היסטוריה לבגרות הציונות.

מצגת בנושא: "היסטוריה לבגרות הציונות."— תמליל מצגת:

1 היסטוריה לבגרות הציונות

2 האירוע = התנועה הציונית ופעולותיה
גורמים לאירוע האירוע תוצאות האירוע האירוע = התנועה הציונית ופעולותיה

3 הגדרת התנועה הציונית מה מאפיין את התנועה הציונית?
1. תנועה לאומית- מה הכוונה? תנועה ששואפת להקמת מדינה עצמאית ללאום ספציפי מסוים. 2.מה מייחד את הציונות? תנועה לאומית שהוקמה ע"י יהודים במטרה להקים בית לאומי (ריבונות) לכול הלאום היהודי.

4 הגורמים לצמיחת הציונות- אכזבה מהאמנסיפציה
הגורמים לצמיחת הציונות- אכזבה מהאמנסיפציה אכזבה מהאמנסיפציה: לקראת סוף המאה ה-19 זכו היהודים במרכז ובמערב אירופה לאמנציפציה (שוויון זכויות). האמנסיפציה הביאה לשינויי בחיי היהודים בתחומים רבים: בתחום החינוך- היהודים רכשו השכלה, החלו לעבוד במקצועות חופשיים, השתלבו בהוראה ובאוניברסיטאות, והפכו לאנשי רוח מפורסמים. בתחום הכלכלה – יהודים השתלבו בכלכלה, עסקו במסחר, במקצועות חופשיים ובבנקאות (משפחת רוטשילד). בתחום הצבא והפוליטיקה – ההשתלבות לא הייתה קלה, אך חלקם התקדמו למשרות בכירות. מבחינה חברתית- עברו לגור בשכנות לאוכלוסייה הכללית.

5 בתהליך ההשתלבות, במקום לקדם את מעמד היהודים רק הביא לשנאה וזעם כלפי העם הזר שמנסה להשתלט על החברה. היהודים שהצליחו בחברה נתפסו כמי שמצליח על גבם של האוכלוסיה המקומית האירופאית. היהודים האמינו שהאמנציפציה תביא לשיפור מעמדם ולהשתלבותם בכל תחומי החיים. האמנציפציה אומנם אפשרה את השתלבותם של היהודים בחברה מבחינה חוקית. אך בפועל החברה לא קיבלה אותם כאזרחים שווי זכויות ועדיין ראו ביהודים זרים והאנטישמיות גברה. האכזבה מן האמנציפציה ומן התקווה להשתלב בחברה האירופאית הביאה את היהודים להבין שצריך למצוא פתרון לאומי לעם היהודי וכך התעוררה הלאומיות היהודית.

6 כיצד השפיע האכזבה מהאמנסיפציה על ההתעוררות הלאומית היהודית?
כיצד השפיע האכזבה מהאמנסיפציה על ההתעוררות הלאומית היהודית? אכזבתם של היהודים מהאמנסיפציה הובילה אותם למסקנה שהאמנסיפציה אינה יכולה להיות פיתרון ל"בעיית היהודים" משום שהיא בפועל גרמה רק להחרפת האנטישמיות. הפיתרון היחד היה הקמת תנועה לאומית שתשאף להקים מדינה ריבונית עצמאית ורק שם יזכו היהודים לשיוון זכויות

7 התגברות האנטישמיות שנאת ישראל המסורתית: עוד לפני קבלת שוויון הזכויות בעמי אירופה הייתה קיימת שנאת ישראל "הישנה" שבה דחו העמים באירופה את היהודים בשל השוני התרבותי שלהם (כאנשים דתיים מתבדלים) ,הייתה שנאה בשל מקורות הסטורים דתיים , (היהודים הואשמו במותו של ישו) ושנאה שנבעה מנושאים כלכליים.

8 האנטישמיות המודרנית האנטישמיות המודרנית התפתחה במאה ה19 והתבססה על תורת הגזע. תורת הגזע התבססה על מחקריו של דארווין אשר חקר את התנהגות בעלי החיים וטען כי בטבע מתקיימת מלחמת קיום מתמדת שבה החזק שורד, וממשיך את הגזע. תורתו של דרווין הועתקה לתחום היחסים של בני האדם ופותחה תפיסה שנקראת דרוויניזם חברתי" ולפיה גם במין האנושי החזק והאיכותי שורד, החברה מתקיימת מלחמת תרבות והעמים החזקים שולטים על העמים הנחותים.

9 כיצהד השפיע האנטישמיות על ההתעוררות הלאומית היהודית?
תורת הגזע סיפקה הסבר מדעי לשנאת היהודים לפי שהגזע השמי הינו גזע נחות מובדל ומסוכן לתרבות הנאורה ולכן יש לעצור את הגזע מלהתפשט ולהשתלט על העולם. כיצהד השפיע האנטישמיות על ההתעוררות הלאומית היהודית? ככול שהאנטישמיות המודרנית גברה היהודים קיבלו הוכחה שהאמנסיפציה לא פתרה את הבעיה אלא החריפה אותה ושעל פי תורת הגזע אין להם כול חלק בחברה אירופאית (בשונה מהאשטישמיות "הישנה", שהפיטרון היה? _ ת _ _ ר_ _.

10 השפעתם של התנועות הלאומיות באירופה
במחצית השנייה של המאה ה-19 פעלו באירופה תנועות לאומיות שנאבקו למען עצמאות וחלקן אף הצליחו ( ביוון ובפולין). היהודים שחיו בקרב העמים שבהן הייתה התעוררות לאומית, הושפעו מרעיונות אלה, וניסו להתגייס אף הם למאבק המקומי, בתקווה שכך תיפתר הבעיה של נבדלותם החברתית. אך הניסיון כשל והתנועות הלאומיות השנות רק הדגישו את השוני בין העמים וכך גם בין היהודים לאירופאים.

11 כתגובה וכהבנה של המציאות שהתעוררה מסביבם עלתה השאיפה בקרב היהודים למצוא פתרון לאומי לעם היהודי.
היהודים מרגישו שגם הם עם וגם להם מגיעה מולדת משלהם ועצמאות הקימו תנועה נפרדת- לאומית יהודית. בנוסף אצל היהודים התעורר קונפליקט זהות, בין הזהות הלאומית (זהות דתית יהודית) לבין הזהות הלאומית המקומית.

12 כיצד השפיעו התנועות הלאומיות על התעוררות התנועה היהודית?
הדגשת הזרות גרמה ליהודים רבים להבין שהם למעשה נתפסים כלאום נפרד. ולכן הפיתרון צריך לבוא מנועה לאומית נפרדת מיוחדת לעם היהודי,(ולא להצטרף לתנועות הלאומיות של העמים באירופה.) היהודים אימצו את הרעיון הלאומי והתאימו אותו ללאום היהודי. בדומה ללאומים רבים שהתעוררו באירופה לשיאיפה לאומית עצמאית גם הלאום היהודי התעורר ושאף למדינה עצמאית ריבונית.

13 השפעת תנועת ההשכלה והחילון
יהודים רבים באירופה הושפעו מתנועת ההשכלה והחילון משום שאלה הביאו לשינוי בתפיסה הלאומית היהודית. בעקבות שינוי זה האמינו היהודים שאסור להם להיות פאסיביים ולחכות לגאולה, ושעליהם לפעול בעצמם למען קידום הלאומיות היהודית. הם האמינו שהפתרון ל"בעיית היהודים" צריך להיות פתרון לאומי-חילוני בידי האדם, ולא פתרון דתי בידי האל. לכן, הם האמינו שיש להקים תנועה לאומית שתשאף להקים מדינה יהודית ריבונית ועצמאית בא"י. הקמתה של מדינה יהודית לאומית תהווה גאולה בידי באדם. רעיון זה עמד בניגוד מוחלט לתפיסה הדתית האורתודוקסית, לפיה אסור ליהודים לעשות מעשים אשר יקדמו את הגאולה, ולכן אסור להם לעלות לא"י ולהקים בה מדינה.

14 כיצד תרמו רעיונות ההשכלה ותהליך החילון על ההתעוררות הלאומית היהודית?
בדומה לכול התנועות הלאומיות הריחוק מהדת גרם להבנה שיש "לקחת את גורלנו בידנו" ולעשות מעשה של הקמת מדינה, בשונה מהצפי הדתי ל"גאולה". תנועת ההשכלה והחילון שגרמו לריחוק דתי נתנו ליהודים לגיטימציה לפעול בדומה לאומות העולם ולשאוף למדינה עצמאית ככול הלאומים. בשונה מהגישה הדתית של נבדלות כאידיאל.

15 תרגול לגורמים לצמיחת הציונות:
ענה על השאלות הבאות: 1. הסבר כיצד השפיעה האמנסיפציה על ההתעוררות הלאומית היהודית? 2. הסבר מה ההבדל בין שנאת ישראל המסורתית לבין האנטישמיות המודרנית והסבר כיצד האנטישמיות המודרנית תרמה לצמיחת הלאומיות היהודית? 3. התעוררות התנועות הלאומיות באירופה : השלם את החסר: בשלב ראשון פנו יהודי אירופה ו_______ לתנועות הלאומיות על פי _______ ה_________ השונות. (יוון, פולין, צרפת , גרמניה) עם התגברות הסממנים הלאומיים חשו היהודים ____________ בתוך התנועות הללו והחליטו שעליהם_______ תנועה לאומית________. 4. הסבר כיצד הושפעה הקהילה היהודית באירופה מרעיונות ההשכלה ומהחילון ותאר כיצד השינוי תרם לצמיחת התנועה הציונית.

16 בנימין זאב תיאודור – הרצל – חוזה המדינה
בנימין זאב תיאודור – הרצל – חוזה המדינה הרצל היה בן למשפחה מתבוללת בהונגריה, למד משפטים בוינה ועבד כעיתונאי. רוב חייו ראה בהתבוללות כפיתרון לבעיית היהודים באירופה והטיף לפיתרון הזה בכתבות שחיבר. בשנות ה30 לחייו עבד ככתב בפריז ונכח בפרשת דרייפוס*. הפרשה (ובנוסף אירועים אנטישמים אחרים שנחשף אליהם) פתחה בפניו את ההבנה שליהודים אין פיתרון באירופה גם לא התבוללות אלא הדבר היחיד שיעזור זה הקמת מדינה יהודית. הרצל פנה לעשירי היהודים באירופה בניסיון לגייס אותם לרעיון הלאומי אבל הם ראו בו תימהוני בעל רעיונות דמיוניים. ובכלל רוב מי שנחשף לכתביו ראה בו איש הזו ולא מציאותי. אבל זה לע עצר בעדו והוא המשיך לפעול בשלושה מישורים:

17 המישור הרעיוני: ב1896 פרסם הרצל את משנתו המדינית בספר "מדינת היהודים" שנחל הצלחה עצומה. בספר הרצל הגדיר את בעיית היהודים ופרש את משנתו לגבי הפעולות שנדרשות לפתרון הבעיה ודמותה של מדינת היהודים שתקום. בהמשך הרצל כתב ספר נוסף בשם "אלטנוילנד" (= תרגום: ארץ ישנה חדשה) ובו תיאר את החברה שתקום במדינה החדשה. בנוסף פירסם את רעיונותיו במאמרים שונים בעיתונות האירופאית.

18 מתוך אלטנוילנד – (עם פירושים)
 לא!  מר קינגסקורט.  כן לא היה.  אך הדברים הלכו הלך והתפתח לפי טבעם.  כאשר החלה ביאת היהודים בהמון לארץ ישראל,  הלכה דרישת הסחורה הלך וגדל.  אז לא עשינו עוד שום סחורה כלל,  וצריכים היינו לכל מיני סחורה.  הדבר הזה ידוע לכל יושבי תבל,  יען כי נסיעת היהודים לא היתה בסתר,  כי אם בגלוי.  ויהי כאשר נודע הדבר הזה מסביב,  וימהרו בעלי בתי הממכר הכבירים בשאר הארצות ליסד סניפי בתיהם בארץ ישראל, (זארה ו(H&m לבעבור מַלֵא את הצרך ההולך וגדול. (לביגוד -לכול בנות ישראל היפות)  לא היהודים לבדם אחזו במקרה הזה למכור את שארית סחורתם ואת  "אבניהם שאין להן הופכין".  בתי ממכר של סחורה של אשכנזים,  אנגלים,  צרפתים ואמריקנים צצו ככמהין וכפטריות (וגם השוודים- מאיקאה) . בתחילה היו רק סוכות ארעי של ברזל. (בסטות בשוק רמלה -לוד) ואולם כאשר החלו הצרכים ללכת הלך והשתכלל הלך והסתעף למינים שונים, וכאשר לא היתה עוד השאלה רק בדבר הנודדים הראשונים שבאו ושהחלו להתישב,  אז בטלו סוכות הברזל,  ותחתיהן נבנו בתי חומה,  (קניון עזריאלי הלו?!?!)  והחברה זהירה מאד ולא בטלה ולא גזרה עליהם,  ולהפך,  החברה משכה עליהם חוט של חסד,  יען כי הביאו את התועלת הזאת, שעל ידיהם נתפשטו מהר הסחורות ההכרחיות הנמכרות בזול,  (שלוש במאה – לא תיקח?) וגם על ידיהם נגדרה הדרך בפני בני המון עמנו לבלי פנות אל המסחר הקטן.  לא חפצנו להיות עם רוכלים.   – האמנם כן?   שאל פרידריך  –  האמנם אין רוכלים,  זולתי בתי הממכר הגדולים האלה?  (=קניון מלחה) – אבל יש!  –  היתה התשובה.  הן אין בני אדם אצלנו מוגשים לחרצבות. (-יעני כבולים)  אין פה עריצות של מלכות,  ולא עריצות של בעלי כיס אחד.  איש עוסק במה שהוא רוצה.  במכירת היקרה והזלה שבסחורות,  התכשיטין והסחבות,  עוסקים יחידים.  ולא כולם יהודים.  יונים,  ארמינים,  פרסים עוסקים באלה יתר מיהודים,  ומה גם יתר מיהודים שהם חברי החברה החדשה. (החברה החדשה = ארץ ישראל)   – אֵיך?  היש יהודים שאינם מנויים בחברתכם? – יש  –  אבל עתה בא מועד ללכת.   ודוד פנה אל המוכרת,  וישאל:  – כמה מחיר נעלי הכף בעד שני האדונים?  – ששה שקלים. וקינגסקורט הביט בתמהון. – בשם השטן!   מה זאת? ודוד ענה בצחוק קל: – זו היא פרשת הכסף שלנו.  אנחנו חידשנו את מטבעותינו העתיקות.  ערך השקל כערך הפראנק.  מתוך אלטנוילנד – (עם פירושים)

19 המישור הרעיוני המשך: הרצל סבר שהבעיה המרכזית של העם היהודי היא האנטישמיות שלה שורשים לאומיים ולכן הפיתרון חייב להיות לאומי הרצל הבין שהאמנסיפציה רק חיזקה את האנטישמיות ולא פתרה אותה והוא הבין שאנטישמיות רק תלך ותגבר ולכן אין טעם לנסות ולהילחם בה. הרצל ראה את הפטרון והציג אותו בכתביו שלבעיה היהודית דרוש פיתרון מדיני גלוי ומוסכם על אומות העולם.

