הורד מצגת
המצגת נטענת. אנא המתן
1
פסיפס לוד מצגות קלריטה ואפרים מצגת מחודשת יולי 2009-דצמבר 2010
2
התמונות במצגת זו צולמו על ידינו למעט אלו שצוין אחרת
3
13 שנה אחרי שנתגלה בלוד וכוסה הוצג הפסיפס לקהל, לאחר שנסתיימה החפירה הארכיאולוגית שחשפה אותו בשנית. הפסיפס, אשר יוצא מהשטח לזמן מוגבל ויוחזר לעיר למושב קבע, יעמוד במרכזה של תכנית להפיכת העיר לוד למוקד תיירותי. רצפת הפסיפס בת ה- 1,700 שנה, מהמפוארות ומהגדולות שנראו בישראל, נחשפה בעיר לוד ב הפסיפס, המהווה פנינה ארכיאולוגית של ממש ומצב השתמרותו יוצא דופן, בגודל כ-180 מ"ר. הוא מורכב משטיחים צבעוניים שמתוארים בהם בפירוט יונקים, ציפורים, דגים, מיני צמחים וכלי השיט והמסחר הימי שהיו בשימוש באותה תקופה. ייעוד המבנה שבו מוקמה רצפת הפסיפס אינו ידוע. (9/7/09)
5
בסיום החפירה ב1996 , משלא נמצא תקציב לשימור ולפיתוח האתר לכדי תצוגה, כוסה הפסיפס, על מנת לשמור עליו מפני נזקי האדם והזמן. כעת, בתום מאמצים לגיוס הסכום הגבוה הנדרש לטיפול בממצא הייחודי, אתרה רשות העתיקות תרומה ייעודית מקרן לאון לוי, לצורך שימור ופיתוח האתר. שימור האתר בלוד יהווה מקפצה תיירותית ומנוף לשינוי תדמית העיר. הפסיפס נמצא במזרח העיר לוד, סמוך לכניסה מצומת גינתון. מראה כללי של הפסיפס. צילם: ניקי דוידוב
6
האתר תחום בין שני רחובות: רחוב החלוץ - המוביל לשוק, ורחוב סטרומה, המוביל למרכז ההיסטורי של העיר. מיקום האתר בסמוך לצירי תנועה ארציים, מאפשר רמת נגישות גבוהה, ויאפשר את הפיכתו לאתר בעל עניין כלל ארצי. העירייה, בשיתוף עם רשות העתיקות, מתכננות לקשור אותו למסלול שיכלול מספר אתרים היסטוריים בעיר. שורות הפסיפס המקושטות המפרידות בין השטיח הקדמי לשטיח הציפורים צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות
7
קודם להכרזה על תחילת העבודות בשטח, התקיים תהליך הידברות מורכב ובונה בין תושבי לוד, העירייה ורשות העתיקות. מאחר שלצורך שימורו, נדרשת הוצאה של הפסיפס מהשטח וביצוע עבודות שימור במעבדות רשות העתיקות בירושלים, חששו תושבי לוד שהפסיפס לא יוחזר לאתרו. מנהל רשות העתיקות, מר שוקה דורפמן, התחייב בפני התושבים שהעבודה על חישוף הפסיפס תעשה תוך שיתוף מלא של הציבור, וכן - שהפסיפס יוחזר לאתרו, תוך הכשרת המקום כאתר תיירות.
8
אין כיום מידע ארכיאולוגי נוסף על לוד בתקופה הרומית.
תיאור הממצא הארכיאולוגי הפסיפס נחפר בגבולות האולם, ומהקירות שתחמו את החלל שרדו אבנים בודדות. אורכו כ-17 מ' ורוחבו כ-9 מ'. לא ידוע מי הזמין את הפסיפס ומה היה תפקיד הבית והאולם. החופרת מעלה אפשרות, כי גודל האולם מרמז שהיה חלק ממבנה ציבור. הפסיפס מורכב משטיחים צבעוניים שמתוארים בהם בפירוט יונקים, ציפורים, דגים, מיני צמחים ואף כלי שיט. השטיחים הצבעוניים מוקפים במשטחי פסיפס לבן. עיצוב הפסיפס מושפע מפסיפסי צפון אפריקה. רבים מדגמי המשנה ניתן למצוא בפסיפסי אנטיוכיה. בניגוד לפסיפסים אחרים מהתקופה, אין בו תיאורים של בני אדם . המחקר הארכיאולוגי באתר אינו שלם, ואף שהעיר ידועה ממקורות היסטוריים, אין כיום מידע ארכיאולוגי נוסף על לוד בתקופה הרומית.
