טיעון כמרכיב מטה-קוגניטיבי בהוראת הפיזיקה

מצגת בנושא: "טיעון כמרכיב מטה-קוגניטיבי בהוראת הפיזיקה"— תמליל מצגת:

1 טיעון כמרכיב מטה-קוגניטיבי בהוראת הפיזיקה
טיעון כמרכיב מטה-קוגניטיבי בהוראת הפיזיקה צילה חורש, לריסה שכמן קורס מומחי חשיבה ינואר 2008‏ קובץ זה נועד אך ורק לשימושם האישי של מורי הפיזיקה ולהוראה בכיתותיהם. אין לעשות שימוש כלשהו בקובץ זה לכל מטרה אחרת ובכלל זה שימוש מסחרי; פרסום באתר אחר (למעט אתר בית הספר בו מלמד המורה); העמדה לרשות הציבור או הפצה בדרך אחרת כלשהי של קובץ זה או כל חלק ממנו.

2 "תנו לאדם דג הוא ישבע ליום אחד; תנו לאדם חכה והוא ישבע למשך כל חייו!"
ללמד איך לחשוב ולא מה לחשוב הוראה עם דגש לרכישת ידע כתהליך שבו באמצעות תהליכי החשיבה הידע: נוצר מאורגן מיישם מנותח מעורך 2

3 גישות להוראת החשיבה הגישה המשלבת פיתוח חשיבה הוראת התוכן הגישה הכללית גישת ההשתקעות לא ניתן ללמד חשיבה רק באופן כללי, כי 'חשיבה הינה תמיד חשיבה על משהו' לכל תחום תוכן ישנן דרכי חשיבה אופייניות הנובעות מן המתודולוגיה שלו.‏ 3

4 בחירה נבונה של התוכן בו נלמדת החשיבה הנחיה לשימוש מיומנויות החשיבה
כלים דידקטיים המכוונים לפיתוח מיומנויות החשיבה בחירה נבונה של התוכן בו נלמדת החשיבה הנחיה לשימוש מיומנויות החשיבה מתן משימות המהוות אתגר, בהן על תלמיד ליישם מח''ג ולחשוב עליהם הוראה מפורשת של ידע מטה-קוגניטיבי

5 מטה-קוגניציה

6 ידע על האסטרטגיות ניסוח כללים לגבי אסטרטגיית החשיבה
מתן שם לאסטרטגיה- שימוש ב"שפת החשיבה"‏ הסבר מתי מדוע ואיך יש להשתמש בה, מתי אין להשתמש בה חסרונות בזמן השימוש בה מהם מאפייני מטלה ש"קוראת" להשתמש באותה אסטרטגיה

7 דוגמה לאיסטרטגיה:‏ טיעון

8 הדגמות:‏ אור לייזר מכוון אל הקיר טענה: הקיר מחזיר אור
אור לייזר מכוון אל מראה טענה: המראה לא מחזירה אור (האם אכן?)

9 הטיעון (Argument) יכול לארגן את החשיבה וההבעה למבנה מאורגן

10 טיעון מהו?‏ טיעון מורכב מטענה + נימוק/ים
טיעון מהו?‏ טיעון מורכב מטענה + נימוק/ים הטענה היא אמירה שניתן להתווכח איתה והיא יכולה להיות מסקנה, השערה, עמדה או דעה.‏ הנימוקים מהווים את ההצדקה לטענה. הם יכולים להיות מסוג של הסבר תיאורטי הבא להסביר סיבות או גורמים תיאורטיים התומכים בטענה, או ראיה הבאה להוכיח את האמיתות של הטענה (איך יודעים שהטענה אכן אמיתית).‏

11 מבנה הטיעון בפתרון בעיות בפיזיקה
הטענה שיש להתייחס אליה במקרה של פתרון בעיות בפיזיקה היא התשובה או הפתרון האפשרי לבעיה.‏ נחפש את העיקרון/הכלל/החוק הפיזיקלי העומד בבסיס הבעיה.‏ נזהה את המקרה הפרטי של אותו עקרון בבעיה.‏ השילוב בין הכלל לבין המקרה הפרטי משמש כהסבר תיאורטי התומך בטענה.‏ נחפש ראיה לכך שזהו אכן המקרה הפרטי (בדרך כלל הראיה מופיעה כנתון או כיוצאת מתוך הנתון).‏

