בי"ס לתיירות ת"א 8.11.11 מרצה: רמי אהרוני ארץ ישראל – ארץ גשר דרכים עתיקות בא"י בי"ס לתיירות ת"א 8.11.11 מרצה: רמי אהרוני

מפת המזרח התיכון

המזה"ת מושגי יסוד: המזרח הקרוב, המזרח התיכון, הלבנט, מסופוטמיה - הסהר הפורה, ארצות ערב. מאפייני האזור: מחסור במים, אקלים חם, מדבריות. גורמים חשובים נוספים: לאום ערבי (למעט – אירן, תורכיה וישראל), מחצבים (נפט), קו השבר הסורי אפריקאי.

ארץ (מדינת) ישראל בעבר מוקד משיכה "רב תקופתי". כיום מוקד התעניינות עולמי (שלוש הדתות). גשר יבשתי בין שלוש יבשות: אסיה, אירופה ואפריקה. גשר ימי חשוב: ים תיכון, ים סוף - אוקיינוס הודי, תעלת סואץ. גשר אווירי.

ארץ ישראל כארץ גשר

אשור בבל מצרים ערב

שער אישתאר, מוזיאון פרגמון, ברלין

אפיון דרכים עתיקות: מוצא הדרך – עיר, אזור גיאוגרפי. יעדה – עיר, אזור גיאוגרפי אליו מגיעה. "אלומת (מארג) דרכים" – באין כבישים סלולים. תקופה היסטורית, עדות או אזכור היסטוריים (מקרא, יב"מ, נוסעים). האם קיימת עדות ארכיאולוגית לאורכה? מעלה חצוב, אבן דרך – אבן מיל.

גיאוגרפיה של ארץ ישראל חלוקה "קלאסית" לשלוש רצועות אורך: מישור החוף, רצועת ההר המרכזית (גליל, שומרון, יהודה ונגב), בקעת הירדן, עמקי רוחב – יזרעאל, נטופה, אילון וכד',

הדרכים בעת העתיקה חייבות היו להתחשב במבנה הגיאוגרפי, טופוגרפי של הארץ.

ה"איום" על הדרכים: פגעי מזג האויר, מצב הבטחון באותם הימים, הימצאותם וזמינותם של מקורות מים, הימצאות תחנות (אכסניות, פונדקים, חאנים) לאורכן, מעלות (חצובים) בהר, תנועה לאורך עמקי הנחלים – קשיי חצייה ומעבר ביצות. תחזוקת הדרכים.

דרכים בינלאומיות: דרך הים - "הויה מאריס". דרך הבשמים - מקרן אפריקה ומדבריות ערב. דרך עולי הרגל – "דרב אל חאג'". "וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל־לֶחֶם, וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים, בָּאָה מִגִּלְעָד; וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים, נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט, הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה׃ (בראשית לז, 25).

מתי בוית הגמל והיה ל"ספינת המדבר"? האם נעו בשיירות קטנות או גדולות?

מקור:דרכי הבשמים, שדה בוקר, 2000, עמ' 112. מתי בוית הגמל? המחקר הארכיאולוגי בתחנות דרך הבשמים קבע את היחס בין חיות ציד לבין חיות שבויתו, היחס השונה מאפשר לקבוע את אופי האתר: ברונזה תיכונה עזים כבשים צבי 92.5% חמור סוסים גמלים 1% תק' הברזל 80% 3% תק' פרסית 65% 10% נבטית רומית 50% 50% (ג 72%)

עדות ר' משולם מוולטרה (1481): "ויהי בהיותנו סמוך לעזה כמו מיל שמענו כי אנשי ארבני שטו בארץ ואין איש יוצא מפתח ביתו. והרגו שלושה אנשים סמוך לעזה כמו מיל ולקחו מהם כ' גמלים עמוסי סחורה. ויהי בשומענו ככה נפל פחד בליבנו ובלב כל השיירה, הזהירונו לא לצאת מעזה עד יהיה לנו מארבעה עד חמשת אלפים איש...וכל הדרכים הם מסוכנים מאד מאד ולא ידענו מה נעשה".

