הסכסוך היהודי – ערבי בשנות ה – 20/30

מצגת בנושא: "הסכסוך היהודי – ערבי בשנות ה – 20/30"— תמליל מצגת:

1 הסכסוך היהודי – ערבי בשנות ה – 20/30
הסכסוך היהודי – ערבי בשנות ה – 20/30

2 שאלות לדיון מי האוכלוסייה שהייתה בארץ?
מי היה השלטון? מה היה יחסו לאוכלוסייה? מתי התחלף? האם לשלטון החדש הייתה גישה או העדפה לאחד הצדדים ולמה?

3 שאלות לדיון מה היו נושאי המחלוקת בסכסוך היהודי – ערבי בשנים אלו?
מה נקודות ההתנגשות בניהם? איזו מדיניות נקטה בריטניה כדי להתמודד עם ההסלמה בסכסוך, ומה היו שיקוליה? הציגו טענות לכל צד למה ליהודים מגיעה המדינה ולמה לערבים מגיעה המדינה?

4 תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל
תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל

5 ציר זמן 1933-9 1924-8 1919-23 ישראל עלייה חמישית עלייה רביעית
עלייה שלישית 1936-9 1929 1921 ערבים מאורעות תרצ"ו מאורעות תרפ"ט מאורעות תרפ"א 1939 1936 1930 1922 בריטים ספר לבן 3 ועדת פיל ספר לבן 2 ספר לבן 1

6 מהו מנדט? עם סוף מלחמת העולם הראשונה – בוועדת ורסאי הוגדר מעמד מדיני מסוג חדש לשטחים שהיו לפני כן בשליטת האימפריה העות'מנית . המעמד המדיני הזה נקרא – מנדט וכוונתו הוא לשלטון של מדינה אירופית לזמן מוגבר כדי שהיא תנהל את האזור ותכשירו לעצמאות. בוועדת סן רמו שנערכה ב 1920 הוסכם כי בריטניה תקבל מנדט על עירק ועל ארץ ישראל. שלטון המנדט הבריטי החל באופן רשמי בארץ ב 1922.

7 הבטחות בריטניה ליושבים בארץ
איגרת מקמהון (לערבים) הצהרת בלפור(ליהודים) באוקטובר 1914 החלה חליפת מכתבים בין מקמהון, הנציב הבריטי במצרים לבין השריף חוסיין, האמיר של מכה. במכתבים אלו הבטיחו הבריטים לשריף חוסיין שאם יעזור להם במלחמה כנגד האימפריה העותמנית הם יתנו לו מדינה ערבית עצמאית בשטחי האימפריה העותמנית באסיה. חשוב לציין כי המכתבים לא נחתמו בחוזה ולא שורטטו במפות. ב 2 לנובמבר 1917, טרם כבשה בריטניה את ארץ ישראל פרסמה ממשלת בריטניה הצהרה המגלה אהדה לשאיפות הציוניות בארץ ישראל. הצהרה זו נקראה "הצהרת בלפור" על שם שר החוץ הבריטי בלפור. בהצהרה הבהירו בבריטניה כי הבריטים רואים בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. חשוב לציין – ההצהרה לא הגדירה את גבולות הבית הלאומי אך קבעה שהוא יוקם בארץ ישראל ויהיה חלק ממנה

8 מפת החלוקה לאחר ועדת סן רמו (שטחי המנדט)

9 תחומי אחריות המנדט והתחייבויות לעמים היושבים בארץ
על בריטניה הוטלה החובה לנהל מדיניות של התחשבות ביהודים ובערבים בארץ כאחד. בו בזמן היא הייתה מחויבת בדיווח לחבר הלאומים ולשמור על האינטרסים שלה עצמה.

10 מתח ואלימות בראשית שנות ה 20
בימי העליות 3/4, גדלה האוכלוסייה היהודית בא"י מ 56,000 תושבים ב ל– 170,000 בשנת היהודים רכשו קרקעות , הקימו יישובים ופיתחו את התשתית הכלכלית והפוליטית של הישוב היהודי. עובדות אלו עוררו חששות כבדים בקרב הערבים. הערבים דרשו: להפסיק את הגירת היהודים לא"י. איסור מכירת קרקעות ליהודים. להקים מוסדות נבחרים בפלשתינה על פי היחס הדמוגרפי בין הרוב הערבי למיעוט היהודי .

