עקרונות דמוקרטים.

מצגת בנושא: "עקרונות דמוקרטים."— תמליל מצגת:

1 עקרונות דמוקרטים

2 עקרונות דמוקרטים: עקרון הערכת הרוב עקרון שלטון העם עקרון שלטון החוק
עקרון הגבלת השלטון עקרון הפרדת רשויות עקרון הפלורליזם עקרון הסובלנות עקרון הסכמיות עקרון דמוקרטיה מתגוננת

3 מה היא דמוקרטיה מהותית ומה היא דמוקרטיה פרוצדוראלית?

4 דמוקרטיה פרוצדוראלית – צורת ממשל:
דמוקרטיה מהותית – דמוקרטיה כערך: עקרון הכרעת הרוב פלורליזם עקרון שלטון העם סובלנות שלטון החוק זכויות אדם ואזרח הפרדת רשויות זכויות מיעוטים

5 עקרון הכרעת הרוב: עקרון הקובע שמבין כמה אפשרויות נבחרת זו שרוב המצביעים תומכים בה, תוך שמירה על זכויות המיעוטים. על מנת שכל הקבוצות בעלי הדעות השונות יוכלו לחיות יחד למרות חילוקי הדעות, נקבע שכל האזרחים המהווים את כלל החברה, שווים בזכותם לקחת חלק בתהליך קבלת ההכרעות. כלל הקבוצות בחברה מקבלות את העיקרון כי החלטות מתקבלות על ידי רוב האוכלוסייה. יחד עם זאת עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה מתחייב כי לא יפגעו זכויות המיעוט.

6 כלומר, הרוב צריך לשמור על כללי המשחק המאפשרים למיעוט להפוך לרוב בהזדמנות אחרת: בחירות דמוקרטיות, חופש ההתארגנות, חופש ההפגנה, חופש הביטוי וכדומה. מה ההצדקות לעקרון הכרעת הרוב? למה עקרון זה נחשב "טוב"? מה היא עריצות הרוב?

7 סוגי רוב רוב רגיל: הכרעה על פי מספר הקולות הרב ביותר של המשתתפים בה. (35 בעד 20 נגד) רוב מוחלט: הכרעה על ידי יותר מ-50% מכלל המצביעים או הבוחרים. (61 ח"כים ויותר) רוב מיוחד/מיוחס: החלטה המתקבלת על פי מספר קולות מוגדר מראש וגדול מרוב מוחלט בקרב בעלי זכות הצבעה. (2/3 או 3/4)

8 עקרון שלטון העם: עקרון דמוקרטי יסודי אשר לפיו האזרחים הם הריבון, האזרחים בוחרים בשלטון של נציגים לזמן מוגדר בחוק. העם עצמו הוא השליט במדינה והוא מקור כל הסמכות במדינה. המדינה והשלטון הם של האזרחים והעם הוא מקור סמכותו של השלטון. שלטון העם הוא הביטוי לריבונות העם. "שלטון העם, על ידי העם, למען העם" (אברהם לינקולן)

9 סוגי דמוקרטיות: דמוקרטיה ישירה: דמוקרטיה שבה האזרחים מחליטים בענייני המדינה בעצמם, ולא באמצעות נציגים נבחרים. לדוגמא, הדמוקרטיה באתונה, בה האזרחים השתתפו בתהליך קבלת ההחלטות בנושאים ציבוריים על ידי הצבעות באספות העם, האזרחים השתתפו ישירות בתהליך קבלת ההחלטות. איפה היום יש לנו דמוקרטיה ישירה?

10 סוגי דמוקרטיות: דמוקרטיה עקיפה: דמוקרטיה שבה נציגים שנבחרו על ידי האזרחים מקבלים בשבילם את ההחלטות בענייני המדינה. הנציגים הנבחרים משתתפים בתהליך קבלת ההחלטות בנושאים ציבוריים. האזרחים משתתפים בהליך הדמוקרטי על ידי השתתפות בבחירות שבהן נבחרים נציגי השלטון.

11 למה דמוקרטיה עקיפה? גודל האוכלוסייה: גודל האוכלוסייה לא מאפשר לכנס את כל האזרחים למקום אחד על מנת לקיים דיונים, לקבל החלטות ולהוציא אותן בפועל. כמות הידע והמידע הנחוצים לקבלת החלטות היא עצומה. הציבור ברובו, עסוק בענייני היום-יום. הבעיות המורכבות של המדינה מצריכות הכשרה, מיומנויות ומקצועיות. הציבור הרחב חסר הכישורים הללו.

12 משאל עם! משאל עם הוא אמצעי של הדמוקרטיה הישירה, דרך למימוש משאל עם.
משאל עם הוא אמצעי של הדמוקרטיה הישירה, דרך למימוש משאל עם. במשאל עם השלטון מפנה שאלה לאזרחים, לציבור הבוחרים, כדי להכריע בסוגיה כלשהי או לייעץ למחוקקים כיצד להכריע בנושא מסוים. האם שמעתם על משאל עם שנעשה לאחרונה?