דרכים ארציות: דרכים בינלאומיות, ארציות, מקומיות. דרך הים – דרך ארץ פלישתים. דרך ההר – דרך האבות (דרך אפרתה), קו פרשת מים דרך המלך (במדבר כ, 17) – בעבר הירדן דרך ים סוף (שמות יג, 18) – דרך הערבה או מדבר צין "עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים, פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם; סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן, הָרִימוּ נֵס עַל־הָעַמִּים׃" (ישעיהו סב, 10)

15 וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה, וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים; וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ׃ 16 וַנִּצְעַק אֶל־יְהוָה וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ, וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ, וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם; וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ, עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ׃ 17 נַעְבְּרָה־נָּא בְאַרְצֶךָ, לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם, וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר; דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול, עַד אֲשֶׁר־נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ׃ 18 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם, לֹא תַעֲבֹר בִּי; פֶּן־בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ׃ 19 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה, וְאִם־מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי, וְנָתַתִּי מִכְרָם; רַק אֵין־דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה׃ 20 וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר; וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ, בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה׃ 21 וַיְמָאֵן אֱדוֹם, נְתֹן אֶת־יִשְׂרָאֵל, עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ; וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו׃    פ (במדבר כ)

דרך האבות, דרך ההר, דרך אפרתה דרך המלך בעבר הירדן

"דרך ארץ פלישתים" "וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת־הָעָם, וְלֹא־נָחָם אֱלֹהִים, דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא; כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן־יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה׃ 18 וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת־הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם־סוּף;" (שמות יג, 17). במגילת שינהת (2000 B.c.) וב'פפירוס אנסטסי' (מימי רעמסס השני, 1290 – 1224) נזכרות "דרכי חור" – דרך המלך, דרך פרעה, בין מצרים לא"י. הדרך לא עברה על חוף הים: תל שרוחן, עזה, אשדוד, יבנה – כולם רחוקים מקו החוף.

מדבר שור מקור: דרכים ואתרים, יוחנן אהרוני, הוצאת הקבוץ המאוחד, 1971.

דרכים מקומיות: בנגב – דרך "ארץ שור" (מצרים) דרך "הר שעיר" (אדום) ביהודה – דרך (מעלה) "בית חורון" דרך "תמנתה" (בראשית לח, 14) דרך "מעלה אדמים" (יהושע טו, 7) דרך "מעלה הציץ" (דברי הימים ב כ, 17) בגליל – "דרב אל חוארנה" – דרך החורן

דרך (מעלה) "בית חורון"

הדרכים בתקופת המקרא "בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן־עֲנָת בִּימֵי יָעֵל, חָדְלוּ אֳרָחוֹת; וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת, יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת׃ 7 חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ; עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה, שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל׃" (שופטים ה, 7 – 8). "דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת, מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד, כָּל־שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין, כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים; בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת וְהִיא מַר־לָהּ׃" (מגילת איכה, א 4). העלייה לרגל לירושלים בימי בית ראשון ושני.

דרכים במקרא "וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי" (במדבר כא, 1). אתרים בנגב – "בתי חצרים אשר אין להם חומה סביב" (ויקרא כה, 31). המצודות בנגב – "ויבן מגדלים במדבר ויחצוב בורות רבים, כי מקנה רב היה לו" (דברי הימים ב כו, 7-10).

בור ניצנה – בור מים מהת' הישראלית בהר הנגב

הדרכים בא"י בתק' הרומית נסללו כ 1,500 ק"מ של דרכי אורך ורוחב. בשנת 106 לספירה נסללה בעבר הירדן ה "ויה נובה טרייאנה", מעלה עקרבים רומי. טבלת פויטינגר, מיל רומי, אבני מיל – אבני דרך. "שני גמלים שהיו עולים במעלות בית חורון ופגעו זה בזה, אם עלו שניהן – שניהן נופלין, בזה אחר זה – שניהם עולין" (בבלי, סנהדרין לב, עב).

