הקיטלוג החדש RDA Resource Description and Access

מצגת בנושא: "הקיטלוג החדש RDA Resource Description and Access"— תמליל מצגת:

1 הקיטלוג החדש RDA Resource Description and Access
ד"ר אהבה כהן מחלקת קיטלוג עברי הספרייה הלאומית מיכל כץ-שמשי מחלקת קיטלוג מרכז הספר והספריות

2 קרדיט לפרופ' אלחנן אדלר על המינוח/
RDA קטן – נובע (באיחור רב) מהמעבר מכרטיסים למחשבים כולל ביטול כלל השלושה ביטול קיצורים (לדוגמה, ע') הקפדה על רכיבי תעתיק/רכיב רישום מעבר לכתיב מקובל לשמות של אנשים (לא כתיב חסר)

3 למה אנחנו מקטלגים? RDA: Resource Description and Access is a package of data elements, guidelines, and instructions for creating library and cultural heritage metadata that are well-formed according to international models. These metadata are intended to support the discovery and identification of resources in library and other culturak heritage collections,

4 משימות משתמש "איזה ספרים של דויד גרוסמן יש לכם?"
אתר :(find) לאסוף מידע אודות משאב או משאבים דרך חיפוש על קריטריונים רלבנטיים "איזה ספרים של דויד גרוסמן יש לכם?"

5 משימות משתמש "אני רוצה רק ספרי ילדים."
זהה :(identify) להבין את טיבם של המשאבים שנמצאו ולהבחין בין משאבים דומים "אני רוצה רק ספרי ילדים."

6 משימות משתמש בחר :(select) להחליט אם המשאבים אשר נמצאו מתאימים ולקבל מספיק מידע כדי לאשר או לדחות משאב "מהי הגרסה הכי חדשה של הספר?"

7 משימות משתמש קח :(obtain): לקבל גישה למשאב "איפה הספר?"

8 משימות משתמש לגלות (explore): לגלות משאבים דרך הקשרים ביניהם
פריטים דומים

9 איך נוכל לעזור?

10 RDA כיעץ מישל פוקו: גבולות הספר הם לא דבר חד-משמעי.
הוא חלק ממערכת אזכורים לספרים אחרים, לטקסטים אחרים ולמשפטים אחרים. הספר הוא צומת בתוך רשת. RDA נותן כלים להתמודד עם הרשת הזאת ולאפשר לנו להראות אותו בתוך רשומות ביבליוגרפיות כדי לעזור למשתמשים.

11 "RDA Toolkit provides guidelines and instructions about the user-focused entities, elements, and vocabulary encoding schemes intended for an agent who creates metadata."

12 RDA RDA= Resource Description and Access RDA הוא סטנדרט תוכן.
סטנדרט ולא כללים נוקשים תוכן ולא קידוד או הנחיות לתצוגה RDA מגדיר איזה מידע רושמים אבל לא איך רושמים אותו. הוא מתאים גם לקהילות שלא משתמשות בתקןMARC (כולל ספריות ציבוריות, ספריות בתי ספר, ספריות מיוחדות, ארכיונים ומוזיאונים,). מבוסס על שקף מאת ד"ר רחל קדר

13 RDA ישראלי - אמנות הקיטלוג

14

15 סמוך על המשאב – עקרון הייצוג
"קח את מה שאתה רואה, קבל את מה שאתה מקבל" יש לסמוך על ההתגלמות לגבי תיאור עצמי שלו מקום ושנת הוצאה לאור אין לתקן טעיות בכותר סוף ההפרדה בין מידע הנמצא בשער וביתר הספר יש לסמוך על ההעדפה של המחבר לגבי שמו וזהותו שם ואיות מגדר עצם קיומו קיטלוג מורחב, כולל כפילות ברכיבים

16 רכיבי העתקה/רכיבי רישום
ברכיבי העתקה נכתוב בדיוק את מה שכתוב במשאב, אות באות דוגמה: כותרים ברכיבי רישום נוכל לערוך שינויים במידע לצורך אחריות דוגמה: שמות לנקודות גישה

