פרקים במורפולוגיה עברית 10483  האוניברסיטה הפתוחה פרקים במורפולוגיה עברית 10483 על פי ספריה של אורה (רודריג) שוורצוולד פרקים במורפולוגיה עברית (2002) יחידות 12-1 מרכז ההוראה בקורס: אוון-גרי כהן יצירת המצגת: הדר נץ עריכה לשונית וגרפית: ענת שרון 1

יחידה 7 ההברה והמורפמה בעברית (כרך ג, עמ' 69-9) יחידה 8 תהליכים מורפופונמיים בעברית (כרך ג, עמ' 156-73) 2

מהי הברה? (עמ' 14-9) הברה: יחידה פונולוגית המארגנת את ההגאים במילה במונחים של סונוריות (צליליות). סונוריות (צליליות): העוצמה היחסית של צלילים. סקלת הסונוריות (מחזקה לחלשה) (1) תנועות (a, e, i, o, u) (2) מקורבים (y, w) (3) שוטפים (l, r) (4) אַפּיים (m, n) (5) חוככים (x, v, f, z, , s, ts) (6) סותמים (t, k, d, b, g, p) עיצורים סונורַנטיים פסגת הסונוריות היא בגרעין ההברה, עם ירידה לכיוון השוליים: h i t  a r g a n t e m 3

הברה פתוחה והברה סגורה (עמ' 22-13) הברה פתוחה: הברה המסתיימת בתנועה. לדוגמה: sa.fa, ba.xa, pli.li, sa.ba, ma… הברה סגורה: הברה המסתיימת בעיצור. לדוגמה: mis.par, nix.nas, hit.bal.balt… מבנה בסיסי של הברה קיימים כמה סוגים בסיסיים של הברות: CV (Consonant-Vowel, עיצור-תנועה) – מבנה המשותף לדקדוק של כל שפות העולם, ולכן אפשר לומר שהוא אוניברסלי ובלתי מסומן. CVC (Consonant-Vowel-Consonant, עיצור-תנועה-עיצור) – מבנה השכיח מאוד בעברית. VC (Vowel-Consonant, תנועה-עיצור) – מבנה נדיר בלשונות העולם, ולכן נחשב למסומן ביותר. 4

הברות ומורפמות (עמ' 15) המורפמה היא בעלת מבנה הברתי מסוים, אך אין בהכרח חפיפה בין המורפמה לבין ההברה. (1) דוגמה לחפיפה בין מורפמה להברה: ka.tav.ti (2) דוגמה למורפמה שהיא קטנה מהברה: ka.tavt (3) דוגמה למורפמה המתחלקת על שתי הברות: ka.ta.ve.nu 5

פונוטקטיקה (עמ' 29-17) פונוטקטיקה: חוקים ומגבלות להצטרפות פונמות בשפה מסוימת, השונים משפה לשפה. באנגלית ובעברית ישנם הרבה עיצורים דומים. למשל, בשתי השפות יש t,k,l,s; אבל: - בעברית יש tl (tlulit, tlai…) ואילו באנגלית אין. - באנגלית יש צרור עיצורים (teksts) ואילו בעברית אין. כמה כללי פונוטקטיקה בעברית – מגבלות המבנה ההברתי בעברית: תמיד יש תנועה במרכז ההברה חל איסור על עיצורים זהים רצופים (לכן xagegu לעומת xagru) חל איסור על עיצורים דומים רצופים (לכן yaradeti לעומת yarakti) חל איסור על צרור עיצורים שהראשון ביניהם הוא סונורנטי (למנר"י) (לכן: levana לעומת ktana; yerika לעומת tika) עיצור סונורנטי בצרור חייב להיות סמוך לגרעין ההברה (לכן: me.si.ra ולא msi.ra) שאילה גוררת לעיתים התאמה פונוטקטית לעברית! דוגמאות: אנגלית: film עברית: filim אנגלית: popkorn עברית: popkoren 6

פונוטקטיקה: תרגול כִּתבו את המילים הבאות בכתיב פונטי, וחַלקו אותן להברות: הבלגתם; פרקטי; צרור; גלימה; לגימה באילו מן המילים קיימים צרורות עיצורים בתוך ההברה? הדגישו בקו את הצרורות. לדוגמה: במילה כלבים יש שתי הברות; בהברה הראשונה יש צרור: kla.vim . ממה נובע ההבדל במספר ההברות בין המילה גלימה לבין המילה לגימה?  7