מלחמות היהודים ברומאים (ג, ז, ג) "(אספסיינוס)... שלח חיל רגלים ורוכבים לישר את הדרך העולה שמה, כי היתה דרך מלאה אבנים וקשה היה ללכת בה ברגל ורוכבי הסוסים לא יכלו לעבור בה כלל. לקץ ארבעה ימים כלו האנשים את עבודתם ובקעו מסילה רחבה למעבר אנשי הצבא". "..ואחרי החלוצים האלה נסע גם חלק אנשי הצבא כבדי הנשק רגלים ורוכבים ואחריהם הלכו איש למאה אשר נשאו מלבד הכבודה גם חבלי מידה למוד את מקום מצודת המחנה ויחד אתם סוללי הדרכים, אשר נועדו להסיר מכשול מדרך הצבא ולישר את ההדורים וגם לחצוב את היערים העוצרים את הצבא במסעו, למען אשר לא ייעף הצבא מקושי הדרכים" (שם, ג,ו,ב).

מפת האימפריה הרומית, מאה ראשונה לספירה

מפת פויטינגר רומית – מאה 2-3 לספירה רומית – מאה 2-3 לספירה נערכה על בסיס מפת קאסטוריוס שהתבססה על מפת פטולמאיוס מאלכסנדריה

המפה נקראת על שם בעליה קונרד פויטינגר (1465-1547), הומניסט, מדינאי ואוסף עתיקות גרמני. הוא קיבל אותה מקונרד סלטס (Conrad Celtes) מווינה שלא הספיק לפרסם אותה לפני מותו. העתק הראשון של המפה המקורית כלל 12 קטעים (אחד היה חסר). היא שימשה מפת דרכים ולכן גולגלה לגליל קל לנשיאה. במפה יותר מ-550 יישובים. המרחקים בין היישובים סומנו במילים רומים. כן סומנו בבירור מקומות מנוחה, מקורות מים ומרחצאות.

מפת מידבא

מפת הכבישים הרומיים בא"י, מקור: לקט הרצאות ומאמרים – התקופה הרומית בא"י, הוצאת המדור לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית, 1973. Mille passum = מיל רומי = 1,480 מ'

מפת הכבישים הרומיים במערב השרון ישראל רול ואיתן איילון

עמוד טריינוס ( - סלילת דרכים ברומא

מיל רומי = 1,480 מ' 1 סטדיה = 185 מ'(ריס) 8 סטדיות = 1 מיל רומי חז"ל אמרו: "משל למסילה שלא היה בה מילין והיו בני אדם הולכין וטועין בה, אמר המלך לשלטון שלו קבע בה מילין שיהיו בני אדם רואים את המילין" (ילקוט שמעוני דברים, שופטים, תתק"ז) Milliarium בלטינית מיל רומי = 1,480 מ' 1 סטדיה = 185 מ'(ריס) 8 סטדיות = 1 מיל רומי

"דרך הקיסר" –מדרגות בכביש הרומי העולה מעמק האלה לירושלים (שלוחת מטע- חנות)

מפת הדרכים הנבטיות בנגב

"דרך הבשמים" בתקופה הנבטית פטרה – ביר מדכור – מואה –חורבת קצרה – נחל נקרות – מצד מחמל – מעלה מחמל – מצד גרפון – עברת – חורבת מאגורה - חלוצה

נחל נקרות

מיצד נקרות

דרך הבשמים הנבטית חוצה את מכתש רמון

חאן עין סהרונים מכתש רמון

כנסיית הר נבו

עבדת – העיר העליונה

נחל צין, בורות הרומליה

דרכי הבשמים בתק' הרומית מאה 3 – פטרה חצבה – מעלה עקרבים רומי (מצד סייף, רוגם צפיר, חורבת צפיר, מצד צפיר) – מצד עין ירקעם - ממשית – באר שבע – עזה.

