הורד מצגת
המצגת נטענת. אנא המתן
1
ספרות ההגדרה שלנו לספרות:
הספרות מוגדרת כחוויה אישית. הטקסט מעורר את החושים ודרכם את הזיכרונות האישיים והקולקטיביים. לכן, כל אחד מאתנו חווה את היצירה באופן ייחודי לו, מתמקד בפנים שונים שלה, מבין אותה באופן שונה, ולוקח ממנה משהו, אשר מתחבר לתמונת חייו. נשאלת השאלה, כיצד ניתן ללמד ספרות באופן פורמאלי, מבלי לאבד את מהות המקצוע, קרי, את החוויה.
2
תולדות הוראת העברית בבתי ספר
מכיבוש ארץ ישראל ועד מלחמת בר כוכבא (כאלף שלוש מאות שנה) דיברו בני ישראל עברית. זמן קצר לאחר מכן חדלה העברית להתקיים כלשון דבורה וחיה (רבין, 1977). באמצע המאה השנייה, כמעט שכבר לא דיברו עברית בארץ ישראל בחיי היום יום ולמן המאה השלישית ואילך לא דיברו עברית כלל, ורק חכמים אחדים הטיפו לדבר בלשון הקודש (הרמתי, 1992). בשנת 1881 עלה לארץ ישראל אליעזר בן יהודה שהגה את רעיון דיבור העברית בחיי היום יום. בתי הספר היו מוקד תחיית השפה העברית ובם התחוללה "מלחמת השפות". בשנת 1921 הוכרה באופן סופי השפה עברית כאחת משלוש השפות הרשמיות של ארץ ישראל. עם הזמן, הפכה הלשון העברית לשפה הדבורה בפי הנוער, העולים החדשים ושאר העם, והחלו לפעול בה כל הכוחות המשנים באופן קבוע את מבנה הלשונות החיות. במשך השנים התרחקה הלשון המדוברת מלשון הספרות ומלשון בית הספר ופיתחה לעצמה דקדוק שונה ודפוסי הבעה משלה.
3
הגדרת גבולות המקצוע אי לכך, כאשר מגיעים ילדים לכיתה א', תוך כדי למידת קרוא וכתוב הם למעשה נחשפים לשפה חדשה, השפה הכתובה השונה מעט מן השפה הדבורה. בעקבות כך, בשנות בית הספר היסודי, ההתמקדות היא על הוראת השפה ומרכיביה, ומכאן שקשה להגדיר את למידת העברית בשנים הראשונות כספרות, והיא מוגדרת כ"עברית". בבתי הספר העל יסודיים, לאחר שנחשפו התלמידים לשפה הכתובה, משתנה הגדרת המקצוע לספרות (ומתווספים מקצועות הלשון וההבעה). בשלב זה הילדים כבר שולטים ברזי השפה, ויכולים להתמקד בניתוח מעמיק של התכנים בין ובתוך השורות. אחת הדילמות בבניית תוכנית הלימודים הייתה הגדרת גבולות הגזרה של המקצוע – האם יש לכלול את לימוד הספרות, ההבעה והלשון תחת קורת גג אחת – "עברית", או האם יש לראות כל תת תחום באופן נפרד? יש דעות לכאן ולכאן, אך נכון להיום נלמד כל תת תחום בנפרד, כאשר בשנים הראשונות של בית הספר היסודי הגבולות פחות ברורים.
4
"חינוך לאוריינות בבית הספר היסודי" (מתוך חוזר המנכ"ל)
ההגדרה: אוריינות היא יכולתו של היחיד להשתמש בלשון הכתובה של תרבותו על תפקודיה השונים. מרגע שהילד נחשף ללשון שבכתב, מתחיל התהליך של צמיחת האוריינות. ראשיתו של התהליך בהיווצרות המודעות ללשון הכתובה, והמשכו ברכישת הקריאה והכתיבה, ביכולת להבין טקסט ברמה מתאימה וביכולת להעביר מחשבות ורעיונות אל הכתב. האוריינות הולכת ומתפתחת לאורך חייו המקצועיים והרוחניים של האדם. לבית הספר יש תפקיד מרכזי בהנחת היסודות לאוריינות. תפקידו לחשוף את התלמיד ללשון הכתובה לסוגיה - המעשית, המדעית, והאומנותית - ולפתח את יכולתו לקרוא, להבין, לפרש, לבקר ולהעריך מסרים שבכתב.
