מערכת הדם.

מצגת בנושא: "מערכת הדם."— תמליל מצגת:

1 מערכת הדם

2 תפקידי מערכת הדם מערכת הדם היא מערכת ההובלה של הגוף.
מועברים: חמצן לתאי השריר טריגליצרידים וגלוקוז חומצות אמיניות הורמונים מפנה: פחמן דו חמצני חומצת חלב תפקיד חשוב וויסות חום הגוף.

3 הרכב הדם הדם מורכב מתאים ומנוזל הדם, הפלסמה. בדם
קיימים שלושה סוגי תאים: תאי דם אדומים, תאי דם לבנים, וטסיות דם. תאי דם אדומים: מכילים המוגלובין, הם חסרי מיטוכונדריה. 45% מנפח הדם הם תאי דם אדומים(המטוקריט). תאי דם לבנים: מהווים חלק ממערכת החיסון של הגוף. טסיות: ממלאות תפקיד חשוב בעצירת דימומים. פלסמה: היא תמיסה מימית עתירת מרכיבים ובהם גזים, מלחים, חלבונים, פחמימות ושומנים. הפלסמה מהווה בדרך כלל 5% ממשקל הגוף.

4 מחזור הדם המערכתי והריאיתי
מערכת הדם היא מערכת סגורה שכוללת משאבה(לב), עורקים, נימים וורידים. מערכת הדם מורכבת משני מחזורים: המחזור המערכתי(גדול) המוביל דם לרקמות הגוף והמחזור הריאתי(קטן) המוביל דם לריאות.

5 מבנה הלב הלב ממוקם במרכז בית החזה ומצוי בתוך שק סגור בעל שתי שכבות.
הלב מורכב מארבע חללים: עלייה ימנית, עלייה שמאלית, חדר ימני וחדר שמאלי. הלב השמאלי דוחף דם למחזור הגדול שמגיע לרקמות הגוף. הלב הימני דוחף דם לריאות דרך מחזור דם קטן. מחיצה שרירית עבה מפרידה בין הלב השמאלי ובין הלב הימני.

6 מסתמי הלב 4 מסתמים חד כיווניים.
המסתם התלת צניפי: נמצא בין העלייה הימנית לחדר הימני ומונע מהדם לזרום בחזרה לתוך העלייה הימנית. המסתם הריאתי: נמצא בין החדר הימני לעורק הריאה ומאפשר לדם לזרום לתוך עורקי הריאה לכיוון הריאות. המסתם הדו צניפי: נמצא בין העלייה השמאלית ובין החדר השמאלי ומונע חזרת הדם לעלייה השמאלית. מסתם אבי העורקים: נמצא בין החדר השמאלי לאבי העורקים ומאפשר לדם לזרום לתוך אבי העורקים לכיוון הרקמות. מסתמי הלב בנוים מרקמת חיבור. סגירתם ופתיחתם תלויות בהפרשי הלחצים משני צידי המסתם.

7 מבנה שריר הלב שריר הלב נקרא מיוקרדים.
עובי השריר שונה בחלקי הלב השונים. לחץ הדם במחזור הגדול גבוה בהרבה מלחצו במחזור הדם הקטן. סיבי שריר הלב דומים בכמה היבטים לסיבי שריר השלד: מכילים מיופיברילים נראים כשריר משורטט בנויים מאקטין ומיוזין

8 ברקמת שריר הלב קיים קשר פיזי בין קרומי התאים של סיבי
שריר הסמוכים. אזור הקשר נקרא דסקית ביניים. קשר זה בין כל סיבי שריר הלב מאפשר לדחף העצבי לעבור ישירות מסיב לסיב. המבנה הזה גורם לסיבי שריר הלב לפעול ולהתכווץ בו זמנית כאילו היו סיב אחד גדול, נקרא סינציטיום. באופן מעשי קיימים בשריר הלב שני מערכים של סינציטיום, אחד של העליות ואחד של החדרים. מאחר ששריר הלב פועל כיחידה אחת, השריר כולו מקיים את החוק הכול או לא כלום.

