עריכה וצילומים: איילת קורץ ואיציק שוויקי

מצגת בנושא: "עריכה וצילומים: איילת קורץ ואיציק שוויקי"— תמליל מצגת:

1 עריכה וצילומים: איילת קורץ ואיציק שוויקי
רחביה עריכה וצילומים: איילת קורץ ואיציק שוויקי

2 בשנת 1922 רכשו בירושלים הקרן הקיימת לישראל וחברת הכשרת הישוב מידי הכנסייה היוונית האורתודוכסית קרקעות בשטח של 260 דונם תמורת 220 אלף לירות. 122 דונם מתוכם היו אדמות טרשים, עליהן נבנתה שכונת רחביה א'. רחביה בתחילת שנות ה-30

3 בהקמת שכונת רחביה ניתנה הזדמנות לבני העלייה השלישית שעלו מאירופה, להגשים את חזונם ולהקים לעצמם שכונות מגורים ברמה גבוהה בקרבת מרכז העיר המערבית. שמה של שכונת רחביה ניתן לה בהתבסס על הפסוק "ויהיו בני אליעזר רחביה הראש, ובני רחביה רבו למעלה" (דבה"י א' כ"ג, י"ז). רחביה – תצלום אוויר

4 תכנון שכונת רחביה א' נמסר בשנת 1921 לידיו של ריכרד קאופמן ( ), בתוקף תפקידו כאדריכל המוסדות הציוניים בירושלים. רחביה -תכנית קאופמן 1922 ריכרד קאופמן

5 רחביה א' משתרעת בין רחוב המלך ג'ורג' במזרח, רחוב קק"ל בצפון, רחוב דיסקין במערב ורחוב רמב"ן בדרום.

6 ציר הולכי רגל ראשי, שדרת הכוזרי, שחוצה את השכונה מצפון לדרום באופן סימטרי, מהווה את עמוד השדרה של השכונה. תחילתו ב"מבנה ציבורי" (הגימנסיה העברית, כאשר במקור תוכנן שם בית כנסת) וסופו בגן משחקים (גן אליעזר ילין). לעיניי המטייל בו, נראה הציר ארוך מכפי היותו במציאות וזאת – בשל צורתו המעוינת (טעות אופטית מתוכננת).

7 בתים על רחוב אלחריזי סוף שנות ה-30
מהציר מסתעפים רחובות אורכיים צרים ומקושתים (אלחריזי ואברבנאל) שלצדם בנויים הבתים בתוך גינות רחבות-ידיים. הבתים תופסים שליש מגודל כל חלקה, ומכאן האווירה הכפרית השלווה השוררת בהם. בתים על רחוב אלחריזי סוף שנות ה-30

8 ממזרח וממערב לציר המרכזי נמצאים רחובות רוחביים, כאשר שניים מהם – אבן גבירול ואבן עזרא (בהתאמה) – מתעקלים באלגנטיות עד להצטלבותם עם רחוב קק"ל. הסיבה לעיקולים שיצר קאופמן בתוכניתו היא האטת קצב תנועת כלי הרכב מחד גיסא ומתן תמונת רחוב מעניינת ומלאת גירויים אופטיים מאידך גיסא (שכן, יש להתקדם לאורכו של הרחוב על מנת לראות את המשכו). רחוב אבן עזרא כיום רחוב אבן גבירול 1933 רחוב אבן גבירול כיום

9 צריף שבו שכנו אנשי גדוד העבודה
בוני השכונה היו ברובם מהפכנים, אנשי גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור שאת אוהליהם פרסו ליד מנזר רטיסבון. צריף שבו שכנו אנשי גדוד העבודה

10 הבניה של השכונה התעכבה מעט קשיים בירוקרטים
הבניה של השכונה התעכבה מעט קשיים בירוקרטים. קשיים אלה נבעו מהעובדה שרחביה נמצאה בשטחה העירוני של ירושלים, ולכן חלו עליה כללי התכנון הקפדניים של השלטון הבריטי. ההקפדה על כללי התכנון כללה גם הוראות בנייה באבן בשטחה העירוני של ירושלים, עובדה שייקרה את הוצאות בניית הבתים של ייסדי רחביה. קושי נוסף היה היעדר מערכת כבישים מסודרת אל אתרי הבנייה. בשנת 1924 הסתיימה בניית ביתם של אליעזר ותלמה ילין, הנחשב לבית הראשון בשכונה, וכך בהדרגה נסתיימה בנייתם של בתים נוספים, ביניהם בתיהם של השופט גד פרומקין ("בית חבצלת"), ביתו של ארתור רופין ועוד. רחוב קק"ל תחילת שנות ה-30