5
מטרות וערכים בלימוד ספרות
בטבלה הבאה יוצגו הערכים העומדים בבסיס לימוד הספרות והמטרות הלימודיות הנגזרות מהן. לשם כך איחדנו את המטרות של בתי הספר היסודיים והעל יסודיים, וכן את המטרות של בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים דתיים, שכן, קיימת חפיפה גדולה במטרות של כל אוכלוסייה. (בתי הספר הממלכתיים – דתיים מלמדים תוך זיקה ליהדות, לעומת בתי הספר הממלכתיים המדגישים את הציונות והמסורת).
6
אוטונומיה של היחיד *העמקת הבנת הלומד את עצמו ואת יחסיו עם זולתו באמצעות המפגש עם התנסויות וחוויות המעוצבות ביצירה הספרותית *פיתוח שיטתי של דרכי תגובה מגוונים בכתב ובעל פה בעקבות המפגש עם יצירות ספרות העמקת הזיקה למורשת התרבותית ולזהות היהודית ישראלית כפי שהן באות לידי ביטוי בספרות העברית. זיקה לארץ ישראל ולרעיון הציוני חיזוק זיקת התלמידים לארץ ולמורשת התרבותית לאומית. זיקה למורשת התרבות ולשפת אם הרחבת שליטתם של התלמידים בשפה העברית ושיפור כשריהם הלשוניים בכתב ובעל פה. ערכים מטרות
7
אוטונומיה של היחיד - המשך
*יצירת הנאה בקריאה, התנסות וחוויה, העשרת הדמיון *פיתוח התבוננות בין תחומית בספרות בזיקה לתחומי ידע ואומנות אחרים כגון- המחזה, ציור ונגינה. *פיתוח רגישות אסתטית ומעורבות אישית כלפי היצירה הספרותית לסוגיה על יסוד הקניית כלים פרשנים בסיסיים. *העשרת התנסויותיו של התלמיד להרחבת ידיעותיו בעזרת הלשון הכתובה לשם עיצוב השקפת עולמו ושיפור התמצאותו בעולם האנושי.
8
סובלנות פלורליזם וקבלת האחר
*פיתוח היכולת להבין ולשפוט עמדות המשוקעות ביצירה בנושאים חברתיים, לאומיים וכלל אנושיים, תוך התייחסות להקשר התקופתי של היצירה ולמציאות העכשווית כאחד. *פיתוח רגישות ותובנה למורכבות ולרב משמעות של מצבים אנושיים.
9
מטרות הקריאה והכתיבה בכיתות היסוד:
מטרת העל – טיפוח אדם אורייני. התלמידים ישלטו בשפה העברית התקנית וידעו להשתמש בה בכתב ובעל פה, להעברת מידע ולקבלת מידע. התלמידים יבינו ויפיקו טקסטים ממגוון סוגים, בהתאם למטרות ולמוסכמות החברתיים. התלמידים ייעזרו בשפה כדי לגבש השקפת עולם ולקבל החלטות באופן מודע וביקורתי. התלמידים ייהנו מן ההתנסות בשפה והשימוש בה: יהיו חובבי ספרים הנהנים מטקסט ספרותי. התלמידים יקראו באופן מושכל טקסטים עבריים (ספרותיים, היסטוריים), כדי שיהיו בעלי זיקה ליצירה העברית.