11 רקע לסכסוך היהודים ציפו מהמנדט הבריטי לממש את ההבטחה שניתנה בהצהרת בלפור, להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. גם לערבים ניתנה הבטחה על ידי הבריטים (אמנם מעורפלת) לקבל עצמאות בחלקים מארץ ישראל (לטענתם בכל הארץ) ולכן הערבים התנגדו נחרצות להקמת מדינה יהודית בשטח ארץ ישראל ולא היו מוכנים להסתפק בפחות מהקמת מדינה ערבית עצמאית בשטח הארץ. בתווך הבריטים ניסו לשמור על יחסים מאוזנים (לא תמיד) גם עם היהודים וגם עם הערבים תוך שמירה על האינטרסים הבריטיים במזרח התיכון. - התבוננו בספר בעמוד 219 וכתבו את הגורמים לסכסוך בין היהודים לערבים.

12 מאורעות תרפ"ט - רקע אירועי אלימות מצד הערבים
ועדת חקירה פרסום ספר לבן הגבלת עלייה לארץ עליית יהודים לארץ לפי חוקי הבריטים תזכורת : מעגל המאורעות:

13 תגובות ערביי א"י ומדיניות בריטניה
פוגרומים / מאורעות של הערבים נגד היהודים בארץ: 1920- מאורעות בירושלים. [תר"ף] 1921- מאורעות ביפו ובמושבות סביבה. [תרפ"א] 1929 [תרפ"ט] מאורעות בכל הארץ. גם "היישוב הישן" שחי בארבע ערי הקודש [ירושלים, חברון, צפת וטבריה] נפגע. בעקבות המאורעות בריטניה נסוגה מהצהרת בלפור ומטופס המנדט שחייבה לקיים את הבטחתה ליהודים בהצהרה. שיטתה של בריטניה: לאחר מאורעות – וועדת חקירה בריטית בארץ- ובעקבותיה פרסום "ספר לבן" = מדיניות בריטניה באיזור.

14 תעודת הזהות של מאורעות 1921 קראו את הפסקה הרביעית בעמוד 220. והשלימו את תעודת הזהות: תאריך פרוץ המאורעות: העיר בה החלו המאורעות: יישובים נוספים אליהם התפשטו המאורעות: מספר הימים בהם התחוללו המאורעות: מספר היהודים שנהרגו במהלך המאורעות: הסופר היהודי שנרצח במהלך המאורעות: מה הייתה תגובתו של הרברט סמואל למאורעות 1921?

15 מאורעות 1921 לאכזבתם של ערבי א"י לתשובתו של צ'רצ'יל בדבר מחויבותה של בריטניה לעם היהודי אשר מעוגנת בהצהרת בלפור. ב – 1 במאי 1921 ( מאורעות תרפ"א ) החלו ביפו מעשי אלימות של ערבים נגד יהודים. המאורעות התפשטו ליישובים נוספים, כגון פתח תקווה, כפר סבא, חדרה ורחובות. במהלך 5 ימי המאורעות נהרגו 42 יהודים, ועשרות נפצעו.

16 שאלה מחקר מה מאפיין את המאורעות תרפ"א? ומה הייתה מדיניותה של ממשלת בריטניה בעקבות מאורעות תרפ"א?

17 מדיניותה של ממשלת בריטניה (בעקבות מאורעות 1921)
ועדת הייקרפט ציינה את מסקנותיה – המדיניות הבריטית התומכת בשאיפות הציונות היא הסיבה למאורעות! הספר הלבן של צ'רצ'יל – 1922 : ההגירה יהודית לא"י תימשך, אך היקפה ייקבע עפ"י יכולת הקליטה הכלכלית של הארץ. הצהרת בלפור איננה ניתנת לשינוי. בא"י תקום מועצה מחוקקת. צמצום שטחו של הבית הלאומי (1922 צ'רצ'יל מוסר את עבר הירדן המזרחי לעבדאללה – הבן של השריף חוסיין ממכה)

18 תגובת הערבי א"י לספר הלבן ה – 1
מועצה מחוקקת – הערבים ביקשו שהמועצה תבטא את יחסי הרוב והמיעוט בארץ. הערבים החרימו את הבחירות למועצה שהתקיימו ב – 1923, והמועצה לא קמה. הערבים התנגדו להחלטותיו של הספר הלבן.