9 מחזור הפעילות של הלב. הפעילות החשמלית של הלב
כדי ששריר הלב יוכל להתכווץ, הוא חייב לקבל מתח חשמלי. החלק בלב שיוצר את הקצב העצבי העצמי, מכונה קוצב הלב הראשי וממוקם באזור שנקרא צומת הסינוס והעלייה.(s-a node) מצומת זה מתפשט הדחף העצבי בשריר העליות וגורם להתכווצותו. משריר העליות מגיע הדחף העצבי לאזור מיוחד אחר בעליה הימנית שנקרא צומת העלייה והחדר ונקרא קוצב לב המשני.(a-v node) מהקוצב המשני מועבר הדחף העצבי אל מערכת הולכה מיוחדת הנקראת מסילת היס וסיבי פורקינייה.

10 תאי קוצב הלב יכולות לפתח פוטנציאל פעולה ללא גירוי חיצוני.
להבדיל מסיב שריר שלד, סיבי שריר הלב אינם יכולים לקבל גירוי נוסף לפני שעברו הרפייה מוחלטת. על אף היות הלב בעל מערכת קוצב עצמאית הוא מושפע ממערכת העצבים האוטונומית. קצב העצמי של הלב כ100 פעימות לדקה. קצב הלב הממוצע של אדם כ70 פעימות בדקה.

11 רישום השינויים החשמליים המתרחשים בלב א.ק.ג.
רישום השינויים החשמליים המתרחשים בלב א.ק.ג. אלקטרוקרדיוגרם: אלקטרו= חשמלי, קרדיו= לב, גרם= רישום. כל גל ברישום הא.ק.ג. מתאר שינוי חשמלי ספציפי בלב ובאמצעותו ניתן לדעת מהו קצב הלב ולקבל מידע רב על ליקויים שונים בתפקוד הלב ובהם: הפרעות קצב, הפרעות באספקת דם לשריר הלב והפרעות בהולכת הדחף החשמלי בשריר הלב.

12 פעילות מכנית של הלב השלב הסיסטולי והשלב הדיאסטולי
פעילות מכנית של הלב השלב הסיסטולי והשלב הדיאסטולי שלב ההתכווצות של חדרי הלב והזרקת הדם אל אבי העורקים נקרא סיסטולה חדרית. שלב ההרפיה של חדרי הלב, שבו הם מתמלאים בדם, מכונה דיאסטולה חדרית. השלב הדיאסטולי כולל בתוכו תת שלבים אלה: הרפיה שוות נפח(ה) עם סיום הסיסטולה החדרית נסגרים המסתמים שבין החדר השמאלי ואבי העורקים ובין החדר הימני ועורק הריאה. שריר הלב עובר הרפיה, לחץ הדם בחדר יורד, ונפח החדר נשאר ללא שינוי.

13 מילוי מהיר(א) ירידת הלחץ בחדרים גורמת לפתיחה המסתמים שבין העליות לחדרים ולזרימה מהירה של דם, שהצטבר בעליות בזמן הסיסטולה החדרית, לכיוון החדרים. סיסטולה העליות(ב) התכווצות שריר העליות מתרחשת עם העברת הדחף העצבי מהקוצב הראשי דרך שריר העליות אל הקוצב המשני. התכווצות העליות מזרימה אל החדרים את יתרת הדם שהצטברה בהם. השלב הסיסטולי כולל בתוכו תת שלבים אלה: . התכווצות שוות נפח(ג) הדחף העצבי שהגיע לקוצב המשני, מועבר למסילות על שם היס, לסיבי פורקינייה ולחדרים וגורם להתכווצות שריר החדרים, שמעלה את הלחץ של נוזל הדם שנמצא בתוכם, גורם לסגירת המסתמים שבין העליות לחדרים. המשך ההתכווצות גורם לעלייה נוספת בלחץ ללא שינוי בנפח החדר. . הזרקה(ד) כאשר הלחץ בחדרים עולה על לחץ הדם שבאבי העורקים ובעורק הריאה, נפתחים המסתמים שבין החדרים לעורקים, והדם מוזרם אל מחוץ ללב.

14

15 קולות הלב קולות הלב נובעים מסגירת השסתומים.
עם סגירת המסתם בין החדרים לעליות (תחילת סיסטולה החדרית) נשמע הקול הראשון. בעת סגירת המסתמים בין כלי הדם לחדרים (סוף סיסטולה החדרית) נשמע הקול השני.

