63 שנות מדינה גבולות משתנים

Slides:



Advertisements
מצגות קשורות
הסיפור על ארץ הצורות והצבעים פעילות לקראת יום הזכרון לשואה ולגבורה
Advertisements

מובילת חדשנות מחוז מרכז
יש לענות על שאלה 1 מתוך שלוש
בית ספר קהילתי - מדעי ישגב
מי-נע חברת המים והביוב של נצרת עילית בע"מ
הוראה בעזרת תרשים מארגן
כיצד החברה בונה את חוסנה?
מפעל ההתנחלות בעזה, בבקעת הירדן, בשומרון, בבנימין וביהודה
מבצע חטיפת אייכמן לכידת אדולף אייכמן הייתה פעולה שהוציא לפועל בארגנטינה המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים במאי 1960. אייכמן היה המארגן הראשי של השמדת יהודי.
מצגת חופש המדע פברואר 2016.
ארועים שהיו ב קלודיה שגיא כנס שנתי בשדה וורבורג
מפת אזורי גידול גפן יין בישראל הווה ועתיד
סלע אולגה דור שבח מופת 2009.
מנהיג ומנהיגות בחנוכה.
"זה היה סיפור של חורף" חורף
ענף הירקות בישראל נונה ארליך – מנהל ענף ירקות, מועצת הצמחים
"בנגב ייבחן העם בישראל ויעמוד בהצלחה בכל הבחינות "
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
26/12/17.
האתר ללימוד מתמטיקה, שפות, גיאוגרפיה, ביולוגיה ומדעים.
הדרישה לדמוקרטיה והקמת המפלגות
בית-ספר כארגון – גישה מערכתית
יוסף קלרווין ורם כרמי, משכן הכנסת, קרית הממשלה ירושלים, 1966
אימפריאליסט אירופי באפריקה, 1910
מלחמת העולם השנייה: שלב א
סוגים של מזגנים.
שיעור 8 ההתמודדות עם הטרור.
צריפין באר יעקב- מפגש הבהרות 12/6/19
05/12/17.
התורשה במהלך הדורות.
היחידה למעורבות חברתית
דתיים וחילונים בישראל מיהו יהודי? מיהו דתי? מיהו חילוני?
משק המים בישראל בעידן ההתפלה
יצחק רבין מדינאי ואיש צבא, רמטכ"ל צה"ל במלחמת ששת הימים,
מרכזת קראון שלמה המלך 6, קרית אונו
המאבק בתחום ההעפלה נתיבי העפלה.
"הפתרון הסופי" חלק ג' וועדת ואנזה 1942
חיסכון פנסיוני לעצמאים שלי סבן
רוני שטרן, מ"מ וסגן נשיא לשכת סוכני ביטוח בישראל
המוקד לביטחון תזונתי.
יש לי יום הולדת השמחה רבה יש לי יש לי יום הולדת אז בוא למסיבה.
תפקידי התקשורת הצעה נערך על ידי מורי היל"ה במחוז צפון
לנצח אזכור... תמונות מגרמניה ערב יום הזיכרון לשואה והגבורה 2005
יחזקאל פרק ה כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה, זֹאת יְרוּשָׁלִַם, בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ; וּסְבִיבוֹתֶיהָ, אֲרָצוֹת.
גבולות ישראל ארגון ועריכה - רבקה בזר ואילת כ"ץ.
יישומון הר לעמק 2019 הוראות הפעלה.
משק המים בישראל בעידן ההתפלה
שִׁבְעָה שְׁעַרִים, וְעוֹד אֶחָד סָתוּם
מהו"ת – בתי מדרש למורים הפסגה 5, ירושלים , פקס
פסיכולוגיה חברתית.
זכויות בזמן מלחמה " כל אדם יש לו הזכות לחיים, לחירות ולביטחון אישי."
"דין נצרים כדין נגבה ותל אביב, פינוי נצרים רק יעודד את הטרור ויגביר את הלחץ עלינו" (אריאל שרון, ראש הממשלה בדברים שנשא בכינוס השנתי של איפא"ק, מעריב,
ניתוח כלכלי של בעיות משפטיות דיני חוזים
דו"ח וינוגרד החלק המצונזר.
התוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה ההזדמנות הירוקה של כלכלת ישראל
By : William Somerset Maugham
עמדות התנועה הציונית בזמן מלחמת העולם הראשונה ביחס לצדדים הלוחמים
התנועה הציונית – התמסדות ופריצת דרך מדינית
אם לא למעלה מזה י"ל פרץ.
אגוז קשה: עזה 1917 עזה לפני מלחמת העולם הראשונה
בטיחות אש - תמונת מצב 24 יוני 2018.
שבוע לאומי לגלישה בטוחה איגוד האינטרנט הישראלי
הפחת רגולציה בבטיחות אש – מערך ב"מהפכה"
מקורות מתכלים ומתחדשים
ניהול הטיפול בכאב במיאלומה נפוצה- כנס עבור מטופלים ומלווים
כנס איגוד סחר רכב בישראל איגוד לשכות המסחר עו"ד שוש רבינוביץ
חיילים משוחררים קישורים חשוב לדעת!.
תמליל מצגת:

63 שנות מדינה גבולות משתנים 63 שנות מדינה גבולות משתנים

? גבולות ההבטחה הסכם ההפרדה הסכמי קמפ דיוויד הקו הירוק גבולות החלוקה גבולות המנדט קווי שביתת הנשק העיניים של המדינה הקו הסגול המותניים הצרות הסכמי אוסלו הסכם סיקס פיקו הסכם עזה ויריחו תחילה גבול בינלאומי הקו הכחול

מהו גבול? גבול הינו קו המפריד בין מקום למקום או בין תחום לתחום. גבול בין מדינות, או, גבול מדיני הוא – קו המפריד בין טריטוריות של שתי מדינות, בין שטחי שתי מדינות (או יותר).  

תכנית החלוקה 1947 ב- כ"ט בנובמבר 1947 , הצביעה עצרת האו"ם בעד הקמת מדינות ליהודים ולערבים, וקבעה את גבולותיהן. המדינה היהודית היתה אמורה להיבנות משלושה חלקים שאינם כוללים בין השאר את יפו (שתהיה מובלעת ערבית) ואת ירושלים (שתהיה אזור בינלאומי). היהודים הסכימו להצעה. הערבים דחו אותה, לא זו בלבד אלא שתקפו מייד את הישובים היהודיים בכל רחבי ארץ ישראל.

ארץ ישראל במלחמת העצמאות מלחמת העצמאות, מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות או מלחמת תש"ח היא המלחמה שהביאה בסופו של דבר את ישראל לעצמאות. המלחמה החלה מיד לאחר קבלת תוכנית החלוקה של האו"ם בכ" בנובמבר 1947, והסתיימה רשמית ב-20 ביולי 1949 אף כי הקרבות הסתיימו כבר בינואר 1949.

הסכמי שביתת הנשק 1949 הסכמי שביתת הנשק שנחתמו בין ישראל לשכנותיה בעקבות מלחמת העצמאות הם הסיום הפורמלי של מלחמה זו וידועים גם בשם הסכמי רודוס. בהסכמי שביתת הנשק נקבע תוואי "הקו הירוק", שהיה גבולה של ישראל עד למלחמת ששת הימים.

התקפות טרור נגד ישראל בשנים 1950 - 1956 החל משנת 1950 חדרו לישראל קבוצות שונות של מחבלים שביצעו פעולות אלימות שכללו גניבות ואף רצח של תושבים באזורי הספר. מדינת ישראל הגיבה בפעולות צבאיות כנגד המסתננים ומחנות הפליטים מהם הגיעו, פעולות אשר כונו פעולות תגמול. לאחר פעולת התגמול הישראלית חץ שחור ברצועת עזה, הפכו קבוצות אלו ליחידה מצרית שמנתה בסוף 1955 כ־600 איש בארבע פלוגות ויחידת גששים. אנשיה של היחידה ביצעו סידרה של חדירות לישראל בין השנים 1955 – 1956כאשר חלקם הופעלו גם מתחום ירדן. רבים מאנשי הפדאיון נהרגו במהלך מבצע קדש שהביא להפסקת פעולתן. התקפות טרור נגד ישראל בשנים 1950 - 1956