17 מונחי יסוד

18 למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "ספר"?
למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "ספר"? היא כתבה ספר הוא תרגם את הספר הספר יצא בהוצאת כתר לקחתי ספר מהספרייה קרדיט: ד"ר רחל קדר

19 במקום "ספר"... Work יצירה: בית הבובות - ק. צטניק 135633
Expression ביטוי: הטקסט באנגלית, הטקסט בעברית Manifestation התגלמות: הוצאת שקמונה 1972 הוצאת הקיבוץ המאוחד 1987 Item פריט: ברקוד , ברקוד

20 למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "ספר"?
למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "ספר"? היא כתבה ספר – יצירה (אין פה מידע על ביטוי) הוא תרגם את הספר – ביטוי (אין פה מידע על מו"ל) הספר יצא בהוצאת כתר – התגלמות (אין פה מידע על עותק מסויים) לקחתי ספר מהספרייה – פריט (מדובר בעותק אחד)

21 עיולים/נקודת גישה עיולים (ובמיוחד עיולים ראשיים) הם שרידים מכרטיסי קיטלוג. במחשב אין למעלה ולמטה. הכל תלוי בהגדרות התוכנה. בקטלוג הציבורי אפשר לדלג בין רשומות קיטלוג. שם המחבר, הכותר, נושא וכו' הן נקודות ברשומה הנותנות לנו גישה לעולמן של יצירות והיקום של הקטלוג.

22 מעכשיו: נקודות גישה מאושרות: Authorized access points (AAP)
ברוב המקרים, נקודת הגישה ליוצר הראשון במשאב יהווה גם את נקודת הגישה הראשית של המשאב (אמנות הקיטלוג 2-1). נקודות גישה לאנשים, משפחות ותאגידים הן רכיבים של רישום ולא של העתקה. בעידן AACR2 העדפנו לקבוע למחברים את איות שמם; ב-RDA, לפי עקרון הייצוג, נשתמש ב-"כתיב המקובל" – באיות של האדם/משפחה/תאגיד עצמו.

23 מהלכה למעשה

24 כותרים

25 קטלוג הכותר הכותר הוא רכיב חובה של העתקה ולא של רישום (זאת אומרת, משאירים טעויות מקוריות הנמצאות במשאב – חוץ מטעויות נדירות במשאבים מתמשכים כמו כתבי עת). מותר להוסיף כותרים ווריאנטים. ה"א הידיעה – להפסיק "לדכא".

26 מקורות הכותר העיקרי משאבים בעלי עמודים, דפים, כרטיסים, לוחות או סריקות מכל אלו (ספרים, ספרים אלקטרוניים, כתבי עת ומשאבים מתמשכים, פוסטרים, מפות, חוברת תווים וכו'): מותר לקחת כותרים ממקורות הבאים (לפי סדר עדיפות): דף השער (או סריקת דף השער)/מעבר לשער המעטפת (או סריקת המעטפת) Cover title כותר התחל (או סריקת כותר התחל) Running title דִּגְלִּית (או סריקת הּדִגְלִּית) Masthead הקולופון (או סריקת הקולופון) Colophon מקור אחר במשאב שבו מופיע הכותר (לדוגמא שער אנאליטי) מבוסס על אמנות הקיטלוג 7.3 Do not mix sources

27 סוגי כותרים כותר נוסף אמנות הקיטלוג 7.3 כותר עיקרי
כותר חליף (פרנקנשטיין, או, פרומיתאוס המודרני) כותר נוסף כותר בשפה אחרת (לדוגמה, כותר שיווקי) כותר מקביל מועדף (שבת שלום = Shabbat shalom) כתיב מלא/חסר כותר מועדף ליצירה (כותר אחיד) מבוסס על אמנות הקיטלוג 7.5

28 כותר עיקרי Title Proper
הכותר הנמצא על ההתגלמות במקום המועדף. כותר עיקרי: רם ויעל כותר אחיד: Romeo and Juliet

29 כותר אחיד Preferred title
כותר המשמש כנקודת גישה לשלל הביטויים והתגלמויות של אותה היצירה. בדרך כלל, כתר האחיד יהיה זהה לכותר העיקרי המופיע בהתגלמות הראשונה של הביטוי הראשון של היצירה. כותרים אחידים נפוצים בתרגומים, בקלאסיקות ובכתבי קודש. Last letter from your lover. Hebrew

