הורד מצגת
המצגת נטענת. אנא המתן
2
מפת שכונת ממילא שנת 2015 שכונת ממילא
3
שכונת ממילא, נבנתה במאה ה-19 מחוץ לחומות העיר העתיקה, סמוך לשער יפו, ומהווה גשר טבעי חשוב ביותר המקשר בין העיר העתיקה לעיר החדשה. מפת שיק משנת 1894 ממילא טרם בנייתה 1854 שכונת ממילא
4
בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 נבנו בשכונה רצף של חנויות, שהפכו את המקום למרכז מסחרי מהחשובים בירושלים. שכונת ממילא
5
רחוב יפו בתחילת המאה ה-20 שכונת ממילא
6
מפת משנת 1984 בטרם הקמת השכונה
שכונת ממילא
7
התפתחות השטח הבנוי אטלס ירושלים שכונת ממילא
8
מפת המתחמים משנת 1938 מפת פרס משנת 1921 שכונת ממילא
9
פירוש השם "ממילא" בערבית הוא "זה שבא מאלוהים"
פירוש השם "ממילא" בערבית הוא "זה שבא מאלוהים". יש הטוענים שמקור השם דווקא בכנסייה, שהייתה פעם באזור, על שם הקדוש סנט ממילא. שכונת ממילא
10
מקומה של השכונה בלב ירושלים
מקומה של השכונה בלב ירושלים. ממזרח - מגדל דוד והשוק של העיר העתיקה, בצפון-מזרח - כיכר ספרא ובית העירייה, בצפון - המשולש והמדרחוב של רחוב בן יהודה, מדרום - אזור היוקרה של העיר, הפונה אל הנוף הקדוש ביותר בעולם. תצלום אווירי משנת 2015 שכונת ממילא
11
תצלומי אוויר חיל האוויר המלכותי שכונת ממילא בשנות ה-40
12
שכונת ממילא
13
מבט מחומת העיר לשכונת ממילא בשנות ה- 40
חיילים בריטיים שומרים על הסדר בשכונה שכונת ממילא
14
במלחמת העצמאות המקום היה למוקד התנגשויות, בשל מיקומה של השכונה וקרבתה לעיר העתיקה ובסמוך לשער יפו
שכונת ממילא
15
בתאריך 1 בדצמבר 1947 המפגינים הערבים הסתערו על עשרות החנויות במרכז המסחרי (החדש). המתפרעים בזזו את החנויות רצחו ופצעו את הסוחרים היהודים. השוטרים הבריטים הביטו בשוויון נפש, וחלקם עזר לערבים לפרוץ מנעולים. אחרי השוד והרצח הגיע תור ההצתות ועד מהרה עלה כל הרובע באש. שכונת ממילא
16
לאחר קרבות מרים במלחמת העצמאות, הפכה בשנת 1949 שכונת ממילא לשכונת גבול, ספר ושטח הפקר. חומות מגן מבטון וגדרות תיל חצו אותה בניסיון למנוע צליפה אל עבר רחוב המלך דוד. שטח ההפקר שכונת ממילא
17
שכונת ממילא
18
ילדים ליד עגלת נפט 1949 שכונת ממילא
19
רק משפחות מעטות יכולת, מגלי העלייה של שנות ה-50, מארצות המזרח השתכנו בה מחוסר ברירה, והיא הפכה לשכונת מוכת בעיות חברתיות וביטחוניות שכונת ממילא
20
מצבה של שכונת ממילא בשוך הקרבות ב-1967 היה קשה
מצבה של שכונת ממילא בשוך הקרבות ב-1967 היה קשה. אין ספק שכל השכונה סבלה כאזור גבול מהזנחה וממעמד נמוך, אך רק חלקה היה הרוס. קשה במיוחד היה מצבו של "בית טאנוס" אשר המשיכו להתגורר בו דיירים רבים בצפיפות גבוהה ובתת תנאים. לאחר זמן רב הצליחה העירייה לפנות את כל בית טאנוס מיושביו, והכריזה על הבניין כמיועד להריסה. לאחר איחוד העיר תחת שלטון ישראל נפרצו חומות הבטון שהפרידו בין מתחם ממילא והעיר העתיקה והוחל בתהליך מהיר של הריסת כל המבנים שלאורך החומה, ובכללם "בית טאנוס". שכונת ממילא
