הורד מצגת
המצגת נטענת. אנא המתן
1
הכנה לבגרות3 יחידות
2
תיאוריית הדחף של האל (1943) בכל אדם מוטבעת מערכת מניעים המאפיינים את התנהגות ומייחדת אותו מאחרים. תיאוריית הדחף מסבירה את המניעים הקשורים למערכת הקיומית – ביולוגית. על פי תיאוריה זו מצב ממושך של חוסר בהומיאוסטאטיות (איזון) של האדם, תגויס מיד אנרגיה,שתעורר את המניע המתאים לכיוון של התנהגויות שתוודא את השבת ההומאוסטאזיס על כנו (רעב ממושך לדוגמא)
3
תיאוריה זו גורסת, שאותה פעילות עצמה, שגרמה לאיזון המחודש, תתחזק ותלמד.
תהליך הפחתת הדחף הביולוגי – הומיאוסטאטי הוא חזק דיו כדי להביא לכך שגורמים חיצוניים שסייעו לתהליך בעבר יירכשו, בהדרגה,תכונות הנעתיות משלהם ויהפכו לצרכים עצמאיים – משניים המסוגלים אף הם לגייס אנרגיה התנהגותית כדי להשיגם (כסף לרעב וצמא) מקורה של התיאוריה הזאת היא "גירוי – תגובה"
4
מתוך מכלול של משתנים האל בחר להדגיש 2
הראשון רמת הדחף הכללי (D) והשני ההרגל (sHr) רמת הדחף הכללי מתארת את מרחק האדם ממצב של הומיאוסטאזיס (איזון) ביולוגי ברגע נתון – כלומר את רמת האנרגיה הפוטנציאלית שתוזרם להתנהגות כלשהי. ההרגל הוא בעצם תבנית של תגובות, שנלמדה וגובשה בעבר וניתן להפעילה באמצעות הזרמת אנרגיה הנעתית.
5
חוזק ההרגל תלוי הן באיכותו והן בכמות של תרגולו
חוזק ההרגל תלוי הן באיכותו והן בכמות של תרגולו. וככל שיהיה מושרש יותר כך נצטרך פחות אנרגיה להפעילו. במקור גרסה התיאוריה שהדחף הוא לצרכים בסיסים. אך בשלב מאוחר החליט האל לכלול במודל צרכים "משניים" (נלמדים) שאי סיפוקם יתרום להעלאת הדחף וככל שהדחף יעלה כמות האנרגיה לפעילות תגדל ותשפיע על ההתנהגות. על פי האל זורמת האנרגיה הגלומה בדחף הכללי להרגל ומכפילה אותו כדי להופכו לפוטנציאל של פעילות (sEr).
6
רק אם פוטנציאל הפעילות יהיה חזק דיו לחדור מבעד לסף הגירוי ההתנהגותי, הוא יהפוך לתגובה ממשית (התנהגות). הנוסחה המתארת את התהליך: S….(D x sHr = sEr)…R מאחר שבזמן נתון כולל כל הרגל אלמנטים שכבר נלמדו ואלה שלא נרכשו במלואם, הרי הזרמת אנרגיה רבה לתוכו תוביל לתגובה איכותית ברמה המעידה על היחד שבין מה שכבר נלמד (נכון) למה שלא נלמד עדיין (לא נכון) בתוך ההרגל.
7
אם ההרגל הוא באיכות גבוהה (נלמד ברובו) הוא יצא לפועל הן בעוצמה והן באיכות גבוהים. אם הוא עדיין בחזקת "לא נכון" הרי הזרמת אנרגיה הנעתית לתוכו תצא לפועל באיכות נמוכה. ככל שמספר האלמנטים הנכונים בתוך ההרגל ילך ויגדל, כך יגדל גם הסיכוי להתנהגות במת איכות גבוהה במצבים של הנעה. שהאנרגיה ההנעתית חזקה (הדחף הכללי) מוזרמת להרגל שבו מצוי עדיין אחוז אלמנטים לא נכונים, יודגשו דווקא אלה, ואיכות ההתנהגות תהיה גרועה.
