גסטרואנטרולוגיה.

מצגת בנושא: "גסטרואנטרולוגיה."— תמליל מצגת:

1 גסטרואנטרולוגיה

2 Gastroenterologyמערכת העיכול

3 עקרונות מרכזיים של מערכת העיכול
יוסי לבנון קרית חינוך דרור עקרונות מרכזיים של מערכת העיכול תפקיד המערכת: הובלת מזון, פרוק פיזי של מזון, פרוק כימי של מזון, ספיגת תוצרי הפרוק, הפרשה של שרידי מזון וחומרים שלא נספגו חלקים עקריים: פה, וושט, קיבה, תריסריון, מעי דק, מעי גס איברים קשורים למערכת העיכול: הכבד והלבלב המפרישים חומרים חיוניים לתהליך העיכול הרכב המזון ותהליכי הפרוק משתנים לאורכו של צינור העיכול הספיגה העיקרית נעשית לאורך המעי ( בעיקר המעי הדק ) חומרי המזון שנספגים מגיעים באמצעות כלי הדם לכבד ומשם לתאי הגוף

4 אכילה עיכול מכני בליעה עיכול כימי ספיגה לדם הפרשת פסולת
מערכת העיכול קולטת מזון ומים, מבצעת עיבוד מכני וכימי של המזון וסופגת מולקולות קטנות אל הסביבה הפנימית, מסלקת מהגוף את שאריות המזון. לוע מכסה הגרון דחיפת המזון אכילה עיכול מכני בליעה עיכול כימי ספיגה לדם הפרשת פסולת

5 הפה תפקיד הפה – פרוק מכני של המזון ופרוק כימי של רב סוכרים (עמילן).
בפה נמצאות: בלוטות הרוק השיניים הלשון שרירי הלעיסה.

6 המזון בפה מגרה את פקעיות הטעם שבלשון הקשורות לעצבים בלשון – הגירוי העצבי מועבר אל המוח ומשם חוזר גירוי עצבי אל 3 זוגות של בלוטות רוק – זוהי קשת רפלקס, תגובה אוטומטית לגירוי. הרוק משמש כממס, כמרכך וכמחליק המזון ובכך מסייע ללשון ולשיניים בפעולת הלעיסה והעברת המזון אל הושט. הרטבת המזון חשובה לקליטת הטעם ע"י תאי חוש הטעם על הלשון. הרוק מכיל בעקר מים ויוני HCO3- השומרים על PH 7 וגם שני אנזימים – עמילאז וליזוזים. הדם הוא המקור למים וליונים המופרשים ברוק, הוא מספק את החמרים לבניית האנזימים בבלוטות הרוק - עמילאז מפרק עמילן עד לדו סוכר מלטוז [גלוקוז-גלוקוז] ב PH ניטרלי [7]. הליזוזים משמש כקוטל חיידקים המגיעים עם המזון. אנו מפרשים ביממה כ- 1 ליטר רוק. תת אוזנית תת ליסתית תת לשונית

7 בלוטות הרוק בלוטות רוק מיקרוסקופיות המצויות ברירית המרפדת את חלל הפה.
3 זוגות של בלוטות רוק נוספות המייצרות (יחד עם הבלוטות המיקרוסקופיות) כליטר רוק ביממה וצינורות המוצא שלהם נפתחים לחלל הפה. Parotid gland בלוטות תת אוזניות זוג הבלוטות הגדול ביותר נמצאות בין זוית הלסת לבין החלק התחתון של האוזן. צינור המוצא שלהן נפתח מעל הלסת העליונה. הנוזל שהן מפרישות הוא מימי אך מכיל אנזימים. Submandibular gland בלוטות תת ליסתיות נמצאות מתחת ללסת, צינור המוצא שלהן ברצפת הפה, הרוק מורכב מנוזל צמיג ומנוזל מימי המכיל אנזימים. Sublingual gland בלוטות תת לשוניות נמצאות מתחת ללשון קדמית לבלוות הרוק התת ליסתיות, יש להן מספר צינורות מוצא (8-20) הנפתחים אל רצפת חלל הפה. הרוק בבלוטות אלו הוא צמיג ואינו מכיל אנזימים.

8 הלשון, ובלוטות טעם בלשון
הלשון בנויה משישה שרירים שונים המצופים ברירית מיוחדת. החלק האחורי של הלשון מכיל רקמת לימפה, והחלק הקדמי (2/3 ממנה) בנוי מרקמת אפיתל המכילה בלטות היוצרות את חיספוס הלשון ומכילות את פקעיות הטעם. פקעיות הטעם הן חלק ממערכת העצבים מהם יוצאים סיבי עצב אל מרכז הטעם במוח. קיימות גם פקעיות טעם בחיך ובגרון.

