המצגת נטענת. אנא המתן

המצגת נטענת. אנא המתן

הגורמים המשפיעים על קצב פעילות האנזימים

מצגות קשורות


מצגת בנושא: "הגורמים המשפיעים על קצב פעילות האנזימים"— תמליל מצגת:

1 הגורמים המשפיעים על קצב פעילות האנזימים
פרק: התא – מבנה ופעילות הגורמים המשפיעים על קצב פעילות האנזימים נושאי השיעור דרכים למדידת קצב פעילות האנזימים הגורמים המשפיעים על קצב פעילות האנזימים: ריכוז הסובסטרט ריכוז האנזים טמפרטורה pH מעכבי אנזימים (תחרותי, לא-תחרותי) בקרה של הפעילות האנזימטית בתא מצגת מקדימה: האנזימים – מבנה ואופן פעילות

2 תזכורת: מבנה האנזימים ודרך פעולתם
כמעט כל האנזימים המוכרים הם חלבונים. לכל אנזים מבנה מרחבי אופייני וייחודי לו. קיימת התאמה בין המבנה המרחבי של האתר הפעיל של האנזים ובין המבנה המרחבי של המצע. כל אנזים ייחודי למצע מסוים ולתהליך מסוים. האתר הפעיל חומצה אמינית דרך פעילות עקב התנועה המתמדת של המולקולות נוצרים מפגשים בין האנזים לסובסטרט. הסובסטרט נקשר לאתר הפעיל של האנזים ונוצר תצמיד אנזים-סובסטרט. התצמיד אינו יציב. בתוך זמן קצר האנזים גורם לשינוי בסובסטרט, ואז התוצר משתחרר מהאתר הפעיל של האנזים. האנזים עצמו משתחרר בסיום התגובה בלי שחל בו שינוי, לכן הוא מסוגל להיקשר שוב לסובסטרט חדש ולזרז תגובה כלשהי מספר רב של פעמים. אנזים אתר פעיל תוצר תצמיד אנזים-סובסטרט סובסטרט

3 גורמים המשפיעים על קצב פעילות האנזים
במצגת זו נעסוק במפורט בגורמים שונים היכולים להשפיע על קצב פעילות האנזים בדרכים הבאות: גורמים המשפיעים על מספר ההתנגשויות אנזים-מצע ריכוז האנזים ריכוז המצע הטמפרטורה האתר הפעיל המצע גורמים המשפיעים על מספר ההתנגשויות אנזים-מצע ריכוז האנזים ריכוז המצע הטמפרטורה גורמים המשפיעים על מבנה המרחבי של האתר הפעיל (ושל האנזים כולו) ועל מידת התאמתו למצע טמפרטורות גבוהות דרגת ה-pH גורמים המשפיעים על מבנה המרחבי של האתר הפעיל (ושל האנזים כולו) טמפרטורות גבוהות דרגת ה-pH

4 מדידת קצב פעילות האנזים
אפשר למדוד את קצב פעילות האנזים באחת משתי הדרכים הבאות: ב. מדידת כמות המצע שעבר שינוי (לדוגמה, פירוק) בפרק זמן מסוים א. מדידת כמות התוצר שנוצר בפרק זמן מסוים + אנזים תוצר סובסטרט =מצע האתר הפעיל פעילות אנזימטית לדוגמה: בתגובה שבה האנזים קטלאז מזרז פירוק מי חמצן למים ולחמצן – אפשר למדוד את קצב התגובה האנזימטית על פי העלייה בריכוז גז החמצן ביחידת זמן.

5 ניסוי הבודק השפעת ריכוז הסובסטרט על קצב פעילות האנזים
כדי לבדוק את השפעת ריכוז הסובסטרט על קצב פעילות האנזים יש לקחת סדרת מבחנות ולשים בתוכן ריכוזים הולכים ועולים של מצע. יש להוסיף לכל המבחנות אותו ריכוז של אנזים. כל שאר התנאים (כגון טמפרטורה) שווים בין המבחנות. בתום פרק זמן קבוע, יש למדוד את קצב פעילות האנזים באחת משתי הדרכים שצוינו קודם. ריכוז מצע (סובסטרט) קצב פעילות האנזים ריכוז מצע הולך וגדל ריכוז האנזים בכל המבחנות קבוע. גם כל שאר הגורמים קבועים. אפשר להציג את תוצאות הניסוי בגרף. הנקודות מציינות את התוצאות במבחנות השונות.

6 ריכוז הסובסטרט: גורם המשפיע על קצב פעילות האנזים
בריכוזי מצע נמוכים: ככל שריכוז הסובסטרט גבוה יותר קצב התגובה עולה כי יש יותר התנגשויות אנזים-סובסטרט, ולכן נוצרים יותר תוצרים ביחידת זמן, כלומר, קצב התגובה האנזימטית עולה! בריכוזי מצע גבוהים: מריכוז סובסטרט מסוים ומעלה, העלאת ריכוז הסובסטרט אינה משפיעה על קצב פעילות האנזים וקצב פעילות האנזים נשאר קבוע. הסיבה לכך היא שכל מולקולות האנזים פועלות בקצב מקסימלי וכולן "תפוסות" על ידי סובסטרט. עד לרמת ריכוז זו הסובסטרט הוא גורם מגביל, ומנקודה זו ואילך האנזים הוא הגורם המגביל. ריכוז סובסטרט ריכוז הסובסטרט הוא הגורם המגביל ריכוז האנזים קצב פעילות האנזים גורם מגביל הוא גורם אשר שינוי שלו משפיע על ריכוז התוצר, כלומר, הוא הגורם הקובע את קצב התהליך. הסבר מפורט על המונח "גורם מגביל" – בשקפים הבאים.

7 גורם מגביל אפשר לדמות את הניסוי הבודק את השפעת ריכוז האנזים למשחק שבו תלמידי הכיתה צריכים לפוצץ במשך דקה בלונים שמוכנסים לכיתה. כל תלמיד מייצג "אנזים", כל בלון מנופח מייצג "מולקולת סובסטרט" וכל בלון שפוצץ מייצג "מולקולת תוצר". הסיכה = "האתר הפעיל" הילדה = "האנזים" הבלון המפוצץ = "התוצר" הבלון = "הסובסרט" כל שיוכנסו עוד ועוד בלונים לכיתה (כלומר, יעלה ריכוז הסובסטרט), יפוצצו תלמידי הכיתה עוד ועוד בלונים בדקה (כלומר, קצב התגובה האנזימטית יעלה). מכאן, שהבלונים הם הגורם המגביל. מספר הילדים מספר בלונים מפוצצים ואולם ממספר בלונים מסוים ומעלה הילדים מפוצצים בקצב המקסימלי ולכן מספר הבלונים המפוצצים בדקה יישאר קבוע מכאן, שהילדים ("האנזים") הם הגורם המגביל.

