מעובד על פי "פסיכולוגיה התפתחותית" נוימאיר ובר-אל הוצאת רכס

מצגת בנושא: "מעובד על פי "פסיכולוגיה התפתחותית" נוימאיר ובר-אל הוצאת רכס"— תמליל מצגת:

1 מעובד על פי "פסיכולוגיה התפתחותית" נוימאיר ובר-אל הוצאת רכס
סטייה וגיל ההתבגרות מעובד על פי "פסיכולוגיה התפתחותית" נוימאיר ובר-אל הוצאת רכס

2 מהי התבגרות גיל ההתבגרות זוהי תקופת המעבר בין הילדות לבגרות. ההתחלת גיל ההתבגרות היא התחלה ברורה, היא באה לידי ביטוי בשינויים המיניים, שהם השינויים הראשונים בגיל אצל הבנות ובגיל אצל הבנים. אלה הם שינויים גופניים שמתרחשים כתוצאה מהבשלה של מערכות הורמונאליות וגופניות. סופו של גיל ההתבגרות הוא בעצם הפיכתו של המתבגר לבוגר. הסוף הזה הוא פחות ברור מההתחלה, ונתון להגדרות שונות בהתאם לתרבות בה אנו חיים.

3 בוגר בהיבט גופני/ מיני גופני/מיני – אדם נחשב לבוגר ברגע שהוא מסיים את הבגרות המינית, כלומר מסיים את ההבשלה של איברי הרבייה שמאפשרים לו להביא ילדים לעולם, זוהי התפתחות שבסופו של דבר מסתיימת בגילאים 15-16, בהם בנים כבר נראים כמו גברים, ונערות נראות כמו נשים. זוהי תקופת ההתבגרות הקצרה ביותר (נמשכת בין 3-4 שנים).

4 בוגר מהיבט חברתי בוגר בהיבט החברתי הוא אדם שהחברה החליטה ומאפשרת לו לקבל זכויות ולשאת בחובות של הפרט (רישיון נהיגה, שירות בצבא, הזכות להיבחר ולבחור, הזכות להינשא ולהביא ילדים). בהיבט החברתי ההגדרה היא הגדרה שרירותית לחלוטין, הקשורה להחלטות החברה לגבי מי בוגר ומי לא – כל חברה כראות עיניה ובמסגרת הצרכים שלה. בישראל נחשב לבוגר מי שעבר את גיל 18. בגיל 16, מותר להתחיל ללמוד נהיגה ולשאת תעודת זהות, חתונה מותרת מגיל 17, במדינות אחרות נחשב גיל בוגר לגיל 21. לסיכום, ההיבט החברתי הוא בעצם היבט תרבותי – כל חברה קובעת מתי הפרט הוא בוגר, וחברות שנמצאות לפעמים במשבר/מלחמה מקצרות את התהליך.

5 בוגר מהיבט כלכלי בהיבט זה האדם נחשב בוגר לאחר שהוא רוכש מקצוע ועצמאות כלכלית. קשה לקבוע מתי יש עצמאות כלכלית, כי לפעמים אנשים עוברים משברים בחיים ואז העצמאות שלהם נפגעת אך, מקובל שהאדם הבוגר הוא בעל יכולת פרנסה עצמית, ואינו תלוי לחלוטין בהוריו. יש לזכור שבחברה המודרנית בה ההכשרה המקצועית נמשכת גם אחרי גיל 21, העצמאות הכלכלית מושגת בגיל מאוחר יחסית.

6 בוגר מהיבט רגשי זהו ההיבט שהכי קשה להגדיר אותו, כי קשה למדוד בגרות נפשית ויש עוד ויכוח בין פסיכולוגים מהם הקריטריונים לבגרות נפשית, למשל אריק אריקסון שהגדיר בגרות כאדם בעל אישיות מגובשת שמכיר את עצמו ואת חולשותיו, את העדפותיו, שאיפותיו ודעותיו. כל מה שמייחד אותו מאנשים אחרים, ויודע לקבל את עצמו כמו שהוא. בקיצור, אריקסון מסתכל על הבגרות כעל גיבוש זהות אישית. מאפיין רגשי נוסף הוא העצמאות הרגשית, והיא היכולת לבוא לידי ביטוי בשני מובנים: במובן המעשי – היכולת להחליט ולבצע. במובן של חוסר התלות – היפרדות של המתבגר מהדמויות המשמעותיות של חייו.

