עשרת הדיברות דברים ד' שמות כ' 14-1 דברים ה' 6-18

מצגת בנושא: "עשרת הדיברות דברים ד' שמות כ' 14-1 דברים ה' 6-18"— תמליל מצגת:

1 עשרת הדיברות דברים ד' 11-14 שמות כ' 14-1 דברים ה' 6-18
עשרת הדיברות דברים ד' שמות כ' 14-1 דברים ה' 6-18 האם עשרת הדברות מתאימות לכל זמן ולכל אדם?

2 מבוא עשרת הדברות ניתנו לעם ישראל בהר סיני, שלושה חודשים אחרי יציאת מצרים מבהיר את חשיבות הטקס ותוכנו לגיבוש יוצאי מצרים לעם עצמאי על הרקע למתן לוחות הברית אפשר ללמוד הן משמות י"ט והן מדברים ד', בו אנחנו נתמקד

3 מעמד הר סיני– דברים ד' 11-14 המעמד היה רב רושם
העם שמע במישרין את קולו של ה' מדרש - נבהלו וביקשו שמשה יתווך בין העם לה' - הולדת מוסד הנבואה לא היה אפשר לראות תמונה – ה' מופשט הקול יוצא מתוך האש אך ה' אינו האש אהובה קליין

4 ה' כתב את הברית - עשרת הדברות על לוחות
המשך מעמד הר סיני... ה' כתב את הברית - עשרת הדברות על לוחות משה מונה ללמד את העם חוקים ומשפטים שישמשו אותם בארץ ישראל אותה ירשו החוקים = מצוות שמעיות - מצוות שאילו לא נאמרו על ידי ה', מדעתנו לא היינו מחדשים אותם. למשל כשרות. המשפטים = מצוות שכליות – שהשכל מחייב אותן כמו למשל איסור על רצח. אם ה' כתב את הדברים – מה משה ילמד? יבהיר ויסביר את עשרת הדברים ילמד את התורה שבע"פ

5 עשרת הדברות "עשרת הדיברות" מכונות "עשרת הדברים"בלשון החוק.
חז"ל הם ששינו את השם משתי סיבות: היחיד של דברים הוא דבר = חוק, מצווה וחז"ל לא רצו להעמיד את עשרת הדיברות מעל יתר חוקי התורה היחיד של דיברות הוא דיבר = אמר דבר וחז"ל רצו להדגיש את ההתגלות האלוקית לכלל ישראל, ולא רק למשה, במתן הדיברות.

6 מעמד עשרת הדברים מצד אחד אין להם עליונות על חוקים אחרים
מצד שני הם מהווים בסיס לכל יתר החוקים, כמו מעין חוקה. העובדה שניתנו ישירות לכלל ישראל, בניגוד ליתר החוקים, נותן להם מעמד מיוחד והם "בעלי תוקף אוניברסאלי שאינו תלוי בזמן או בנסיבות", ונועדו "לכל פרט ופרט מישראל בלא כל קשר למצבו, למעמדו ולנסיבות שהוא שרוי בהן" (וויינפלד )

7 המקורות לעשרת הדברות עשרת הדיברות מופיעות בשני קבצים שונים:
שמות כ' 1-14 דברים ה' 6-18. מאחר ואין ויכוח ששמות הוא מוקדם לדברים, נלמד את עשרת הדברים בשמות ובמקום שיש הבדל נפנה למקור בדברים. נערוך השוואה ביו הספרים תוך שנעמוד על ההבדלים והדגשים השונים של כל ספר.

