דיני מכרזים ודיני רישוי עסקים יסודות המשפט העסקי יחידת לימוד ששית

מצגת בנושא: "דיני מכרזים ודיני רישוי עסקים יסודות המשפט העסקי יחידת לימוד ששית"— תמליל מצגת:

1 דיני מכרזים ודיני רישוי עסקים יסודות המשפט העסקי יחידת לימוד ששית
מנהל ציבורי: דיני מכרזים ודיני רישוי עסקים יסודות המשפט העסקי יחידת לימוד ששית

2 דיני מכרזים

3 התנאים הנדרשים מהליך ההתקשרות של רשות מנהלית
אדם או תאגיד פרטיים פועלים עבור עצמם ובכספם הם, לכן אין הצדקה להטיל עליהם חיובים מעבר לחובת ההגינות האלמנטרית כלפי הצד השני. המדינה אינה פועלת בכספה שלה אלא בכספו של הציבור וכנאמן שלו. מחובת הנאמנות החלה על המדינה, נובעת ההצדקה להטיל עליה חיובים נוספים על אלה החלים על כל אדם או תאגיד.

4 התנאים הנדרשים מהליך ההתקשרות של רשות מנהלית
מהם אותם חיובים נוספים אשר מן הראוי להטיל על המדינה? ניתן להצביע על שלושה חיובים:

5 התנאים הנדרשים מהליך ההתקשרות של רשות מנהלית
ניתן להצביע על שלושה חיובים: החובה לתת הזדמנות שווה לכל אזרחי המדינה ותושביה לזכות בחוזה. מהם הטעמים לחובה להעניק שיויון הזדמנויות?? חובתה של הרשות המנהלית לתת שויון הזדמנויות לכל בהתקשרותיה נובעת משלושה טעמים:

6 התנאים הנדרשים מהליך ההתקשרות של רשות מנהלית
א. היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית - זכות השיויון כזכות יסוד ב. חובת הנאמנות של הרשות המנהלית ג. תנאי להתקשרות אופטימלית - המציע שיציע את ההצעה הטובה ביותר הוא זה שיזכה בחוזה ולא תהיה הפליה בין המציעים

7 התנאים הנדרשים מהליך ההתקשרות של רשות מנהלית
החובה להתקשר בתנאים האופטימליים עבור הרשות, בהתחשב בנסיבות העניין. החובה להימנע ממשוא פנים וממראית עין של משוא פנים.

8 התנאים הנדרשים מהליך ההתקשרות של רשות מנהלית
חובתה של הרשות להימנע ממשוא פנים מתקשרת לבעיה ידועה הקרויה "בעית הנציג". כמו כן, חובתה של הרשות להימנע ממשוא פנים הינה בעצם חובתה להימנע משחיתות ומניגוד עניינים.

9 התנאים הנדרשים מהליך ההתקשרות של רשות מנהלית
בע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי נקבע כי גם כאשר פגם שנפל בהחלטת ועדת המכרזים הוא פגם מהותי, הנובע מטעות בתום-לב, ואין הוא גורם להפרת השוויון או לפגיעה בעקרון ההגינות, הרי שבית-המשפט לא ימהר להתערב בשיקול-דעת ועדת המכרזים כל עוד החלטתה אינה שרירותית או בלתי צודקת בעליל.

10 התנאים הנדרשים מהליך ההתקשרות של רשות מנהלית
בבג"צ 202/90 י.ב.מ. ישראל נ' מדינת ישראל נקבע כי בכל שיטת התקשרות ומשא ומתן, גם כאשר אין הרשות כפופה לדפוסים פורמאליים ונוקשים של מכרז רגיל או דמוי מכרז, חלים עליה כללי המשפט הציבורי והמשפט הפרטי המחייבים התנהגות הוגנת, תום-לב, אי-מתן יתרון לצד כלשהו, שמירה על כללי הצדק הטבעי, מניעת ניגוד אינטרסים וכן הדאגה, כי צדק לא רק צריך להיעשות, אלא צריך להיראות כי נעשה.