7 גישות שונות לגיל ההתבגרות
חוקרים שונים מתייחסים באופן שונה לגיל ההתבגרות. רק בתחילת המאה ה – 19 התחילו להסתכל על תקופת גיל ההתבגרות כתקופה נפרדת בחיים. החוקר סטנלי הול הוא הראשון שקרה לתקופה "תקופת ההתבגרות" והתייחס אליה כתקופה של משברים, רגשות סותרים. הוא קרא לה "תקופת סער ולחץ" הכוונה היא לתקופה של רגשות סותרים, מרץ ופעלתנות שמתנגשים עם אדישות וביישנות והלחץ הזה שהמתבגרים חווים קשור בעיקר לשינויים הביולוגיים. את הגישה של סטנלי הול אימצו גם הפסיכואנליטיקיים (פרויד ותלמידיו).

8 התבגרות כתקופה חברתית ולא ביולוגית (מרגרט מיד)
מול הגישה של סטנלי הול יש חוקרים כיום יש חוקרים שמאמינים שתקופת ההתבגרות איננה חייבת להיות תקופה של משברים (סער ולחץ) ותקופת ההתבגרות זוהי בעצם תופעה תרבותית ולא ביולוגית. למשל, האנתרופולוגית מרגרט מיד שחקרה את החברה בסמוהה ובגינהה (חברות פשוטות ולא מודרניות) גילתה כי גיל ההתבגרות בחברות אלו לא קיים בכלל, מכיוון שמהרגע שהילד הופך לאדם שיכול להביא ילדים לעולם הוא עובר טקס התבגרות שאחריו הוא נחשב לאדם בוגר שווה זכויות וחובות בחברה עצמה, בעוד שבחברה המערבית המתבגר שעבר את הבגרות המינית עומד לפני הרבה סימני שאלה (מה ילמד, איפה יעבוד, מה מצפים ממנו כבוגר...) ולכן, טוענת מרגרט מיד שמשבר גיל ההתבגרות איננו אוניברסאלי, כלומר הוא עובר באופן שונה על תרבויות שונות והוא בעיקר נובע מגורמים חברתיים – תרבותיים.

9 מתבגרים כאנשי שוליים (קורט לווין אלברט בנדורה)
מתבגרים כאנשי שוליים (קורט לווין אלברט בנדורה) הפסיכולוג החברתי קורט לווין מכנה את המתבגרים "אנשי שוליים". הוא מתכוון לחוסר שייכות, המתבגר לא שייך לילדים ועוד לא שייך למבוגרים. וכאנשי שוליים המתבגרים נוטים להתחבר אחד לשני, הופכים לקבוצה נפרדת, וגם יוצאים כנגד החברה שמסביבם. הפסיכולוג החברתי אלברט בנדורה שניסח את תיאוריית הלמידה החברתית טען שהמתבגרים מתנהגים בצורה מרדנית ומשברית רק מפני שהחברה מצפה מהם שיתנהגו ויחושו כך. כלומר בנדורה טוען שברגע שהחברה קוראת למתבגרים "טיפש עשרה" ומצפה מהמתבגרים להיות מרדנים, להיות בלתי צפויים ואמצעי התקשורת מחזקים את הדימוי הזה, אז המתבגרים חיים במערכת ציפיות שבסופו של דבר מתגשמת בהתנהגות שלהם.

10 במחקר כיום אין תשובה חד משמעית לשאלה האם גיל ההתבגרות אוניברסאלי או לא. אנו מוצאים שחלק מהמתבגרים אומנם נמצאים בלחץ נפשי ועוברים מצבי רוח קיצוניים, אבל חלק גדול מהמתבגרים לא עוברים זאת, ורוב גיל ההתבגרות שלהם עובר על מי מנוחות מלבד מריבות רגילות עם ההורים. הגורמים שישפיעו על תקופת ההתבגרות ועל הקשיים הרגשיים שיהיו בה הם: עוצמת השינוי הביולוגי – שינוי חריף או מתון. תגובת החברה ובעיקר הגישה של ההורים. אופיו של המתבגר.