10
עקרונות מנחים בחינוך לספרות בבתי הספר היסודיים (מתוך תכנית לימודים של משרד החינוך, תשס"ג)
עקרון התאמת התוכנית להשקפת העולם הבית ספרית עקרון השילוב – עיסוק משולב בטקסטים דבורים, כתובים, וחזותיים, וכן עיסוק משולב בטקסטים ברמות שונות של פורמאליות בכל סוגה וסוגה. עקרון המעגליות – העיסוק בסוגה מסוימת או בנושא מסוים בבית הספר אינם חד פעמיים, אלא חוזרים בשלבים שונים של הלימוד בכיתות שונות, בצורה מתמשכת, מתרחבת ומעמיקה. עקרון הגיוון
11
ההישגים הנדרשים האזנה ודיבור למטרות שונות
ההישגים הנדרשים בחינוך לשוני בעברית נגזרים מהמטרות והתכנים של התוכנית, כאשר בכל תחום מצוינת רמת הדרישות עבור כתות ב', ד', ו-ו'. תחומי העבודה והבדיקה הם בתחומים הבאים: האזנה ודיבור למטרות שונות כתיבת טקסטים למטרות שונות ולנמענים שונים הפקת טקסטים כתובים, תקינים מבחינה לשונית והולמים מבחינה תקשורתית קריאת טקסטים מסוגים שונים ולמטרות שונות הפקת מידע ולמידה מטקסטים כתובים מסוגים שונים בתחומי דעת שונים
12
המשך הישגים נדרשים קריאה של יצירות ספרות מתקופות שונות ומסוגות שונות: התייחסות פרשנית להיבטיהן הרגשיים, הערכיים, האסתטיים והחברתיים – תרבותיים. קריאת טקסטים מן המקורות היהודים כחלק בלתי נפרד מהמורשת התרבותית היהודית ותוך עמידה על ייחודם הלשוני. הכרה והבנה של המערכת הלשונית – מבנים, תופעות ותהליכים בלשון.
13
תוכנית הלימוד בכתות היסוד
בכתה א' עיקר הלמידה בקריאה מתמקד בהכרת הסימנים המוסכמים, צירופם למילים ומשפטים והבנת המשמעות. בשנה זו הקריאה הקולית מהווה חלק אינטגרלי של הקניית מיומנויות הקריאה, אולם גם לאחר רכישת הטכניקה יש להקפיד לעסוק בקריאה קולית רהוטה ומדויקת תוך שימוש באינטונאציה נכונה מתוך הבנת משמעות הטקסט. מכתה ב' ואילך למידת הספרות מתחלקת לשני חלקים – עידוד קריאה חופשית והוראת הספרות. בתחום הוראת הספרות נדרשת העמקת ההכרות עם הכותבים השונים ומגוון יצירותיהם (לפחות 5 יוצרים מתחום השירה והסיפורת). בכל שנה תתמקד ההוראה בסופר אחד לפחות ממיטב הסופרים הקלאסיים, כאשר הוראת יצירותיו תביא עמה עיסוק במושגים הספרותיים המאפיינים את יצירתו.
14
תוכנית לימוד לכתות היסוד - המשך
תוכנית לימוד לכתות היסוד - המשך הבנת המשמעות הגלויה של הטקסט (יכולת לשחזר את הקטע בע"פ או בכתב, לענות על שאלות, לאייר את הקטע, להשלים קלוז או לזהות את הרעיונות המרכזיים בקטע). יכולת הבנת מילים או משפטים שאינם מובנים תוך השענות על הקשר (הבנה בעזרת משפט קודם, הבנה באמצעות קריאת ההמשך, הבנת מילה ע"פ השורש, מילים דומות, או הסתייעות במילון). הבנת רצפים כרונולוגיים (יכולת להבחין בין מוקדם ומאוחר בסיפור, לשחזר טקסט בסדר כרונולוגי, יכולת לסדר טקסט מפורק – כתוב או מצויר – בסדר כרונולוגי, תחילה כאשר הטקסט מוכר ומאוחר יותר כאשר הטקסט אינו מוכר). חיבור הטקסט לידע עולם, ומכאן הבנת המשמעות הסמויה בטקסט (השלמת פערים, הבנת רגשות, סיבות ותוצאות שאינן נאמרות במפורש), ונקיטת עמדה.