רוגם צפיר

חורבת צפיר מעלה עקרבים רומי

מעלה עקרבים – הכביש המנדטורי

עין ירקעם

מפת דרך המשי

מפת ארץ ישראל בתק' הורדוס

על הדרכים בתקופת המשנה והתלמוד "פתח ר' יהודה ואמר: מה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. ר' יוסי שתק. נענה רשב"י ואמר: כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן: תקנו שווקין להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטל מהם מכס" (בבלי, שבת לג, ב). "בחמישה עשר בו (באדר) שלוחי בית הדין יוצאין ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות שחלחלו מן הגשמים פרק למועד סמך לעולי רגלים כדי שיהו מתוקנין בשלושה רגלים אילו (תוספתא, שקלים א, א דף 173).

קיסריה – הנמל ההרודיאני

דרב אל חאג' דרך עולי הרגל – מצפון אפריקה, מצרים וארץ ישראל אל מכה וחצי האי ערב. הדרך שימשה בעיקר בתק' הממלוכית – עות'מאנית. לקראת בוא שיירות עולי הרגל דאגו השליטים לשפץ את הדרך, מקורות המים ואת תחנותיה.

תוואי "דרך החוגגים" בחצי האי סיני

נמצאה כתובת ממלוכית (מאה 14) המספרת על שיפוץ הדרך על ידי הממלוכי א נאצר חסאן

נחל שחמון – עולי רגל בדרב אל חאג', מיצג של הפסל בוקי שוורץ, 2010

"דרך הבאריד" "דרך הבאריד" – דרך הדואר בתקופה הממלוכית (1265 – 1517). "דרך הבאריד" "דרך הבאריד" – דרך הדואר בתקופה הממלוכית (1265 – 1517). בעבודות הקמתה כלל הסולטאן בייברס את גשר האבן הגדול על נהר הירדן שתרם תרומה גדולה להיוצרות ימת החולה. הקמת הדרך חייבה סילוק מכשולים, הקמת גשרים ומתקני דרך כחאנים, סבילים (רהט לשתייה). החאנים ריכזו סביבם שווקים, מסחר, שירותי חלפנות, סוסים, תחנות משמר ועוד.

דרך הבריד - הדואר דרך הדואר עברה בתוואי: קהיר - עזה (בירת מחוז ארץ ישראל) - יבנה - לוד - ראש העין - נחל עירון - מגידו - בית-שאן - צמח - דמשק. סעיף נוסף של הדרך עבר דרך בירת מחוז הגליל הממלוכי, צפת. הדרך עוקפת את מישור החוף החרוץ בערוצי נחלים ורובו באותה תקופה ביצתי. מישור החוף גם איכלס במשך התקופה ערים צלבניות. הדרך עוברת במיצרים שבין ההר לחוף (מלוד לראש העין וצפונה ובדיוק לאורך כביש 444 של ימינו) ובין הרי השומרון להר הכרמל (מגידו). תוואי הדרך עובד בנחל עירון המתון, יורד אל בית שאן, בירידה המתונה ביותר אל בקע הירדן וממשיכה לצמח, משם עולה הדרך לרמה וממשיכה עד דמשק. סעיף הדרך לצפת עולה אליה דרך רמת כורזים ויורד ממנה אל עמק הירדן דרך נבי יושע, חוצה את הירדן בגשר בנות יעקב ומתחבר לדרך לדמשק ברמה. את הדרך יזם השולטן בייברס בשנת 1268, אך הדרך תוחזקה והוחזקה במצב מצוין עד ראשית המאה ה-16.

