הדרישה לדמוקרטיה והקמת המפלגות 1877-1889 עמודים בספר: 98-103

רקע - משלמי המחיר האיכרים שהעיקו עליהם תשלומי מס הקרקע והתשלום על חינוך ילדיהם. הגיוס לצבא פגע בכוח האדם שעמד לרשותם. העברת מסילות הברזל וקווי הטלגרף פגעו בכמות השטחים שעמדה לרשותם ותחושתם היתה שהם משלמים עבור רווחתם של תושבי הערים. הם חשו בירידת ערכם החברתי עם ביטול מעמד האטה (הטמאים) ועם התעשרותם של אנשי העסקים. תגובת הממשלה היתה הורדת המס הנדרש ב-1/2%. כשסתום ביטחון חברתי מוגבל שימשה ההגירה להוואי. הסמוראים שתסכולם היה מסוכן יותר עקב העובדה שהמודעות הפוליטית שלהם היתה גבוהה באורח ניכר מזאת של האיכרים והם ידעו להשתמש בנשק. ההתמרמרות התקיימה בעיקר במחוזות הדרומיים של יפן. במקביל – המשבר עם קוריאה שסירבה לקשור קשרים עם יפן. היפנים ראו בכך השפלה.

התביעה לכיבוש קוריאה היתרונות: תגובה על העלבון. מתן תעסוקה לסמוראים. העלאת קרנה של יפן בעולם. השתלטות על חומרי הגלם שנמצאים בקוריאה. מניעת השתלטות של רוסיה על קוריאה. סין עסוקה בסוגיות אחרות והמערב אינו מגלה ענין בקוריאה. אלו בעיות עלולות לצוץ עקב מהלך זה? מהם הסיכונים שכרוכים במהלך כזה?

משבר פוליטי ראשון ביפן ומתיחות בינ"ל במשבר הזה באופן זמני מנצח המחנה הפרגמטי את המחנה המיליטנטי/נועז/הרפתקני. מנהיגי הקו הניצי-תקיף פרשו ממועצת המלחמה והפכו למנהיגי מחאת הסמוראים. מרידה ראשונה של סמוראים - 1874. המשבר חושף קושי של מנהיגים מתונים ביפן בפרט ובעולם ובהיסטוריה בכלל. מהו הקושי שעומד בפני מנהיגים מתונים בעידן הלאומי? כיבוש טיוואן העלה לראשונה את יפן על מסלול של התנגשות עם סין. האם הכניעה לרוחות הלאומניות העלה את יפן על מסלול של התנגשות עם המערב? יפן מבצעת בקוריאה את המהלך שארה"ב ביצעה ביחס אליה (1876) וכפתה עליה הסכמים מתוך עמדה של חוסר שוויון. הענקת העצמאות לקוראיה היתה השפלה נוספת שהיפנים הטעימו את סין. המתח הפנימי לא פג והעדות לכך היא מרידת סאצ'ומה – 1877. סוגיה לדיון: מלחמות אזרחים כחלק מתהליך של אומות בקביעת דרכן.

הדרישה לדמוקרטיה הסמוראים הבינו שהדרך להשפעה תצטרך לעבור דרך דמוקרטיזציה של המערכת הפוליטית ביפן. הדרישה הזאת באה דווקא מקרב החוגים השמרנים בחברה. מהם היתרונות ומהם החסרונות של דמוקרטיזציה פוליטית ביפן בשלב הזה של התהליכים שמתקיימים בה?

ניתוח של המנשר לקיסר (1874) כיצד מנתחים מקור היסטורי? אבחנו מהו סוג המקור: האם זהו מקור ראשוני או מקור משני? מי כתב אותו? מתי הוא נכתב? מדוע הוא נכתב? היכן הוא נכתב? מהו תוכנו של המקור: מהו הרעיון המרכזי/הנושא המרכזי/הטענה המרכזית במקור? מהם נימוקיו של כותב המקור לביסוסה של טענה המרכזית? 6) האם המקור הוא חלק מפולמוס כלשהו? 7) מה עוד ניתן ללמוד מהמקור?

ניתוח של התזכיר לקיסר – 1874: כיצד לנתח טקסט: אבחנו מהו סוג המקור: האם זהו מקור ראשוני או מקור משני? מי כתב אותו? מתי הוא נכתב? מדוע הוא נכתב? היכן הוא נכתב? מהו תוכנו של המקור: מהו הרעיון המרכזי/הנושא המרכזי/הטענה המרכזית במקור? מהם נימוקיו של כותב המקור לביסוסה של טענה המרכזית? האם המקור הוא חלק מפולמוס כלשהו? מהי מידת ההשפעה של המקור? מה עוד ניתן ללמוד מהמקור?

החלטת הממשלה – מהלך זהיר רב שלבי צעד ראשון (1878) – דמוקרטיזציה במישור המקומי. החידוש והחשיבות: לראשונה נערכו בחירות ביפן והמערכת המקומית שימשה כבתי ספר לדור הבא של הפוליטיקאים ביפן. צעד שני (1879) – החוזר של הקיסר לחברי מועצת המדינה. השאלה המרכזית בחוזר: מהו הצורך, האפשרות והאופן בכינון חוקה ופרלמנט ביפן. צעד שלישי (1871) – הבטחת הקיסר שב-1890 יעניק לעם חוקה פרלמנט. לראשונה הקיסר העניק לגיטימציה לרעיונות החוקה והפרלמנט.

הקמת המפלגות הפילוג במחנה הדמוקרטי: א. 'מפלגת החירות' הרדיקלית (יותר) שהתבססה על המערכת הפוליטית הצרפתית. מפלגה זו התבססה על סמוראים לשעבר ועל איכרים. ב. 'מפלגת הרפורמה החוקתית' שתומכיה היו אנשי עסקים. ניתוח המקור בעמוד 101. כיצד ניתן לאפיין את שתי המפלגות על פי הטקסט. בממשלה, על אף נכונות מסויימת לשיתוף נציגי העם בשלטון התקיימה התנגדות לדמוקרטיה. מדוע? התסיסה בעקבות פעילותה של מפלגת החירות וחתימת הקיסר על החוק לביטחון הציבור (1877). האלימות הפוליטית ביפן נמשכה.