11 השלכות פסיכולוגיות לגיל ההתבגרות
קשיים רגשיים השלכות חברתיות תנודות במצבי רוח עימותים עם ההורים

12 קשיים רגשיים השינויים הגופניים יוצרים סוג של אי – יציבות ולחץ ודורשים הסתגלות למצב החדש (פצעי בגרות, שינוי בקול ועוד), כל אלה יכולים להוביל לירידה בדימוי העצמי. מחקרים מוכיחים שבין גילאי יש ירידה ממוצעת בדימוי העצמי. בגיל זה אנחנו מוצאים שכיחות גבוהה יותר של דיכאון, בעיקר אצל בנים, עצב, אדישות וקושי להתרכז. אחד הממצאים החשובים של מחקרים, מקשר את כל הסימנים שמנינו, בעיקר לשינויים הגופניים – מיניים ולא לגיל. ממצא נוסף מבהיר יותר את הקשר בין השפעת השינויים הגופניים – מיניים, לבין הירידה בדימוי העצמי. מחקרים אחרונים הראו שהשפעתם של השינויים הגופניים איננה השפעה ישרה, אלא היא מושפעת ומתווכת על ידי המשמעות שהמתבגר וסביבתו מעניקים לשינויים האלה..

13 השלכות בתחום היחסים החברתיים (קבוצת העמיתים/השווים)
השלכות בתחום היחסים החברתיים (קבוצת העמיתים/השווים) בתחום החברתי יש התפתחות שבאה לידי ביטוי באופי היחסי. קבוצת בני אותו גיל שנקראת "קבוצת העמיתים" הופכת להיות קבוצה משמעותית למתבגר. שם הוא מקבל את התמיכה וההתייחסות שלאט – לאט נחלשים בבית. ב"קבוצת העמיתים" יש תחושה חזקה של שייכות. כולם מבינים פחות או יותר באיזה מצב הם נמצאים, לכולם יש בעיות דומות בבית, ולכן נוצרת קבוצה הזאת שותפות גורל. ולכן הקבוצה נותנת: תחושת שייכות. תמיכה חברתית. עיצוב של זהות. היפרדות הדרגתית מההורים. פריקה של מרץ ותוקפנות. היכרות עם בני המין השני

14 תנודות במצבי רוח השינויים הרגשיים גורמים למצבי רוח קיצוניים ומשתנים. המתבגרים מטלטלים בין שמחה ומצב רוח טוב לבין עצב ודיכאון. הרבה שאלות פתוחות בגיל ההתבגרות, הרבה אתגרים עולים בדרך, ולכן המתבגר יכול לעבור מהר מאוד בין מצבי הרוח.

15 עימותים עם ההורים במצבים של עימות, אין הסכמה בין שני הצדדים ולאט-לאט מתפתחת גם התנגדות למעשי כל אחד מהצדדים. המתבגר איננו מוכן לקבל תכתיבים מההורים, וההורים מתנגדים מצד שני לעצמאות של המתבגר. כאשר העימותים הם ברמה בינונית, הם מסייעים גם למתבגר וגם להורים ליצור היפרדות בריאה. ההורים לומדים שהילד עצמאי, והילד לומד עצמאות לכשעצמה.

16 התבגרות בארץ שאלת הצבא האם שרות צבאי מסייע להתבגרות או מעקב אותה
התבגרות בארץ שאלת הצבא האם שרות צבאי מסייע להתבגרות או מעקב אותה? מיזלס 2006 קטיעת מורטוריום: צפי לפגיעה אך בישראל אין ממצאים כנראה בגלל שזהו אידיאל חברתי. גיבוש זהות מקצועית –שירות בצבא מעקב יש עצירה בתהליך החיפוש המקצועי יחסים אינטימיים עם ידידים וקשר רומנטי- יש עדויות בעיקר בקרב קצינים על שיפור ביכולות אמפתיה אכפתיות ורגישות לזולת. אוטונומיה מההורים תמונה מורכבת יש אצל חלק נסיגה ליחסי תלות ואצל חלק התפתחות בוגרת של יחסים עם ההורים.

