כד' כסלו תשע"ה –צעדת אחה"צ להקת שקנאים בבריכת "ספא ה'"

מצגת בנושא: "כד' כסלו תשע"ה –צעדת אחה"צ להקת שקנאים בבריכת "ספא ה'""— תמליל מצגת:

1 כד' כסלו תשע"ה –צעדת אחה"צ להקת שקנאים בבריכת "ספא ה'"

2 השקנאי-חולף שכיח - 30,000 עד 45,000 פרטים בעונה (נתוני מרכז הצפרות הישראלי ורשות הטבע והגנים), וכן חורף במספרים קטנים של עד 500 פרטים בכל הארץ (מפקדי עופות המים החורפים, נתוני רשות הטבע והגנים).בכל שנה שקנאים רבים נפגעים בישראל - כתוצאה מעימות ישיר עם אנשי ענף המדגה, המנסים להגן על מקור פרנסתם. האנשים שעוסקים בשמירת הטבע בישראל, ובראשם אנשי רשות הטבע והגנים עושים ככל יכולתם על מנת למזער את נזקי הסכסוך. הם רוכשים עשרות טונות דגים חיים שאותם הם משחררים במים "ניטרלים" - במיוחד עבור השקנאים הנודדים.

3 הצעירים נבדלים מהבוגרים בגוניהם האפורים-חומים, והם מתבהרים בהדרגה עד הגיעם לבגרות. הזכרים גדולים וכבדים מהנקבות וניכרים במקורם הארוך יותר, הבדל זה ניכר לעיתים גם בשדה.

4 חולין דף סג/א אמר אמימר לקני ובטני שריין שקנאי ובטנאי מקום שנהגו לאכול אוכלין מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין

5 לא זוכר שעמדתי פעם כה קרוב ללהקה שלא ברחה
כנראה היו שבעים –בטן מלאה אין חשק לעוף

6 אפשר היה לשמוע קולות שהם מפיקים-הזכיר לי גרעפסים
(עוד הוכחה לזה שהם שבעים?)

7 מרבית השקנאים שוהים בישראל לילה יחיד, בעיקר בעמק החולה, או במקום אחר בהתאם לתנאי מזג האוויר ולפי צורכיהם, אולם מדי שנה יש להקות מתעכבות ששוהות תקופות זמן ארוכות יותר. להקות אלה מאופיינות בכך שהן מורכבות מאחוז גבוה יחסית של פרטים צעירים, 30% ומעלה, והן מגיעות לקראת סוף תקופת הנדידה של השקנאים, לאחר שלפחות שני שליש מהם כבר חלפו. מחקר שנערך בארץ מצא שאצל פרטים שהתעכבו קיים אחוז שומן נמוך בגוף ואילו אלה שאחוז השומן בגופם גבוה ממשיכים לנדוד ללא עיכובים כלומר, על השקנאים להיזון בישראל כדי שיוכלו להשלים את נדידתם למזרח אפריקה. רעבונם של השקנאים בלהקות המתעכבות גורם לעיקר הקונפליקט בין שקנאים לבין מגדלי דגים בברֵכות מסחריות. קצב צריכת המזון היומית של שקנאי מוערך ב–1.1 ק"ג ליום

8 מאז החלה ההאכלה היזומה נמצא כי ככל שהיא מתחילה מוקדם יותר (בהתאם לתחילת הנדידה בסתיו) ומתואמת עם תאריכי הגעת שקנאים לעמק החולה, כך מתקצר משך שהייתם של אלה הממשיכים דרומה וקטן מספר השקנאים החורפים בארץ, מ–3,000-2,000 שקנאים בחורפים שלפני תחילת ממשק ההאכלה לכ– בחורפים שבהם הופעל ממשק ההאכלה. כך למעשה התקצר זמן שהייתם וקטן הקונפליקט עם המדגים. לכן, גם לקראת סתיו 2010 (ספטמבר–נובמבר) נערכה רשות הטבע והגנים, בסיוע כספי של המשרד להגנת הסביבה, לאכלוס של כ–50 טון דגים במקווי מים מתוך מטרה לסייע לשקנאים ולמדגים כאחד. יש לזכור כי אחוז ניכר מהדגים נטרף על–ידי בעלי חיים אחרים, כך שקשה להעריך כמה דגים אכן זמינים לשקנאים

9 האכלה יזומה אינה פתרון מלא והיא מחייבת גם שמירה יעילה על ברֵכות הדגים, תוך הימנעות מפגיעה בשקנאים המוגנים מטעם חוק הגנת חיות–הבר בישראל ולפי אמנות בין–לאומיות שמדינת ישראל חתומה עליהן. חשוב לציין, כי ההפעלה הנפוצה של אמצעי הפחדה אקוסטיים ופירוטכניים במדגים (כדוגמת תותחי גז) אינה יעילה: במהלך האבולוציה של העופות לא התפתח פחד כנגד רעש מסוג זה או שהם פשוט מתרגלים אליו מהר מאוד. לעומת זאת, מוטבע בשקנאים חשש מטורפים, מאחר שהם חורפים בביצות הסוד שבנילוס השורצות תנינים. ניסויים ראשוניים שביצעה רשות הטבע והגנים בעזרת דגמי תנינים מראים כי שימוש באמצעי הפחדה זה מביא לתוצאות טובות ועשוי לסייע למדגים.

10 החבורה שמונה כ 200 פריטים (ספרתי)
נעה להנאתה לצפון,מסתובבת לדרום וחוזר חלילה

11 אני מוקסם מהמראה ושוכח שבעצם צריך לגרש אותם מהבריכה

12 מזל שיש מישהו יותר אחראי ממני
אלעד רכז המים מסייר בסיום היום ברכבו צופר- והשקנאים נבהלים

13 לפחות יש לי עם אלעד טרמפ הביתה
התעכבתי זמן רב לנוכח המחזה המקסים ותיכף הדלקת נרות