15
דרכי התמודדות עם הקשיים – קריאה חופשית
עיצוב סביבה מעודדת קריאה – הכנת מקום ליצירות תלמידים בעקבות קריאת הספרים (איורים, המלצות, מחשבות). החלפת ספרים קבועה ומובנית, הכוללת קביעת כללי רישום הספרים, כאשר לתלמידים אחריות לגבי שלמות הספרים. קריאה חופשית במהלך יום הלימודים כחלק מסדר יום גמיש. הכנת ספרים מעשה ידי התלמידים כגון ספר כיתתי בעקבות נושא נלמד. קריאת מורה – סיפור בהמשכים. פעילות זו מפתחת את יכולת הבנת הנשמע, אשר גבוה בהרבה בכיתות הנמוכות מיכולת הבנת הנקרא.
16
דרכי התמודדות במסגרת הוראת הספרות הפורמאלית:
מפגש עם סופר או משורר. בשעת ההכנה לקראת המפגש עם היוצר יש לעסוק במידע על האיש וכן במאפיינים בולטים ביצירותיו. קלסר סופרים. קלסר כיתתי בו יופיע מידע עיקרי וכן תמונתו של כל יוצר עמו נפגשו התלמידים במהלך השנה, כאשר הקלסר יכול להבנות גם מביקור של אחד התלמידים בעיר הולדתו של הסופר וכו'. שיר השבוע – בחירת שיר ע"י תלמיד, כתיבתו על גבי פלקט ותלייתו בכתה, כאשר סביבו תתקיים פעילות כגון קריאה קולית, שיחה בעקבות רשמים מן השיר, איור וזיהוי המאפיינים בו. ניב השבוע. סיווג יצירותיהם של יוצרים שונים על סמך מאפיינים שונים של הטקסט כגון אבחנה בין דמיון למציאות, הומור.
17
מטרות ההוראה מאחורי תכנית הלימודים בספרות עברית וכללית
הרחבת האופקים והעשרת עולם החוויה והידע דרך היכרות עם מגוון הז'אנרים הספרותיים. במקביל - פיתוח הטעם והרגישות למילה הכתובה ולתחומי הדעת והאומנויות המשיקים לספרות, כמו היסטוריה, תנ"ך, פסיכולוגיה, מוזיקה, תיאטרון, קולנוע ועוד.
18
מטרות לימודיות בספרות עבור תלמידים טעוני טיפוח
בתכנית זו מטרות בשתי רמות, כלליות ותחומיות. שבע המטרות הכלליות הן: טיפוח תקשורת תקינה, לימוד מיומנויות לשון, חינוך אינטלקטואלי, חינוך אמוציונלי, חינוך אסתטי, הכרת הלשון כנושא ללימוד והכרת התרבות. בנוסף לפירוט בהיקף של 25 מטרות משנה של המטרות הכלליות, קיימות מטרות ייחודיות בכל אחד מתחומי התכנית, דקדוק, הבעה וספרות.
19
מטרות לימודיות בספרות עבור תלמידים בחינוך המיוחד
בתכנית זו ארבע מטרות, שהעיקרית בהן היא טיפוח כושר תקשורת תקינה ועניינית בעל פה ובכתב. המטרות הנוספות הן: פיתוח החשיבה ההגיונית; התקרבות לערכים בתחומי הפרט, החברה והלאום; טיפוח הרגישות לאסתטיקה.