13 משאל עם בבריטניה, 16 ביוני 2016

14 בעד או נגד משאל עם? בעד משאל עם נגד משאל עם
נותן לאזרח הזדמנות להציג את עמדתו לציבור אין מספיק ידע להחליט בנושאים מורכבים מבטא באופן ישיר את רצון האזרחים – מממש את עקרון שלטון העם סכנה לעריצות הרוב מחזק את החלטת השלטון פוגע בדמוקרטיה הייצוגית ואת עבודת הפרלמנט (פרלמנט בישראל = כנסת ישראל) מגביר את השתתפות האזרחים בדמוקרטיה ומחנך את האזרחים לדמוקרטיה משאל עם מוביל להכרעה חד-משמעית ואילו הדמוקרטיה מבוססת על פשרה השלטון מעדיף להיעזר במשאל, על מנת לוודא את עמדת העם להחלטתו יש סכנה שהשלטון ינסח שאלות כדי לתמרן את האזרחים לעמדה מסוימת משאל עם הוא כלי חשוב לנושאים השנויים במחלוקת. בדרך זו השלטון מקבל מהאזרחים לגיטימיות להחלטות שלו משאל עם עלול להוביל להחרפת מתחים בחברה

15 איך מממשים את עקרון שלטון העם? בחירות!!!!!!!!!!!!
איך מממשים את עקרון שלטון העם? בחירות!!!!!!!!!!!!

16 איך עושים בחירות? מאפייני הבחירות במדינות דמוקרטיות: כח שח"ם
כלליות – כל אזרחי המדינה זכאים לבחור ולהיבחר למוסדות הנבחרים במדינה. חופשיות – מאפשרות תחרות הוגנת המבוססת על חרויות ועל זכויות פוליטיות: חופש הביטוי, חופש ההתארגנות. שוויוניות – כל קול שווה לקול אחר. חשאיות – רק הבוחר יודע במי בחר, כך מובטח שלא יושפע מלחצים של גורמים שונים. מחזוריות/תקופתיות – הבחירות מחזוריות. חוזרות על עצמן במרווחי זמן ידועים וסדירים הקבועים בחוק.

17 שיטת הבחירות הנהוגה בישראל
בחירות ארציות – הארץ כולה היא אזור בחירה אחד לצורך חישוב במושבים, מנדטים, בבית הנבחרים. הבחירות נערכות בכל הארץ באותו יום. בחירות יחסיות – המפלגה מקבלת מושבים בבית הנבחרים, הפרלמנט-כנסת, באופן יחסי לתמיכה הציבורית שקיבלה מן הבוחרים - עקרון הפלורליזם בחירות רשימתיות – המצביעים בוחרים ברשימה. הרשימה היא מטעם המפלגה והיא כוללת רשימת מועמדים ומצע רעיוני. *** אחוז חסימה – 2% עד 2004 , 3.25% שונה בשנת 2014

18 אחוז חסימה בישראל *** אחוז חסימה – 2% עד 2004 , 3.25% שונה בשנת 2014
המטרה היא לצמצם את מספר המפלגות המיוצגות בפרלמנט, על ידי מניעת כניסתן של מפלגות קטנות, במטרה להגביר את היציבות - יתרון חסרון הוא פגיעה בזכותן של הקבוצות הקטנות לייצוג בכנסת. פגיעה בפלורליזם למשל, הרשימה המשותפת, איחוד של שלוש מפלגות ערביות.

19 יתרונות וחסרונות, לשיטת הבחירות בישראל: ארציות, יחסיות ורשימתיות
המפלגות מקבלות ייצוג בפרלמנט בהתאם לתמיכת הציבור בהן ריבוי מפלגות מקשה על הקמת ממשלה יציבה. המפלגות הקטנות מעמידות דרישות מעבר לכוחן בבחירות השיטה משקפת את ההשקפות של הציבור בשאלות לאומיות אין ייצוג לאזורים השונים ואין טיפול בבעיותיהן הוויכוח אינו בן-אישי, אלא בין רעיונות של מפלגות אין קשר בין הבוחרים לנבחרים השיטה מעודדת הקמת מפלגות חדשות

20 שיטת הבחירות הנהוגה בישראל
בחירות ערוץ הכנסת

21 ממשל נשיאותי/ ממשל פרלמנטרי
ישראל – ממש פרלמנטרי משטר שבו הפרלמנט (הכנסת) הוא הריבון ויש לו עליונות חוקית על הרשות המבצעת (הממשלה) ועל הרשות השופטת.

22 עליונות הפרלמנט באה לידי ביטוי בהיבטים אלה:
- הפרלמנט היא הרשות היחידה הנבחרת ע"י העם . (העם בוחר פעם אחת) - הממשלה צומחת מתוך הפרלמנט . - הממשלה זקוקה לאמון הפרלמנט ולתמיכת רוב חבריו כדי להתקיים. - הפרלמנט יכול להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון ולבחור במקומה ממשלה אחרת. השרים יכולים גם לכהן כח"כ, מתמנים ע"פ שיקולים פוליטיים ולא משיקולים מקצועיים.

23 ארה"ב – ממשל נשיאותי משטר שבו הנשיא הוא העומד בראש הרשות המבצעת , נבחר על ידי העם ושואב את סמכותו ישירות מעם. כהונתו אינה תלויה באמון הפרלמנט. העם בוחר פעמיים: פעם ראשונה לרשות המבצעת – לנשיא, פעם נוספת בוחר את נציגיו לקונגס, הרשות המחוקקת. הנשיא ממנה את שריו שלא מקרב חברי הקונגרס (מקצועי יותר)

24 צרפת – ממשל מעורב משלב יסודות של משטר פרלמנטרי עם משטר נשיאותי.
משלב יסודות של משטר פרלמנטרי עם משטר נשיאותי. הנשיא נבחר על ידי העם בבחירות ישירות ובמקביל העם בוחר נציגים לפרלמנט (העם בוחר פעמיים). ראש הממשלה והממשלה נבחרים ע"י הפרלמנט ושואבים את כוחם מהרוב בפרלמנט. הנשיא עוסק בענייני חוץ ואילו הממשלה וראש הממשלה מתמקדים בענייני פנים. המשותף- הממשל נבחר ע"י העם.

