ייצוגיות ככלי לשינוי חברתי

מצגת בנושא: "ייצוגיות ככלי לשינוי חברתי"— תמליל מצגת:

1 ייצוגיות ככלי לשינוי חברתי
תובענות ייצוגיות למטרות חברתיות לוחות ראשונים ולוחות שניים עו"ד אסף פינק

2 לשם שיפור ההגנה על זכויות" Brown vs. Board of Education
סעיף 1 לחוק "מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות" Brown vs. Board of Education Roe vs. Wade

3

4 הגשות - פילוח לפי פרט בתוספת השנייה
הפרט בתוספת 2015 2016 2017 2018 מיקום פרט 1 - צרכנות 65% 902 69% 1,066 61.03% 707 56% 1 פרט 2 – ביטוח 15.50% 98 6% 85 92 6.22% 39 3% 5 פרט 3 – בנקאות 7% 31 2% 38 55 3.72% 6 פרט 3א - שירותים פיננסיים 4 0.3% 12 פרט 4 – הגבלים עסקיים 0.70% 14 1% 13 0.88% 20 10 פרט 5 – ניירות ערך 2.50% 35 26 1.76% 24 8 פרט 6 – מפגע סביבתי 2.25% 37 43 2.91% 23 9 פרט 7 – איסור אפליה 2 0.61% פרט 8 – אפליה בעבודה 2.65% 0% 0.07% פרט 9 – חוק השוויון 17 151 12% 3 פרט 10 – דיני עבודה 1.25% 4% 56 51 3.32% 46 פרט 11 – רשויות 0.15% 217 10% 159 200 13.42% 158 13% פרט 12 – ספאם 49 3.45% 28 7 פרט 13 – מסלקה

5 חלוקת הגשות הפרטים הזנוחים

6 המצב הנוכחי אין כמעט הגשה של בקשות לאישור בתחומי האפליה
במרבית המקרים ייצוגיות שמוגשות אינן מביאות לתוצאה הרצויה נדירים התיקים הנדונים עד להכרעה שיפוטית

7 בעיות וקשיים תמריצים לעומת שכ"ט שיח מנהלי של עמותות ורתיעה מכסף
אי שימוש בכלים המוקנים בחוק על ידי בתי המשפט הגשה של תיקים עם פרופיל גבוה ולאו דווקא הכי חשובים

8 חזקות חזקות 6. הוכיח התובע בהליך אזרחי לפי חוק זה אחד מאלה, חזקה שהנתבע פעל בניגוד להוראות סעיף 3, כל עוד לא הוכיח אחרת: (1) הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לאחר שבירר פרטים הנוגעים לעילות ההפליה המנויות בסעיף 3; (2) הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, ולא סירב כאמור, באותן נסיבות, למי שאינם נמנים עם אותה קבוצה; (3) הנתבע התנה הספקת מוצר או שירות ציבורי, כניסה למקום ציבורי או מתן שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, בקיום תנאי אשר לא נדרש ממי שאינם נמנים עם אותה קבוצה; (4) הנתבע עיכב הספקת מוצר או שירות ציבורי, כניסה למקום ציבורי או מתן שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, ולא עיכב כאמור, באותן נסיבות, את מי שאינם נמנים עם אותה קבוצה.

9 חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
חזקות 19לו. הוכיח תובע או מתלונן לפי סימן זה, אחד מאלה, חזקה שהנתבע או הנילון הפלה אותו מחמת מוגבלותו כל עוד לא הוכיח הנתבע או הנילון אחרת – (1) סירב מבטח לבטח אדם עם מוגבלות או נתן לו יחס שונה ולא סירב או קבע יחס שונה כאמור, באותן נסיבות, למי שאינו אדם עם מוגבלות; (2) הנתבע התנה את הביטוח לאדם עם מוגבלות, בקיום תנאי אשר אינו נדרש ממי שאינו אדם עם מוגבלות. נטל ההוכחה 19לז. בתביעה או תלונה לפי סימן זה, נטל ההוכחה כי הסירוב או מתן היחס השונה מבוסס על מידע כאמור בסעיף 19לה(א), יחול על המבטח.