11 עע"ם 4011/05, דגש סחר חוץ (ספנות) בע"מ נ' רשות הנמלים (חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ)
העובדות 1. לקראת פקיעת הסכמי ההפעלה בין דגון לממשלה לקראת שנת 2003, פרסמה רשות הנמלים מיכרז, שתכליתו לפתוח לתחרות את זהות מפעיל ממגורות חיפה מכאן ואילך. 2. במסגרת המיכרז, נתאפשרה השתתפותם של מתחרים שיש להם מעורבות בשיעור מוגדר בשוק היבוא וההובלה של התבואות, ובצריכה של שירותי הממגורות. 3. הזוכות במיכרז הן שתי חברות שבכוונתן להתאגד ולהקים חברה מיוחדת לצורך הפעלת הממגורות. אחת מן החברות הינה גורם עיסקי הפעיל בשוק התבואות, וככזו הינה צרכנית של שירותי הממגורות. 4. המכרז נועד להפקיע את המונופולין של דגון בשוק הממגורות, לאחר שהיא ריכזה בידיה את חלק הארי של שירותי הממגורות בישראל במשך למעלה מחמישים שנה, ולחשוף לתחרות את בחירת מפעיל הממגורות. 5. העותרות בקשו בעתירתן לבטל את המכרז לניהול והפעלת הממגורות, ולחלופין, לאסור על מי שעוסק ביבוא, בהובלת תבואות לארץ ובתוך הארץ, או בסחר של תבואות, להשתתף במכרז.

12 עע"מ (מנהליים) 4011/05 דגש סחר חוץ (ספנות) בע"מ נ' רשות הנמלים (חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ), תק-על 2008(1), 2109 , 2114 (2008) טענתן המרכזית של המערערות בעתירה היתה כי אצילת סמכויות וחובות ציבוריות המוטלות על רשות הנמלים לגופים פרטיים, מחייבת אותה למנוע מצב שבו מפעיל הממגורות יימצא במצב של ניגוד עניינים. המערערות: העותרות בעתירה המינהלית, המערערות בפנינו, הינן חברות העוסקות בייבוא והובלה של דגנים לישראל, וככאלה הן צרכניות של שירותי ממגורות חיפה. המערערות לא השתתפו במכרז נשוא הערעור, ואין להן ענין בניהול והפעלה של הממגורות. טענתן כנגד המכרז מושתתת על חשש בעל אופי כפול: האחד - כי מתחרה שלהן בשוק ייבוא והובלת תבואות, העתיד להיות מעורב בהנהלה הפעילה של מפעיל הממגורות שזכה במיכרז, ינצל את מעמדו החדש לצורך השגת יתרון פסול עליהן במסגרת התחרות בין גורמים עיסקיים פרטיים בשוק הדגנים בישראל. והשני - כי מפעיל הממגורות, שבהנהלתו ישותף גורם עיסקי, עלול לפעול מתוך ניגוד עניינים, תוך העדפה פסולה או הפלייה פסולה בין צרכני השירות.

13 עע"ם 4011/05, דגש סחר חוץ (ספנות) בע"מ נ' רשות הנמלים (חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ)
6. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, ופסק כי המכרז, וזכיית חברות לוגי וכימוביל על פיו יעמדו בעינם, וכן קבע כי העתירה אינה לוקה בשיהוי. בית המשפט פסק כי השינוי בתנאי הסף של המיכרז היה נחוץ וראוי כדי להגביר את התחרות בבחירת המפעיל, ונוכח החשש למיעוט משתתפים במכרז על פי תנאי הסף המקוריים. 7. לטענת המערערות, תנאי המכרז וזכיית קבוצת לוגי וכימוביל, יוצרים חשש מהותי לניגוד עניינים, מובנה ויום-יומי, בכל אחד ואחד מתפקידי הממגורות הכוללים פריקה, אחסון ומסירה של תבואות. ניגוד עניינים זה אינו נפתר על ידי התנאים והמגבלות שהוטלו על המפעיל במכרז ואלה אינם מפיגים את החשש מפני פעילות פסולה תוך ניגוד עניינים על ידי גוף המופקד על מתן שירות ציבורי חיוני לציבור. 8. חברת נמלי ישראל מבקשת לאמץ את עיקרי פסק הדין של בית המשפט המחוזי, להוציא בענין השיהוי. היא חוזרת על עמדתה לפיה לא היה מנוס מלהגמיש את תנאי הסף המקוריים במכרז באופן מבוקר, שאם לא כן, היה נוצר קושי ממשי לפתוח את ההליך המיכרזי למתחרים פוטנציאליים רציניים.