25 קריטריונים: דמוקרטיה נשיאותית: דמוקרטיה פרלמנטרית: מיהו ראש הרשות המבצעת? מי עומד בראש המדינה? למי ניתן הכוח הייצוגי? מי מיצג את העם? מי בוחר את ראש הרשות המבצעת? כמה פעמים בוחר העם? ולמי? האם ניתן להדיחו ? מועד הבחירות לרשות המבצעת מינוי השרים ומעמדם מעמד הנשיא

26 פלורליזם סובלנות הסכמיות

27 פלורליזם פלורל = plural = ריבוי.
פךורליזם הוא ערך ועיקרון חשוב בדמוקרטיה. פלורליזם פירושו הכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות שונות, צרכים ורצונות שונים בחברה. פלורליזם הוא גם ההכרה בזכותן של הקבוצות השונות במדינה לבטא את השונות ביניהן ולפעול למען מימוש זכויותיהן וצורכיהן. שוונג – קטנה על פלורליזם האם כל הקבוצות בישראל לומדות את אותה תוכנית לימודים???

28 איך עושים פלורליזם? בהכרה בשונות בין הקבוצות השונות בחברה – זכויות אדם ואזרח, זכויות מיעוטים. הכרה במאבקי כוח בין הקבוצות השונות בחברה – שלטון העם. עידוד תחרות חופשית פיזור הכוח השלטוני – הגבלת השלטון.

29 באילו תחומים הפלורליזם בא לידי ביטוי?
בתחום הכלכלי: ריבוי איגודים שונים, כמו ארגוני עובדים בעלי אינטרסים משותפים בתחום החברתי: ארגונים שונים כמו יד שרה, נעמ"ת, ויצ"ו ועוד בתחום התרבותי-חינוכי: בתי ספר שונים, ממלכתי, ממלכתי-דתי, ערבי, דרוזי ערוצי תקשורת שונים, רדיו, טלוויזיה, עיתונות וכו' פלורליזם חוקתי: רשויות שלטון נפרדות, פיזור הכוח בין ברמת הארצית והמקומית פלורליזם פוליטי: ריבוי מפלגות, ימין, שמאל, מרכז, דתיים, חילונים, ערבים

30 הפלורליזם אינו מוחלט! גם לו יש גבולות והן גבולות החוק - שלטון החוק
הפלורליזם אינו ערך מוחלט. על מנת שקבוצות שונות יכלו לחיות יחד, הן חייבות להסכים על נושאים מרכזיים: כללי המשחק הפוליטי, צורת משטר ונורמות בחברה. לא ניתן לממש בצורה מלאה את עקרון הפלורליזם משום שמימוש מלא, פירושו – אנרכיה.

31 הרעים לטיס, גדעון לוי. פלורליזם?

32 וולטר – פילוסוף של הנאורות, מהמאה ה-18: "אינני מסכים עם דבריך, אך אגן עד מוות על זכותך להשמיעם"

33 סובלנות תנאי למימוש הפלורליזם, הוא אימוץ הסובלנות כערך במדינה ובחברה.
קבלת האחר מתוך נכונות של האדם לקבל את השונה ואת החריג ולנהוג בכבוד כלפי האדם השונה ממנו בהשקפת עולמות, דתו, מינו, גזעו, מראהו ועוד, גם אלה הגורמים לנו לאי – נוחות. ערך הסובלנות נובע מהכרה בכבודו של אדם ובחירותו להיות שונה מאחרים, להאמין, לחשוב ולנהוג על פי דרכו ולפי ראות עיניו. סובלנות משמעה נכונות לקבל את השונה ולנהוג בכבוד כלפי בני אדם שונים במראה, בצבע, באמונה, בדתם, במין, בדעות ועוד. סובלנות באה לידי ביטוי בכך שהאזרחים והשלטון מאפשרים לקבוצות וליחידים לבטא את עמדותיהם ולנסות להשפיע על עמדת החברה.

34 סובלנות = סבל. לסבול דעות, אמונות והשקפות עולם המעוררות התנגדות ואי-נוחות. כלומר, החיים במדינה דמוקרטית פלורליסטית כרוכים באי-נוחות מתמדת. סובלנות פירושה קבלת השונה תוך הימנעות מתגובות של אלימות מילולית או פיזית בעת מחלוקת, ומתוך הימנעות על הפעלת סמכות שלטונית כלפי עמדות ביקורתיות או מרגיזות.

35 חשיבות הסובלנות במדינה דמוקרטית:
הודות לסובלנות זוכים המיעוטים לזכויות הקבוצה שלהם – זכויות אדם ואזרח, זכויות מיעוטים. הסובלנות מאפשרת תחרות פוליטית חופשית ופתיחות במערכת הפוליטית לרעיונות שונים – שלטון העם. קיום אופוזיציה לשלטון - מעניקה לגיטימציה לדעות של נציגי קבוצות שונות, כך שמחזקת את יציבות המשטר הדמוקרטי – הגבלת השלטון. הסובלנות מחייבת לכבד את קיומן של דעות שונות – פלורליזם. תורמת ליציבות המשטר והחברה, מאפשר קיום ויכוח בין הדעות השונות על פי כללי המשחק הדמוקרטיים וללא אלימות מילולית או פיזית – הסכמיות.