11 רחביה ב' תוכננה בשנים על ידי האדריכלים וויליאם הקר ואליעזר ילין בשיתופו של דב קצ'ינסקי. תכניתם שמרה על עקרונות התכנון של "שכונות הגנים" ועל החשיבה של קאופמן, כולל ציר הולכי רגל ראשי (שדרות בן מימון), שמירה על קווי טופוגרפיה ורחובות מתעקלים (אלפסי, מטודלה וסעדיה גאון). רחוב אלפסי

12 רחביה ב' משתרעת בין הרחובות רמב"ן בצפון לרחוב בנימין מטודלה בדרום, ומרחוב עזה בדרום-מזרח עד רחוב סעדיה גאון במערב.

13 האדריכלות של בתי רחביה ב' מאופיינת בהשפעת האדריכלות הבינלאומית של שנים אלו.
וילה לאה רחוב בן מימון 6

14 רחביה ג' ו-ד' משתרעות מרחוב בנימין מטודלה בצפון, ובין צומת הרחובות האר'י-עזה- בנימין מטודלה במזרח לרחוב התיבּונים במערב ולשכונת קריית שמואל וטלבייה בדרום ובמערב.

15 רחביה ג' ו-ד' נבנו במתכונת של בתי דירות משותפים, וכמעט ללא בתים חד או דו משפחתיים, אך תוך שמירה קפדנית על התקנון ועל עקרונות של שכונת רווחה. רחוב בן סרוק

16 בתחילת שנות ה-2000 החלה ברחביה פעילות בנייה שהתבססה בחלקה על הריסת המבנים המקוריים ובחלקה באה כתוספת לבתים הקיימים חלק מהתוספות תואם את המקור וחלקן פוגע בו. במהלך השנים האחרונות אנו עדים להריסת בתים שנקבעו לשימור בשכונה, דוגמת "בית בסן", "בית פומר", "ארלוזרוב 9", "אבן עזרא 14" "בן מימון 30" ורבים אחרים. בעקבות לחץ ציבורי ושל המועצה לשימור אתרים הוכנה על ידי עיריית ירושלים תוכנית לשימור שכונת רחביה. ארלוזורוב 9 בית פומר בית בסן אבן עזרא 14

17 בית אליעזר ותלמה ילין הוא המבנה הראשון שנבנה בשכונה
בית אליעזר ותלמה ילין הוא המבנה הראשון שנבנה בשכונה. בניית המבנה הסתיימה בשנת 1924. אליעזר ילין היה בנו של דוד ילין ונכדו של יהושע ילין. הבית נבנה בסגנון הבינלאומי (המבנה קוביותי בצורתו, ומורכב מארבע "קוביות" בגבהים שונים) אולם נוספו לו אפיוניים מקומיים - קשתות באכסדרת העמודים שבכניסת המבנה וכן אלמנטים דמויי אדריכלות המזרח הקדום - כותרות עמודים בסגנון אשורי. אליעזר ותלמה ילין בית אליעזר ותלמה בבניה

18 ארתור רופין היה ממייסדי שכונת רחביה - רופין החליט על רכישת הקרקע מהכנסייה היוונית אורתודוקסית על ידי חברת הכשרת היישוב.המבנה נבנה בסגנון הבינלאומי, אולם שילב מספר מוטיבים מזרחיים. היה זה אחד המבנים הראשונים בשכונה שנבנה על ידי פועלים עבריים. את פנים המבנה עצבה רעייתו של ארתור רופין - חנה. בעקבות תוספות השתנה אופי המבנה וכבר לא ניתן להבחין בצורתו המקורית.

19 בית בונם תוכנן בסגנון פונקציונלי האופייני לסגנון הבינלאומי
בית בונם תוכנן בסגנון פונקציונלי האופייני לסגנון הבינלאומי. המבנה מכוסה טיח ואינו מצופה אבן. המבנה מותאם לשטח עליו נבנה: בחלקו הגבוה של המגרש מצוי חלקו הגבוה של המבנה, ובחלקו הנמוך מצוי אגף נמוך יותר. המבנה בנוי על ידי צירוף של מספר "קוביות". בבניין סניף של בנק לאומי לישראל מאז שנות ה-50. הבנק ביצע תוספות בנייה לבניין. תוספות אלה הוסרו במהלך שיפוץ, שימור ושחזור.

