חגים ואירועים דתיים של:

מצגת בנושא: "חגים ואירועים דתיים של:"— תמליל מצגת:

1 חגים ואירועים דתיים של:
הנוצרים , המוסלמים והדרוזים במעגל השנה

2 חגים של הנוצרים חג המולד
כל שנה ב-25 בדצמבר, וכבר בערב שלפני, חוגגים בכנסיות הקתוליות והפרוטסטנטיות בעולם את תאריך יום ההולדת של ישוע כבר בליל ה-24, ערב לפני. הקתולים והפרוטסטנטים הם שחוגגים את חג המולד, יום הולדתו של ישוע, ב-25 לדצמבר ומתחילים בחגיגות כבר בחצות הערב שלפני. זרמים אחרים בנצרות, כדוגמת המזרחיים והאורתודוכסים, חוגגים אותו בתאריכים שונים בתחילת ינואר, בהתאם להבדלים בין לוחות השנה - היוליאני והגריגוריאני (שהוא הלוח אותו אנו מכירים).  

3 חג המולד בטקס מיסת החצות משחזרים את סעודת הקודש ("הסעודה האחרונה") על ידי אכילת לחם קודש ושתיית יין בשיתוף הקהל. הטקסטים המוקראים שונים במקצת לעומת אלה הנשמעים במיסה הרגילה של ימי ראשון. אורכו של הטקס כשעה עד שעה וחצי, והוא כולל טקסטים מהתנ"ך והברית החדשה. בנוסף להקראת הפסוקים, פרשנות ודרשה של כהן הדת, שרות המקהלות בכנסיות שירי דת שונים.

4 חג המולד כנסיית הבשורה, אחד האתרים המקודשים ביותר בעולם הנוצרי
חג המולד כנסיית הבשורה, אחד האתרים המקודשים ביותר בעולם הנוצרי. על פי המסורת הנוצרית, הבזיליקה ממוקמת בתוך כנסיית יוסף הקדוש, במקום בו מריה הבתולה פגשה במלאך גבריאל, שבישר לה שתהרה את ישוע.

5 חג המולד בית לחם מקום הולדתו של ישוע הנוצרי
חג המולד בית לחם מקום הולדתו של ישוע הנוצרי כעשרה קילומטרים דרומית לירושלים שוכנת בית לחם, מקום הולדת ישוע הנוצרי. כיכר האבוס שבעיר העתיקה מספק מבט מרתק על ההמולה המקומית. מרבית המבקרים בעיר שמים פניהם אל כנסיית המולד המרשימה. זוהי אחת הכנסיות העתיקות ביותר בעולם, ובין האתרים הקדושים ביותר לנצרות. כיום נמצאות בתחומי כנסיית המולד כנסייה ארמנית, כנסייה קתולית רומית וכנסייה יוונית אורתודוקסית. שורשיה מגיעים מן המאה הרביעית לספירה, ועל פי המסורת היא ניצבת מעל המערה בה נולד ישוע, באבוס. במערת המולד ניתן לראות את הכוכב המפורסם שסימן את המקום המקודש. במקום מתקיימת מיסת חצות הידועה, המשודרת מכנסיית סנט קתרין הסמוכה, המתחברת לכנסיית המולד באמצעות שרשרת מערות ומדרגות

6 חג המולד מדוע ה25 בדצבר בברית החדשה לא מצוין תאריך לידתו של ישוע, אז למה דווקא בתאריך זה מתקיימים הטקסים ונתלים הקישוטים? את המועד קבעה הכנסייה, ותיאוריות שונות מנמקות את הבחירה דווקא ביום זה.  אחת מהן מסתמכת על אסטרונומיה ולוח השנה, ונשענת על שלושה תאריכים מסורתיים בנצרות: ה-25 במרץ, חג הבשורה, בו בישר המלאך גבריאל למרים על הילד שבבטנה - תאריך הסמוך ליום בו היום והלילה שווים באורכם; ה-24 ביוני, יום הולדתו של יוחנן המטביל הסמוך ליום הארוך בשנה (21 ביוני); , וה-25 בדצמבר, בדיוק תשעה חודשים אחר כך, מועד לידתו של התינוק ישוע ותאריך סמוך ליום הקצר בשנה (21 בדצמבר). "האביב בפתח, סמל להתחדשות, פריחה, לידה מחדש, וכך באווירה אופטימית כזו נתבשרה מרים על אשר בבטנה", ציטט עבורי מספר שהחזיק בידו, כהן דת נוצרי בכנסיית הקבר. אותו תאריך, ה-25 במרץ, היה גם המועד בו צוינה תחילת השנה בעולם העתיק עד שלוח השנה הגריגוריאני, שהפך את ה-1 בינואר ליום הראשון של השנה, נכנס לתוקף.