9
בעלי כנף - צילום Avishai Teicher
10
הערכת האתר הפסיפס יוצא דופן באיכות בנייתו, בתכניו ובמצב השתמרותו. הוא נמנה עם הפסיפסים המרשימים ביותר שהתגלו בארץ בכלל ומהתקופה הרומית בפרט. איכותו האמנותית מתבטאת בגודל האבנים, בעושר הגוונים ובכישרונו של האומן המבצע. רוב הפסיפס השתמר היטב, אף שקירות האולם כמעט לא שרדו. תכני הפסיפס מרמזים על קשרי תרבות עם צפון אפריקה ושליטה בידיעת החי והצומח האופיינית שם. תיאורי האניות מעשירים את המחקר על אודות השיט והמסחר הימי בתקופה הרומית.
12
ז'ק נגב, ראש ענף שימור אמנותי ברשות העתיקות, אומר כי האמנות בפסיפס לא שייכת לאזורנו, אלא יותר לאמנות הרומית האימפריאלית של צפון אפריקה, כמו טוניסיה ולוב. "רמת האמנות בפסיפס יוצאת מן הכלל, מאסטר-פיס שאין כמוהו בכל האזור. מי שהוביל את הרכבת הפסיפס היה מאסטר ברמה גבוהה והצוות היה מקצועי מאד. השתמשו פה בחומרים מגוונים ויקרים ביותר מהתקופה ההיא, אבני זכוכית לא שקופה מכל הצבעים. הירוק, הכחול - הם מזכוכית. מדובר פה על רצפה של כמאתיים מטר שנשארה בשלמותה, למעט נזק שלא ניתן לשחזור שנגרם מתעלה שנחפרה בשנות החמישים והחוצה באלכסון חלק מהפסיפס.
13
גביע - Avishai Teicher
14
הארכיאולוגית מרים אבישר שגילתה אותו מספרת שבתחילה נשלחה לחפירה פשוטה
כיוון שרצו להרחיב את רחוב החלוץ. הגילוי המרעיש דחה כמובן את ההרחבה במקום הספציפי הזה ואבישר המשיכה בתקופה מאפריל ועד אוגוסט 1996 לחשוף את פרטי הפסיפס המרשים. "הוא במצב יוצא מן הכלל, והתיאורים יוצאי דופן ונטורליסטים", היא אומרת. מספר מטרים מהפסיפס הגדול מצאה פסיפס נוסף, קטן יותר. אבישר חושבת שניתן ללמוד על המקום גם ממה שלא מופיע בפסיפס. "בסצינה המרכזית אתה מצפה לראות את אורפיאוס המנגן לחיות, שזו התבנית הרגילה", היא אומרת, "ואילו פה יש במרכז חיה מיתולוגית. כנ"ל בסצינה הימית, אלי הים חסרים כאן יש במקומם אוניות. לכן חושבים שמי שגר פה היה יהודי".
15
הכתבה פורסמה באפוק טיימס ישראל
... מרים אבישר מוסיפה שזה מתאים למה שידוע, שהחלק הזה של לוד היה יהודי (ומוסיפה שגם רבי עקיבא היה מלוד). אולם כנראה שהעיר החדשה יושבת בדיוק על העתיקה, וכך בשולי העיר מוצאים ממצאים רק מהתקופה הרומית העתיקה ולא מלפני כן. בכל מקרה בחלק זה של העיר היו ממוקמות וילות של עשירי העיר. הסיבה לכך שבשנת 1996 לא ניתן היה להשאיר את הפסיפס גלוי היא שמרגע החשיפה מתחילה להיות שחיקה והתכלות של פני השטח בשל שינוי האקלים. לכן, אחרי כמה צעדים נחוצים קוברים את הממצאים. נגב אומר שמה שנחשף בימים אלה אכן נשמר בדיוק כפי שהיה ב "הפסיפס מתוכנן להיראות מגובה אדם", הוא אומר, "ויש חלקים באמצע שלא ניתן לראות מהצד. אנחנו רוצים להגיע למצב שאנשים יוכלו ממש לדרוך ולטייל על הפסיפס, אבל זה דורש תחזוקה אחרת ומקצר את חיי הפסיפס", הוא אומר. "במוזיאון יש דרכים אחרות להציג", הוא אומר, "כמו תלת-ממד, תלייה על הקירות, תאורה מיוחדת וכו', אבל באתר ארכיאולוגי אין את זה". בחודשים הקרובים עומד הפסיפס להישלח למוזיאון המטרופוליטן בניו יורק ולהיות מוצג בו כבר במרץ במעבדות השימור של רשות העתיקות תיעשה עבודה רבה לפירוקו והדבקתו על בסיסים קלים חדשים, כל מטר מרובע ישקול בסופו של דבר כ-50 קילוגרם ויכלול כ-12,000 אבני פסיפס קטנות. בסופו של דבר יישלחו חלקים של בערך 2.5 מ"ר במטוס לניו יורק. תהיה זו עבודה מורכבת ביותר. הכתבה פורסמה באפוק טיימס ישראל
16
הפסיפס מורכב משטיחים צבעוניים שמתוארים בהם בפירוט יונקים ציפורים, דגים, מיני צמחים וכלי השיט והמסחר הימי שהיו בשימוש באותה תקופה. בעלי החיים המוצגים בפסיפס אינם בהכרח כאלו שחיו בארץ הם הוצגו בספר דוגמאות, ובעל המבנה בחר את הדמויות שמצאו חן בעיניו.