21
לצורך ביצוע פרויקט ממילא הוקמה ע"י עיריית ירושלים חברת קרתא, שפעלה בשני אפיקים: (1) אפיק הכנת תכנית השכונה וקידומה בוועדות התכנון ו-(2) אפיק הבנייה ופינוי התושבים. חברת קרתא פינתה מהשכונה כ-700 משפחות, מוסדות ובתי עסק. בעלי המלאכה והמוסכים הועברו לאזור תעשייה בתלפיות, בסה"כ השקיעה המדינה בפינוי שכונת ממילא כ-60 מיליון דולר. שכונת ממילא
22
המתחם חולק לארבעה אזורי תכנון:
בניית המתחם החדש המתחם חולק לארבעה אזורי תכנון: שדרות ממילא, הכולל מדרחוב מסחרי וחניון גדול, שדרה ופארק בעמק, אזור מגורים בשיפולים הדרומיים של המתחם, אזור מלונות לאורך רחוב המלך דוד. חברת לאדברוק שזכתה במכרז בנתה את אזור המגורים כשכונה סגורה בשם "כפר דוד", שמרבית יחידות הדיור בו נמכרו לתושבי חוץ. לאחר מספר שנים נבנה בעורף שכונת המגורים מלון "הילטון ירושלים" (לימים "מלון מצודת דוד"). חברת קרתא בנתה סמוך לשער יפו חניון גדול. שכונת ממילא
23
מודל התוכנית במשרדי אדר' ספדיה
לביצוע התוכנית נבחר האדריכל משה ספדיה, פרופ' לאדריכלות באוניברסיטת הרוורד ואדריכל בעל מוניטין בינלאומי. ב-1975 הגיש ספדיה את תכנית ממילא לוועדת התכנון והבנייה. ספדיה הציע להרוס את כל ממילא, להוציא את מנזר סנט וינסנט דה פול, ולבנות בהיקף משמעותי על פני 115 הדונם של השכונה. ארגוני איכות הסביבה - החברה להגנת הטבע והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, התנגדו להיקף הבנייה ולהריסת הרחוב הראשי של השכונה, רחוב ממילא. מודל התוכנית במשרדי אדר' ספדיה שכונת ממילא
24
את הזכויות להמשך הבנייה קנתה חברת "אלרוב" של היזם אלפרד אקירוב, אך התנגדויות רבות כנגד הפרויקט עיכבו את המשך הוצאתו לפועל. דוגמה לכך היא התנגדותם של רבנים להקמת מרכז מסחרי עם בתי קולנוע כה קרוב לחומות העיר העתיקה, ומחלוקת על פעילות המתחם המסחרי בשבת. לאחר התדיינויות משפטיות ארוכות שנים והקפאת המשך העבודות, נקבע בבוררות בתחילת 2005 כי על עיריית ירושלים וחברת קרתא לפצות את היזם, שבעקבות כך הודיע על חידוש העבודות. שכונת ממילא
25
פרויקט המגורים "כפר דוד" מאוכלס, אך בשל העובדה שמרבית הדירות בבעלות תושבי חוץ, שלרוב אינם מתגוררים בהן, הוא נראה לרבים כ"עיר רפאים". החלק המסחרי של המתחם היה תקוע בשלבי בנייה במשך שנים רבות, ללא התקדמות, ורק בשנת 2006 נתחדשו העבודות בו ובמלון ממילא שתוכנן לצידו. באותו זמן החלו גם העבודות לשחזור בית שטרן, שפורק בתחילת העבודות לפני שנים רבות, וחלקיו נשמרו. שכונת ממילא
26
ההחלטה על הריסת בית שטרן עוררה הד ציבורי
