הורד מצגת
המצגת נטענת. אנא המתן
1
חגים בראיה של צדק חברתי חגית גור זיו כנס קדמה 2019
2
Michael Stewart – USA for Africa, 1985
3
The Death of Michael Stewart, 1983, Basquiat, acrylic and marker on wood, 63.5×77.5cm, Collection of Nina Clemente
4
ראש השנה מטפורה – לשנה אין גוף ואין ראש. דימויים ומטפורות המשמעות של סמל. סמלים של ילדים, מכוניות גיבורי על, תמרורים, מלים כסמל, מסמן ומסומן
5
ראש השנה היהודי הסמלים שלנו הם: תפוח בדבש: שתהיה לנו שנה מתוקה
גרגרי הרימון: שירבו זכיותינו כרימון. דג: שנהיה לראש ולא לזנב. סלק: שיסתלקו אויבנו. גזר: שנגזור את הדברים הרעים. סמלים של צדק חברתי חביתה: שכדור הארץ יחיה. (כי חביתה זה דבר עגול כמו כדור הארץ) כפכף: שתהיה לנו שנה כייפית. ושלא יכפכפו אותנו.
6
"בראש השנה צריכין להיות חכם שיחשוב רק מחשבות טובות שייטיב השם יתברך עמנו וכו'" (שיחות הר"ן)
עיקר ההתחלה בר"ה, ומר"ה נמשך החיות והתיקון לכל השנה כולה, ועל כן נקרא ר"ה ראש דייקא... כי עיקר חיות האדם תלויה בראש... שכל חיות הגוף עד ציפורני הרגל הכל נמשך מהמוח ששם עיקר משכן הנשמה המחיה את כל הגוף, כל אבר ואבר כפי חיותו, כמו כן ממש נקרא יום הקדוש והנורא הזה ר"ה, ראש דייקא – שבו עיקר המוח והחיות של כל השנה, כי בו מתחילים כל התיקונים והוא מחיה את כל ימות השנה..." (ליקוטי הלכות ערלה ד'-י"ח)
7
זיקוקי דינור בפריז, ברומא, ובלונדון בראש השנה.
8
המים מטהרים: טבילה בנהר בהודו.
9
המים מטהרים: דג זהב במים על שלחן החג בפרס
10
המים מטהרים: השלכת חטאי העבר תשליך יהודי
11
השלכת חטאי העבר: השלכת רהיטים באיטליה בחצות בדיוק.
השלכת המזל הרע.
12
השלכת חטאי העבר והמזל הרע: תושבי אקוודור בחגיגת האניו ויחו (השנה הישנה) מציבים מחוץ לבתיהם דחלילים ובובות סמרטוטים אותם יציתו בחצות. כך נפטרים ממזל רע וחטאים של השנה שחלפה לה.
13
הסינים מאמינים כי שנה חדשה מביאה עימה מזל טוב, ולכן אחת מהברכות המקובלות ביותר בראש השנה הסיני היא "מזל טוב"
14
בזיקוקים ותחפושות: הסינים מקבלים את שנת הדרקון
16
בראש השנה בהודו האנשים זורקים אחד על השני אבקה צבעונית
17
אוכל בכל התרבויות אוכלים הרבה בחגיגת ראש השנה שלהם.
18
אוכל : אוסקי ריורי ( Osechi Ryori) ארוחת המזל של ראש השנה היפני.
19
סמלים: בכל בית ביפאן קונים מגרפה. בעזרת המגרפה "גורפים" אושר לשנה הבאה.
20
חנוכה
21
א. התקופה העתיקה - חג חורף
22
"לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה, כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים." . — עבודה זרה ח א
23
ב. תקופת החשמונאים – התנגדות לכפיה דתית
ב. תקופת החשמונאים – התנגדות לכפיה דתית מה אנחנו חוגגים בחג החנוכה? לפי ישעיהו ליבוביץ חנוכה הוא החג היחיד שנכנס למסורת בו אנחנו חוגגים ניצחון במלחמה בעוד ניצחונות אחרים מההיסטוריה שלנו לא נחגגים (כמו כבוש הארץ על ידי יהושוע או כבוש ירושלים). אז מדוע חוגגים את הניצחון בחג החנוכה? לפי ליבוביץ מפני שזו הייתה מלחמה למען התורה לא למען הארץ. כלומר החג הוא בשל ערך מהותי. גבורת המכבים נובעת מתוך הבחירה להגן על ערכים של חיים, לא ערכים של כיבוש וכוח.