19 תגובת היהודים ההנהלה הציונית אישרה את הסכמתה לספר הלבן.
ההנהלה הציונית אישרה את הסכמתה לספר הלבן. הוקם ארגון ה"הגנה". שאלה: 1. אילו פרטים מרכיבים את סמל ההגנה? 2. איזה רעיון הסמל מבטא? פעילות מתוקשבת

20 תסיסה ערבית מחודשת אחרי כמה שנים של שקט החלה שוב תסיסה של ערביי ארץ ישראל כנגד היהודים כשהפעם מרכז המחלוקת היה תפילות בירושלים ורחבת הכותל. עוד בתקופת השלטון העותמאני נקבע כי ליהודים מותר להתפלל ברחבת הכותל המערבי, אבל אסור היה להם להעמיד מחיצה כלשהי במקום או להציב ספסלים ולהניח ספרי תורה וסידורי תפילה. ליהודים מאז החוק, התקשו לעמוד באיסורים אלו וניסו בכל דרך לעקוף אותם. ביום כיפור 1928 התפללו בכותל המערבי יהודים שהציבו מחיצה בין נשים לגברים. המוסלמים תפסו את המעשה כצעד לקראת השתלטות של יהודים על אזור המקודש להם וניסו למנוע זאת ולשבש את תפילת היהודים. המשטרה הבריטית הוזעקה למקום והסירו את המחיצה.

21 המופתי של העיר ירושלים ליבה את העימות הדתי והפיץ ידיעות כאילו הר הבית ובו כיפת הסלע ומסגד אלעקצא נתונים בסכנת השתלטות של הציונות . הדרשות שנשא הלהיטו את הרוחות בקרב המאמינים המוסלמים ואף יצאו קריאות בעיתונות שקראו לערבים לצאת למאבק על הגנת ירושלים והמסגדים.

22 מאורעות תרפ"ט - מהלך המאורעות
בקיץ 1929 – המוני מוסלמים מוסתים החלו בגל אלימות נוסף בפקודת המופתי. אירועים אלו כונו "מאורעות תרפ"ט". האירוע שפתח את המאורעות הוא אירוע צעדת נוער בית"ר (תנועת נוער ציונית) ולאחר מכן הפגנה של ערביי ירושלים כנגד הצעדה. שבוע לאחר מכן החלו גלי אלימות בהיקף רחב . הישובים שהותקפו : מוצא, באר טוביה, חולדה, רמת רחל, ירושלים, חברון וצפת. זמן התרחשות המאורעות: 8 ימים נפגעים בנפש: נהרגו – 133 יהודים, 9 פצועים. סרטון על מאורעות תרפ"ט

23 גורל העיר חברון התקרית החשובה ביותר במאורעות 1929 היא האירוע שהתקיים בחברון: יהודי חברון קיבלו כמה וכמה התרעות מיהודי ירושלים על התלקחות היחסים מול הערבים, אך יהודי חברות סרבו להאמין כי הערבים יתנכלו להם. הם האמינו בשכנות הטובה שיש להם בעיר וסרבו לקבלת אנשי איגוד "ההגנה" שיבואו אל העיר להגן עליהם. במאורעות תרפ"ט נעשה טבח בעיר חברון. 66 יהודים נרצחו ונטבחו בידי הערבים והמשטרה הבריטית לא התערבה בנעשה בעיר. לאחר הטבח עזבו את העיר נותרי היהודים מהטבח ובכך חדלה להתקיים הקהילה היהודית בחברון.