17
השטיח הקדמי השטיח הקדמי
18
תמונות מהשטיח הקדמי
25
שטיח הציפורים
26
צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות
שטיח הציפורים צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות
27
צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות
29
ניקי דוידוב רשות העתיקות
30
הפס החוצץ
31
סצינת הים
32
בשטיח הפסיפס הדרומי מתוארת סצינת ים ובה שלל דגי ים, אוניות סוחר, קונכיות ומעין סלים שהיו מיועדים כנראה לשליית צדפות. בצד הימני מתואר דולפין גדול. הקומפוזיציה החופשית והדגים הפונים לכיוונים שונים יוצרים את התנועה והזרימה בהתאם לתנועת המים.
35
שתי אוניות סוחר מתוארות בפירוט רב: אחת בעת שיט והשנייה (במקום שבו נפגע הפסיפס) עוגנת ומפרשיה מקופלים. מפתיע שאין באוניות דמויות אדם כמו בתיאורי שיט אחרים מהתקופה. לאוניה השטה מפרש פתוח ונפוח ממשב הרוח המחזק את התנועה בסצינה. לתיאור האוניות ערך חשוב בקידום חקר השיט בתקופה הרומית
37
השטיח המרכזי
38
שטיח הפסיפס המרכזי שטיח הפסיפס המרכזי הוא הריבוע שבו נתון מצולע בן שתים עשרה צלעות, הנחלק למצולעים משניים שבמרכזם מתומן. הצלעות עשויות בדגם "ניוש" – מקלעת של שתי רצועות. בכל קבוצה בת שלושה מצולעים מתוארים דג ושתי ציפורים. בכל מצולע פרט מרכזי. במרכז המצולעים הרבועים סצינה של בעלי חיים: בשניים מהם חיות טרף במהלך ציד, פינות הריבוע מעוטרות בזוגות דולפינים שביניהם קלשון של נפטון, אל הים.
39
נמר חברבורות טורף ראם
41
- נמר טורף ראם שדמו ניגר - Avishai Teicher
42
במתומן המרכזי סצינה בקומפוזיציה המושפעת מפסיפסים שהיו אופייניים למבנים בצפון אפריקה. הסצינה היא ייצוג תלת-ממדי. בחלקה האחורי מתוארים הרים שבראשם ניצבים אריה ולביאה זה מול זה וביניהם מקווה מים שבו מפלצת ים מיתולוגית לפניהם בשני מישורים , מתוארים בקומפוזיציה חופשית, בעלי חיים האופייניים לצפון אפריקה כמו פיל וג'ירפה. מורכבות התמונה והעמדת בעלי החיים אלה מול אלה יוצרת מתח בולט על רקע שאר הדמויות.