20
חומר הלימוד בחטיבה ספרי לימוד בחטיבה: "מגוון" לכיתות ז/, ח/, וט/, בהתאמה. כל בית ספר רשאי לבחור תכנים כראות עיניו, ולבד שדרכם ניתן יהיה לעמוד על מושגי היסוד שיש להקנות בכיתות אלו. מושגים מתחום הסיפורת: נקודות מפתח במהלך העלילה: פתיחה, קונפליקט, נקודת מפנה, סיום, סיפור פואנטה, סיפור מסגרת. דרכי אפיון מרכזיות של הדמות הספרותית: תאור חיצוני, תאור תכונות, פעולות, דרכי התבטאות ומחשבות. דמות ראשית, דמות משנית, דמות ייחודית, דמות טיפוסית, דמות משתנה (עגולה), דמות קבועה (שטוחה). נקודת תצפית – סיפור בגוף ראשון, סיפור בגוף שלישי, מספר גיבור, מספר עד, מספר כל יודע, והמשתמע מהבחנות אלה לגבי המסופר. תופעות סגנוניות ביצירה תפקידם של קטעי התיאור ביצירה הרעיונות ביצירה, דרכים גלויות ומובלעות להבעתם.
21
מושגים מתחום השירה: החוויה, מצב הנפש והרעיון המעוצבים בשיר. השלמת פערים, האני השר. לשון השירה: לשון פיגורטיבית: דימוי, השאלה, האנשה, קונוטציה, אלגוריה, אנלוגיה, הגזמה, הרמז, סמל, שיבוץ מקראי. תבניות אופייניות לשירה: טור, בית, ניגוד והקבלה. תופעות הקשורות במצלול: חרוז, לשון נופל על לשון, אונומטופיה, אנאפורה. סוגי שירה שונים ומאפייניהם. לרב נבחרות היצירות תוך התאמה לגיל ולתחומי העניין של העניין של הילדים, למשל גיל ההתבגרות, אהבת נעורים, בין אדם לחברו, בין הדורות, חיפוש הזהות העצמית, נושאים לאומיים בעיקר השואה והתקומה. במסגרת הניסיון לעודד קריאה, על הילדים בבתי ספר רבים להגיש דוחות קריאה חודשיים בנושא מסוים, או על פי בחירתם.
22
כתות ז', ח' התמקדות בעיקר במעשיות וסיפורי עם: התלמידים ילמדו לזהות את מאפייני הסיפור העממי, להשוות גרסאות שונות של סיפורי עם, להכיר מושגים בסיפור העממי (למשל פתיחה וסיום, מוסר השכל, יסוד על טבעי, מספרים טיפולוגיים, מעשייה ואגדה). דוגמאות: גזר דין של מספריים, שלמה והעני. סיפורים קצרים מהספרות העברית והיהודית. דוגמאות לסיפורים: מעשה בשלמה המלך שהייתה לו בת, רבי עקיבא ורחל. קיימת התמקדות בנושא השואה והגבורה ומאבק וזיכרון. דוגמאות: על הילד אברהם, אגדה על הילדים שנדדו ביערות. סיפורים קצרים מספרות העולם (בלדות). דוגמאות: שלושה בני עורב, אדוארד אדוארד. שירה מהספרות העברית והכללית. דוגמאות: משיריו של יונתן גפן, נורית זרחי, נתן יונתן ואחרים. בכתה ח' ממשיכים התלמידים לעסוק בסיפור הקצר ובשירה, תוך הרחבת והעמקת המושגים שנלמדו בכתה ז'.
23
כתה ט' גם בשנה זו ישנה העמקה בסיפור הקצר ובשירה תוך דגש על יכולת הפירוש, הניתוח וההערכה של התלמיד. בנוסף, יכירו התלמידים את מאפייני האידיליה והסונטה, וכן במסגרת הכתיבה העיונית יתוודעו אל מאמרים של אחד העם. בשנה זו נלמדת קומדיה של מולייר, תוך לימוד מאפייני הקומדיה: דיאלוג ומונולוג, הכרות עם הדמות הדרמטית, יסודות תיטראליים בעיצוב הדמות, ייחודה של הקומדיה והאמצעים הקומיים העיקריים בעיצוב הדמות, העלילה, הדיאלוגיים והמצבים.