12 התופעה :‏ כאשר אור הלייזר מכוון אל הקיר ניתן לראות נקודה מוארת על הקיר. ניתוח התופעה:‏ טענה: קיר מחזיר את האור הפוגע בו. עיקרון פיזיקלי: ניתן לראות גוף אטום (שהוא לא מקור אור) כאשר האור פוגע בו ומוחזר ממנו לכיוון העין. מקרה פרטי: אור לייזר כוון אל הקיר שהחזיר את האור לעיניי. ראיה: מקום הפגיעה נראה בהיר יותר ביחס לסביבתו.

13 התופעה:‏ כאשר אור הלייזר פוגע במראה, לא רואים נקודה מוארת.
ניתוח התופעה:‏ טענה: המראה לא מחזירה אור. הטענה לא מתאימה לעיקרון הפיזיקאלי: כל גוף אטום מחזיר אור לפי חוק ההחזרה. אז מה קרה פה? עיקרון פיזיקלי: לפי העיקרון הראיה, ניתן לראות גוף רק כאשר קרן ממנו מגיע לעין. המראה מחזירה רק לכיוון אחד; נחפש מאיפה ניתן לראות נקודה מוארת על המראה. מקרה פרטי: כשאור פוגע במראה, היא מחזירה את האור הפוגע בצורה מסודרת: רק בכיוון אחד מסוים. מקור לטענה מוטעית: הסתמכתי רק על ראיה ולא על העקרון הפיזיקאלי. ראיה: הסתובבתי בחדר ורק מכיוון אחד ראיתי את פגיעת הקרן במראה.

14 הדגמה: מפזרים טאלק בדרכה של הקרן
ניתוח התופעה: טענה: רואים את דרכה של הקרן. עיקרון פיזיקלי: התנאי לראייה שהוא שאור חייב לפגוע בגוף המחזיר את האור והאור מגיע לעין שלי. מקרה פרטי: אור הלייזר פגע בגרגירי האבק שהחזירו את האור לעין שלי. ראיה: שולחים קרן ללא טאלק: לא ניתן לראות אור. אם אפזר טאלק - אני רואה את גרגירי האבק שבאוויר.

15 הדגמה: עומק מדומה ניתוח התופעה: טענה: ממקום מסוים, ניתן לראות מדבקה בתחתית קערה רק אם ממלאים אותה במים. עיקרון פיזיקלי: כשאור עובר מחומר שקוף אחד לחומר שקוף אחר הוא משנה את כיוון התפשטותו. מקרה פרטי: כשהאור שהמדבקה מחזירה עובר דרך המים, כיוון התפשטותו משתנה והוא מגיע לעין שלי. ראיה: לפני שהיו מים לא ראיתי את המדבקה, ועכשיו כן.

16 הדגמה: מראות פרבוליות ניתוח התופעה: טענה: נדמה לי שיש מטבע מעל המראות הפרבוליות. עיקרון פיזיקלי: כשאור מגיע מגוף הנמצא בקרבת מראה קעורה ופוגע בה, הוא מוחזר למקום אחר ושם נדמה לנו שהוא נמצא. מקרה פרטי: כשהאור המוחזר מהמטבע פוגע במראות הפרבוליות הוא מוחזר על ידיהן למעלה ואנו מדמים ששם המטבע. ראיה: אני מביאה את ידי אל דמות המטבע - ואין שם כלום.

17 העברה לתחומים אחרים: טענה: חטיפת חיילים גרמה לפרוץ מלחמת לבנון השניה. עיקרון: אחת הסיבות לפתיחת מלחמה היא כניסה לא חוקית לשטח טריטוריאלי של מדינה אחרת. מקרה פרטי: חטיפת החיילים ראיה: המלחמה פרצה באותו יום, כשאחת ממטרותיה היו החזרת החטופים הביתה.