7 חג המולד מדוע 25 בדצמבר? יוחנן המטביל, שנולד לפי האמונה בשבוע הארוך בשנה מבחינת אור יום, היה זה שהטביל את ישוע בנהר הירדן. על פי הברית החדשה (יוחנן, ג', 30) אמר יוחנן בהתייחסות לישוע כי "הוּא (ישוע, ר.פ.) יִגְדַּל הָלוֹךְ וְגָדֵל וַאֲנִי (יוחנן המטביל, ר.פ.) אֶחְסַר הָלוֹךְ וְחָסוֹר". יוחנן התכוון לחשיבותו בהשוואה לחשיבותו של ישוע, אבל ניתן לראות שמיום הולדתו של יוחנן, הולך אור היום ומתקצר, ואילו אורו של ישוע, אור היום, הולך ומתארך החל מתאריך לידתו. הסבר נוסף לבחירה בתאריך קשור למאמץ שעשתה הנצרות בימיה הראשונים כדי להעביר אל חיקה בעלי אמונות פגאניות. במסגרת "מאמצי השיווק", אימצו הנוצרים תאריך של חג פגאני קדום שצויין בסוף דצמבר ובו חגגו את ניצחון האור על החושך - ניצחון שהושג בעקבות תפילות המאמינים אל האלים בתחינה לכך שימנעו מהחשכת העולם ויחזירו את אור השמש.  גם חנוכה הוא חג של אור, ונס פך השמן וניצחונם של היהודים על היוונים הופך גם אותו לחג בו נצחו כוחות האור את כוחות השחור. האם מדובר רק בצירוף מקרים? אני לא כל כך בטוח, אבל העיקר שכולנו חוגגים את סיום "נפילתה של השמש

8 חג המולד סנטה קלאוס סנטה קלאוס : יש האומרים כי מדובר בדמות פיקטיבית לגמרי, אבל גרסה אחרת טוענת כי ניקולאס הקדוש היה אדם אמיתי שחי באסיה הקטנה במאה ה-4 ונהג לחלק מתנות ולעזור לעניים. בשל אהבתו לילדים הפך ניקולאס לפטרונם ויום מותו צויין במקומות שונים בעולם. פיקטיבי או לא פיקטיבי, את דמותו המוכרת של סנטה קלאוס כמחלק המתנות האגדי, עיצבו דווקא מהגרים מאירופה בניו יורק של המאה ה-19

9 חג המולד סנטה קלאוס

10 חג המולד עץ אשוח עץ אשוח: מסורת זו הגיעה מגרמניה של ימי הביניים. העץ הירוק סימל את הניצחון על החורף ואת ההישרדות במהלכו. הקישוטים המוארים והנוצצים שמעטרים את העץ ייצגו את האור ואת האש - שרידים לחגיגות חורף שנהגו עמים אירופאים לקיים בעבר הרחוק יותר. היו שנהגו לתלות עץ ירוק כזה או אחר על דלתות בתיהם בשביל מזל. סוג של חמסה

11 חג המולד עץ אשוח

12 חג ההתגלות חג האפיפניה מתקיים לאורך שלושה ימים
חג ההתגלות חג האפיפניה מתקיים לאורך שלושה ימים. העדות השונות חוגגות את החג כל מספר עדות בתאריך אחר. הנצרות המזרחית המכונה אורתודוכסית, עבורה חג המולד הוא משני לחג ההתגלות. פרט נוסף שכדאי לדעת על הנצרות המזרחית (הכוללת בעיקר את הכנסיה היוונית אורתודוכסית והכנסיה הרוסית) הוא שהיא מנהלת את מועדיה על פי לוח השנה היוליאני. זהו הלוח הקלנדארי שקדם ללוח הגרגוריאני, בו אנו משתמשים היום. יוצא מכך שבעוד הקתולים ושאר העולם חוגגים את חג ההתגלות ב-6 בינואר, הוא נחוג ע"י הנצרות המזרחית ב-19 בינואר, שהוא ה-6 בלוח היוליאני. אחרי שיצאנו מתסבוכת הזמנים נוכל לחשב לאחור ולראות ש-6 בינואר מרוחק 12 יום מחג המולד, ולכן שם נוסף שלו, שנתפרסם ככותרת למחזה השייקספירי הנודע הוא "הלילה השניים עשר".