14 החלטה שירותי הממגורות מהווים שירות נמל ציבורי חיוני שהרשות הציבורית אחראית לספקו בנמליה. השירות הניתן בממגרות חיפה הוא שירות מונופוליסטי, החולש על כ-75% מהשיעור הכולל של שירותי הפריקה והאחסנה של התבואות המגיעות לישראל. מאפיינים אלה הופכים את שירות הממגורות בעבר, בהווה ובעתיד - על פי רוח המיכרז - לבעל אופי ציבורי-מונופוליסטי לתקופה ארוכה. על נותן שירות הנושא אופי כזה חל איסור להימצא במצב של ניגוד עניינים ניגוד העניינים במפעיל הממגורות יוצר חשש ממשי לפגיעה בתקינות פעולתו. החשש מתבטא באפשרות כי אינטרסים עיסקיים המכוונים את התנהלותה של לוגי כגורם עיסקי בשוק התבואות ישפיעו על החלטות המפעיל ודרך פעולתו. החשש האמור מתעצם לאור העובדה כי מדובר בשירות ציבורי חיוני, בעל אופי מונווליסטי, הניתן לבעל זיכיון לתקופה ארוכה, העשויה להגיע כדי 15 שנים ביהמ"ש קובע כי הנזק לציבור בהותרה בעינו של פסול ניגוד העניינים בתנאי הסף במכרז, גובר על היתרון הטמון בהרחבת גורם התחרות לבחירת מפעיל עתידי לממגורות. הרחבת התחרות, על דרך הכללת מתחרים שיש בהם בעלי ניגוד עניינים מובנה, אינה שקולה בחשיבותה כנגד צמצום התחרות לגופים המנותקים מקשר עיסקי כלשהו לשוק התבואות, המבטיח הגינות חסרת פניות בהפעלת זכיון לשירות ציבורי רב שנים.

15 החלטה 13. משקלן המצטבר של התמיהות העולות ביחס לדרך התנהלותה של ועדת המיכרזים בענין מכרז זה, על אופיו הייחודי, בעל אופי ייחודי תורם את חלקו למסקנה כי תנאי הסף המתוקנים ותוצאות המיכרז על-פיהם נגועים בפגמים מהותיים ביהמ"ש קובע כי זכייתן של כימוביל ולוגי במתכונת הקיימת תתבטל, משהיא לוקה בפסול של ניגוד עניינים, ואפשר אף שהיא אינה עומדת במבחן דיני ההגבלים העיסקיים. את זכייתן של כימוביל ולוגי כקבוצה ניתן להכשיר אם ובמידה שלוגי תיקח על עצמה להתפרק לחלוטין, במישרין ובעקיפין, מכל אחזקה בגורם עיסקי הפועל בשוק ההובלה והיבוא של התבואות. אם יקויים תנאי זה, תוכל הקבוצה לממש את זכייתה במיכרז.

16 מהותו של מכרז חוק חובת מכרזים ותקנות חובת המכרזים אינם מגדירים את המושג "מכרז". ניתן להבין כיצד פירש מחוקק המשנה את המושג "מכרז" מתוך קריאת תקנות חובת המכרזים המפרטות את שלבי המכרז, את אופן הכרעה במכרז, את תפקידה של ועת המכרזים בניהול המכרז וכד'.

17 מהותו של מכרז "מסגרת פורמאלית להזמנת הצעות".
בבג"צ 688/81 מיגדה נ' שר הבריאות הגדיר השופט ברק את המכרז כך: "מסגרת פורמאלית להזמנת הצעות".

18 מהותו של מכרז בבג"צ 118/83 אינווסט אימפקט נ' מנכ"ל משרד הבריאות הגדיר השופט ברק את המכרז כדקלמן: "המאפיין את המכרז הוא קיומה של "תחרות מאורגנת", דהיינו יצירתה של מסגרת אירגונית, מעין "שוק", שבה מתבקשות ומתקבלות הצעות הנבחנות זו כנגד זו תוך תחרות חופשית ביניהן. מטרתה של מסגרת זו היא השגתן של הצעות, שהן הראויות ביותר מבחינתו של המזמין, תוך שמירת עקרונות יסוד של שוויון, הגינות וטוהר המידות".