8 החלוקה המסורתית המקובלת לדיברות הן לעשר מצוות בשני לוחות. למה רק עשר?
קל לזכור – 10 דיברות על עשר אצבעות. (ב) אָנֹכִי יְדֹוָד אלוהיך אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים . (יג) לֹא תִּרְצָח (ג) לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי: (ד) לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה...... לֹא תִּנְאָף (ז) לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְדֹוָד אלוהיך לשווא... לֹא תִּגְנֹב (ח) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ... לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר: (יב) כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ... (יד) לֹא תַחְמֹד ...:

9 ההבדל בין 5 הדברים הראשונים ו- 5 הדברים האחרונים
ההבדל בין 5 הדברים הראשונים ו- 5 הדברים האחרונים מופיע בהם שם ה' –עוסקים בעניינים שבין האדם למקום (כולל כיבוד אב ואם) ואילו 5 האחרונים עוסקים בעניינים שבין אדם לחברו. מנוסחים באריכות, לעיתים עם הנמקה, אזהרה או הבטחה לשכר ואילו האחרונים קצרים וחדים, ברורים מעליהם. מתאימים רק למאמיני ה', עם ישראל, ואילו האחרונים מתאימים לכלל בני האדם, אוניברסאליים.

10 מחלוקת לגבי החלוקה ישנה מחלוקת לגבי הדיבר הראשון והשני.
הרמב"ם רואה בדיבר הראשון מצוות "עשה" – מהו הציווי? ציווי אמונה - להאמין בה' אשר הוציא אותנו ממצרים. אחרים טוענים שזוהי כותרת לכלל הדיברות עניינה של הכותרת היא להצהיר מי הוא המחוקק. ה' מציג עצמו בשמו הפרטי ומזכיר אירוע היסטורי מוכר שנותן תוקף ליכולתו

11 המשך מחלוקת לגבי החלוקה...
המשך מחלוקת לגבי החלוקה... יש פשרה בין השניים המחברת בין פס' 2 ופס' 3 כדיבר הראשון ואת פס' 4 כדיבר השני (אבן עזרא). אנכי + לא יהיה לך (עניין שבלב – אמונה) לא תעשה לך (עניין חיצוני – מעשה)

12 הדיבר הראשון / הכותרת – פס' 2
יש בו רמזים לעקרונות מהותיים של עשרת הדיברות: הברית בין ה' לאדם – "אלוהיך" – האלוהים שלך, האדם. הבחירה בעם ישראל – "אשר הוצאתיך" האמונה בה' היא חופש – "מבית עבדים" –להשתעבד לרוח ולא לחומר.

13 הדיבר השני – פס' 3-6 מהו הנושא המרכזי של הדיבר?
איסור על עבודת אלילים. יש פה הדרגתיות – מהאמונה שבלב לעשייה אקטיבית. במקרה הזה - לא תעשה פסל ותמונה לא תשתחווה להם לא תעבוד אותם.

14 המשך הדיבר השני... את פס' 3 אפשר לפרש הן כאיסור על סינקרטיזם והן כביטוי למונותיאיזם. כיצד? "על פני" = בנוסף לי - איסור על סינקרטיזם – ערבוב אמונות שונות "על פני" = במקומי – מונותיאיזם – אמונה באל יחיד. מהי הבעייתיות שיש באיסור על סינקרטיזם? כי יש רמז להכרה בכך שיתכן אל נוסף. יתכן שהדברים מכוונים לשומעים יש רצון להעביר את השומעים במעמד הר סיני תהליך תודעתי מאמונה פולותאיסטית לאמונה מונותיאיסטית בעולם פולותאיסט.

15 המשך הדיבר השני... בביטוי הזה יש רמז לקנאה. אחרי כן ה' מכונה "אל קנא". האם ה' מקנא במישהו? באלילים? או מקנא למישהו? ה' לא מקנא באלילים כי יש בכך הודאה בקיומם. ה' מקנא לעם ישראל. יחסים בין עם ישראל לה' משולים ליחסי גבר ואישה ויש איסור על בגידה והפרת הברית ביניהם. מדוע יש איסור על יצירת פסל ותמונה? משום שה' הוא מופשט ובלתי אפשרי לייצג אותו בעולם החומר. יש איסור על ייצוגים מעולם השמים (שמש, כוכבים וכד'), יש איסור על ייצוגים מחיות הארץ (כמו נחש, שור וכד') יש איסור על ייצוגים מחיות המים (לוויתן, תנין וכד')

16 המשך הדיבר השני... איזו שיטת גמול באה לידי ביטוי בהבטחות ובאיומים על מי שמפר את הדיבר השני? גמול לדורות. כמה דורות יפקדו = יאשמו ויענשו על החטא של אביהם? ארבעה. למה דווקא ארבעה? אולי האידיאל האנושי הוא לזכות לראות את הנינים והוא רוצה שיראה בעונשם. כמה ייהנו מהשכר? אלפי דורות. ה' מוצג כמחנך חיובי.