מבצע קדש/ מלחמת סיני, אוקטובר 1956 מלחמה שהתנהלה בין מצרים לישראל בין ה-29 באוקטובר ל-5 בנובמבר 1956 במהלכה כבשה ישראל את חצי האי סיני. השם הישראלי למלחמה זו הוא מבצע קדש. המלחמה נוהלה בתיאום מדיני וצבאי עם בריטניה וצרפת. המבצע האנגלי-צרפתי כנגד מצרים שהוחל בביצועו במקביל למבצע קדש נקרא בשם מבצע מוסקטיר. צה"ל, שעליו פיקד משה דיין, זכה לניצחון רב רושם. הגורמים למלחמה מצד ישראל היו התקפות הפדאיון משטח רצועת עזה אשר פגעו מקום המדינה ב - 1,300אזרחים, עסקת נשק גדולה של מצרים עם צ'כוסלובקיה בספטמבר 1955 אשר הצביעה על כוונת תוקפנות כלפי ישראל ושינתה את מאזן הכוחות במזרח התיכון וסגירת מיצרי טיראן על ידי מצרים בפני כלי שיט ישראליים. צעד זה הביא את נמל אילת לשיתוק מוחלט ודן אותו בוודאות לקריסה @ד"ר מעין הס אשכנזי, הדרכת טיולים והרצאות, hanilma@gmail.com

"המותניים הצרים" של ישראל ערב מלחמת ששת הימים

תצפית על עמק החולה מרמת הגולן

קיבוץ גדות, 1967

ישראל ערב מלחמת ששת הימים @ד"ר מעין הס אשכנזי, הדרכת טיולים והרצאות, hanilma@gmail.com

ישראל במלחמת ששת הימים, 5 ביוני 1967 מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו בסיוע עיראקי. המלחמה החלה כמכה מקדימה שהנחיתה ישראל על צבאות ערב ב-5 ביוני 1967. המלחמה ארכה שישה ימים ובה כבשה מדינת ישראל שטחים נרחבים, ובין היתר כבשה את: סיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. שטחים אלה הגדילו את הטריטוריה שנשלטה על ידי מדינת ישראל פי שלושה משטחה של ישראל קודם למלחמה.

ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים, 5 – 11 ביוני 1967 ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים, 5 – 11 ביוני 1967

איחוד העיר ירושלים מיד אחרי מלחמת ששת הימים החליטה ממשלת ישראל להחיל את החוק הישראלי גם על השטח המכונה מזרח ירושלים, כלומר - על שטח עיריית ירושלים הירדנית, ובנוסף על כפרים, עיירות ושטחים פתוחים שנמצאו מעבר לקו הירוק, מצפון, ממזרח ומדרום לירושלים. הקהילה הבינלאומית אינה מכירה בהחלת החוק הישראלי ורואה במזרח ירושלים חלק מהשטחים המוחזקים, ובשכונות היהודיות שהוקמו בה - התנחלויות. ממשלת ישראל טענה במספר פורומים בינלאומיים כי החלת החוק על השטח אינה סיפוח, אולם לפי פסיקת בית המשפט העליון, חוקי מדינת ישראל חלים במלואם גם על מזרח ירושלים, ולכן דינו כסיפוח.

ד"ר מעין הס אשכנזי, הדרכת טיולים והרצאות, hanilma@gmail.com השגת יתרון אסטרטגי לישראל בעקבות כיבוש רמת הגולן מידי סוריה במלחמת ששת הימים, יוני 1967. ד"ר מעין הס אשכנזי, הדרכת טיולים והרצאות, hanilma@gmail.com

חיילי צה"ל על פסגת החרמון – "העיניים של המדינה". ד"ר מעין הס אשכנזי, הדרכת טיולים והרצאות, hanilma@gmail.com

מלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים הייתה מהמלחמות הקשות שבמלחמות ישראל, שהתנהלה בין 6 באוקטובר ל-24 באוקטובר 1973. במלחמה נהרגו אלפי ישראלים, מצרים וסורים, ובתומה השתלטה ישראל על שטחים נרחבים של מצרים וסוריה.