10 למה כן והצעות לשיפור כסף מדבר פגיעה ישירה מהמעוול
אכזבה מטיפול של המדינה [שכר שווה, הדרת נשים, אפליית ערבים, אנשים עם מוגבלות] מודל משותף לייצוג

11 חוק תובענות ייצוגיות 2006 מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לעניין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה: 1. מימוש זכות הגישה לביהמ"ש, לרבות סוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לביהמ"ש כיחידים. 2. אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו; 3. מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין; 4. ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.

12 הפרטים בתוספת השניה לחוק

13 חסמים ואתגרים קושי לכימות הנזק ←←שכ"ט וגמול
חסם יתרון קושי לכימות הנזק ←←שכ"ט וגמול צווי עשה ול"ת וצווים הצהרתיים פיצויים ללא הוכחת נזק נזק לא ממוני משמעותי הליך ארוך והתערבות רשויות התייחסות מעמיקה מצד בית המשפט נזק לא ממוני הצדקה לראשי נזק מיוחדים [שם טוב, פגיעה באוטונומיה, הדרה, פגיעה בשוויון] תחומים משפטיים חדשים [אין תקדים] אתגר משפטי שאלת הפורום הנאות פגיעה ישירה במעוול הליכים ארוכים ופשרות לא ראויות שליטה בהליך ובהסדר והשגת הסדר משמעותי עילות תביעה מצומצמות הוספה לתוספת השניה לחוק – ומודעות להצעות חוק

14 מודלים אפשריים ארגון כתובע ארגון כמייצג משותף ארגון כמקור מידע
ארגון כמומחה מקצועי [חוו"ד וליווי] ארגון וקליניקה כווטש אפשרות להגשת התנגדויות וערעורים ע"י ארגונים. קיימים חוקים עם הכרה אינהרנטית בארגון: [שכר שווה איסור אפליה]

15 דוגמאות פרט 7 – קול ברמה, אפליה בנקים, אפליה הוט, שופרסל משלוחים, איקיאה פרט 8 – אפליית נשים בהריון בקבלה לעבודה, שכר שווה פרט 9 – ראובן ברון נ' אגד ודן, אפליה בביטוח, נגישות תחנות אוטובוס

16 חקיקה רלבנטית כל החקיקה האזרחית בפרטים הרלבנטיים [פרטים בקשר ל...]
חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה חוק שכר שווה חוק התכנון ובניה חוק שידורי טלויזיה חוק איסור אפליה&חוק זכויות החולה עוולות חוקתיות + עוסק לקוח/בנקאות/ביטוח וכו'

17 תחומים שטרם "נחרשו" חינוך אפליה בעבודה ושכר שווה זכויות החולה
מוגבלויות קוגניטיביות

18 ארגון 2.       בחוק זה –  "ארגון" – תאגיד, למעט תאגיד שהוקם על פי דין, או הקדש, הקיים ופועל באופן סדיר וממשי במשך שנה לפחות לקידום מטרה ציבורית, אחת או יותר, ושנכסיו והכנסותיו משמשים להשגת המטרות הציבוריות בלבד, ובלבד שפעילותו אינה מטעם מפלגה או גוף פוליטי אחר או בזיקה למפלגה או לגוף כאמור או לשם קידום מטרותיהם; 4.       (א)  אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן: (3)   ארגון בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי, בנסיבות הענין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1) ואולם, המועצה הישראלית לצרכנות כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ח-2008, תהיה רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1). (ב)  לענין סעיף זה, כאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק – (2)   בבקשה לאישור שהוגשה בידי רשות ציבורית כאמור בסעיף קטן (א)(2) או בידי ארגון כאמור בסעיף קטן (א)(3) – די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם נזק לחבר הקבוצה או כי קיימת אפשרות סבירה שנגרם נזק לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה.

19 תפקידי הארגון זכות עמידה התייצבות לדיונים וידיד בית משפט
התנגדויות וערעורים ארגון כבודק ארגון כממונה תרומות יתרונות נוספים קרן תובענות ייצוגיות בג"ץ קטן?