13 חג ההתגלות המילה הלאטינית 'אפיפניה' משמעותה – 'התגלות', או 'מניפסט'. ונזכיר בהקשר זה את אנטיוכוס ה-4 הידוע לשמצה מסיפור חנוכה, שביהירותו כינה עצמו 'אפיפנס' – כלומר התגלות האלוהים. בחג ההתגלות מציינים הנוצרים מספר אירועים: הראשון הוא ביקור המגושים, מלכים-קוסמים המגיעים מפרס לחלוק כבוד למשיח הנולד, בדיוק בתאריך זה. השני – הנס הראשון של ישוע – הפיכת מים ליין בחתונה בכפר קנא. והשלישי – וללא ספק המשמעותי שבהם את יום טבילת ישוע בידי יוחנן המטביל. יוחנן (כנראה דמות היסטורית) מתואר בברית החדשה כבבואה של אליהו הנביא – מאכלו חגבים, לחייו עוטות זקן עבות, ואזור עור גמלים לגופו. ממש כשם שאנו היהודים מכנים את אליהו "המבשר", וממתינים ש"במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד", כך בנצרות, יוחנן הוא המבשר את בואו של המשיח. חג ההתגלות הוא כנראה אחד החגים המוקדמים שהתפתח במסורת הנצרית, והוא קודם לחג המולד. אולם כמוהו אין לנתקו מסמיכות התאריכים ליום הקצר בשנה וראשית השנה האזרחית.

14 חג ההתגלות נהר הירדן במסורת הנצרית מתרחש אירוע הטבילה בנהר הירדן, קרוב לשפך ים המלח, בנקודה המכונה 'קאצר אל יאהוד', ומסמנת גם את מקום מעבר בני ישראל בכניסתם לארץ הקודש. שם – היה זה מנהיג בשם יהושע (ובתרגום השבעים נמצא את שמו של יהושע בן-נון מתורגם Jesus). שהעביר את בני המדבר את הירדן, להפוך מעם נודד לעם ריבוני, מעבר סימבולי. כך גם הפעם עובר כאן ישוע תמורה מאדם רגיל שנולד לבתולה, לבן אלוהים. מבחינה מעשית – מכאן תחל שליחותו של ישוע שתכלול נאומי הטפה ומעשי ניסים. הנצרות המערבית חוגגת בעיקר את ביקור המגושים, על שלש המתנות שהם מביאים: זהב, מור ולבונה. הכומר נוהג ללבוש בגדים לבנים, מברך את מי הטבילה, והילדים נוהגים לרשום על הדלתות את ראשי התיבות של שמות המגושים: קספר מלכיור ובלטשאצר, הנצרות המזרחית נוהגת להדגיש את הטבילה.

15 חג ההתגלות קאצ'ר אל יהוד קאצ'ר אל יהוד
חג ההתגלות קאצ'ר אל יהוד קאצ'ר אל יהוד הטבילה היא טקס החניכה לעולם הנצרי. הגם שאת הטקס ירשה הנצרות הקדומה מיהדות בית שני שהקפידה בטומאה וטהרה, הרי שבתיאולוגיה הנצרית היא קיבלה פירוש מחודש: אם נולדת ולא נטבלת, הרי, בעיני הנצרות, כאילו אתה נושא את חטא האדם הקדמון. רק הטבילה מטהרת אותך, ומכשירה אותך לקחת חלק בנצרות. טבילה במי הירדן נחשבה עוד בתק' בית ראשון לבעלת סגולות ריפוי. ודוגמה טובה נותן לנו הנביא אלישע בשלחו את נעמן הסורי לירדן להירפא ממחלת הצרעת. אתר ההטבלה הקדוש לנצרים בארץ הוא כמובן בשפך הירדן לים המלח המכונה 'קאצר אל יאהוד', הנקודה בירדן בה על פי המסורת חצו בני ישראל את הירדן בהנהגת יהושע, ולאחר כ-1,200 שנה מוטבל שם ישוע הנצרי בידי יוחנן המטביל. משך מאות שנים נהגו הצליינים שפקדו את ארץ הקודש לבקר במקום ולבצע בו טקס טבילה סימבולי. לאחר קום המדינה נמצא אתר ההטבלה המפורסם בשטח ירדן, והסתפח אל אתרי הצליינות הישראליים רק לאחר מלחמת ששת הימים. אולם השטח נפל באז' הגבול, וב-1981, הרבה לפני הסכם השלום עם ירדן הוחלט להקים אתר טבילה אלטרנטיבי בירדן, דווקא בקטע הצפוני, מדרום לסכר דגניה.

16 . הטבילה

17 עונת חג הפסחא התענית בדת הנוצרית התענית מייחסת לתקופה של ארבעים ימים לפני חג הפסחא, בהן נוצרים נוהגים לצום חלקית ולנהוג במנהגי אבלות, להתפלל ולבקש סליחה ומחילה מהאל. אולם ישנה הבדלים בין התענית הנוצרית המזרחית לבין התענית המערבית. מנהגי התענית מתחילים איפוא ארבעים ימים לפני חג הפסחא בנצרות המערבית ביום רביעי של אפר, בו נוהגים לאחר תפילה לפזר על מצחיהם של המאמינים אפר בצורת "צלב" לאות אבלות. בעוד שבנצרות המזרחית מתחיל הצום ביום שני הנקראה יום שני הנקי.

