לעוף עם ציפורים.

מצגת בנושא: "לעוף עם ציפורים."— תמליל מצגת:

1 לעוף עם ציפורים

2 לחץ בשביל להכנס לאתר לעוף עם ציפורים

3 ניוט הציפורים במרחקים

4 כיצד הציפורים מוצאות את דרכן?
ניווט בעזרת גרמי השמים במחקרים, שביצעו בציפורי שיר הנודדות בלילה, כלאו ציפורים בפלנטריום, שדימה להן מערכת גרמי שמים מלאכותית. נמצא כי לציפורים יש יכולת לזהות את כיוון מעופן בעזרת מראה גרמי השמים. שינויים שנעשו במפת גרמי השמים, שהוצגה לציפורים, גרמו להם לשנות בהתאמה את כיוון מעופן ניווט בעזרת השדה המגנטי במחקרים אחרים נבדקה יכולת הניווט של יוני דואר. במחקר נמצא כי כאשר הוצמד לראשן מגנט, הוא שיבש את יכולתן לנווט, והן שינו את כיווני מעופן למידה ציפורים רבות שורדות ונודדות מספר פעמים בחייהן. הן לומדות כנראה לזהות סימני דרך (נהרות, אגמים, הרים, קולות), ומסלולים הנחרטים בזיכרונן מסייעים להן לנווט את דרכן

5 ניווט בעזרת גלי קול ואולטראסאונד הציפורים יכולים לקלוט גלי קול בתדירות נמוכה. והמחקרים האחרונים הוכיחו שהציפורים יכולים לקלוט גם גלי אולטראסאונד. יכולת זו מאפשרת להם לשמוע ממרחק רב קולות של גלים מתנפצים אל קו החוף או רוח שפוגעת ברכס הרים. ניווט בעזרת חוש הטעם והריח שימוש מוצלח בחוש הריח והטעם עוזר בזיהוי מקומות או איזורים מסויימים לאורך הדרך ניווט בעזרת השמש בציפורים הנודדות בשעות היום אותרו מנגנונים, המרמזים על יכולתן לנווט תוך התייחסות למיקום השמש - ביחס לכיוון מעופן.

6 נדידת שקנאים וחסידות בארצנו מבחר תמונות מתוך האתר: צפרים נודדות אינן יודעות גבולות.

7

8

9

10

11

12

13 להקת ענק של חסידות בשדות קבוץ כפר רופיןשבעמק בית- שאן על רקע הרי הגדלעד והבקעה בירדן

14 הנדידה מהי נדידה? נדידה היא תנועה עונתית של בעלי-חיים מאזור אחד לאזור אחר. ציפורים, כמו בעלי-חיים אחרים, נודדים כדי לשפר את סיכוייהם לשרוד. הם נודדים לאזורים המספקים להם סביבה עשירה יותר במזון.

15 כשליש מבין כ מיני העופות הידועים על פני כדור הארץ נודדים פעמיים בשנה: בסתיו הם עוזבים את איזורי הקינון, ועפים, לרוב דרומה, ובאביב הם שבים למקומות הקינון שלהם כבר קדמונינו הכירו את התופעה המרשימה של נדידת המוני ציפורים החולפות מעל לארץ בזמנים ובנתיבים מדויקים. כדברי איוב "נתיב לא-ידעו עיט שזפתו עין איה" (איוב כ"ח, ז'). ארץ - ישראל ממוקמת בנקודה גיאוגרפית המהווה גשר בין שלוש יבשות- אירופה, אסיה. אי לכך היא מהווה "צוואר בקבוק" אליו מתנקזים בעונות הנדידה - באביב ובסתיו - מאות מינים שונים של עופות נודדים. מספר הציפורים הנודדות מעל ישראל מוערך בכ-500 מיליון בכל עונת נדידה.

16 מהן הסיבות לנדידה?

17 1) בגלל הקור באירופה 2)בגלל דלדול במזון כתוצאה מן הקור 3) ירידה במספר שעות האור בחלק הצפוני של כדור- הארץ

18 מהו מסלול הנדידה? הציפורים הנודדות מאירופה עוברות מעל הארץ לכיוון אפריקה בדרום. מסלול הנדידה של העופות מאפריקה לאירופה הוא מעל היבשה בעיקר.