20 המישור המדיני הפתרון לבעיית העם היהודי
הפתרון הוא פתרון לאומי, השגת שטח בחבל ארץ כלשהו בהסכמת המעצמות. הפתרון הוא אינטרס של היהודים ואינטרס של כלל העמים, ולכן על העמים לסייע במציאת הפתרון. דרך לפתרון - דרכיי ביצוע לפתרון בעיית העם היהודי מציאת טריטוריה- שטח שבו יוכלו היהודים להקים לעצמם מדינה בסיוע העמים (שגם להם איטרס שהיהודים יעזבו). השגת צ'ארטר- הצ'רטר הוא אישור מדיני מהמעצמות להתיישבות בחבל ארץ כלשהו. הרצל האמין שהעלייה צריכה להיות חוקית וגלויה. וכי הסתננות איטית לא תפתור את הבעיה, ועל היהודים לעלות בגלוי ולא כ"גנבים בלילה".

21 מישור ארגוני לצורך הקמת המדינה יוקמו על פי חזונו של הרצל שני ארגונים:
"אגודת היהודים" – גוף מדיני שתפקידו לייצג את העם היהודי, לנהל את המשא ומתן עם המעצמות על מנת להשיג את הצ'רטר. "החברה היהודית"- ארגון כלכלי שתפקידו לדאוג לביצוע ההחלטות של "אגודת היהודים" לאחר השגת הצ'רטר. ארגון זה יהיה אחראי על חיסול הנכסים של היהודים בארצותיהם, בארגון ההגירה של היהודים לטריטוריה המוצעת, וברכישת אדמות ונכסים להתיישבות.

22 מערב אירופה מול מזרח אירופה
מזרח אירופה (רוסיה אוקראינה) -פינסקר מערב אירופה (גרמניה צרפת)- הרצל אנטישמיות מסורתית – דתית. אין שוויון זכויות. מצב היהודים- מופלים לרעה מבחינה חוקית מודרים מתעסוקות מסוימות מפעילות כלכלית ולימודים, ניכור חברתי. פגיעה פיזית ביהודים בפרעות "סופות בנגב" וקישינב. היהודים רובם דתיים. אנטישמיות מודרנית. שוויון זכויות – אמנסיפציה. מצב ביהודים טוב מבחינה אישית כלכלית וחברתית. אין פגיעה פיזית ממשית ליהודים. (בשלב זה) היהודים מעורבים בחברה על גבול ההתבוללות. (גרמני בן דת משה)

23 הרצל ופינסקר הרצל אומנם היה הראשון שאיגד ויצר את התנועה ציונית העולמית אבל לפניו היו שכבר פעלו במטרה לקרב את העולם היהודי לרעיון הלאומי. הבולט שבפעילים היה פינסקר. פינסקר נולד וחונך ברוסיה ולאחר פרעות קשות "הסופות בנגב" שבהן נרצחו ונבזזו רבים בקרב היהודים ברוסיה. בעקבות הפרעות הבין פינסקר (עוד לפני הרצל) שאין ליהודים עתיד בגולה. הוא כתב את מסקנותיו בחיבור שנקרא אוטואמנסיפציה ושם דיבר על בעיית היהודים כבעיה לאומית שהפיתרון שלה יהיה הקמת בית לאומי ליהדות הגולה.

24 התנועות הלאומיות הציוניות
האופי (האישי והאידיאולוגי) של פינסקר ושל הרצל יצרו זרמים שונים שגרמו לשינויים בהקמת התנועה הלאומית העולמית. היו קיימים שלושה זרמים מרכזיים. יש לשים לב לפרמטרים הבאים: להעתיק למחברת בטבלה: מי המנהיג? מה הבעיה בעיניו? מה הפיתרון שהוא מציע? מהי הדרך להגשמת הפיתרון? מהי דמות החברה הרצויה?

25 הציונות המעשית המנהיג פינסקר.
פינסקר האמין שבעיית היהודים הינה בעיה לאומית ושהחברה האירופאית סובלת ממחלה שקרה לה"יודופוביה" פחד מיהודים. הוא האמין שהיהודים יהיו תמיד בסכנה קיומית וממשית לחייהם ושהאנטישמיות לא תעלם ורק תגבר. על פי גישתו שפרסם המאמר "אוטואמנסיפציה" טען שעל היהודים לזנוח את התקוות בנוגע לאמנסיפציה שניתנה להם ועליהם "לשחרר את עצמם" מהמצב, ולהעניק לעצמם אמנסיפציה במדינה ריבונית ועצמאית יהודית בא"י. פינסקר הקים את תנועת "חובבי ציון " במטרה לממש את הרעיונות הללו.

26 שאלה- איך היה נראה היהודי הגלותי?
ב"חובבי ציון" (הארגון שבהנהגתו של פינסקר) האמינו שהיהודים לא צריכים לחכות כדי לקבל אישור מאומות העולם ועליהם "לקבוע עובדות בשטח". הכוונה - לעלות לא"י לרכוש קרקעות ולהתחיל בבניית הבית היהודי. פינסקר האמין שעל היהודים לעבוד בעבודה חקלאית שתקשור אותם לקרקע ולמולדת, ולהפוך ולהיות עם יצרני שמכלכל את עצמו, הוא האמין ביהודי חדש השונה מיהודי הגולה בשפה בעיסוק ובחינוך. שאלה- איך היה נראה היהודי הגלותי?

27 הציונות הפוליטית המנהיג הרצל .( לענות בעזרת הספר עמודים 69-71)
הרצל האמין שהבעיה היהודית הינה בעיה _________ ולכן הפיתרון חייב להיות _________. הרצל האמין שהאנטישמיות רק ______ והיהודים נמצאים באירופה ב_______ ממשית לחייהם. הרצל פיתח והדגיש בגישתו את פעילות הפוליטית כמרכיב המשמעותי ביותר במטרה להשיג ________ ממעצמות העולם. הרצל האמין שעל מנת להשיג את המטרה של ______ _____ לעם ישראל אסור לפעול כגנבים בלילה ויש לקבל את ______ של אומות העולם. הרצל פעל בצורה מאוד מאורגנת מסודרת ורשמית והניח שאת יסודות האירגון ינהלו שני גופים ה___________ וה________. הרצל ראה את מדינת היהודים כמדינה חילונית ליברלית ומודרנית שנשענת על עקרונות הצדק והמוסר ושתהיה מודל לאנושות כולה.

28 הציונות הרוחנית זרם שהוביל הוגה הדעות אשר גינצבורג הקרוי "אחד העם".
אחד העם דיבר בכתבים שפירסם על שתי הבעיות שלדעתו סובלים היהודים בגולה. 1. צרת היהודים –הבעיה הפיזית הקיומיות לחיים תקינים היהודים סובלים מרדיפות פוגרומים וכו וחייהם בסכנה מתמשכת. 2.צרת היהדות- קיימת סכנה רוחנית תרבותית שמאיימת על קיומו של עם ישראל. אחד העם האמין שאובדן הזהות היהודית התרבותית הרוחנית של העם מסוכנת יותר מהאנטישמית ומהסכנה הפיזית כי אם לא יצילו את הזהות היהודית – העם יכחד. על פי אחד העם צרת היהודים הינה פתירה בקלות (הגירה לארץ אחרת) אבל צרת היהדות מורכבת יותר ויכולה להיפתר רק בבית לאומי שיקום לעם ישראל רק בא"י.

29 אז מה עושים? יש לפעול על מנת ליצור ולגבש זהות יהודית לאומית בגולה. יש לפעול להצלת הזהות לפני העליה לקרקע בא"י ולפני קבלת הצ'רטר.לטענתו העלאת העולים לפני "הכשרת הלבבות" זה מעשה שגוי. תנסו לחשוב, למה? לדעתו יש להקים מרכז רוחני בא"י על ידי העלאת אנשי רוח נבחרים שיחדשו את התרבות היהודית ביצרת ספרות שפה ופיתוח המורשת. המרכז יפיץ את התרבות היהודית המחודשת וישפיע על הקהילות היהודיות בעולם כולו. אחד העם אינו מדבר על תרבות יהודית דתית אלא תומך ביצירתה של זהות יהודית חילונית שנשענת על שורשים יהודיים היסטוריים לדעתו החברה שתקום בא"י צריכה להיות מונהגת ע"י אנשי רוח ועובדי אדמה שיפעלו יחד לשימור התרבות היהודית המחודשת המודרנית וליצור חברה יהודית דוברת עברית משכילה ומפותחת תרבותית.

30 הציונות הסוציאליסטית נוסדה על ידי ד"ר נחמן סירקין שפעל בגרמניה, ודב בר בורוכוב שפעל ברוסיה. הגדרת הבעיה: האנטישמיות והמבנה הכלכלי-חברתי המעוות של העם היהודי. עיקרי הרעיונות: סירקין ובורוכוב ביקשו לשלב בין הלאומיות והסוציאליזם ולהקים חברה יצרנית סוציאליסטית שיוויונית (לפי סירקין: בא"י או בכל טריטוריה, לפי בורוכוב: רק בא"י. בנוסף, כל אחד מהם הציע דרך שונה להקמת חברה זו). היחס לזרמים בציונות: סירקין הסכים עם הרצל שיש לגייס הון לאומי. עם זאת, הוא התנגד לדרכו הדיפלומטית של הרצל והציע לשתף פעולה עם עמים אחרים שנשלטים על ידי האימפריה העות'מאנית. בורוכוב, בדומה להרצל, סבר כי האנטישמיות לא תיפתר על ידי הגירה.

31 הציונות הדתית נוסדה ב-1902 על ידי הרב ריינס, אשר הקים את "המזרחי".
הגדרת הבעיה: האנטישמיות ומצבם של יהודי מזרח אירופה, החילון וסכנת ההיטמעות של העם היהודי בתפוצות. עיקרי הרעיונות: התנועה הציונית צריכה לעסוק אך ורק בפעילות פוליטית, ולא לפעול בניגוד לדת ע"י התערבות בתחום החינוך והתרבות, פעילות אשר תיצור מתח בין הציבור הדתי לחילונים בתנועה. המזרחי תמכה בעלייה לארץ ישראל, ראתה בה מצווה שאינה סותרת את הגאולה המשיחית, ושאפה לנהל את החיים בא"י על פי ההלכה. היחס לזרמים בציונות: תמיכה ברעיונות הציונות המדינית, והתייחסות להסתדרות הציונית כארגון משותף לדתיים וחילונים. התנגדות לתפיסתו של אחד העם הואיל וזו ביטלה את סמכות ההלכה.

32 ועכשיו?????? זמן לקצת שואו...

33

34 קונגרס באזל בשנת 1897 הרצל כינס את הקונגרס הציוני הראשון שהתקיים בבאזל, שבשוויץ. אל הקונגרס הוזמנו כ-200 נציגים מקהילות יהודיות שונות מכל העולם. במהלך הקונגרס התקבלה "תוכנית באזל" שבה הוגדרו מטרות התנועה הציונית והדרכים להגשמת המטרות. הסיבות לכינוס קונגרס באזל הרצל קיווה שבאמצעות הקונגרס, הבעיה של העם היהודי והשאיפה שלו להקים בית יהודי לאומי תתפרסם, וכך הוא יצליח להשיג תמיכה לרעיונותיו. הרצל רצה לארגן את התנועה הציונית, ולבחור לה הנהגה שתייצג את העם היהודי בפני ממשלות שונות בעולם. הרצל קיווה שכינוס הקונגרס ישדר רצינות לאומות העולם ושזה יסייע לו לפעול בקרב נציגי ממשלות שונות בעולם.