17 סטיות התנהגותיות בגיל ההתבגרות
גיל ההתבגרות כתקופה מזמן אתגרים ומשברים הקשיים בגיל הזה אצל מיעוט (20%-15%) מהמתבגרים עלולים לגבות מחיר לא פשוט. המאבק לגיבוש הזהות יכול להביא למצב של טשטוש זהויות, למבוכה ולאי שקט. מתבגרים מסוימים מנסים לבדוק את גבולות היכולות שלהם בצורה מסוכנת, ועלולים להיפגע. גיל ההתבגרות יכול גם לגרור מתבגרים לכניסה לכתות מסוימות, בעיקר חזרה בתשובה או להפך. חלק מהמתבגרים בתהליך ההתנסות מגיעים גם לשימוש לרעה באלכוהול ובסמים (התמכרות).

18 אלכוהול וסמים וחומרים פסיכואקטיבים
למרות שהאלכוהול הוא סם שמותר בחוק עם הגבלות, והסמים הם אסורים על פי החוק, הממצאים בעולם המערבי מראים שימוש של מתבגרים בחומרים פסיכואקטיבים סקר 2011

19 גורמים לשימוש בחומרים פסיכואקטיבים בקרב מתבגרים
רוב התחלות השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים מתרחש בגילאים (לא כולל אלכוהול). השימוש בסמים לא נובע ברוב המקרים מתהליכים לא נורמאליים או סטיות אישיותיות, אלא הוא נובע בעיקר מתהליכים חברתיים שקשורים לגיל ההתבגרות, כלומר לחץ חברתי וכד'. מסקנה: ההתייחסות להתמכרות צריכה לקבל התייחסות מערכתית (משהו חברתי שלא התחיל אצל האדם עצמו) ולא התייחסות של מחלה.

20 גורמים לשימוש הייחודיים להתבגרות
א. גורמים פסיכולוגיים: חיפוש ריגושים, חרדה, דיכאון, זהות מטושטשת. בתהליך החיפוש מנסה המתבגר להתנסות בחוויות מרגשות כדי לבדוק את גבולות ה"אני" כחלק מאיל יכולה להיות חווית השימוש בסמים. ב. גורמים תרבותיים: המתבגרים כקבוצה שמתאמתת עם החברה של המבוגרים, מפתחת תרבות ייחודית, לפעמים תרבות של מרד. חלק מתרבות זו הוא השימוש בסמים. ג. גורמים חברתיים פנימיים: קבוצת ה"שווים" – בגיל ההתבגרות יש לחצים חברתיים חזקים מאוד, כדי להיות שייכים לקבוצה, וה"מחיר" לא להשתייך לקבוצה הוא ניתוק או דחייה ולכן, אם קבוצת ה"שווים" משתמשים בסמים ואלכוהול כדי להיות "מקובלים", גם היחידים משתמשים, תופעה זו נקראת קונפורמיות = תופעה שבאה לידי ביטוי בהשתייכות לקבוצה, שהיחיד פעמים רבות מוותר על שיקול דעתו ועושה את המצופה ממנו.

21 ממצאים לגבי שימוש בחומרים פסיכואקטיבים בקרב מתבגרים בארץ
ממצא ראשון: במחקרים שנערכו על בני נוער ושימוש בסמים בארץ, נמצא שהגורמים המרכזיים לשימוש בסמים הם: חיפוש ריגושים, שימוש של חברים והורים, ונכונות לשימוש (אין הרבה התנגדויות קודמות). ממצא שני: מראה שלגורמים יש השפעה מצטברת, כלומר ככל שיש יותר גורמים, למתבגר יש יותר סיכוי שהוא ישתמש. ממצא שלישי: יותר בנים משתמשים מבנות.

22 אלימות מתבגרים גידול במספר גילויי אלימות בגיל ההתבגרות