19 נדידה בישראל: עשרות אלפי פרטים עוברים מעל ישראל בתעופת דאייה בשעות היום בשתי עונות נדידה בסתיו בעיקר מסוף ספטמבר ועד סוף נובמבר, ובאביב במרץ-מאי. בסתיו מגיעים מצפון לשמורת החולה, יורדים ללינה ולמחרת ממשיכים דרומה ומערבה למישור החוף, ובמקביל לחוף הים התיכון לצפון סיני, כשבתום היום הם בין אל עריש ורפיח, או בברדוויל, מרחק מעל 230 ק"מ. להקות מתעכבות ימים ולפעמים שבועות סביב גושי בריכות דגים בעמקים ובאזור מעגן מיכאל. באביב המעבר מהיר יותר, הלהקות יורדות ללינה בשמורת החולה וממשיכות בלי להתעכב בארץ

20 מדוע עופות דואים חולפים דווקא בשמי ישראל?
בזכות מיקומה המיוחד מהווה ישראל מסלול נדידה מועדף לעופות הדואים. את הציפורים הנודדות ניתן לחלק ל- 2 סוגים: 1. ציפורים, שמעופן והתקדמותן מבוססים בעיקר על תעופה פעילה, כלומר - מחייבים הנעת כנפיים. למשל: ציפורי שיר. 2. ציפורים, שמעופן והתקדמותן מבוססים על כושר הדאייה שלהן (תעופה פסיבית). עם סוג זה נמנים הדורסים, החסידות והשקנאים. עופות דואים זקוקים לזרמים עולים של אוויר, הנקראים: תרמיקות. תרמיקה היא זרם אוויר, העולה באזור מצומצם והנוצר בשל התחממות מקומית של פני הקרקע. (ראו שרטוט).

21 העופות הדואים מסוגלים לזהות את זרמי האוויר האלה
העופות הדואים מסוגלים לזהות את זרמי האוויר האלה. הם גולשים לתוכם, פורסים את כנפיהם הגדולות ומאפשרים לזרם האוויר העולה, לשאת אותם כלפי מעלה. לאחר שצברו גובה רב, הם נוטשים את התרמיקה ודואים בכנפיים פרוסות (תוך איבוד גובה) אל עבר התרמיקה הבאה. זאת תישא אותם שוב כלפי מעלה, ללא מאמץ, ותאפשר להם לדאות קטע דרך נוסף. הדאייה מאפשרת להם לעבור מרחקים עצומים תוך חיסכון עצום של אנרגיה. אם כן, מדוע העופות הדואים חולפים דווקא בשמי ישראל? - מכיוון שהתרמיקות נוצרות רק בשעות היום ורק על-פני היבשה, העופות הדואים נודדים בשעות היום ובנתיבי יבשה. ישראל ממוקמת בנתיב יבשתי, המקשר בין אירופה ואסיה שבצפון לבין אפריקה שבדרום, ולכן מסלולי הנדידה של העופות הדואים מתרכזים מעליה

22 שקנאי מצוי שם: מאפיינים: משפחה: Pelecanidae שקנאיים שם לטיני:
Peoecanus onocrotalus שם: שקנאי מצוי משקל ק"ג מוטת כנפיים ס"מ אורך גוף ס"מ מאפיינים:

23 מקום מחיה: מים מתוקים או מליחים, רדודים ועשירים בדגים בשפכי נהרות, לגונות, אגמים וביצות. בארץ, בנדידה, נמשך לבריכות דגים עקב כמות המזון המפתה, למרות נסיונות כגירוש והרג על ידי הדייגים. תפוצה: מקנן במושבות מבודדות בטורקיה, יוון, דלתת הדנובה, ומזרחה לאורך חופי הים השחור והים הכספי אל ימת ארל וימת בלחש. התמעט ברוב אזורי הקינון עקב שינויים בבית הגידול והפרעות על ידי בני אדם. תחום החריפה באפריקה לא היה ידוע עד השנים האחרונות. פרטים שמושדרו בארץ הגיעו בנדידתם לביצות בדרום סודן. מזון: דגים שמשקלם לפעמים עד יותר מקילוגרם. תצרוכת המזון היומית עולה על 1 ק"ג. הציד נעשה בקבוצות של עשרות פרטים המשתפים ביניהם פעולה.