20 יתרונות פגיעה בכיס של המעוולים - הרתעה כלכלית
איום/פגיעה בתדמית של מעוולים הפקרת הזירה חדשנות משפטית אכיפה אזרחית מכפיל כח [הן לארגון והן מודל לחיקוי] אין צורך בהוכחת עילה אישית

21 לתגובות - asaf@asafplaw.co.il
סיכום ביניים "מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות" בברכת קידום זכויות פורה! תם ולא נשלם... לתגובות -

22 ייצוגיות ככלי לשינוי חברתי – מעשי משפט ו'
לשאלות / תשובות / הערות אסף ניתן לעיין גם במאמר: ייצוגיות ככלי לשינוי חברתי – מעשי משפט ו'

23 פרט 7 – איסור הפליה "מעמד אישי" – היות אדם רווק, נשוי, גרוש או אלמן;
"מקום ציבורי" – כל מקום המיועד לשימוש הציבור, לרבות אתר תיירות, בית מלון, אכסניה, בית הארחה, גן ציבורי, מסעדה, בית קפה, אולם המשמש למופעי בידור ותרבות, מוזיאון, ספריה, דיסקוטק, אולם או מיתקן ספורט, בריכת שחיה, קניון, חנות, מוסך וכן מקום המציע שירותי תחבורה ציבורית; "שירות ציבורי" – שירותי תחבורה, תקשורת, אנרגיה, חינוך, תרבות, בידור, תיירות ושירותים פיננסיים, המיועדים שימוש הציבור; "שירותים פיננסים" – שירותי בנקאות, מתן אשראי וביטוח; "שירותי תחבורה" – אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, שירותי הסעה והשכרת (א) מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות.

24 דגשים שירות מול מקום פיזי וגם שירות אחר
שוויון בקריטריונים שלא חלים בחוק? חזקות ארגון נזק פיצוי?

25 פיצויים למי? 63.        שאלה אחרת ולא פחות חשובה, המשתלבת עם שאלות נוספות ובפרט עם הגדרת הקבוצה, היא למי לכאורה נגרם הנזק. ניתן לטעון כי בענייננו נגרם נזק רק לנשים אשר פעלו באופן אקטיבי וביקשו לעלות לשידור אך סורבו. ואולם, דומה כי המדיניות המפלה בה נקטה התחנה הסבה נזקים גם לנשים נוספות, אף אם הן לא ניסו לקחת חלק בשידורים ורק האזינו להם. הפגיעה בנשים אלה היא קודם כל הפגיעה הנפשית הגלומה בעצם הידיעה כי רק בשל היותן נשים הן אינן רשאיות להשתתף בשידורי התחנה. ידיעה זו היא פוגענית, מנמיכה ומשפילה, ודי בה כדי ללמד על הפגיעה באותן נשים. מעבר לכך, הפגיעה היא גם במובן זה שנשים מלכתחילה נמנעו מלנסות לעלות לשידור בשל ידיעתן כי בקשתן ממילא תתקל בסירוב, היינו מדובר בפגיעה אפקטיבית באפשרות גישתן של נשים לשירות הציבורי המוצע. לפיכך, קשה לקבל – בשלב מקדמי זה – את הטענה לפיה לא נגרם נזק כלל ועיקר לנשים ש"רק" האזינו לתחנה, וזאת אף אם אמנם ניתן לתהות האם ראוי להבחין ביניהן לבין ניזוקות שפעלו באופן אקטיבי כדי לעלות לשידוריה, על יסוד נימוקים כגון עוצמת הפגיעה, מידת ריחוקן מהאירוע המשפיל ועוד.

26 פרט 8 אפליה בעבודה (א) לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, בכל אחד מאלה: (1) קבלה לעבודה; (2) תנאי עבודה; (3) קידום בעבודה; (4) הכשרה או השתלמות מקצועית; (5) פיטורים או פיצויים פיטורים. (6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.

27 דגשים חזקות!!! קבוצה ושיטתיות אפליה לא רק בקבלה לעבודה
שכר שווה [מנגנון מובנה לקבלת מידע] יתרונות התביעה הייצוגית מול תביעה פרטנית [מרגליות וקלמנט] התיישנות הוארכה ל5 שנים

28 פרט 9 – חוק השוויון לאנשים עם מוגבלות ועוד
"חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו" סעיף 20 ה' לחוק תובענות ייצוגיות (ה) בית המשפט לא יפסוק בתובענה ייצוגית פיצויים לדוגמה, וכן לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק, למעט בתביעה כמפורט בפרט 9 בתוספת השניה, ואולם אין באמור כדי למנוע פסיקת פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון.