44
(מתוך כתבי מ. אבישר, א. עובדיה, ס. מוזניק ור. טלגם)
חקר המוטיבים האמנותיים בפסיפס לא הושלם ומוקדם לקבוע אם ההשפעות הסיגנוניות של פסיפסי צפון אפריקה ייחודיות לפסיפס זה או שהן חלק ממגמה רחב. (מתוך כתבי מ. אבישר, א. עובדיה, ס. מוזניק ור. טלגם)
45
ניקי דוידוב, רשות העתיקות
46
שטיח בעלי חיים
47
צילום תמונות: ניקי דוידוב
48
האגרטלים
49
נחשפו עקבות הרגליים של בוני פסיפס לוד
53
לפניכם כתבה שפורסמה בעיתונות ביום 7-8-2009:
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקר בפסיפס לוד: "נפעל לתת הזדמנות לאנשים מהארץ ומהעולם לראות את האוצר הזה בלוד" ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושרת התרבות לימוד לבנת, ביקרו ביום שישי האחרון באתר הפסיפס בלוד. ראש הממשלה אשר גילה עניין רב בממצא החשוב, הפגין בקיאות רבה באשר לאתרים הקיימים בלוד אשר נחשבים כאתרי תיירות בקנה מידה עולמי דוגמת כנסיית סנט ג'ורג' אשר מביאה ללוד עשרות אלפי תיירים מידי שנה. "הפסיפס הנהדר הזה הוא חלק מהפסיפס המהותי - הארכיאולוגי וההיסטורי, שמציין את מדינת ישראל ואת ארץ ישראל. יש פה אוצרות, תרתי משמע. אוצרות מן העבר, שיכולים להוות בסיס לתיירות מאוד ענפה בהווה ובעתיד ואני והשרה לבנת, שר התיירות ושרים אחרים נעבוד על כך כדי לתת הזדמנות להרבה מאוד אנשים מהארץ ומהעולם לראות את האוצר הזה". שרת התרבות, לימור לבנת, התרשמה מהפסיפס המדהים: "יש צורך באיגום כוחות במשרדי הממשלה כדי למנף את הפוטנציאל הקיים בלוד מבחינה תרבותית- תיירותית, ואקח זאת על עצמי".
54
אילן הררי, יו"ר הועדה הממונה לעיריית לוד, ביקש מראש הממשלה לאשרר ולקדם את החלטת הממשלה משנת 2002 לשיקום העיר לוד, אשר בין היתר מתייחסת גם לאתרי הארכיאולוגיה בעיר דוגמת אתר הפסיפס, כמנוף תיירותי לעיר, וכן להוביל החלטת ממשלה אשר תכיר בלוד כפרויקט לאומי. ראש הממשלה אשר גילה עניין רב ביקש כי תגובש תכנית אשר תבחן את האפשרות למנף את הפוטנציאל הקיים בלוד מהיבטים תיירותיים וכלכליים במטרה לעודד את ההשקעות בה. "אני אוהב ארכיאולוגיה ומאוד מעניין אותי לשלב בין ארכיאולוגיה לתיירות", אמר נתניהו."
55
דוברת עיריית לוד מסרה בנובמבר 2010 שדבר לא נעשה עד עכשיו מחוסר תקציב.
מאז הביקור ב07/08/2009 של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושרת התרבות והספורט, לימור לבנת במרכז הארכיאולוגי פסיפס לוד, ואחרי שהפסיפס הוצא מהמקום, עבר לשימור ברשות העתיקות ולאחר מכן הועבר למוזיאון מטרופוליטן בניו יורק. למרות ההבטחות להקים מרכז מבקרים במקום ולהחזיר את הפסיפס לעיר לוד כדי להפוך את הישוב למוקד משיכה לתיירים עד שנת 2011, דבר לא נעשה עד היום. דוברת עיריית לוד מסרה בנובמבר 2010 שדבר לא נעשה עד עכשיו מחוסר תקציב. אולי זה הזמן, כשכספים רבים מובטחים לעיריית לוד, להפנות חלק מכספים אלה לביצוע פרויקט חשוב זה. בלוד אתרים רבים שניתן לשלבם למכלול תיירותי אחד גדול וחשוב! כנסיה לצד מסגד. מוזיאון עדות ישראל
56
הכומר יוס שופרוני מתחת לשנדלייר מצופה הזהב. כנסיית סנט ג'ורג'
ג'ורג' הקדוש נאבק בדרקון נמצא על אפיק נחל איילון. גשר ג'ינדאס חאן אל חילו
57
התכנית הכללית לאתר הפסיפס
58
התכנון המוצע הפסיפס יוצג בהקשר רעיוני של חפירה ארכיאולוגית
