תגובות היהודים למדיניות האנטישמית הנאצית

מצגת בנושא: "תגובות היהודים למדיניות האנטישמית הנאצית"— תמליל מצגת:

1 תגובות היהודים למדיניות האנטישמית הנאצית 1933-1939
היהודים נאלצו להתמודד בשלב הראשון עם מדיניות של חקיקה אנטישמית, של לחץ חברתי וכלכלי, ועם טרור הולך וגובר. כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ 28 בדצמבר 2010

2 דרכי ההתמודדות בתוך גרמניה
התמודדות במטרה לאפשר המשך חיים יהודיים בגרמניה התמודדות משפטית התמודדות עם טרור התמודדות חברתית כלכלית כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ 28 בדצמבר 2010

3 התמודדות עם חקיקה אנטישמית
בין המשפטנים הגרמנים היו יהודים רבים, שופטים ועורכי דין. אלה עשו מאמצים משפטיים רבים למנוע הפלייה. הם ניצלו את העובדה שחוקת וימר לא בוטלה מעולם, והחקיקה האנטישמית הייתה עדיין חדשה וחלקית. בתחילה עוד היו לפעולות אלו הצלחות מעת לעת, אבל אלו הלכו ופחתו ככל שהתקדם הזמן. מוסדות הקהילות היהודיות התאחדו והקימו את 'הנציגות הארצית של היהודים בגרמניה', ובראשה הרב ליאו בק, המוערך גם על ידידיו הנאצים. הנציגות ייצגה את יהדות גרמניה מול המשטר הנאצי, והעבירה את דרישות השלטון לכלל היהודים. כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ 28 בדצמבר 2010

4 כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ
שופטי בית המשפט העליון בגרמניה נשבעים אמונים להיטלר. לא חוק, לא צדק, הפירהר הוא הקובע. כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ 28 בדצמבר 2010

5 דרכי ההתמודדות בתוך גרמניה
התמודדות במטרה לאפשר המשך חיים יהודיים בגרמניה התמודדות משפטית התמודדות עם טרור התמודדות חברתית כלכלית כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ 28 בדצמבר 2010

6 התמודדות עם בידוד כלכלי-חברתי
הבידוד הגובר אילץ את היהודים למצוא תחליפים למה שבעבר מצאו בחברה הגרמנית. התחליף נמצא בתוך הקהילה היהודית, שהפכה לאוטונומית וסגורה יותר ויותר. כלכלית – רופאים, עורכי דין ובעלי מקצוע אחרים טיפלו בלקוחות יהודים במקום בארים שאיבדו. עובדי מדינה שפוטרו מצאו עבודה חליפית במוסדות הקהילה היהודית ובעסקי יהודים. חברתית – הוקמו מסגרות חברתיות ליהודים בלבד ששמשו תחליף למסגרות כלל גרמניות מהן סולקו היהודים: מועדונים, אגודות ספורט וכדומה. הקהילה היהודית הקימה מוסדות סיוע וצדקה ליהודים שנקלעו למצוקה. את הכספים גייסו מקרב יהודי גרמניה ומקהילות יהודיות בעולם, שביקשו לעזור ליהודי גרמניה במצוקתם. חינוכית – מורים ותלמידים שסולקו מבתי הספר הממלכתיים הקימו בתי ספר ליהודים בלבד, שהמשיכו במלאכת החינוך. תרבותית – אמנים יהודים שסולקו ממוסדות תרבות גרמניים (תיאטראות, תזמורות, קולנוע, גלריות...) הקימו מסגרות חליפיות ליהודים בלבד. מוסדות אלו, בהם פעלו טובי האמנים בעולם, נהנו מחופש אמנותי כמעט מוחלט משום שהשלטונות הנאציים לא הפעילו עליהם צנזורה כמעט בכלל. זאת בניגוד לצנזורה החמורה שהופעלה על אמנים גרמנים. גרמנים רבים, שהתגעגעו לאמנות איכותית, ביקרו בסתר במוסדות היהודים הללו. כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ 28 בדצמבר 2010

7 כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ
שער ספר ועליו תמונה של תזמורת בברלין, המורכבת מיהודים שסולקו מהתזמורות המובילות בגרמניה. באותן שנים הוקמו בארץ התזמורת הפילהרמונית ותזמורת קול ישראל בירושלים, שגם נגניהן היו בעיקר יהודים שסולקו מתזמורות בגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה. כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ 28 בדצמבר 2010

8 דרכי ההתמודדות בתוך גרמניה
התמודדות במטרה לאפשר המשך חיים יהודיים בגרמניה התמודדות משפטית התמודדות עם טרור התמודדות חברתית כלכלית כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ 28 בדצמבר 2010