20 בית "החבצלת" נבנה עבור השופט גד פרומקין, בנו של ישראל דב פרומקין עורך עיתון "חבצלת", ועל שם העיתון נקרא הבית. המבנה נבנה בין השנים 1924 - 1925 בסגנון הבינלאומי אולם יש בו מספר מוטיבים מזרחיים - חלונות מקושתים ועמודים עם כותרות אשוריות. קירות המבנה היו דקים מהמקובל באותה תקופה, דבר שהתאפשר בשל שיטות הבנייה המודרניות. בשנות החמישים נבנה בצידו הצפוני של המבנה אגף נוסף המשתלב במבנה המקורי. ב נוסף אגף נוסף למבנה.

21 בית יוליוס ג'ייקובס נבנה עבור פקיד בכיר של המנדט הבריטי, בשנת 1933.
בית יוליוס ג'ייקובס נבנה עבור פקיד בכיר של המנדט הבריטי, בשנת 1933. הבית נבנה בטון מזוין ואינו מצופה אבן. המבנה בנוי בסגנו הבינלאומי אולם משלב מוטיבים מקומיים כגון קשתות. יוליוס ג'ייקובס נהרג ב-22 ביולי 1946 בפיצוץ מלון המלך דוד. רעייתו עזבה את הארץ, והשכירה את המבנה לסוכנות היהודית אשר השתמשה בו ל"מועדון חובבי התיירות". בשנת 1950 החליטה ממשלת ישראל להפוך את המבנה לבית ראש הממשלה. הבית שימש כבית ראש הממשלה עד מאז היה הבית נטוש ומצבו הלך והתדרדר. רק לאחר מחאה ציבורית החל שיפוצו של הבית בשנת 2002.

22 הבניין שנבנה במקום הבית
בית פונר נבנה בשנת 1932 בסגנון הבינלאומי. הבניין עוצב כמבנה אבן קובייתי-מלבני חד קומתי, בעל מבנה חלון בצורת חצי עיגול הבלט מחזית הראשית הבית. בשנת 1934 הוספה קומה נוספת. לכל אורך הבית נמשכה מרפסת גדולה בעלת פרגולת עץ. הבית נהרס ב-2009. הבניין שנבנה במקום הבית הבית המקורי

23 בית מנחם אוסישקין, המכונה גם בית מחניים, נבנה בסגנון הבינלאומי בשנת 1931.
במבנה היו שלוש דירות - שתי דירות בקומת הקרקע עבור בנו ובתו של אוסישקין ודירה נוספת בקומה העליונה בה התגורר אוסישקין. מעל הכניסה למבנה הוצב השלט "בית מחניים"

24 מעונות עובדים א' נבנו ב-1933. מעונות עובדים ב' נבנו ב-1934
מעונות עובדים א' נבנו ב מעונות עובדים ב' נבנו ב התכנית המקורית כללה שלושה גושי בינוי שבהם 14 בתים דו-קומתיים הבנויים סביב חצר פנימית. לבסוף הוקם גם בניין נוסף שסגר את החצר בצדו הדרומי של המתחם. 1946 בקירוב

25 בתי ראש רחביה נבנו בין השנים 1936-1937
בתי ראש רחביה נבנו בין השנים הבניין הינו אחד ממבני המגורים העירוניים המשותפים. הבניין בעל 5 כניסות, ובכל הבניין 30 דירות רווחה. המגרש נחכר ממנזר רטיסבון הסמוך. הבניין הינו תלת קומתי סביב חצר פנימית הנפתח לדרום לרחוב הקרן הקיימת. סגנון הבנייה בינלאומי מקומי. במרכז החצר פסל אנכי עשוי לבני זכוכית.

26 יד יצחק בן צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח. במקום פועלים מכוני מחקר, ספרייה, והוצאה לאור אשר מפיקה ספרים במגוון סוגות ושלל כתבי עת בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל. בחצר המוסד נמצא "הצריף הגדול", שבו התגוררו הנשיא יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית. צריף יצחק בן צבי

27 במהלך מלחמת העצמאות פעל במבנה האולפן הזמני של תחנת הרדיו קול ירושלים.
"בית החלוצות" הוא מבנה בן שתי הקומות שהוקם בשנים   בסגנון הבינלאומי במימון ליגת הנשים לארץ ישראל מניו יורק. הוא שימש מקום מגורים והכשרה מקצועית בחקלאות וכלכלת הבית לעולות חדשות שבאו לארץ ישראל. ובמשך השנים הוא הפך לבית ספר מקצועי לתפירה ולימודים כלליים. במהלך מלחמת העצמאות פעל במבנה האולפן הזמני של תחנת הרדיו קול ירושלים. בעשור הראשון של המאה ה-21 צורף הבית ושטחו למתחם יד יצחק בן צבי, והוקם בו בית הספר ללימודי ירושלים.