36 הסכמיות הסכמה רחבה ככל הניתן, בין אזרחי המדינה, בעניינים מרכזיים הקשורים למדינה ולחברה (למשל, הסדר הסטטוס - קוו). הסכמה רחבה על אופייה הבסיסי של החברה והמדינה, המחזקת את היציבות ומאפשרת לחיות יחד למרות חילוקי הדעות. הסכמה רחבה = קונצנזוס. הסכמה של רוב בני החברה ובקבוצות השונות, על נושאים עקרוניים ומהותיים של קיומם המשותף: צורת המשטר במדינה, שיח פוליטי, יחסי דת ומדינה ועוד. ערך ההסכמיות המחזק אחידות, שרוי במתח עם ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות.

37 ישנן רמות הסכמה שונות: הסכמה במסגרת המדינה – הסכמה ומתן לגיטימציה לקיומה של המדינה במסגרת של גבולות קבועים. - קיים בישראל? הסכמה בנוגע לצורת משטר – מתן לגיטימציה להמשך קיומו של המשטר במדינה, כלומר, תמיכה במדינה כמדינה דמוקרטית. שלטון – קבלת השלטון שנבחר בבחירות דמוקרטיות כשלטון לגיטימי. **ככל שעולה רמת ההסכמה בנושאים מרכזיים, כך גדלה רמת היציבות של המדינה

38 מה קורה בישראל?? אז מה קורה בישראל?
יש הסכמה רחבה על האופי הדמוקרטי של המדינה, רוב האזרחים מסכימים גם על היותה מדינה יהודית. אך ישנן עדיין מחלוקות רבות – יחסי דת ומדינה, כינון חוקה, גבולות המדינה, אשר מאיימים על יציבות המשטר הדמוקרטי בישראל.

39 פלורליזם = הכרה סובלנות = קבלה הסכמיות = הסכמה רחבה

40 זכויות מיעוטים/ זכויות קבוצה

41 http://news.walla.co.il/item/2646592 הפרדה בין יהודים וערבים בסופרלנד
מה דעתכם? על מה מדובר בכתבה? מי הצדדים המדוברים? מול מי צריך לטעון? נהגו נכון? נהגו לא נכון? מרחב ציבורי או מקום פרטי? האם זה חוקי?

42 http://www.themarker.com/news/1.2049984 פערים בתקצוב החינוך
חלוקת תקציב משרד החינוך, עמוד 6

43 מדוע מיעוטים צריכים זכויות. מה החשיבות. למה זה חשוב
מדוע מיעוטים צריכים זכויות? מה החשיבות? למה זה חשוב? אילו מיעוטים יש לנו בארץ? האם לכל המיעוטים מגיעות אותן זכויות? אילו זכויות לדעתכם מגיעות למיעוטים?

44 הזכות לחינוך הזכות לשפה הזכות לייצוג הזכות לקיום מצוות וחופש פולחן הזכות לשלטון עצמי טריטוריאלי

45 הזכות לחינוך זכותו של בן מיעוט ללמוד בשפתו וללמוד את התכנים הרלוונטיים לעולמו התרבותי בישראל? תוכנית לימודים ייחודית בבתי ספר לא יהודיים

46 הזכות לשפה זכותו של בן מיעוט ששפתו תוכר במדינה כדי לעזור בקליטתו החברתית בישראל? הערבית היא שפה רשמית!

47 הזכות לייצוג זכותו של בן המיעוט לפעול למען ענייניו החברתיים והמדיניים מתוך רשויות השלטון בישראל? מפלגות לא יהודיות מיוצגות בפרלמנט, לא יהודים מחזיקים בתפקידים שונים במוסדות השלטון.

48 הזכות לקיום מצוות וחופש פולחן
זכותו של בן מיעוט לבטא את דתו ואת אמונותיה ומנהגיה. בישראל? האזרחים הלא יהודים מנהלים אורח חיים בהתאם לתרבותם ולמורשתם.

49 הזכות לשלטון עצמי טריטוריאלי
זכותו של בן מיעוט לשמור על ייחודו באזור שבו הוא הרוב. בישראל? האוכלוסיות הלא-יהודיות זוכות לאוטונומיה קהילתית. הלא-יהודים פזורים במדינה ושלטונם העצמי מתבטא בשמירה על מאפיינים אתניים. הם אינם זוכים ל"תת-מדינה" בעלת שלטון עצמי משלה, הכפוף לשלטון המרכזי או לאוטונומיה טריטוריאלית (שלטון עצמי בחבל ארץ מוגדר שבו המיעוט מרוכז)

50 שלטון החוק איך לדעתכם, יש להתייחס לפשע הנעשה מתוך מניע אידיאולוגי?

51 חשבו על התרחיש הבא: קבוצה חרדית בשם kosher11 פורצת למחסנים של טיב טעם וגונבת את כל הבשר הלא כשר. הם מצדיקים זאת בכמה וכמה פסוקים ומקורות ידועים ביהדות. האם התקשורת היה מבינה את זה או מתייחסת למעשה כאל פשע שהאידיאולוגיה מאחוריו הופכת אותו ליותר מסוכן?

52 תרחיש נוסף: קבוצה המתנגדת להפלות פורצת למרכז רפואי שבו מבוצעות הפלות גונבת ומשחיתה ציוד בטענה שמשתמשים בו לרצוח עוברים. הם היו משתמשים בסיסמאות של ארגון ומדברים על "השואה" שנעשית בעוברים שאותה יש למנוע. האם כלי תקשורת כלשהו היה מעז להציג אותם שלא כפושעים? אגב הפלות, חלק גדול מהביקורת על אגודת אפרת, שלא פועלת נגד החוק, היא על השכנוע באמצעים ויזואליים קשים...

