שלטון במדינת ישראל.

מצגת בנושא: "שלטון במדינת ישראל."— תמליל מצגת:

1 שלטון במדינת ישראל

2 שלטון במדינת ישראל בשיעורים האחרונים בחרתם נושאים החשובים לכם.
במדינות דמוקרטיות ניתן למצוא "קבוצות אינטרס" רבות המקדמות מגוון של נושאים.

3 שלטון במדינת ישראל קבוצות אינטרס
ארגון של אנשים בעלי מטרה משותפת הפועלים יחד כדי להשפיע על מדיניות ציבורית. ארגונים אלו יכולים לייצג: קבוצה מסוימת (חיילי מילואים, אמהות חד-הוריות, להט"ב, עובדים וכו'). אינטרס ציבורי כללי (איכות הסביבה, איכות הממשל). אידיאולוגיה פוליטית ("שלום עכשיו", "אם תרצו")

4 שלטון במדינת ישראל קבוצות אינטרס
דרכי פעולה: פעילות ציבורית – הסברה, הפגנות, עצומות וכו'. שדלנות (לוביזם)* – השפעה על מקבלי ההחלטות. הסכמים – חתימה על הסכמים עם הממשלה. הפעלת סנקציות – שביתות. פעילות פוליטית – הקמת מפלגה או תמיכה במפלגה קיימת. * פרק י"ב בחוק בכנסת

5 שלטון במדינת ישראל בשיעורים האחרונים בחרתם נושאים החשובים לכם.
במדינות דמוקרטיות ניתן למצוא "קבוצות אינטרס" רבות. קבוצת אינטרס היא לא מפלגה אבל היא יכולה להקים מפלגה או לתמוך במפלגה קיימת. לקראת הבחירות נקים מפלגות כדי לקדם את הנושאים החשובים לקבוצות האינטרס שלנו.

6 שלטון במדינת ישראל מפלגות
"מפלגה" – חבר בני-אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על ידי נבחרים; (סעיף 1 לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992) בבחירות לכנסת ולמועצת הרשות ההצבעה היא למפלגה, ורק מפלגה יכולה להגיש רשימת מועמדים לבחירה. (סעיף 5א לחוק יסוד: הכנסת, סעיף 4 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969 )

7 שלטון במדינת ישראל מפלגות
תפקיד המפלגות: ייצוג של קבוצות אינטרס ושל רעיונות. תיווך בין האזרח והשלטון. יצירת מוקד הזדהות לאזרחים. חיברות פוליטי – השפעה על התרבות הפוליטית. צמיחה של מנהיגות פוליטית.

8 שלטון במדינת ישראל מפלגות
סוגי מפלגות מפלגה המייצגת את הציבור הרחב מפלגה המייצגת קבוצה או מגזר (חרדים, ערבים וכו') מפלגה אידאולוגית בעלת מחויבות עמוקה למצע רעיוני מפלגה פרגמטית המתאימה את עצמה לתנאים המשתנים מפלגת המון (תנועה) – פעילות לאורך זמן ובמגוון של תחומים מפלגת שלד – התמקדות בבחירות מפלגה מצרפית – מגוון רחב של נושאים מפלגה חד-נושאית – התמקדות בקידום נושא בודד

9 שלטון במדינת ישראל מפלגות
מבנה המערכת הפוליטית מערכת דו-גושית: מערכת פוליטית המושתתת על שתי מפלגות עיקריות (ארה"ב, אנגליה). מערכת רב-מפלגתית: מערכת פוליטית המורכבת ממספר רב של מפלגות (ישראל, גרמניה). ככל שיש יותר מפלגות בבית הנבחרים וככל שהן קטנות יותר כך קשה יותר לבסס קואליציה יציבה.

10 שלטון במדינת ישראל מפלגות
מפת המפלגות בישראל את המפלגות בישראל ניתן למקם על פי מספר רצפים: מדיניות חוץ וביטחון (גבולות, ביטחון, שלום). מדיניות כלכלית חברתית (ליברליזם<>סוציאל-דמוקרטיה). יחסי דת ומדינה (ביטוי של חוק הדת במדינה). זהות יהודית של המדינה (ציונות<>מדינת כלל אזרחיה).