28 עבודות הבנייה החלו בשנת 1928והושלמו בשנת 1936.
בית המוסדות הלאומיים נבנו סביב חצר במטרה ליצור חזית ממלכתית למבנה תוך ניתוקו מהרעש של הרחוב מחד, ושמירה על החזית המרשימה של המבנה על אף היותו נמוך מבנייני הסביבה. המבנה תוכנן בסגנון הבינלאומי אולם כלל מאפיינים ירושלמיים. למבנה חלקלקה הדומה לחלקלקת מגדל דוד וחלונות המזכירים חרכי ירי בחומת ירושלים. עבודות הבנייה החלו בשנת 1928והושלמו בשנת 1936. לאחר קום המדינה הוסף למבנה קומה שלישית בצביון הדומה ליתר קומות המבנה.הבניין ממשיך לשמש את הנהלת ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד.

29 בשנת 1929 השתקע בשכונת רחביה.
הגימנסיה העברית רחביה נוסדה בימי העלייה השנייה בשנת 1909 בשכונת הבוכרים, בשם "הגימנסיה העברית בירושלים". מטרת מייסדי הגימנסיה, הייתה החייאת התרבות העברית. תוכנית הלימודים שילבה ידע כללי עם תרבות עברית, היסטוריה יהודית וידיעת הארץ. בשנת 1929 השתקע בשכונת רחביה.

30 מבנה טחנת הרוח נבנה באמצע המאה ה-19 על ידי הכנסייה היוונית-אורתודוקסית בירושלים.
בשנת 1935 רכש האדריכל אריך מנדלסון את מבנה הטחנה והוסיף מבנה חד-קומתי ממזרח לטחנה. בשנת 1941 המבנה ננטש. בשנות ה-70 של המאה ה-20 אושרו תוכניות להריסת הטחנה. בשל מחאות של תושבי הסביבה הועלתה ההצעה לפרק את הטחנה ולבנות אותה מחדש בגן העצמאות, אולם לא נמצא מימון לפרויקט ההעתקה. בשנת 1987 הוחלט לשקם את מבנה הטחנה במקום להרסה ולהפכה למרכז קניות חדש. פרויקט זה היה מקרה ראשון של שיקום מבנה ארכיטקטוני תוך שינוי ייעודו לשימוש מסחרי עסקי.

31 יְשׁוּרוּן הוא בית כנסת אשכנזי מרכזי בירושלים שנוסד בשנות ה-20 של המאה ה-20. בית הכנסת נחשב בית הכנסת האותודוקסי-מודרני הראשון בירושלים. בית הכנסת שוכן במשכנו זה כשבעים שנה, ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בסמוך לבניין המוסדות הלאומיים, בניין היכל שלמה ובית הכנסת הגדול. ישורון בשנות ה-40

32 קבר יאסון הוא קבר מתקופת בית המקדש השני המצוי ברחוב אלפסי
קבר יאסון הוא קבר מתקופת בית המקדש השני המצוי ברחוב אלפסי. הקבר מצוי במרכז "עיר המתים" של ירושלים בתקופת הבית השני, אשר התפשטה בכל רחבי האזור בו מצויה כיום שכונת רחביה - על אם הדרך שהובילה בעבר לעיר יפו. הקבר התגלה בפברואר 1956 כאשר פוצצו הסלעים על מנת לפלס את הקרקע לקראת בנייתו של בניין ברחוב אלפסי 10, ולאחר שהוחלט לשמר את המקום, קיבל הקבר את מספר הבניין שהיה אמור להיבנות במקום.

33 מאגר המועצה לשימור אתרים
מקורות: מאגר המועצה לשימור אתרים "אדריכלות בירושלים הבנייה בתקופת המנדט הבריטי" דוד קריאנקר "ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט" יהושע בן-אריה ספריית הקונגרס של ארה"ב צילומים-איציק שוויקי ואיילת קורץ