19 מהותו של מכרז בע"א 6926/93 מספנות ישראל נ' חברת החשמל מסכם השופט חשין כך: "עיקרו של מכרז הוא ביסוד התחרות שבו – "ארגון" התחרות הינו יסוד משני – תחרות מוזמנת בין מציעים שונים על פרויקט נתון. המשך

20 מהותו של מכרז בע"א 6926/93 מספנות ישראל נ' חברת החשמל מסכם השופט חשין כך: ....מבחן זה משים על מצחו של "מכרז" תו זיהוי פורמאלי-צורני. על דרך השלילה:נ קיומו של "מכרז" באשר הוא אינו גוזר תוכן נורמות-של-מהות, לא באשר לדרכי ניהולו וארגונו של מכרז ולא באשר להגנה על אינטרסים של בעל מכרז ושל המציעים במכרז".

21 חובת המכרז על רשויות מינהליות בישראל
המקור הנורמטיבי העיקרי להטלת חובת מכרז על רשויות מנהליות הינו סעיף 2(א) לחוק חובת מכרזים, התשנ"ב-1992 הקובע כדקלמן: " המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה, לא יתקשרו בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על-פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו."

22 חובת המכרז על רשויות מינהליות בישראל
נבחן את החובה לערוך מכרז בשני מישורים: המישור הפרסונלי - כלומר, הגופים שעליהם מטיל החוק חובה לערוך מכרז כתנאי להתקשרויותיהם העיסקיות. במישור הענייני - כלומר, נבחן את סוגי ההתקשרויות הכפופות לחובה של עריכת מכרז וסוגי ההתקשרויות שאינן כפופות לה.

23 חובת המכרז על רשויות מינהליות בישראל
המישור הפרסונאלי במישור הפרסונאלי מטיל סעיף 2(א) לחוק חובת מכרזים חובת מכרזים על רשימה ארוכה של גופים, הכוללת את " המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים". הביטויים מוגדרים בסעיף 1 לחוק חובת מכרזים.

24 חובת המכרז על רשויות מינהליות בישראל
המישור הפרסונאלי כך לדוגמא מוגדר "תאגיד ממשלתי - "תאגיד ממשלתי" - חברה ממשלתית, חברת- בת ממשלתית, או תאגיד שהוקם בחוק".

25 חובת המכרז על רשויות מינהליות בישראל
המישור הפרסונאלי חברה ממשלתית מוגדרת בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה כ"חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית ממספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה או בידי המדינה יחד עם חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית".

26 חובת המכרז על רשויות מינהליות בישראל
המישור הפרסונאלי בה"פ (ת"א) 1027/02 אביב גלעדי נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל נקבע כי ההתאחדות לכדורגל, בהיותה גוף דו מהותי, כפופה לחובת עריכת מכרז ולעקרונות דיני מכרזים.

27 חובת המכרז על רשויות מינהליות בישראל
המישור הפרסונאלי גוף דו מהותי - "גוף שאופיו הוא דו-מהותי, כאמור לעיל, יחולו עליו הן כללי המשפט הפרטי והן נורמות המשפט הציבורי. הנורמות והכללים האמורים יופעלו תוך התחשבות באופיו המיוחד של הגוף, ולייחוד זה השפעה הן על העקרונות מתחום המשפט הפרטי והן על הנורמות מתחום המשפט הציבורי". (ע"א 294/91 חברת קדישא נ' קסטנבאום, פ"ד מו(2) 464)

28 חובת המכרז על רשויות מינהליות בישראל
המישור הענייני במישור הענייני קובע סעיף 2(א) לחוק חובת מכרזים כי חובת המכרז תחול לגבי "חוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים".