8 כיצד קובעים אם הגורם המתואר בציר X הוא הגורם המגביל?
גורם מגביל: הסבר כללי גורם מגביל הוא הגורם הקובע את קצב התהליך (ובדרך כלל הוא הגורם שכמותו מוגבלת). כיצד קובעים אם הגורם המתואר בציר X הוא הגורם המגביל? כאשר בגרף יש קטעים אחדים, הגורם המגביל משתנה מקטע לקטע. יש לבדוק בכל קטע בנפרד: אם הערכים בציר X עולים וגם קצב התהליך עולה – הגורם שבציר X הוא הגורם המגביל. אם הערכים בציר X עולים, אך קצב התהליך אינו משתנה – הגורם שבציר X אינו הגורם המגביל, אלא גורם אחר הוא הגורם המגביל. בקטע זה ריכוז הסובסטרט אינו הגורם המגביל: אף על פי שהוא עולה, קצב התהליך אינו משתנה. גורם אחר הוא הגורם המגביל. איך בודקים אם ריכוז האנזים הוא הגורם המגביל? מעלים את ריכוז האנזים ובודקים אם קצב התהליך עולה. (כמו בדוגמה של הבלונים: אם מכניסים יותר ילדים לכיתה, הם מפוצצים יותר בלונים) קצב פעילות האנזים בקטע זה, ריכוז הסובסטרט הוא הגורם המגביל: ככל שהוא עולה, קצב התהליך עולה. ריכוז סובסטרט

9 סימולציה: השפעת ריכוז הסובסטרט על קצב פעילות האנזים
כיצד ריכוז הסובסטרט (מצע) משפיע על קצב פעילות האנזים? שנו את הערך של הגורם ובדקו: כיצד השינוי משפיע על פעילות האנזים. שימו לב – באיזה ערך הגיעה פעילות האנזים לערכה המקסימלי? עד לאיזה ערך של ריכוז סובסטרט, הגורם המגביל הוא הסובסטרט ובאיזה ערך של ריכוז סובסטרט, האנזים הופך להיות גורם מגביל? השפעת ריכוז הסובסטרט (מצע) על קצב התגובה האנזימטית

10 ריכוז אנזים: גורם המשפיע על קצב פעילות האנזים
ריכוז האנזים ככל שריכוז האנזים גבוה יותר, יש יותר מולקולות אנזים היכולות לקשור סובסטרט, ויש יותר התנגשויות אנזים-מצע ביחידת זמן. לכן, ככל שריכוז האנזים עולה, גם קצב התגובה האנזימטית עולה. ואולם, מרמת ריכוז כלשהי של אנזים לא יהיו מספיק מולקולות סובסטרט כדי להיקשר לכל מולקולות האנזים, ולכן העלאת ריכוז האנזים לא תשפיע על קצב התגובה. עד לרמת ריכוז זו, האנזים הוא גורם מגביל, ומנקודה זו ואילך הסובסטרט הוא הגורם המגביל. שימו לב! כאשר ריכוז הסובסטרט גבוה, רק ריכוז האנזים הוא גורם מגביל, ולכן, ככל שיעלה ריכוז האנזים, כך יעלה גם קצב התגובה: נקבל עקומה של קו ישר! קצב פעילות האנזים ריכוז האנזים ריכוז הסובסטרט נמוך-בינוני גורם מגביל = ריכוז אנזים ריכוז סובסטרט ריכוז הסובסטרט גבוה קצב פעילות האנזים ריכוז האנזים

11 סימולציה: השפעת ריכוז האנזים על קצב פעילות האנזים
כיצד ריכוז האנזים משפיע על קצב פעילות האנזים? שנו את הערך של הגורם ובדקו: כיצד השינוי משפיע על פעילות האנזים. שימו לב – האם ריכוז הסובסטרט בניסוי זה גבוה או נמוך? האם בניסוי זה פעילות האנזים מגיעה לערכה המקסימלי? השפעת ריכוז האנזים על קצב התגובה האנזימטית

12 שאלה 1: ריכוז סובסטרט, ריכוז אנזים
איזה מהשינויים הבאים עשוי להגביר את קצב התגובה האנזימטית? א. הגדלת ריכוז התוצר ב. הגדלת ריכוז הסובסטרט ג. הקטנת ריכוז האנזים ד. הקטנת ריכוז הסובסטרט

13 תשובה שאלה 1: איזה מהשינויים הבאים עשוי להגביר את קצב התגובה האנזימטית? א. הגדלת ריכוז התוצר ב. הגדלת ריכוז הסובסטרט ג. הקטנת ריכוז האנזים ד. הקטנת ריכוז הסובסטרט תשובה: התשובה הנכונה היא ב'.

14 א. כל עלייה בריכוז הסובסטרט גורמת לעלייה בקצב התגובה.
שאלה 2: ריכוז סובסטרט שאלה 2: העקומה שלפניכם מתארת את קצב פעילות האנזים כתלות בריכוז הסובסטרט. סמנו את כל המשפטים הנכונים: א. כל עלייה בריכוז הסובסטרט גורמת לעלייה בקצב התגובה. ב. בריכוזי סובסטרט נמוכים, קצב התגובה מושפע מריכוז הסובסטרט. ג. בריכוזי סובסטרט גבוהים, קצב התגובה מושפע מריכוז הסובסטרט. ד. קצב תגובה מקסימלי מתקבל בריכוז נמוך של סובסטרט (כאשר מולקולות אנזים רבות אינן קשורות לסובסטרט). ה. קצב תגובה מקסימלי מתקבל בריכוז גבוה של סובסטרט (כאשר כל מולקולות האנזים תפוסות על ידי סובסטרט). קצב פעילות האנזים ריכוז סובסטרט