11 שלטון במדינת ישראל מפלגות
דרכים שונות להרכבת רשימת המועמדים חברי המפלגה – בחירות מקדימות (פריימריז) בהם משתתפים כלל חברי המפלגה. גוף בוחר – בחירה של המועמדים על מוסדות המפלגה (מרכז, וועידה וכו'). מנהיגים רוחניים – מנהיגים שאינם חלק מהמפלגה (לרוב רבנים במפלגות החרדיות). מנהיג המפלגה – העומד בראש המפלגה קובע את רשימת המועמדים

12 שלטון במדינת ישראל מפלגות
לאחר שבחרתם נושא אותו אתם מבקשים לקדם, החלטתם להקים מפלגה אשר תקדם את הנושא: בחרו שם למפלגה. אפינו את קבוצת האינטרס אותה מייצגת המפלגה? הכינו מצע קצר המציג את ה"אני מאמין" של המפלגה. הכינו רשימת מועמדים. הכינו תעמולת בחירות (סיסמת בחירות/כרזה/סרטון וכו').

13 הרשות המחוקקת: הכנסת

14 חוק-יסוד: הכנסת המהות 1. הכנסת היא בית הנבחרים של המדינה. שיטת הבחירות
4. הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות, ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת; אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת.

15 שלטון במדינת ישראל תעמולת בחירות
למפלגות נתונה האפשרות לקיים תעמולת בחירות כדי לקדם את בחירתן לכנסת. החוק קובע מגבלות על דרכי התעמולה והיקף התקציב שכל מפלגה תנצל לתעמולת בחירות: חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959 מטרת המגבלות: קיום בחירות חופשיות והוגנות.

16 שלטון במדינת ישראל תעמולת בחירות
96063 חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959 באתר נבו

17 שלטון במדינת ישראל יום הבחירות
לכל אזרח זכות להצביע בקול אחד בלבד. כל הקולות שווים. ההצבעה חשאית – מאחורי פרגוד ובעזרת פתק אחיד ומעטפה אטומה.

18 שלטון במדינת ישראל תוצאות הבחירות
סה"כ בעלי זכות בחירה (לכנסת ה- 20): 5,881,696 מצביעים (לכנסת ה- 20): 4,254,763 פסולים: 43,854 כשרים: 4,210,909 מנדט: 35,091

19 שלטון במדינת ישראל תוצאות הבחירות
סה"כ בעלי זכות בחירה (לכנסת ה- 20): 5,881, מצביעים (לכנסת ה- 20): 4,254, פסולים: 43,854 5 כשרים: 4,210, מנדט: 35, כלומר, כל קול שווה 7 מנדטים

20 שלטון במדינת ישראל תוצאות הבחירות
תוצאות הבחירות בכיתה: מפלגה קולות מנדטים מפלגת האחדות 580,195 3 נכון לישראל 1,160,390 6 אחווה 773,593 4 מפלגת ספורט ממשלתית פתק לבן 966,992 5 סה"כ 4,254,763 22

21 שלטון במדינת ישראל תוצאות הבחירות
תוצאות הבחירות בכיתה: מפלגה קולות מנדטים עודפים חברי כנסת מפלגת האחדות 580,195 נכון לישראל 1,160,390 אחווה 773,593 מפלגת ספורט ממשלתית סה"כ קולות כשרים 3,287,771 קולות למנדט 27,398

22 שלטון במדינת ישראל תוצאות הבחירות
תוצאות הבחירות בכיתה: מפלגה קולות מנדטים עודפים חברי כנסת מפלגת האחדות 580,195 21 4,835 נכון לישראל 1,160,390 42 9,670 43 אחווה 773,593 28 6,447 מפלגת ספורט ממשלתית סה"כ קולות כשרים 3,287,771 119 27,399 120 קולות למנדט 27,398

23 תפקידי הכנסת ייצוגיות – מתן ביטוי לקב' השונות בחברה.
הרשות המחוקקת – חיקוק חוקים. הרשות המכוננת – כינון חוקה. כינון הממשלה – מתן אמון בממשלה / הפלת הממשלה. ביקורת ופיקוח על עובדת הרשות המבצעת. בחירת בעלי תפקידים - נשיא המדינה ומבקר המדינה.