9 השיניים באדם מבוגר יש 32 שיניים, 8 בכל צד של הלסת, 2 שיניים חותכות, ניב אחד, ו 5 שיניים טוחנות (2 הקדמיות מכונות מלתעות והאחרונה מכונה שן בינה).

10 באדם מבוגר 32 שיניים משלשה סוגים – חותכות, ניבים וטוחנות
באדם מבוגר 32 שיניים משלשה סוגים – חותכות, ניבים וטוחנות. האמייל הקשה [בעיקר סידן וזרחן] המצפה את השן עלול להיפגע מעששת – תוצאת פעולתם של חיידקים המייצרים חומצת חלב [לקטית] בתהליך פירוק הסוכרים בפה המשמשים אותם כמקור אנרגיה. הרוק מוריד במידה מסוימת את רמת החומציות בעזרת יוני HCO3- הפועלים כמו בסיס והליזוזים שבו מצליח לנטרל חלק מהחיידקים ההרסניים.

11 מבנה השן כותרת השן - החלק הנמצא מעל החניכיים.
שורש השן - החלק הנמצא בתוך החניכיים. אמייל - רקמת חיבור קשה ועמידה ביותר המגנה על השן מפני פגיעות. דנטין - רקמת חיבור רכה יותר הנמצאת מתחת לאמייל ובתוכה נמצאים גם עצבים. פגיעה בדנטין גורמת לכאב. מוך השן - אזור בתוך שורש השן. רקמה המכילה כלי דם ועצבים. פגיעה במוח השן גורמת להפסקת אספקת הדם לשן ולמות השן.

12 תפקיד האפיגלוטיס במהלך הבליעה

13 רפלקס הבליעה החיך הרך חוסם נתיבי אויר עליונים. הגרון עולה למעלה.
פתיחת סוגר עליון של הושט. גל פריסטלטי מהלוע לכיוון הקיבה. חזרה למצב ההתחלתי.

14 הבליעה http://hopkins-gi. org/multimedia/database/intro_250_Swallow
הבליעה שסתום פי הקיבה שסתום השוער נפח הקיבה כ 2-3 ליטר

15 הפריסטלטיקה בושט

16 מבנה צינור העיכול

17 בשכבה הרירית המצפה את הקיבה ישנם תאים מפרישי אנזים פפסינוגן, חומצה מלחית HCl וריר [מיץ הקיבה]. תאים אחרים מפרישים הורמון המווסת את פעילות הקיבה. החומצה יוצרת את ה PH הנמוך ביותר הקיים בגוף [ 1.5 – 2] החיוני להפיכת הפפסינוגן הלא פעיל לצורתו הפעילה – פפסין, המפרק חלבונים לפפטידים . כמו כן חיידקים נהרסים ברמת חומציות כל כך גבוהה. קיפולי השכבה הרירית מגדילים את שטח הפנים של קיבה במגע עם המזון. במיץ הקיבה מופרש גם חמר [גורם פנימי] הקושר ומוביל את ויטמין B12 . ביממה מופרשים כ- 2.5 ליטר מיץ קיבה. לקיבה שלש שכבות של שרירים חלקים [לא רצוניים] המאפרים תנועת בחישה לכל הכיוונים.

18 הפרשה של HCL בקיבה והשפעת תרופות נגד חומציות יתר
דופן הקיבה מוגנת מפני החומצה המלחית והאנזים המפרק פפסין, ע"י הפרשת נוזל רירי שה PH שלו מעט בסיסי [יוני HCO3- ]. פגיעה בהגנה זו עלולה לגרום לכיב קיבה [אולקוס]. היום סוברים שזוהי מחלה זיהומית שהגורם לה הוא החיידק Helicobacter pylori הפרשה של HCL בקיבה והשפעת תרופות נגד חומציות יתר