15 א. כל עלייה בריכוז הסובסטרט גורמת לעלייה בקצב התגובה.
תשובה שאלה 2: העקומה שלפניכם מתארת את קצב פעילות האנזים כתלות בריכוז הסובסטרט. סמנו את כל המשפטים הנכונים: א. כל עלייה בריכוז הסובסטרט גורמת לעלייה בקצב התגובה. ב. בריכוזי סובסטרט נמוכים, קצב התגובה מושפע מריכוז הסובסטרט. ג. בריכוזי סובסטרט גבוהים, קצב התגובה מושפע מריכוז הסובסטרט. ד. קצב תגובה מקסימלי מתקבל בריכוז נמוך של סובסטרט (כאשר מולקולות אנזים רבות אינן קשורות לסובסטרט). ה. קצב תגובה מקסימלי מתקבל בריכוז גבוה של סובסטרט (כאשר כל מולקולות האנזים תפוסות על ידי סובסטרט). קצב פעילות האנזים ריכוז סובסטרט תשובה: המשפטים הנכונים הם: ב' + ה' משפט ב' נכון, מפני שבריכוזי סובסטרט נמוכים הגורם המגביל הוא ריכוז הסובסטרט. כלומר, כל שינוי קטן בריכוז משפיע על קצב התגובה. משפט ה' נכון, מפני שכאשר הסובסטרט נמצא בריכוז גבוה, הוא אינו בבחינת גורם מגביל וקצב התגובה הוא מקסימלי (הנקודה הגבוהה ביותר בעקומה).

16 הסבירו את העקומה. בתשובתכם השתמשו במונח "גורם מגביל".
שאלה 3: ריכוז סובסטרט שאלה 3: הקצב ההתחלתי של תגובה אנזימטית כלשהי נמדד בסדרה של מבחנות. בכל המבחנות היה אותו ריכוז של האנזים ואותם תנאים מיטביים )אופטימליים( של Ph וטמפרטורה, אך הריכוז ההתחלתי של הסובסטרט במבחנות היה שונה. העקומה שלפניכם מציגה את הקצב ההתחלתי של התגובה, כתלות בריכוז ההתחלתי של הסובסטרט במבחנה. הסבירו את העקומה. בתשובתכם השתמשו במונח "גורם מגביל". הריכוז ההתחלתי של הסובסטרט הקצב ההתחלתי של התגובה

17 תשובה שאלה 3: תשובה: בריכוזי מצע נמוכים:
הריכוז ההתחלתי של הסובסטרט הקצב ההתחלתי של התגובה תשובה: בריכוזי מצע נמוכים: ככל שריכוז הסובסטרט גבוה יותר קצב התגובה עולה כי יש יותר התנגשויות אנזים-סובסטרט, ולכן נוצרים יותר תוצרים ביחידת זמן, כלומר, קצב התגובה האנזימטית עולה! בריכוזי מצע גבוהים: מריכוז סובסטרט מסוים ומעלה, העלאת ריכוז הסובסטרט אינה משפיעה על קצב פעילות האנזים וקצב פעילות האנזים נשאר קבוע. הסיבה לכך היא שכל מולקולות האנזים פועלות בקצב מקסימלי וכולן "תפוסות" על ידי סובסטרט. עד לרמת ריכוז זו הסובסטרט הוא גורם מגביל, ומנקודה זו ואילך האנזים הוא הגורם המגביל.

18 טמפרטורה ו- pHמשפיעים על פעילות האנזים
לכל אנזים יש מבנה מרחבי אופייני (כמעין פקעת). פעילותם הביולוגית של האנזימים תלויה במבנה המרחבי שלהם. המבנה המרחבי של החלבון מושפע מגורמים כמו טמפרטורה ורמת ה-pH: שינויים קיצוניים בגורמים אלו עלולים להביא לדנטורציה = הרס המבנה המרחבי של החלבון. כאשר המבנה המרחבי של האנזים משתנה, ההתאמה בין האתר הפעיל לסובסטרט נפגעת והאנזים מאבד את פעילותו. דנטורציה (טמפרטורות גבוהות, pH קיצוני) האתר הפעיל * מידע נוסף על מבנה החלבונים ועל תהליך הדנטורציה תוכלו למצוא במצגת: מבנה החלבונים.

19 טמפרטורה: גורם המשפיע על קצב פעילות האנזים
לכל אנזים יש טמפרטורה מיטבית (אופטימלית) לפעילותו. זו הטמפרטורה שבה האנזים פועל בקצב מקסימלי. עד לטמפרטורה המיטבית: ככל שעולה הטמפרטורה, יש יותר התנגשויות אנזים-סובסטרט ולכן גם קצב התגובה האנזימטית עולה. מעל לטמפרטורה המיטבית: האנזים עובר דנטורציה (= הרס המבנה המרחבי של החלבון), וכך ההתאמה בין האתר הפעיל לסובסטרט נפגעת, האנזים מאבד את פעילותו וקצב התגובה יורד. קצב פעילות האנזים טמפרטורה (°C) טמפרטורה מיטבית מעל לטמפרטורה המיטבית: חל שינוי במבנה המרחבי של האנזים, עד דנטורציה מוחלטת עד הטמפרטורה המיטבית: ככל שהטמפרטורה עולה, מספר ההתנגשויות אנזים־מצע גדל

20 שמירת טמפרטורת גוף קבועה בגוף חיונית לפעילות אנזימתית תקינה
בשל השפעת הטמפרטורה על החלבונים יש חשיבות בשמירה על טמפרטורת גוף קבועה. יש בגוף מנגנונים לשמירה על טמפרטורה קבועה של 370, שבה האנזימים פעילים. הזעה רעידה הרחבת כלי דם היקפיים טמפרטורת גוף 370 כיווץ כלי דם היקפיים שמירה על ההומאוסטזיס חיונית לפעילות אנזימתית תקינה.

21 לאנזימים של יצורים שונים יש טמפרטורה מיטבית המותאמת לטמפרטורת הגוף של היצור
לאנזימים שונים יש טמפרטורה מיטבית (אופטימלית) שונה. לדוגמה, האנזימים בתאי יונקים פעילים בטמפרטורה הקרובה ל-C37° (טמפרטורה ממוצעת בגוף יונק). לעומת זאת, יש חיידקים שחיים במעיינות תת-קרקעיים חמים מאוד, ולהם אנזימים הפעילים בטמפרטורות גבוהות הרבה יותר מהאנזימים שבגופם של יונקים! אם נבדוק את השפעת הטמפרטורה על הפעילות של אנזימים שונים, צורת העקומה שנקבל תהיה דומה, אך הטמפרטורה המיטבית תהיה שונה על פי האנזים הנבדק. טמפרטורה מיטבית קצב פעילות האנזים אנזים 1 אנזים 2 אנזים 3 25 37 55 טמפרטורה (°C)

22 סימולציה: השפעת הטמפרטורה על קצב פעילות האנזים
כיצד הטמפרטורה משפיעה על קצב פעילות האנזים? שנו את הערך של הגורם ובדקו: כיצד השינוי משפיע על פעילות האנזים. שימו לב – באיזה ערך הגיעה פעילות האנזים לערכה המקסימלי? מה קורה לאנזים כאשר הטמפרטורה עולה מעבר לטמפרטורה המיטבית לפעולת אנזים זה? באילו טמפרטורות זה מתרחש? השפעת הטמפרטורה על קצב התגובה האנזימטית

23 שאלה 4: טמפרטורה שאלה 4: איזו מבין העקומות 4-1 שלפניך מתארת נכון את הקשר הכללי בין פעילות אנזימטית לטמפרטורה, בטווח הטמפרטורות שבו האנזים פעיל?