18 עונת חג הפסחא השבוע הקדוש
עונת חג הפסחא השבוע הקדוש תהלוכת חג הדקלים השבוע הקדוש הוא השבוע שלפני חג הפסחא. והוא שיאה של תקופת התענית. מועד התחלתו וסיומו של השבוע הקודש משתנה בין הזרמים השונים בנצרות. כך למשל בנצרות האורתודקסית השבוע הקדוש נפתח בשבת של לזרוס דהיינו בערב יום ראשון של הדקלים ומסתיים רק בערב חג הפסחא דהיינו בליל שבת. לעומת זאת בנצרות המערבית השבוע הקדוש נפתח רק בבוקר יום ראשון שלפני חג הפסחא ומסתיים ביום שישי הטוב, ובכך יום שבת הקדושה הוא תענית המיועדת בעיקר לנזירים ואנשי כהונה.

19 יום ראשון של הדקלים חג נוצרי המסמל את כניסתו של ישוע לירושלים אשר התקבל בברכות בהנחה של כפות דקלים. במהלך הימים של שני הקדוש ועד רביעי הקדוש, נוהגים בעיקר מנהגי אבלות, תפילה והודיה לכבדו ביקורו של ישוע בירושלים. אומנם אין פעילות פולחנית יוצאת דופן למעט ארצות דוברות ספרדית בהן מתקיים אירועי הפרוססיון - שמם של תהלוכה העוברת ברחובות העיר. משתתפיה לובשים תלבושות מיוחדות ונושאים את ארונו של ישוע שעליו פסלי איקונות. לפעמים מתנהלת תהלוכה מקבילה של נשים הנושאות את פסלה של מרים (מריה) אמו של ישוע. לפני התהלוכה מעטרים את הרחובות בהם תעבור השיירה במרבדי פרחים ונסורת צבעונית

20 יום חמישי הגדול ויום ששי הטוב
יום חמישי הגדול ויום ששי הטוב . יום חמישי הגדול מסמל את זיכרון הסעודה האחרונה אחד האירועים החשובים והמכוננים ביותר בדת הנוצרית. במהלך יום חמישי הגדול נוהגים כמרים לטבול את רגליהם של שנים עשר מאמינים מקומיים לנגד עייני המתפללים כריטואל חוזר של רחיצת רגליי שנים עשר השליחים בידי ישוע על פי הברית החדשה. מנהגים נוספים ביום חמישי הגדול קשורים למנהגים מקומיים בפורקלור המקומי. כך למשל בארצות סקנדיביה נוהגים ילדים מחופשים לקבצנים לצאת מדלת אל דלת ולבקש ממתקים ממבוגרים. בארצות קתוליות רבות נהוג להדליק מדורות, ולעלות באש בובת קש של יהודה איש קריות - השליח אשר הסגיר את ישו לרומאים על פי הברית החדשה - לאחר יום חמישי הגדול מתקיים יום זיכרון לצליבתו של ישו הנקראה "יום שישי הטוב" או יום שישי הגדול. יום שישי הטוב פותח באותה עת את הטריום דהיינו "שלושה הימים" שהם כאמור שלושת הימים המקודשים ביותר בנצרות. מועד הצליבתו של ישו איפוא הוא אחד החגים הפולחניים המכוננים בשנה הליטורגית הכנסייתית. בארצות קתוליות רבות נהוגה תהלוכה אשר משחזרת את רגעי הפסיון של ישו בוויה דלרוזה בירושלים על פי הברית החדשה. בארצות אחרות ליום נוסף פאן פולחני של צום קפדני ומנהגי אבלות.

21 שבת של אור בכנסייה המערבית יום שישי הטוב מסיים גם את צום התענית לההדטיות, ובכך נהוג בסוף יום שישי הטוב לאכול עם המשפחה ארוחה משפחתית אשר כוללת בעיקר אכילת ביצים, בנצרות המזרחית יום שישי הטוב הוא יום אבלות, וצום מחמיר שבו נהוג לאכול רק לחם ולשתות מים. בכל כנסייה אורתודוקסית ביום שישי הטוב, תצא תהלוכת לוויה שבה יישאו ארון קבורה, צלבים ומזבחות מעוטרות בפרחים אשר מסמלות אבלות. נשים וגברים כאחד ילבשו שחור. אופיו של יום שישי הטוב בנצרות המזרחית מסמל בעיקר עצב ואבלות ולכן מנהגיו הם כמנהגי לוויה. בתום התהלוכה נוהגים לחסות את הצלב שעליו גופתו של ישו מונחת ורק בערב יום שבת נוהגים להסירה כסמליות לתחייתו של ישוע . ביום שבת השקטה או יום שבת של אור בכנסייה הארותודקסית מתקיים טקס האש הקדושה. כאשר התהלוכה של כמרים ובישופים בכירים נושאת לפיד אש ומדליקה באמצעותו את נרות המאמינים. ביוון נהוג לדליק זיקוקי דינור בערב שבת הקדושה ולצלצל בפעמונים על מנת שכולם ידעו כי ישו קם מן המתים.