16 אוושות הלב אוושה היא רעשי זרימה של הדם בלב הנשמעים כאשר
ישנה אי תקינות של פעולת המסתם. אוושה סיסטולית: נשמעת בזמן סיסטולה חדרית ונובעת מ: היצרות של פתח מסתם אבי העורקים. אי ספיקה(כשל בסגירה) של המסתם שבין העליות לחדרים הגורמת לחזרה של דם לעלייה בעת התכווצות החדרים. אוושה דיאסטולית: נשמעת בזמן דיאסטולה ונובעת מ: הצרות של פתחי המסתמים שבין העליות לחדרים. אי ספיקת של מסתם אבי העורקים שגורם לחזרה של דם מאבי העורקים לחדר השמאלי.

17 שינוים מכנים של לחץ ונפח
ניתן לראות את הרישום החשמלי של הלב(א.ק.ג.), רישום קולות הלב(פונוקרדיוגרם), רישום נפח הדם בחדר ורישום לחץ הדם בחדר ובאבי העורקים במהלך מחזור פעילות אחד של הלב.

18 זמן 0 = תחילת התכווצות העליות(סיסטולת העליות)
החדר כמעט מלא בדם לחץ החדר עולה. תחילת התכווצות החדר לחץ עולה מעל 80מ"מ. נסגר מסתם בין עליות לחדרים. לחץ מעל 80מ"מ נפתח מסתם אבי העורקים הזרקת דם לאבי העורקים. דם בחדר פוחת= ירידה בלחץ ירידה מתחת ל80מ"מ, סגירת מסתם אבי העורקים. ירידה בלחץ מאפשר פתיחת מסתם בין עליות לחדרים ותחילת המילוי שוב.

19 צינורות הדם מבנה כלי הדם
צינורות הדם מבנה כלי הדם כלי הדם הראשיים שמרכיבים את מערכת הדם הם העורקים והוורידים. בעורקים זורם דם מהלב אל הגוף. הוורידים מובילים דם מהגוף אל הלב.

20 הדם יוצא מהלב דרך אבי העורקים ועורק הריאה.
עורק עורקיק נימים ורידונים וריד. הוורידים המגיעים מרקמות הגוף, מתנקזים לשני הוורידים החלולים, שדרכם חוזר הדם אל העלייה הימנית, ואילו הדם המגיע מהריאות מתנקז אל ארבעת ורידי הריאה שנכנסים לעלייה שמאלית.

21 דפנות הוורידים, דקות יותר בנויות מרקמת שריר
המסוגלת להתכווץ ולהתרפות, ובכך להצר או להרחיב את כלי הדם. הוורידים משמשים גם כלי דם קיבוליים מהווים מאגר דם בהתאם לצורכי הגוף.

22 בוורידים מצויים מסתמים מיוחדים חד כיווניים,
שאינם קיימים בעורקים ואשר מונעים זרימת דם בכיוון ההפוך.

23 בדפנות העורק יקים ישנה שכבת שרירים חלקיים
שהתכווצותם מקטינה את קוטר הצינורות ובכך מגדילה את התנגדותם לזרימת הדם. הם מכונים גם כלי דם התנגדותי ים והוא הגורם העיקרי המווסת את זרימת הדם באיברים השונים. העורקים מתפצלים ברקמות למספר רב מאוד של נימים חילוף חומרים בין הדם לנוזל הבין תאי ולרקמות. במנוחה פתוחים מספר מועט של נימים לעומת מאמץ. כלי הדם בגוף מסודרים במקביל

24 גל דופק הזרקת הדם מן החדר אל תוך אבי העורקים גורמת להתרחבותו.
בעת הרפיית החדר מזרים אבי העורקים את הדם שזרם אליו לעבר העורקים וחוזר, בשל גמישותו, לקוטרו הקודם. תנועה זו של התרחבות והרפיה מעוררת בדופן אבי העורקים גל הנע לאורך דפנות כל העורקים. גל זה הוא הדופק. גל הדופק משקף את קצב פעימות הלב.(HR)

25 אספקת דם ללב אספקת האנרגיה לפעולתו הרציפה של שריר הלב נעשית אך
ורק באמצעות המסלול האירובי.תאי שריר הלב מנצלים: פחמימות, חומצת חלב וחומצת שומן כדלק מטבולי. כמות מיטוכונדריה רבה מעידה על ההסתמכות הבלעדית בחילוף חומרים אירובי. שריר הלב נהנה מאספקת דם עשירה הנעשית על ידי העורקים הכליליים.