24
תוכנית לימודים – בתי ספר תיכוניים
ז'אנר ספרותי – חובה קשיים אפשריים דרכי התמודדות רומן 1 רומן עברי- קופסא שחורה/ המאהב/ אהבת שאול/ גיא אוני 1 רומן (מתורגם)- התפסן בשדה השיפון/ העבד/ בעל זבוב/ החטא ועונשו עומס מלל קושי לשמור על ריכוז לאורך זמן וכן קושי לזכור רצף עלילתי, במיוחד אם מבנה הסיפור מורכב מבחינת סדר הסיפור, מספר הדמויות, ואופי העלילה. הכנת תרשימי זרימה של סדר המאורעות, של היחסים בין הדמויות. סיכום פרק, העלאת השערות לגבי ההמשך, להבטחת קריאה פעילה ורציפה. קריאה קולית משותפת. יצירת חיבור לחוויה האישית ודיון.
25
דרמה- 1 קלאסית- המלך ליר/ המלט/ אנטיגונה 1 דרמה מתורגמת- ילדי הצל/ בית הבובות/ חפץ. שפה קשה, יש שימוש במבנים לשוניים מורכבים ומילים לא שכיחות. שפה ציורית ופיוטית יותר. תקופות שונות לאורך ההיסטוריה, וחשיפה לתרבויות שונות, בהן הקוד החברתי שונה, וכן נדרש ידע עולם שונה להבנת הרעיון. *הטרמה של מילים *קריאה משותפת, תוך הסברת הרעיונות המרכזיים, וניסוחם מחדש על ידי הילד. *הבהרה של מושג המחזה, לחדד את ההכרה כי מדובר בדו שיח ועידוד הילד להשלמת פערים בעזרת דמיון. *מתן רקע קצר על התקופה והחברה בה מתרחשת העלילה.
26
סיפורת- 3 סיפורי עגנון – מדירה לדירה (חובה) ועוד 2 מתוך הבאים: האדונית והרוכל, הרופא וגרושתו, בדמי ימיה, פנים אחרות. מעבר לקשיים אשר הוזכרו בנוגע ללימוד דרמה, הצמצום במילים יקל מצד אחד על קשיי הקריאה של הילדים אך מצד שני, כל מילה הנה בעלת משמעות רבה וקריטית בהבנת הסיפור. כמו כן ישנם מספר פירושים לכל מילה, סותרים לעיתים, והדבר מקשה על זכירת החומר, ופיתוחו במבחן. דרכי ההתמודדות אשר הועלו בהקשר לדרמה נכונות גם עבור הז'אנר הנוכחי. שוב, גם במקרה זה החיבור הרגשי עשוי לסייע ולתרום ליכולת הזכירה.
27
סיפורים מהמחצית הראשונה של המאה העשרים –
העיוורת (חובה). אחד מתוך הבאים: נקמתה של תיבת זימרה, פראדל. סיפורים מהמחצית השנייה של המאה העשרים – 2 מתוך הבאים: תפוחים מן המדבר או אלבומה של אמא (סביון ליברכט), דרך הרוח (עמוס עוז), צפירה (אתגר קרת), סיפור בלי כתובת (הנדל), תחרות שחייה (תמוז), יד ושם (מגד ארבל). מעבר לקשיים שהוזכרו, הסיפורים מן המחצית השנייה של המאה העשרים הנם מופשטים יותר, הן מבחינת השפה והן מבחינת הרעיונות המועלים בהם. במקרה של הסיפורים האחרונים, יש צורך בתיווך רב יותר. על התיווך להתנהל בצורת דיאלוג, על לשמש מודל, ובהמשך לתת לילד ליצור הסבר משלו, קישורים וניתוחים משלו.