18 העברה לתחומים אחרים: טענה: בגלל חילוקי דעות מהותיים, בישראל עדיין אין חוקה. עיקרון: חוקה היא מסמך נוקשה המגדיר את צורת הממשל וזכויות האזרחים, ולכן חייבת להיות הסכמה ברוב מיוחס של הרשות המחוקקת. מקרה פרטי: בישראל אין הסכמה על הנושאים הנ"ל ולכן אין חוקה. ראיה: עם הקמת המדינה הוחלט על קביעת חוקה, ועדיין התהליך לא הושלם - אלא באמצעות חוקי יסוד.

19 ארבעה שלבים של הוראה מטה-קוגניטיבית
שלב 1: הצגת אסטרטגיית חשיבה שלב 2: תרגול של אסטרטגיית חשיבה שלב 3: מטה-קוגניציה חלק שבו מורה מרחיק את התלמידים מהחשיבה בתוכן הנתון כדי לחשוב על חשיבה- מתי, מדוע, איך להשתמש באסטרטגיה, מתי לא להשתמש בה שלב 4 : יישום בתחומי תוכן אחרים 19

20 רשימה חלקית של אסטרטגיות הוראה בהן ניתן להשתמש בעקרונות הטיעון
ניבוי תוצאות ניסויים או פתרונות תיאורטיים ונימוקם יצירת מצבים בהם תלמידים מציגים עמדות שונות ומנסים לשכנע זה את זה,‏ דיון עם התלמידים על קריטריונים לקבלת החלטות שיכלול תשובות התלמידים על ידי חבריהם דיון על שיקולים לבחירת נתונים רלוונטיים ושלילה (הזנחה) של נתונים לא רלוונטיים עידוד התלמידים לאמת את הבנתם באמצעות הסבר לחבריהם או בכתב

21 מתי לא להשתמש באסטרטגית הטיעון
[חסרונות] מתי להשתמש באסטרטגית הטיעון [יתרונות] במצב של שאילת שאלות איסוף נתונים צפייה בתופעה פעילויות חוזרות ונשנות בדיון כיתתי בקביעה הדורשת הסבר והנסמכת על ראיות בקביעת עמדה או דעה בה ההסבר עומד מול הסברים אלטרנטיביים בקביעת תחזית לטווח קצר או ארוך

22 בניית מערך המבוסס על "4 שלבים:"‏

23 וויסות עצמי תכנון (לפי התחלת הביצוע):‏
איך אני הולך לעשות את זה? על איזה עיקרון מבוססת השאלה, מה הם התנאים ההתחלתיים?‏ מעקב והכוונה עצמית במהלך הפעילות:‏ האם אני באמת מבין את השאלה/את התנאים/את הקשרים?‏ אולי יש דרך אחרת, מה עדיף במקרה הנתון? האם אני בדרך לתשובה?‏ הערכה(אחרי המשימה):‏ האם עניתי על השאלה? האם התשובה היא הגיונית/ מתאימה למצב המתואר?‏ מסקנות(אחרי המשימה):‏ באיזה אסטרטגיות השתמשתי? מה למדתי? מה היה לי קשה? מה אני רוצה לזכור? האם התכנון שלי היה טוב? ממה נבעו הטעויות?‏ וויסות עצמי

24 כישלון לווסת פירושו "להתקדם באפלה".
אני מסוגל... ההנעה לביצוע המטלה והביצוע עצמו תלויים בשאלה עד כמה מאמין התלמיד ביכולתו. כישלון לווסת פירושו "להתקדם באפלה".

25 סיכום ורפלקציה האם הנושא היה רלוונטי עבורך?
האם טעימה זו מספיקה כדי להתחיל ליישם את הראיונות? האם תמליץ למורים אחרים להשתמש ברעיונות הללו? מה היה חסר (או הייתה מוסיף/רוצה לדעת)

26 תודה!‏ לריסה שכמן larisochka@bezeqint.net ד"ר צילה חורש