יש לענות על שאלה 1 מתוך שלוש

מצגת בנושא: "יש לענות על שאלה 1 מתוך שלוש"— תמליל מצגת:

1 יש לענות על שאלה 1 מתוך שלוש
מרתון היסטוריה קיץ 2018 25 X 1 יש לענות על שאלה 1 מתוך שלוש שאלות פרק שלישי

2 דוגמה לשאלות בגרות (מתוך בגרות חורף תשע"ח)
15. השלטון הבריטי בארץ ישראל (1945 – 1947) א. השווה בין שתי הגישות שהיו ביישוב היהודי בנוגע למאבק בבריטים בתשובתך התייחס לדומה ולשונה בדרכי המאבק ולמטרה המשותפת של שתי הגישות. ב. הסבר את השיקולים של בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו"ם. ראשי פרקים: השונה: דרך מאבק מוסרית מול טרור / הקשר להנהגת היישוב הדומה: עלייה והתיישבות / פעילות מחתרתית מטרה משותפת: הקמת מדינה בארץ ישראל

3 תשובה: משפט פתיחה: בשנות הארבעים של המאה העשרים התהוו שתי גישות שונות באשר למאבק בשלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל. הגישות כללו את "גישת הנהגת היישוב" שהובלה על ידי מחתרת ההגנה וההנהגה הציונית ומצד שני את גישת "הפורשים" שהובלה על ידי האצ"ל והלח"י.

4 השונה בין שתי הגישות: דרך הפעולה: גישת הנהגת היישוב עסקה בעיקר בפעילות שלא פגעה בנפש. הגדרת פעילות זו כוונה ליצור פעילות המאזנת בין פעילות טרור לבין עמידה בקוד מוסרי. ברוח זו התמקדו דרכי המאבק: בעלייה בלתי לגלית לארץ ישראל – בדרך זו רכשה ההסתדרות הציונית אניות והביאה בעזרתן מעפילים לארץ ישראל. העולים עלו ללא אישורי עלייה וניסו למצוא את הדרך לחופי ארץ ישראל. דרך זו גם כללה פגיעה באמצעים בריטים שהפריעו לעלייה, ביניהם פיצוץ הרדאר בחיפה, שסייע לבריטים לזהות אניות מעפילים. בהתיישבות בלתי לגלית – דרך זו כללה הקמת יישובים חדשים בארץ ישראל. המטרה הייתה לתפוס כמה שיותר שטח לקראת חלוקה של הארת בעתיד בין היהודים והערבים. בדרך זו הוקמו יישובים בין לילה בדרך התיישבות המכונה "חומה ומגדל". על מנת למנוע חיכוכים עם הבריטים, כאשר נתנה הוראה לפנות ישוב היהודים בצעו את ההוראה, אולם בדרך כלל שבו להתיישב במקום לאחר תקופת זמן. בפגיעה כלכלית בבריטים – מחתרת ההגנה והפלמ"ח פעלו במטרה לפגוע בדרכי התעבורה של הבריטים בארץ ישראל. ברוח זו פצצה המחתרת מסילות ברזל והפילה גשרים. זאת על מנת ללחוץ את הבריטים לפעול למען הקמת המדינה ופתיחת שערי ארץ ישראל מבלי לפגוע בחיילים בריטים.