35 ההחלטות שהתקבלו בקונגרס הציוני הראשון
במהלך הקונגרס גובשה "תוכנית באזל" שבה הוגדרו מטרות התנועה הציונית, והדרכים להגשמת המטרות. העם היהודי הצהיר בפומבי ובאופן רשמי על שאיפותיו הלאומיות. מטרתה של תוכנית באזל: "הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בארץ ישראל, מובטח לפי משפט הכלל" הסבר המטרה: שואפת – הצהרת כוונות ולא דרישות. היהודים לא יכולים להרשות לעצמם לדרוש מדינה ממעצמות העולם. בית מולדת- הרצל התכוון במושג: בית מולדת - למדינה. אך העדיף לא להשתמש במונח זה, כדי לא להרגיז את התורכים ששלטו בארץ. בארץ ישראל- הרצל דאג להבהיר כי מדובר אך ורק בארץ ישראל, משום שהבין שהנציגים במזרח אירופה לא יסכימו בשום אופן לשום שטח אחר. משפט הכלל- המונח מתייחס לצ'רטר שהרצל רצה להשיג –ההסכמה הבינלאומית, להקמת המדינה מהתורכים ששלטו בארץ וממעצמות נוספות.

36 האמצעים להשגת המטרות: מהם הדרכים להשגת מטרתה של תוכנית באזל?
מטרת העל ידועה (המשפט ופירושו). מתחתיה הציבו 4 יעדים (אמצעים) להשגת מטרת העל והם: מהם הדרכים להשגת מטרתה של תוכנית באזל? 1. עלייה לארץ ישראל והתמיכה בעולים ובישובים החקלאים.(ביטוי לשאיפותיו של זרם הציונות המעשית) 2. ארגון העם היהודי בעולם כולו לפעילות ציונית ולאיסוף כספים.(ביטוי לצורך בפעולה משותפת של כל הזרמים) 3. לחזק את רגש הציוני והתודעה הלאומית בקרב יהודי העולם.(ביטוי לשאיפותיו של זרם הציונות הרוחנית) 4. ביצוע פעולות בתחום המדיני, כדי לקבל צ'רטר- זיכיון להתיישבות יהודית בארץ ישראל .(ביטוי לשאיפותיו של זרם הציונות המדינית)

37 סעיפי התוכנית: מהם הדרכים להשגת מטרתה של תוכנית באזל
סעיפי התוכנית: מהם הדרכים להשגת מטרתה של תוכנית באזל? (מה שמודגש = ציטוט מהתוכנית( פיתוחה של א"י ע"י ישוב הארץ ביהודים עובדי אדמה ובבעלי מלאכה. (נגרים רתכים וכו..) עלייה לארץ ישראל והתמיכה בעולים ובישובים החקלאים.(ביטוי לשאיפותיו של זרם ה____________) ארגון היהדות כולה ע"י מפעלים יעילים מקומיים וכלכליים על פי חוקי כול ארץ וארץ. העם היהודי בעולם כולו יפעל לקידום פעילות ציונית ולאיסוף כספים.(ביטוי לשאיפות של ______ ה_______)

38 המשך... הגברת הרגש הלאומי וההכרה הלאומית היהודית.
סעיף זה מטרתו לחזק את הרגש והתודעה הלאומית- הציונית בקרב יהודי העולם בעזרת כלים חינוכיים- רוחניים.(ביטוי לשאיפותיו של זרם ה__________) פעולות הכנה כדי להשיג את הסכמת הממשלות שיש צורך בהן למען הגיע אל מטרת הציונות. ביצוע פעולות בתחום המדיני, כדי לקבל צ'רטר- זיכיון להתיישבות יהודית בארץ ישראל .(ביטוי לשאיפותיו של זרם ה_________)

39 חשיבותו של קונגרס באזל הקונגרס גרם לשינוי חד בתנועה הציונית והפך אותה מתנועה קטנה ולא מסוקרת לתנועה פומבית ובולטת. התנועה והקונגרס זכו לסיקור תקשורתי רב עוצמה ולהדים גדולים סביב האירוע. לראשונה נפגשנו נציגים של הקהילות היהודיות מכול אירופה (מזרח ומערב) ואפילו מא"י. נוצרה במה של שיתוף וגיבוש דעות והשקפות למטרות אקטיביות של פעילות משותפת. הציונות עד הכינוס הייתה תנועה ספונטנית ומעתה הפכה לתנועה לאומית מאורגנת דמוקרטית. הקונגרס הכריז בגלוי על רצונו של העם היהודי לשוב לארצו ולהקים לו מדינה ריבונית. נוסדו לראשונה מוסדות אקטיביים- ההסתדרות הציונית, נקבע ציבור בוחרים וקמו מוסדות ניהוליים (הועד הפועל)

40 ניסיונותיו של הרצל לקדם את קבלת הצ'רטר: פעולותיו בתחום המדיני:
שבע שנים ( ) התמיד הרצל בפעילותו הדיפלומטית, על אף שנחל אכזבות קשות מכל בן ברית פוטנציאלי שאליו פנה בבקשת סיוע. הרצל האמין כי הדיפלומטיה תסייע בהשגת תמיכת המעצמות במתן צ'רטר. הוא ראה בצ'רטר אמצעי להעלות את כבוד העם היהודי. הצ'רטר ישמש כביטוי להכרה חגיגית של אומות העולם ביהודים כלאום ולא כאספסוף של פליטים נרדפים, כן ישמש הצ'רטר מקור של השראה עצומה להמוני העם היהודי ע"י העלאת ערכם בעיני עצמם. הוא היה מוכן לפנות לכל גורם עולמי, שיוכל לתת או להשפיע על גורם אחר, להעניק זיכיון לעם היהודי להקים מדינה יהודית. הרצל האמין כי העמים ירצו בהקמת מדינה יהודית, בעיקר משום שהדבר יביא להם תועלת כלכלית ומדינית, ויפחית את הלחץ האנטישמי בארצותיהם. כפוליטיקאי הרצל שקל מה יוכל להציע לכל מדינה ומדינה בתמורה לתמיכתה בהתיישבות יהודית בשטחה או לתמיכתה ברעיון המדינה היהודית.

41 ארבע מעצמות מרכזיות עמדו לנגד עיניו של הרצל "במשחק" הפוליטי הזה: האימפריה העותמאנית, גרמניה,
רוסיה ובריטניה.

42 הפעילות המדינית מול הקיסרות הגרמנית(1898)
בשנת 1898 נפגש הרצל עם קיסר גרמניה, וילהלם השני. הרצל קיווה שהוא יוכל להשפיע על העות'מאנים באמצעות הקשרים הטובים שהיו לו עם הגרמנים (ביצוע פרוייקטים כלכליים-צבאיים- הגרמנים תכננו לסלול מסילת ברזל מאירופה לחצי האי ערב דרך האימפריה העותמאנית, לביסוס קשרי הכלכלה, ואימון הצבא הטורקי). הרצל בעצם לא מבקש מהגרמנים צ'רטר אלא מבקש עזרה מול העות'מאנים להשיג צ'רטר. (פעילות עקיפה) טענותיו של הרצל: שההתיישבות היהודית בארץ ישראל תעזור לכלכלה הגרמנית ותפיץ את התרבות הגרמנית במזרח התיכון פתרון לבעיית האנטישמיות: התיישבות יהודית בארץ ישראל תוביל להעלמות האנטישמיות בגרמניה בעקבות עזיבת היהודים אותה. שליחי תרבות: התיישבות יהודית בארץ ישראל תהיה תחת חסות גרמניה ותוביל להגדלת ההשפעה של גרמניה על האזור כולו. החלשת האופוזיציה בגרמניה: היהודים היו ידועים כתומכי התנועה הסוציאליסטית והתנועה הליברלית, שנחשבו כמתנגדי המשטר. יציאת היהודים מגרמניה תחליש את התנועות המהפכניות הללו.

43 הקיסר הגרמני סירב לבקשתו של הרצל משום ש:
א. היה בקשרים טובים עם האימפריה העות'מאני, ולא רצה שתמיכה בציונות ובהתיישבות יהודית בארץ ישראל תתפרש כהסכם גרמניה לחתירה תחת השלטון העות'מאני. הקיסר ידע שהעות'מאניים מתנגדים לציונות ולא רצה לערר על התנגדותם. ב. הקיסר הגרמני ראה בפעילות הרצל "הרפתקה פרטית", שאין מאחוריה שום גיבוי ממשי - מדיני וכלכלי. הסיבות לכישלון: הסיבה העיקרית הייתה העובדה שהקיסר ראה את מאמציו של הרצל כהרפתקה פרטית שאין מאחוריה שום גיבוי מדיני וכלכלי. הקיסר סבר כי התורכים מתנגדים למהלך, וכי תמיכה גלויה בציונות יכולה לעורר חשדות אצל התורכים ( שהיו בעלי בריתה) לגבי כוונותיה של גרמניה במזרח התיכון.

44 . הפעילות המדינית מול האימפריה העות'מנית(1901)
הרצל נסע לתורכיה מספר פעמים (5 פעמים), אך נפגש פעם אחת בלבד עם הסולטאן העות'מאני, עבדול - חמיד השני, במטרה להשיג את תמיכת הסולטאן בהתיישבות יהודית בארץ ישראל. מה לדעתכם היה מצבה של תורכיה בזמן השיחות? איך זה השפיע? הרצל הציע לסולטאן שבתמורה לצ'רטר: עזרה כלכלית- מצבה הכלכלי של האימפריה העות'מאנית באותה תקופה היה מאוד קשה והרצל הציע לסולטאן שיהודי העולם העשירים יכסו את חובותיה של האימפריה. נאמנות לאימפריה העות'מאנית שסבלה ממרידות באימפריה. התיישבות יהודית בארץ ישראל תוביל לפיתוח כלכלי של האזור כולו.

45 המשא ומתן עם האימפריה העות'מאנית נכשל משום ש:
הרצל לא הצליח לגייס את הכסף הדרוש למימון החובות של האימפריה העות'מאנית(רוטשילד סירב בתוקף, מאחר שלא בטח לא בהרצל ולא בטורקים). הסולטאן סירב לתמוך בהתיישבות יהודית בארץ ישראל. הוא חשש שהאישור להתיישבות יהודית בארץ ישראל יהווה הכרה בשאיפות הלאומיות של העם היהודי, בזמן שהאימפריה נאבקה בדיכוי השאיפות הלאומיות של עמים רבים עליהם היא שולטת (כלומר: הגירת יהודים לא"י תעורר תסיסה לאומית). תמיכה בציונות וביהדות עלולה לסכן את האימפריה כולה. הסולטאן הציע להרצל ליישב קבוצות קטנות של יהודים ברחבי האימפריה העות'מאנית, אך לא בא"י, וכי יהיה עליהם לקבל את הנתינות העות'מאנית, - אך הרצל סירב והמשא ומתן נפסק.

46 . הפעילות המדינית מול בריטניה (1902-1904)
לאחר הכישלון מול הטורקים פנה הרצל לעזרתה של בריטניה. הרצל קיווה שיוכל לקבל מהבריטים צ'רטר להתיישב בשטחים הקרובים לארץ ישראל שהיו תחת שליטתה של בריטניה. הוא ניפגש עם נציגים שונים מהממשלה הבריטי ובין היתר עם שר המושבות הבריטי צ'מברליין. המשא ומתן עם הבריטים התנהל על רקע הידרדרות מצבם של יהודי מזרח אירופה שהוביל לגל הגירה גדול של יהודים ממזרח אירופה לבריטניה. הפליטים היהודים עוררו התנגדות בקרב דעת הקהל הבריטי, לכן כינס הפרלמנט הבריטי ועדה מיוחדת ("ועדה מלכותית לענייני זרים") שמטרתה הייתה למצוא פתרון להגירה יהודית ממזרח אירופה לבריטניה. הועדה הזמינה את הרצל להעיד בפניה והרצל המליץ לוועדה למצוא טרטוריה בשליטת האימפריה הבריטית באזור הקרוב לארץ ישראל שישמש פתרון מידי (מקלט זמני) להתיישבות העם היהודי.

47 במהלך משא ומתן הציעה בריטניה מספר טריטוריות להתיישבות: בעצם 3 הצעות שעלו על הפרק....
1. הצעת קפריסין (1902)-הצעה זו ירדה מהפרק עקב התנגדות תושבי קפריסין להתיישבות ובשל הסכסוך שהיה קיים כבר בין היוונים לבין הטורקים. 2. הצעת אל עריש (1902)-הרצל ניסה לשכנע את הבריטים, כי התיישבות יהודית בקרבת ארץ ישראל תועיל לתרבות המערבית, ושהיהודים יהיו נאמנים לבריטניה באזור בעל חשיבות אסטרטגית עליונה(בקרבת תעלת סואץ= התיישבות יהודית במזרח התיכון תהיה נאמנה לבריטניה ותחזק את שליטתה באזור. יתרה מזו: התיישבות יהודית בחצי האי סיני תפרוץ לאנגליה דרך יבשתית קצרה לאסיה ולהודו). הצעה זו ירדה מהפרק כיוון: *אין באזור מספיק מים כדי להקים התיישבות *הבריטים חששו לפגוע ביחסים שלהם עם המצרים. ובהצעה האחרונה.... מי מנחש?????.