24 תשובה שאלה 4: איזו מבין העקומות 4-1 שלפניך מתארת נכון את הקשר הכללי בין פעילות אנזימטית לטמפרטורה, בטווח הטמפרטורות שבו האנזים פעיל? תשובה: התשובה הנכונה היא עקומה 4. עם עליית הטמפרטורה, פעילות האנזים עולה בהדרגה. הנקודה הגבוהה ביותר בעקומה מתקבלת בטמפרטורה המיטבית, כאשר פעילות האנזים היא מקסימלית. מעבר לנקודה זו, עוד עלייה בטמפרטורה גורמת לדנטורציה של האנזים ולירידה חדה בפעילותו.

25 שאלה 5: טמפרטורה שאלה 5: כאשר הטמפרטורה של גוף האדם מתקרבת ל-°C42, יש לנסות להוריד מיד את החום. מדוע חשוב להוריד את החום? א. חום גבוה עלול להפוך את כיוון התגובות האנזימטיות. ב. חום גבוה עלול לפגוע באנזימים, ובשל כך ישובשו תהליכים חיוניים בתא. ג. חום גבוה עלול להגביר את פירוק הסוכר בדם, ובשל כך תרד רמת הסוכר בדם. ד. חום גבוה עלול להגביר את פירוק הגליקוגן שבכבד, ובשל כך תרד רמת הסוכר בדם.

26 תשובה שאלה 5: כאשר הטמפרטורה של גוף האדם מתקרבת ל-°C42, יש לנסות להוריד מיד את החום. מדוע חשוב להוריד את החום? א. חום גבוה עלול להפוך את כיוון התגובות האנזימטיות. ב. חום גבוה עלול לפגוע באנזימים, ובשל כך ישובשו תהליכים חיוניים בתא. ג. חום גבוה עלול להגביר את פירוק הסוכר בדם, ובשל כך תרד רמת הסוכר בדם. ד. חום גבוה עלול להגביר את פירוק הגליקוגן שבכבד, ובשל כך תרד רמת הסוכר בדם. תשובה: התשובה הנכונה היא ב'.

27 שאלה 6: טמפרטורה שאלה 6: יש חיידקים החיים במעיינות חמים, שטמפרטורת המים בהם מגיעה עד °C90. סביר להניח שאצל חיידקים אלו: א. יש אנזימים שהטמפרטורה המיטבית שלהם דומה מאוד לאנזימים שבגוף האדם. ב. יש אנזימים שעוברים דנטורציה בטמפרטורות נמוכות יחסית. ג. יש אנזימים שהטמפרטורה המיטבית שלהם גבוהה מאוד. ד. יש דופן המונעת את התחממות פנים התא. ה. בטמפרטורות גבוהות, תגובות לא-אנזימטיות מחליפות תגובות אנזימטיות.

28 תשובה שאלה 6: יש חיידקים החיים במעיינות חמים, שטמפרטורת המים בהם מגיעה עד °C90. סביר להניח שאצל חיידקים אלו: א. יש אנזימים שהטמפרטורה המיטבית שלהם דומה מאוד לאנזימים שבגוף האדם. ב. יש אנזימים שעוברים דנטורציה בטמפרטורות נמוכות יחסית. ג. יש אנזימים שהטמפרטורה המיטבית שלהם גבוהה מאוד. ד. יש דופן המונעת את התחממות פנים התא. ה. בטמפרטורות גבוהות, תגובות לא-אנזימטיות מחליפות תגובות אנזימטיות. תשובה: התשובה הנכונה היא ג'. תשובה א' אינה נכונה, מפני שהטמפרטורה המיטבית של האנזימים בגוף האדם היא בסביבות C37°. תשובה ב' אינה נכונה, מפני שאילו היו האנזימים עוברים דנטורציה ומאבדים את פעילותם בטמפרטורות נמוכות יחסית, לא היו החיידקים מסוגלים לחיות במעיינות חמים כל כך. תשובה ד' אינה נכונה, מפני שדופן התא אינה מונעת את התחממות התא אלא מספקת לתא תמיכה מכנית.

29 איזה מבין המשפטים מתאר בדרך הטובה ביותר את העקומה?
שאלה 7: טמפרטורה שאלה 7: איזה מבין המשפטים מתאר בדרך הטובה ביותר את העקומה? א. הטמפרטורה המיטבית לפעילות האנזים היא 37 מעלות צלזיוס. ב. פעילות האנזים מתחילה לרדת לאחר 25 מעלות מכיוון שחימום נוסף גורם לדנטורציה. ג. פעילות האנזים מתחילה לרדת לאחר 35 מעלות מכיוון שחימום נוסף גורם לדנטורציה. ד. בטמפרטורה נמוכה מ-15 מעלות האנזים כלל אינו פעיל. קצב פעילות האנזים 5 10 15 20 25 30 35 40 45 50 טמפרטורה (°C)

30 איזה מבין המשפטים מתאר בדרך הטובה ביותר את העקומה?
תשובה שאלה 7: איזה מבין המשפטים מתאר בדרך הטובה ביותר את העקומה? א. הטמפרטורה המיטבית לפעילות האנזים היא 37 מעלות צלזיוס. ב. פעילות האנזים מתחילה לרדת לאחר 25 מעלות מכיוון שחימום נוסף גורם לדנטורציה. ג. פעילות האנזים מתחילה לרדת לאחר 35 מעלות מכיוון שחימום נוסף גורם לדנטורציה. ד. בטמפרטורה נמוכה מ-15 מעלות האנזים כלל אינו פעיל. 5 45 20 25 30 40 35 10 15 50 טמפרטורה (°C) קצב פעילות האנזים תשובה: התשובה הנכונה היא ג'. אנזים זה מתחיל לעבור דנטורציה בטמפרטורה של C35°, ואז פעילותו וקצב התגובה שהוא מזרז יורדים. תשובה א' אינה נכונה, משום שהטמפרטורה המיטבית לפעילות אנזים זה נמוכה מ-C37° (אפשר לראות זאת על פי הנקודה הגבוהה ביותר בעקומה).