התכנון המוצע הפסיפס יוצג בהקשר רעיוני של חפירה ארכיאולוגית. כדי להציג את הפסיפס בהקשר זה יותווה הפיתוח על רשת קורדינטות של חפירה (5X5 מ') ויכלול תאי שטח למחקר עתידי, לתצוגה, לפיתוח נופי ולצורכי שירותים שונים למבקרים. פעולות הפיתוח ייעשו בריבועים לפי הרשת, כשכל ריבוע מנותק בתשתיתו מהריבועים הסמוכים לו, וכך משיקולי מחקר ניתן יהיה לפתוח כמעט כל ריבוע לחפירה בלי לפגוע בתפקוד האתר. התכנון יקפיד על הבחנה בין מפלס השרידים והפעילות הארכיאולוגית לבין המתקנים המודרניים הנחוצים באתר. תהליך החפירה יקשר בין שכבת החיים הקדומה לזו המודרנית. ככל הניתן ייעשו פעולות החפירה בשיתוף מערכת החינוך המקומית כחפירה לימודית, בהדרכה מלווה. צמוד לאתר ניצב מבנה בבעלות המדינה. אם ניתן, יתפקד המבנה כמרכז לפעילות חברתית-קהילתית. האתר ינוהל ממרכז מבקרים קטן שיוקם צמוד לפסיפס, שבו ימכרו מזכרות. מחוץ לשעות הפעילות באתר ייסגרו חלקים ובהם ממצאים בעלי רגישות גבוהה. בפרק זמן זה יקודמו עבודות התכנון והביצוע, ובסופן יוחזר הפסיפס למקומו והאתר ייפתח לקהל. יערה שאלתיאל, פברואר 2009
59
מראה כללי של האתר לפי התכנית
60
הערה אישית: פסיפס זה, מהיפים שקיימים בארץ, נקבר משך שלוש עשרה שנים מחוסר תקציב! איש מהממונים על תקציב המדינה לא ראה לנכון להפנות את הכספים הדרושים כדי להפוך את הגילוי המדהים לכוח משיכה לעיר לוד, את היכולת של האתר למשוך תיירים רבים לאזור המקופח והנשכח על ידי הרשויות. אלפים נהרו לצפות בפסיפס בשלושת הימים בהם הוא הוצג לקהל, מה שמדגים כמה כספים אבדו לאוצר המדינה ולעיר לוד בפרט במהלך השנים הללו בהן היה הפסיפס קבור. עובדה זו מצביעה עד כמה, חישובים כלכליים אינם מנחים את הממונים על התקציבים. מטרתם של אלה חשבונאית בלבד: להקטין את תקציב המדינה על ידי צמצום פעילותה והורדת מיסים לשכבות המבוססות. ראו עד כמה מצומצמים מדי שנה תקציבי האוניברסיטאות, החינוך והתרבות בכל גווניה. עצוב שכל המשרדים הנוגעים בדבר, משרד החינוך והתרבות, משרד התיירות, והשלטון המקומי מקבלים את תכתיבי אנשי האוצר כעובדה מוגמרת. אנו מקווים שלא יהיה צורך להמתין שלוש עשרה שנים עד שנוכל לראות את פסיפס מגידו... אפרים וקלריטה (2009) כפי שציינו, עד כה, דצמבר 2010, דבר לא זז, חרף ההבטחות!
61
סרטון המראה את עבודות חשיפת הפסיפס, ניתוקו מהקרקע והעברתו לשימור ולתצוגה מחדש:
הפסיפס מוצג כעת (28/9/2010-3/4/2011) במטרופוליטן מוזיאון בניו יורק. הסבר ממצא על הפסיפס (באנגלית):
62
מפנים את האדמה שכיסתה את הפסיפס 13 שנה
63
ניקוי הפסיפס
64
ולהעברה לתצוגה במוזיאון מטרופוליטן בניו יורק
קהל רב מבקר באתר בשלושת הימים בהם נפתח האתר לתצוגה קודם שהוצא משם לשימור ולהעברה לתצוגה במוזיאון מטרופוליטן בניו יורק
65
כיסוי הפסיפס לשם שמירה
66
מנתקים את הפסיפס מהקרקע
69
אריזת הפסיפס קודם העברתו למוזיאון רוקפלר לצורך שימור והכנתו לתצוגה
71
הפסיפס מוכן להעברה ולתצוגה במטרופוליטן בניו יורק
72
פסיפס לוד מוצג במטרופוליטן מוזיאון בניו יורק
74
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
מקורות: קלריטה ואפרים הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
מצגות קשורות