22 תמונה מיום ראשון של הדקלים

23 שבת של אור כנסיית הקבר י"ם

24 יום ראשון של פסחא התחייה: יומיים לאחר מכן, ביום ראשון, גילו חסידיו של ישו כי הוא קם לתחייה. יום זה הוא חג הפסחא ונחוג תמיד ביום ראשון בשבוע בתחילת האביב. לחג הפסחא ולמועדים הסמוכים לו אין תאריך קבוע בלוח הגרגוריאני. הנוצרים הראשונים ראו חשיבות בשמירת מועד החג ביום הראשון בשבוע שחל במהלך חג הפסח היהודי, ועל כן, קבעו את מועד החג על-פי הלוח העברי

25 כנסיית הקבר חצר הכניסה לכנסייה מכונה "פרוויס" (Parvis – "חצר" בלטינית). החצר עצמה והמנזרים סביבה מהווים חלק אינטגרלי מהכנסייה. בחצר, השייכת לשלוש העדות הגדולות המחזיקות בכנסיית הקבר: הלטינים, הארמנים והיוונים, מתקיימת פעילות ליטורגית, בעיקר בתקופת הפסחא. סביב החצר כנסיות ומנזרים השייכים ברובם ליוונים אורתודוקסים. מימין לכניסה דלת המובילה לכנסיית מיכאל הקדוש, הנמצאת בבעלות הקופטים אולם למעשה בידי האתיופים. ממנה ניתן לעלות לכנסייה העליונה (גם היא בבעלות הקופטים דה יורה אולם בידי האתיופים דה פקטו), כנסיית ארבע החיות. מכנסייה זו ניתן לצאת לגג הכנסייה המכונה "דיר אל סולטאן" המצוי בבעלות אתיופית ומכונה כך על שמו של שלמה המלך. מדרום (מימין) לכנסיית מיכאל הקדוש מנזר המוקדש ליוחנן השייך לארמנים. מדרום לכנסיית יעקב מנזר דיר אברהם השייך ליוונים אורתודוקסים וכולל את משרדי הנהלת כנסיית הקבר. במנזר צומח עץ זית המזוהה על ידי היוונים כעץ בו נלכד האיל בעת עקדת יצחק. משום כך מכונה המקום "דיר אברהם". מתחת למנזר, ולמעשה מתחת לרחבת הכניסה כולה, משתרע בור מים ענק, שהכניסה אליו היא ממרתפו של המנזר, בו נמצא גם חדר אוכל לנזירים, שמקורו צלבני וקירותיו מעוטרים בציורי קיר המשמש כמחסן. ממערב למתחם שלוש קפלות שנבנו כנראה עוד לפני התקופה הצלבנית, על ידי קונסטנטינוס מונומכוס ושופצו מחדש על ידי הצלבנים. הקפלה הדרומית ביותר מוקדשת ליעקב הקדוש, אחי ישו. יעקב היה גם בישופה הראשון של ירושלים. הקפלה הזו משמשת את הקהילה האורתודוקסית הערבית של ירושלים. במרכז קפלה המוקדשת למרים המגדלית. האתר המרכזי, הנראה כמו באר, מסמן את המקום בו, על פי המסורת, עמדה מרים המגדלית בעת הצליבה. בחלק הצפוני ביותר, מתחת למגדל הפעמונים, קפלה המוקדשת לארבעים המרטירים של סבסטיה (בארמניה).

26 ממנהגי הפסחא ביצי הפסחא וארנבי הפסחא הם מנהגים העתיקים מהחג עצמו, והיוו סמלי פריון. אכילת ביצה מבושלת כסמל לאביב הייתה נהוגה בחגיגות האביב של הרומאים וייתכן שמשם נובע מנהג אכילת ביצה קשה בליל הסדר כזכר לקורבן חגיגה (אך גם כאות אבלות על חורבןבית המקדש). הפרסים הזורואסטריים צבעו ביצים כחלק מחגיגת נורוז, ראש השנה שחל ביום השוויון האביבי. בנצרות קישרו בין הביצה כסמל להתחדשות ובין חזרתו של ישו מהמתים - לביצה נוספה משמעות סמלית חדשה, כסמל של אבן הקבר ממנו קם ישו בתחייתו. ייתכן שהביצה נקשרה לחג הפסחא כיוון שנאכלה לסיום התענית, תקופה לפני הפסחא בה התנזרו ממאכלים שונים, ביניהם ביצים.

