקרא ה') והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד וגומר ושמא תאמרו מה לנו לחוב בדמו של זה והלא כבר נאמר (משלי י"א) באבוד רשעים רנה: השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

הסברא תענית א, א: אמר לו רבי יהושע הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג למה מזכיר אמר לו רבי אליעזר אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו. אמר לו אם כן לעולם יהא מזכיר סנהדרין א: וכמה יהא בעיר ותהא ראויה לסנהדרין מאה ועשרים (טעם טכני, פרקטי) רבי נחמיה אומר מאתים ושלשים כנגד שרי עשרות (טעם סמלי, דרשני). השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

הסברא סברא על בסיס עקרוני / השקפת עולם: דיני ממונות בשלשה. זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד ושניהן בוררין להן עוד אחד דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים שני דיינין בוררין להן עוד אחד זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אימתי בזמן שמביא עליהן ראיה שהן קרובין או פסולין אבל אם היו כשרים או מומחין אינו יכול לפוסלן זה פוסל עדיו של זה וזה פוסל עדיו של זה דברי רבי מאי4. וחכמים אומרים אימתי בזמן שהוא מביא עליהם ראיה שהן קרובים או פסולים אבל אם היו כשרים אינו יכול לפוסלן: השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

התקנות והגזירות מיסוד חכמי הדורות, קדומים ומאוחרים, כהרחבה או לסייג. אם הייתה בהם מחלוקת, היא הוכרעה ע"י ביה"ד הגדול שבירושלים. תקנות וגזירות - קודם שפשטה הגזירה ניתן לבטלה ע"י בי"ד הגדול בחכמה או במנין. לאחר שפשטה יכול לבטלה רק אם גדול גם בחכמה וגם במנין. לא פשטה – יכול לבטלה גם הקטן ממנו. סייגים – אם פשט איסורן א"א לעוקרם אם גדול בחכמה ובמנין. אם באו להפריש מאיסורא, א"א לעוקרן כלל. השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

התקנה מחלוקת בתקנה - תענית א, א - מאימתי מזכירין גבורת גשמים? רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג. רבי יהושע אומר מיום טוב האחרון של חג. מגילת תענית + סכוליון: בעשרין וחמשה ביה חנכתא תמניא יומין דילא למספד בהון... לשנה אחרת קבעום שמנה ימים טובים. תקנות רבן יוחנן בן זכאי לאחר החורבן – ראש השנה, סוכה השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

התקנה בדיני ממונות – תקנת הלל הזקן –מפני תיקון העולם: פרוזבול. בדיני אישות – רבן גמליאל הזקן – נאמנות עד אחד להתיר עגונה, קיום גט ששלח הבעל, אף קודם שהגיע לידי האשה, מדין "כל המקדש..." במישור סוציאלי – רשב"ג – קרבן יולדת אחד לכמה לידות, מדין "עת לעשות...", קבורה בתכריכי פשתן פשוטים זכר לחורבן – ריב"ז – שופר בשבת בבי"ד, לולב כל שבעה בכל מקום, עדות קידוש החודש במקום הועד השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

המעשה מעשה יוצר - ר"ה א, ה - ו : בין שנראה בעליל בין שלא נראה בעליל מחללין עליו את השבת רבי יוסי אומר אם נראה בעליל אין מחללין עליו את השבת: מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועכבן רבי עקיבא בלוד שלח לו רבן גמליאל אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשילן לעתיד לבא: מעשה מבאר – תוספתא ב"ק ב: * המסקל נוטל מתוך שדהו ונותן לרשות הרבים ובא אחר והוזק בהן הרי זה חייב אף על פי שאמרו הרי הוא כמסקל מתוך שאינו שלו ונותן לתוך שלו מעשה באחד שהיה... השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

המעשה מעשה מקיים/ מעיד– יוצר: סוכה ב, א (ת"ק/רשב"ג למד הלכה ממעשה טבי, שעשה מהלכה קדומה שלא ידועה לנו): הישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו אמר רבי יהודה נוהגין היינו שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר אמר רבי שמעון מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה ואמר להן רבן גמליאל לזקנים ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה לפיכך ישן הוא תחת המטה ולפי דרכינו למדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו: השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

אנשי התקופה אנשי כנה"ג עד -200 (פרס, פחוות יהודה) – עזרא הסופר –מן הכהנים לסופרים ; כנה"ג – "...שלשה דברים" הזוגות עד - 20 (יוון, בית חשמונאי) פרושים עד +70 (רומא, בית הורדוס) על רקע המאבק עם הכתות ודרכי דרישת תושבע"פ, בית שמאי וב"ה יבנה (חורבן הבית עד מרד בר כוכבא) על רקע החורבן – תקנות ריב"ז, ר"ג ומעמד הנשיאות, ר"א בן עזריה, ר אליעזר ור' יהושע, ר' עקיבא. אושא – 200 (מרכז בגליל עד חתימת המשנה) על רקע מרד בר כוכבא – 5 תלמידי ר"ע,עריכת ספרות התנאים ובמרכזה המשנה, רבי. השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

א. אמר רבי יונה כתיב "לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל" זה רבי עקיבה שהתקין מדרש הלכות והגדות ויש אומרים אלו אנשי כנסת הגדולה מה שהתקין זה כללין ופרטין" (ירושלמי, שקלים פרק ה דף מח עמוד ג /ה"א). ב. "ת"ר: כשהנשיא נכנס, כל העם עומדים, ואין יושבים עד שאומר להם: שבו; כשאב ב"ד נכנס, … כשחכם נכנס, … א"ר יוחנן: בימי רשב"ג נישנית משנה זו, … מאי נעביד ליה? נימא ליה: גלי עוקצים," (הוריות יג:). השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

ג. וכנגדן היה רבי יהודה הנשיא מונה שבחן של חכמים…לרבי עקיבא קרא לו אוצר בלום. למה רבי עקיבא דומה לפועל שנטל קופתו ויצא לחוץ מצא חטים מניח בה מצא שעורים מניח בה כוסמין מניח בה עדשים מניח בה כיון שנכנס לביתו מברר חטים בפני עצמן שעורים בפני עצמן פולין בפני עצמן עדשים בפני עצמן. כך עשה ר' עקיבא ועשה כל התורה טבעות טבעות. (אבדר"נ נוסחא א פרק יח) ד. אמר רבי יוסי אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה: (משנה כלים ל, ד). – משמע שהיה סדר למשנה ועל גביו אומר ר"י את דבריו. השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

מצגות קשורות

מצגת בנושא: "השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג"— תמליל מצגת:

מצגות קשורות

על הפרויקט

משוב

היכנס

התחבר באמצעות רשת חברתית:

השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג

מצגות קשורות

מצגת בנושא: "השתלמות מורים, משנה, גדי גזבר, תשע"ג"— תמליל מצגת:

מצגות קשורות

על הפרויקט

משוב