29 חובת המכרז על רשויות מינהליות בישראל
סעיף 2(ב) לחוק חובת מכרזים קובע כדקלמן: "לא יפלה עורך המכרז בין מציעים מחמת מוגבלות, מין, נטיה מינית, מעמד אישי, הורות, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, השקפה או חברות במפלגה; בסעיף קטן זה, "מוגבלות" - לקות פיסית, נפשית או שכלית כמשמעותה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח "

30 פטור מעריכת מכרז בעסקאות חוץ
סעיף 3 לחוק חובת מכרזים קובע כדקלמן: "שר האוצר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות לענין פטור מחובת מכרז להתקשרות בעיסקה עם מי שאינו תושב ישראל, או לענין עיסקה שביצועה נעשה מחוץ למדינה. "

31 פטור ממכרז סעיף 4 לחוק חובת מכרזים קובע כדקלמן:
"(א) שר האוצר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות - (1) סכומים או סוגי עיסקאות ונהלים לסיווג עיסקאות, שלגביהם, על אף האמור בסעיף 2 - (א) לא תהיה חובה לערוך מכרז כלל; (ב) לא תהיה חובה לערוך מכרז פומבי אלא מכרז סגור ותנאיו של מכרז כזה;

32 פטור ממכרז סעיף 4 לחוק חובת מכרזים קובע כדקלמן:
(2) סוגי עיסקאות שבהן תהיה ההשתתפות במכרז מותנית בתנאים שייקבעו; (3) סוגי עיסקאות שבהן ניתן לנהל משא ומתן עם המציעים שהצעותיהם נמצאו מתאימות, וכללים לניהול המשא ומתן; (4) צורת המכרזים ודרכי הזמנתן וקבלתן של הצעות מחירים, ואופן פרסומם של המכרזים ברבים;

33 פטור ממכרז סעיף 4 לחוק חובת מכרזים קובע כדקלמן:
(5) אופן הרכבתן ואיושן של ועדות מכרזים, ואמות המידה לבחירת ההצעות המתאימות; (6) הוראות מיוחדות ותנאים מיוחדים למכרזים לסוגיהם השונים של המוסדות והתאגידים שחוק זה חל עליהם; (7) כל ענין אחר הנראה לו דרוש לשם ניהול תקין והוגן של עיסקאות ובמטרה להבטיח את קבלת ההצעות שיעניקו את מרב היתרונות למי שערך את המכרז.

34 פטור ממכרז סעיף 4 לחוק חובת מכרזים קובע כדקלמן:
(ב) בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו, בין היתר, פטורים מחובת מכרז להתקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש ולהתקשרות שלגביה נתקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות המצדיקות עשייתה ללא מכרז, ותנאים למתן פטורים כאמור.

35 דיני רישוי עסקים

36 רישוי עסקים על פי חוק רישוי עסקים תשכ"ח , כל עסק המוגדר כטעון רישוי בצו רישוי עסקים חייב ברשיון לפתיחתו ולניהולו.

37 רישוי עסקים רשיון לניהול עסק הינו האישור, הניתן על ידי הרשות המקומית לבעלים של העסק הנדון, לפתיחתו ולניהולו בהתאם לתנאים, חוקים ותקנות, הקיימים מכח חוק רישוי עסקים, התקנות והצווים הנילויים אליו.

38 רישוי עסקים רשיון העסק בא להבטיח קיום תנאי תברואה בעסק, מניעת מפגעים ומטרדים לשכנים, מניעת סכנות לשלום הציבור, בטיחותם של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו, מניעת סכנות שמקורן בבעלי חיים, קיום דני איכות הסביבה, קיום דיני התכנון והבניה ומניעת דליקות.

39 למי נחוץ רישוי עסק? עסק מכל סוג שהוא - המוגדר בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשנ"ה , לרבות כל התיקונים שנעשו בו מאז פרסומו, חייב ברשיון.

40 למי נחוץ רישוי עסק? לדוגמא:
מסעדות, אטליזים, בתי קפה, חנויות ירקות, מזנונים, מאפיות, חנויות לממכר ממתקים, גלידה, עוגות ומשקאות קלים, בתי מלאכה מכל הסוגים, בתי חרושת מכל הסוגים, מוצרי מזון מכל הסוגים, רוכלות, חנויות לממכר דגים, מוסכים, מחסנים למוצרים מסוימים, כל מחסן מעל 50 מ"ר, כל חנות מעל 500 מ"ר.