המבנה ההברתי של מילים בעברית הפועַל (עמ' 36-30) מערכת ההטעמה בפועל סדירה לחלוטין: ההטעמה השכיחה: הטעמת מִלרַע (הטעם בסוף המילה): ka.tav, hit.ka.tev, hig.dil, di.ber, nis.gar, xu.av, hu.lam מוספית המתחילה בתנועה: הטעמת מלרע: gid.la, sip.ru, kit.vi, hit.lab.a, hit.kat.vu, tiv.de.ki מוספית המתחילה בעיצור: הטעמת מִלעֵיל (טעם בהברה שלפני האחרונה): ka.tav.ti, hit.ka.tav.ta, hix.tav.nu, di.bar.tem, te.lex.na סיומות הפועל (+ה, +ו, +י) בבניין הפעיל (ובגזרות עו"י וע"ע גם בבניינים קל ונפעל): הטעמת מלעיל: hix.ti.va, hil.bi.u, taz.mi.ni, hik.i.va, ho.i.vu, ta.li.mi, (a.ra, ya.ru.tsu, ta.ku.mi, na.so.gu, ti.so.gi, ka.ma, u.vi) הברה עם תנועה לא נמוכה (לא a) בסוף פועל המסתיים ב-ה, ח או ע: הטעמת מלעיל: hit.pa.re.a, hi.ki.ax, ya.nu.a, ya.nu.ax, hits.li.ax הטעם "מתעלם" מתנועות עזר מוחדרות: הטעמת קדם-מלעיל: ya.ra.de.ti (ya.av.ti), li.ma.de.ti (i.lam.ti), a.fa.te.ta (a.fax.ta) 8

המבנה ההברתי של מילים בעברית הפועַל (המשך) צרורות עיצורים בפועל בעברית: כמעט ואינם קיימים בפעלים ממקור עברי. יוצאי דופן: נקבה בזמן עבר: katavt, hilbat, hitbalbalt, dibart, nisgart צורות "מדוברות" של ציווי (צרור בתחילת המילה): stakel, stemi, ftax, teku! 9

המבנה ההברתי של מילים בעברית השם (עמ' 43-37) מערכת ההטעמה בשם אינה סדירה: הטעמת מלרע (טעם בסוף) שכיחה (ul.xan, ki.se, xa.lon, ki.ta…), למעט המקרים הבאים: סֶגוֹליים: de.gel, ye.led, e.leg, ne.fe, de.let שפת ילדים ושפה מדוברת: bu.ba, ri.ba, kla.fim, pra.sim, sa.lim כינויי חיבה: da.vid, a.vi, mo.e, ya.fa, o.a.na, yi.gal זוגי: mis.pa.ra.yim, rag.la.yim, ya.da.yim, na.ta.yim סיומות מסוימות, כגון: שמות עם מוספיות נטייה שונות: sif.re.nu, sfa.rei.nu, ho.ra.yix, a.xi.xa, do.do.tei.ha מוספיות גזירה שונות: ka.tan.tik, ki.buts.nik , ta.ma.ri, da.vi.di מילים שאולות: he.li.kop.ter(im), met.rim, te.le.viz.ya, tru.del 10

המבנה ההברתי של מילים בעברית השם (המשך) צרורות עיצורים בשם בעברית: שמות עבריים רבים מתחילים בצרור של שני עיצורים: dli, klal, man.man, bri.ut, gvi.na, dva.rim, dla.at, kto.vet, pso.let צרורות במילים שאולות: bank, tan.kist, pro.yekt, plas.ter, its.tru.bal, trak.tor, tekst צרור של שלושה עיצורים בתחילת מילה הוא סימן למילה שאולה: sprei, tru.del, prits, sprint s p r t k  11

סיכום: המבנה ההברתי של מילים בעברית הפועל לעומת השם בפועל מערכת ההטעמה סדירה לחלוטין, ולכן הטעם צפוי לחלוטין. בשם מערכת ההטעמה אינה סדירה, ולכן הטעם אינו צפוי. בפועל המבנה ההברתי פשוט: כמעט שאין צרורות בפעלים ממקור עברי. בשם המבנה ההברתי מאפשר צרורות עיצורים. 12

כיצד נזהה מילים שאולות (עמ' 61-48) עיצורים שאולים: בגאז', ז'קט, צ'יפס, ג'ירפה, ג'ונגל, וואלה, וויסקי... התפלגות מיוחדת של עיצורים : יש עיצורים (בכ"פ) שמיקומם במילה בעברית מוגבל, ואילו במילים שאולות נמצא לעיתים תכופות הפרה של מגבלה זו: חרפּ (לעומת שרף), טופּ (לעומת תוף), פילים (לעומת פּילים), פלח (לעומת פּקח), ז'לובּ (לעומת טוב), קלאבּ (לעומת סב), סקופּ (לעומת זקוף), כלור (לעומת כּלום), פילוסוף לעומת פּילוּס... צרורות: צרורות של שלושה עיצורים: sprei, tru.del, prits, sprint שם המסתיים בצרור של שני עיצורים: bank, tankist, proyekt מקום הטעם קבוע (אינו זז בעת נטייה): pi.ta – pi.tot (de.let – dla.tot), me.ter – met.rim (ke.ter – kta.rim), pa.si.vi – pa.si.vi.yim (yal.du.ti – yal.du.ti.yim) 13

