סמלי מדינת ישראל מגישים: ליאור שאמס, רוזנברג אריק סמלי מדינת ישראל מגישים: ליאור שאמס, רוזנברג אריק

מה מסמל מגן הדוד? מגן דוד (סמל: ✡) הוא הקסגרמה(כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה. על פי מסורות יהודיות ואחרות, סמל זה היה מצויר או חרוט על מגני לוחמיו של דוד המלך. גרסה אחרת של הסמל, שבה רק חמישה קודקודים (פנטגרם) ידועה בשם "חותם שלמה".

מקור הסמל: סמל זה הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה ה-7 לפנה"ס, בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת בית שני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת, שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס. בנוסף, הוא לא הופיע בין הסמלים היהודיים המובהקים של התקופה ההלניסטית. העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה 12 בספרו "אשכול הכופר", שם בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן דוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל... וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה...". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר הקבלי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.

העשרה: דוד אלרואי, שהחשיב עצמו למשיח, שהיה במקור מהאזורים שככל הנראה היו עדיין בשליטה כוזרית במאה ה-12 (וייתכן שהיה ממוצא כוזרי בעצמו), היה כנראה האיש שהפך את הסמל המאגי "חותם שלמה" לסמל "מגן דוד", שאף נקרא על שמו. הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד. מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש, ובהמשך הפך לסמל המזוהה עם היהדות ועם מדינת ישראל.

סמל מדינת ישראל: דגל מדינת ישראל הוא הדגל הרשמי של מדינת ישראל, אשר מייצג את המדינה, ריבונותה, מוסדותיה ואזרחיה, הן בישראל והן בעולם. דגל זה הוא בעל רקע לבן, ועליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד בגוון זהה. ראשיתו של הדגל בימי העלייה הראשונה, והוא אומץ כדגלה של התנועה הציונית מיום היווסדה ב-1897. דגל זה הועדף על פני "דגל שבעת הכוכבים" שהציע בנימין זאב הרצל. לאחר קום מדינת ישראל התלבטה מועצת המדינה הזמנית לגבי דגלה של המדינה. דגל התנועה הציונית נבחר באופן רשמי לשמש כדגלה של מדינת ישראל ב-28 באוקטובר 1948, והוא הועדף על פני רעיונות אחרים, בעיקר בשל הפופולריות הרבה שהייתה לו בציבור היהודי. חלק ניכר מקרב התושבים היהודים במדינת ישראל, ומהיהודים שחיים במדינות אחרות, רואה בדגל הלאומי סמל לעצמאותה של מדינת ישראל. אחד הביטויים הרווחים לכך הוא הנפת הדגל על בתים ועל מכוניות ביום העצמאות. בחלק מהמגזר החרדי ובחלק מהמגזר הערבי קיים פולמוס לגבי היחס לדגל ולגבי מקומו בחברות אלו, במיוחד משום היותו סמל ציוני ויהודי.

המראה של סמל המדינה סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, משני צדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל". יש שתי גרסאות של הסמל: באחת מופיעים המנורה, ענפי הזית והמילה "ישראל" בצבע זהוב על רקע כחול עמוק, ובאחרת הם מופיעים בצבע לבן או אפרפר-כסוף על רקע כחול. הגרסה הראשונה משמשת בדרך-כלל כשסמל המדינה מוצג כשלעצמו, בעוד הגרסה השנייה משמשת בנס הנשיא או כשהסמל מופיע על-גבי דגלונים. על-גבי מסמכים מוצג הסמל לעתים קרובות בשחור-לבן (המנורה ויתר האלמנטים לבנים על רקע שחור), ובמוסדות שונים מוצג הסמל כתבליט, בלי הבדל משמעותי בין צבע האלמנטים לצבע הרקע.

המנון מדינת ישראל: המנון מדינת ישראל הוא “התקווה “ – מילות ההמנון הלאומי של ישראל נכתבו על ידי נפתלי הרץ-אימבר והלחן שלו לקוח משיר עם רומני. “התקווה” מבטאת את כמיהתו של העם היהודי לשוב לארצו ולכונן בה מדינה, ההמנון אינו כולל את אזרחיה הערביים של המדינה ועל כן נטען כנגדו שהוא מדיר אותם מהשתתפות בה והופך אותם לשותפים פחותים במדינה מכיוון שההמנון שלה אינו מייצג אותם.

כללים וחוקים בהשמעתו: השמעת ההמנון נהוגה בסיומם של טקסים, ממלכתיים ואחרים, בפתיחת אירועים ספורטיביים ובאירועים נוספים בעלי אופי המוני, ציבורי וממלכתי. בעבר, סיים הערוץ הראשון את שידוריו כל לילה בהשמעת ההמנון. בעת השמעת ההמנון נהוג לחלוק כבוד בקימה. פקודת מטכ"ל(33.0911) עוסקת בשירת ההמנון הלאומי בטקסים צבאיים. לפי הפקודה, על חייל לבוש מדים לעמוד דום בעת השמעת ההמנון, ואם נמצאים החיילים מחוץ למבנה, עליהם לחבוש כומתה, וכן לשיר את ההמנון. חיילים חמושים במסדר ידגלו את נשקם וקצינים ונגדים יצדיעו. בפקודה הנחיות נוספות באשר להשמעת ההמנון במסגרת צבאית.

דגל המדינה: הדגל: דגל מדינת ישראל הוא הדגל הרשמי של מדינת ישראל, אשר מייצג את המדינה, ריבונותה, מוסדותיה ואזרחיה, הן בישראל והן בעולם. דגל זה הוא בעל רקע לבן, ועליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד בגוון זהה.

כיצד הוא נבחר: ראשיתו של הדגל בימי העלייה הראשונה, והוא אומץ כדגלה של התנועה הציונית מיום היווסדה 1897 . דגל זה הועדף על פני "דגל שבעת הכוכבים" שהציע בנימין זאב הרצל. לאחר קום מדינת ישראל התלבטה מועצת המדינה הזמנית לגבי דגלה של המדינה. דגל התנועה הציונית נבחר באופן רשמי לשמש כדגלה של מדינת ישראל ב-28 באוקטובר 1948, והוא הועדף על פני רעיונות אחרים, בעיקר בשל הפופולריות הרבה שהייתה לו בציבור היהודי. חלק ניכר מקרב התושבים היהודים במדינת ישראל, ומהיהודים שחיים במדינות אחרות, רואה בדגל הלאומי סמל לעצמאותה של מדינת ישראל. אחד הביטויים הרווחים לכך הוא הנפת הדגל על בתים ועל מכוניות ביום העצמאות. בחלק מהמגזר החרדי ובחלק מהמגזר הערבי קיים פולמוס לגבי היחס לדגל ולגבי מקומו בחברות אלו, במיוחד משום היותו סמל ציוני ויהודי.

ביבליאוגרפיה: ויקיפדיה אתרי עזר באינטרנט אינציקלופדיה

הסוף