41 למי נחוץ רישוי עסק? עסק טעון רישוי הפועל ללא רשיון צפוי לסגירה מינהלית מיידית, לתביעה משפטית, לקנסות כספיים כבדים ולהטלת עונשי מאסר.

42 מי פטור מחובת רישוי? מחובת רישוי עסק פטורים משרדים שונים של מקצועות חופשיים כמו עורכי דין, רואי חשבון וכיו"ב. כמו כן פטורים מרפאות לסוגיהם השונים, סטודיו להתעמלות, חדרי ישיבות, בתי ספר, גני ילדים, בתי תכנה וכו'.

43 מי פטור מחובת רישוי? ישנם גם עסקים מתחום המסחר שאינם חייבים ברשיון לניהול עסק, כגון: מכירת צעצועים, מכירת חלקי חילוף חדשים לרכב, כלי בית, כלי כתיבה וכו'.

44 הגורמים ברישוי עסקים גורמי רישוי
נותני אישור וגורמי הרשות המקומית המגישים לרשות הרישוי את דרישותיהם והערותיהם לצורך מתן רישיון העסק.

45 הגורמים ברישוי עסקים נותני אישור
גופים שהוסמכו על ידי השרים לתת אישור בהתאם לסעיף 6 לחוק, או להתנות את הרשיון או האישור בתנאים מיוחדים ותנאים נוספים בהתאם לחוק. המשטרה - מניעת סכנה לציבור משרד העבודה והרווחה - שלום העובדים ובטיחותם המשרד לאיכות הסביבה - איכות נאותה של הסביבה

46 הגורמים ברישוי עסקים נותני אישור
שירותי הכבאות - בטיחות בתחום מניעת דלקות ודרכי מילוט משרד הבריאות - הבטחת בריאות הציבור משרד החקלאות - מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים הרשות המקומית - אחריות כוללת של לתהליך הרישוי

47 הגורמים ברישוי עסקים רשות הרישוי
בכל רשות מקומית קיימת "רשות רישוי" שבסמכותה להוציא רישיון לעסק. בראש רשות הרישוי עומד ראש הרשות מקומית אלא אם הוא הסמיך אחד מחברי המועצה או פקיד בכיר למלא מקומו. עע"מ 469/03 השרון שרות טקסי בע"מ נ' גבריאל נבון - ממונה תכנון תחבורה ציבורית מחוזות תל-אביב, פ"ד נח(3), 729 , (2004)

48 שינוי בעסק הטעונים רישוי חדש
לא רק בית עסק חדש טעון רשיון עסק לניהולו. כל שינוי בבית עסק קיים כמפורט להלן חייב בהגשת בקשה חדשה: תוספת או צמצום שטח. שינויים בתכנית העסק, פנימיים וחיצוניים. תוספת או צמצום סוגי עיסוקים. שינוי בבעלות: תוספת או יציאת שותף, העברת בעלות, הכנסת מנהל קבוע וכו'. סגירת עסק.

49 מדוע חייבים ברשיון לניהול עסק?
קיימות תוכניות בנין עיר שונות לאזורי העיר השונים. כל תכנית מגדירה אזור המיועד למגורים, למלאכה, לתעשייה, למינהל, למסחר או לאזורים מעורבים. כמו כן לכל בנין יש תכנית והיתר בניה מפורטים המגדירים השימושים המותרים בו.

50 מדוע חייבים ברשיון לניהול עסק?
אין להעלות על הדעת כי יפתחו וינוהלו בתי עסק שלא במסגרת התכנון ההנדסי המקיף, כפי שאושר על ידי גורמי התכנון המוסמכים, אלא אם ניתן לכך אישור מיוחד מאת הגורמים המוסמכים.

51 מדוע חייבים ברשיון לניהול עסק?
קיימים בתי עסק הקשורים בבריאות הציבור והחייבים מכח החוק לעשות סידורים מוקדמים, לשמור על הנקיון ההיגיינה, תנאי תברואה נאותים ושמירה על שלום הציבור ובריאותו. קיימים בתי מלאכה ותעשיות המוציאים שפכים ופסולת, עשן וריחות לוואי, ועל מנת למנוע הוצאתם לרשות הרבים, יש לעשות סידורים מוקדמים הנדרשים לשם כך.