30

31

32

33 כותר כנקודת גישה עיקרית (קיטלוג מוזח וכותר כ"מחבר")
כותר כנקודת גישה עיקרית (קיטלוג מוזח וכותר כ"מחבר") הכותר תמיד יהיה נקודת הגישה העיקרית בשביל משאבים: שהם קובצי יצירות של מחברים שונים ומשאבים ערוכים. יצירות אנונימיות, אלא אם מקור יעץ יכול לספק שם מחבר. אין לקטלג מוזח יצירות פרי עבודתם של מחברים, ככל שיהיו (בוטל כלל ה-3) אם מדובר ביצירה היחידה במשאב / יוצרים האחראים במידה שווה לכל היצירות במשאב. ביטול כלל השלושה

34 אחראיים

35 מי הם האחראיים לתוכן המשאב?
אמן שחקן מלחין פזמונאי זמר מחבר עורך מאייר מתרגם מחבר מבוא ועוד כהנה וכהנה

36 מאיפה לוקחים את שם היוצרים?
עדיף לאחזר את המידע מהמקומות המועדפים לדליית הכותר. אם המידע בהם לא מספיק, אפשר לחפש במקורות הבאים, לפי סדר עדיפות: מידע מובנה אחר הנמצא במשאב מידע לא מובנה שאפשר לדלות מהמשאב (לדוגמה, טקסט המבוא) כל מקור אחר לרישום במשפט האחריות: לוקחים את המידע מהמקור המועדף ביותר, אפילו אם יש מידע יותר מפורט במקור פחות מועדף.

37 הכללים הישראליים אם יש מספר אנשים בעלי אותו תפקיד, נדרש להעתיק לרכיב משפט האחריות את הראשון. אפשר להשמיט את שאר בעלי התפקיד (כולם או חלקם, לפי שיקול דעתו של המקטלג), תוך כדי ציון ההשמטה. מומלץ לרשום לפחות את שלושת הראשונים בעלי אותו התפקיד. מבוסס על אמנות הקיטלוג 7.6

38 ריבוי אחראיים בשער: מאת טובה בנסקי יהודה דון תקוה לקר-דרויש ארנסט קראוס משפט האחריות: מאת טובה בנסקי [ושלושה אחרים] מאת טובה בנסקי, יהודה דון [ו-2 אחרים] (אמנות הקיטלוג עמוד 7-16) מותר גם: מאת טובה בנסקי, יהודה דון, תקוה לקר-דרויש, ארנסט קראוס

39 דף השער/מעבר לשער מומלץ להשתמש בכל המידע אשר בדף השער
מידע הלקוח מעבר לשער – לפי שיקול דעת המקטלג/הסוכנות המקטלגת מידע משאר ההתגלמות – לפי הצורך

40 כדי להתגבר על הבעיה משתמשים גם ברכיב רישום – נקודת גישה
רישום מידע על אחראיים קשה לאגם משאבים לפי העתקה בלבד: איך כותבים Mark Twain בעברית? מה קורה כשסוכן משנה את שמו? איך מאחדים מחרוזות נומן שונות לאותו הסוכן? כדי להתגבר על הבעיה משתמשים גם ברכיב רישום – נקודת גישה

41

42 איותים שונים של שמו Mark Twain מרק טוין מארק טוין Samuel Clemens
מארק טווין מרק טווין מרק טויין מארק טויין מרק טוויין מארק טוויין Mark Twain Samuel Clemens Louis De Conte Jean François Alden Марк Твен ማርክ ትዌይን മാർക് ട്വയിൻ مارك توين

43

44 מונח מקשר לנקודת הגישה אנחנו מוסיפים מונח מקשר המסביר מה תפקידו של הסוכן במשאב שאנחנו מתארים. רשימת המונחים נמצא באמנות הקיטלוג נספח ב'.

45 מונח מקשר מונח המקשר אינו חלק מנקודת הגישה – הוא פן העוזר לצמצם מספר תוצאות בחיפוש.