9 כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ
התמודדות עם הטרור בתחילה ניסו היהודים לגייס את גורמי החוק כנגד טרור הרחוב שהופעל נגדם, בעיקר על ידי ה-SA. אולם ככל שעבר הזמן התברר שהטרור מופעל ומכוון על ידי השלטון עצמו, וגורמי החוק עצמם הפעילו טרור ממוסד. יהודים בחרו להסתגר יותר ויותר, לצאת מה שפחות החוצה, וככל האפשר להסתיר את זהותם. ליל הבדולח (9-10/11/38) לימד שההסתגרות אינה מצליחה למנוע פגיעה קשה, ואינה מהווה פתרון. כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ 28 בדצמבר 2010

10 כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ
בית כנסת עולה באש בליל הבדולח חנות של יהודי שחלון הראווה שלה נופץ על ידי פורעים נאצים כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ 28 בדצמבר 2010

11 הגירה – חיים מחוץ לגרמניה
חיים בגרמניה הגירה כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ 28 בדצמבר 2010

12 כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ
פתרון ההגירה לקראת סוף התקופה גברה ההכרה שגרמניה אינה מקום שיהודים יכולים לחיות בו. לכן גבר הלחץ להגירה, בעיקר בעקבות ליל הבדולח. הקושי להגר היה כפול: הקושי לצאת - הנאצים אסרו על הוצאת רכוש וכסף מגרמניה. משמעות ההגירה הייתה אבדן כל הרכוש. מלבד זאת, מי שהיגר השאיר מאחור את משפחתו וחבריו לגורלם. הקושי להיקלט - מאד קשה היה למצוא ארץ שתסכים לקלוט יהודים שהיגרו מגרמניה. ועידת אוויאן (יולי 1938) שכונסה לטפל בבעיה הוכיחה שמדינות העולם אינן מוכנות לקלוט מספר גדול של יהודים. ארץ ישראל גם היא הייתה חסומה על ידי מדיניות הספר הלבן של מקדונלד (מאי 1939). התוצאה - רק מחצית מיהודי גרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה הצליחו להגר עד פרוץ המלחמה. כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ 28 בדצמבר 2010

13 כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ
הספינה סנט לואיס יצאה מהמבורג ב-13 במאי 1939 ועליה 936 פליטים יהודים בדרכם לקובה. בהגיעם נמנע מהם לרדת מן הספינה בקובה או בנמלי ארה"ב. הספינה חזרה לאירופה ונוסעיה נחלקו בין בריטניה, צרפת, בלגיה והולנד. רוב הנוסעים נרצחו אחר-כך בשואה. קריקטורה שנתפרסמה בניו יורק טיימס לקראת ועידת אוויאן (יולי 1938), ובה נראה יהודי שמגורש מגרמניה הנאצית, אבל מסרבים לקבלו בכל מקום אליו הוא מבקש להגר. הכותר שואלת האם ועידת אוויאן תובילו לחירות. כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ 28 בדצמבר 2010

14 כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ
הציונים והנאצים בין הנאצים לבין הציונים נוצר שיתוף אינטרסים – אלה ואלה רצו ביציאת היהודים מגרמניה (הציונים רצו בעלייתם לארץ ישראל). הדבר הוביל לשיתוף פעולה מפתיע ולו שני ביטויים עקריים: הסכם ההעברה – נחתם ב-1933 בין ממשלת היטלר לבין הנהגת הישוב העברי. על פי ההסכם העבירו יהודים שיהגרו מגרמניה את רכושם וכספם לממשלת גרמניה. בכסף זה נרכשו מוצרים מתוצרת גרמניה עבור הישוב העברי בארץ ישראל. ההסכם הקל על יהודים מגרמניה לעזוב משום שיכלו לקבל חלק ממה שאבד להם כאשר עלו לארץ ישראל – מספר המהגרים היהודים גדל לשביעות רצונם של הנאצים והציונים גם יחד. גרמניה נהנתה גם מכך שיכלה לייצא את מוצריה בשעה שחלק גדול מהעולם החרים אותה. הישוב בארץ נהנה מציוד מכני איכותי מתוצרת גרמניה (קטרים, טרקטורים, מכונות ייצור) שקידם מאד את התפתחותו הכלכלית. פעילות ציונית בגרמניה – לעומת מוסדות יהודיים שפעולתם בגרמניה נאסרה, הורשו ארגונים ציוניים להמשיך בפעילותם לחינוך ולעליה עוד זמן ניכר. חוות הכשרה ציוניות פעלו בגרמניה עד 1941, וחלק מחניכיהן הורשו לצאת את גרמניה גם לאחר פרוץ המלחמה. כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ 28 בדצמבר 2010

15 כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ
נערים בעבודה חקלאית בחוות ההכשרה של מכבי הצעיר ליד ארנסדורף חיים ארלוזורוב, ממנהיגי ההסתדרות הציונית, שהוביל וחתם את הסכם ההעברה עם הממשלה הנאצית ב נרצח ב-16 ביוני 1933 בחוף הים בתל אביב. כתיבה ועיצוב נעם ליפשיץ 28 בדצמבר 2010