8
התיאוריה של האל ועקרונות מעשיים בספורט
כאשר המיומנות הספורטיבית פשוטה בתכלית ואוטומטית, נלמדה עד לרמת שליטה מוחלטת היא לא תיפגע ממכפלת הדחף הכללי. נהפוך הוא, הזרמת האנרגיה למיומנות ברמה זו תביא לביצוע הן ברמה והן בעוצמה ניכרת. תחרות הכל נעשה חזק ומהר יותר. שהמיומנות מורכבת ומסובכת ומותירה מקום רב לטעויות, ויש בה אלמנטים רבים בלתי צפויים כמו במשחק או בשלבי למידה התחלתיים, תגרום לה רמת דחף גבוהה מידי נזק איכותי ניכר.במקרים מסוג זה עדיף לבצע את המיומנות ברמת דחף נמוכה יחסית (או חרדה). התעמלות עדיף מדויק וברמה נמוכה פחות מסובך,מאשר מסובך ברמה גבוהה
9
כשהמיומנות נלמדת והופכת להרגל עצבי – תנועתי, תספיק כמות קטנה יחסית של אנרגיה כדי להופכה להתנהגות של ממש, זו הסיבה מדוע קשה לנו כל כך להשתחרר מהרגל תנועתי לא נכון שהשתרש בנו, ולמה חשוב ללמד מיומנות נכונה מהתחלה. מאחר שבתחרות תהיה רמת הדחף של הספורטאי גבוהה מאימון, יש לראותה כמצב שישפיע באופן חיובי או שלילי על רמת הביצוע. אופן ההשפעה תלוי, בין היתר, במוכנות הפסיכולוגית של הספורטאי לתחרות, ולכן יש להביא בחשבון את האפקט הפסיכולוגי של תחרות בתהליך ההכנה.
10
חרדה מצבית בספורט
11
חרדה מצבית – היא תגובה ריגושית המורכבת מתחושה לא נעימה של מתח וחשש, המלווה בעירור של מערכת העצבים האוטונומית. הגדרה – תגובה סובייקטיבית המבטאת אצל אדם את האינטראקציה שבין פוטנציאל החרדה הקיים באישיותו כתכונה (חרדה תכונתית) לבין הגירויים הסביבתיים. חרדה תכונתית – מבטאת את ההבדלים בנטיות האישיות להגיב בעוצמות שונות של חרדה במצבים כללים, הקשורים לחשש מכישלון והערכה שלילית של הסביבה. כלומר חרדה תכונתית היא מרכיב אישיותי יציב יחסית, המשפיע ומכוון תגובות התנהגותיות שונות ומגוונות באופן צפוי פחות או יותר.
12
הסיבות (הסובייקטיביות) למצב של חרדה מצבית
איום על שלימות האגו. חוסר וודאות. חוסר בהירות כתוצאה מטרדות היום יום. חוסר העכרה חברתית פחד מכאב סיכון לשלמות גופנית בענפי ספורט כמו כדורגל אמריקאי, רוגבי. איום על השגיות\הצלחה.
13
חרדה מצבית וביצועיים ספורטיביים
בחרדה מצבית נכללים שני מרכיבים עיקריים הפגעים באיכות הביצוע: ריגושיות (עירור הקשור בתפקודי מערכת העצבים האוטונומית) דאגה (חרדה הכרתית). בביצועים הדורשים התייחסות מחשבתית (קוגניטיבית), תהיה ה"דאגה" זו שעלולה לפגוע ברמת הביצוע. וככל שגוברת ה "דאגה" תהיה מערכת התודעה תפוסה בחלקה בפעילות שאינה רלוונטית לביצועים הנדרשים.
14
ילדים בספורט תחרותי: מניעים להשתתפות ולנשירה
15
השתתפות בספורט תחרותי היא תופעה חברתית ההולכת ומתרחבת עם השנים.
בחתך הכללי ילדים צעירים מגיעים לספורט תחרותי כדי לספק בראש ובראשונה את צורכיהם החברתיים, לשפר את יכולתם האישית, לחוות מתח והתרגשות ולהנות (פטליקוף , 1992). הנאה היא גורם מפתח למעורבות ילדים בספורט לעומת זאת חוסר הנאה היא הגורם המרכזי לפרישה.
16
תופעת הנשירה הסברים רבים
דגש יתר על תחרותיות שחיקה עקב אימון יתר ארגון והדרכה לא מתאימים ולא נכונים עניין בפעילויות אחרות המתנגשות עם תחומי עניין אחרים זמן משחק מוגבל אי הצלחה שיפור קלוש ביכולת
17
חוסר תמיכה של הורים וחברים
לחץ של תחרות סלידה מהמאמן שעמום ופציעות המניע המרכזי לפי מחקרים רבים הינו: עניין בפעילויות אחרות המתנגשות עם תחומי עניין אחרים.
18
היבטים מצביים וספורט מעבר להיבטים תכונתיים – אישיותיים קיימת חשיבות מכרעת להיבטים מצביים המניעים את האדם. מצבים של הניעה מצבית גבוהה (קיומיות)האדם מוכן לסבול כאבים חזקים יותר ממצבים של חוסר אכפתיות. מה שכאב במצב של הניעה מצבית נורמלית לא יכאב באותה מידה במצב של הניעה מצבית גבוהה. ולכן הסיכוי להיפצע הינו במצב של הניעה מצבית גבוהה
19
הניעה מצבית פועלת באמצעות שני מנגנונים המסייעים להגברת הפעילות:
מנגנון 1 – מתבטא בגיוס אנרגיה נוספת לפעילות באמצעות תפקודי מערכת העצבים האוטונומית (הסימפתטית). מנגנון 2 – מתבטא בהפחתה או בביטול עכבות ו\או העלאת סף הכאב.