19 רוב תוצרי הפירוק נספגים דרך דופן המעי אל הדם וחלקם אל הלימפה.
בקיבה מתחילים להתפרק החלבונים במזון בעזרת אנזים הקיבה פפסין. מולקולת הענק של החלבון הופכים לקטעי חלבון קצרים יותר – פפטידים. פפסין פעיל ב PH נמוך מאד סביב 1.5 – 2 . בתריסריון – חלקו הראשון של המעי הדק, ממשיכים להתפרק החלבונים עד פירקו סופי לחומצות אמיניות בעזרת אנזימים המופרשים אליו מהלבלב – טריפסין, כימוטריפסין וקרבואוקסיפפטידאז. הם מופרשים מהלבלב בצורתם הלא פעילה ובעזרת אנזים נוסף – אנטרוקינאז, הופכים לפעילים. ה PH האופטימלי לאנזימים אלה הוא ניטראלי [7] המושג ע"י נוזל הלבלב שהוא בעל תגובה בסיסית הודות לנתרן ביקרבונט - NaHCO3 הסותר את יוני המימן המגיעים עם בליל המזון מהקיבה. רוב תוצרי הפירוק נספגים דרך דופן המעי אל הדם וחלקם אל הלימפה.

20 הורמונים מדופן הקיבה והתריסריון מבקרים את הפרשת אנזימי העיכול
הורמונים מדופן הקיבה והתריסריון מבקרים את הפרשת אנזימי העיכול. מערכת העצבים האוטונומית שותפה למערכה ההרמונלית בבקרה של מערכת העיכול. ההורמון גסטרין המופרש אל זרם הדם מתאים בחלקה התחתון של הקיבה, וגירויים עצביים המגיעים אל הקיבה דרך העצב התועה [Vagus ] מווסתים את התכווצויות הקיבה ואת הפרשת תאי בלוטות רירית הקיבה – פפסין [כפפסינוגן] ו- HCl .

21 ויסות עצבי והורמונלי של הפרשת מיץ קיבה
הסברים: כבר כאשר המזון בפה מתחילה הפרשה של מיץ קיבה [ פפסינוגן ו- HCl ], כך שכשהמזון מגיע לקיבה מתחיל מיד פירוק של חלבונים לפפטידים. נוכחות של פפטידים גורמת להפרשה מוגברת של ההורמון גסטרין אל זרם הדם ובחזרה לקיבה והוא מזרז את ההפרשה של מיץ הקיבה. מחשבה על מזון או גירוי חושים (טעם, ריח, ראייה) מעוררים דחפים עצביים העוברים מהמוח לקיבה. אלה גורמים להפרשת ההורמון גסטרין ומיץ קיבה. נוכחות מיץ הקיבה יוצרת סביבה חומצית מאוד (מתחת ל- PH=2) וזה גורם להפסקת ההפרשה של הגסטרין ובעקבותיה להפסקת ההפרשה של מיץ הקיבה. לכן אפשר לומר שהפרשת הגסטרין ומיץ הקיבה מפוקחת ע"י משוב חיובי ושלילי: משוב חיובי: נוכחות פפטידים הפרשת גסטרין גירויים מיץ קיבה משוב שלילי: PH חומצי הפסקת ההפרשה של גסטרין ומיץ הקיבה. מערכת העצבים המרכזית מחשבה על מזון, גירוי החושים- ראייה, טעם, ריח תאים המפרישים מיץ קיבה תאים מפרישים זרם הדם הפרשה מוגברת של הורמון הגסטרין אל הדם גסטרין חוזר אל הקיבה מיץ קיבה חומצי PH=2 פפטידים

22 שרירי המעי הדק הם שרירים אורכיים בחלקו החיצוני וטבעתיים בחלקו הפנימי – כולם בלתי רצוניים. החלק הפנימי של המעי הדק הוא הרירית – בשכבה זו קיפולים רבים ופיתולים נוספים הנקראים סיסים [מוריגים – Villi ] אלה בליטות מיקרוסקופיות באורך של כ 1 מיקרון, אליהן חודרים נימי דם ולימפה ומאפשרים ספיגה יעילה של תוצרי פירוק המזון – חד סוכרים, חומצות אמיניות, גליצרול, חומצות שומניות, מונוגליצרידים [שומנים], נוקליאוטידים, ויטמינים, מים, יונים של מלחים. קרום הצפק תאים סופגים בסיסים סיסי רירית המעי קיפולי רירית המעי הדק

23 המעי הדק הוא החלק העיקרי של מערכת העיכול, בו מתבצע עיקר הפירוק של המזון וממנו נספגים תוצרי הפירוק לדם. אורכו בין 6-7 מטר. במעי הדק חל המשך העיכול הכימי של המזון – מופרשים בו אנזימים מפרקי סוכרים, שומנים, חלבונים וחומצות גרעין. ה PH השורר בו הוא בסיסי ולכן הפפסין המגיע עם בליל המזון מהקיבה, מפסיק את פעילותו במעי. תריסריון קטע מעי דק עטוף בקרום הצפק - הוא עשיר בכלי דם ולימפה ומספק לשרירים ולרקמות המעי את התרכובות הדרושות וקולט ממנו את המזון המעוכל. יש בו רשת עצבים המעצבבים את שרירי דופן המעי. מעי גס תוספתן חלחולת