27 כנסיית הקבר

28 חג העלייה השמיימה עליית האדון") הוא חג נוצרי הנחוג 40 יום לאחר חג הפסחא (ולכן חל תמיד ביום חמישי, ולעיתים נחוג בזמן שונה בכנסייה הקתולית ובכנסייה האורתודוקסית). החג מציין את עלייתו השמיימה של ישו (המתוארת בספר מעשי השליחים מתוך הברית החדשה), שהתרחשה, על פי המסורת הנוצרית, 40 יום לאחר תחייתו מן המתים. בכנסייה הקתולית, חג העלייה הוא אחד מ"חגי החובה" (Holy Days of Obligation), שבהם חובה על כל המאמינים להיות נוכחים במיסה ולהימנע מעבודה. בכנסייה האורתודוקסית נחשב החג לאחד משנים-עשר "החגים הגדולים". בחלק מהמדינות הנוצריות, בגרמניה ובמדינות סקנדינביה למשל, חג העלייה הוא יום שבתון כללי.

29 ל פי המסופר בברית החדשה, ישוע מנצרת התהלך בארץ הקודש ארבעים יום בטרם עלה לשמיים. מסורות רבות ושונות התחלפו לאורך השנים על גבי הר הזיתים. מכאן עלה לשמיים ומכאן גם יחזור כמשיח בחזון אחרית הימים. עלייתו זו לשמיים מסמלת את סוף תפקידו הארצי של ישוע ותחילת תפקידו הרוחני ועל כן חשיבותו הרבה של הר הזיתים והעלייה לשמיים.

30 חג הפנטקוסט פֶּנְטֵקוֹסְט (מיוונית: Πεντηκοστή) הוא חג בדת הנוצרית המציין את ירידת רוח הקודש על שליחיו של ישו חמישים ימים לאחר חג הפסחא, ומתקשר לחג השבועות ביהדות. הפנטקוסט מסיים את עונת הפסחא הוא חל ביום ראשון, שבעה שבועות לאחר יום ראשון של פסחא (או חמישים ימים בסך הכל כולל יום ראשון של פסחא עצמו, בהקבלה לספירת העומר שבין פסח לשבועות). בגרמנית הוא מכונה "Pfingsten" ("חמישים"), ובאנגלית "Whitsunday" או "Whitsun" ("יום ראשון הלבן"), על שם הגלימות הלבנות שנהגו המוטבלים ללבוש בערב החג (להלן).

31 חגים ומועדים נוספים הכנסייה הנוצרית הקתולית והאורתודקסית ציינה לאורך השנים חגים וחגיגות נוספות, על פי "ניסים", "התגליות" ו"עקרונות הדוגמה הנוצרית": חג הצלב - מציין את מציאת הצלב האמיתי לחג תאריכים שונים בקרב הקתולים נחגג ב- 14 בספטמבר. חג ההשתנות - נחגג ב-6 באוגוסט. מציין את השתנות ישו על הר התבור. חג עליית מרים - נחגג ב-15 באוגוסט. מציין את עליית מריה הקדושה השמיימה בקרב הכנסייה הקתולית, לעומת הכנסייה האורתודקסית שמציינת את תרדמת מרים שנקראה על כך (דורמציון). העיבור ללא חטא - נחגג ב-8 בדצמבר, על ידי קתולים בלבד. הוא מועד נוצרי, המוקדש לזכר כל אדם נוצרי אשר מצא את מותו בגלל דתו ואמונתו. המועד מצוין ב-1 בנובמבר בנצרות המערבית וביום ראשון הראשון אחרי פנטקוסט בנצרות המזרחית. בעולם המערבי ידוע יום זה כיום חופש רשמי.

32 חגים ומועדים באסלאם המוסלמים מציינים בדרך כלל מאורעות המצוינים בקוראן, הנסובים בדרך כלל סביב מעשי הנביא מוחמד. שני החגים העיקריים באסלאם הם עיד אל-פיטר ועיד אל-אצ'חא (חג הקורבן). החגים המוסלמיים נקבעים על פי לוח שנה ירחי ועל כן תאריכם משתנה בלוח השנה הלועזי. יום ששי הוא היום המקודש בשבוע עבור המוסלמים, יום שבו מתנהלת תפילה המונית במסגדים הכוללת דרשה (ח'טבה). לפיכך הוא מכונה בערבית "יום אל-ג'ומעה" (جمعة), כלומר "יום ההתכנסות". עם זאת, יום שישי אינו יום מנוחה (בדומה לשבת) והיום נקבע בשל בריאת אדם באותו היום. היום נקבע בקוראן בסורה 62, איה 9 ו-10

33 חודש רמדאן חודש הרמדאן במהלך חודש הרמדאן (رمضان) צמים המוסלמים מדי יום מעלות השחר ועד השקיעה. במהלך היום נאסר גם עישון, קיום יחסי מין, ועל המוסלמים להקפיד במיוחד שלא לרכל, להמר ולבצע חטאים מוסריים במהלך החודש הקדוש. מטרת הצום על פי הסורה השנייה בקוראן, היא להפוך את המוסלמים למאמינים אדוקים יותר. לילת אל-קדר לילת אל-קדר (لیلة القدر) חל בסוף חודש הרמדאן באחד מהימים האי-זוגיים מה-21 בחודש עד סופו (לפי המסורת המקומית). המוסלמים מאמינים כי ביום זה זכה מוחמד להתגלותו הראשונה על ידי המלאך ג'יבריל (מזוהה עם המלאך גבריאל במסורת היהודית- נוצרית). בלילה זה הוכתבה למוחמד סורת אל-עלק (הסורה ה-96 בקוראן). על לילת אל- קדר נאמר שהוא "טוב יותר מאלף חודשים" (סורה 97, איה 3). בנוסף, מאמינים המוסלמים כי בלילה זה נחרץ גורלם של הברואים לשנה הבאה.