20
תהליכי הייחוס של היידר תיאוריית הייחוס גורסת גישה הכרתית (קוגניטיבית) להבנת תהליכי הניעה. מניחה שאנשים שואפים להסביר, להבין ולנבא מאורעות שהם מתבססים על תפיסתם ההכרתית של מאורעות אלו. לתהליך הייחוס שתי מטרות עיקריות 1. הבנת התנהגות 2. ניבוי כל זאת בהתייחס הן לאדם עצמו והן לסובבים אותו.
21
הנחת היסוד היא שאין המציאות נתפסת בדרך כלל כפי שהיא באמת.
העולם החוויתי של האדם מופרד מהמציאות ע"י מעין עדשה המסננת אותה ומשנה אותה באופן פעיל. העצם במציאות תיווך סביבתי ייצוג ראשוני של העצם קידוד עצבי תהליך עיבוד מידע ייצוג העצם במוח
22
מודל העדשה היידר (1958) יישם לראשונה את המודל לתחום התפיסה החברתית ולא לעצמים בלבד. הנקודה המרכזית, שתפיסתנו החברתית מסוננת בדר"כ ע"י הסובבים אותנו, וחוויותינו שאינן תמיד "יד ראשונה" כתוצאה מ"תיווך חברתי" – רגישות לשגיאות ולעיוותים בהשוואה למציאות כפי שהיא. היידר השווה את המודל הבסיסי לייחוס סיבתיות. בסדרת שאלות: האם יש כוונה, האם מתאמץ דיו, באיזה מידה מנסה להצליח, האם יש לו מוטיבציה
23
לא מספיק להסביר רק את הכוחות האישיים המשפיעים עליו צריך לקחת בחשבון באם מבחינה פיסית הוא יכול להצליח. כדי להסביר את "התוצר התנהגותי" (הצליח \לא הצליח) יש לקחת בחשבון את הכוחות הסביבתיים כמו קושי המשימה והמזל. ויינר ועמיתיו המשיכו את המודל של היידר , הציעו סיווג משלהם לייחוס סיבתיות במצבי הישג:
24
הם השתמשו בשני ממדים – יציבות – מורכב מייחוסים "יציבים" "ולא יציבים" מיקוד שליטה – אנשים שמאמינים שהם שולטים במה שיקרה (מיקוד פנימי) ואנשים שיטו ליחס את התוצאות התנהגותם לגורמים חיצוניים (מיקוד חיצוני). הגורמים הייחוסים שעליהם הצביע היידר סווגו: יכולת – פנימי ויציב, מאמץ – פנימי ולא יציב, קושי המטלה – חיצוני ויציב, מזל – חיצוני ולא יציב. הוסיפו מאוחר יותר את ממד controllability אשר הבחין בין אירועים בני שליטה ולאלה שלא בני שליטה.
25
הטיה המשרתת את העצמי – נטייה לייחס הצלחות לגורמים פנימיים וכישלונות לגורמים חיצוניים.
ספורטאי אשר יחס סיבתיות לאחר תחרות בצורה בלתי מציאותית יתקשה לפתח לעצמו מערכת ציפיות מציאותית לתחרות הבאה, דבר שיכביד עליו מאוד בהתמודדות עם קשיים שעלולים להתעורר בתחרות.
26
הצבת מטרות מטרה – משימה אותה מנסה הפרט להגשים, ולפיכך מהווה גם אובייקט להשגה וגם מניע לפעולות הפרט (לוק ושו'ת, 1981) הנחת היסוד – שמטרות מהוות וסת תמידי להתנהגות האנושית. הן פועלות באמצעות תהליכי השוואה פנימיים המחייבים קני מידה אישיים, שלעומתם יכול הפרט להעריך את ביצועיו ההתנהגותיים
27
אפשרויות מעשיות ליישום בהצבת מטרות בספורט (לוק ולאתאם, 1985)
הצבת מטרות ספציפיות וקשות מובילה לביצוע טוב יותר, לעומת מטרות קלות ומעומעמות. הצבת מטרות קצרות טווח מקילה את השגת המטרות לטווח ארוך. הצבת מטרות משפיעה על ביצוע באמצעות מאמץ, התמדה ומיקוד תשומת הלב, וכן ע"י הגברת מוטיבציה משוב הקשור להתקדמות הוא תנאי הכרחי להצבת מטרות הישגיות מטרות מוצבות צריכות להיות מקובלות על אלו שמבצעים את המשימה.
28
מסקנות לגבי הצבת מטרות (לוק,1968)
מסקנות לגבי הצבת מטרות (לוק,1968) מטרות לטווח קצר תורם באופן משמעותי לשיפור הביצוע תת מטרות מאפשרות לאדם לקבל משוב מיידי מטרות ארוכות טווח נתפסות רחוקות מכדי שיגרמו לשיפור עכשווי ולהגברה מיידית של מוטיבציה
מצגות קשורות