24 מסלולי נדידה:השקנאים המקננים במזרח ארופה עוקפים את הים השחור ממערב וממזרח, ומדרימים לאפריקה דרך ישראל וסיני. במצרים עפים דרומה לאורך הנילוס

25 קינון: מושבתי, הקינון צפוף והקינים לפעמים נוגעים זה בזה
קינון: מושבתי, הקינון צפוף והקינים לפעמים נוגעים זה בזה. מקנן לרוב מסוף אפריל עד סוף אוגוסט-ראשית ספטמבר. המועד משתנה בהתאם לרום מפלס המים בביצה, ומתעכב לאחר שנים גשומות

26

27 קינון: מושבתי, הקינון צפוף והקינים לפעמים נוגעים זה בזה
קינון: מושבתי, הקינון צפוף והקינים לפעמים נוגעים זה בזה. מקנן לרוב מסוף אפריל עד סוף אוגוסט-ראשית ספטמבר. המועד משתנה בהתאם לרום מפלס המים בביצה, ומתעכב לאחר שנים גשומות מקום הקן: הקן בצומח סבוך, אך לא על עצים, בקנים, או על איים תטולה: בתטולה 1-3 (לרוב 2) ביצים דגירה: הדגירה מתחילה מהטלת הביצה הראשונה. משתתפים שני בני הזוג. משך הדגירה כחודש. הגוזלים עוזבים את הקן בגיל יום ויוצרים "עדר". מסוגלים לשחות ולדוג בערך מגיל 55 יום, ולעוף בערך מגיל יום. מגיל זה נעשים עצמאים.

28

29 מקום חיות: שדות ושטחי ביצה פתוחים.
מזון: מגוון רחב של מיני בעלי חיים בהתאם למה שמצוי בשטח. בשנים יבשות ניזון לרוב מחרקים ועכברים. בשנים בהם המשקעים מרובים, ניזון מיצורים החיים במים (חרקים, זוחלים, דו-חיים), זוחלים (לטאות ונחשים), יונקים קטנים, דגים ולעיתים בעלי חיים מבויתים מסלולי נדידה:נודדת בשעות היום, בדאייה, באמצעות טרמיקות אוויר ואינה חוצה ימים. קיימים שלושה צירי נדידה: א. הציר הראשי מצפון אירופה לאפריקה דרך הים התיכון. ציר זה מחולק לשניים: 1. מצפון מזרח אירופה, צפון מרכז אירופה ואיראן דרך הבוספורוס וארץ ישראל לדרום אפריקה 2. מצפון מערב אירופה דרך גיברלטר לדרום אפריקה. ב. ממרכז אסיה לתת היבשת ההודית ג. ממנצוריה לצפון קוריאה

30 תפוצה: אוכלוסיית החסידות מתמעטת והולכת בצפון ובמזרח אירופה
תפוצה: אוכלוסיית החסידות מתמעטת והולכת בצפון ובמזרח אירופה. בישראל עוברת אורח מצויה ביותר בעונות הנדידה. להקות קטנות נראות במשך כל השנה. סתיו: תחילת אוגוסט עד סוף אוקטובר. אביב: תחילת פברואר עד אמצע מאי קינון: מתחילת אפריל עד אמצע אוגוסט. מקננות על עצים, קצות צוקים, ומבנים שנבנו על ידי אדם (עמודי טלפון). מקננות בבודדים או בלהקות של עד 30 זוגות. מטילות לרוב 3-5 ביצים לבנות. הדגירה מתחילה עם הטלת הביצה הראשונה ומשתתפים בה שני ההורים במידה שווה פחות או יותר. האכלת הגוזלים גם היא נעשית על ידי שני בני הזוג

31 מחנכת: רבקה שלמה מגיש: בועז שרעבי כתה: ו'