29 התוספת ה2 לחוק תובענות ייצוגיות – פרט 9
(1) תביעה בעילה לפי פרקים ד', ה' או ה' 1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. (2) תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כהגדרתן בסעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. (3) תביעה בעילה לפי הוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005.

30 תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013
הגדרות פרק ב': הוראות כלליות החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות שמירה על כבוד האדם במתן נגישות איסור דרישת תשלום בעד ההתאמות איסור התניית שירות בהצגת תעודות התאמות נגישות בשירותים נלווים התאמות נגישות לבקשת אפוטרופוס או מלווה של אדם עם מוגבלות פרק ג': התאמת נהלים, הליכים ונוהגים בשירות ביצוע התאמות נגישות בנהלים, הליכים ונוהגים חיות שירות הסתייעות במלווה מתן שירות בלא המתנה בתור פטור מתשלום למלווה של אדם עם מוגבלות במקומות ציבוריים מסוימים פרק ד': התאמות נגישות למקום שניתן בו שירות נגישות מעברים התאמות בשלטים נגישות במעליות עמדות שירות מתן שירות באמצעות מדפים ושולחנות עמדת מודיעין נגישה התאמות במערכת כריזה קולית התאמות נגישות במערכת כריזה חזותית מקומות המתנה ומושבים בעבור אנשים עם מוגבלות התאמות נגישות בתאי מדידה והחלפת בגדים מכונות למתן שירות אוטומטי פרק ה': הספקת אמצעי עזר ושירותי עזר בשירות ציבורי סימן א': כללי הספקת אמצעי עזר ושירותי עזר שמירה על זמינות ותקינות התאמות הנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי ביצוע בדיקה תקופתית סימן ב': מידע ותקשורת בשירות התאמות נגישות למידע מלווה מטעם גוף ציבורי סיוע במילוי טפסים מתן שירות באמצעות טלפון, פקסימילה, מסרון, דואר, אינטרנט דואר אלקטרוני או אמצעי דיגיטלי אחר התאמות נגישות למערכת ניתוב שיחות טלפון פרסום התאמות הנגישות שבוצעו סימן ג': שירותי האינטרנט הגדרות נגישות שירותי אינטרנט תכנים הנערכים או המופקים בידי צדדים אחרים יישומים הוראות לעניין תוכני וידאו הצהרת נגישות בשירותי אינטרנט פטורים ודרישות מופחתות בשירות אינטרנט סימן ד': התאמות בשירותי ביטחון והצלה התאמות במוקדי חירום טלפוניים נוהלי בידוק ביטחוני חקירת אדם עם מוגבלות   הגדרות ת"ט תשע"ג 2013 התאמות בחקירת אדם עם מוגבלות ת"ט תשע"ג 2013 תוקף וקבילות התאמות נגישות לשירות במיתקני מעצר ובשירות בתי הסוהר סימן ה': התאמות נגישות בערכאות שיפוטיות וגופים בעלי סמכות מעין-שיפוטית  ורשויות