28
סיפורים מתורגמים – 3 מתוך הבאים: כינורו של רוטשילד או יגון (צ'כוב), אחרי 20 שנה (מחפוז), ורד לאמילי (פוקנר). כנ"ל
29
שירת ימי הביניים 5 מתוך הבאים: כותונת הפסים (משה אבן עזרא), ליבי במזרח או ישנה בחיק ילדות (יהודה הלוי), אמנון אני חולה, הים ביני ובינך (שמואל הנגיד), מליצתי בדאגתי (שלמה אבן גבירול). באופן כללי על מנת להבין שירה נדרשת הכרה של האמצעיים האומנותיים המשמשים בשירים. בשיר כל מילה טעונה רעיונית, ולעיתים אף מאבדת את משמעותה המקורית. השיר אינו מעוגן בקונטקסט ומכיל פערים רבים. יש להמחיש לילדים את האמצעים האומנותיים בדרך רב חושית ויצירתית, כך למשל לגבי דימוי, לאפשר שמש אסוציאציות, ציור וכו'. יש צורך בתיווך רב, המתמקד בהטרמת המילים, ובלימוד מבנה השיר, אך בעיקר ביצירת קונטקסט, שהוא למעשה החיבור הרגשי.
30
שירי ביאליק – 5 מתוך הבאים: הכניסיני תחת כנפך, צנח לו זלזל, לא זכיתי באור מן ההפקר, איך?, ציפורת, לבדי, ואם ישאל המלאך, לפני ארון הספרים. הקושי הייחודי הוא הידע התנ"כי הנדרש, שכן לעיתים מועבר רעיון שלם, דרך פסוק הלקוח מפרשה מסוימת. תיווך של הידע החסר, לאחר השלמת הידע ניתן לתת לילד לייצר את החיבור בין המקרא לשיר.
31
שירה מודרנית – ראי אדמה (צ'רניכובסקי) תמונת אמא או משירי הבן האובד (לאה גולדברג), רק על עצמי או ספר שירי (רחל), עם אלי הנפח (אורי צבי גרינברג), עוד חוזר הניגון (נתן אלתרמן), אבי או גשם בשדה קרב או לא כברוש (יהודה עמיחי), שיר לאוהבים הנבונים או אני שומע משהו נופל או שימו לב לסגול הרועד (נתן זך). בנוסף, 7 שירים מרשימה ארוכה של משוררים עבריים כגון דליה רביקוביץ/, ארז ביטון ואחרים. בדרך כלל נלמדת השירה המודרנית לאחר השירה המסורתיתישנו קושי בשלב זה שכן נפרצת מסגרת השיר המוכרת (מחזוריות, חריזה וכו'). יש לחבר את השירה המודרנית לחברה המודרנית, ולראות כיצד פריצת המסגרות המאפיינת את החברה המודרנית באה לידי ביטוי גם בשירה, כמו בשאר תחומי האומנות והחיים בכלל. (אפשר למשל לתת לילדים לערוך השוואה בין חייהם לאלו של הוריהם).
32
קשיים נוספים בספרות העשויים לאפיין ילדים ליקויי למידה באופן כללי
הבנת המסרים הגלויים והסמויים- ההזדהות עם דמות הגיבור, הבנת הדינמיקה בין התמונות, הבנת הג'אנרים השונים. קושי בהבנת נקודת מבטו של האחר - קוגניציה חברתית נמוכה מיומנויות מטא-קוגניטיביות הכוללות: הסקת מסקנות - הבנה ויישום של מוסר ההשכל - יכולת בקרה - יכולת הכללה - *קושי בהבחנה בין עיקר וטפל * קושי במעבר מראייה קונקרטית לראייה מופשטת. * קושי ביישום מוסר ההשכל או בהעברתו למקרים אחרים. *קושי בהעברת ביקורת. *קושי בהבנת יחסי סיבה-תוצאה *קושי בקישור ידע חדש לקודם
33
ע"פ תוכנית משרד החינוך, לא קיימת חלוקת החומר על פני שנים, והחלוקה נתונה בידי בתי הספר.