24

25 הלבלב [פנקריאס] מפריש אנזימים וחמרים נוספים יחד עם הכבד אל התריסריון - אלה מסייעים לפירוק המזון. מיץ הלבלב עשיר ב- NaHCO3 [תגובה בסיסית] ואנזימים – עמילאזות, ליפאזות ופרוטאזות כמו טריפסין וכימוטריפסין. נוזל המרה נוצר בכבד ונאגר בכיס המרה. הוא מרכב ממלחי מרה וצבעי מרה – הם חיוניים לפירוק שומנים ע"י הפיכתם לתחליב – טיפות זעירות של שומן בתוך נוזל. במצב זה קל יותר לאנזימי הליפאזה לפרק את השומנים לגליצרול ולחומצות שומן. צבע המרה מקורו בפיגמנטים תוצרי פירוק ההמוגלובין בכבד. צינורות הכבד כיס מרה דרכי המרה המשותפות צינור המרה צינור הלבלב [פנקריאס]

26 מיץ הלבלב המופרש אל התריסריון, מכיל אנזימים משלש קבוצות – מפרקי סוכרים [עמילזות ואחרים], שומנים [ליפאזות] וחלבונים [פפטידאזות] לנוזל הלבלב שמכיל את האנזימים יש תגובה בסיסית והוא עשיר בנתרן בי קרבונט NaHCO3 היוצר את סביבת ה PH המתאימה לאנזימי הלבלב. אנזימי עיכול מופרשים גם מדופן התריסריון. הרב סוכרים והחלבונים לא מתפרקים בתריסריון עד הסוף – דבר זה נעשה ע"י אנזימי המעי הדק הפעילים ב PH בסיסי [7.5-8 ]. גם הפרשת הלבלב מפוקחת ע"י מערכת העצבים והמערכה ההורמונלית.

27 אנימציה - פירוק שומן בעזרת מלחי מרה
אנימציה - פירוק שומן בעזרת מלחי מרה

28 ויסות הורמונלי של הפרשת מיץ הלבלב
מערכת העצבים המרכזית גירויי ריח, טעם, ראייה הפרשת סקרטין בתגובה למזון החומצי הפרשת CCK מחזור הדם מיץ מרה לבלב קיבה הפרשת ביקרבונט בתגובה לסקרטין אנזימים סקרטין CCK כיס מרה תריסריון בליל מזון הסברים: הפרשת מיץ הלבלב (נתרן ביקרבונט+אנזימים) אל התריסריון מווסתת ע"י שני הורמונים: סקרטין וכולציסטוקינין (CCK). הסקרטין מופרש מתאים בדופן התריסריון בתגובה למגע עם בליל המזון החומצי שמגיע מהקיבה הסקרטין גורם להפרשת הביקרבונט מהלבלב. הביקרבונט בעל PH בסיסי מנטרל את החומציות בתריסריון. הפסקת ההפרשה של סקרטין (כי הסביבה כבר לא חומצית). = משוב שלילי. גם ה- CCK מופרש מהתריסריון בתגובה להגעת המזון. הוא מזרז את ההפרשה של- -אנזימי עיכול מהלבלב -מיץ המרה מכיס המרה (מזרז את תחילתו של תהליך פירוק השומנים. 7. גם בלבלב, כמו בקיבה, גירויי החושים מביאים להפרשה מוגברת של אנזימי עיכול והנתרן ביקרבונט. 2 3 5 6 7 1

29 המעי הדק

30 פירוק אנזימתי וספיגה במעי הדק

31 ויסות עצבי והורמונלי של מערכת העיכול
אנימציה – בקרה עצבית במערכת העיכול – הסבר קולי

32 תוצרי העיכול הנספגים דרך דופן הקיבה והמעי, מתנקזים אל הכבד דרך וריד השער Vena Porta של הכבד. במערכת שער ורידית נכנס לכבד: הוריד מסתעף לנימים ויוצא שוב כווריד, והדם המתנקז מהכבד יוצא דרך וריד הכבד אל וריד חלול תחתון לכיוון הלב. לתאי הכבד יכולת מסוימת של התחדשות – רגנרציה. וריד השער