שבסמכותן לקבוע מוגבלותו של אדם וזכאותו לשירות תחולה והחייב בביצוע התאמות בהן תחולת התאמות נגישות נוספות מערכת עזר לשמיעה באולמות דיון של ערכאות שיפוטיות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות שהם בעלי דין או באי כוח התאמות נגישות להליכי העדה בקשה לקבלת התאמות נגישות ובירורה התאמות נגישות לקהל הנוכח בדיונים משפטיים התאמות נגישות במסמכים המוגשים לערכאה שלא בעת הדיון רשות שבסמכותה לקבוע מוגבלות או זכאות לשירותי רווחה, בריאות או שיקום סימן ז': נגישות בישיבות רשויות ציבוריות התאמות נגישות בדיונים וישיבות של רשויות ציבוריות סימן ח': התאמות נגישות בשירותי מסחר הספקת שירותי עזר בשירותי מסחר סימן ט': שירותי אירועים בפני קהל החייב בביצוע התאמות נגישות באירועים התאמות נגישות באירוע פטורים התאמות נגישות בהקרנת סרטי קולנוע פרסום התאמות נגישות באירועים התאמות נגישות בשירותי הספקת כרטיסים קיום אירועים ופעילויות פנאי במקום נגיש בתקופת הביניים סימן י': נגישות לתערוכות ולמרכזי מבקרים הגדרות התאמות נגישות למוצגים במוזאונים וגלריות התאמות נגישות לשלטים במוזאונים וגלריות פטורים ודרישות מופחתות מרכזי מבקרים התאמות נגישות לתערוכות אחרות סימן י"א: שירותי סיורים מודרכים התאמות נגישות בסיורים מודרכים פטורים סימן י"ב: נגישות לשירות בספריות התאמות נגישות בספרייה סימן י"ג: שירותי הדרכה והכשרה התאמות נגישות בשירותי הדרכה והכשרה נגישות מידע ממוחשב ונגישות עמדות מחשב החלטה על הספקת אמצעי עזר או שירות עזר מסוים פרסום התאמות הנגישות בשירותי הכשרה, הדרכה ובחינות פעילויות פנאי וחוגים סימן י"ד: נגישות בשירותי רווחה ערכת תקשורת בשירותי רווחה התאמות בשירותי רווחה סימן ט"ו: שירותי דת התאמות נגישות בשירותי דת התאמות נגישות בבתי תפילה התאמות נגישות במקוואות סימן ט"ז: שירותי הארחה תחולה התאמות נגישות ביחידת אכסון מיוחדת בשירותי הארחה ערכת עזר לשמיעה התאמות בשירותי הארחה סימן י"ז: שירותי מגורים ולינה התאמות נגישות לשירותי מגורים ולינה סימן י"ח: שירותי הסעדה נגישות שירותי הסעדה סימן י"ט: נגישות לשירותי ספורט ופנאי נגישות לשירותי ספורט ופנאי פרק ו': נגישות חלופית למקום ציבורי ולשירות ציבורי נגישות חלופית למקום ציבורי ולשירות ציבורי פרק ז': הכשרת עובדים, מינוי רכז נגישות יידוע צוות העובדים בחובות על פי החוק הכשרת עובדים למתן שירות לאנשים עם מוגבלות דרכי הכשרת העובדים חייב המספק שירות לציבור באמצעות מי שאינם עובדיו רכז נגישות פרק ח': החלה הדרגתית