52 מדוע חייבים ברשיון לניהול עסק?
קיימות תעשיות מזון שלשם הפעלת קווי היצור שלהן דרושים אמצעים למניעת זוהמה ולכלוך, על מנת להבטיח מוצר על פי האישור והתקן הניתן ליצורו.

53 מדוע חייבים ברשיון לניהול עסק?
קיימים סוגי עסקים, שלהפעלתם דרושות דרכי גישה ושינויים במבנה, התקנת סידורי ביטחון, מתקני נוחיות, מים וכו'. לשם שמירה על כל אלה מתמשך התהליך עד לאישור בית העסק והוצאת הרשיון לניהולו, בכפיפות להוראות חוק רישוי עסקים ותקנותיו.

54 מדוע חייבים ברשיון לניהול עסק?
הרשיון מאשר, כי אכן נעשו, סודרו והותקנו כל אותם דברים המתירים הפעלתו של בית העסק, וכי מולאו כל דרישות החוק.

55 סוגי העסקים והרשיונות שר הפנים, לאחר שהתייעץ עם השרים לאיכות הסביבה, בטחון הפנים, העבודה, החקלאות, והבריאות, קבע בצו עשר קבוצות עסקים החייבות בקבלת רישיון לפני הפעלתם: קבוצה 1 - בריאות, רוקחות וקוסמטיקה. קבוצה 2 - דלק ואנרגיה.

56 סוגי העסקים והרשיונות קבוצה 3 - חקלאות ובעלי חיים. קבוצה 4 - מזון.
קבוצה 5 - מים ופסולת. קבוצה 6 - מסחר ושונות.

57 סוגי העסקים והרשיונות קבוצה 7 - עינוג ציבורי, נופש וספורט.
קבוצה 8 - רכב ותעבורה. קבוצה 9 - שירותי שמירה ואבטחה. קבוצה 10 - תעשיה, מלאכה, כימיה ומחצבים.

58 תנאים למתן הרישיון רשות הרישוי או נותן אישור רשאים להתנות את הרשיון, בשלושה סוגים של תנאים: תנאי מוקדם - יש לקיימו טרם מתן הרישיון תנאי ברישיון - תנאים שיש לקיימם דרך קבע תנאי נוסף - תנאי שהוסף לרישיון לאחר שהוצא

59 תהליך הרישוי בחינה של נתונים שונים ויישום של תקנות מקצועיות שהותקנו ע"י שרי הממשלה. הגשת בקשה לרשות הרישוי הכוללת מסמכים נלווים שפורטו בחוק, כגון תרשים סביבת העסק ותוכניות עסק.

60 תהליך הרישוי אם הבקשה מתייחסת למפעל מסוכן, על מגיש הבקשה לצרף תיק מפעל, בו מפורטים הסיכונים והאמצעים למניעתם כקבוע בתקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים), תשנ"ג לאחר בחינת הבקשה והמסמכים הנלווים, מעבירה היחידה לרישוי עסקים העתקים ממנה למחלקת מהנדס העיר, לרשות הכבאות ולגורמי האישור, לקבלת אישורם ותנאיהם או התנגדותם לפתיחת העסק.

61 עע"מ (מנהליים) 3416/09 עיריית ירושלים נ' רחל כהן תק-על 2010(3), 117 , 118 (2010)
ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (סגן הנשיא, כתארו אז, ד' חשין) מיום בתיק עת"מ 8005/08, בגדרו נצטוותה המערערת, עיריית ירושלים (להלן המערערת או העיריה) להעניק למשיבים רשיונות לרוכלות בשוק מחנה יהודה (להלן השוק).

