מפעלי קק"ל לפיתוח הנגב ויישובו במדינת ישראל דותן גורן

מצגת בנושא: "מפעלי קק"ל לפיתוח הנגב ויישובו במדינת ישראל דותן גורן"— תמליל מצגת:

1 מפעלי קק"ל לפיתוח הנגב ויישובו במדינת ישראל דותן גורן
מפעלי קק"ל לפיתוח הנגב ויישובו במדינת ישראל דותן גורן

2 הכשרת קרקע להתיישבות בשנות המדינה הראשונות טופלה ההתיישבות החקלאית בנגב ע"י "מפעל הנגב". במסגרת תפקידיו נדרש "מפעל הנגב", בשנים , לשקם את המשקים הוותיקים שנפגעו במלחמת העצמאות וליזום הקמה של יישובי עולים חדשים בנגב הצפוני (קריית גת, קריית מלאכי, יישובי הבשור) קריית גת, 1957

3 באותן שנים קק"ל סייעה ביצירת תשתית ליישובים החדשים והעסיקה את העולים בעבודות יזומות – הכשרת קרקעות לחקלאות, ייעור ונטיעות.

4 באמצע שנות ה- 50 הייתה קק"ל מעורבת בפיתוח חבל לכיש ועסקה בהכשרת הקרקעות להתיישבות באזור. תכנית חבל לכיש כללה הקמת של למעלה מ 20 נקודות יישוב, מרכזים כפריים ומרכזיים עירונים. התוכנית הצליחה מאד. חבל לכיש, 1954

5 לאחר מלחמת ששת הימים קק"ל עוסקת בפעילות נרחבת של פילוס דרכים, הכשרת קרקע והקמת יישובים באזורים חדשים ובהם אזור רפיח והערבה. בשנות ה- 70 קק"ל פיתחה את חבל הבשור בנגב המערבי. הגשר התלוי בנחל בשור

6 בקיץ 1995 החל פרויקט "נגב של צמיחה" המשותף לקק"ל, משרד החקלאות והסוכנות היהודית.
מטרת הפרויקט הייתה ליצור מסגרת-על למיזמים אזוריים שיתמכו בקידום המגזר ההתיישבותי על ידי תשתית נאותה להתפתחות החברתית והכלכלית. בבסיס התכנית עמד העיקרון ליצירת התמחות אזורית במועצות השונות, תוך ניצול ההבדלים בין המועצות והיישובים השונים.

7 בניית מאגר מים - נגב של צמיחה

8 בשנים השתפה קק"ל בהכשרת תשתיות ביישובים, עיירות פיתוח וערים ברחבי הנגב והערבה (הכשרות קרקע, בניית דרכי גישה, פיתוח שטחים ציבוריים, שילוט, שיקום שבילים, הקמת אתרי אשפה, פיתוח בתי ספר ותשתיות למפעלי ספורט ונופש).

9 קק"ל ביצעה את הפיתוח של חוות הבודדים שנוסדו ביוזמה מקומית ברחבי הנגב
קק"ל ביצעה את הפיתוח של חוות הבודדים שנוסדו ביוזמה מקומית ברחבי הנגב. כל חווה שכזו מנוהלת ע"י משפחה אחת או מספר מועט של מתיישבים. כלכלת החווה מתבססת על חקלאות ותיירות. חוות בודדים בנגב ובגליל.doc (כתבה מעיתון הארץ)

10 קק"ל פעלה גם לרווחת החיילים בבסיסי צה"ל ע"י הקמת פינות מפגש , בינוי מתקני ספורט וכושר, נטיעות וגינון. קק"ל התגייסה למען המאמץ הלאומי בתהליך ההתנתקות מרצועת עזה (קיץ 2005), למרות סערת הרגשות של חלק מעובדי קק"ל שהיו בעבר שותפים להקמת היישובים: תכנון וראייה רחבה של השטח תוך הגנה על היערות והשטחים הירוקים. ניהול שטחים פתוחים בהתאמה לשינוים הנדרשים מטבע הדברים. ייעור, נטיעות, פיתוח והעתקת דרכי נוף. הכשרת קרקע חקלאית (קרקע לחממות לחקלאי גוש קטיף) וקרקע למגורים. פיתוח דרכי ביטחון ודרכים חקלאיות.