24
מרד היהודים ביוונים התרחש בשנת 167 לפה”ס
מרד היהודים ביוונים התרחש בשנת 167 לפה”ס. היוונים שלטו בארץ שנים רבות קודם לכן ואילו היהודים לא התקוממו מפני שהם לא כפו את תרבותם על היהודים. ההתקוממות פרצה בתגובה לכפייה הדתית של הדת ההלניסטית שהחלה מאוחר יותר וכללה כפיה של אמונה באלים רבים וסגידה לפסלים
25
מהי גבורה? גבורה תמיד באה עם ערכים. אדם המטפס על מרזב בעת שריפה כדי להציל תינוק הוא גיבור ואמיץ ואילו מי שמטפס על מרזב בעת שריפה כדי לגנוב כסף הוא לא גיבור. גבורה כערך הומניסטי רחוקה מהמצו'איזם הגברי של כוח ושליטה. גבורה היא התגברות על אנוכיות ואינטרסים אישיים. כשילדה תורמת את הכסף שחסכה לאופניים זו גבורה. כשילדה מגדלת שיער ותורמת אותו לפיאה לאשה עם סרטן זו גבורה. גבורה היא התנהגות מוסרית חברתית, ההפך מאנוכיות, זו התעלות על העצמי. איך חוגגים גבורה בחנוכה.
26
ג. מרד החשמונאים גם רקע מעמדי כלכלי
יהודים בני מעמד הכוהנים שהיו השכבה המבוססת ששלטה ביהודה, אהדו את השלטון ההלניסטי, הושפעו ממנו ואהבו רעיונות תרבותיים יוונים, כמו לבוש, ספרות, ואמנות, ספורט, דמוקרטיה. הם רבו על השלטון בינם לבין עצמם והיו מושחתים. הם שדדו את האוצרות היהודים בבית המקדש והם הטילו מיסים כבדים על השכבות הנמוכות כדי לממן את אורח חייהם הראוותני . יאסון ומנלאוס שהיו כהנים גדולים השתמשו בכספי הציבור כדי לשחד את השליטים היוונים שימנו אותם למלכים וידיחו את השני. בני שכבות נמוכות סבלו מנטל המסים שהוטלו עליהם, הם לא אהבו את ההשפעה היוונית על המנהיגים היהודים והם כעסו על השחיתות.
28
מרד החשמונאים הביא תקופה ארוכה של עצמאות יהודית בישראל
מרד החשמונאים הביא תקופה ארוכה של עצמאות יהודית בישראל. שושלת החשמונאים שלטה זמן רב ביניהם הייתה שלומציון המלכה שנחשבה למלכה טובה שפתרה סכסוכים והקשיבה לפלגים שונים בעם.
29
ד. תקופת עליית הנצרות – נס פך השמן הסיפור על נס פך השמן אינו מוזכר בספר החשמונאים הוא מופיע מאוחר יותר במסכת שבת בתלמוד הבבלי. בית המקדש השני, חרב על ידי הרומאים בשנת 70 לספירה הנוצרית. אותו טהרו החשמונאים כשנצחו את מנלאוס ונותני חסותו היוונים, חרב בתקופת הגלות, תחת שלטון הרומאים והתחזקות הנצרות הודגש ספור נס פך השמן וספור המרד הובלט פחות. שינו הדגש נבע מכך שחגיגת המרד הדתי והלאומי בציבור הוו סכנה. היה חשש שיהודים יאמינו באפשרות של מרד שעלול לעלות ביוקר לקיום היהודי, כפי שהיה מרד בר כוכבא. חג של אמונה ונס אלוהי היה בטוח יותר.
32
ה. הקמת המדינה – משמעות ציונית של חנוכה מאות שנים חלפו, בראשית המאה העשרים היה צרך בתנועה הציונית בסמלים ובאירועים היסטוריים שיהוו דוגמה לגיבוש לאומי, לניצחון לאומי בארץ ישראל. התכנים של ספור חנוכה התאימו, כך הפכו המכבים לסמל של גבורה. ספור המרד הפך להיות מרד לאומי וניצחון של חידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל. המדינה העצמאית שהוקמה מתוך מאבק החשמונאים היוותה השראה ללאומיות המודרנית. השיר "אנו נושאים לפידים" מדגים את רוח השינוי . "נס לא קרה לנו, פח שמן לא מצאנו... " הדגש הוסט מנס פך השמן לגבורת הלוחמים בקרב.