17 הדיבר השלישי - 7 מה פירוש "לא תשא"? מתי אין לומר את שם ה'?
לא תאמר בשפתיים, בקול. מתי אין לומר את שם ה'? לשווא = לשקר או לחינם. שבועת שקר היא חטא גם בין אדם למקום ה' לא ינקה = לא יסלח לנצח על חטא זה. המדרש טוען כי אחרי שני הדברים הראשונים בקשו העם שמשה יתווך עבורם את דברי ה'. איזה הבדל לשוני יש בדיבר זה ואילך עליו נשען המדרש? בשני הדברים הראשונים ה' מדבר בגוף ראשון "אנכי ה' אלוהיך" – דובר ישירות לעם ישראל בדברים השלישי ואילך ה' מוזכר בגוף שני – "שם אלוהיך" משה מעביר את דבר ה'.

18 הדיבר הרביעי - 8 השבת היא המועד היחיד שנזכר.
האדם מצווה לזכור את השבת ולקדש אותה בשבתון לה'. יש כאן מצוות "עשה". השביתה היא העשייה. זאת בניגוד למנהגי הגויים שבשבתותיהם שבתו כדי להימנע ממזל רע. הנימוק לשביתה הוא דתי – אנחנו שובתים בשבת כי ה' שבת ביום השביעי של בריאת העולם ועלינו לזכור זאת. השבת הוא מבחן אמוני בה'. אנחנו שובתים ממלאכה, מפסיקים לדאוג לקיום, מתוך אמונה שה' ידאג לרווחת ההולכים בדרכו.

19 שבת - הבדל נוסח - דברים קראו דברים ה' פס' 12-15. מה הם ההבדלים?
שמור במקום זכור. שמור = לא תחלל זה ציווי "לא תעשה" במקום ציווי "עשה" של שמות – זכור. שמור – מבט קדימה, זכור – מבט אחורה. חז"ל רואים בהם משלימים זה את זה ועל כן בשבת אנחנו מדליקות שני נרות – אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור. בדברים מפרט המחוקק את חלק מהבהמות – חז"ל ראו בכך דוג' קלאסית ל"כלל ופרט" המשלימים זה את זה. מוזכרת התכלית הסוציאלית–חברתית של השבת - מנוחת כל בני המעמדות בחברה "למען ינוח כמוך". יש חתירה לשוויון שאינו מופיע בשמות ומאפיינת את ספר דברים.

20 המשך שבת - הבדל נוסח - דברים
"עבדך – ועבדך" - מה ההבדל המשמעותי אם יש ו' או אין? בשמות – היעדר ו' יוצר קטיעה ברצף - נוצרת הבחנה בין שתי קבוצות: מעגל קרוב (המשפחה) ומעגל רחוק (העבדים והרכוש). בדברים יש ו' (רצף) - מגמה שוויונית הנימוק בדברים הוא היסטורי - חברתי ולא דתי כבשמות – משום שאתה סבלת ממצוקת העבד חובה עליך להיות רגיש כלפי החלשים בחברה ולדאוג למנוחתם ורווחתם. הסבר להבדלים חז"ל - משה מפרט מצוות של ה' המתאימים לעת הזו, הכניסה לארץ. אנשי ביקורת המקרא - ספר דברים נכתב מאות שנים מאוחר יותר, מדובר בתוספות שהיו מתאימות לעת ההיא ולתפישות החברתיות של כותבי הספר.

