הורד מצגת
המצגת נטענת. אנא המתן
1
עמדות התנועה הציונית בזמן מלחמת העולם הראשונה ביחס לצדדים הלוחמים
התנועה הציונית במהלך מלחמת העולם הראשונה
2
פתיחה: עמדות התנועה הציונית במלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עמדה ההנהגה הציונית בפני דילמה: האם לתמוך במדינות ההסכמה, או במדינות המרכז? מדינות ההסכמה היו צרפת, בריטניה ורוסיה, ומ-1917 הצטרפו אליהן איטליה, יפן וארה"ב. מדינות המרכז היו גרמניה, אוסטרו-הונגריה, בולגריה והאימפריה העות'מאנית. התנועה הציונית נותרה ניטרלית, נבדוק מדוע. מאת Department of History, United States Military Academy. translation by uplouder - File:Europe 1914.png - CC BY-SA 3.0,
3
עמדות התנועה הציונית במלחמת העולם הראשונה
מכיוון שקהילות יהודיות חיו גם בשטחי מדינות ההסכמה וגם בשטחי מדינות המרכז ומכיוון שיהודים נלחמו בצבאות שני הצדדים, היתה ההכרעה בשאלת תמיכת התנועה הציונית במלחמה קשה במיוחד. בנוסף, עתידה המדיני של ארץ ישראל היה מונח על הכף – ה"הימור" על המעצמות שייצאו מן המלחמה כשידן על העליונה ויכריעו את גורל הארץ סיפק לתנועה הציונית הזדמנות גדולה ובצידה סיכון גדול. מצד אחד, היישוב היהודי בארץ ישראל היה תחת שלטון עות'מאני והיה חשש שייפגע אם תתקבל החלטה לתמוך במדינות ההסכמה.
4
עמדות התנועה הציונית במלחמת העולם הראשונה
מצד שני, התגוררו רוב מוחלט של יהודי העולם ברוסיה הצארית ולכן היה קושי לתמוך גם במעצמות המרכז. בין מנהיגי התנועה הציונית היו שסברו שיש לתמוך במדינות המרכז: בראשם עמדו האישים שישבו בגרמניה שהיתה מקום מושב ההנהלה הציונית. מכיוון שהעות'מאנים ששלטו בארץ היו בעלי בריתם של הגרמנים במלחמה קיוו התומכים בעמדה זו להיעזר בקשרים בין שתי המעצמות לקידום העניין הציוני.
5
עמדות התנועה הציונית במלחמת העולם הראשונה
מנגד, טענו, אם תתמוך התנועה הציונית במדינות ההסכמה היא עלולה לסכן את היישוב היהודי בארץ ישראל המצוי תחת שלטון עות'מאני. לעומתם, מנהיגים ציוניים רבים סברו שיש לתמוך בבריטניה ובמדינות ההסכמה גם בשל עוינותו של השלטון העות'מאני למפעל הציוני. הם טענו כי שיתוף פעולה עם התורכים לא ישנה את עמדתם השלילית כלפי הציונות. בנוסף, בריטניה הביעה תמיכה בתכניות הציוניות שהציג הרצל והציעה את תכנית אוגנדה ולכן חשבו רבים כי יש להירתם לסייע לה לכבוש את הארץ.
6
עמדות התנועה הציונית במלחמת העולם הראשונה
ככל שכיבוש הארץ בידי בריטניה הפך ודאי, התחזקה עמדתם של אלה שטענו כי תמיכה בבריטים משרתת את העניין הציוני. בשל הוויכוח וחוסר היכולת להחליט נקטה התנועה הציונית במהלך רוב המלחמה במדיניות ניטראלית. אולם ככל שהתמשכה המלחמה התברר כי רק השתתפות פעילה בה תאפשר ליהודים לקדם את יעדי הציונות – התנועה הציונית שאפה להשתתף בוועידת המנצחות בסופה כמי שתרמה לניצחון ולהיתרם מהשינויים שיחולו במפת העולם.