31 דגשים חוק מול תקנות פרקים רלבנטיים בלבד בחוק
הכלל – העמדת האדם עם מוגבלות באותו מקום של אדם ללא מוגבלות גוף ציבורי ושירות ציבורי גם רשויות חזקות נציבות מארג של תקנות תוקף התקנות פיצויים ללא הוכחת נזק

32 נקודות נוספות הוצאות - פס"ד אולסייל ואי.אר.אם
ייצוגית כיוצר שיח ומשנה שיח סעיף 6 לפקודת הנזיקין זכות עמידה בייצוגיות מול זכות עמידה בבג"צ עוולות חוקתיות? תיקון לחוק, הצעות חוק תלויות / מ.המשפטים תביעת נושאי משרה בחברה

33 סיכום "האפשרות לקבל סעדים במישור המנהלי והחוקתי אינה מוציאה בהכרח את האפשרות לקבל סעדים מקבילים במישור התובענות הייצוגיות" [ס' 28] 77. אני מצטרף לנימוקיו של בית המשפט המחוזי במלואם, ואוסיף עוד כי לא מצאתי ממש בטענות שהעלתה תחנת הרדיו ביחס לקביעותיו אלה. כך למשל, יש לדחות את הטענה כי "השוני" לכאורה בין חברות הקבוצה מלמד שאין תועלת בניהול התובענה הייצוגית, שכן כאמור, את הזרקור בענייננו יש להפנות בעיקר להתנהגות העוולתית של תחנת הרדיו. במובן זה, התועלת בבירור התנהגות עוולתית זו במסגרת של תובענה ייצוגית עולה בהרבה על התועלת שבבירור פרטני על ידי הגשת תובענות אישיות. בנוסף, אני סבור כי במקרה הנוכחי הגשת התובענה הייצוגית תימנע "דילול" של זכויות התובעות הפוטנציאליות אשר סביר להניח שחלקן לא היו פונות לבתי המשפט לקבל סעד, כך שבאישור התובענה כייצוגית תושגנה מטרות ההרתעה והפיצוי באופן טוב יותר מאשר בדרכים דיוניות אחרות...זאת ועוד, כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי, ייתכן כי דווקא ניהולה של התובענה כייצוגית תאפשר דרכי הוכחה וסעדים אשר אינם אפשריים בתביעות אישיות מבין השיטין עולה מבקשת רשות הערעור שלפנינו הטענה כי לכאורה התובענה הייצוגית אינה הולמת את נסיבות העניין מפאת כך שהרשות השניה פעלה במישור הרגולטורי. ההתלבטות בהקשר זה מתחדדת נוכח העובדה שההליכים הרגולטוריים אכן נשאו פרי. לטענה זו יש להשיב כי העובדה שתחנת הרדיו היטיבה דרכיה היא כמובן מבורכת, ואולם אין בכך כדי לחסום תביעת פיצויים בגין עוולות העבר. עצם כך שתחנת הרדיו עשתה כברת דרך חיובית במסגרת הליך האסדרה, והיא (כך נדמה) פועלת כדין בעת הזו, אינה מחסנת אותה מפני תביעה בגין עוולות שביצעה בעבר, וזאת אף שכאמור ייתכן ואפשר להתחשב בכך בשאלת הפיצוי. מעבר לכך, כפי שפורט מעלה, בנסיבות העניין דכאן לא קיימת מחלוקת כי במישור המשפטי הפיצוי בגין הפליה החוסה תחת חוק איסור הפליה יכול להיתבע בהליך של תובענה ייצוגית, והאפשרות שיש לגורמים אלו ואחרים לפעול במישורים נוספים אינה מוציאה את האפשרות לקבל סעדים מקבילים במישור התובענות הייצוגיות [כאן ניתן לציין כהערת אגב כי בארצות הברית נעשה בעבר שימוש בהליך של תובענות ייצוגיות על ידי תובעים שנפגעו מהפליה מגדרית או גזעית – ראו הערעור בתובענות ייצוגית, עמ' 636; Brown v. Board of Education, 347 U.S. 483 (1954) – כאשר בית המשפט העליון בארה"ב הביע את דעתו כי מקרים אלו של מדיניות מפלה, למשל בעולם העבודה, הם דווקא דוגמה מובהקת למקרים אשר מתאימים באופיים להתברר במסגרת הדיונית של תובענה ייצוגית: Amchem Products, Inc. v. Windsor 521, U.S. 591, 614 (1977)].

34 ע"א 7842/16 אט"ד נגד פירסק חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות או החוק) חולל מהפכה מבחינת אכיפה אזרחית – בראש ובראשונה בתחום הגנת הצרכן. כידוע, כוחו של ההליך הייצוגי טמון במנגנון הייחודי שנקבע בחוק, המאפשר ליחיד לנהל תביעה בשם קבוצה של נפגעים אחרים. בעולם הצרכני, צירוף תביעות כאמור מביא לצמצום משמעותי של פערי הכוחות בין הגופים הכלכליים רבי העצמה מן העבר האחד, לבין הצרכן האחד שהנזק שנגרם לו אינו מצדיק ניהול תביעה בודדת, מהעבר השני. בחלוף למעלה מעשור מעת חקיקתו של החוק, נראה כי בכל הנוגע לתחום הצרכני, הסיכוי לזכייה בגמול (לתובע המייצג) ובשכר טרחה (לבא הכוח המייצג), מהווים תמריץ של ממש להגשת בקשות לאישור תובענות כייצוגיות. חלקן תובענות ראויות, התורמות לאכיפה יעילה של החוק ולהרתעת אותם גופים בעלי עוצמה מניצול מעמדם לרעה; אחרות הן תובענות סרק – שכל תכליתן הפעלת לחץ על הנתבע, בעל הכיס העמוק, להגיע לפשרה (ראו גם: אסתר חיות "התובענה הייצוגית ככלי לאכיפה אזרחית-ציבורית" משפט ועסקים י"ט 935, 938 (2016)).