53 ועכשיו למציאות:  קבוצת free269 לא הפגינה ללא רישיון ולא הסיגה גבול למשרד ממשלתי, אלא פרצה ללול פרטי וגנבה משם תרנגולות. המבצע הנועז כנגד פרנסתם של אנשים אחרים קיבל את יחסי הציבור של מעריב. בניגוד למה שנכתב במעריב, הפעולה לא "גובלת בפלילים" אלא פלילית מכף רגל ועד כרבולת. בלי קשר למניעיה, היא פוגעת באזרחים אחרים תוך ניסיון לכפות עליהם אורח חיים שונה ובכך אין הבדל אם הם עושים זאת בשם השוויון, האחווה או הטבעונות. אם כלי תקשורת כלשהו רוצה לטעון שהחוק מבחינתו לגיטימי רק כשהוא מתאים לאידיאולוגיה שלו - שיאמר זאת באופן גלוי. אם "שלטון החוק" נותר כערך בפני עצמו אז הוא נכון לחרדים, ערבים, אשכנזים, אוהבי בשר וטבעונים באותה מידה. 

54 עקרון שלטון החוק עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית קובע כי רשויות השלטון וכלל האזרחים במדינה כפופים לחוק שהתקבל בדרך דמוקרטית – על ידי הרשות המחוקקת שנבחרה בבחירות דמוקרטיות.

55 עקרון שלטון החוק מבטא את האמנה החברתית משום שהוא מבטא את ההסכמה של כלל האזרחים לקיים מסגרת מדינית משותפת המחייבת את כולם לפעול על פי כללים. שלטון החוק במדינות דמוקרטיות מבוסס על הנכונות של מרבית האזרחים לציית לחוק. מה קורה במדינות לא-דמוקרטיות?

56 במשטרים שאינם דמוקרטיים, החוק אינו מחויב לעקרונות הדמוקרטיים
במשטרים שאינם דמוקרטיים, החוק אינו מחויב לעקרונות הדמוקרטיים. מקורו בראשי המפלגה או הקבוצה השלטת וההכרעה בכל עניין ודבר נתונה בידם. השליטים עומדים מעל החוק ואינם כפופים לחוק ואינם חייבים לדין וחשבון לאיש. סין, איראן

57 שלטון החוק במובן הפורמלי
שלטון חוק במובן המהותי

58 שלטון החוק במובן הפורמלי
שלטון החוק במובן הפורמלי מתייחס לכללים של הליך חקיקת החוק: החוק נחקק בבית הנבחרים החוק קובע זכויות וחובות של האזרחים והשלטון ואת גבולות המותר והאסור החוק חייב להיות מנוסח באופן בהיר חובת הציות לחוק חלה באופן שווה על כולם ואכיפת החוק, נעשית באופן שווה על כולם.

59 שלטון החוק במובן המהותי
שלטון החוק במובן המהותי מתייחס לתוכן החוק ולמידת התאמתו לערכי הדמוקרטיה. חוק העולה בקנה אחד עם ערכים דמוקרטיים הוא חוק ראוי.

60 מהם מאפייני שלטון החוק? מה מאפיין את שלטון החוק?

61 מאפייני שלטון החוק עליונות החוק: האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק ולחובת הציות לחוק. שוויון בפני החוק: כולם שווים בפני החוק. מקור החוק הוא העם (כלל האזרחים) באמצעות נציגיו הנבחרים. החוק התקבל על ידי רשות מחוקקת הנבחרת בבחירות דמוקרטיות.

62 החוק מתקבל בהליך דמוקרטי: בהכרעת הרוב (בהסכמה), תוך מתן הזדמנות למיעוט להתנגד.
תוכן החוק אמור לשקף ערכים ועקרונות דמוקרטיים: כלומר שהחוק נגזר מערכים ועקרונות דמוקרטיים, החוק משקף את אותם ערכים ועקרונות דמוקרטיים ולא שולל אותם. החוק בר שינוי: שניתן לשנות את החוק באופן לגיטימי.

63 מהן גבולות הציות לחוק במדינה דמוקרטית?
האם צריך לציית לכל החוקים? האם יש חוקים שאסור לי לציית להם?

64 "עבירה"- חטא, מחדל שדינו ענישה, מעשה שבגינו צפויה ענישה בקנס, במאסר.
"עבריינות"- לעבור על החוק, הפרת חוק. "אידיאולוגיה"- השקפה, דעה, עמדה.

65 גבולות הציות לחוק במדינה דמוקרטית
כל עבירה על החוק היא פלילית! כל עבירה על החוק היא עבריינות!

66 "עבריינות פלילית רגילה":
כאשר הפרת החוק נעשית ממניעים של תועלת וטובת הנאה אישיים לעבריין ולקרוביו, ולא ממניעים מוסריים (גניבה, שוד, שוחד, אונס ואף רצח).

67 "עבריינות אידיאולוגית":
כאשר הפרת החוק נעשית על ידי פרט או קבוצה מטעמים מוסריים, דתיים, פוליטיים והשקפת עולם פוליטית. ישנם שני סוגים של עבריינות אידיאולוגית:

68 1. עבריינות אידיאולוגית - מצפונית:
- מניעים מוסריים: אי ציות לחוק מטעמי מצפון מוסרי ולא כדי לשנות מדיניות שילטונית מסוימת. עבריין המצפון אינו מוכן לציית לחוק המנוגד לערכיו המוסריים, ולכן הוא מעדיף לציית לצו מצפונו ולא לחוק. (למשל פציפיזם, צער בעלי חיים, אקולוגיה). בדרך כלל עבריין המצפון מבצע את העבירה תוך נכונות לטול אחריות, היינו לעמוד לדין ולשאת בעונש הקבוע בחוק. - תופעת סרבנות המצפון: בישראל חלה חובת שירות בצה"ל והמפר חוק זה נושא בעונש שקבע החוק. חוק שירות הביטחון מאפשר מתן פטור מטעמי דת או מצפון רק לנשים.