31 שאלה 8: טמפרטורה שאלה 8: לאנשים שבגופם חסר האנזים לקטאז, המפרק את הסוכר לקטוז שבחלב, מומלץ לבלוע גלולה המכילה לקטאז לפני אכילת מוצרי חלב. אדם התקשה לבלוע את הגלולה ולכן שם אותה בתה מתוק ורותח, ולאחר שהגלולה נמסה שתה את התה. התברר כי הגלולה שנבלעה בדרך זו לא הייתה יעילה. מה יכולה להיות הסיבה לכך? א. הסוכר שבתה גרם לפירוק הלקטאז שבגלולה. ב. הסוכר שבתה התחרה עם הלקטאז על האתר הפעיל של הלקטוז. ג. הופרש אינסולין שפירק את הלקטאז שבגלולה. ד. השתנה המבנה המרחבי של הלקטאז שבגלולה.

32 תשובה שאלה 8: לאנשים שבגופם חסר האנזים לקטאז, המפרק את הסוכר לקטוז שבחלב, מומלץ לבלוע גלולה המכילה לקטאז לפני אכילת מוצרי חלב. אדם התקשה לבלוע את הגלולה ולכן שם אותה בתה מתוק ורותח, ולאחר שהגלולה נמסה שתה את התה. התברר כי הגלולה שנבלעה בדרך זו לא הייתה יעילה. מה יכולה להיות הסיבה לכך? א. הסוכר שבתה גרם לפירוק הלקטאז שבגלולה. ב. הסוכר שבתה התחרה עם הלקטאז על האתר הפעיל של הלקטוז. ג. הופרש אינסולין שפירק את הלקטאז שבגלולה. ד. השתנה המבנה המרחבי של הלקטאז שבגלולה. תשובה: התשובה הנכונה היא ד'. הטמפרטורה הגבוהה של התה הרותח גרמה לשינוי במבנה המרחבי של הלקטאז והוא איבד את פעילותו. תשובה ב' אינה נכונה. הסוכר שבתה אינו יכול להתחרות עם האנזים (לקטאז) על האתר הפעיל של הסובסטרט (לקטוז), זה משפט חסר משמעות. אם הסוכר שבתה היה מעכב תחרותי של האנזים לקטאז, אז הוא היה מתחרה עם הסובסטרט (לקטוז) על האתר הפעיל של האנזים (לקטאז), ולא להפך.

33 השפעת הטמפרטורה על פעילות אנזים: פרוות חתול סיאמי
הצבע השחור בפרוות הפנים, האוזניים, הכפות והזנב של החתול הסיאמי נוצר עקב פעולת אנזים המייצר מלנין (פיגמנט בעל צבע כהה). האנזים הקשור ליצירת מלנין רגיש לחום, ולכן הוא פעיל בחלקי גוף קרים יותר, ואינו פעיל בחלקים החמים יותר במרכז הגוף. Telekokopelli, Wikimedia commons< (CC BY-SA 3.0)<

34 pH: גורם המשפיע על קצב פעילות האנזים
רמת חומציות נקבעת לפי ריכוז יוני המימן (H+) בתמיסה כלשהי. (ליתר דיוק: ריכוז יוני ההידרוניום H3O+). סולם ה- pHהוא מדד לרמת החומציות: בסיסי חומצי 14 7 ניטרלי תמיסה חומצית היא בעלת pH נמוך מ-7. תמיסה בסיסית היא בעלת pH גבוה תמיסה ניטרלית היא בעלת pH=7 גבוה מ-7. שאלה: איזו תמיסה חומצית יותר – תמיסה בעלת pH=10 או תמיסה בעלת pH=3?

35 pH (חומציות): גורם המשפיע על קצב התגובה האנזימטית
האנזימים רגישים מאוד לרמת ה-pH, ולכל אנזים יש pH מיטבי לפעולתו. ב- pHהמיטבי יש התאמה מושלמת בין המבנה המרחבי של האתר הפעיל לבין הסובסטרט. ככל שה-pH בסביבה מתרחק מה- pHהמיטבי לאותו אנזים (לכיוון החומצי או הבסיסי), חל שינוי במבנה המרחבי של האנזים ומידת ההתאמה שלו לסובסטרט פוחתת, ולכן קצב התגובה האנזימטית יורד. בערכי pH קיצוניים, האנזים עובר דנטורציה ומאבד את פעילותו לחלוטין. pH מיטבי עבור אנזים ב' pH מיטבי עבור אנזים א' שינוי במבנה המרחבי של אנזים ב' קצב פעילות האנזים שינוי במבנה המרחבי של אנזים א' 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 חומציות (pH)

36 pH (חומציות): גורם המשפיע על קצב התגובה האנזימטית
לדוגמה, ראו את המתרחש בניסוי הוספת מיץ לימון לחלב... © Dr.Janet D. Stemwedel השינוי במבנה המרחבי של חלבוני החלב בעקבות הוספת מיץ לימון, גורם להתקרשות החלב לצפייה בניסוי "הוספת מיץ לימון לחלב" הכנס אל הבלוג של ד"ר ג'אנט סטמוודל באתר Scientopia ומה קורה בתאים? מאחר ששינויים קטנים ברמת ה-pH עלולים לגרום לשינוי במבנה המרחבי של אנזימים ועל כן לפגוע בפעילותם, יש חשיבות בשמירה על רמת pH קבועה פחות או יותר בתא. יש בתא מערכת חומרים הנקראת בופר שתפקידה לשמור על pH יחסית קבוע יחסית. מערכות הבופר בתאים חשובות ביותר לשמירה על ההומיאוסטזיס.

37 שאלה 9: pH (חומציות) שאלה 9: יש ירקות ופֵרות כמו אבוקדו, תפוח אדמה, אגס ותפוח עץ, אשר לאחר שמקלפים וחותכים אותם, הם משחימים באזור החיתוך. השחמה זו היא תוצאה של פעילות אנזימטית. כאשר מטפטפים עליהם כמה טיפות מיץ לימון, הירק או הפרי אינם משחימים. כיצד אפשר להסביר זאת? רמז: מיץ הלימון מכיל שתי חומצות: חומצה ציטרית וחומצה אסקורבית.