46 דפוסת

47 דפוסת שדה חובה. מקום וגוף אחראי הם שדות של העתקה
משאירים מונחים כמו "בע"מ" ו"הוצאה לאור" אין חובה לרשום יותר ממקום / גוף אחד שימו לב להבדל בין שנת הדפסה לשנת הוצאה לשנת זכויות היוצרים.

48 חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים) התשס"א 2000
החוק הישראלי חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים) התשס"א 2000

49 הכלל הישראלי חייבים לפחות 1 מקום הוצאה לאור 1 מוציא לאור
1 שנת הוצאה לאור בכל משאב שיצא לאור (כולל משאבים אלקטרוניים)

50 [Place of publication not identified]
מקום את המקום מעדיפים לקחת מאותו המקום ששימש מקור לכותר. עדיפות יורדת לפי רשימת מקורות של הכותר. עדיף לקבוע לפחות מדינה או לנחש מדינה מלכתוב שאין מידע על המקום. במקרה הצורך, כשאין שום דרך לנחש אפילו מדינה, יש לרשום [Place of publication not identified] [מקום הוצאה לא ידוע] (אמנות הקיטלוג עמוד 7-21)

51 מקורות המקום מקום הוצאה לאור הוא רכיב של העתקה.
"על פי המצוי במקורות הבאים (לפי סדר עדיפות הבא): א) מן המקור שנבחר לשמש כמקור הקיטלוג; ב) ממקור אחר בתוך המשאב עצמו; ג) מאחד ממקורות המידע המפורטים בסעיף 3.7" (אמנות הקיטלוג סעיף 7.9)

52 [Place of publication not identified]
מקורות המקום אם אין מידע מדויק על מקום גם מחוץ למשאב, אפשר לנחש. במקרה של ניחוש לא בטוח, יש להוסיף סימן שאלה (?). עדיף לקבוע לפחות מדינה או לנחש מדינה מלכתוב שאין מידע על המקום. במקרה הצורך, כשאין שום דרך לנחש אפילו מדינה, יש לרשום [Place of publication not identified] [מקום הוצאה לא ידוע] !

53 מו"ל רכיב של העתקה. "את שם המוציא לאור רושמים על פי המצוי במקורות הבאים (לפי סדר עדיפות הבא): א) מן המקור שנבחר לשמש כמקור הקיטלוג; ב) ממקור אחר בתוך המשאב עצמו; ג) מאחד ממקורות המידע המפורטים בסעיף 3.7" (אמנות הקיטלוג סעיף 7.10) אפילו אם המידע מופיע בצורה מלאה יותר במקור פחות מועדף, מעתיקים מהמקור המועדף. עדכון אפריל 2016

54 מו”ל למרות שאין אפשרות של ניחוש מו"ל ב-RDA, בקיטלוג הישראלי התירו לנחש. במקרה של ניחוש לא בטוח, יש להוסיף סימן שאלה (?). עדיף לנחש לגבי המוציא לאור מלכתוב שאין מידע עליו. במקרה הצורך, כשאין שום דרך לנחש את זהות המוציא לאור, יש לרשום [Publisher not identified] [מוציא לאור לא ידוע]

55 שנת הוצאה לאור רכיב חובה – שנה של ההוצאה לאור - לא של ההדפסה ולא של זכויות היוצרים. בארץ נהוג לרשום "נדפס" כשמדובר בהוצאה לאור. במשאבים מחו"ל חייבים לדייק בהבחנה בין published ו-printed. מותר לקחת מידע על שנת ההוצאה מכל מקום במשאב. אם מידע על שנת ההוצאה לא נמצא במשאב, אפשר לקחת אותו ממקור חיצוני ולציין את התאריך בסוגריים מרובעים. מותר לציין שנים עבריות/היג'ריות ולועזיות. מותר גם לציין חודש ושנה.