69 עברה על החוק הנובעת ממניעים פוליטיים ומטרתה לשנות מדיניות שלטונית.
2. עבריינות אידיאולוגית - פוליטית: עברה על החוק הנובעת ממניעים פוליטיים ומטרתה לשנות מדיניות שלטונית. אי הציות מכוון בדרך כלל כלפי השלטון ומטרתו להביא לשינוי מדיניות בתחום מסוים. (למשל "מרי אזרחי", אי תשלום מיסים על מנת שלא לסייע לממשלה לבצע מדיניות שבעיני העבריין שגויה). גם העבריין הפוליטי מבצע את העבירה תוך נכונות לטול אחריות, היינו עמידה לדין ונשיאת העונש הקבוע בחוק.

70 עבריינות שלטונית: אי ציות לחוק והפרתו ע"י איש ציבור בזמן כהונתו תוך ניצול מעמדו וסמכותו שלא למען מניע אישי אלא למען מה שבעיניו נחשב כטובת המדינה או טובת ציבור מסוים (למשל אנשי מפלגתו או ציבור בוחריו).

71 פקודה בלתי חוקית בעליל!!!! הוראה מצד מפקד מוסמך או רשות מוסמכת הסותרת ערכי מוסר ומצפון אנושי בסיסיים. חובה לסרב לציית להוראה אפילו במסגרת צבאית. ציות יוביל להעמדה לדין הן של נותן הפקודה והן של מבצע הפקודה. הטבח בכפר קאסם סולחה בכפר קאסם, היהודים באים

72 עקרון דמוקרטיה מתגוננת
במרבית מדינות אירופה מקובלת התפיסה שזכותה של המדינה הדמוקרטית להגביל בחוק את התארגנותן של קבוצות אנטי-דמוקרטיות המאיימות על קיומה של הדמוקרטיה.

73 גישה זו של דמוקרטיה מתגוננת באה לידי ביטוי בחקיקת חוקים האוסרים הסתה גזענית וחוקים המפרטים באילו תנאים ניתן לפסול מפלגה ולהוציאה אל מחוץ לחוק, זאת כל מנת להבטיח את המשטר הדמוקרטי. במצבי איום ממשי, המדינה שוללת לאדם זו או לקבוצה זו את הזכות להתארגן ולפעול מבחינה פוליטית.

74 7א' בחוק יסוד: הכנסת: רשימת מועמדים לא תשתף בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה הסתה לגזענות

75 הדמוקרטיה הליבראלית: גישה זו דוגלת בכך שאסור למדינה דמוקרטית לפגוע בזכויות אדם ואזרח, פרט למקרים שבהם נעשו מעשים פליליים. אין הגבלה של התארגנות ופעילות של מפלגות וארגונים אנטי-דמוקרטיים. בארה"ב למשל, אסור לאסור התארגנות והפגנות של קבוצות גזעניות ואנטי-דמוקרטיות, כל עוד לא נעשה מעשה פלילי המצדיק את הגבלת זכויות היסוד.

76 מה חשוב יותר? לשמור על ערכי ועקרונות המשטר הדמוקרטי תוך קיומן של קבוצות אנטי- דמוקרטיות בתוך המשחק הדמוקרטי או לשמור על בטחון המדינה ואזרחיה, לשמור על הסדר הציבורי הקיים במחיר של שימוש באמצעים אנטי-דמוקרטיים כלפי מי שמאיים עליה?

77 זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה ועל אזרחיה מפני איומים על הביטחון:
לדמוקרטיה ישנם מספרים כלים בהם היא יכולה לעשות שימוש על מנת להגן על עצמה אל מול הרוצים לפגוע בה או באזרחיה.

78 תקנות לשעת חירום/ חקיקת חירום:
# במצב חירום הממשלה מוסמכת לתקן תקנות שנועדו להבטיח את הגנת המדינה וביטחון האזרחים ואת הנאתם מאספקה ומשירותים חיוניים. תקנות אלה יכולות לגבור על הוראות חוק והן רלוונטיות במצבי חירום, שלמעשה מחודשים בכל שנה.

79 מעצר מנהלי: # ייחודו של המעצר המנהלי: מעצר מנהלי הוא בעיקרו מעצר שנעשה בעקבות מידע מודיעיני וללא הוכחה לביצוע מעשה פלילי כלשהו. לעציר אין מידע על הראיות נגדו, כי מידע זה עלול להפליל מקורות. העציר לא זוכה להשמיע את גרסתו בעת המעצר. # שר הביטחון מוסמך להורות על מעצר מניעתי מידי, לתקופה של שישה חודשים ללא הליך פלילי רגיל, נגד מי שנחשד בכך שמטרתו לפגוע בביטחון המדינה. הליך זה נתון לביקורת רבה בגלל הפגיעה הקשה בזכויותיו של העציר ולכן, חלות עליו הגבלות בחוק.