11 פיתוח הקרקע לחקלאות פיתוח קרקעות לחקלאות פירושו הכשרת אדמה בלתי ראויה לעיבוד אדמה מעובדת. קק"ל פעלה במישור זה במספר דרכים: טיפול בתהליכי סחיפה ונזקי שיטפונות. העמקת ערוץ נחל בשור איגום מי שיטפונות

12 פיתוח מטעי האגבות – שתילת צמחים שמהם יפיקו חומרי גלם לתעשיית חבלים ושקים (פתרון חקלאי תעשייתי המתאים לקרקעות הנגב) בית חרושת לסיבי אגבות גידול אגבות

13 בשנות ה- 70 פעלה קק"ל לפילוס חולות נודדים ברצועת החוף ובפתחת רפיח.
הובלת אדמה אל הערבה ואזור ים המלח ופריסתה על תשתית עקרה. סיוע לנטיעות עצי תמר. קק"ל השתתפה במימון שטיפת קרקעות מליחות באזור ים המלח, בערבה ודרום בקעת הירדן.

14 פרויקט "נגב של צמיחה" - חקלאות
חממות בעידן פארקים של חממות – הוקמו בקרבה למקורו אנרגיה וכוללים בתי אריזה וקירור (10 דונם למגדל). הניהול מרוכז בידי גורם ציבורי המשכיר את החממות לחקלאים ובכך מקטין את הסיכון האישי של כל חקלאי. חממות בשדה ניצן

15 2. הדרים – העברת ענף ההדרים ממישור החוף לחבל הבשור – שם תנאי הגידול מתאים לענף זה. הכדאיות מותנית בשטחים מרוכזים, שימוש במים מוזלים (שפד"ן) והבטחת מים מעבר למכסה לפרדס המניב. היבולים בנגב המערבי גדולים המידה ניכרת מהיבולים במרכז ובכך יש תרומה לשמירת מעמדה של ישראל בשוק העולמי.

16 3. מדגה – פיתוח ענף הדייג בערבה, בכיכר סדום וברמת הנגב
3. מדגה – פיתוח ענף הדייג בערבה, בכיכר סדום וברמת הנגב. במסגרת זו הוקמו משקי דגים המנצלים את יתרונות האקלים והקרבה למים גיאותרמיים (מים ממעמקי האדמה הניחנים בחום עם מליחות גבוהה). יתרונו של גידול זה הוא שימוש במי בריכות הדגים להשקיית גידולים חקלאיים (ראה מאמר מצ"ב) מאמר בנושא - ערבה במזל דגים.doc בריכות דגים קיבוץ לוטן מדגה משאבי שדה

17 4. מטעי זיתים – בעקבות הגידול בביקוש לזיתים ושמן זית בארץ ובחו"ל החלו בגידול הזיתים בנגב כמטע בעל אופי תעשייתי המושרה במים מליחים. במה נבחנת הצלחתה של תכנית "נגב של צמיחה"? הכשרת אדמה בניית מתקני ייצור יצירת מקורות פרנסה למתיישבים פיתוח ישובי הספר (ישובים באזורי השוליים, בקרבת הגבול).

18 פיתוח מקורות המים – פעילות קק"ל בתחום המים
בעשור הראשון קק"ל שותפה בתכנון קו המים ירקון-נגב (נחנך ב והתחיל בהובלת מים ב- 1964). הסדרת ערוצי הנחלים ומניעת נזקי שיטפונות. הרחבת אפיקים, יישור והחלקת קרקעית אפיקים, הסרת מכשולים, העמקת ערוצים, יצירת מדרגות בקרקעית האפיק לויסות זרימה. בניית סכרי הגנה והטיית אפיקים. חיזוק גדות ערוצי נחלים ע"י דיפון באבן ושימוש ב"גביונים" – אבנים מסותתות מצופות בחוטי ברזל.