הסכמי הפרדת הכוחות בין ישראל לבין סוריה, 1974 הסכם הפרדת הכוחות עם סוריה הסכם שנחתם בין ישראל לסוריה ב-31 במאי 1974, וסיים את מלחמת יום הכיפורים ואת תקופת ההתשה שלאחריה בחזית הסורית. הסכם זה הוא ההסכם הטריטוריאלי האחרון שנחתם עם סוריה, ולכן הוא מגדיר את גבול ישראל-סוריה הנוכחי ואת ההסדרים הצבאיים הנלווים. בהסכם נקבע שישראל תיסוג מכל שטחי המובלעת הסורית אל הקו הסגול ושיא החרמון שנכבשו במלחמה, וממספר נקודות נוספות בגולן הישראלי. נקבעו שני קווי הפרדה, ישראלי (סומן בצבע כחול) וסורי (סומן בצבע אדום) וביניהם אזור חיץ כשטח סורי מפורז, הנתון לפיקוח צבאי של כוח אונדו"ף ולמנהל אזרחי סורי. משני צידי אזור ההפרדה נקבעו שתי רצועות דילול כוחות צבאיות, כל אחת ברוחב של כעשרה קילומטרים.

הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים, 1974 הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים הוא הסכם שנחתם בין ישראל למצרים ב-18 בינואר 1974, וסיים את מלחמת יום הכיפורים ואת תקופת ההתשה שלאחריה בחזית המצרית. בהסכם נקבע שישראל תיסוג מהגדה המערבית של תעלת סואץ, וגם מהגדה המזרחית, עד למרחק של 20 קילומטרים מהתעלה וכי תעלת סואץ תיפתח מחדש. ד"ר מעין הס אשכנזי, הדרכת טיולים והרצאות, hanilma@gmail.com

החתימה על הסכמי קמפ דייוויד, 1978 הסכמי קמפ-דייוויד הם הסכמי מסגרת לשלום במזרח התיכון, אשר נחתמו על-ידי נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר, נשיא מצרים אנואר סאדאת וראש ממשלת ישראל מנחם בגין בשנת 1978, וסללו את הדרך לחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים במרץ 1979.

הנסיגה מסיני, 1981 - 1982 פינוי סיני היה החלק הקשה ביותר בהסכם עבור ישראל: בסיני הוקמו יישובים ישראליים - הגדול שבהם, ימית, בצפון מזרח סיני - וכן בסיסי צבא גדולים. המרחב האווירי של סיני שימש לאימוני חיל האוויר, ומשדות הנפט בסיני הופקו כמויות קטנות של נפט שהקלו על משק האנרגיה הישראלי.

חוק רמת הגולן, 1981 חוק שחוקקה הכנסת ב-14 בדצמבר 1981 ובו נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן". חוק רמת הגולן הוא אחד משני חוקים בהם ניסתה ישראל לקבוע בעצמה את גבולותיה.

מלחמת לבנון (מלחמת של"ג), 1982 - 1985 מלחמה בין ישראל לסוריה ולארגוני הטרור שפעלו נגד ישראל מתוך שטח לבנון.

רצועת הבטחון, 1985 - 2000 שטח בדרום לבנון הסמוך לגבול עם ישראל שבו נשאר צה"ל מאז סיום מלחמת לבנון בשנת 1985 ועד למאי 2000 במטרה להגן על יישובי צפון הארץ מפני מתקפות ארגוני המחבלים ובראשם החיזבאללה.

תיקון הגבול עם מצרים בטאבה, 1989

ד"ר מעין הס אשכנזי, הדרכת טיולים והרצאות, hanilma@gmail.com הסכמי אוסלו א' – ב', 1993 - 1995 שני ההסכמים התוו עקרונות להעברת השליטה בעזה וביריחו, הסכם אוסלו ב' להעברת השליטה בערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון. עיקרי הסכם אוסלו היו: נסיגה מעזה ומיריחו והקמת רשות פלסטינית אוטונומית שתשלוט בהם בראשות יאסר ערפאת. בהמשך אמורה היתה ישראל למסור לפלסטינים שטחים ביהודה ושומרון שאינם שטחי התנחלויות או מחנות צבא. ד"ר מעין הס אשכנזי, הדרכת טיולים והרצאות, hanilma@gmail.com

מפת הסכמי אוסלו במסגרת הסכם אוסלו חולקו שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה לשלוש קטגוריות: שטחי A: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית. שטחי B: שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של ישראל. שטחי C: שטחים בשליטה אזרחית (בתחומים הנוגעים לשטח) וביטחונית של ישראל. בתחומים אזרחיים שאינם נוגעים לשטח (כמו רישוי עסקים, דיני עבודה וכד')- האחריות של הרשות הפלסטינית.

הסכם השלום בין ישראל לבין ירדן, 1994 הסכם השלום בין ישראל לירדן נחתם ב- 26 באוקטובר 1994 והסדיר את היחסים הדיפלומטים, הגבולות וחלוקת המשאבים בין ישראל לירדן.

גבול השלום עם ירדן במסגרת הסכם השלום הוסכם על תוואי של נהר הירדן כגבול הבינלאומי ובמקרה של שינוי זרימתו הוא יקבע מחדש לפי התוואי. כמו כן ישראל מסרה לירדן 300 קמ"ר, ביניהם "אי השלום" בו נמצאים הסכרים של תחנת הכוח בנהריים, וחכרה 2,850 דונם, בערבה (מובלעת צופר) ובבקעת הירדן. קטע הגבול מעין גדי ועד בית שאן לא סומן, מפני שירדן טענה שהרשות הפלסטינית צריכה להיות שותפה בקביעת גבול זה.

הגדר הטובה הגדר הטובה היה הכינוי המקובל לגבול הצפוני של ישראל עם לבנון בעת שאוכלוסייה נוצרית מרונית ידידותית לישראל שכנה ברצועת הביטחון. ישראל אפשרה לתושבים הללו לעבוד בישראל ואף הקימה מרפאות לאורך הגדר שבהם תושבי דרום לבנון קיבלו טיפול רפואי ישראלי. תחנת המעבר העיקרית של סחורות ופועלים היה "שער פאטמה" הממוקם ליד מטולה. יציאת ישראל מרצועת הביטחון בלבנון ב-2000 הביאה את קיצה של "הגדר הטובה".

הנסיגה מלבנון, מאי 2000

הקו הכחול, קו הגבול עם לבנון, מאי 2000. במאי 2000 נסוגה ישראל בהכרה בינלאומית לקו הגבול עם לבנון, כפי שסומן 1924 עד לאזור שנכבש מסוריה על ידי ישראל במלחמת ששת הימים. בינלאומית. הן ממשלת ישראל והן ממשלת לבנון אינן מעלות דרישות טריטוריאליות באשר לשטחים מעברו השני של הגבול. עם כל זאת, ארגון החיזבאללה העלה תביעות לשבעת הכפרים השיעים שנמצאו בשטח מדינת ישראל.

מעמדן של חוות שבעא והכפר ע'ג'ר על פי ממצאי הקרטוגרפים של האו"ם בעת קביעת "הקו הכחול" בשנת 2000 במלחמת ששת הימים כבש צה"ל את השטח מידי סוריה ובעלי האדמות הלבנוניים לא יכלו עוד לעבד אותו. כיום תובע החזבאללה את השליטה על חוות שבעא. בשנת 1978 פלשה ישראל ללבנון במה שכונה "מבצע ליטאני". מאז ועד מאי 2000, נמצאו שני צדי הגבול הלבנוני בשליטת ישראל. באותה תקופה הואץ פיתוח הכפר העאלווי ע'ג'ר שתושביו אזרחי ישראל ובתים רבים נבנו בחלק הצפוני של הכפר - החלק שהיה למעשה טריטוריה לבנונית. על רקע זה לא נבנתה גדר גבול בתחומי הכפר והוא מהווה נקודת תורפה ביטחונית מבחינת ישראל.