24 הטבח בחברון

25 שנות ה- 30 בא"י : עלייה מוגברת של יהודים מאירופה בעקבות עליית הנאצים בגרמניה והתפשטות האנטישמיות באירופה [גם בפולין וברומניה] היהודים הופכים לשליש מהאוכלוסייה בארץ. הערבים פותחים במאורעות נרחבים בין ["המרד הערבי"] שכוללים שביתה כללית ופגיעה בערבים, יהודים ובריטים. הבריטים שולחים וועדה ממלכתית – ועדת פיל = שממליצה לחלק את א"י בין שני העמים. בזמן ביקור הוועדה ועד פרסום המלצותיה- הערבים עושים הפוגה בפרעות. ועדת פיל המליצה לחלק את א"י ל-3 חלקים : מדינה יהודית, מדינה ערבית ואזור שיישאר בידי בריטניה. הועדה טענה שהרעיון להקים בארץ בית לאומי רק ליהודים בלתי אפשרי. הועדה נסוגה מהצהרת בלפור ומטופס המנדט. הערבים מתנגדים להמלצות הוועדה ופותחים בשלב שני במרד. בריטניה מדכאת את המרד באכזריות וביעילות. [נעזרת בכוחות היהודיים]. היישוב היהודי מנסה לנצל שנים אלה כדי לבנות את עצמו מבחינה צבאית, כלכלית והתיישבותית.

26 הספר הלבן השני של פספילד
בארץ ביקרה "ועדת שאו" [=וועדת החקירה] בעקבותיה פורסם "הספר הלבן" השני של פספילד ב למנדט הבריטי יש התחייבות כפולה : מצד אחד לעם היהודי ומצד שני כלפי האוכלוסייה הערבית. [בריטניה שואפת להסתלק מהתחייבותה ל"הצהרת בלפור"]. יש להקים "מועצה מחוקקת", שלטון מקומי נבחר, אשר תשקף את מבנה האוכלוסייה בא"י. יש כאן ניסיון להנציח את הרוב הערבי , רוב חברי המועצה יהיו ערבים. אם עליית יהודים גורמת לנישול ערבים מפרנסתם – יש להגביל את העלייה או להפסיקה עד שמחוסרי העבודה הערבים ימצאו עבודה. מכסת העלייה תקבע בהתאם לחששות הציבור הערבי. מכירת קרקעות תורשה רק אם לא תפגענה תכניות ממשלת המנדט, כלומר התיישבות יהודית תתאפשר, רק בקרקעות שנמצאות כבר בידי יהודים. "הספר הלבן השני" נועד להקפיא את היישוב היהודי בארץ ע"י הפסקת גידולו הן בנפש והן בקרקעות, ולהשאירו תלוי בחסדי השלטון הבריטי.

27 אגרת מקדונלד 1931 בתנועה הציונית ובקרב אוהדי הציונות בבריטניה ובארה"ב עורר "הספר הלבן השני" סערה פוליטית. חיים ויצמן התפטר מנשיאות "ההסתדרות הציונית" ו-"הסוכנות היהודית". הבריטים נסוגו מספר זה וראש ממשלת בריטניה, מקדונלד, שלח איגרת לחיים ויצמן בה הכריז ר"מ בריטניה, כי אנגליה נשארת מחויבת להצהרת בלפור. העלייה היהודית לארץ ורכישת הקרקעות ע"י יהודים ישארו כמו שהיו לפני הסה"ל של פספילד. ראש ממשלת בריטניה למעשה עקף וביטל את איגרת שר המושבות שלו – פספילד. [ניצחון ציוני]

28 הספר הלבן השלישי של מקדונלד
מאי פרסום הסה"ל השלישי של מקדונלד - עיקריו: לא תהיה תוכנית חלוקה של א"י, ותוך 10 שנים תקום מדינה אחת שתהיה משותפת ליהודים ולערבים כאחת. [הערבים יהיו רוב] עלייה היהודית תוגבל ב-5 השנים הבאות לכדי 75,000 יהודים בלבד, ובתום התקופה תופסק העלייה לחלוטין ותותנה בהסכמת הערבים. הטלת הגבלות חמורות על רכישת קרקעות והתיישבות יהודית תוגבל לאזורים מסויימים. יש לציין שבשנת 1940 חוקקו הבריטים את "חוק הקרקעות", שאפשר רכישת קרקעות ע"י יהודים רק בחמישה אחוזים משטחה של הארץ. היה זה עוד שלב בהחרפת המדיניות האנטי-ציונית של בריטניה.