35 המשך ואולם פרט לעילת התביעה מכוח דיני הגנת הצרכן, חוק תובענות ייצוגיות מאפשר הגשה וניהול של תובענה ייצוגית בשורה של עילות תביעה נוספות – ובהן תביעות כלכליות בתחום ההגבלים עסקיים, ענייני בנקאות, ביטוח, ניירות ערך, ועוד; ותביעות בנושאים בעלי אופי ציבורי, כדוגמת שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, איסור אפליה במוצרים ובשירותים והגנה על איכות הסביבה (ראו רשימה שבתוספת השנייה לחוק). דא עקא שדווקא בתחומים שבהם נודעת חשיבות ציבורית מיוחדת לשיפור האכיפה ולקידום ההרתעה מפני הפרת החוק, לא פעם אין די בציפייה לגמול או לשכר טרחה כדי לתמרץ הגשתן של תובענות ייצוגיות ראויות – וזאת בשל קיומם של "חסמי שוק" מסוגים שונים. אחד החסמים הנפוצים טמון במומחיות המיוחדת הדרושה לניהול ההליך בעילות מסוימות, ובמורכבות ההתדיינות המשפטית שמחייבת את התובע המייצג ואת בא כוחו להשקעה ניכרת של משאבי זמן וכסף – ולמעשה לנטילת סיכון רב שמא מאמציהם ירדו לטמיון. הדבר נפוץ במיוחד בתביעות בעלות אופי כלכלי. כך, למשל, הפרשה הידועה שעניינה הטעייה בתשקיף שבו הוצעו ניירות הערך של חברת רייכרט תעשיות בע"מ לציבור, ראשיתה בשנת 1995 בהגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית מכוח חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (ת.א. (מחוזי ת"א) 1134/95, 1314/95), ואחריתה 17 שנים מאוחר יותר – עם אישורו של הסדר פשרה בתביעה הייצוגית ופסיקת גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבאי כוחו (ע"א 2016/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט [פורסם בנבו] ( )). חסם שוק מסוג אחר נעוץ בטעמים חברתיים – למשל רתיעה מצד נשים חרדיות לעמוד בחזית המאבק להגברת השוויון המגדרי בקהילה החרדית, בשל חשש מפגיעה במעמדן בקהילה (ראו: דברי חברי השופט י' דנציגר ב-רע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך – פורום נשים דתיות, [פורסם בנבו] בפסקה 45 ( )). גודלה של הקבוצה אף הוא נתון רלוונטי במניין התמריצים לניהול תובענה ייצוגית. שלא כתביעות צרכניות שהן המוניות מטבען, תביעות הנסובות למשל על פגיעה בזכויות של אנשים בעלי מוגבלות הן מצומצמות בהיקפן – ופעמים רבות יכול שייתפסו כבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. חוק תובענות ייצוגיות מקנה כלים להתמודד עם חסמי השוק הנפוצים בתחום התובענות הייצוגיות. ...שומה אפוא על בית משפט לעשות שימוש מושכל בארגז הכלים שהעמיד לרשותו המחוקק במסגרת חוק תובענות ייצוגיות, וכן בכלי של פסיקת גמול ושכר טרחה, על מנת להתגבר על כשלי השוק האינהרנטיים לתחום הייצוגי. כל זאת, מתוך מדיניות שמטרתה לקדם הגשה ובירור של תובענות ייצוגיות שיש בצידן ערך חברתי או ציבורי מיוחד.

36 האם ייצוגית משנה חברתית?
אישה גרושה שילדיה לא מתקבלים לבית ספר, פליטים שאינם מקבלים זכויות בסיסיות ונתונים בחצי מעצר, קשישים שממתינים בתור לבית אבות, אנשים שאינם יוצאי צבא שאינם מתקבלים לעבודה, אפליה בשכר לנשים. זכות עמידה = הבג"צ החדש אכיפה פרטית + פגיעה במעוול = מודל מתאים להפרטה [נלחמים בהפרטה]  ארגונים חיוב אישי – אחריות אישית חיוב כספי משמעותי ומודל לחיוב [ניהול התובענה] מכרזים??? [של רשויות ושל ארגונים]