34 ממנהגי רמדאן

35 עיד אלפטר (סיום רמדאן) עיד אל-פיטר (عيد الفطر) הוא החג המציין את סיומו של חודש הרמדאן, חודש הצום המוסלמי, ומצוין לפיכך בשלושת הימים הראשונים של חודש שוואל, החודש העשירי בלוח המוסלמי. עיד אל- פיטר הוא אחד משני החגים העיקריים באסלאם, הוא מכונה "החג הקטן" כיוון שהוא קצר ביום אחד מהחג העיקרי האחר - עיד אל- אצ'חא. בעיד אל-פיטר מקובל לקום מוקדם בבוקר וללבוש בגדים חגיגיים, רצוי חדשים. לאחר מכן מתפללים המוסלמים תפילה מיוחדות לרגל החג, אשר נערכות בקהל גדול. אחרי התפילה מתחילות החגיגות עצמן, במסגדים מחולקים דברי מתיקה ומשקאות קלים. מנהגים נוספים של החג כוללים נתינת מתנות לנשים ולילדים.

36 ברכות עיד אלפטר

37 תפילת עיד אלפטר באל אקסא

38 עיד אל אדחא (הקורבן) עיד אל-אדחא (عيد الأضحى) המכונה גם "החג הגדול" נחגג החל מהיום העשירי של חודש ד'ו אל- חג'ה, הוא החודש האחרון בלוח המוסלמי, ונמשך ארבעה ימים, התאריך מציין גם את תקופת החג' . בחג זה חוגגים המוסלמים על אדיקותו של הנביא אברהים שנכון היה להקריב את בנו ישמעאל לאלוהים (בדומה לעקדת יצחק בתנ"ך). בחג מקריבים המוסלמים בעל חיים בהודיה לאללה על שהציל את ישמעאל.

39 אלחג' (עליה לרגל)

40 ראש השנה ההיג'רית ראש השנה ההיג'רית
היום הראשון בחודש מוחרם הוא ראש השנה בלוח המוסלמי. יום זה אינו נחשב לחג באסלאם, אולם ברבות מהארצות המוסלמיות נהוג לציין אותו ביום חופשה ובחגיגות. בישראל יום זה נחשב כיום מנוחה וכיום חג המסמל את השנה החדשה למוסלמים בבתי הספר של המגזר הערבי וברשויות מקומיות ערביות.

41 המסע ממכה למדינה

42 עאשוראא עשוראא' עשוראא' (عاشوراء) הוא היום העשירי בחודש מוחרם, הוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. ליום זה משמעויות שונות בעדות מוסלמיות שונות. בקרב הסונים הוא ידוע כיום של צום שאינו חובה, מציינים בו תודה לאלוהים על הצלתו את בני ישראל והנביא מוסא הצום נמשך מן הזריחה עד השקיעה. בקרב השיעים הוא ידוע כיום אבל על מותו של האימאם חוסיין בן עלי.

43 עאשוראא

44 מולד הנביא מוחמד מוולד א-נבי
במוולד א-נבי (مولد، مولد النبي، ميلاد النبي‎ - לידת הנביא מוחמד) חוגגים המוסלמים ב-12 בחודש רביע אל- אוול את לידת הנביא מחמד. המועד לא נחוג בתקופה העתיקה של האסלאם, ולכן לא כל הקהילות המוסלמיות חוגגות אותו כיום. במקומות בהם מצוין החג נערכות חגיגות, קריאת שירי שבח והלל לאללה ולמוחמד. יש חכמי דת מוסלמים, בייחוד הוהאבים בהם, שרואים בחגיגות חידוש לא רצוי (בִדְעה)(אנ') וסטייה מדרך התנהלות הנביא ומלוויו.

45 מולד הנביא מוחמד

46 אלאסראא ואלמעראג' חל ב-27 בחודש רג'ב, תאריך בו מאמינים המוסלמים שמוחמד ביצע את מסעו הלילי השמימה (אל-אסראא ואל- מעראג - ألاسراء والمعراج), על גב הבהמה הפלאית אל- בוראק. חגיגות היום מתמקדות בסיפור המסע הפלאי לילדים, המכונסים במסגדים.