56 [date of publication not identified]
שנת הוצאה לאור רכיב העתקה השייך לשנת ההוצאה לא לשנת ההדפסה ולא לשנת זכויות היוצרים. בארץ נהוג לרשום "נדפס" כשמדובר בהוצאה לאור. במשאבים מחו"ל חייבים לדייק בהבחנה בין published ו-printed. מותר לקחת מידע על שנת ההוצאה מכל מקום במשאב, עם עדיפות לפי רשימת המקורות לכותר. אם מידע על שנת ההוצאה לא נמצא במשאב, אפשר לקחת אותו ממקור חיצוני או לנחש ולציין את התאריך באריחיים [סוגריים מרובעים]. במקרה של חוסר ידיעה טוטאלי: [שנת ההוצאה לא ידועה] [date of publication not identified]

57 זכויות יוצרים ≠ הוצאה לאור
אין להתייחס לשנת זכויות יוצרים כתאריך הוצאה לאור. אפשר להסיק משנת זכויות יוצרים לשנת הוצאה לאור, אבל זה ניחוש ולא מידע מדוייק. אם מנחשים תאריך יש לרשום את הניחוש באריחיים, בלי קיצורים: [1971 או 1972] [1971 or 1972] [?1969] [בין 1846 ו 1853?] [between 1846 and 1853?]

58 תיאורת

59 היקף אין להשתמש בקיצורים. עמודים (pages) – ממוספרים ב-2 הצדדים. דפים (leaves) – ממוספרים בצד אחד. אם אין מספור, נחשבים כעמודים אם מודפסים ב-2 הצדדים וכדפים אם מודפסים רק בצד אחד. עמודים או דפים עם תוכן איורי שלא נכללים במיספור של המשאב נחשבים "לוחות" (plates) – לוחות יכולים להיות עמודים או דפים, תלוי בהדפסה. אם יש ערבוב בין דפי לוחות ועמודי לוחות, רושמים את כולם בצורה היותר נפוצה. (אמנות הקיטלוג עמוד 7-35)

60 חומר איורי רשימה סגורה המופיעה באמנות הקיטלוג איור (איורים) illustration(s) שם כולל לכל סוגי האיורים רושמים את סוגי האיורים לפי סדר אלף-בית, מופרדים בפסיקים.

61 מימדים אמנות הקיטלוג 7.16 מודדים את גובה ההתגלמות בס"מ ומעגלים חלקי ס"מ למעלה 19.5 ס"מ = 20 ס"מ 17 cm = 17 cm בהתגלמות שהיא רחבה יותר מגבוהה יש לרשום את 2 הממדים: גובהXרוחב 19.5 ס"מ גובה, 22 ס"מ רוחב 20X22 ס"מ

62 מהדורות ב-RDA יש את הכלל "קח מה שאתה רואה, קבל את מה שאתה מקבל" לכן ב-RDA אנחנו לא משנים את מה שכתוב במשאב. אם כתוב מהד' ב', רושמים ברכיב של מהדורה מהד' ב'. אם כתוב מהדורה 2, רושמים מהדורה 2. אם יש שגיאה במשפט המהדורה במשאב, רושמים את הטעות. אפשר לרשום את התיקון בהערה כללית. אם יש יותר ממשפט מהדורה אחד, רושמים כל משפט מהדורה ברכיב משל עצמו. חשוב לזכור: הדפסה אינה בהכרח מהדורה!!

63 סדרות מותר לרשום יותר מסדרה אחת

64 מזהים בארץ יש 2 סוגי מזהים עיקריים: מסת"ב (בין לאומי, 10 או 13 ספרות)
מסת"ב ישראלי מתחיל ב-965 או דאנאקוד (ישראלי, 12 ספרות אבל ברוב הספרים רשום מקוצר) אפשר לקבל קובץ אקסל להמרה מהספרייה הלאומית

65 כלים שימושיים

66 כתיב מלא, כתיב חסר

67

68 מאגר זהויות לאומי

69 VIAF viaf.org מאגר זהויות בין לאומי

70 בדיקת תקינות מסת"בים

71 המרת תאריכים לועזי/ערבי עברי/לועזי

72 מחשבון גמטריה

73 12/10/2020 יום עיון על RDA בנוכחות ועדת הקיטלוג הבין לאומי (RSC) אולם קנדה האונ' העברית גבעת רם 14:00-10:00

74 ahava.cohen@nli.org.il 054-549-3644 וואטסאפ:
לשאלות על RDA: אהבה כהן וואטסאפ:

75 לשאלות על היישום בספריות ציבוריות: מיכל כץ-שמשי
וואטסאפ: