מערכת השרירים

מערכת השרירים השרירים שבגוף האדם עשויים מרקמת שריר שהיא אחת מארבע רקמות יסוד שרירי הגוף נחלקים לשלושה סוגי שרירים: שרירי השלד שרירים חלקים שריר הלב

שרירי השלד מהווים כ 40% ממשקל הגוף ונקראים גם שרירים רצוניים ושרירים משורטטים. שרירי השלד בעלי יכולת להתכווץ מהר ולזמן קצר ומסוגלים לפתח כוח רב.

תפקידי שרירי השלד : מניעים את הגוף. מאפשרים את יציבות הגוף הזקוף. מגנים על איברים פנימיים. מפיקים חום. עוזרים בהחזרת הדם הורידי מהגפיים התחתונות ומהבטן אל הלב. מסייעים בספיגת זעזועים הנובעים מתנועות הגוף.

שרירים חלקים שרירים לא רצוניים. נמצאים באיברים הפנימיים: מעיים, קיבה וכלי הדם. מאופיינים בהתכווצויות איטיות וממושכות שיכולות גם להופיע בעוצמה חזקה.דוגמא: בזמן התכווצויות הקיבה להעברת מזון. השרירים החלקים ושרירי הלב מהווים כ 10% ממשקל הגוף.

שריר הלב דומה במבנהו לשרירי השלד, אך שונה מהם באופן פעולתו. דומה במבנהו לשרירי השלד, אך שונה מהם באופן פעולתו. שריר הלב הינו שריר בלתי רצוני.

מבנה שריר השלד

שרירי השלד מורכבים מתאים הנקראים גם סיבים. תאי השריר בנויים בצורת גליל המשתרעים לכל אורך השריר. אורכם יכול להגיע למספר רב של ס"מ. מספר תאי השריר בשריר מסויים נקבע בהתאם לתיפקוד ולכמות הכוח שעליו לפתח.לדוגמא: בשריר הדו ראשי של הזרוע ישנם כ 580,000 תאי שריר, ובראש הפנימי של שריר התאומים ישנם כ 1,000,000 סיבי שריר.

לשריר ישנו מבנה ברור ומוגדר (ציור)‏ השריר כולו עטוף ברקמת חיבור (אפימזיום), ומחולק לצרורות תאי שריר, שכל אחד מהם עטוף ברקמת חיבור נוספת (פרימזיום) בתוך צרור כזה ניתן למצוא מסיב שריר אחד ועד מאות סיבים. כל סיב שריר עטוף ברקמת חיבור משלו (אנדומזיום). לרקמות החיבור תפקיד חשוב ביצירת המבנה של השריר ופעולתו הן משמשות מצע שבו עוברים כלי הדם והעצבים, והן משפיעות מאוד על גמישות המפרקים. סרקומר הוא יחידת הכיווץ הקטנה ביותר בשריר. הסרקומר בנוי משני סוגי חלבונים : אקטין – חלבון דק ומיוזין – חלבון עבה. בזמן פעולת השריר ( לאחר גירוי עצבי) מתקצר הסרקומר בעקבות החלקה של חלבון האקטין אל בין חלבוני המיוזין.

הסידור הרוחבי של החלבונים המתכווצים המרכיבים את הסרקומר יוצר פסים כהים ובהירים המסודרים לסרוגין ומעניקים לתאי השריר מראה מפוספס או משורטט.

יחידה מוטורית שרירי השלד מופעלים ע"י עצבים תנועתיים. עצב תנועתי מסויים, המגיע ממערכת העצבים המרכזית,מעצבב, בדר"כ, מספר סיבי שריר.כלומר, כל סיבי השריר, הנמצאים בשליטת העצב התנועתי יתכווצו או ירפו כיחידה אחת.לפיכך יחידה מוטורית הינה יחידת התפקוד הקטנה ביותר של השריר. לכל שריר שלם מספר רב של יחידות מוטוריות מספרם של סיבי השריר המעוצבבים ע"י עצב תנועתי אחד תלוי בתפקיד השריר. ככל שתנועת השריר עדינה ומדויקת יותר,ימצאו פחות סיבי שריר בכל יחידה מוטורית (למשל ,בשרירי העין) .בשרירים הגדולים, המבצעים עבודה קשה, ימצאו בכל יחידה מוטורית כמה מאות סיבי שריר ולעיתים אף אלפים.(כמו למשל בשריר הארבע ראשי)