26 הוורידים הכליליים נפרשים לצדי העורקים ומתנקזים
אל וריד גדול הנקרא הסינוס הכלילי, וריד זה מרוקן את הדם הוורידי הכלילי ישירות לעלייה הימנית של הלב.

27 פעולת הלב בזמן מנוחה ובזמן מאמץ
כמות הדם שמוזרקת מהחדר השמאלי של הלב אל אבי העורקים במשך דקה אחת, נקראת תפוקת לב (CARDIAC OUTPUT Q). במצב מנוחה =Q 5 ליטר/דקה. נפח פעימה (SV STROKE VOLUME) הוא כמות הדם המוזרקת מחדרי הלב בכל התכווצות של הלב. תפוקת לב = נפח פעימה * דופק

28 קצב לב בזמן מנוחה אצל אנשים לא מאומנים קצב הלב במנוחה הינו 60-80
פעימות בדקה, ואילו אצל אתלטי סבולת מאומנים הקצב נמוך ומגיע ל40-50 פעימות בדקה. נפח הפעימה בזמן מנוחה: נפח פעימה במצב מנוחה נקבע על ידי שלושה גורמים: נפח מילוי: מושפע מהחזרה הוורידית(חוק פרנק-סטרלינג) לחץ דם באבי העורקים.(AFTERLOUD) יכולת התכווצות של שריר הלב.תלויה בתקינות השריר. במצב מנוחה הלב מזריק בכל פעימה רק כמחצית מנפח המילוי. אצל לא מאומנים מ"ל. אצל אתלטי סבולת מאומנים מ"ל.

29

30 תפוקת לב במאמץ תחילת המאמץ יש עלייה חדה ב Q, אחר כך עלייה מתונה
והתייצבות התואמת את הדרישות האנרגטיות של המאמץ. בזמן מאמץ מרבי Q מגיעה לערכים של פי 4-5 מאשר במצב מנוחה. Q המרבית של אתלטים מאומנים יכולה להגיע עד לערך ליטר/דקה.

31 נפח פעימה בזמן מאמץ נפח הפעימה אצל כלל האוכלוסייה גדל במאמצים תת
מרביים נמוכים עד בינוניים ומגיע לערכו המרבי בעצימות מאמץ של כ40% מהיכולת האירובית המרבית. אדם לא מאומן מ"ל. אתלטי סבולת מאומנים מגיעים לערכים ממוצעים של מ"ל. עלייה בנפח הפעימה תלויה: חוק פרנק-סטרלינג. הגדלת כוח ההתכווצות (השפעות עצביות). השפעות הורמונאליות.

32 קצב הלב בזמן מאמץ השינוי בקצב הלב בזמן מאמץ נובע מפעולתם של
אותם גורמים עצביים והורמונאליים, שמשפעים על עלייה בנפח הפעימה. Q נשמרת קבועה. SV יורדת הדרגתית. HR עלייה הדרגתית.

33 עלייה בטמפרטורה, מרחיבה את כלי הדם, אובדן
נוזלים בהזעה, הפחתה בנפח הפלסמה, הקטנה של החזר וורידי ללב שגורם לירידה בנפח המילוי ובנפח הפעימה. ירידה בSV, אך Q קבועה, גורמים לHR לעלות.

34 החזר וורידי ללב החזר וורידי בזמן מנוחה
כמות הדם המוחזרת ללב באמצעות הוורידים היא אחד הגורמים הקובעים את גודלו של נפח הפעימה במצב מנוחה. הגורמים הבאים מאפשרים את ההחזר הוורידי התקין ללב על אף מפל לחצים קטן: משאבת השרירים. משאבת הנשימה.

35

36 החזר ורידי בזמן מאמץ בזמן מאמץ חלה עלייה בQ שמחייבת גם עלייה בהחזר הוורידי. כוח ההתכווצות המתגבר של חדרי הלב. הגברת קצב ועומק הנשימה מייעלים את פעולת משאבת הנשימה. רפלקס התכווצות הוורידים המופעל בזמן מאמץ, גורם להפחתת יכולת הקיבול. האצת הפעולה של משאבת השרירים. היא הגורם הדומיננטי ביותר בהחזר הוורידי בזמן מאמץ.