7
עמדות התנועה הציונית במלחמת העולם הראשונה
חיים וייצמן הוביל את התנועה הציונית לתמיכה במדינות ההסכמה ופעל בניסיון לשכנע את בריטניה לפרסם הצהרת תמיכה בציונות (לימים "הצהרת בלפור"). גם אהרן אהרונסון, מנהיג ארגון הריגול ניל"י אשר תרם רבות למאמץ המלחמה הבריטי, לקח חלק פעיל במאמצי השכנוע והוערך על ידי הבריטים. המנהיגים הציוניים זאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור הגו וקידמו כבר ב-1915 את הקמת גדוד לוחמים יהודי בצבא הבריטי אשר יבטא את תמיכת התנועה הציונית במדינות ההסכמה וייקח חלק במלחמה על הארץ.
8
עמדות התנועה הציונית במלחמת העולם הראשונה
לאחר מגעים רבים נאותה בריטניה באופן חלקי ליוזמה והוקמה יחידה יהודית שמתנדביה היו יהודים מבני היישוב החדש שהוגלו למצרים בידי העות'מאנים. היתה זו יחידת תובלה שהוצבה בחזית חצי האי גְלִיפּוֹלי שבטורקיה. הגדוד נקרא על ידי הלוחמים "גדוד נהגי הפרדות" ובשמו הרשמי "גדוד הפרדות של ציון". היה זה הראשון מבין "הגדודים העבריים". ז'בוטינסקי, ששאף שהגדוד היהודי יהיה לגדוד לוחם התאכזב מיוזמה זו ויזם את הקמת "גדוד קלעי המלך מספר 38" היהודי בו שימש כמפקד פלוגה בקרבות כיבוש בקעת הירדן.
9
עמדות התנועה הציונית במלחמת העולם הראשונה
במהלך 1917 הוקם הגדוד ה-39 שנודע כ"גדוד האמריקאי" שגוייס בארה"ב ורוב חייליו הגיע מקרב יהדות ארצות הברית. את הקמתו של גדוד זה יזמו יצחק בן-צבי ודוד בן-גוריון שגלו מהארץ בזמן המלחמה בפקודתו של ג'מאל פאשה. 5,000 מתנדבים הרכיבו את הגדוד שפעל תחת פיקוד בריטי. הגדוד ה-40 היה "הגדוד הארצישראלי" של הלגיון העברי. הוא הוקם לאחר שנכנסו הכוחות הבריטיים לארץ ישראל מכיוון שרבים מצעירי היישוב רצו ליטול חלק בגוף הצבאי היהודי. סמל הגדוד העברי "הראשון ליהודה" וחברי מקהלת הגדוד העברי GPL, מאת מכון ז'בוטינסקי בישראל, CC BY 2.5,
10
סיכום: עמדות התנועה הציונית במלחמת העולם הראשונה
סיכום: עמדות התנועה הציונית במלחמת העולם הראשונה לתנועה הציונית היה הרבה מה להרוויח והרבה מה להפסיד כתוצאה מתמיכה באחד הצדדים המשתתפים במלחמת העולם הראשונה. מנהיגי הציונות בגרמניה טענו כי על התנועה להבטיח את קיומו של היישוב היהודי בארץ ולהשיג מנוף להשפעה על התורכים באמצעות תמיכה במדינות המרכז. מנהיגים ציוניים רבים טענו כי יש לתמוך במדינות ההסכמה ובמיוחד בבריטניה. הם הזכירו את תמיכתה העקבית של בריטניה בתנועה הציונית והאמינו כי תצליח לכבוש את ארץ ישראל מידי העות'מאנים ועמדתם התחזקה עם הצלחות בריטניה בחזית. לבסוף בחרה ההנהגה הציונית לאמץ עמדה ניטרלית במהלך רוב המלחמה. עם זאת מנהיגים ציוניים בולטים קיימו קשרים עם בריטניה, ארגון ניל"י סייע לה והגדודים העבריים גויסו במטרה לתרום למאמץ המלחמתי הבריטי.
מצגות קשורות