80 # בישראל חוק זה מעוגן בתקנות לשעת חירום (1945) ובחוק המעצרים המנהליים (1979)
# נשיא בית משפט מחוזי יכול להאריך, לקצר או לבטל את ההליך. הוא דן בנושא כל שלושה חודשים. # בישראל: פלסטינאים שחדרו לישראל, אנשי מחתרת יהודית ועוד

81 עקרון הגבלת השלטון עקרון דמוקרטי אשר לפיו השלטון מחזיק באמצעים רבים המעניקים לו עוצמה רבה, אותה הוא יכול לנצל לרעה, לעריצות השלטון. לכן, הפרדת רשויות ואמצעים פורמליים ובלתי פורמליים נועדו למנוע זאת. יש סכנה שהשלטון המבסס את כוחו על תמיכת הרוב, ינצל את עוצמתו על מנת לפגוע בדמוקרטיה ובזכויות אדם ואזרח – עריצות הרוב. יש סכנה נוספת, שהשלטון ינצל את כוחו הרב לטובתו האישית ולא לטובת החברה והאזרחים.

82 המדינה שולטת במשאבים רבים:
משאבים כלכליים: קרקעות, אוצרות טבע, תקציב המדינה ועוד משאבים אנושיים: עובדי מדיה רבים במשרדי הממשלה ובמשרות ציבוריות, מורים, עובדים סוציאליים, כלכלנים, משפטנים, אנשי צבא, מומחים בתחומים שונים ועוד. שליטה במקורות מידע: מאגרי מידע ממשלתיים בנוסף למקורות מידע בתחומי פנים ובתחומי חוץ וביטחון שליטה במנגנוני אכיפה: צבא, משטרה שליטה בשירותים הניתנים לאזרחים: שירותי ביטחון, שירותי חינוך, בריאות, פנים, שירותים כלכליים, שירותי רווחה ועוד.

83 אמצעים להגביל את כוחו של השלטון
1. הפרדת רשויות: רעיון הפרדת רשויות נועד להגביל את השלטון ולמנוע ריכוזיות יתר בידי שליט אחד. רעיון הפרדת הרשויות מדבר על כך שבכל מדינה צריכה להתקיים הפרדה בין תפקידי השלטון השונים: חקיקה, ביצוע ושיפוט. זאת כדי למנוע את ריכוז הכוח והעוצמה בידי רשות אחת. על בסיס זה נקבעו שלוש רשויות: רשות שופטת, רשות מחוקקת, רשות מבצעת. הגבלת השלטון נועדה להבטיח גם את חירותו של האזרח מול הסכנה של עריצות השלטון, ואת תפקודה ויעילותה של המערכת השלטונית כולה.

84 הפרדת הרשויות יוצרת ביניהן יחסים של תלות הדדית, איזון, בלימה וביקורת הדדית. יחסים אלה מבטיחים את יעילות הרשויות ואת חירות האזרח. עם זאת, ההפרדה בין הרשויות איננה מלאה לגמרי, כל אחת מהרשויות ממלאת את התפקיד שהוטל עליה – חקיקה, שיפוט, ביצוע – אך יש לה סמכות למלא תפקידים נוספים המשתייכים לתחום סמכותן של רשויות אחרות. למשל: הכנסת מחוקקת חוקים, אך הממשלה מחוקקת חוקי משנה – תפקידם להראות כיצד חוקי הכנסת באים לידי ביטוי בפועל (נכים). בין הרשויות מתקיימים יחסים של איזונים ובלמים.

85 2. חוקה מערכת של נורמות וערכי יסוד המנוסחים במסמך מכונן בעל עליונות משפטית על חקיקה רגילה, ובו ייצוג של מערכת של נורמות וערכי יסוד. תוכנו כולל את המאפיינים הייחודיים של המדינה, את מבנה השלטון, סמכויותיהן והיחסים ביניהן ואת עקרונות השמירה על זכויות האדם והאזרח במדינה. לחוקה יש מעמד מיוחד. הן בעליונותה על פני חוקים רגילים והן בקושי לשנותה. יחד עם זאת, אפשר לשנות חוקות היות והיא צריכה להתאים לתנאים המשתנים במדינה ובחברה.

86 סוגי חוקות חוקה פורמלית: חוקה הכתובה במסמך אחד, שיש לה מעמד על.
חוקה מטריאלית: מבחינת התוכן ראויה להיות חוקה, סעיפי החוקה עוסקים בערכים בעקרונות דמוקרטיים וזכויות אדם, אבל אינם מאוגדים במסמך אחד.

87 תפקידי החוקה מגדירה את אופי המדינה, את הערכים, את אופי המשטר ואת כללי המשחק הפוליטי. יוצרת מסגרת מדינית יציבה שבתוכה יוכלו להתבצע שינויים קובעת את סמכויות השלטון וכן את הגבלותיו. מגינה על זכויות האדם, האזרח והמיעוט.

88 3. בחירות הבחירות הדמוקרטיות הן הליך מרכזי ותנאי הכרחי לקיומה של הדמוקרטיה. הבחירות, המאפשרות חילופי שלטון, הן כלי חשוב להגבלת השלטון. נבחרי הציבור זקוקים לקולות הבוחרים על מנת להמשיך כהונתם. הם חייבים לגלות אחריות כלפי הציבור. לכאורה הליך הבחירות הוא מאוד טכני, פורמלי, המאפשר לציבור לבטא את העדפותיו הפוליטיות אך באים לידי ביטוי עקרונות דמוקרטיים רבים:

89 עקרונות דמוקרטיים הבאים לידי ביטוי בבחירות:
ריבונות העם – שלטון העם עקרון השתתפות אזרחים הסכמה על כללי משחק הגבלת השלטון פלורליזם חופש ההתארגנות חופש הביטוי

90 4. מנגנוני פיקוח מוסדיים (פורמליים):
  4. מנגנוני פיקוח מוסדיים (פורמליים): ביקורת מתוך גופי השלטון שהוסמכו לשם כך בחוק, כמו הפרלמנט, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור ומערכת המשפט, כדי להגביל את השלטון באמצעות פרסום דוחות המציגים את פעולות השלטון. פרלמנט: בית הנבחרים מייצג את ציבור הבוחרים ולו תפקיד חשוב בפיקוח ובביקורת על מדיניותה ופעולותיה של הממשלה.