21 הדיבר החמישי -12 חוליה מקשרת בין המצוות שבין אדם למקום ומצוות
שבין אדם לחברו. מדוע? האדם נדרש לכבד את הוריו אך יש כאן גם כבוד כלפי ה' משום ש: ההורים הם סוכני דבר ה' עבור האדם במעשה ההולדה יש שותפות בין שלושה מהי ההבטחה למכבד את הוריו? אריכות ימים על האדמה – יש כאן גמול אישי אך גם רמז לגמול קיבוצי מדוע המכבד את הוריו יזכה לאריכות ימים? יהווה דוגמא אישית ויזכה גם הוא לכבוד וטיפול מבניו. יקבל מהם את תורת ה' ויזכה ללכת בדרך הנכונה שתבטיח לו חיים טובים וארוכים.

22 כיבוד הורים - הבדל נוסח - דברים
קראו פס' 16 בדברים ה'. מה הם ההבדלים? תוספת "כאשר צווך ה' אלוהיך" –מכוון לציווי בשמות (מוקדם יותר). תוספת "למען ייטב לך" –לא רק אורך החיים אלא גם איכות חיים. מצויים לפני הכניסה לארץ – הבטחה שהחיים שם יהיו טובים.

23 הדיבר השישי - 13 מכאן ואילך חוקים אוניברסאליים.
"לא תרצח" – נועד לשמור על קדושת החיים. האנושות למדה מפרשת קין והבל שיש איסור לפגוע בקדושת החיים כי האדם נברא בצלם. קדושת החיים אינה ניתנת למדידה ולכן גם העונש על רצח הוא מוחלט – שינוי מוחלט בחיי הרוצח. בהמשך החוקים התורה מבחינה בין רוצח במזיד ורוצח בשוגג.

24 הדיבר השביעי - 13 "לא תנאף". נועד לשמור על קדושת המסגרת המשפחתית.
ניאוף – מגע מיני בין אישה נשואה וגבר שאינו בעלה. ביאה היא אחת הדרכים לקדש אישה והיא הופכת לאשתו. גם הגבר וגם האישה נחשבים נואפים. רק לפני כאלף שנה נאסרו ביהדות פוליגמיה על ידי "חֵרֶם דְּרַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם". ר' גרשום מאור הגולה באשכנז בסוף האלף הראשון לספירה. הענישה באמצעות חרם של הקהילה בחברה המקראית הפטריאכלית ניאוף איים על השליטה הגברית בנשים. בראשית ב'24 - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו, והיו לבשר אחד" - בסיס לתפישה המונוגאמית

25 הדיבר השמיני – 13 "לא תגנוב" – נועד לשמור על קדושת הקניין.
אבן עזרא טוען שמדובר ברכוש וממון רש"י טוען כי "בגונב נפשות הכתוב מדבר" – מה זאת אומרת? מדובר באיסור על גניבת אנשים לצרכי עבדות על פי רוב השורש ג.נ.ב מתייחס לענייני ממון וכן כשמדובר באדם יש איום במוות. במקרא בדיני ממון אין עונש מוות, בניגוד לחוקי המזרח הקדום.

26 הדיבר התשיעי – 13 "לא תענה ברעך עד שקר" – נועד לשמור על קדושת המשפט.
השורש ע.נ.ה מתייחס למתן עדות במקרא. הצדק תלוי בעדות - המחוקק מגן על שלטון החוק. אין הבדל בדברים. קראו דברים ה' 16 – הסבירו למה שווא = שקר

27 דויד מתבונן בבת-שבע ניקולאס צ'אפרון, צייר צרפתי, 1656-1612
הדיבר העשירי - 14 דויד מתבונן בבת-שבע ניקולאס צ'אפרון, צייר צרפתי, "לא תחמוד..." - מה בעייתי בחוק הזה? משפטית - בלתי אפשרי לאכיפה ובכך מנוגד להגדרה של חוק. מוסרית - מבקש מהאדם לשלוט על מחשבותיו. האם תמיד אפשרי?