כיצד נזהה מילים שאולות (המשך) מבנה הברתי חריג: מילה מרובת הברות המסתיימת בתנועה, והטעמתה מלעילית: פי.לו.סופ.יה, מור.פו.לוג.יה, לי.מו.נ.דה, בנ.ד.נה, אור.ג.ני... מילה מרובת הברות המוטעמת במלרע: ה.מוג.לו.בין, לימ.פו.ציט... מורפולוגיה סדירה : נטיית נקבה -ית בלבד: פרופסורית, טנקיסטית, אסטרונאוטית... נטיית רבים: בלון-בלונים (חלון-חלונות), בננה-בננות (לבנה-לבנים) אין נטיית קניין: Xטלוויזייתי (ביתי), Xטלפוניהם (כיתותיהם)... יתמות (מילה שאין לה קרובי משפחה): מוח'תאר לעומת מוכתר: למילה מוח'תאר (השאולה מערבית) אין קרובי משפחה; למילה העברית מוכתר יש משפחה ענפה: כתר, הכתרה, הכתיר, כותרת ועוד. פָּסֶה לעומת יפה: לתואר השאול פָּסֶה אין קרובי משפחה; לתואר העברי יפה יש משפחה ענפה: יופי, מתייפה, ליפות, ייפוי, התייפייפות ועוד. 14

מילים שאולות – תרגול ציינו אילו קריטריונים מעידים על זרותה של כל אחת מן המילים הבאות: צ'יזבַּט פסוּליה מלתחה טנק פסיכולוגיה דאווינים קוף שטראוס פִספוס מיקרוב כרונולוגי אקטיביוֹת 15

סיכום יחידה 7: ההברה והמורפמה בעברית (עמ' 63-62) מבנה הברתי: הברה עברית טיפוסית היא במבנה CVC (אם כי אפשר גם VC או CV). מספר ההברות במילה: במילים עבריות המספר השכיח הוא שתיים עד שלוש הברות במילה. מקום הטעם במילה: במילים עבריות הוא לרוב מלרעי (אם כי ישנם משקלים ונטיות מסוימים שבהם הטעם מלעילי). תזוזת הטעם: במילים עבריות הטעם משתנה בעת הנטייה בהתאם לסיומת הנטייה. טעם שאינו משתנה מעיד על פי רוב על מקורה הזר של המילה. צרור של עיצורים: מעיד על מוצאה הזר של המילה. גם צרור של שני עיצורים בסוף מילה מעיד על כך (למעט בפעלים בנטיית נקבה בעבר) . 16

יחידה 8 תהליכים מורפופונמיים בעברית יחידה 8 תהליכים מורפופונמיים בעברית (עמ' 156-72) תהליכים מורפופונמיים: תהליכים מורפולוגיים (נטייה/גזירה) היוצרים שינויים בהגיית המילים. השינויים מתרחשים בתנועות, בעיצורים ובטעם. כתוצאה מתהליכים אלה, גזיר המילה לעיתים אינו שווה לבסיס. דוגמאות: pakid – pkidim, lavan – levana, siper – siparti, sipra… 17

נשילת תנועות וביקוע צרורות (עמ' 114-96) נשילת תנועות: a → Ø: בשם: davar – dvarim (Xdavarim), amen – mena (Xamena) בפועל: lamad – lamda (Xlamada), yikax – yikxu (Xyikaxu), niga – niga (Xnigaa) e → Ø: בשם: tipe – tipim (Xtipeim), perek – prakim (Xperekim) בפועל: siper – sipra (Xsipera), yikanes – yikansu (Xyikanesu), ten – tnu (Xtenu), mealem – mealmim (Xmealemim) o → Ø: בשם:kotel – ktalim (Xkotelim), komer – kmarim (Xkomerim) בפועל: yipol – yiplu (Xyipolu) 18