5 גישת הפורשים התמקדה בפעולות טרור כנגד חיילים בריטים ונציגי שלטון
גישת הפורשים התמקדה בפעולות טרור כנגד חיילים בריטים ונציגי שלטון. הפורשים ראו במאבקם מאבק לאומי צודק שכל פעולה, מוסרית או לא מוסרית, מוצדקת ונכונה. דרך פעולה זו כללה פריצה כלא בעכו, חטיפה של חיילים ונציגי שלטון של המנדט בארץ ישראל ואף פגיעה בערבים. אחת מדרכי מאבק אלה הייתה חטיפת הסמלים הבריטים ותלייתם בחורשה על יד נתניה. זאת במטרה לנסות למנוע את תלייתם של חברי האצ"ל שנשפטו למוות בבית הכלא הבריטי. הקשר להנהגת היישוב גישת הנהגת היישוב הופעלה באישור הנהגת היישוב היהודי והתנועה הציונית. ברוח זו, לא פעם נעצרו או בוטלו פעולות בשל התערבות של נציגי התנועה הציונית. מחתרת ההגנה והפלמ"ח פעלו למעשה תחת הנהגה מסודרת שאישרה את הוצאת הפעולות לידי מעשה. גישת הפורשים לא התיישרה עם דרכה של הנהגת היישוב והתנועה הציונית. מנהיגי האצ"ל והלח"י קבעו לעצמם את הפעולות ולא ראו לנכון לקבל אישור או לקבל את ברכת הדרך של הנהגת היישוב או התנועה הציונית.

6 נקודות הדמיון בין הגישות בהקשר לדרכי המאבק:
דרכי המאבק של שתי הגישות כללו עלייה בלתי לגאלית לארץ ישראל. זאת מתוך תפיסה שיש לאפשר ליהודים לעלות לארץ ישראל ומתוך הבנה שהשגת רוב יהודי והתיישבות יהודית בכל חלקי הארץ תהיה משמעותית אם תהיה חלוקה עתידית של הארץ בין היהודים והערבים. נקודת דמיון נוספת קשורה לפעילות המחתרתית. כלומר, הוצאה לפועל של פעולות המחתרות הייתה פעילות לא חוקית ולא מקובלת על הבריטים. ברוח זו כל אחת מהמחתרות, בשתי הגישות השונות, הייתה נתונה למרדף של הבריטים, למעצרים ולצורך לפעול במחשכים על מנת שלא להיתפס. המטרה המשותפת של שתי הגישות הייתה הגשמת הרעיון הציוני והוא הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. לצורך מטרה זו פעלו שתי הגישות ושתפו פעולה בלחימה כנגד המנדט הבריטי.

7 ב. הסבר את השיקולים של בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו"ם
ב. הסבר את השיקולים של בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו"ם. ב- 18 בפברואר 1947 הודיע בווין, מעל בימת הפרלמנט, על העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם. החלטה זו נבעה ממספר שיקולים: בווין היה מיואש ממציאת פתרון מדיני. מאז הצעות הוועדה האנגלו-אמריקאית ממרס 1946, דחו היהודים והערבים שוב ושוב את ההצעות המדיניות. בווין לא ראה מוצא מן הסבך אלא להעבירו לאו"ם. בווין רצה לעזוב את א"י מבלי שהדבר ישפיע על קשריה הטובים של בריטניה עם הערבים. הוא היה משוכנע שהאו"ם ימצא פתרון אנטי ציוני. יש הטוענים כי פעולות "תנועת המרי העברי" ואח"כ הטרור של האצ"ל והלח"י, מיררו את חיי הבריטים בארץ. יש הטוענים כי בווין רצה להעביר את שאלת א"י לאו"ם, כדי לזכות בתמיכה אמריקאית, אשר הייתה נחוצה לבריטניה לאחר מלחה"ע ה-2 האופוזיציה בראשות וינסטון צ'רצ'יל וחלק מדעת הקהל בבריטניה, דרשו מן הממשלה להחזיר את הבנים הביתה ממלחמה חסרת תכלית שבה נהרגים חיילים בריטיים במעשי טרור ובה נלחם הצי הבריטי כנגד מעפילים ניצולי מלחמה.

8 זוכרים? מתחילים משאלות המקור
מה למדנו? רישום ראשי פרקים מארגן את התשובה. ראשי הפרקים מקלים על הלחץ בבחינה. ראשי הפרקים מאפשרים שליטה בחומר. זוכרים? מתחילים משאלות המקור

9