48 הצעת אוגנדה (1903) הצעת אוגנדה התעוררה בעקבות המצב של יהודי מזרח אירופה (פוגרומים קישנב) ונפילת הצעת אל עריש. הרצל הבין שיש למצוא פתרון מהיר להתיישבות יהודית לאור הסכנה הקיומית שבה היו יהודי מזרח אירופה, ולכן הסכים להתפשר בטרטוריה שמרוחקת מאוד מארץ ישראל (מרכז אפריקה). המטרה של הרצל בתוכנית אוגנדה הייתה לצור מקלט זמני ליהודי מזרח אירופה עד שימצא פתרון להתיישבות בארץ ישראל.

49 הדיון סביב אוגנדה- הקונגרס הציוני השישי (1903)
הרצל פתח את הקונגרס בעדכון לגבי תוצאות משא ומתן שהתקיימו עד להצעת אוגנדה, הרצל קרא לקבל את ההצעה על אף החסרונות שלה. חברי הקונגרס נחלקו לשתי קבוצות – תומכים ומתנגדים: טעונים בעד הצעת אוגנדה "מקלט לילה" - יש לקבל את הצעת אוגנדה כפתרון זמני ומיידי ליהודי מזרח אירופה הנמצאים בסכנה קיומית עקב ההתגברות האנטישמיות. אוגנדה תהווה מקלט בלבד ליהודים ולא תחליף לא"י. התיישבות באוגנדה תעזור ליהודים לצבור את הניסיון הדרוש על מנת להקים מדינה (מקס נורדאו העלה את הרעיון). "מוטב ציונות בלי ציון מציון בלי ציונות"- יש להקים מדינה יהודית בכול מקום שבו ניתנת לכך האפשרות, וזאת מתוך כוונה להציל את העם היהודי. עדיפות הצלת העם היהודי על פני התיישבות בא"י. הכרה בינלאומית - הצעת אוגנדה היא למעשה הכרה בינלאומית ראשונה בשאיפות הלאומיות של העם היהודי. נכונותה של בריטניה לשתף פעולה עם הציונות דורשת שההצעה לפחות תיבדק ברצינות ע"י התנועה הציונית.

50 טיעונים נגד הצעת אוגנדה
ציוני רוסיה היו המתנגדים העיקריים להצעת אוגנדה (אגודת חובבי ציון). הצעת אוגנדה סותרת את תוכנית באזל אשר הגדירה את השאיפה של היהודים להתיישב בארץ ישראל. זוהי המטרה המוגדרת של התנועה הציונית ואין לשנותה. לא ניתן לבטל את תכנית באזל. חשש ש"מקלט לילה" יהפוך למקלט קבע - קבלת הצעת אוגנדה כפתרון זמני יגזול את המשאבים המועטים שבידי התנועה הציונית ועלול להפוך מפתרון זמני לפתרון קבע. אם תתקבל ההצעה, העם היהודי עלול להישאר באוגנדה במקום להגשים את שאיפותיו האמיתיות. "אין ציונות ללא ציון"-לא ניתן לבטל את הקשר של התנועה הציונית ושל העם היהודי לארץ ישראל. ארץ ישראל היא המולדת של העם היהודי והעם היהודי קשור אליה בקשרים רגשיים והיסטוריים עמוקים שלא ניתן לנתקם.

51 התוצאות: ויכוח זה כמעט ופילג את התנועה הציונית ויצר משבר קשה מאוד.
בסופו של דבר עלתה הצעה נפרדת לשלוח משלחת חקר ולחקור את ביצועה של הצעת אוגנדה בשטח. הצעה זו התקבלה (295 צירים תמכו, 178 התנגדו ו-99 נמנעו) והמשלחת לאוגנדה נשלחה לבדוק אפשרות להתיישבות שם. ב-1903 התברר שהבריטים נסוגו מתכניתם. ב-1904 נפטר הרצל ממחלת לב קשה שליוותה אותו בכל פעילותו הציונית, לאחר שהצליח למנוע את פילוגה של התנועה הציונית. בקונגרס הציוני השביעי (1905) הוחלט שהיעד היחיד והבלעדי של התנועה הציונית היא ארץ ישראל כפי שהוחלט בתוכנית באזל.

52 פעילות התנועה הציונית בארץ ישראל

53

54 העלייה הראשונה רקע: המאה ה- 19 הייתה רצופה גלי עלייה של יהודים מאירופה ומארצות האסלאם, אך גל העולים שהגיע מ נתפס כגל ייחודי. המוטיב המרכזי אשר מבדיל בין העלייה הראשונה לבין גלי העלייה שהגיעו לארץ לפני שנות ה- 80 נבע מהעובדה שאנשי העלייה הראשונה הגיעו לארץ מתוך מטרות לאומיות- לממש את האידיאל הציוני ולהפוך את א"י למרכז טריטוריאלי של העם היהודי. הם שאפו ליצור טיפוס חדש של יהודי ארצישראלי, בעל חזון לאומי עברי, אשר יראה בהתיישבות בסיס איתן לעתיד העם בארצו ובעבודה החקלאית ראו את תמצית המהפכה הציונית.

55 ומי היה פה בא"י? הישוב הישן.
הישוב הישן: לפני העלייה הראשונה ב-1881 חיו בארץ ישראל כ-25 אלף יהודיים ("ישוב הישן") רובם בארבעת ערי הקודש: ירושלים, חברון, טבריה וצפת. יהודים אלה התקיימו מכספי החלוקה (כספי תרומות) עוד לפני הופעת הציונות חלו שינויים בישוב הישן. למשל : יהודים יצאו להתגורר מחוץ לחומות בעזרת הסיוע הכלכלי של משה מונטיפיורי, הוקמו מוסדות חינוך יהודים שהבולט בניהם היה מקווה ישראל (1870) והוצאו לאור עיתונים כמו החבצלת – עיתון הישוב היהודי.

56 הסיבות לעליות הראשונה והשנייה
1.ההתגברות האנטישמיות ברוסיה – יהודי רוסיה סבלו מאנטישמיות חריפה. מי שהוביל את האנטישמיות היה שלטון הצאר ברוסיה . דוגמאות: סיבות לעלייה הראשונה: בשנת 1881 החלו "סופות בנגב", שהיו כינויים של פוגרומים אלימים כלפי היהודים ורכושם, שהתרחשו בדרומה של רוסיה בעידוד ובארגון השלטון, לאחר שהשלטון האשים את היהודים ברצח הצאר הרוסי (אלכסנדר ה-2). בשנת 1882 חוקקו "חוקי מאי"/ "התקנות הזמניות" שהגבילו את היהודים מבחינה כלכלית (אסרו על היהודים לעסוק במסחר בימי ראשון, אסרו רכישת קרקעות, הגבילו את מספר הסטודנטים באוניברסיטאות.. התקנות נשארו בתוקף עד 1917.). בשנת 1891 התרחש "גירוש מוסקבה" (במסגרת התקנות הזמניות הוצאה התקנה שאסרה על היהודים להתגורר בערים הגדולות), כאשר עשרות אלפי יהודים שהתגוררו במוסקבה גורשו ממנה, בניסיון לפגוע במעמדם החברתי והכלכלי, אלפים מהם נותרו ללא קורת גג

57 סיבות לעלייה הראשונה: . השפעת רעיונותיהם של "חובבי ציון" ופינסקר – יהודים רבים הושפעו מהרעיונות והכתבים של אגודות "חובבי ציון", שקמו ברחבי רוסיה ומזרח אירופה, וגם מספרו של פינסקר "אוטואמנסיפציה". הם הבינו שהאמנסיפציה לא יכולה להביא להיעלמות האנטישמיות , אלא רק להחמרתה ושאין סיכוי להמשך החיים היהודים בגולה. יהודים אלה החלו לפעול למען קידום הפתרון הלאומי על ידי עלייה לא"י.

58 סיבות לעלייה השנייה:. ההתגברות האנטישמיות ברוסיה – יהודי רוסיה סבלו מאנטישמיות חריפה. מי שהוביל את האנטישמיות היה שלטון הצאר ברוסיה : בשנת 1903 התרחש "פוגרום קישנייב", שהיה לאחד הפוגרומים האלימים והקשים ביותר בהיסטוריה המודרנית של יהודי רוסיה. ההתפרצות האלימה ברוסיה והפגיעה במעמדם החברתי והכלכלי של יהודי רוסיה, גרמה ליהודים להבין שאין סיכוי לשיפור מעמדם, והם החלו לחפש אחר פתרון אחר למצוקתם. בזמן שמיליוני יהודים היגרו באותה תקופה לכל רחבי העולם, היו גם יהודים שהגיעו למסקנה שהפתרון חייב להיות פתרון לאומי. יהודים אלה עלו לא"י מכיוון שהאמינו שרק הקמתה של מדינה יהודית תוכל להביא לפתרון למצוקתם. כשלון המהפכה הסוציאליסטית ברוסיה – לאחר כישלון ניסיון של הסוציאליסטים (1905) לבצע מהפכה ברוסיה ולהביא את שלטון הצאר לסיומו, צעירים יהודים רבים נותרו מאוכזבים ונואשים. הם ראו בסוציאליזם פתרון לבעיה היהודית אך לאחר כישלון המהפכה הם החליטו לעלות לארץ ישראל ולממש את הרעיון הסוציאליסטי (חברה צודקת, שוויונית וחיי שיתוף) בשילוב עם הרעיון הלאומי היהודי. .

59 . הקרע בתנועה הציונית בעקבות הצעת אוגנדה – הדיון בהצעת אוגנדה בקונגרס הציוני השישי (1903) גרם לנציגי הציונות המעשית מרוסיה להגביר את קצב העלייה וההתיישבות בא"י. הם רצו "לקבוע עובדות בשטח" על מנת לסכל את ניסיונו של הרצל לקדם התיישבות באוגנדה, ולוודא שהתנועה הציונית לא תוותר על הקמת הבית הלאומי היהודי בא"י ותמשיך לפעול למען קבלת צ'רטר שעל א"י. 5. מות הרצל – גרם לזעזוע בעולם היהודי ובעיקר בקרב הציונים ברוסיה. לזעזוע זה הייתה השפעה על רבים שהחליטו לעלות לארץ ישראל. בעלייה רצו לקבוע עובדות באשר לדרכה של התנועה הציונית. ."הקול הקורא" של יוסף ויתקין – בשנת 1905 קרא יוסף ויתקין, שהיה מורה מכפר תבור, לצעירי רוסיה היהודים לעלות בדחיפות לא"י. הוא פרסם כרוז מא"י שבו הוא דרש מהם הקרבה אישית, על ידי כך שישאירו מאחור את כל רכושם, חבריהם ומשפחתם, ויעלו לא"י לעבוד את אדמותיה. כך הם יוכלו להציל את העם היהודי והתנועה הציונית ויבססו את זכותו של עם ישראל על א"י. צעירים יהודים רבים, שחשו מתוסכלים וחסרי אונים מול המצב הקשה ברוסיה, נענו ל"קול הקורא" ועלו לא"י.

60 מאפייני העלייה הראשונה והעלייה השנייה באירופה:
עלייה ראשונה עלייה שנייה זמן ארץ מוצא ממזרח אירופה, רוסיה, פולין, רומניה ובולגריה. המהלך העלייה הוקמו 28 ישובים ועוד 3 שכונות של עולי תימן ליד ירושלים ויפו. רובם הגיעו מרוסיה, וגם בעלייה השנייה הגיעו יהודים מתימן. מס' עולים כ-25,000 יהודים כ-30,000 יהודים מאפייני העולים מאפייני ההתישבות אנשי העלייה הראשונה היו ברובם יהודים דתיים בעלי משפחות שהשתייכו לזרם הציונות המעשית והיו חברים באגודת 'חובבי ציון'. בין העולים התבלטה קבוצה שונה "בילו"- "בית יעקב לכו ונלך" חבריה היו רווקים צעירים ומשכילים אשר הקימו את המושבה גדרה וניהלו אורח חיים שיתופי סוציאליסטי. לעומתם רוב העולים בעלייה הראשונה היו בעלי השכלה מסורתית, בוגרי ישיבות וחדרים. המושבה : משק בבעלות פרטית עבודה חקלאית עם עבודה שכירה אנשי העלייה השנייה היו ברובם צעירים, רווקים, משכילים וחסרי רכוש (תפרנים) בין העולים בלטו צעירים שהושפעו מן הסוציאליזם, מהאווירה המהפכנית שהייתה ברוסיה באותה תקופה; והם רצו להקים בארץ חברה ציונית, שוויונית, שמתבססת על עבודת כפיים. רוב הצעירים עלו בלי משפחותיהם חלקם היו בוגרי ישיבות וחלקם בעלי השכלה כללית רחבה. חקלאי: הקבוצה הקטנה: התיישבות שיתופית כלכלית וחברתית ללא עבודה של שכירים משק עצמאי. עירוני: התישבות בערים הקמת תל אביב.