נשילת תנועות וביקוע צרורות (המשך) Ø → e: ביקוע צרור תחילי הפותח באחת מאותיות למנר"י: retsini (Xrtsini), negisa (Xngisa), levana (Xlvana), mexina (Xmxina), yeveim (Xyveim) ביקוע צרור אמצעי של שלושה עיצורים: nixnas > Xnixnsa > nixnesa tixtov > Xtixtvi > tixtevi gilgel > gilgla > gilgela ביקוע צרור של עיצורים זהים או דומים: kilel > Xkillu > kilelu (השוו ל-קילפו) afat > Xafatt > afatet (השוו ל-שפכת) Xixxa > ixexa (השוו ל-שלדה) Ø → a: ביקוע צרור הפותח ב-אחה"ע: Xtamod > taamod (השוו ל-תשמור) Xtahlix > tahalix (השוו ל-תכריך) 19

נשילת תנועות וביקוע צרורות (המשך) הנמכת התנועה: בפועל בזמן עבר, בעת הוספת מוספית המתחילה בעיצור, תתרחש הנמכת התנועה: i → a: higdil > higdalnu hiflig > hiflagti hiskim > hiskamtem e → a: diber > dibarnu hitlabe > hitlabati gidel > gidaltem 20

בגדכפ"ת (עמ' 128-115) בשפת המקרא: סותם בראש הברה, חוכך אחרי תנועה, ללא דגש חזק. בעברית של ימינו חלו כמה שינויים: נוספו פונמות: v, f, x ; יש זוגות מינימליים: התחבּר – התחבר, איפּר – איפר, השתבּץ – השתבץ... אבדו פונמות: חוככים של ג, ד, ת התנגשויות בין פונמות: כּ ו-ק = k כ ו-ח = xו ו-ב = v חוק בגדכפ"ת פועל באופן שונה מכפי שהוא פעל בלשון המקרא: סותם אחרי תנועה בבניין נפעל בעתיד: yikanes, tipatax, nibaxer סותם אחרי תנועה בבניין התפעל: hitkabel, mitrakez, yitnaplu סותם אחרי תנועה במשקל קיטלון: iparon – efronot; zikaron – zixronot סותם אחרי תנועה במשקלים "דגושים": dov – dubim, tof – tupim, tsahov – tsehubim, arox – aruka לסיכום, בגדכפ"ת מראה סימני קריסה בעברית בת זמננו (יש האומרים xibes במקום kibes, vike במקום bike), מאחר שהמערכת שלו אינה מסודרת. 21

חוקי המוספיות (עמ' 136-130) תחיליות בשם כמעט ולא משתנות: חד-משמעי, דו-פרצופי, בין-לאומי... תחיליות בפועל (אית"נ בעתיד ו-מ בבינוני) – קיים גיוון בתנועות: אית"נ: elmad, yilmad, aSir, omar, eamer, nimar, yealem מ בבינוני: medaber, muga, mitlabe הסופיות לא משתנות, והטעם נקבע על-ידי סוג הסופית: מוספית המתחילה בתנועה: הטעמת מלרע: gid.la, sip.ru, kit.vi, hit.lab.a, hit.kat.vu, tiv.de.ki מוספית המתחילה בעיצור: הטעמת מלעיל: ka.tav.ti, hit.ka.tav.ta, hix.tav.nu, di.bar.tem, te.lex.na הבסיסים משתנים: שינויי תנועות הבסיס: ro – rai – rion, dov – dubon, degel – diglon, sfarim – sifrei… שינויי בכ"פ בבסיס: iparon – efronot, zikaron – zixronot, dov – dubim, daf – dapim… ה הופכת ל-ת בנקבה בנטייה בבסיס המסתיים ב-ה: ילדה > ילדתי, אישה > אשת האיכר... 22

תהליכים מורפופונמיים בפועל: תרגול א. כִּתבו בכתיב פונטי את הטיות הפעלים הבאים בזמן עבר (לפי מין, גוף ומספר): כתב (katav) הגדיל (higdil) נשבר (nibar) סיפר (siper) התלבש (hitlabe) ב. מהם השינויים החלים בבסיס הפועל כאשר הוא מוטה לגופים ראשון ושני? האם יש הבדל בין הבניינים השונים? ג. מהם השינויים החלים בבסיס הפועל כאשר הוא מוטה לגוף שלישי נקבה ורבים? במה שונים הבניינים נפעל והפעיל משאר הבניינים בהטייה זו? במה הם שונים זה מזה? 23

תהליכים מורפופונמיים: תרגול תארו בקצרה את התופעה הגורמת לשינוי בגזיר בחמשת הצמדים הבאים: חף [xaf] (חף מפשע) – חפים [xapim] (חפים מפשע) הגדיל [higdil] – הגדילה [higdalnu] התקדם [hitkadem] – התקדמתי [hitkadamti] נשבר [nibar] – נשברו [niberu] רוב [rov] – רבים [rabim] 24