19 גביונים

20 הקמת מאגרים לאגירת מים – מי שיטפונות ומי קולחין וניצולם לצורך השקיה חקלאית ולהעשרת מי תהום. ע"י המים הנאגרים במאגרים אלה תורמת קק"ל לחיסכון במים שפירים בחקלאות והפניית מים לצריכה ביתית. למאגרים יש גם תפקיד בקליטת מי קולחין, ובכך הם תורמים אקולוגית לממשק מערכת סילוק הקולחין בארץ. מאגר ירוחם

21 קק"ל פועלת גם להקמת מכוני טיהור ועוסקת בפיתוח מעיינות.
מכון טיהור נחל שורק

22 סכרים ומאגרי מים מסייעים לא רק להעשרת משק המים והעלאת מפלס מי התהום, אלא יוצרים גם אתרי נופש וקיט (פארק אשכול, פארק גולדה, אגם ירוחם וכו'). פארק גולדה

23 מחקר עוד בתקופת המנדט החלה קק"ל לעסוק בתחומי מחקר שנועדו לפיתוח הנגב.
"מפעל נגב" – מטרתו הקמת תחנות ניסיוניות ומחקר במרחבי הנגב לבחינת תנאי הקרקע והאקלים. לדוגמה תחנה ניסיונית סמוך למשתלת גילת. בתחנה נערכים ניסויים בענפי המטע, הפלחה, הירקות והמספוא. קק"ל מיקדה את הניסויים החקלאים בגידולים שבסיכוי להתאקלמותם ותרומתם המיידית לכלכלה הם הרבים ביותר.

24 מאפייני המו"פים האזוריים:
מרכזים למחקר ולפיתוח (מו"פים) - המו"פים האזוריים בנגב הוקמו לקידום הפיתוח החקלאי של כל יחידה מרחבית באמצעות יצירת תנאי גידול המנצלים את יתרונותיה היחסיים: אקלים, אדמה, מקורות מים ואיכות כוח העבודה. מאפייני המו"פים האזוריים: מופי"ם פריפריאליים מיזם משותף למשרד החקלאות (מינהל המחקר החקלאי), קרן קיימת לישראל והחטיבה להתיישבות, המיועד לסייע לחיזוק החקלאות באזורי עדיפות לאומית בפריפריה. המופי"ם פרוסים לאורך גבולות המדינה. מופי"ם אלה מתמקדים באזורים שבהם שיעור המועסקים בחקלאות ושיעור ההכנסה מהחקלאות גבוהים.

25 4. מקיימים קשר הדוק של מחקר – פיתוח – הדרכה – יישום.
מופי"ם אזוריים אחרים שמתמקדים בביצוע מחקרים במסגרת אזורית / ענפית: נמצאים בגליל המערבי, בעמק יזרעאל, באזור המרכז (ירקות בעיקר) ומו"פ לכיש. מתמקדים בביצוע מחקרים במסגרת אזורית/ענפית מאפשרים שילוב של חוקרים מהמוסדות המרכזיים (בעיקר מינהל המחקר החקלאי) וצוותי מו"פ מקומיים. 4. מקיימים קשר הדוק של מחקר – פיתוח – הדרכה – יישום.

26 תרומת המו"פ לחקלאות הגברת כושר התחרות של חקלאות וחקלאי ישראל בזכות השיפורים האלה: חדשנות - פיתוח מוצרים חדשים וטכנולוגיות חדשניות - שיפור הייצור בגידולים הקיימים. שיפור האיכות של התוצרת. חיסכון במים והתאמת הגידולים לשימוש בקולחין ובמים מליחים, חיסכון בהוצאות והגדלת הרווחיות. חיסכון בכוח אדם ושיפור יעילות הייצור. סיוע בהעתקת החקלאות לפריפריה ושימוש בשטחים פתוחים. פיתוח חקלאות ידידותית לסביבה. פיתוח תשתיות מדעיות לאבטחת מובילות טכנולוגית בעתיד.

27 פרויקטים נוספים בתחום החקלאות
חקר המידבור ודחיקת המדבר (סוואניזציה). הדברת הזבוב הים תיכוני במסגרת פרויקט "ערבה נקייה", הנערך בשיתוף פעולה עם מלכת ירדן והרשות הפלשתינאית. קק"ל היא המובילה במחקר ובפיתוח אדמות הארץ שאינן מעובדות עדיין.