61 הקשיים שאיתם התמודדו העולים:
תנאי אקלים שונים - האקלים החם בארץ ישראל היה שונה מהאקלים באירופה. העולים שפנו להתיישבות חקלאית לא היו מיומנים בעבודה פיזית, בתנאי שטח קשים, רבים מהם חלו בקדחת . חוסר מיומנות בעבודה חקלאית, ואדמות לא מתאימות לעיבוד-העולים היו חסרי כל ידע חקלאי והקימו ישובים במקומות שלא ראויים/ מתאימים להתיישבות חקלאית. לדוגמה זיכרון יעקב. ההתיישבות עלתה כסף רב (הכשרת הקרקע , בניית בתים , מציאת מקורות מים) העולים בזבזו את חסכונותיהם ולא קיבלו סיוע מספיק מבחוץ. כל אלה הגבירו את תחושת הקושי והתסכול. מדיניות הפתקה האדומה של השלטון העותומני- הממשל העותומאני שחשש מהתיישבות היהודית ניסה להגביל את העולים ככל האפשר לדוגמה: הוא הגביל את זמן השהות שלהם בא"י (הפתקה האדומה), ההתחייבות לצאת מהארץ בתום 3 חודשים. בנוסף הגבילו השלטונות רכישת קרקעות ובניית בתים. מכיוון שבאימפריה שרר אי סדר העולים הצליחו לעקוף את האיסורים לעיתים ע"י מתן שוחד.

62 הקשיים המשך... מערכת היחסים בין אנשי העלייה הראשונה והשנייה- אנשי העלייה השנייה חיפשו עבודה במושבות האיכרים ואלו דחו אותם בשל היותם חילוניים , סוציאליסטים ובעיקר כי לא ידעו לעבוד את האדמה . האיכרים חיפשו עובדים יעילים וזולים יותר- והעדיפו פועלים ערביים . האיכרים הרגישו שהחלוצים לא באים רק לעבוד אלא גם להתערב ולשנות את אורח חייהם ואת חינוך ילדיהם (הדאיגה אותם גם החילוניות של החלוצים). בנוסף האיכרים התרגלו לעבוד עם הערבים וחששו לפגוע במערכת היחסים הטובה ביניהם. התנכלות הערבים – כפריים מהכפרים הסמוכים נהגו להסתנן בלילות אל משקי המתיישבים ולגנוב יבול ובעלי-חיים.

63 דפוסי הפעילות הציונית בארץ ישראל
בתקופת העלייה הראשונה והשנייה 1881 – 1914 היו ארבעה דפוסי פעילות ציונית בא"י (הישגים של הישוב היהודי בא"י בארבעה תחומים שונים) : א.כיבוש הקרקע: הוקמו צורות התיישבות חדשות כמו : המושבה, הקבוצה, החווה החקלאית. הוקמה העיר העברית הראשונה ת"א. ב. כיבוש "השמירה העברית": הוקמו מסגרות ביטחוניות כמו אגודת "בר- גיורא" שהפכה לארגון "השומר". ג. כיבוש השפה: הוקמו מסגרות חינוכיות ותרבותיות בא"י, הקמת מוסדות חינוך עבריים והמאבק על השפה העברית. ד. כיבוש העבודה: הפעילות בענפי העבודה השונים. הקמת מעמד הפועלים, יצירת קשר עם אדמת המולדת, ויצירת מחויבות לעבודה עברית (סכסוך בין העליות)

64 קשיים שאיתם התמודדו העולים
סיכום ביניים: הישוב הישן (מי היה ומה עשו? עליה שניה (סיבות) עליה ראשונה (סיבות) מאפייני העולים מאפייני העולים קשיים שאיתם התמודדו העולים המטרות שהציבו בפני עצמם: כיבוש ה: כיבושה

65 צורות התיישבות חדשות התיישבות חקלאית: המושבה –
בתקופת העלייה הראשונה התפתחה צורת התיישבות חקלאית המכונה "המושבה". הוקמו 23 מושבות חדשות כגון: ראשון לציון,גדרה,פתח תקווה,זיכרון יעקב ורחובות. המאפיינים של המושבה: משק פרטי בבעלות פרטית - לכל איכר במושבה היה משק פרטי משלו , בית ואדמות עליהם גידל גידולים שונים. המושבות התבססו בעיקר על גידולי הגפן,הדרים,זיתים ופלחה (עבודת אדמה). בדרך כלל התרכזה המושבה בעיקר בגידול חקלאי אחד. ברוב המושבות הייתה נהוגה עבודה שכירה האיכרים העסיקו פועלים במשקים שלהם, לרוב ערבים .

66 הקבוצה הקטנה – צורת התיישבות חקלאית שהוקמה בימי העלייה ה-2. הקבוצה הראשונה הוקמה ב ואדמותיה נרכשו ע"י ארגונים לאומיים – קק"ל והם קיבלו סיוע מהמשרד הארץ ישראלי. הקבוצה התבססה על שיתוף ושוויון חברתי. בקבוצה הקטנה הגשימו עולי העלייה השנייה שני רעיונות: כיבוש העבודה וכיבוש השמירה. כיבוש העבודה הוא רעיון מרכזי באידיאולוגיה של אנשי העלייה השנייה אותו פיתח א.ד.גורדון ולפיו היהודים יוכלו לזכות בא"י רק לאחר שיתחילו לעבד ולעבוד את האדמה בעבודת כפיים. המאפיינים של הקבוצה הקטנה : צורת התיישבות חקלאית שיתופית- הקבוצה הוקמה על אדמה לאומית שרכשה המשרד הארץ ישראלי. חברי הקבוצה ניהלו חיים של שיתוף ושוויון- העבודה חולקה בין חברי הקבוצה באופן שווה הרווחים מהעבודה נאספו לקופה משותפת , היה שיתוף מלא ברכוש (כל הרכוש והנכסים היו משותפים: ההכנסות, ההוצאות, בע"ח, המבנים, הכלים החקלאיים...) וחברי הקבוצה קיבלו החלטות במשותף. עבודה עצמית - בקבוצה נאסרה עבודה שכירה, חברי הקבוצה עשו את כל העבודות משום שהם האמינו בעבודה עברית.

67 התיישבות עירונית: העיר העברית הראשונה תל-אביב –
מרבית העולים בעלייה השנייה היו בורגנים (תושבי ערים). משום שהיו רגילים לחיות בעיר, כשהגיעו לא"י רובם פנו להתיישבות עירונית שהביאה לגידול הערים יפו,ירושלים וחיפה. ב-1906 חיו ביפו יותר מ-6000 עולים. תנאי הדיור בעיר היו קשים: צפיפות , לכלוך ועוד... . בעקבות הגעת עולים רבים ליפו היה ביקוש גדול לדירות ולכן מחירי הדירות עלו. בעקבות התנאים הקשים ביפו הוחלט לבנות שכונה יהודית מיוחדת בקרבת המקום. התכנון היה להקים שכונה שיגורו בה רק יהודים וידברו עברית. בתמיכת המשרד הארץ ישראלי רכשו 60 משפחות שטח מצפון ליפו כדי לבנות את השכונה החדשה שנקראה "אחוזת בית". 60 המשפחות החלו לגור בשכונה שגדלה והתפתחה והפכה משכונה לעיר. ב הוחלט להחליף את שמה של השכונה לשם "תל אביב", תל אביב הפכה למרכז תעשייתי, כלכלי וחברתי. חשיבות הקמת העיר תל אביב: זו הייתה השכונה העברית הראשונה שחיו בה רק יהודים בשכונה דיברו רק עברית בגלל שתל אביב הייתה עיר צעירה היא יכלה להתפתח בכל התחומים ולכן רבים מהעולים שהגיעו לארץ התיישבו בה.

68 מפת ההתיישבות התרומה בתחום ההתיישבות ( ההישגים הבולטים של העליות)-
מפת ההתיישבות התרומה בתחום ההתיישבות ( ההישגים הבולטים של העליות)-  1. ההתיישבות התפרסה על פני מספר אזורים: א. אזור השפלה מבאר טוביה ,גדרה, רחובות. ב. אזור מישור החוף מחדרה, עתלית זיכרון יעקב. ג. אזור הגליל תחתון כפר תבור, יבניאל ודגניה. ד. אזור גליל עליון : יסוד המעלה ראש פינה ומטולה. מטלה לבית: עליכם למקם את הישובים על מפה אילמת של ארץ ישראל להדפיס מגוגל או במייל הכיתתי.

69 צורות התיישבות סיכום ביניים
התישבות עירונית התישבות חקלאית עיר בכלליות ובפרט תל אביב (מאפיינים ומי התיישב בה ולמה) קבוצה קטנה (מאפיינים ומי התיישב בה ולמה) מושבה (מאפיינים ומי התיישב בה ולמה) מפת ההתישבות באיזה איזורים התיישבו ואילו ישובים הקימו ולדעת איפה הם על המפה

70 אישים וארגונים שסייעו לבניית הבית הלאומי
אישיות- הברון רוטשילד- הברון רוטשילד הנודע בכינוי "הנדיב הידוע" העניק תמיכה מסיבית להתיישבות בארץ ישראל בימי העלייה הראשונה אשר נקלעו למשבר לאחר שהוציאו את כל כספם על הוצאות נסיעה ורכישת אדמות ולא נותר להם כסף בכדי להמשיך ולהקים בתים משק חקלאי מניעיו של הברון רוטשילד לעזרתו ( הסיבות למתן העזרה ) סיבה לאומית - רוטשילד האמין שישוב היהודים בא"י הוא הפתרון לבעיה הקשה של היהודים במזרח אירופה. רוטשילד רצה להוכיח לאנטישמיים בצרפת שהיהודים יכולים לעבוד בחקלאות ולחיות חיים עצמאיים .

71 הביטויים – דוגמאות לעזרתו של הברון רוטשילד:
תמיכה במושבות היהודיות שהוקמו בימי העלייה הראשונה לאור מצבן הקשה של המושבות הן ביקשו את עזרתו של הברון ( ראשון לציון,זיכרון יעקב ) הברון שלח לארץ פקידים אשר ניהלו את חיי המתיישבים: הם שקבעו את שכרם לעיתים מסיבות של קשרים אישיים ובלי קשר לטיב העבודה, הם שהחליטו אילו גידולים חקלאיים יגדלו (העדיפו גידולים של גפנים על פני גידולי שדה), הם שסיפקו את כלי העבודה החקלאיים (למדו להשתמש בכלי עבודה משוכללים). יחד עם זאת הברון שילם לאיכרים שכר חודשי במשך 4 שנים ושלח יועצים ומומחים בחקלאות אשר תרמו למושבות.

72 הקמת מושבות חדשות - הברון עזר בהקמת מושבות חדשות כאשר כל מתיישב קיבל מהברון בית, אדמה, כלי עבודה ובע"ח. ( לדוגמה: מזכרת בתיה ). הקמת יקבים - הברון השקיע כספים רבים והקים 2 יקבים משוכללים בראשון לציון ובזיכרון יעקב. הקים מפעל לייצור משי בראש פינה. הברון הקים מזגגה – בית חרושת לזכוכית בעיקר כדי לייצר בקבוקים ליין. הקים מוסדות ציבור במושבות כגון: בתי כנסת, בתי ספר, מרפאות וספריות. הברון רוטשילד שהיה איש עסקים פעל גם ממניעים אידיאולוגים אך גם ממניעים כלכליים, הסיוע שנתן למושבות היה משמעותי וללא תמיכתו הם לא היו שורדות.

73 תרומתו של הברון- הודות לתמיכת הברון נוצרה אצל המתיישבים תודעה של יזמות, עבודה יצרנית וחדשנות. הוא עזר למושבות קיימות והקים חדשות, הוא הכניס שיטות כלכליות וארגוניות חדשות למושבות, וענפים חדשים כגון הגפן והיין. הוא הקים מוסדות ציבור במושבות כגון בתי כנסת , בתי ספר, מרפאות וספריות. בשנת 1900 הופסקה המעורבות הישירה של הברון אך הוא המשיך לסייע כלכלית ליישוב .

74 שיטת ניהול זו יצרה קשיים:
אדישות מצד המתיישבים - המתיישבים אשר עלו מתוך אידיאל לאומי ורצו ליצור דמות של יהודי חדש ויצרני, הפכו להיות שכירים שתלויים בברון ובפקידיו.הם נהפכו להיות תלויים לחלוטין בהחלטות הברון ופקידיו. תלות זו הפכה אותם לחסרי עצמאות ואדישים לרעיון הלאומי. הייתה מערכת יחסים בעייתית בין המתיישבים לפקידים- שהתייחסו בבוז ובהתנשאות אל המתיישבים יוצאי מזרח אירופה. חוסר יעילות כלכלית – היו מושבות שמספר הפקידים בהם היה גדול ממספר המתיישבים, כך שכסף רב הושקע בפקידים מאשר בשיקום המושבה. כמו כן ענפי ייצור כמו המשי לא זכו להצלחה כלכלית, והמושבות שהתבססו על ענפי ייצור אלה המשכו לסבול ממצב כלכלי קשה. יחד עם זאת למרות הקשיים המושבות התבססו מבחינה כלכלית , שיטות העבודה השתפרו והמתיישבים למדו להשתמש בכלי עבודה משוכללים.

75 בשנת 1900 הברון רוטשילד החליט למסור את ניהול המושבות לידי יק"א = חברה להתיישבות יהודית שהוקמה על ידי הנדבן הברון הירש. פעולות יק"א: צמצום מנגנון הפקידים. החזרת הניהול העצמי לאיכרים במושבות. הכשרת מתיישבים לעבודה חקלאית.