ההחלטה על הריסת בית שטרן עוררה הד ציבורי. הבית שאירח, כך מסופר, את בנימין זאב הרצל בביקורו בארץ ב בעלי הבית הפכו את החדר בו לן הרצל למוזיאון קטן. התוכניות להריסת המבנה הביאו להתנגדות ממושכת מצד אזרחים רבים ומצד המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. המאבק הניב תוצאות חלקיות, והוחלט כי בית שטרן יפורק וישוחזר מחדש באתר לאחר הבניה. בית שטרן שכונת ממילא
27
עם חידוש העבודות במתחם החל הפרויקט להתקדם בקצב מהיר
עם חידוש העבודות במתחם החל הפרויקט להתקדם בקצב מהיר. ב-28 במאי 2007 נפתח חלק מקניון ממילא בחלקה המזרחי של "שדרת אלרוב" (רחוב ממילא ההיסטורי, ששוחזר כמדרחוב), בעיקר באזור שבין שער יפו לבין "מבנה קלארק". החזיתות החיצוניות של בית שטרן שוחזרו לחלוטין, והבניין נחכר על ידי רשת סטימצקי. במהלך שנת 2008 נפתח, בהדרגה, חלקה המערבי של השדרה כהמשך הקניון, ובמחצית 2009 נפתח מלון ממילא. הפרויקט הושלם סופית בשנת 2010. בית שטרן לאחר ההרכבה שכונת ממילא
28
מלון ממילא נבנה בשילוב מבנה ישן ובתוספות חדשות
מלון ממילא נבנה בשילוב מבנה ישן ובתוספות חדשות שכונת ממילא
29
בריכת ממילא בריכת ממילא היא מקווה מים עירוני מעשה ידי אדם, בעל מאפיינים של בריכת חורף, הממוקמת במזרחו של גן העצמאות, בתחומו של בית הקברות ממילא בין רחוב הלל לרחוב אגרון. חלק מהבריכה בנוי וחלק ממנה חצוב בסלע. בעבר שימשה כבריכת אגירה למים. שכונת ממילא
30
בית הקברות ממילא בית הקברות ממילא הוא בית קברות מוסלמי מהתקופה הממלוכית. נחשב לבית קברות חשוב במיוחד. ההיסטוריון המוסלמי מוג'יר א-דין כתב ב-1495 כי "מי שנקבר בירושלים, במקום הנקרא זייתון אל-מלך (היא ממילא), ייקבר, אם אפשר לומר כך, בשמים התחתונים". סביב הבעלות על המתחם התנהלו מאבקים משפטים ואף אירועים אלימים. שכונת ממילא
31
בית קלארק הבית הנמצא בקצה המזרחי של רחוב ממילא, הוא המפואר ביותר שהוקם במתחם. הבית התלת קומתי נבנה ב-1898, כבית מגורים פרטי למשפחת הרברט קלארק. הרברט קלארק עשה חייל בעסקיו ובכספו רכש נכסי דלא ניידי מחוץ לחומות העיר העתיקה. הרברט ואחיו פרנק עסקו בתיירות ובסיורים של צליינים בארץ הקודש. בתוכנית הפיתוח של ממילא מתחילת שנות ה-70 הוצע להרוס אותו אך לבסוף הוחלט לשמרו יחד עם מספר בניינים נוספים. שכונת ממילא
32
בית טאנוס בית טאנוס הוא סמל למאבק על ירושלים במלחמת העצמאות ותקופת העיר החצויה בשנים בית טאנוס נבנה בשנות ה-30 על ידי האחים טאנוס. שימש למסחר ולמגורים והיווה חלק מהאזור המסחרי בשכונת ממילא. בית טאנוס שימש כעמדת יציאה ליחידה מחטיבת ירושלים – עציוני, בלילה שבין ה–18– כאשר ניסתה לפרוץ לעזרת הרובע היהודי הנצור בעיר העתיקה. הבניין נהרס ב-1990, ועד יומו האחרון היווה סמל לעיר חצויה. על הריסותיו נבנתה שכונת בית דוד ובכניסה המזרחית הותקן שלט זיכרון למבנה. שכונת ממילא