33
ו. העת המודרנית - חגי אור בתרבויות שונות אור ביהדות מסמל את הטוב והיפה
ו. העת המודרנית - חגי אור בתרבויות שונות אור ביהדות מסמל את הטוב והיפה. בריאת העולם מתחילה ביצירת אור והפרדתו מן החושך. יש לאור משמעות מטפיסית הוא מהווה דימוי לידע, לחכמה (קהלת ב, יז) הוא סמל לאמת לצדק, לשכינה (תהילים כז' א). מקורות יהודים רבים מדגישים את האור, הדלקת נרות השבת, נר ההבדלה בן קודש לחול. מנורת בית המקדש והחנוכייה הן סמלי אור. חגי אור נחגגים בתרבויות רבות בעולם. גם בישראל רבים חוגגים את חנוכה כחג אור המסמל ערכים הומניים של קדמה והתפתחות.
38
מסכת עבודה זרה דף ח,א יום מאריך והולך
לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: "אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים" עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפילה] כיוון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר : "מנהגו של עולם הוא". הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים.
40
Pakistan's Faisal mosque
41
פסטיבל האורות של ברלין 14-25 אוקטובר 2009 50 אתרים מפורסמים מוארים באופן מיוחד כולל הקתדראלה של ברלין שער ברנדנבורג ומגדל הרדיו.
42
דיוואלי – הודו אורות מנורות וזיקוקי דינור
דיוואלי – הודו אורות מנורות וזיקוקי דינור
43
גכדכשדגכבתאתאילנד
44
סין - Lantern festival
45
טו בשבט
46
מתקנות עולם: מחבקות העצים מהודו בהודו, באזור Chamoli, החלה לפעול בתחילת שנות ה-70 תנועת מחאה של איכרים, כנגד כריתת יערות באזור ולאחר מכן באזורים נוספים. התנועה נקראה תנועת הצ'יפקוChipko Movement .
47
את תנועת הצ'יפקו הובילו נשים כפריות, שהיו אלו
שנפגעו ישירות מכריתת העצים. משמעות שמה של התנועה בהינדית הוא –לחבק- והנשים הללו היו למעשה מחבקות העצים הראשונות. בעזרת החיבוק הן שמרו על העצים. נשים אלו היוו השראה לאקטיביסטים-א\נשים שפעלו בעשורים הבאים במערב וחיבקו עצים כדי להגן עליהם.
48
ג'וליה בטרפלי ג'וליה בטרפלי, פעילת איכות סביבה, חיה בתוך עץ סקויה בקלפורניה, במשך שנתיים. היא עשתה tree sitting שזכה להד תקשורתי רחב ותמיכה ציבורית חסרת תקדים. היא לא ירדה מהעץ גם בסופת הטורנדו אל ניניו, וגם כשקורפרטיב המנסרות שלח כלבים שיפחידו אותה והליקופטרים שיחוגו מעל העץ שלה. לבסוף תחת לחץ צבורי תאגיד המנסרות נכנע וחתם (תמורת פיצוי כספי) על הסכם לא לכרות את עצי הסקויה.
49
וואנגרי מאתאי מקניה, כלת פרס נובל לשלום לשנת 2004
וואנגרי מאתאי מקניה, כלת פרס נובל לשלום לשנת באמצע שנות ה-60 נחרדה וואנגרי מאתאי מממדי כריתת היערות בקניה, שהסבה נזקים סביבתיים רבים. כריתת העצים גרמה לייבוש מאגרי מים, סחף של הקרקע ופיחות באיכות חייהן ובמעמדן של הנשים הקנייתיות. הנשים היו אחראיות על איסוף חומרי בעירה לחימום ונדרשו, לאור העלמות העצים, ללכת קילומטרים רבים כדי למצוא את מבוקשן, וכך נותר להן הרבה פחות זמן למשפחה, לחינוך, לטיפול בילדים ולעצמן כמובן.