76 איך סייעה יק"א ליישוב היהודי?
יק"א המשיכה לפתח את המושבות הקיימות, בנתה כמה חדשות והתחילה בהקמת מפעלי תעשייה במושבות ומחוצה להן. כמו כן תמכה יק"א במוסדות קהילתיים שונים ברחבי הארץ. ניהול המושבות על ידי החברה הזאת היה שונה מזה של שיטת האפוטרופסות – נציגי יק"א עודדו יוזמה פרטית של האיכרים ולא התערבו בחייהן הפנימיים של המושבות. עיקרון נוסף של הניהול – ואולי חשוב מכל – במקום התמיכות הכספיות שלהן הורגלו האיכרים בימי רוטשילד הנהיגה יק"א סיוע באמצעות מתן הלוואות (רק איכרים שנזקקו לתמיכה כספית קיבלו הלוואות מיק"א).

77 ארגון- המשרד הארץ ישראלי ביפו
בקונגרס הציוני ה-8 שהתקיים בשנת 1908 הוחלט להקים את המשרד הארץ ישראלי שייצג את ההסתדרות הציונית בארץ. ההחלטה על הקמתו של המשרד הייתה בעקבות פרשת אוגנדה, מתוך רצון להתחיל מיד בעבודה מעשית בארץ ישראל ולא לחכות לצ'רטר. משרד זה קישר בין התנועה הציונית לבין ההתיישבות בא"י ומהווה פשרה בין הציונות המעשית למדינית. בראש המשרד עמד ארתור רופין, יהודי גרמני אשר תמך בפועלים ועודד אותם להתיישב בצורות התיישבות חדשות, כמו החוות הלאומיות וקבוצה .

78 מטרות המשרד הארץ ישראלי היו:
רכישת אדמות רבות ככל האפשר. עידוד צורות התיישבות חדשות . הכשרת מתיישבים לקראת עלייתם לקרקע . הכנסת שיטות עבודה חדשות בחקלאות. הביטויים העיקריים לפעילות המשרד הארץ ישראלי הם: המשרד קנה אדמות כדי להגדיל את ההתיישבות היהודית, הקרקעות נמסרו למתיישבים. המשרד הקים חוות אשר הכשירו את הפועלים לעבודה חקלאית כדי שיוכלו להקים בעתיד ישובים חקלאיים. המשרד סייע להביא עולים מתימן (בסיום העלייה 1914) המשרד עזר בפיתוח התיישבות עירונית וסייע בהקמת העיר תל אביב.

79 החשיבות של המשרד הארץ ישראלי :
המשרד הגדיל את ההתיישבות היהודית ע"י הקמת ישובים חדשים . המשרד הכשיר מתיישבים לעבודה חקלאית . סייע לעליה מתימן. המשרד מייצג את התפיסה של הציונות הסינטטית הממזגת ציונות מדינית עם ציונות מעשית, והמטרה היא ליצור ישוב יהודי חזק ויציב, ובהסתמך עליו לתבוע מדינה לעם היהודי.

80 ההבדלים בין הסיוע של הברון רוטשילד לסיוע שהגיש המשרד הארצישראלי
ההבדלים בין הסיוע של הברון רוטשילד לסיוע שהגיש המשרד הארצישראלי היו בכך שהברון רוטשילד העניק סיוע נדבני למושבות מתוך דאגה אישית ליהודים בא"י וראה במושבות עסק פרטי שלו האיכרים היו נתונים לחסדיו לטוב ולרע. ואילו המשרד הארצישראלי הוא ארגון ציבורי שעסק בהגשת סיוע מקצועי, מתן יעוץ ברכישת אדמות ממניעים לאומיים, ליצור התיישבות יהודית עצמאית רחבה בארץ, בכדי לקדם את בניין הבית הלאומי יהודי.

81 מסגרות בתחום תרבות וחינוך - התפתחות השפה העברית
מסגרות בתחום תרבות וחינוך - התפתחות השפה העברית 1. אליעזר בן יהודה : את המפעל הגדול של תחיית השפה העברית החל איש העלייה הראשונה אליעזר בן יהודה שעלה מרוסיה לא"י בשנת השפה העברית נחשבה עד אז לשפת קודש שנהגו להתפלל וללמוד בה , אולם מצב זה השתנה עם העליות הציוניות לא"י. אליעזר בן יהודה פעל כדי להפוך את השפה העברית לשפת יום- יום. הוא טען כי ללא שפה לא תהיה תחייה לאומית לעם היהודי ולעם היהודי צריכה להיות שפה משותפת . בנוסף הוא היה צריך להתאים את השפה העברית לרוח הזמן.

82 (מי מכיר את סיפורו של איתמר בן אב"י?)
פעולותיו של אליעזר בן יהודה : הקמת חברת "שפה ברורה" – המוסד העליון לקביעת חידושי הלשון באותם ימים. הקמת "ועד הלשון העברית",שמטרתו להנחיל (להפיץ) את השפה העברית בא"י. הוצאת מילון עברי לשפה העברית החדשה. הוצאת עיתונים: "החבצלת" ו"הצבי" – בעיתונים האלה הפיץ את דעותיו ואת המילים החדשות שהמציא. כתב ספרי לימוד רבים בעברית. הקים את הבית העברי הראשון שבו כל השיחות התנהלו בעברית. (מי מכיר את סיפורו של איתמר בן אב"י?) על איתמר כבנו של אליעזר בן יהודה שיר איתמר ולאה

83 ריב הלשונות - ריב השפות:
במהלך העלייה ה-2 התנהל מאבק בארץ בין אלה שרצו להפוך את שפת ההוראה בכל מוסדות החינוך לעברית, לבין אלה שהעדיפו ששפת ההוראה תהיה שונה. חברת "עזרה"- חברה של יהודי גרמניה, העניקה תמיכה לישוב היהודי והקימה בחיפה את בית הספר התיכון הריאלי ולצידו את הטכניון (אוניברסיטה מדעית). בשנת 1913 פרץ סכסוך בין חברת "עזרה" שרצו ששפת ההוראה תהיה גרמנית (טענו כי לשפה העברית מגבלות רבות בגלל חוסר מונחים טכניים ומדעיים בעברית, חוסר ספרי לימוד בעברית ועוד) לבין אנשי הסתדרות הציונית שדרשו שהשפה תהיה עברית. החלטה זו עוררה גל עצום של מחאה, שכונה "מלחמת השפות". נטלו בו חלק סופרים, מחנכים, תלמידים.... מורים ותלמידים החרימו את מוסדות "עזרה", הורים לא שלחו את ילדיהם , מורים התפטרו ועברו לבתי ספר עבריים. ומה לדעתכם קרה בסוף????

84 המאבק הסתיים בניצחונה של השפה העברית שחדרה לכל בתי הספר והייתה לשפה הרשמית של ההוראה, ומוסדות החינוך עברו בהדרגה תחת ניהולם של מוסדות הנהגת היישוב (ההסתדרות הציונית הפכה להיות הגורם האחראי למערכת החינוך בארץ, והיא הנחילה את השפה העברית ואת הערכים הלאומיים במערכת החינוך) .

85 אישים שדיברנו עליה וחשוב לזכור:
הברון רוטשילד הברון הירש ארתור רופין אליעזר בן יהודה

86 ארגונים ומפלגות ארגונים כלכליים חברתיים:
ארגונים ומפלגות ארגונים כלכליים חברתיים: ההתפתחות של המשק החקלאי חייבה את האיכרים להקים אגודות (ארגונים) שייצגו את הענפים החקלאיים השונים. ב1900 קמה "אגודת האיכרים" שמטרתה לשמור על האינטרסים של האיכרים בהתיישבויות השונות. בהמשך קמה אגודת "הפרדס" שייצגה את מגדלי ההדרים. היא פיתחה שיטות עיבוד חדשות וקידמה את השיווק לחו"ל. בהמשך הרחיבה את פעילותה הקימה מפעלי אריזה להדרים ופעלה מול חברות הספנות השונות לייעול ההובלה. עוד שני אגודות שקמו "אגודת הכורמים השיתופית" (ליין) ואגודת "השקד".

87 פתח סוגריים: סוציאליזם
אידיאולגיה (תורה) שהתפתחה מתוך יצירת הקשר בין בני האדם סביב נושא התעסוקה ומיצירת מעמדו של הפועל, כמעמד הגדול והחשוב ביותר. (קישורים נוספים שאנו מכירים: דת, לאום, מין) הנושא של מעמד הפועל עלה כתוצאה של המהפכה התעשייתית- השימוש של המכונה, במפעלים ובתעשייה והזנחת בית המלאכה בסגנון הישן (סנדלרים זגגים נגרים וכו..). כוח העבודה של התעשיינים היה האדם והוא הפעיל את המכונה. מכאן נוצר מעמד של אנשים מנוצלים. הגדרה: אידיאולוגיה פוליטית, חברתית וכלכלית שצמחה במערב אירופה בתחילת המאה ה-19. מהוגי הרעיון- קרל מרקס. הסוציאליזם מושתת על 3 עיקרים: א. כל פעילות התעשייתית צריכה להיות בשליטתה ובבעלותה של החברה (האוכלוסייה במדינה) כולה. ב. מטרת הייצור היא לספק בראש וראשונה את צורכי הכלל. ג. צורכי הפרט יבואו על סיפוקם רק אם תושגנה מטרות הכלל. עיקרי האידיאולוגיה :שיתופיות שיוון ודאגה לזכויות הפועלים ולחלשים בחברה. סגור סוגריים...

88 הקמת מפלגות ציוניות ( תחום פוליטי )
ארגונים פוליטים: הקמת מפלגות ציוניות ( תחום פוליטי ) בני העלייה השנייה שהיו בעלי תודעה פוליטית סוציאליסטית מפותחת שהביאו מרוסיה , הקימו בא"י את מפלגות הפועלים הראשונות: "הפועל הצעיר" ו-"פועלי ציון". שתי המפלגות היו סוציאליסטיות אך נבדלו זו מזו בדרך היישום של האידיאולוגיה. לדוגמה : אנשי הפועל הצעיר תמכו בהתיישבות שיתופית בעוד שפועלי ציון ביקשו ליצור מלחמת מעמדות כנגד האיכרים בתוך המושבות הקיימות. אחד המניעים להקמת המפלגות היה מצבם הכלכלי הקשה של העולים שנבע מחוסר תעסוקה , מפלגות אלה ביקשו לייצג את מעמד הפועלים ולשפר את מצבם.

89 לאומיות סוציאליזם העקרונות של "הפועל הצעיר" (במה הם האמינו? )-
עיקרי האידיאולוגיה: לאומיות לפני סוציאליזם – יש לקדם את הלאומיות היהודית, גם על חשבון הסוציאליזם. התנגדו למלחמת מעמדות. הקמת חברה שוויונית שיתופית שבה כולם שווי זכויות הגנה על זכויות הפועלים כמו : הגבלת שעות עבודה ל8 שעות והקפדה על תנאים טובים האמינו בעבודה עברית ובשפה עברית הקמת ארגוני רווחה שיתופיים שיעזרו לעולים. לאומיות סוציאליזם

90 העקרונות של פועלי ציון :
עיקרי האידיאולוגיה: סוציאליזם לפני לאומיות. מהפכות סוציאליסטיות במלחמת מעמדות- מפלגת פועלי ציון הייתה מושפעת מהאידיאולוגיה הסוציאליסטית מהפכנית ברוסיה והם האמינו בהתחלה שגם בישראל תתחולל מלחמת מעמדות שתביא לשוויון וצדק חברתי. עם הזמן שינתה המפלגה את תפיסותיה, הרעיון של מלחמת מעמדות נזנח והם התמקדו ב: הקמת חברה סוציאליסטית שוויונית ללא רכוש פרטי. שמו דגש על החלק הביטחוני והקימו את ארגוני השמירה הראשונים של היהודים. חדלו מהשימוש בשפת האידיש והפכו את השפה העברית לשפה המרכזית. סוציאליזם לאומיות

91 המשותף בין המפלגות: המפלגות יסדו עיתונים עבריים ששימשו כלי להפצת השקפותיהם. מפלגת הפועל הצעיר הוציא את העיתון "הפועל הצעיר" ומפלגת פועלי ציון את העיתון "אחדות". המפלגות שרצו להקל על הפועלים הקימו לשכות עבודה , מטבחים שסיפקו אוכל לפועלים, חדרי חולים וקופות הלוואה. המפלגות יזמו שיעורי ערב ללימוד עברית והקימו ספריות. הם הקימו גדודי עבודה – קבוצות עבודה שקיבלו עבודות שונות יזומות. למשל : ייבוש ביצות וסלילת כבישים. שתי המפלגות ראו בציונות את הפתרון לבעיה היהודית ועשו הכול כדי לעזור לפועלים.

92 מסגרות ביטחוניות אנשי העלייה השנייה ראו לנגד ענייהם מספר יעדים למימוש חזונם-כיבוש העבודה, כיבוש השמירה וכיבוש השפה העברית. אנשי העלייה השנייה התנגדו לדרכם של אנשי העלייה הראשונה אשר העסיקו פועלים ערבים מיומנים אשר קיבלו שכר נמוך. כיבוש העבודה - ע"י כיבוש העבודה ביקשו אנשי העלייה השנייה להפסיק את התהליך שבו א"י נבנתה ע"י זרים. תהליך שהיה לדעתם חרפה ללאומיות היהודית. הויכוח על העבודה העברית היה ויכוח מרכזי בין האיכרים בני העלייה ה-1 לבין הפועלים אנשי העלייה ה-2. האיכרים העדיפו להעסיק פועלים ערביים על פני יהודים, מאחר והם היו מיומנים יותר והסתפקו בשכר נמוך. הפועלים בני העלייה ה-2 לא הצליחו להשתכר כשכירים במושבות ולכן החלו בהתיישבות ע"י כיבוש הקרקע על אדמות שקיבלו מהמשרד הארץ ישראלי.