37 חלוקת זרם הדם בזמן מנוחה ובמאמץ
ישנם מנגנונים אשר אחראים לחלוקה מחודשת של הדם לאברים השונים כך שהשרירים הפועלים מקבלים נתח גדול יותר מתפוקת הלב.

38 השינויים הבאים המתרחשים בזמן מאמץ מאפשרים את החלוקה מחדש של זרם הדם:
היצרות העורקים המספקים את הדם לאיברים שרמת פעילותם פוחתת במהלך מאמץ גופני. הרחבת העורקיקים המספקים דם לשרירים הפועלים. מנגנון נוסף הוא האצת ההיפרדות של החמצן מההמוגלובין ברקמות שמתבטאת בעלייה בהבדל תכולת החמצן בין העורקים לוורידים.

39 זרימת הדם ואספקת החמצן לשריר הלב בזמן מנוחה ובמאמץ
במצב מנוחה הלב מקבל באמצעות העורקים הכליליים כ250מ"ל דם בכל דקה.

40 לחץ דם לחץ הדם הוא הלחץ המופעל על ידי נוזל הדם על דפנות כלי הדם שבהם הוא זורם. הגורמים הבאים קובעים את ערכיו של לחץ הדם: תפוקת הלב. היחס שבין נפח הדם לנפח כלי הדם. גמישות העורקים. התנגדות לזרימה: חיכוך בין נוזל הדם לדפנות כלי הדם. החיכוך מושפע מ: צמיגות הדם. עליה בהמטוקריט מגדילה התנגדות לזרימה. אורך כלי הדם. קוטרו של כלי הדם. הגורם העיקרי אשר משפיע על ההתנגדות לזרימה הוא קוטר כלי הדם.

41

42 לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי
הערך הגבוה נקרא לחץ דם סיסטולי והוא נמדד כאשר הדם מוזרק לעורקים בזמן התכווצות החדר. הערך הנמוך נקרא לחץ דם דיאסטולי נמדד בעת מילוי החדרים. הערך האמצעי מתאר את הלחץ העורקי הממוצע.

43 תחומי ערכים מנורמלים של לחץ דם, הנמדדים
בעורק הזרוע אצל אדם בריא במנוחה, הם מ"מ כספית עבור לחץ דם סיסטולי ו70-90 מ"מ כספית עבור לחץ דם דיאסטולי. לחץ הדם ליתן למדוד בשיטה ישירה ובשיטה עקיפה.

44 הגברת לחץ מסביב לעורק. זרימת הדם נפסקת.(ב)
משחררים באטיות, פעימת דופק ראשונה(ג) הלחץ דם הסיסטולי. המשך הורדת הלחץ= זרימה עירבולית של דם (קולות קורוטקוף) הורדה נוספת של לחץ מביאה להיעלמות הרחשים. זרימה לוחית(ד). הלחץ הנמדד מוגדר כלחץ דם דיאסטולי. לחץ דם סיסטולי/לחץ דם דיאסטולי 120/80

45 שינויים בלחץ הדם בזמן מאמץ
תגובת לחץ דם למאמץ דינמי המערב קבוצות שרירים גדולות. מהגרף ניתן לראות עלייה הדרגתית בלחץ הדם הסיסטולי עם עלייה בעצימות המאמץ. לחץ דם דיאסטולי לא משתנה.

46 העלייה הניכרת בתפוקת הלב שחלה בזמן מאמץ, גורמת לכניסת נפח גדול של דם לעורקים הראשיים בזמן הסיסטולה, ולכן לחץ דם סיסטולי גבוה יותר.

47 תגובת לחץ הדם למאמץ דינמי המבוצע על ידי קבוצות שרירים קטנות
ככל שמסת השרירים הפעילה קטנה יותר כך ישנם פחות כלי דם פתוחים וההתנגדות לזרימת הדם גדלה.