28 פתרונות לקושי המוסרי בדיבר העשירי
אבן עזרא: "...ועתה אתן לך משל. דע, כי איש כפרי שיש לו דעת נכונה, והוא ראה בת מלך שהיא יפה, לא יחמוד אותה בלבו שישכוב עמה, כי ידע כי זה לא יתכן. ואל תחשוב זה הכפרי שהוא כאחד מן המשוגעים, שיתאוה שיהיה לו כנפים לעוף השמים, ולא יתכן להיות, כאשר אין אדם מתאוה לשכב עם אמו, אעפ"י שהיא יפה, כי הרגילוהו מנעוריו לדעת שהיא אסורה לו.... " אדם שחומד לא חונך או לא חינך עצמו להבחין בין אסור למותר. ר' יעקב צבי מקלנבורג בפירור "הכתב והקבלה": "אחר שה' צוה אותנו על האהבה באמרו "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך" – מדוע אמר "בכל לבבך" ולא "בלבבך" בלבד? ... כי כאשר כבר לבו מלא אהבת ה', איה המקום בלב אשר יתאוה ויחמוד בו דבר זולתו?". אדם ימלא לבו באהבה כלפי המותר והחשוב לו, ימנע מלחמוד את האסור. אחרים – רק במידה והמחשבה הופכת למעשה – אז מדובר בעבירה.

29 המשך דיבר עשירי... אם מדובר רק במחשבה - מה רע בכך?
מחשבה עלולה להוביל למעשה חז"ל - "הרהורי עבירה קשים מעבירה". סגירת מעגל עם הדיבר הראשון שגם בו יש דרישה לשלוט במחשבה ובאמונה ולייחד אותה לה'. המקרא בהחלט חושב שיש לאדם יכולת ואף חובה לשלוט גם במחשבותיו. נימוק - המחוקק הוא ה' ולא המלך - "בוחן כליות ולב".

30 המשך דיבר עשירי – הבדל נוסח - דברים
המשך דיבר עשירי – הבדל נוסח - דברים קראו דברים ה' פס' 18 – מה הם? הסדר שונה – בדברים האישה מופיעה ראשונה, לפני הבית והרכוש, ואילו בשמות מופיעה יחד עם הרכוש על פי המחקר המקראי יש כאן עדות להתקדמות במעמד האישה בימי חזקיהו – יאשיהו. חז"ל ראו בכך דגש של משה שסבר שבאישה חומד האדם יותר מביתר הדברים. תוספת – שדהו – בשמות נלמד טרם ההתיישבות בארץ תוספת של ו' החיבור בתחילת הדיבר (יש גם בעוד מקומות הבדלים של ו' החיבור)

31 "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו"
השונה הדומה בחוק הישראלי יש שיח של זכויות לעומת זאת, את החוק המקראי מאפיין שיח של חובות עקרון החירות "היותו בן חורין" מול "הוצאתי מבית עבדים" לא תרצח "כבד את אביך ואת אמך" מול "אין פוגעים ב...או בכבודו של אדם" לא תגנוב ריבוי של מצוות "לא תעשה".

32 חוק אפודיקטי האם עשרת הדיברות מציינים תנאי או מתארים מקרה מסוים בו הם תקפים? לא – אלו מכונים חוקים קזואיסטים עשרת הדברות הם מסוג החוקים האפודיקטים – צווים מוחלטים, חד משמעיים, לא ניתנים לערעור.

33 סיכום עשרת הדיברות מהוות מעין חוקת יסוד של החוק המקראי ומבהירים:
מי הוא המחוקק: ה' מהי מטרתו: יצירת מסגרת חיים דתית ואזרחית מתוקנת מהו היקפו של החוק: כל מסגרות החיים, בכל זמן ועל כל אדם יש האומרים כי כל עוד רק עם ישראל בא בברית עם ה' 5 החוקים הראשונים חלים רק עליהם. ההבדלים בין ספר שמות לספר דברים מדגישים את הפן הסוציאלי - חברתי המאפיין את ספר דברים. הפרשנות המסורתית רואה בהבדלים אלו השלמה או פירוט על הנאמר בשמות חוקרי המקרא סבורים שמדובר בנוסח מאוחר שמשקף תפישת עולם שונה שאפיינה את האנשים בימי חזקיהו – יאשיהו.