28 חינוך קק"ל פיתחה תכנית לימודים סביבתית המותאמת לכל הגילאים. במסגרת עבודתה החינוכית בשנים הראשונות לקיום המדינה, היו נציגיה שותפים בוועדה לקביעת שמות עבריים להרים, עמקים, מעיינות ואתרים בנגב. אלפי ילדים מהארץ ומחו"ל בילו בעשרות מחנות נוער בכל רחבי הארץ. במשך ימי המחנה עסקו החניכים חצי יום בייעור, או בחפירות ארכיאולוגיות, ואת מחצית היום השני הקדישו לפעילויות חינוכיות, ללימודים ולהכרת הארץ. מחלקת החינוך והנוער בקק"ל מפעילה בישראל שורה של מרכזים חינוכיים הכוללים מרכזי שדה ויער.

29 בשנים האחרונות מפעילה קק"ל את פרויקט מעו"ף
בשנים האחרונות מפעילה קק"ל את פרויקט מעו"ף. זוהי תכנית חינוכית-סביבתית חדשנית המיועדת לתלמידים עולים חדשים ואוכלוסיית הפריפריה בנגב כדוגמת עיירות הפיתוח אופקים ומצפה-רמון. הקמתן של פינות קק"ל בבתי ספר במוסדות חינוך ממלכתיים. החזרת ה"קופסא הכחולה" של קק"ל לבתי הספר. תיעוד מפעל ההתיישבות בנגב.

30 אקולוגיה מחלקת הייעור של קק"ל התמחתה בייעור מדברי ופיתחה שיטות נטיעה ייחודיות לעצי יער. למימוש תכניותיה הקימה קק"ל משתלות. בין מפעליה הבולטים היו נטיעת שדרות, בדרך כלל כפולות, בצדי דרכים, כמו גם חורשות ליד יישובים שניטעו לצורכי ביטחון והסוואה, בעיקר אקליפטוסים, ברושים ואשלים. מאוחר יותר ניטעו יערות גדולים ורצופים בשולי ואדיות למניעת סחף. המטרות בתיכנון יערות בנגב, מלבד הפגנת הנוכחות בשטח הן: שימור הקרקע מסחיפת רוח ומים ובלימת תהליכי מידבור. שיפור איכות האוויר על ידי קליטת אבק, פיח וגזים. שיפור הנוף וכיסוי המדרונות הקרחים בצמחייה. שיפור איכות החיים על ידי יצירת אתרי נופש ובילוי בחיק הטבע. שיפור התשתית הכלכלית לתיירות, למרעה ולתפוקת עץ. שיפור תשתית ההתיישבות על ידי הקמת שרשרת יישובים לאורך הגבול. יערות קק"ל משמשים גם בסיס לרעיית עדרי הבדווים החיים בסביבתם. הם משתמשים בגזם העצים להסקה.

31 מגדל תצפית יער להב בסוף שנות ה- 80, בעקבות האינתיפאדה הראשונה, נוספה לקק"ל משימה לשמירת היערות מפני שריפות חבלניות - בעזרת הקמת מערך גדול הכולל תצפיות אש, כבאיות ועשרות פועלי ייעור.

32 במסגרת פרויקט "נגב של צמיחה", שהחל באמצע שנות ה- 90, נעשו פעולות הייעור ביערות קק"ל בשלושת המישורים האלה: יער כרקע ותשתית תיירותית. יער כמכשיר אקולוגי סביבתי. יער כמלווה תהליכי פיתוח באזוריים עירוניים. יער ומאגר יתיר

33 פעולות קק"ל בדחיקת המדבר ומניעת מידבור - הזנחה וניצול יתר הופכים חלקים נרחבים באזוריים צחיחים למחצה למדבר, דבר שמוביל אף לשינויים אקלימיים המחמירים את התהליך. המידבור מתאפיין בפגיעה במגוון הצומח והחי, בהגברת סחף הקרקע ובירידה בפוריותה. המידבור מתאפיין בפגיעה במגוון הצומח והחי, בהגברת סחף הקרקע ובירידה בפוריותה. לפני שנים אחדות יזם אגף הייעור במינהל לפיתוח הקרקע בקק"ל פרויקט לבלימת תהליכי המידבור ולדחיקת המדבר (סוואניזציה), שנועד להגביר את פוריות הקרקע בנגב סוואניזציה בנגב