33
מלון פאסט המלון פעל בירושלים משנת בשנת 1907 שכר את המלון אברהם פאסט, מראשי הקהילה הטמפלרית בעיר. עם כיבוש הארץ על ידי הבריטים שונה שם המלון למלון "אלנבי". בשנת 1929 שבה משפחת פאסט לנהל את המלון. בשנות ה-30 שימש חלק מהמלון כקונסוליה של גרמניה הנאצית ועל המבנה הונף דגל צלב הקרס. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גורשו בני משפחת פאסט מן הארץ. המלון הפך למועדון עבור חיילים אוסטרליים. לאחר סיום המלחמה עד שנת 1948 שימש המלון את משרד המסחר והתעשייה של הממשלה המנדטורית הבריטית. עם תום מלחמת העצמאות עבר קו הגבול בין ירדן לישראל בסמוך לקיר המלון המזרחי, אולם המלון כולו נותר בשטח ישראל. בשנות ה-50 שימש הבניין לשיכון עולים חדשים, במצב סוציו אקונומי נמוך. העזובה וההזנחה במלון הייתה רבה. בשנת 1967, לאחר איחוד העיר הוחלט להרוס את המלון. המלון נותר נטוש משנת 1967 עד הריסתו בשנת 1975. במקומו נבנה מלון "פנינת דן" שנסגר בשנת 2008 ועומד היום בפני הריסה להקמת מלון מודרני. שכונת ממילא
34
במנזר בית יתומים, בית ספר ומחלקה לעיוורים וחולי נפש.
מנזר סן וינסן דה פול מנזר סן וינסן דה פול הוא השלישי מבין המוסדות הקתולים-צרפתים שבפינה הצפונית מערבית של חומת העיר העתיקה. הבניין נוסד ונבנה בידי מסדר "בנות הצדקה" שאותו ייסד בצרפת האב וינסן דה פול. במנזר בית יתומים, בית ספר ומחלקה לעיוורים וחולי נפש. שכונת ממילא
35
תמונה משנות ה – 60 בצד האחורי (דרומי)
האוניברסיטה העברית במרכז רחוב ממילא, בבניין בן 6 קומות שכנו מאז 1949 מחלקות שונות של הפקולטה למדעי הטבע. במהלך שנות ה-70 עברו בהדרגה כל מחלקות מדעי הטבע של האוניברסיטה העברית לקריית האוניברסיטה בגבעת רם והבניין בממילא התרוקן ופונה. תמונה משנות ה- 40 (חזית) תמונה משנות ה – 60 בצד האחורי (דרומי) שכונת ממילא
36
זהו הבניין הראשון שהוקם בשכונת ממילא, עוד לפני 1883.
המנזה זהו הבניין הראשון שהוקם בשכונת ממילא, עוד לפני 1883. המבנה שימש כבית הארחה של חברת הנסיעות תומס קוק, כבית קפה פיקדילי בתקופת המנדט, ובשנות ה-50 וה-60 כ"מנזה"-מסעדת סטודנטים. בשנות ה-70 פעל במקום מועדון קהילתי של תושבי ממילא. שכונת ממילא
37
רחוב ממילא הפך לקניון יוקרה אלרוב
שכונת ממילא
38
מקורות מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל צילומים איציק שוויקי
עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה יהושע בן אריה ירושלים ממילא גאות, שפל והתחדשות רוב אלרוב- ממילא דוד קרויאנקר אדריכלות בירושלים הבנייה האירופית-נוצרית מחוץ לחומות דוד קרויאנקר אתר ויקיפדיה מאגר הקונגרס האמריקאי מאגר יד בן צבי אתר עיריית ירושלים מוזיקה: יוני 2015 שכונת ממילא
מצגות קשורות