47 אלאסראא ואלמעראג'

48 חגי הדרוזים (אלמווחדון)
הדרוזים בישראל הם קבוצה אתנית דוברת-ערבית בישראל: בכרמל, בגליל, וברמת הגולן ,[1] המקיימים דת ייחודית שהתפצלה מהאסלאם השיעי במאה ה-11. הדרוזים הם דוברי ערבית בניב המיוחד להם, הדומה לניבים סוריים של ערבית. כמעט כל הדרוזים חיים באזור הגאוגרפי הכולל את סוריה, לבנון וצפון ישראל. התיישבותם הררית ברובה, במטרה להישמר מאוכלוסייה עוינת. רובם אזרחים סוריים, ולבנוניים. בסוף שנת 2017 נמנו כ-140 אלף דרוזים מבין תושבי הקבע בישראל, מהם כ-120 אלף אזרחים ישראלים, והיתר חלק מתושבי רמת הגולן המסרבים לקבל אזרחות ישראלית.

49 חג הנביא אלח'דר ב-25 בינואר חוגגים הדרוזים בישראל בקבר אלח'דר (אליהו הנביא) שבכפר יאסיף שליד עכו. אלחאדר הוא הנביא השני בחשיבותו על פי המסורת הדרוזית. לפי המסורת הדרוזית אליהו הנביא הוא הנביא אלח'דר (הירוק) המוזכר במקורות הערביים והיהודיים. יש מספר מקומות קדושים בצפון הארץ בהם, על פי המסורת, עבר הנביא והשאיר את ברכתו. אתרים אלו נושאים את שמו ומשמשים מוקד לעליה לרגל. האתר החשוב ביותר נמצא בכפר יאסיף ליד עכו. מאז שנות הששים חוגגים הדרוזים בישראל את חג אלח'דר הנביא הדרוזי, ויום זה נחשב כיום שבתון לבני העדה.

50 מקאם הנביא אלח'דר כפר יסיף

51 חג הנביא שועייב חג הנביא שועייב הוא חג דרוזי אשר נמשך ארבעה ימים בין התאריכים 25 באפריל ל-28 באפריל במתחם נבי שועייב בכפר חיטין שמעל הכנרת. היום הראשון מיועד לקיום תפילות על ידי דתיים בלבד ושלושת הימים הנותרים מיועדים לכלל העדה הנביא שועייב מזוהה עם יתרו חותן משה, המוכר גם בכינויים נוספים (רעואל, פוטיאל, חבר). לפי המסורת, הוא נולד בחצי האי ערב, נדד ברחבי הסהר הפורה בהטפה לצדק ולאמונה מונותאיסטית, נקבר במקום פטירתו. לטענתם יתרו לא התגייר ונשמתו התגלגלה לנביא שועייב, בו הם רואים אבי הדת.

52 זיארה מקבולה ( העליה לרגל למקאם בחיטין)
זיארה מקבולה ( העליה לרגל למקאם בחיטין)

53 דגל או כוכב עם חמשה צבעים השכל , הנפש, המלה , לקח מהעבר, חכמה לפגוש העתיד

54 חג הקורבאן (אלאד'חא ) חג הקורבן (עיד אלאדחא), המכונה החג הגדול (אל-עיד אל-כביר), הוא החג הדרוזי החשוב ביותר ומקורו בחג המוסלמי. אצל הדרוזים חג זה נקשר עם הופעת המשיח הדרוזי באחרית הימים. במהלך החג מצופה מהמאמינים לכפר על חטאים, לעשות טוב עם הזולת ולהשתדל לחזור בתשובה. חג זה חל באותו תאריך שחל בו "עיד אל-אד'חא" אצל המוסלמים, כלומר בעשרה בחודש "ד'ו אל- חג'ה" על פי לוח השנה המוסלמי. החג נמשך ארבעה ימים – החל מהיום העשירי של עשרת ימי התשובה (ליאלי אלעשר). עשרה ימים ולילות של חזרה בתשובה

55 חג הנביא סבלאן חג נבי סבלאן: יום חג רשמי במדינת ישראל לעדה הדרוזית, שחל כל שנה בתאריך 10 לספטמבר, ובו אנשי הדת וגם חילוניים מגיעים למקום הקדוש ע"ש הנביא סבלאן בכפר חורפיש ומקיימים תפילות דתיות בעיקר, וגם מפגש חברתי. נבי סבלאן ע"ש, הוא אבו אלח'יר סלאמה בן עבד אלוהאב אלסאמרי, הוא הדמות האחרונה שבה התגלה "אלסאבק", אחד מחמשת יסודות הבריאה, אבו אלח'יר הוא הנביא הרביעי ברשימת חמשת הנביאים, צבע ההיכר שלו כחול.

56 מקאם הנביא סבלאן חורפיש

57 ברכות בחגים בכל העדות כל עאם ואנתום בכיר כל סנה ואנתם סאלמין
תקבל אללאה אלטאעאת חג' מקבול וד'נב מג'פור זיארה מקבולה

58