הורד מצגת
המצגת נטענת. אנא המתן
1
פסיכולוגיה חברתית
2
אלטרואיזם אלטרואיזם – פעולה או התנהגות שמכוונות לרווחת הזולת, בלי לצפות לתגמול. אלטר – זולת. אלטרואיזם – זולתיות, עזרה לזולת, פרו-חברתיות. יש הטוענים שאלטרואיזם לעולם אינו טהור לכן אנחנו נתבסס על הגישה הפסיכולוגית ונגדיר אלטרואיזם במונחים התנהגותיים. מתי עולה הנטייה לאלטרואיזם? דארלי ולאטנה ערכו ב-1968 מחקר כדי לבדוק אם לאנשים נטייה להגיש עזרה כשהם לבדם או כשהם בקבוצה. הם מצאו שהגורם המרכזי המונע מאנשים להתערב במצבי חירום הוא מספר הצופים במתרחש !!!
3
אלטרואיזם - אפקט העומד מן הצד – מחקרם של דארלי ולאטנה 1968
בניסוי הושיבו החוקרים נבדקים בחדרים וביקשו מהם למלא שאלונים. היו שישבו לבדם בחדר, ואחרים בקבוצות של שלושה. קבוצה נוספת שנבדקה ישבה בחדרים, אף היא בשלישיות, אבל מתוך שלשת הנבדקים בקבוצות אלה ישבו שני משתפי פעולה, שקיבלו הוראה להתעלם ממצב החירום. החוקרים החדירו עשן לתוך החדר ובכך יצרו מצב חירום! 75% מהנבדקים שישבו לבדם יצאו לדווח על המצב בתוך 6 דקות לכל היותר. 15% מאלה ששהו בשלישיות יצאו לדווח על המצב אבל רק 10% מאלה ששהו עם משתפי פעולה – טרחו לדווח על המצב. מסקנה - אנשים נוטים להימנע מלהגיש עזרה כשהם בחברת אנשים נוספים אבל אם הם לבד הם ירצו יותר לעזור ויגיבו במהירות.
4
אלטרואיזם - אפקט העומד מן הצד – מחקרם של דארלי ולאטנה 1970
בעקבות ביקורת על מחקרם ערכו דארלי ולאטנה ב מחקר נוסף שלא משלב מרכיב של סכנת חיים. החוקרים יצרו קבוצות דיון בין סטודנטים בנושא בעיות הסתגלות שחוו בקמפוס. בכל קבוצה נבדק שהשתתף בשיח כשהוא וכל אחד מהמשתתפים ישובים בתוך תא מבודד והם לא רואים האחד את השני אבל כן שומעים האחד את השני. החוקרים הסבירו שכך תמנע מבוכה וכל אחד ירגיש חופשי לשתף בחוויות ההסתגלות לקמפוס. מה שהחוקרים לא סיפרו – שרק הנסיין נמצא בחדר וכל יתר הקולות, של הסטודנטים הנוספים, מוקלטים. כל אחד דיבר בתורו. הראשון שדיבר סיפר כי הוא סובל מקוצר נשימה ושיתף בחוויותיו מהקמפוס וכך, לאחר סבב קולות מוקלטים, שבסופם דיבר הנבדק, הגיע שוב תורו של הסטודנט הראשון "החולה". הוא החל לדבר ואז, במקום דבריו, הושמעו קולות חנק. החוקרים שמעוניינים היו לבדוק את השפעתם של הנוכחים על נכונותו של הפרט להגיש עזרה במצב חירום, שינו מדי פעם את מספר המשתתפים בכמה מן הדיונים ויצרו רושם שרק הנבדק והסטודנט "החולה" שותפים לדיון בחדר, או שהקבוצה מונה שלשה או שישה. החוקרים ישבו בחוץ ומדדו את הזמן החולף עד שהנבדק קם לסייע לנחנק.
5
אלטרואיזם - אפקט העומד מן הצד - המשך
רוב הנבדקים שידעו שרק הם והסטודנט האסטמתי נמצאים במקום – השתדלו להזעיק עזרה בתוך זמן קצר. 85% מאלה שחשבו שרק הם והסטודנט המחרחר נמצאים יחד בדיון – קראו לעזרה בתוך 52 שניות מתחילת ההתקף המבוים. ככל שהנבדקים סברו שיש עוד אנשים במקום, ירד מספרם של מזעיקי העזרה. ככל שהקבוצה גדלה – ירד מספר האנשים שביקש להגיש עזרה ל- 31% וזמן התגובה שלהם התארך ל- 166 שניות בממוצע. פי 3 ויותר!!! מה למדנו משני הניסויים? שמספר העדים במקרי חירום – הוא גורם קריטי לנכונות להתערב ולסייע. אפקט העומד מן הצד - תופעה לפיה נוכחותם של אחרים מעכבת או מונעת פעולה פרו חברתית וסיוע לזולת.
6
אלטרואיזם - אפקט העומד מן הצד. ההסבר
ננסה להסביר את תוצאות המחקרים. פיזור אחריות – ככל שנוכחים יותר אנשים כך קטן הסיכוי שהפרט יגיש עזרה כי הוא מניח או סומך על כך שאחרים יעשו זאת. האחריות מוטלת על כתפי רבים. לעומת זאת, כשאדם הוא היחיד במצב שבו נדרש להגיש עזרה, חלה עליו האחריות הבלבדית – הלחץ מופעל רק עליו. האדם יודע שאם יקרה חלילה משהו – האחריות היא שלו ולא של אחר או של רבים וכך גם תחושת האשמה. השוואה חברתית – כל הנוכחים רואים שגם האחרים אינם עוזרים. כל אחד משווה עצמו להתנהגות האחרים וכמוהם – לא עושה דבר. מצבי חירום אינם שגרתיים ואינם ברורים לכולם, לכן, התגובה אליהם אינה מיידית. חוסר התגובה או ההתמהמהות מעבירה מסר לכל האחרים שאולי אין המדובר במצב מצוקה מלחיץ ובכך מחזקת התמהמהות וחוסר-פעולה מצד כל הנוכחים. תהליך זה, "אפקט המידע", קורה כשהתגובות של האחרים מספקות לנו מידע על מהות המצב ועל הצורך להגיב ולפעול או לא. החשש להיראות מטופש – רוב האנשים מעדיפים להיראות יציבים ונורמאלים במצבים חברתיים ולכן הם נמנעים מלעשות מעשים שיביכו אותם. להגיש עזרה למישהו שאינו זקוק לה – זה מעשה שעשוי להיות מביך ומגוחך. לכן, ככל שיש יותר אנשים מסביב, החשש ממבוכה גדול יותר והפרט מתעכב כי מוודא שהמצב מצדיק פעולה.
מצגות קשורות