48 תגובת לחץ הדם למאמץ איזומטרי
במהלך מאמץ איזומטרי נוצר לחץ מכני תוך שרירי על כלי הדם הגורם להקטנת קוטרם ולירידה בזרימת הדם בשריר. הגברת עומס על הלב= עלייה בדרישה מטבולית וצריכת חמצן, עלייה בתפוקת הלב, עלייה בדופק ו/או עלייה בנפח הפעימה= תגובת לחץ

49 פעולת ולסלווה כוללת שאיפה עמוקה מאוד של אויר לריאות
שלאחריה נסגר קנה הנשימה, ומתבצעת התכווצות איזומטרית של שרירי הבטן. הפעולה גורמת לייצוב ולקיבוע של הגו ולהארכת שרירי החזה לצורך הפקת כוח רב יותר.לחץ תוך חזי= חסימת וורידים, ירידה בחזרה ורידית, ירידה ב Q, ירידה בלחץ דם. ירידה באספקת חמצן לרקמות ולמוח= סחרחורות, התעלפות ואף אובדן הכרה.

50 וויסות ובקרה של פעולת הלב ומחזור הדם
בקרה עצבית מרכז הבקרה של הלב וכלי הדם מורכב מרשת של תאי עצב הנמצא בגזע המוח. בקרה עצבית על ידי מערכת העצבים האוטונומית (סימפתטית ופאראסימפתטית) משפיע על הלב, על החזרה הוורידית, על חלוקת הדם ועל פעולת בלוטת יותרת הכילייה.

51 בקרה עצבית על פעולת הלב עצבי מערכת הסימפתטית המגיעים ללב משחררים
נוראפינפרין וגורמים להאצת קצב הלב ולעלייה בעוצמת ההתכווצות ונפח הפעימה. העצבים של המערכת הפארא סימפתטית משחררים בזמן פעילותם אצטילכולין וגורמים לירידה בקצב הלב.

52 בקרה עצבית על כלי הדם עצבים סמפתטים שמשחררים מקצותיהם
נוראפינפרין, משפעים אחרת על כלי דם שונים בהתאם לסוג הקולטן. גירוי המגיע אל כל העורקיקים והורידים גורם להתכווצות כלי הדם. גירוי סימפתטי המגיע לעורקיקים המובילים דם לשרירי השלד ולשריר הלב, גורם להרחבת כלי הדם.

53 גורמים המשפעים על מרכז הבקרה
מרכז הבקרה מושפע ממרכזים גבוהים במוח, כמו התלמוס והיפותלמוס וכן מאזורים בקליפת המוח. השפעות אלו מתבטאות במצבי התרגשות, חרדה, בציפייה לקראת מאמץ.

54 דחף עצבי יורד מהמרכז הגבוה מרכז בקרה
מערכת הסימפתטית קצב הלב כוח ההתכווצות נפח הפעימה תפוקת לב. קולטנים רגישים לCO2 מדווחים למרכז הבקרה. קולטנים רגישים ללחץ דם מדווחים למרכז הבקרה. מרכז בקרה של מערכת הדם מקבל מידע נוסף מקולטנים בשרירים על מסת השרירים שפעילה במאמץ ועל זרימת הדם בשרירים ביחס לצורך המטבולי של הרקמה.

55 בקרה מקומית על כלי הדם ויסות ובקרה של זרימת הדם לשרירים הפועלים בזמן מאמץ נעשים בעיקר על ידי בקרה מקומית. הרחבת כלי הדם נעשית כתגובה לשינוים הקשורים בחילוף החומרים. הרחבת כלי הדם: השרירים מקבלים כמות הדם הנדרשת לצורך הפעילות המטבולית ולפיזור החום שנוצר. הרחבת כלי הדם גורמת גם לירידת ההתנגדות ההיקפית, ולכן מפחיתה את העלייה בלחץ הדם שנובעת מהגברת תפוקת הלב.

56 בקרה הורמונאלית על ידי יותרת הכילייה
ליבת יותרת הכילייה מפרישה לזרם הדם את ההורמונים נוראפינפרין ואפינפרין בעקבות גירוי שלה על ידי המערכת הסימפתטית בעת מצבי דחק וכן לפני מאמץ גופני ובמהלכו. השפעת הורמונים אלה על הלב ועל כלי הדם זהות להשפעות שנגרמות על ידי העצבים הסי מפתטים שמעצבבים ישירות את הרקמה.

57