גדר ההפרדה, 2002 גדר ההפרדה או חומת ההפרדה היא מערכת ביצורים ומכשולים, הנבנית על ידי ישראל מאז 2002 על רקע אירועי הטרור של האינתיפאדה השניה, במטרה לחצוץ בין ריכוזי האוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון לבין מרכזי אוכלוסייה הישראליים בכדי להגביר את הפיקוח על תנועת הערבים הנכנסים לתחומי ישראל ולמנוע חדירת גורמי טרור לתחומי ישראל.

גדר ההפרדה ב"עוטף ירושלים" פילבוקס משולב בגדר ההפרדה סמוך לשכונת גילה בדרומה של ירושלים, ספטמבר 2005

גדר ההפרדה ליד אבו דיס, 2003

גדר ההפרדה בדרום הר חברון

ה"התנתקות" מעזה ומצפון השומרון, אוגוסט 2005 ב-6 ביוני 2004 אישרה הממשלה תוכנית להתנתקות מרצועת עזה ומיישובים בצפון השומרון, אשר יצאה לפועל בין ה-15 באוגוסט ל-11 בספטמבר 2005. במהלך ההתנתקות, פונו מ-25 ישובים כ-1750 משפחות שמנו 8,800 מתיישבים.

חורבן יישובי גוש קטיף, אוגוסט 2005

גבולות ישראל נכון להיום (2008) ישראל גובלת בים התיכון ובמצרים במערב, בים סוף בדרום, בירדן במזרח, בסוריה בצפון-מזרח ובלבנון בצפון. בין ישראל למצרים, לחוף הים התיכון, נמצאת רצועת עזה, שהיא שטח בשליטת הרשות הפלסטינית. באזור ההר המרכזי שבין ישראל לירדן נמצאים הרי יהודה ושומרון, שטח שנמצא בשליטה משולבת של ישראל והרשות הפלסטינית ומעמדו הסופי טרם הוכרע. בין ישראל לסוריה נמצאת רמת הגולן, שטח שנמצא בשליטת ישראל והוחלו עליו חוקי מדינת ישראל אך סוריה ממשיכה לתבוע עליו ריבונות, ומעמדו הבינלאומי טרם הוכרע.

בדרך להסדר קבע עם הרשות הפלסטינית? מאז הסכמי אוסלו נעשו נסיונות שונים להגיע להסדר קבע בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית ולסיים את הסכסוך ההסטורי בין היהודים והערבים בארץ ישראל. הניסיון הממשי האחרון היה המשא ומתן בין ברק לבין ערפאת בקמפ דיוויד שבמהלכו ויתר רה"מ אהוד ברק על שליטה ישראלית ב 95 אחוזים משטחי יהודה, שומרון וחבל עזה. בדרך להסדר קבע עם הרשות הפלסטינית?

הסדר מדיני עם סוריה? יתקופת כהונתו השנייה כראש הממשלה, הצהיר יצחק רבין על נכונותו לנסיגה ישראלית מרמת הגולן בתמורה לשלום עם סוריה. בתקופה זו התקיים משא ומתן עם סוריה על הסדר שלום אולם הוא נקלע למבוי סתום עקב הפער בין הצדדים בנוגע לסידורי הביטחון שיתקיימו לאחר נסיגת ישראל, ומיקומו המדויק של הגבול הבינלאומי. יורשיו של רבין בתפקיד ראש הממשלה, בנימין נתניהו ואהוד ברק, קיימו מגעים גלויים וחשאיים עם סוריה בשאלת הגבול, כאשר אבן הנגף העיקרית הייתה ההפרשים שבין הגבול המנדטורי ו"גבולות הארבעה ביוני" ובמיוחד שאלת השליטה במימי הירדן והכנרת (קו הארבעה ביוני הופך את מימי הכנרת, החלק הצפוני של הירדן, הבניאס ונחל דן למים בינלאומיים, דבר שיש לו השלכות משמעותיות לגבי זכויותיה של ישראל במים).

תודה על ההקשבה....