50
מאתאי החליטה לשנות את המצב והקימה ב-1977 את התנועה The Green Belt Movement מתוך כוונה להילחם בכריתת העצים, לשפר את התנאים הסביבתיים (הפחתת הסחף של האדמה לדוגמא) ואת חייהן של הנשים הקנייתיות. היא ארגנה קבוצות של נשים שישתלו עצים בחוות, בחצרות בתי ספר ובכל מקום אפשרי. עד היום נשתלו במסגרת התנועה למעלה מ-20 מיליון עצים והיא משמשת כמודל לחיבור מוצלח בין העצמה נשית ושימור הסביבה.
51
פורים ושתי אסתר מרדכי אחשוורוש המן
56
שבועות האהבה בלתי מותנית, מעבר לכל אינטרס אגואיסטי, אהבה ללא תנאי. שובר את הסטריאוטיפ של יחסי חמות-כלה, של נשים שלא מסתדרות זו עם זו והן רק בתחרות זו עם זו. יחס לאלמנות, מה מצב הנשים במואב בתקופה הזו? מה היחס לאלמנות? השרש של אלמנה: אלם. מי שאין לה זכות דבור, אין לה קול, מבחינה חברתית היא אלמת. חברות נשים נהוג להסתכל על הבחירה של רות ללכת עם נעמי מעיניים של לאום, היא העדיפה להיות זרה בארץ יהודה עם נעמי מאשר להיות בארצה. היא סמל של גיורת. זו הסתכלות הרואה את הלאום מעל ערכים אחרים בוודאי מעל החברות, החברות הנשית שבין רות ונעמי וערפה. אפשר להסתכל אחרת, נעמי העדיפה להיות עם יאשה אתה היא מרגישה בנוח, אותה היא אוהבת ונאהבת על ידה, כי הצורך להיות ביחסים אישיים קרובים חשוב ערכית יותר מאשר הלאום. אפשר לראות שהאחווה הנשית בסיפור הייתה חזקה יותר מהקשר הלאומי המולד.
57
אנחנו רואים דוגמא כזו לחוזק של האחווה הנשית על פני האחווה הלאומית גם בסיפור משה.
בספור רות ונעמי יש סמל של שלום במובן זה. אחוות הנשים, כנראה, מאיימת עד היום על העולם הגברי. גם היום בפרשנות של ההליכה המשותפת ביחד, והתמיכה ההדדית של שתי הנשים, מייחסים ערך רב ללאום ולא לאחווה. רות הופכת להיות סמל לגיורת, כלומר למי שנטשה את עמה למען עמינו. אני רוצה להסתכל על רות כמי שוויתרה על השוליות של היותה אלמנה במואב, למען קשר של שותפות גורל עם נעמי. גם פה וגם שם אלמנות היו מושא לעושק וניצול, ההליכה המשותפת מחזקת, יש בה כוח. ועליה כדאי להתבונן.
58
נעמי ורות יצרו קשר שחוצה גבולות של מדינות, מואב וישראל, של שפות, שפת עברית ומואבית, של תרבות , ומנהגים. הקשר שלהם גם חצה גבולות של גיל, נעמי מבוגרת בסוף דרכה ואלו רות צעירה בתחילת דרכה. זהו קשר שמעורר התפעלות רבה בשל חזקו הרב. קשר של נשים, חברות של נשים שהיא מאד מיוחדת ויפה. הן הקימו NGO ארגון העצמה של שתי נשים וברקע יש עוד את נשות בית לחם יחד הן עשו תיקון חברתי, אקטיביזם של דאגה להשרדות החברתית של אוכלוסית שוליים חסרת קול, אילמת אלמנות. ונשאר לנו לשאול האם אנחנו עומדות במבחן האחווה, החברות, האהבה? הדאגה למי שבשולי הלקט, שכחה ופאה? בתיקון של שבועות כדאי לשאול את עצמנו מה יש לתקן? מה אנחנו עושים/ות כדי לתקן? האם אנחנו הולכים בדרך בה נעמי ורות הלכו? האם האקטיביזם שלנו רווי באהבה ובאחווה שלהן? האם הפדגוגיה הביקורתית פמיניסטית שלנו עומדת במבחן רות ונעמי?
מצגות קשורות