יחידה מוטורית

חוק "הכל או לא כלום " רק גירוי עצבי מעל עוצמה מסויימת יגרום להתכווצות היחידה המוטורית. גירוי נמוך מהעוצמה הנדרשת לא יגרום לכל התכווצת שהיא. לא ייתכן מצב שבו עוצמת גירוי כלשהי תגרום לכיווץ חלקי. סיבי השריר יתכווצו במלואם או שלא יגיבו כלל. חוק "הכל או לא כלום" תקף ליחידה המוטורית אך לא לשריר השלם

חיבור שריר - עצם שריר מחובר לעצם ע"י גיד. הגיד הינו רקמת חיבור ומהווה חלק מהשריר. תפקיד הגידים להעביר את המתח שנוצר בשרירים לעצמות. הגידים אינם נמתחים. לתכונה זו חשיבות רבה מאחר שהם מסוגלים להעביר כל מתח קטן שמתפתח בשריר אל מערכת השלד.

יצירת תנועה במפרק כדי ששריר יוכל ליצור תנועה במפרק הוא חייב לעבור מעליו. כל שריר מחובר בדר"כ לשתי עצמות. האחת קרובה למרכז הגוף ונקראת תחל השניה רחוקה ממרכז הגוף ומהווה את נקודת האחיזה שלו ונקראת אחז. התכווצות השריר מפעילה מתח על הגיד, השואף לקרב את העצמות זו לזו וע"י כך ליצור תנועה.

שיתוף פעולה בין שרירים ישנם שרירים שמבצעים תנועה מסוימת במפרק וישנם שרירם שעושים את התנועה ההפוכה. לדוגמא: שריר הדו ראשי של הזרוע מבצע כפיפה במרפק ושריר התלת ראשי מבצע פשיטה במרפק. כאשר מתבצעת תנועה במפרק השריר העיקרי המבצע את התנועה נקרא אגוניסט, והשריר שמבצע את התנועה המנוגדת נקרא אנטגוניסט.

כאשר האגוניסט מתכווץ (לדוגמא בעת ביצוע תנועה של כפיפה במרפק שריר הדו ראשי הינו האגוניסט) האנטגוניסט רפה (שריר התלת ראשי הינו האנטגוניסט)‏ כאשר מתבצעת תנועה פשיטה במרפק שריר התלת ראשי הוא האגוניסט ושריר הדו ראשי הוא האנטגוניסט. בתנועות מסוימות ישנם מספר שרירים שמבצעים את התנועה במפרק. אחד מהשרירים הוא החזק ביותר והוא נחשב האגוניסט והיתר עוזרים בביצוע התנועה.

סוגי התכווצויות של שרירים ישנם 4 סוגים שונים של התכווצות שריר ויצירת מתח: התכווצות דינמית – קונצנטרית (איזוטונית) – השריר מפתח כוח ומתקצר תוך התגברות על ההתנגדות. בהתכווצות זו נקודת האחז של השריר מתקרבת בדר"כ לנקודת התחל שלו. התכווצות דינמית אקסצנטרית (איזוטונית) – בסוג זה של התכווצות השריר מפתח כוח הקטן מההתנגדות שכנגדה הוא פועל ולכן הוא מתארך. התכווצות סטטית איזומטרית – בסוג זה של התכווצות השריר מפתח כוח הזהה להתנגדות שכנגדה הוא פועל ולכן אינו משנה את אורכו. התכווצות איזוקינטית – כיווץ דינמי המתבצע במהירות שווה לאורך כל התנועה. תרגול איזוקינטי מצריך מכשור מיוחד.

שרירי השלד בגוף האדם ישנם כ-650 שרירי שלד . באיור שלפנינו מוצגים השרירים העיקריים החשובים לעיסוק בספורט :