38 תשובה שאלה 9: יש ירקות ופֵרות כמו אבוקדו, תפוח אדמה, אגס ותפוח עץ, אשר לאחר שמקלפים וחותכים אותם, הם משחימים באזור החיתוך. השחמה זו היא תוצאה של פעילות אנזימטית. כאשר מטפטפים עליהם כמה טיפות מיץ לימון, הירק או הפרי אינם משחימים. כיצד אפשר להסביר זאת? רמז: מיץ הלימון מכיל שתי חומצות: חומצה ציטרית וחומצה אסקורבית תשובה: כאשר מוסיפים מיץ לימון, רמת החומציות בפרי עולה. האנזימים, שפעילותם האנזימטית היא הגורמת להשחמת הפרי, עוברים שינוי מרחבי וייתכן שאף דנטורציה מלאה (= הרס המבנה המרחבי), ולכן פעילותם יורדת. חשוב: ככל שמתרחקים מה- pHהמיטבי, קצב הפעילות האנזימטית יורד בגלל השינוי במבנה המרחבי של האנזים, ולא מפני שיש פחות התנגשויות אנזים-סובסטרט!

39 השפעת ה-pH על קצב פעילות האנזים
שנו את הערך של הגורם ובדקו: כיצד השינוי משפיע על פעילות האנזים. שימו לב – באיזה ערך הגיעה פעילות האנזים לערכה המקסימלי? השפעת ה-pH על קצב התגובה האנזימטית

40 לפניכם עקומה. איזה מבין המשפטים מתאר בדרך הטובה ביותר את העקומה?
שאלה 10: pH (חומציות) שאלה 10: לפניכם עקומה. איזה מבין המשפטים מתאר בדרך הטובה ביותר את העקומה? א. pH=4.5 הוא ה- pHהמיטבי לפעילות שני אנזימי העיכול המוצגים בעקומה. ב. הטווח המיטבי לפעילות האנזים הפעיל בקיבה הוא בין pH=7 לבין pH=9. ג. פעילות האנזימים מושפעת מרמת ה-pH. ד. האנזים שפעיל במעי מתחיל לעבור דנטורציה בסביבות pH=6.5 ומאבד את פעילותו. אנזים מהקיבה אנזים מהמעי פעילות האנזים 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 חומציות (pH)

41 לפניכם עקומה. איזה מבין המשפטים מתאר בדרך הטובה ביותר את העקומה?
תשובה שאלה 10: לפניכם עקומה. איזה מבין המשפטים מתאר בדרך הטובה ביותר את העקומה? א. pH=4.5 הוא ה- pHהמיטבי לפעילות שני אנזימי העיכול המוצגים בעקומה. ב. הטווח המיטבי לפעילות האנזים הפעיל בקיבה הוא בין pH=7 לבין pH=9. ג. פעילות האנזימים מושפעת מרמת ה-pH. ד. האנזים שפעיל במעי מתחיל לעבור דנטורציה בסביבות pH=6.5 ומאבד את פעילותו. 1 9 4 5 6 8 7 2 3 10 פעילות האנזים חומציות (pH) אנזים מהקיבה אנזים מהמעי תשובה: התשובה הנכונה היא ג'. תשובה א' אינה נכונה. ה- pHהמיטבי לפעילות אנזים מהקיבה הוא 3 ולפעילות אנזים מהמעי 6.5. תשובה ב' אינה נכונה. הטווח המיטבי לפעילות האנזים מהקיבה הוא ב- pHנמוך הרבה יותר: בין 2.5 לבין 3.5. תשובה ד' אינה נכונה. pH=6.5 הוא ה- pHהמיטבי לפעילות האנזים מהמעי, והוא מתחיל לעבור דנטורציה רק ב- pHגבוה יותר.

42 שאלה 11: pH (חומציות) שאלה 11: הפחמימות מתחילות להתפרק בפה על ידי האנזים עמילאז שנמצא ברוק, וממשיכות להתפרק במעי הדק. מדוע פירוק הפחמימות על ידי עמילאז אינו מתרחש בקיבה? א. כי עמילאז אינו פעיל ב- pHשבקיבה. ב. כי בקיבה מתרחש רק פירוק מכני בעזרת שרירי הקיבה. ג. כי הטמפרטורה בקיבה אינה אופטימלית לפעילות עמילאז. ד. כי בקיבה כבר לא נשאר מצע (סובסטרט) לפעילות עמילאז. רמז: ה- pHבקיבה חומצי יותר מן ה- pHבפה.

43 תשובה שאלה 11: הפחמימות מתחילות להתפרק בפה על ידי האנזים עמילאז שנמצא ברוק, וממשיכות להתפרק במעי הדק. מדוע פירוק הפחמימות על ידי עמילאז אינו מתרחש בקיבה? א. כי עמילאז אינו פעיל ב- pHשבקיבה. ב. כי בקיבה מתרחש רק פירוק מכני בעזרת שרירי הקיבה. ג. כי הטמפרטורה בקיבה אינה אופטימלית לפעילות עמילאז. ד. כי בקיבה כבר לא נשאר מצע (סובסטרט) לפעילות עמילאז. רמז: ה- pHבקיבה חומצי יותר מן ה- pHבפה. תשובה: התשובה הנכונה היא א'. ה- pHבקיבה הוא חומצי לעומת ה- pHבפה ובשאר מערכת העיכול. אנזים שפעיל בפה, כמו עמילאז, הוא בעל טווח pH מיטבי המתאים לסביבת פעילותו. מעבר לטווח זה חל שינוי במבנה המרחבי של האנזים. ב- pHחומצי כמו בקיבה, האנזים אינו פעיל מכיון שהמבנה המרחבי שלו נהרס.

44 שאלה 12: הגורמים המשפיעים על קצב פעילות האנזים
לפניך שתי עקומות המתארות פעילות אנזים כתלות בשני גורמים שונים, A ו-B. מה יכולים להיות A ו-B בעקומות? א. A - טמפרטורה, B - pH. ב. A - pH, B - ריכוז סובסטרט. ג. A - ריכוז סובסטרט, B - ריכוז אנזים. ד. A - ריכוז סובסטרט, B - טמפרטורה. פעילות האנזים A B

45 תשובה שאלה 12: לפניך שתי עקומות המתארות פעילות אנזים כתלות בשני גורמים שונים, A ו-B. מה יכולים להיות A ו-B בעקומות? א. A - טמפרטורה, B - pH. ב. A - pH, B - ריכוז סובסטרט. ג. A - ריכוז סובסטרט, B - ריכוז אנזים. ד. A - ריכוז סובסטרט, B - טמפרטורה. פעילות האנזים A B תשובה: התשובה הנכונה היא ד'.