24 חלוקת הכוחות בכנסת לאחר הבחירות חוברות מספר מפלגות לקואליציה – אלו יהיו מפלגות השלטון התומכות בממשלה. ראש המפלגה הגדולה בקואליציה יהיה ראש הממשלה. כל יתר המפלגות הן האופוזיציה – המיעוט המתנגד לממשלה. לאופוזיציה תפקיד חשוב בבקרה ופיקוח על עבודת הממשלה.

25 שלטון במדינת ישראל הקמת קואליציה
כל אחת מהמפלגות ממליצה על ח"כ שיקבל ראשון את האפשרות להרכיב קואליציה ולהציג ממשלה לאישור הכנסת (בדר"כ ראש המפלגה הגדולה אך לא בהכרח). חוק-יסוד: הממשלה הטלת התפקיד להרכיב ממשלה 7. (א) משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך; הנשיא יטיל את התפקיד כאמור בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות או מיום היווצרות העילה לכינון ממשלה חדשה, ובמקרה של פטירת ראש הממשלה - בתוך 14 ימים מיום הפטירה.

26 שלטון במדינת ישראל הקמת קואליציה
חוק " גדעון סער" ישנה את סעיף 7 בחוק יסוד: הממשלה כך שהנשיא יוכל להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה רק על ראש מפלגה (המצב היום: "אחד מחברי הכנסת") חוק-יסוד: הממשלה הטלת התפקיד להרכיב ממשלה 7. (א) משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך; הנשיא יטיל את התפקיד כאמור בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות או מיום היווצרות העילה לכינון ממשלה חדשה, ובמקרה של פטירת ראש הממשלה - בתוך 14 ימים מיום הפטירה.

27 שלטון במדינת ישראל הקמת קואליציה
חבר הכנסת שקיבל מהנשיא את האפשרות להציג ממשלה מקיים מו"מ עם המפלגות ובסופו חותם על הסכמים קואליציוניים עם מס' מפלגות. ראש הממשלה המיועד מציג את ממשלתו לאישור הכנסת.

28 יחסי הכוחות בכנסת ותלות הממשלה בכנסת
כדי לכונן ממשלה נדרש אישור של הכנסת, הממשלה נכנסת לתפקידה רק לאחר קבלת אימון הכנסת. לאחר שהוקמה ממשלה, הכנסת יכולה 'להפיל' אותה בהצבעת אי אמון. הממשלה חייבת להעביר את חוק תקציב המדינה עד ה- 31 למרץ, אחרת הממשלה נופלת. (מה אם כך המשמעות של תקציב דו-שנתי?)

29 יחסי הכוחות בכנסת ותלות הממשלה בכנסת
חוקים שהממשלה מבקשת לחוקק בכנסת חייבים לקבל רוב גם במליאה וגם בוועדות – האופוזיציה יכולה לנסות להשיג רוב ולמנוע את חקיקת החוק. העברת כספים דורשת אישור של ועדת הכספים של הכנסת, האופוזיציה יכולה להקשות על כך. השרים חייבים להופיע בפני וועדות הכנסת ולהשיב על שאילתות שמוצגות במליאה.

30 תפקידי הכנסת במליאה: הצבעה על חוקים וחוקי יסוד.
שאילתות והצעות לסדר היום. הצעות אי אמון בממשלה בחירת נשיא המדינה ומבקר המדינה.

31 תפקידי הכנסת בוועדות: הכנת הצעות החוק.
פיקוח ובקרה על עבודת הממשלה ע"י קיום דיונים, הכנת דוחות וכו'.

32 שלטון במדינת ישראל פעילות הכנסת
לאחר שנבחרה הכנסת והוקמה הממשלה, תתחיל הכנסת בעבודתה הסדירה. על כל קבוצה להכין: נאום של ראש המפלגה במליאה. שאילתה לאחד מהשרים. הצעת חוק.