ספרי לימוד: הספר הראשון אשר מנסה לאגד את החומר לתיכון, אשר יצא לאחרונה הנו – "האתנולוגיה בספרות" בעריכת נורית להב, בהוצאת משלב. חומרי הלימוד אשר אינם כלולים בספר זה הנם שירי ביאליק, רומנים ומחזות, אשר יש עליהם זכויות יוצרים שאינם מאפשרות להוציאם כקובץ. החומר הנלמד במגמת ספרות (5 יח"ל), כולל 3 יח"ל נוספות: יחידה שלישית: בחירת החומר עבור יחידה זו ואופן הבחינה נתונים בידי המורים, כאשר כל מורה בונה תוכנית לימודים אשר צריכה להיות מאושרת על ידי משרד החינוך, ובתם השנה מוגש דוח ביצוע. יחידה רביעית: על המורה לבחור דרמה נוספת (הקרנפים/ מחקים לגודו/ אמא קוראז/), שני פרקים מדון קיחוטה, 2 מתוך 4 נובלות ו – 6 שירים מתוך רשימה עשירה. יחידה חמישית: על המורה לבחור נושא נלמד אחד מתוך שש אפשרויות המוצגות על ידי משרד החינוך: לחיות בארץ ישראל, שואה, מן הריאלי אל הפנטסטי, ארס פואטיקה, מגדר והתבגרות, כאשר ישנה תוכנית לימודים מוכנה עבור כל נושא.
34
תמיכה מחקרית
35
נקודות למחשבה בבתי ספר רבים קיימות תוכניות לימודים המשלבות ספרות עם מקצועות אחרים. כך למשל תוכנית סימנים - מהות התוכנית הנה גיבוש שלושה מקצועות הומניסטיים - מקרא, מחשבת ישראל וספרות - למקצוע אחד בין-תחומי. התוכנית היא בין-תחומית והתכנים נלמדים על פי נושאים בדגש על מיקוד ערכי. כל נושא שנלמד מקיף את שלושת המקצועות המקוריים: קריאה מהתנ"ך, מהמדרשים, סיפורת ושירה, ודרכו נלמדות המיומנויות השונות. הדגש בלמידה הוא על ערכיות ומבע אישי של התלמידים. התוכנית מיועדת לחטה"ב ונלמדת בכיתות ז'-ח'.
36
המשך... מורים רבים מלמדים את המקצוע שלהם באופן שאינו יוצר גשר לשאר מקצועות הלימוד ותחומי החיים. גישור מעין זה, ביכולתו לפתח בקרב הילדים חשיבה גבוהה וגמישה, אשר תביא אף להבנה וזכירה טובה יותר של החומר הנלמד. הדבר נכון הן לגבי מורים במקצועות השונים, אשר אינם מפתחים אגב אורחה כישורי שפה בקרב הילדים, והן לגבי מורים לספרות אשר אינם מנצלים את הטקסטים השונים להעשרת ידע עולם.
37
חינוך לערכים בחינוך הממלכתי ובחינוך הממלכתי דתי
ניתן לסכם כי על אף שלכאורה החינוך הדתי חדור יותר בערכים, גם בית הספר הממלכתי משמש כסוכן חברות, ומעביר ערכים, גם אם שונים, במיוחד תוך לימוד מקצוע הספרות. ניתן לראות הבדלים בין הזרמים במיוחד ביחס לשואה, וכן בבמה המתאפשרת ליוצרים שאינם עבריים. תחום השואה בזרם הדתי נתפס כעיוות מהלכם הטבעי של החיים, ולא זוכה לחקירה, אין התייחסות לשאלה למה, וזאת בניגוד לחינוך החילוני.
38
ליקויי למידה ומקצוע הספרות
ליאת ואורלי – מונולוג.
מצגות קשורות