46 שאלה 13: הגורמים המשפיעים על קצב פעילות האנזים
מה נכון לומר על אנזימים? א. כולם פעילים באותו pH. ב. הם פעילים בתאים אאוקריוטיים ולא בתאים פרוקריוטיים. ג. הם פעילים רק בתוך התאים. ד. הם משפיעים על קצב ההתרחשות של תהליכים. תזכורת: תאים אאוקריוטיים הם תאים בעלי גרעין (לדוגמה, תאי צמח ותאים של בע"ח). תאים פרוקריוטיים הם תאים חסרי גרעין (חיידקים).

47 תשובה שאלה 13: מה נכון לומר על אנזימים? א. כולם פעילים באותו pH. ב. הם פעילים בתאים אאוקריוטיים ולא בתאים פרוקריוטיים. ג. הם פעילים רק בתוך התאים. ד. הם משפיעים על קצב ההתרחשות של תהליכים. תזכורת: תאים אאוקריוטיים הם תאים בעלי גרעין (לדוגמה, תאי צמח ותאים של בע"ח). תאים פרוקריוטיים הם תאים חסרי גרעין (חיידקים). תשובה: התשובה הנכונה היא ד'. תשובה א' אינה נכונה, מפני שלכל אנזים יש תחום pH אחר המיטבי לפעילותו. תשובה ב' אינה נכונה, מפני שאנזימים קיימים ופעילים בתאיהם של כל היצורים החיים! תשובה ג' אינה נכונה, משום שיש אנזימים הפועלים מחוץ לתא. לדוגמה, פפסין – אנזים מפרק חלבון הפעיל בחלל הקיבה; אינברטאז – אנזים מפרק סוכר המופרש מהתאים של שורשוני נבט התירס, ופועל בסביבה החוץ-תאית.

48 שאלה 14: הגורמים המשפיעים על קצב התגובה האנזימטית
לפניכם רשימת גורמים המשפיעים על הפעילות האנזימתית, ורשימה של דרך השפעתם. מתחו קו בין הגורם לדרך השפעתו. שימו לב! אחד הגורמים משפיע בשתי דרכים. משפיע על המבנה המרחבי של האנזים מספר ההתנגשויות אנזים-מצע הגורם pH טמפרטורה ריכוז אנזים ריכוז סובסטרט (מצע)

49 תשובה שאלה 14: לפניכם רשימת גורמים המשפיעים על הפעילות האנזימתית, ורשימה של דרך השפעתם. מתחו קו בין הגורם לדרך השפעתו. שימו לב! אחד הגורמים משפיע בשתי דרכים. משפיע על המבנה המרחבי של האנזים מספר ההתנגשויות אנזים-מצע הגורם pH טמפרטורה ריכוז אנזים ריכוז סובסטרט (מצע)

50 מעכבי אנזימים מעכבי אנזימים הם חומרים שמעכבים את פעילות האנזים. קיימים שני סוגי של מעכבים: מעכב תחרותי: בעל מולקולה שדומה במבנה המרחבי למולקולת המצע, ולכן מתקשרת לאתר הפעיל של האנזים, ולכן האתר הפעיל "אינו פנוי" להתקשרות עם המצע. כתוצאה מכך פעילות האנזים פוחתת. מעכב לא-תחרותי: מתקשר למולקולת האנזים לא באתר הפעיל, אולם ההתקשרות גורמת לשינוי מבנה האתר הפעיל, ולכן מידת ההתאמה של האנזים לסובסטרט פוחתת. כתוצאה מכך פעילות האנזים פוחתת. מעכב לא-תחרותי המצע מעכב תחרותי מצע מולקולת אנזים האתר הפעיל

51 שימושים במעכבי אנזימים
למעכבי אנזימים יש שימוש נרחב ביותר ברפואה, בתעשייה בחקלאות ובמחקר המדעי. דוגמאות: האנטיביוטיקה פניצילין מעכבת אנזים היצור את הדופן בחיידקים. יש תרופות נגד תאים סרטניים המעכבות אנזימים הפעילים בתאים אלה. יש קוטלי חרקים שמשתמשים בהם בחקלאות שמעכבים את האנזים המפרק את הנוירוטרנסמיטר אצטיל-כולין, ולכן גורמים להתכווצויות שרירים ממושכות אצל החרקים. marekuliasz / shutterstock.com אורגניזמים שונים מייצרים מעכבי אנזימים של בעלי חיים הניזונים מהם. לדוגמה: קטניות מייצרות מעכב של האנזים טריפסין הפעיל במערכת העיכול.

52 שאלה 15: אכלתי קטניות, האם עלי לדאוג?
קטניות מכילות מעכב של האנזים טריפסין הפועל גם במערכת העיכול של האדם אכלתי אתמול מרק אפונה ומג'דרה המכילה עדשים. האם עלי לדאוג?

53 תשובה שאלה 15: קטניות מכילות מעכב של האנזים טריפסין הפועל גם במערכת העיכול של האדם אכלתי אתמול מרק אפונה ומג'דרה המכילה עדשים. האם עלי לדאוג? תשובה: לא. האנזים שהוא חלבון עובר דנטורציה בתהליך הבישול ולכן הוא לא יהיה פעיל בקטניות המבושלות.

54 שאלה 16: שימוש במעכבי אנזימים ברפואה
התרופה סטטין היא תרופה נפוצה להורדת רמת הכולסטרול בדם. סטטין הוא מעכב תחרותי של אחד מאנזימי הכבד החיוניים לתהליך ייצור הכולסטרול. בחר את המשפט הנכון בנוגע לתרופה: א. התרופה סטטין היא סובסטרט של האנזים. ב. התרופה סטטין אינה נקשרת לאנזים באתר הפעיל אלא באזור אחר. ג. התרופה סטטין נקשרת לאנזים באתר הפעיל וכך מונעת את קישור הסובסטרט. ד. התרופה סטטין נקשרת לאנזים באתר הפעיל והופכת לתוצר.

