מיום העצמאות לחג השבועות או הקשר שבין לחלב בשר מגישה: מאיה כרמלי
"צמחוני זה נורמלי, אבל טבעוני זה ממש קיצוני!" "זה בסדר שאת לא אוכלת בשר, אבל מה הבעיה עם חלב?"
"הפרה נותנת לנו חלב." "היא שמחה כשחולבים אותה, זה מקל עליה."
המציאות של פרה בתעשיית החלב נראית אחרת: בפרסומות הן תמיד נראות שמחות, נקיות ומטופחות. המציאות של פרה בתעשיית החלב נראית אחרת: צולם ברפת קיבוץ דורות, ישראל
1. בשביל שפרה תייצר חלב – עליה להיות בהריון וללדת. 2. הליך העיבּוּר מחולק לשניים: העגל לא יזכה לינוק מאמו אפילו לא פעם אחת בחייו, כדי שאנחנו נוכל לקבל את המזון שלו, החלב שלה. לאחר הלידה הפרה תילקח לחליבה. לקיחת זרע מהפר. המזריע מחדיר את הזרוע שלו לרקטום של הפרה כדי לייצב את הרחם שלה, ובמקביל הוא מחדיר לרחם צינורית מלאה בזרע שנלקח מהפר. 3. היריון של פרה נמשך 9 חודשים – כמו היריון של אישה. 4. הפרדת העגל מאמו לתמיד, דקות ספורות לאחר הלידה.
אם הילוד הוא זכר – הוא יועבר למתקן פיטום, לאחר מספר שבועות יועבר לתעשיית הבשר ויימכר כ"בשר עגל". אם זו נקבה – גורלה יהיה זהה לשל אמה: שלושה חודשים לאחר ההמלטה, הפרה תעוּבּר שוב. לאחר תשעה חודשים היא תמליט, שוב תיאלץ להיפרד מהתינוק שלה ושוב תחווה אובדן. כך כחמש פעמים במהלך כחמש שנות חייה (פרות בטבע יכולות לחיות עד גיל 20). כשהגוף שלה יקרוס מרוב הריונות, לידות וחליבות אינסופיות – היא תועמס על מתקן מיוחד ותועבר אל בית המטבחיים. שם היא תהפוך לבשר.
ומהמשלוחים החיים, שמגיעים מאוסטרליה ומאירופה. היתר מגיע מהרפתות - תוצרי הלוואי של תעשיית החלב רק אחוז מזערי מהבשר בישראל מגיע ממרעה חופשי ומהמשלוחים החיים, שמגיעים מאוסטרליה ומאירופה. לאחר שבועות בהם הם דחוסים בבטן האוניה, בתוך הצואה והשתן של עצמם, חלקם חולים ומתים בדרך ומושלכים אל הים.
שתעשיית החלב היא חלק מתעשיית הבשר. אפשר לומר, שתעשיית החלב היא חלק מתעשיית הבשר. ההבדל בין פרת "חלב" לפרת "בשר": פרה בתעשיית החלב עוברת דרך ארוכה יותר אל הסכין.
"וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים" (ספר שמות, ל"ד) נשאלת השאלה: איך הפך חג השבועות מחג ביכורי קציר חיטים, בו חוגגים את תנובת השדה והבשלת החיטים, לחגיגה של גבינות ומעדני חלב. תמיד אומרים ששבועות הוא החג של הצמחונים, כי הרי ברור שמי שלא אוכל בשר- אוכל חלב. אני חושבת שחלב פרה הוא לא האוכל שלנו. זה האוכל של הגור שלה - העגל.