34 קק"ל יצרה עד היום כ- 500 לימנים המשמשים למגוון מטרות:
במסגרת פעולות קק"ל לדחיקת המדבר הוכשרו לימנים לנטיעות בצדי הדרכים בנגב. לימן הוא כינוי לאגן סכור קטן, המשמש לאיגום מי גשם באזורים בעלי אקלים צחיח. בקרקעיתו נוטעים חורשות קטנות . קק"ל יצרה עד היום כ- 500 לימנים המשמשים למגוון מטרות: מרעה וצל לצאן. מקום שהייה ללהקות ציפורים נודדות. מקום מנוחה לחיילי צה"ל במהלך אימונים. חניוני נופש למטיילים. בלימנים הנגישים הציבה קק"ל שולחנות פיקניק ואשפתונים לרווחת המטיילים.

35 תיירות ופנאי פיתוח התיירות בנגב מושפע מהעניין הרב שמגלים תיירים מהארץ ומחו"ל בתיירות אקולוגית ובתיירות מדברית. גורמי המשיכה של הנגב: נופים בראשיתיים (ללא התערבות האדם) שמעניקים חוויה רוחנית ואתגר פיזי. מגוון רחב של ערכי טבע ונוף המשולבים באתרים היסטוריים ייחודיים.

36 קק"ל פועלת רבות לפיתוח התיירות בנגב:
פיתוח אתרים בעלי ערך היסטורי ואתרי טבע ונוף. הכשרת דרכים לאתרים מעניינים - קק"ל פורצת דרכי נוף ודרכי יער המתאימים לטיולים ברגל, באופניים, ברכב פרטי וברכב שטח. קק"ל גם הכשירה מגוון צירי תיירות נושאיים (תרבות, ספורט אתגרי כולל רכיבת אופניים, אומנות סביבתית).

37 הכשרת אתרים לביקור הקהל, יוצרת בהם רקע ירוק וצל.
הפניית משאבים רבים לקידום ושיפור היער כמקום לנופש ופנאי - שילוט , חניונים, מסלולי טיול, נקודות תצפית ומתקני משחקים. שימור הקרקע והסביבה והדגשת הייחוד המקומי. תכנון והקמה של פרויקטים ופארקים מחוללי מפנה בערים ובעיירות הפיתוח בנגב, המהווים מנוף לפיתוח הערים והעיירות ולשינוי תדמיתן. שיקום ושיחזור המצפים בנגב (מצפה רביבים). חפירות ארכיאולוגיות ושיקום ושימור אתרי עתיקות ברחבי הנגב, כגון מצדה, ממשית עבדת ושבטה, כמו גם בשיקום בתי כנסת עתיקים בחורבת רמון ובחורבת מעון.

38 הקמת פארקים בנגב לתיירות ונופש
תמיכה בפעילותם של מוזיאונים ומרכזי מבקרים (הצריף של בן גוריון בשדה בוקר). הקמת פארקים בנגב לתיירות ונופש מערכת שבילי סיור, חי רמון, פארק פיסול מדברי במכתש רמון שיקום אגם ירוחם פיתוח גן לאומי "אשכול" הקמת פארק "גולדה" הכשרת פארק "ספיר" על כביש הערבה הקמת פארק "תמנע" הפיכת המזבלה העירונית אילת לפארק "צפרות ללא גבולות"

39 אגם ירוחם מכתש רמון מכתש רמון עבדת פארק תמנע פארק צפרות אילת פארק ספיר פארק גולדה פארק אשכול

40 מקורות מידע מאגר תמונות מאתר קק"ל
ערבה במזל דגים – אבי קורן ורמי אלון, הממשלה החליטה לקדם חוות בודדים בנגב ובגליל, צפריר רינת, עיתון הארץ,

41 סוף