55 תשובה שאלה 16: התרופה סטטין היא תרופה נפוצה להורדת רמת הכולסטרול בדם. סטטין הוא מעכב תחרותי של אחד מאנזימי הכבד החיוניים לתהליך ייצור הכולסטרול. בחר את המשפט הנכון בנוגע לתרופה: א. התרופה סטטין היא סובסטרט של האנזים. ב. התרופה סטטין אינה נקשרת לאנזים באתר הפעיל אלא באזור אחר. ג. התרופה סטטין נקשרת לאנזים באתר הפעיל וכך מונעת את קישור הסובסטרט. ד. התרופה סטטין נקשרת לאנזים באתר הפעיל והופכת לתוצר. תשובה: התשובה הנכונה היא ג'. מעכב תחרותי נקשר לאתר הפעיל של האנזים, ולכן מפריע לסובסטרט להיקשר. תשובה ב' אינה נכונה מפני שהיא מתארת מעכב לא-תחרותי.

56 א. על פי התוצאות אפשר לקבוע כי מדובר במעכב תחרותי. הסבירו מדוע.
שאלה 17 שאלה 17: בניסוי בדקו את השפעת ריכוז המצע על קצב פעילות האנזים בשתי סדרות של מבחנות שבכל אחת מהן ריכוז המצע הולך ועולה. לאחת מסדרות המבחנות הוסיפו כמות שווה של מעכב של האנזים. התוצאות מתוארות בגרפים הבאים: א. על פי התוצאות אפשר לקבוע כי מדובר במעכב תחרותי. הסבירו מדוע. ב. שרטטו על אותה מערכת צירים גרף המתאר את התוצאות במקרה של מעכב לא-תחרותי. הריכוז ההתחלתי של המצע הקצב ההתחלתי של התגובה עם מעכב בלי מעכב

57 א. על פי התוצאות אפשר לקבוע כי מדובר במעכב תחרותי. הסבירו מדוע.
תשובה שאלה 17: א. על פי התוצאות אפשר לקבוע כי מדובר במעכב תחרותי. הסבירו מדוע. ב. שרטטו על אותה מערכת צירים גרף המתאר את התוצאות במקרה של מעכב לא-תחרותי. תשובה: נימוק: בריכוזי מצע נמוכים, יש יותר סיכוי להתקשרות המעכב עם מולקולות האנזים, ולכן מידת העיכוב גדולה. לעומת זאת, בריכוזי מצע גבוהים, ריכוז מולקולות המצע גדול בהרבה מריכוז המעכב, ולכן הסיכוי להתקשרות המעכב לאנזים קטן הרבה יותר, ומידת העיכוב הולכת וקטנה. אילו היה מדובר במעכב לא-תחרותי, מידת העיכוב הייתה דומה בכל ריכוזי המצע, וזאת משום שבכל המבחנות הוספה אותה כמות מעכב, והוא אינו מתקשר לאתר הפעיל של האנזים ואינו מתחרה עם המצע. הריכוז ההתחלתי של המצע הקצב ההתחלתי של התגובה עם מעכב תחרותי בלי מעכב עם מעכב לא-תחרותי

58 סיכום: הגורמים המשפיעים על קצב פעילות האנזים
אפשר למדוד את קצב התגובה האנזימטית דרך מעקב אחר ירידה בריכוז הסובסטרט (מצע) או עלייה בריכוז התוצר ככל שהזמן עובר. הגורמים העיקריים המשפיעים על קצב התגובה האנזימטית הם ריכוז הסובסטרט, ריכוז האנזים, טמפרטורה ו-pH, מקצתם משפיעים על מספר ההתנגשויות אנזים-מצע ומקצתם משפיעים על המבנה המרחבי של האנזים ועל מידת התאמתו למצע. גורם מגביל הוא גורם אשר שינוי שלו משפיע על ריכוז התוצר, לכן הוא קובע את קצב התהליך. לדוגמה: כאשר ריכוז הסובסטרט נמוך יחסית, הוא בבחינת גורם מגביל: ככל שריכוז הסובסטרט עולה, קצב התגובה עולה, עד שריכוז האנזים הופך להיות הגורם המגביל, ואז הוספת סובסטרט לא תשפיע על קצב התגובה. פעילותו של אנזים תלויה במבנה המרחבי שלו. דנטורציה של אנזים, עקב שינויים קיצוניים בטמפרטורה או ב-pH, פוגעת בהתאמה בין האתר הפעיל לסובסטרט והאנזים מאבד את פעילותו. לכל אנזים יש טמפרטורה מיטבית. מתחת לטמפרטורה זו פעילות האנזים הולכת וקטנה כי תנועת המולקולות פוחתת ולכן יש פחות התנגשיויות אנזים-מצע. מעל לטמפרטורה המיטבית, חל שינוי במבנה המרחבי של מולקולת האנזים ומידת התאמתו לסובסטרט פוחתת ולכן יש ירידה בפעילותו. בטמפרטורות גבוהות מאד , נהרס המבנה המרחבי של מולקולת האנזים, מצב זה נקרא דנטורציה. ו-pH מיטבי לפעילותו.

59 סיכום: הגורמים המשפיעים על קצב פעילות האנזים
דרגת ה-pH של הסביבה משפיעה על המבנה המרחבי של החלבונים. ה-pH המיטבי הוא זה שבו קיימת התאמה מושלמת בין המבנה המרחבי של האתר הפעיל ובין מולקולת הסובסטרט ולכן פעילות האנזים גבוהה. מעל ל-pH המיטבי ומתחת לו, חל שינוי במבנה המרחבי של האנזים ומידת התאמתו לסובסטרט, ובהתאמה גם מידת פעילותו יורדת. יש חומרים המעכבים את פעולת האנזימים. הם נחלקים לשני סוגים: מעכבים תחרותיים שהמולקולה שלהם דומה למולקולת הסובסטרט ולכן הם מתקשרים לאתר הפעיל של האנזים ומונעים את קישור הסובסטרט, ומעכבים לא-תחרותיים שמתקשרים לאנזים לא באתר הפעיל, אולם ההתקשרות גורמת לשינוי במבנה המרחבי של האתר הפעיל, ולכן מידת התאמתו לסובסטרט פוחתת. מונחים חשובים: קצב התגובה האנזימטית גורם מגביל דנטורציה טמפרטורה מיטבית (אופטימלית) לפעילות אנזים רמת ה-pH pH מיטבי (אופטימלי) לפעילות אנזים בופר


הורד את "ppt "הגורמים המשפיעים על קצב פעילות האנזימים

מצגות קשורות


מודעות Google