62 טענות הצדדים עירית ירושלים ביטלה רשיון רוכלות לכמה סוחרים אך במקביל התירה לבתי קפה בשוק להציב כסאות על המדרכה. בתחילה טענה כי מדובר בפינוי נתיב לתחבורה. אחר כך טענה כי שינתה את היעוד של השוק והפכה אותו גם למקום בילוי ופנאי ולכן איפשרה לבתי הקפה להציב שולחנות. באשר לרוכלים – ניטען כי לא עמדו בתנאי הרוכלות

63 עע"מ (מנהליים) 3416/09 עיריית ירושלים נ' רחל כהן, תק-על 2010(3), 117 , 120 (2010)
לאחר העיון רואים אנו להיעתר לערעור. נקדים ונאמר, כי אפשר להבין את אי הנחת של בית המשפט קמא, נוכח עמדתה המתפתלת של המערערת, ששינתה עמדתה פעם אחר פעם, ובתוך כך גם את הנמקותיה לגבי בתי הקפה ובמידה לא מעטה גם לגבי הרוכלים. דברים אלה אינם מדיפים התנהגות ציבורית ראויה. ואולם, נראה לנו כי בכך אין כדי לשלול את האינטרס הציבורי, וכמובן הטיעון המשפטי עמו, התומך בערעור.

64 נימוקי ההחלטה א. זכות הרוכלות, המתבטאת בהעמדת דוכן על מדרכה עירונית, נתפסת במשפט הישראלי כזכות אישית בעלת אופי זמני ומתחדש, שהרי הדעת נותנת כי אין להעניק לפלוני זכות קניינית במקרקעי הציבור כנחלה מעתה ועד עולם. ב. יש קושי ב"חתימת קבע" של רוכלים ובהרחבת האחיזה במדרכות הציבור

65 נימוקי ההחלטה: רוכלות היא איפוא חריג, אם גם סטטוטורי, בדיני הקנין והתכנון והבניה; לרשות סמכות רחבה לגביה (הכפופה כמובן לביקורת שיפוטית), ועסקינן ברישיון אישי קצוב זמן. אין פירוש הדבר כי רוכל הוא חלילה כאסקופה הנדרסת בפני הרשות, אך ברי כי אינו נהנה ממעמד של קבע. ואל הפרט

66 הכרעה בענייננו שלנו לא חודשו, כנזכר, רשיונותיהם של המשיבים בשנת 2002 בנימוק של שינויים בהסדרי התנועה לקראת כניסתה של הרכבת הקלה. בין שאר הנימוקים נכתב, כי מעבר לשיקולים רגילים בחידוש רשיון, רישיון לרוכלות: "ניתן על מקרקעין של הציבור. הטענות המהותיות של הרשות אינן הפרת תנאי הרישיון... (אלא) שהמקרקעין עליהם מתנהל עסקו של הרוכל דרושים עתה לציבור למטרה אחרת (הדגשה במקור - א"ר)... אין לבחון את השאלה של אי חידוש הרשיון בתחום הצר של דיני רישוי עסקים . יש לבחון אותה בשים לב לכך שהעסק מתנהל במקרקעין שאינם של הרוכל. על כן, לא בכדי רישיון רוכלות הוא רישיון הניתן לשנה אחת, על פי דין, בניגוד לרישיון רגיל הניתן לצמיתות... תנאי כזה הוא תנאי המתחייב ממש מעצם טבעו של רישיון רוכלות. הוא גם בא למנוע אינטרס הסתמכות" (פסקה 11).

67 עע"מ (מנהליים) 3416/09 עיריית ירושלים נ' רחל כהן, תק-על 2010(3), 117 , 123 (2010)
אך חרף כל האמור ואחר הדברים האלה, נראה לנו כי יש מקום להיעתר לערעור. הגם שהתנהלות המערערת לא היתה כמצופה מרשות ציבורית, יש טעם בעמדתה הבסיסית, וזאת במישור הכללי ובמישור האינדיבידואלי כאחת. במישור הכללי אין דופי, כי בנושא כמו רוכלות על מקרקעי הציבור שמטבעו הוא בעל אופי זמני ולא קבוע, תינקט מדיניות של חידוש פניו של איזור השוק, וגם אם מתחילה תוארה המדיניות ככרוכה ברכבת הקלה - שינוי התפיסה הבסיסי לגבי רוכלות אינו כרוך בחוסר סבירות, בודאי לא כזה שיש להתערב בו.

68

69 להתראות במפגש הבא 