33 הכבד מסוגל לייצר תאי דם אדומים בשעת חירום.
תהליכי השינוי העיקריים שעוברים חומרי המזון בכבד [חילוף חמרים]: מחומצות אמיניות נבנים חלבונים, כמו חלבוני פלסמה [אלבומין] וגם פקטורי קרישה וחלבוני מערכת הקרישה – פיברינוגן, פרותרומבין. מהגלוקוז נבנה גליקוגן (רב סוכר המשמש כחומר תשמורת, נאגר בכבד ובשרירים. הגלוקוז בשיתוף עם פחמימות אחרות משמש לבניית שומנים. תהליך זה מסייע בשמירה על רמה יציבה של גלוקוז בדם תוצרי עיכול השומניים עוברים עיבוד לצורך תהליכים שונים בתאי הגוף, כמו בניית קרומים וסינטזה של מלחי מרה והורמונים סטרואידים. חומרים מזיקים שחלקם הגיעו ממרכיבי המזון, עוברים בכבד שינויים ביוכימיים שהופכים אותם לבלתי מזיקים. בנוסף, לכבד עוד מספר תפקידים: הכבד מנטרל רעלים שהגוף מייצר [אמוניה הופכת לשתנן שהוא פחות רעיל, בילירובין תוצר פירוק הגלובין מהתאים האדומים, מסולק אל כיס המרה ומקנה לה את צבעה הירוק כהה] וכן תרופות שונות. הכבד משמש מסנן לדם העובר דרכו. הכבד משמש כמרכז חשוב לחילוף החומרים בגוף. לדוגמא: בזמן צום- הכבד מייצר גלוקוז וכך שומר על רמה יציבה של גלוקוז – הומיאוסטזיס. הכבד מסוגל לייצר תאי דם אדומים בשעת חירום. עפרי בארי, הילה גוב שני קובלסקי, הדס זילברמן

34 במעי הדק מסתיים העיכול של החלבונים, השומנים והסוכרים והם נספגים עם הויטמינים, מים ויונים שונים של מלחים. המעי הגס סופג את רוב המים מהמזון המעוכל והמיצים שהופרשו אליו – כ- 10 ליטר ביממה מהם מופרשים רק 150 מ"ל מים בצואה. המים עוברים בדיפוסיה פשוטה לפי מפל הריכוזים מהמעי אל הדם. מפל ריכוזים נוצר הודות למעבר האקטיבי של יונים כמו Na+ ו- Cl- המעלים את הלחץ האוסמוטי ה"מושך" את המים אל הדם. חלק מהמים נספגים אל זרם הלימפה. חלק מהמלחים נספגים ע"י קשירה אל נשאים כמו החלבון פריטין הקושר את הברזל מהמזון או חלבון אחר הנושא את ויטמין B1 רק אחוז קטן מהצואה הוא שארית מהמזון הנאכל – רובה של הצואה הוא חיידקים החיים במעי הגס, תאי רירית של המעי וריר. צבע הצואה מקורו בפיגמנטים [צבענים] מהמרה. שומנים ותוצרי פירוק של חלבונים שאינם נספגים מקנים לצואה את ריחה.

35 חתך במוח השדרה עצב תחושתי רפלקס התרוקנות המעי הגס צינור העיכול מסתיים בפי הטבעת [anus ] המצויד בשני סוגרים – סוגר פנימי שהוא שריר טבעתי חלק ולא רצוני וסוגר חיצוני הבנוי משריר משורטט הנשלט באורח רצוני. לחץ הצואה על דופנות המעי הישר [חלחולת – Rectum ] יוצר גירוי של עצב תחושתי (1)המגיע אל מוח השדרה – משם בקשת רפלקס חוזרת תגובה עצבית בעצב תנועתי לא רצוני (2 ) הגורמת לתנועת המעי הישר ולהרפיית שרירי הסוגר הפנימי. הסוגר החיצוני מקבל עצבוב ממערכת העצבים הרצונית(3) – כל אלה מאפשרים את הפרשת הצואה מחוץ לגוף. עצב תנועתי רצוני עצב תנועתי לא רצוני

36 טבלת סיכום מקוצרת תחנות עיקריות במערכת העיכול.

37 מקורות: תזונה באדם ובבעלי חיים, תל ביולוגיה - האחידות והמגוון של החיים, אוניברסיטה פתוחה, 2002 כרך ב עזרא זהר, יאיר שפירא , הגוף ותיפקודו טבלה מסכמת, מפורטת, של מערכת העיכול: מסע במערכת העיכול – פעילויות ועוד סרטון מערכת העיכול animation__organs_of_digestion.html