93 כיבוש השמירה – תנועת "השומר"
בני העלייה ה-1 וה-2 סבלו ממעשי שוד וגניבה ולכן במושבות העלייה הראשונה שכרו שומרים ערביים, בדואיים שלא אחת שיתפו פעולה עם גנבים. התחיל מאבק על העברת השמירה ליהודים וזאת ע"י עולי העלייה השנייה שחשבו שלא מספיק לכבוש קרקע ולהשיג עבודה יש גם להגן עליה. באמצעות השמירה תתחזק ההתיישבות היהודית בא"י וכך גם ייווצר היהודי החדש שמגן על עצמו בניגוד ליהודי בגולה שלא עשה דבר בכדי להגן על עצמו.

94 ארגון בר-גיורא בשנת 1907 הוקם ארגון בר-גיורא
היה מורכב מקבוצה קטנה של שומרים שעוד ברוסיה השתייכו לארגון ההגנה העצמית. חברי הארגון שילבו בין עבודה חקלאית לבין שמירה..המשימה לא הייתה פשוטה היה חוסר אמון מצד איכרי המושבות שיהודים מסוגלים להגן על המושבות ולאחוז בנשק. הם אינם שולטים בשפה הערבית , אינם מכירים את האזור וכו', חברי הארגון הצליחו במשימתם בהדרגה נמסרו לשמירתם מושבות נוספות. חברי בר גיורא התנו את קבלת השמירה בהעסקת פועלים יהודיים במקום וכך הושג השילוב בין כיבוש העבודה ולכיבוש השמירה. בניגוד ליהודי הגלותי הפאסיבי שלא הגן על עצמו בגולה הם האמינו שיש ליצור יהודי חדש האוחז בנשק ומגן על עצמו.

95 ארגון "השומר". בשנת 1909 בשל הביקוש לשמירה יהודית הוקם ארגון "השומר". אנשי השומר התלבשו כערבים, דיברו ערבית ולמדו את מנהגי הבדואים. עד מהרה הם הפכו לגורם מרתיע שזכה לכבוד גם בקרב הכנופיות הערביות. מטרות "השומר" : כיבוש השמירה - החדרת הרעיון של הגנה עצמית ע"י יהודים ששומרים על עצמם. גיוס שומרים עבריים שישמרו על הישובים . רצו ליצור יהודי חדש, לוחם אמיץ שיודע לשמור על עצמו ועל יהודים אחרים. הישגי תנועת "השומר" : ארגון השומר היה הארגון הראשון שביסס את השמירה העברית והוא הווה את הבסיס הביטחוני לכוח ההגנה העברי שקם מאוחר יותר. ארגון השומר צמצם את הגנבות וההתנכלויות וזכה לכבוד גם מצד כנופיות ערביות. אנשי השומר עסקו לא רק בהגנה על המושבות אלא עסקו גם בהתיישבות והקימו את המושבים: כפר גלעדי ותל חי . לסיכום: השומר הצליח לשנות את התדמית של היהודים מיהודים נרדפים ליהודים "חדשים", עובדי אדמה , יצרניים ולוחמים נושאי נשק ואחראים לביטחונם.

96 בשנת 1913 חלה ירידה בביקוש על השמירה היהודית ולארגון קמה התנגדות בחלק מהמושבות, הסיבות לכך:
המחיר הגבוה של השמירה. יחס נוקשה של השומרים כלפי הערבים – אנשי המושבות חששו מנקמה ערבית. הסתגרותם של השומרים ( הם לא הסכימו לקבל כל אחד ) והתנשאותם גרמה להתנגדות הן בקרב הפועלים והן בקרב האיכרים. עם הקמת ארגון ה-"הגנה" ב-1920 התפרק ארגון "השומר" וחבריו הצטרפו להגנה.

97 הארגונים שדיברנו עליהם:
מפעל התרומה של הברון רוטשילד שפה ברורה יק"א ועד הלשון העברית המשרד הארץ ישראלי ביפו. הצבי והחבצלת אגודת האיכרים אגודת הפרדס הפועל הצעיר אדום= כיבוש השפה. פועלי ציון כתום = כיבוש העבודה +פוליטיקה תנועת השומר כחול= כיבוש הקרקע ,התישבות ארגון בר גיורא צהוב= כיבוש השמירה

98 התנועה הציונית והישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה
קצת רקע : מלחמת העולם הראשונה: פרצה ב והיא כללה בתוכה מספר גדול במיוחד של מדינות שהיו מעורבות במאבק. מצד אחד היו מדינות המרכז:גרמניה אוסטרו- הונגריה והאימפריה העותומנית. מן הצד השני היו מדינות ההסכמה :צרפת בריטניה רוסיה איטליה וארה"ב. המלחמה פרצה על רקע סכסוך עם הירצחו של פרנץ פרדיננד יורש העצר של האוסטרי בידי אזרח סרבי. אך למעשה היו סיבות אחרות שבגללן החלה הלחימה הקשה כגון: סכסוכי שליטה על אזורים בתחומי האימפריליזם, דרישות של מדינות קטנות בנות ברית לזכות בהגדרה לאומית עצמאית, והתפוררותה ההולכת וגוברת של האימפריה העותומנית שיצרה רצון לנגוס בשלל (לדוג' מה שקרה בא"י) ועוד...

99 עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים
היו שלושה שלבים בהתייחסות של ההנהגה הציונית (שישבה פיזית במערב באירופה) כלפי מלחמת העולם הראשונה: ניטרליות- עם התחלתה של המלחמה התלבטה ההנהגה במי לתמוך ומה כדאי לעשות והייתה דילמה בשל העובדה שהיו יהודים שעלים רצו להגן בשני צידי הלחימה. וכן הייתה מחשבה מרובה מה יעלה בגורלו של הישוב היהודי במידה ותינקט עמדה כזו או אחרת. בתחילה נקטו את העמדה הניטרלית , פתחו סניף מרכזי של התנועה בקופנהגן שבדנמק (מדינה שלא הייתה מעורבת בלחימה) ולא הביעו תמיכה או פעלו למען צד זה או אחר.

100 2. ככול שנמשכה הלחימה הבינה התנועה הציונית שעליה להחליט על עמדה כלשהי ולתמוך באחד הצדדים שכן צעד זה יתן לה לגיטימציה להציג דרישות לאומיות לשטח בא"י בועידת השלום שתתכנס בסיום הלחימה . בקרב מנהיגי התנועה הציונית בגרמניה סברו שיש להצטרף למדינות המרכז (שאליהן הייתה שייכת ____) והם סברו שהקשרים הטובים עם גרמניה יתרמו להשפעת הגרמנים על העותומנים בנושא קבלת הצ'רטר להתיישבות בא"י. 3.מנגד היו בתנועה הציונית מנהיגים (לדוג' חיים וייצמן) שטענו שיש להדק דווקא את הקשר עם בריטניה ועם מדינות ההסכמה. הם טענו שאין מה לצפות מהשלטון העותומני שעויין את הציונות וראו בחסותה של בריטניה הזדמנות ליצור בת ברית שתעזור להם לקדם את רעיון הבית הלאומי היהודי בא"י.

101 התמיכה התבטאה במספר גדודים עבריים מטעם ההנהגה הציונית:
עם השתלשלות האירועים במלחמה כשהבינו "לאן הרוח נושבת" ו"שידן של מדינות ההסכמה על העליונה" כלומר שהן __ __ __ __ __ __. הבינו שיש לרכז את הכוחות בתמיכה לבריטניה. ולמרות ההתנגדות של חלק מההנהגה בשל החשש שתמיכה בצבא בריטניה יביא להקשחת היחס של האימפריה ליהודים בא"י. התמיכה התבטאה במספר גדודים עבריים מטעם ההנהגה הציונית: 1. "גדוד נהגי הפרדות" שסייע ע"י תובלה ואספקת תחמושת. 2.גדודי הקלעים המלכותיים 38,39 ו40. סך הכול גויסו כ4000 מתנדבים יהודים, התנדבות זו הייתה ביטוי ברור להתחזקות הלאומית בקרב היהודים. "עכשיו נוכל לקבל את ארץ ישראל בצורה ההוגנת לנו כאומה , רק אם דם יהודי יישפך על שחרורה, יהודים ונשק בידם". זאב ז'בוטינסקי

102 מדניות השלטון העותומני של ג'מאל פחה
מדוע השלטון התורכי רדף את היישוב היהודי? היו להם מספר מטרות: 1.להבטיח בדרכים שונות את נאמנותם של תושבי האימפריה , ואת השליטה המלאה עליהם לנתק את הקשר והזיקה בין היהודים למדינות האויבות לטורקיה להיעזר בתושבי הארץ כדי לספק את צרכי הצבא הטורקי בזמן המלחמה להיאבק בציונות שסמלה בעיני ג'מאל פחה, השליט הטורקי של הארץ, את האיום העיקרי על האימפריה העות'מאנית.

103 כישלון ההתקפות הטורקיות בתעלת סואץ (שהייתה בידי הבריטים) גרם לג'מאל פחה להגביר את משטר האימים על היישוב. ג'מאל פחה ראה בציונות את אוייבת האימפריה העות'מאנית, הפתרון בעיניו היה חיסול היישוב היהודי.(במובן של חיסול הפעילות הציונית ,לא רצח!). טורקיה לחמה ברוסיה, והיות שרוב מוצאו של היישוב היה ממזרח אירופה, נטו הטורקים לראות ביהודים כמרגלים לטובת רוסיה (מדינות ההסכמה). כל מי שנחשד באי נאמנות לתורכיה גורש מהארץ. המלחמה הביאה להפסקת עליית יהודים לארץ ישראל. העולים היהודים שכבר הגיעו ארצה ניצבו בפני דילמה, האם לקבל על עצמם אזרחות עות'מאנית ולהתגייס לצבא או לעזוב את הארץ.

104 דרכי הפעולה של השלטון העות'ומני כלפי היהודים
א. המשבר הכלכלי: כבר בשלב הראשון של המלחמה נוצר בארץ ישראל משבר כלכלי: עם פרוץ המלחמה אסרו התורכים על קיום קשרי דואר ומסחר עם אירופה. הקשר בין ארץ ישראל לגולה נותק, והתרומות וכספי ה"חלוקה" לא יכלו להגיע. זו הייתה מכה קשה, בעיקר ל"יישוב הישן", שנתמך על-ידי כספי ה"חלוקה". הבנקים בארץ נסגרו מאחר שלא הוזרמו כספים לארץ, ולא ניתנה ליהודים אפשרות לאשראי. היישוב היהודי היה צריך לתמוך כלכלית בצבא התורכי שהיה בארץ. התושבים חוייבו בתשלום מס מלחמה . נטל המסים על היהודים היה כבד. הקשר עם אירופה נותק – עקב כך נפגע ייצוא פרי ההדרים. גם יבוא של מוצרים חיוניים לא הגיע לארץ. התורכים החרימו מהיישובים החקלאיים לטובת המלחמה גידולים חקלאיים, מצרכי מזון, ציוד, בהמות עבודה וסחורות. באביב 1915 פרצה בארץ מכת ארבה, שחיסלה יבולים רבים. בנוסף לרעב, החלו להתפשט מגפות. רבים מתושבי הארץ היהודים מצאו עצמם מחוסרי עבודה.

105 . גזירות התורכים: עם פרוץ המלחמה הוציאו התורכים הוראות חדשות ליהודי הארץ: ביטול הקפיטולציות - התורכים ביטלו את הקפיטולציות (הזכויות שהטיבו עם הנתינים בעלי האזרחות הזרה בארץ, כלומר: היישוב חדל להיות מוגן ע"י החוק האירופאי) משמעות ביטול הקפיטולציות הייתה: אובדן הפטור ממיסי האימפריה, אובדן האפשרות להישפט ע"י שופט חיצוני ממדינת האזרחות ולא מהאימפריה, וביטול האפשרות לשלוח דואר דיפלומטי (שהוא בטוח יותר למעבר של מכתבים ורכוש). חובת התעמתנות- יהודי הארץ חוייבו בקבלת אזרחות תורכית (עותמנית). 15 אלף יהודים ויתרו על אזרחותם הזרה והתעמתנו, על מנת להישאר בארץ. לעומתם, יותר מ-10 אלפים יהודים סרבו לוותר על אזרחותם, ונאלצו לעזוב את הארץ.