91 מהי עבודת הפרלמנט? חקיקה: הממשלה זקוקה לאישור הפרלמנט לחוקק חוקים. באמצעות החקיקה מגביל הפרלמנט את פעולותיה של הממשלה ומפקח על התקציב ועל מדיניות גביית המיסים. יש לזכור כי לממשלה יש רוב בפרלמנט, ולכן היכולת להגביל את הרשות המבצעת היא מוגבלת. הצבעת אי-אמון: הפרלמנט יכול להצביע אי-אמון בממשלה ובכך להביא לסיום כהונתה של הממשלה. הממשלה זקוקה לאמון הפרלמנט, לתמיכת רוב חברי הפרלמנט, על מנת לתפקד. אי-אמון מאי 2015, יאיר לפיד. תקציב: תקציב הממשלה מאושר על ידי הפרלמנט, באם הפרלמנט לא מאשר את התקציב, כאילו הצביע אי- אמון בממשלה. האופוזיציה: סיעות הפרלמנט שלא נכנסו לממשלה ותפקידן לפקח ולבקר את הממשלה. האופוזיציה מצביעה אי-אמון בממשלה, מעלה הצעות לדיון, מפנה שאילתות לחברי הממשלה ועוד. דרישת מידע: הפרלמנט דורש מהממשלה מידע על פעולותיה. שאילתות, וועדות חקירה, שיונים והצעות לסדר היום.

92 מבקר המדינה: מוסד זה מפקח על פעילותה של המערכת הממשלתית והציבורית בתחומים שונים: מנהל תקין, כלכלה, כספים. הביקורת מקיפה גם מוסדות רבים ובהם משרדי הממשלה, גופים שבבעלותה, גופים שהיא שותפה בניהולם. המוסד לביקורת המדינה בודק אם מערכות אלה פועלות בהתאם לחוק על פי כללים של יעילות, תקינות חוקית של פעולותיהם, חיסכון ושמירה על טוהר המידות. המבקר מגיש דוח שנתי לכנסת לראש הממשלה אשר מתפרסם לציבור הרחב. מבקר המדינה נבחר על ידי הכנסת, כך שאינו תלוי בממשלה אותה הוא מבקר. הכנסת משלמת את משכורתו וקובעת את תקציבו. ואסור בתכלית האיסור לעסוק בכל פעילות פוליטית או ציבורית, פרט להיותו מבקר המדינה.

93 נציב תלונות הציבור: תפקיד נוסף של מוסד מבקר המדינה, הוא נציב תלונות הציבור. בתפקידו זה הוא מגן על האזרח מפני פגיעה מצד המנהל הממשלתי, רשויות השלטון, מוסדות אי אישים מכהנים. התלונות הן ברובן על מעשה שנעשה בניגוד לחוק, בלי סמכות חוקית, פגיעה שיש בה אי צדק בולט ועוד. נציב תלונות הציבור ומוסד מבקר המדינה

94 מערכת המשפט: תפקיד מערכת המשפט הוא להעביר ביקורת על פעולותיהם של מוסדות השלטון. בוחן את פעולות אלה בהתאם לחוק. בית המשפט מגן על זכויות אדם ואזרח מפני רשויות השלטון בכלל ומפני הרשות המבצעת בפרט.

95 5. מנגנוני פיקוח חוץ-מוסדיים (לא-פורמליים):
ביקורת חברתית – הדג נחש, חליפות במדינות הדמוקרטיות המודרניות עומדות לרשות האזרחים דרכים רבות לפיקוח על השלטון, לבקר אותו ולהגביל אותו. דרכים אלה אינן פורמליות ולא נקבעו בחוק. מנגנוני פיקוח וביקורת על השלטון פועלים מכוח יוזמתם של האזרחים, קבוצות וארגונים ציבוריים שונים. חשיבות מיוחדת יש לדעת הקהל ולתקשורת בביקורת זו.

96 הפגנות ודעת קהל: במדינות דמוקרטיות כל אזרח יכול וראשי לבטא את דעותיו, לבטא ביקורת נגד השלטון, להשתתף בוויכוח ציבורי, להצטרף לארגונים ציבוריים ועוד. במשטרים דמוקרטיים יש פעילות רבה של תנועות מחאה ותנועות רעיוניות המפעילות פיקוח באמצעים אלה: מכתב לעיתון, פנייה לחבר כנסת, עתירה לבג"צ, עצומות, הפגנות, שביתות, מכתבים לעיתונות, הופעה בכלי תקשורת אלקטרוניים. כל זאת במטרה להפעיל לחץ על השלטונות ולהביאם לשינוי בעמדתם.

97 אומנות: האומנות לסוגיה השונים, קולנוע, תיאטרון, ספרות, שירים, גרפיטי ועוד, משמשת דרך להבעת ביקורת פוליטית וחברתית על השלטון. אמצעי התקשורת: אחד האמצעים החשובים של דעת הקהל הוא אמצעי התקשורת השונים. אמצעי התקשורת אינם נתונים לפיקוח של השלטון ומתוך כך חופשיים לבקר אותו ולחשוף את מחדלי השלטון. אמצעי התקשורת מספקים מידע לציבור על הנעשה בזרועות השלטון. חושפים שחיתויות, אי-יעילות של המערכת ועוד.