106 גיוס חובה לצבא התורכי- בתחילת המלחמה התגייסו יהודים רבים לצבא התורכי מתוך רצון להפגין נאמנות, אולם במהלך המלחמה החלו התורכים לגייס בכפייה לעבודות שונות עבור הצבא התורכי. השירות הצבאי היה קשה, משפיל ורבים ניסו לחמוק ממנו, חלק ע"י קבלת פטורים מיוחדים ( למשל: מי שהוכיח שיש לו תפקיד דתי). איסור על ביטויי ציונות - רצון התורכים להציג את המלחמה כמלחמת קודש מוסלמית (השלטון העות'מאני ראה את עצמו כאחראי וכמגן על המקומות הקדושים לאסלאם, הוא חשש לאבד את המקומות הקדושים בארץ הקודש ליהודים.) הביא לאיסורים שונים שקבעו התורכים לגבי היהודים. בין היתר נאסר על היהודים להניף את הדגל הציוני, להשתמש בבולי הקרן הקיימת או להציב שלטים בעברית (שלטי רחוב). כמו כן, על היהודים נאסר לשאת נשק, איסור שהביא לביטול השמירה היהודית ביישובים היהודים. בנוסף, נאסרה מכירת קרקעות ליהודים, ובתי ספר נדרשו ללמד את השפה הטורקית. השלטון העות'מאני גירש מן הארץ את המנהיגים הציונים (דוד בן גוריון, ישראל שוחט, ארתור רופין).

107 הגירוש הגדול - בשנת 1917 כאשר הבריטים עמדו לפלוש לארץ ישראל, השלטונות התורכים החליטו על גירוש יהודי תל- אביב ויפו. 5,000 יהודים נאלצו לעזוב את בתיהם, רובם עברו לגליל, חלקם לכפר סבא, אחרים לירושלים ולפתח תקווה. גירוש מנהיגי ההנהגה הציונית: בין היהודים שסרבו להתעתמן גורשו גם מנהיגי התנועה לדוגמא: יוסף טרומפלדור ודוד בן גוריון.

108 הצהרת בלפור במהלך מלחמת העולם הראשונה ניהלו ראשי הציונות ובראשם חיים וייצמן משא ומתן עם ראשי הממשל הבריטי, ובמיוחד עם משרד החוץ הבריטי במטרה להביא לפרסום הכרזה פרו-ציונית (הכרזה המכירה בזכותם של היהודים לריבונות על ארץ ישראל). המשא ומתן היה קשה והוביל קודם כל לניסוח כמה טיוטות, כשהראשונה שבהן נוסחה על-ידי המנהיגות הציונית, אך משרד החוץ הבריטי ביצע בו תיקונים והנוסח הסופי נשלח ע"י שר החוץ הבריטי, לורד ארתור ג'יימס בלפור, כמכתב אל הלורד ג'יימס רוטשילד, נשיא הפדרציה הציונית באנגליה , ב- 2 בנובמבר 1917.

109 "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה את ייסודו של בית לאומי לעם היהודי בא"י ותעשה מיטב מאמציה להקלת הגשמת מטרה זו, מתוך הנחה שלא ייעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של עדות לא יהודיות הקיימות בא"י או בזכויות ובמעמד המדיני, מהם נהנים יהודים בכל ארץ אחרת". ישנם שני חלקים בהצהרת בלפור: החלק הכולל את ההבטחה להקמת בית לאומי בארץ ישראל החלק הכולל את התנאים למימוש ההבטחה: שלא יפגעו זכויות של הלא יהודים בארץ ישראל ושלא יפגעו זכויות היהודים בכל מקום אחר בעולם.

110 "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה".
הניסוח בהצהרה הדילמה "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה". לא מצוין האם הבריטים מסכימים ומוכנים לייסד בית לאומי. הניסוח אינו מעיד על מחויבות אלא על הבעת רצון טוב. "ייסודו של בית לאומי לעם היהודי בא"י" לא ברור מה זה בית לאומי מבחינת החוק הבינלאומי- האם הכוונה למדינה ריבונית או לאוטונומיה בחסות בריטית. "בארץ ישראל " לא ברור מהם הגבולות לבית הלאומי, והאם הבריטים רואים בכל ארץ ישראל את הבית הלאומי או רק בחלק מארץ ישראל. כל צד יכול לפרש זאת כראות עיניו. "תעשה מיטב מאמציה " לא מצוין במפורש האם הסיוע של הבריטים יהיה דיפלומטי או מעשי. מה זה בעצם "מיטב מאמציה?. "מתוך הנחה שלא ייעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של עדות לא יהודיות הקיימות בא"י או בזכויות ובמעמד המדיני, מהם נהנים יהודים בכל ארץ אחרת". ישנם 2 תנאים – א.שלא יפגעו הזכויות האזרחיות של הגויים שישבו בארץ- לא ברור מדוע הם לא ציינו את הערבים בפירוש. בנוסף, האם כשהם כתבו לא לפגוע בזכויות האזרחיות הכוונה היא גם לזכות האזרחית של הערבים להקים מדינה . ב.בתנאי שהקמת הבית הלאומי לא תפגע בזכויות ובתהליך האמנציפציה שקיבלו היהודים במדינות אחרות, הבריטים לא יכולים להבטיח שהדבר אכן יתקיים.

111 האינטרסים למתן הצהרת בלפור (הגורמים/הסיבות לפרסום ההצהרה)
פרסום הצהרת בלפור מעלה תמיהות רבות: מדוע החליטה בריטניה לפרסם את ההצהרה, שיש בה תמיכה בהקמת בית לאומי לעם היהודי, מה שעלול היה לפגוע ביחסים של בריטניה עם העולם הערבי? מדוע פרסמה ממשלת בריטניה הצהרה אוהדת לציונות כאשר בא"י התגוררו 650 אלף תושבים ערבים לעומת 56 אלף יהודים? מדוע היא פרסמה את ההצהרה המדינית בשעה שצבאה עדיין לא השלים את כיבוש א"י? מדובר בשילוב של גורמים הכוללים אינטרסים ביטחוניים אסטרטגיים, פוליטיים ורגשות. הם שהניעו את ממשלת בריטניה לפרסם את הצהרת בלפור:

112 בריטניה ביקשה לשלוט בארץ ישראל ממספר סיבות :
א. שמירה על תעלת סואץ שהייתה אחד מעורקי (דרכי) התחבורה החשובים ביותר. ב.הבריטים רצו לשלוט על הדרך היבשתית מן הים התיכון למפרץ הפרסי (דרך חשובה להודו, שהייתה אחת מהמושבות החשובות של הבריטים).( הודו הייתה מקושרת למזרח התיכון בשתי דרכים מרכזיות שעברו בקרבת א"י: האחת עברה דרך סוריה, עיראק והמפרץ הפרסי, והאחרת- דרך תעלת סואץ וים סוף). ג. רצונם של הבריטים להתנער מהסכם סייקס-פיקו עם צרפת ולקבל את השליטה על ארץ-ישראל –הסכם סייקס –פיקו נחתם ב בחשאי בין בריטניה לבין צרפת, אשר במסגרתו חילקו ביניהן שתי המדינות את השליטה על שטחי האימפריה העות'מאנית לאחר נפילתה. הסכם זה העניק לצרפת דריסת רגל בצפון ארץ ישראל ( א"י אמורה הייתה להיות תחת שלטון משותף של שתי המדינות, מלבד שטח שמצפון לעכו שאמור להיות תחת שלטון צרפתי, ונמלי יפו וחיפה היו אמורים להיות תחת שלטון בריטי). בריטניה שעמדה לכבוש את א"י ורצתה לשלוט בה לבדה, חיפשה דרך לפתור עצמה מן ההתחייבויות לצרפת בהסכם סייקס-פיקו. ממשלת בריטניה האמינה כי פרסום האהדה לציונות יגרום לכך, שאחרי המלחמה תחלטנה המעצמות המנצחות כי היא מתאימה לקבל את א"י לידיה.

113 ד.ממשלת בריטניה רצתה להתחמק מקיום ההתחייבות שלה כפי שניתנו באיגרת מק-מהון(1915) – במהלך חילופי מכתבים בין הנציב הבריטי במצרים, מק-מהון, לבין השריף של מכה (ערב הסעודית), חוסיין, בריטניה מבטיחה להעביר שטחים, ובתוכם נכללת גם ארץ ישראל, לצורך הקמת מדינה ערבית עצמאית ותמורת זאת הערבים התחייבו לפתוח במרד ערבי נגד השלטון העות'מאני. (חילופי המכתבים לא נחתמו בחוזה ואף לא שורטטו מפות, אבל לאחר המלחמה הם שימשו בסיס לתביעות שתבעו הערבים ממשלת בריטניה).

114 .אמונה בהשפעה היהודית בעולם-
א. בריטניה האמינה כי תמיכה בציונות תביא לכך שיהודי אמריקה יתמכו במלחמה ובבריטניה וישפיעו על השלטון האמריקאני להצטרף למלחמת העולם הראשונה ( ארה"ב שמרה על ניטרליות עד אפריל 1917) ולתמוך בבריטים. הבריטים האמינו שליהודים יש השפעה פוליטית על הממשל ועל דעת הקהל בארה"ב והם יכולים להוות קבוצת לחץ על הממשל (ניתן לראות כיצד רעיון זה ביטא את המיתוס על אודות הכוח היהודי בעולם). ב. בריטניה רצתה למנוע את פרישתה של רוסיה מהמלחמה – ברוסיה נפל משטר הצאר בתחילת 1917, ובמקומו מונתה ממשלה זמנית דמוקרטית. היה חשש שרוסיה תרצה כעת לצאת מן המלחמה ותחתום על הסכם שלום נפרד עם גרמניה. מעצבי המדיניות הבריטית שיערו כי ליהודים ברוסיה יש כוח רב והשפעתם על הממשלה הזמנית חזקה, ולכן יוכלו למנוע את פרישת רוסיה מן המלחמה. בשבוע שבו פורסמה הצהרת בלפור התחוללה המהפכה הבולשביקית ברוסיה, וב-1918 פרשה רוסיה מן המלחמה וחתמה על הסכם שלום נפרד ם גרמניה.

115 3.הרצון למנוע מהיהודים לנטות לטובת גרמניה – חשש מפני הצהרה גרמנית-
בריטניה חששה שהיהודים יפנו לגרמניה כדי לקבל את חסותה להקמת בית לאומי יהודי. הגיעו שמועות שגרמניה עומדת להצהיר הצהרה בעד הציונות והדבר גרם ללחץ על ממשלת בריטניה להקדים את ממשלת גרמניה ולצרף את היהודים לצידם של הבריטים. 4. רגשות דתיים ומוסרים – א. חלק מראשי הממשל בבריטניה, כולל ראש הממשלה לויד ג'ורג', היו בעלי אמונה דתית-נוצרית שעל-פיה מחובתם לתמוך ברעיון של שיבת היהודים לציון, כי זו מולדתם לפי התנ"ך. ב. חלק מראשי הממשל בבריטניה, כולל שר החוץ הבריטי הלורד בלפור, סברו שמאחר ובמשך דורות העולם עשה עוול ליהודים הגיע הזמן לפצות את היהודים ולתקן את העוול

116 החשיבות של ההצהרה – 1.לראשונה זכתה התנועה הציונית להכרה בינלאומית ולתמיכה מאחת המעצמות הגדולות והיהודים הבינו את ההצהרה כהבטחה להקמת מדינה יהודית. 2.ההצהרה פורסמה בזמן המלחמה בתקופה קשה לתנועה הציונית ולישוב היהודי והיה בה גורם מלכד ומעורר תקווה. 3. הצהרת בלפור שמשה כקלף מיקוח עתידי של הישוב מול הבריטים והערבים. 4.ההצהרה הובילה לכך שהתנועה הערבית החלה להתארגן. 5. ב-1920 התכנסה ועידה בסן רמו שבאיטליה התקבלה החלטה על חלוקת שטחים שכבשו בריטניה וצרפת במזרח התיכון. כתוצאה מכך א"י נמסרה למנדט בריטי. חבר הלאומים אישר את כתב המנדט על א"י ונכללה בו גם הצהרת בלפור. כך קיבלה הצהרת בלפור תוקף של מסמך בין-לאומי מחייב. (עם אישורו החל שלטון המנדט הבריטי בא"י. השלטון הבריטי נמשך 30 שנה, והסתיים עם הקמת מדינת ישראל.)

117 העמדות השונות כלפי הצהרת בלפור
עמדת הציונים- רוב היהודים ראו בהצהרת בלפור הכרה בעם ישראל כאומה והכרה בזכותם של היהודים להקים בית לאומי בארץ ישראל. ההצהרה גם הובילה לעידוד העלייה לארץ ישראל . היהודים הלא ציוניים (היהודים המשתלבים) היו יהודים (בעיקר היהודים המשתלבים) שהתנגדו להצהרת בלפור,משום שהם חששו שהיא תפגע במעמדם ובזכויותיהם האזרחיות במדינות שבהן הם חיו. הם חששו מהתגברות האנטישמיות כלפיהם וגירוש יהודים לארץ ישראל. עמדת הערבים- הערבים התנגדו להצהרת בלפור וראו בה הפרה של ההתחייבויות שניתנו להם בחילופי האיגרות בין מק- מהון והשריף חוסיין. במסגרת המכתבים אנגליה הביעה את הסכמה להקים במזרח התיכון מדינה ערבית, אך אנגליה לא הסכימה במכתבים על הגבולות של המדינה והיכן היא תהייה והיא טענה שארץ ישראל אינה מתאימה,משום שהיא אינה מיושבת רק בערבים. הערבים מעולם לא השלימו עם הצהרת בלפור ונהלו נגדה מאבק גם באופן פוליטי (דיפלומטי) וגם באופן אלים (מאורעות תר"פ/תרפ"א (1920/1921).

118