סביל נבי ימין שליד כפר סבא, על נתיב דרך הדואר סביל נבי ימין שליד כפר סבא, על נתיב דרך הדואר. נבנה ב- 1312 בשמו של המושל הכללי של ארץ ישראל תנכיז אלחוסאמי

חאן ג'יב יוסוף – קבוץ עמיעד

חאן אל סולטאן (ברקוק)

דרכי א"י בתקופה העות'מאנית 1859 – שיפוץ הדרך יפו – ירושלים 1892 – חנוכת קו הרכבת יפו - ירושלים 1905 – חנוכת מסילת הברזל (רכבת העמק), מחיפה אל דרעה. 1915 – 1916 בניית מסילות ברזל בימי מלחמת העולם הראשונה: מעפולה לטול כרם, לוד, באר שבע וקציימה שבחצי האי סיני. המסילה נבנתה הרחק מקו החוף בשל חששם מהצי האנגלי.

חיפה – תחנת הרכבת החיג'אזית, 1905

עפולה – תחנת רכבת העמק

לוחות זמנים – רכבת העמק והרכבת החיג'אזית, 1934

נחל באר שבע – גשר הרכבת התורכי לצד גשר הרכבת המודרני

חנוכת תחנת הרכבת התורכית בב"ש, אוקטובר 1915

בריטים 1916 תורכים 1915

פרשים אוסטרליים מתכוננים לקרב על עזה

הגנרל אדמונד אלנבי נכנס לירושלים דצמבר 1917

דרכי א"י בתקופת המנדט הבריטי הצבא הבריטי שיפר את מערכת מסילות הברזל, נוספו כ 300 ק"מ של מסילה ותחנות רבות. כבישי הארץ שופצו (כוסו באספלט) ונבנו חדשים. הוקם נמל עמוק מים בחיפה (1933). נבנו שדות תעופה צבאיים ואזרחיים. נבנתה מערכת טלגרף, טלפון והוקמו בתי דואר.

כך נראה החזון הבריטי האימפריאלי - המבט מופנה מחיפה מזרחה, לבומביי

הקמת שדות תעופה בימי המנדט הבריטי

מסעות מלחמה פלישת צבאות ערב – 15 במאי 1948 מלחמת העולם הראשונה – 1917 מסעות מלחמה פלישת צבאות ערב – 15 במאי 1948 מלחמת העולם הראשונה – 1917 מסע נפוליאון בונפרטה – 1798/9 פלישה מונגולית - 1258 מסעי הצלב – 1099 – 1251 (בחלקם היו ימיים) הכיבוש הערבי – 634 – 640 לספירה. הכיבוש הפרסי של א"י – 614 לספירה. בעת העתיקה: פומפיוס הרומי (63 לפני הספירה).

מסעות מלחמה חמש מלחמות סוריות – בין קרב רפיח (312 לפני הספירה) לקרב בניאס (200 לפני הספירה). בית תלמי נגד בית סלווקוס. אלכסנדר מוקדון – מיון ללבנון, א"י ומצרים (334 לפני הספירה). מסעו של פרעה נכו – 609 לפני הספירה מסע נבוכדנצאר (605 – 601 לפני הספירה) – בקרב כרכמיש בסוריה ניצח את הצבא המצרי, 586 – חורבן ממלכת יהודה. מסע סנחריב (701 לפני הספירה) – כבש את פיניקיה, אשקלון, לכיש, ירושלים לא נכבשה.

מסעות מלחמה (המשך) תגלת פלאסר השני (733 לפני הספירה ) – אשור כובשת את ממלכת ישראל. מסע שלמנאסר השלישי (841 לפני הספירה), כוון נגד חזאל מלך ארם, הגיע כנראה עד לכרמל. מסע שישק (924 לפני הספירה) – כבש את ירושלים ולקח אוצרות בית ה' (מלכים א יד, כה – כח, דברי הימים ב יב, ב – יא).

דרכים, דרכים, דרכים, דרכים.... המשך... תחותמס השלישי (1468 B.C.) – ממצרים למיתני, אמנחותפ השני, סתי הראשון, רעמסס השני (1124), שישק (924), פרעה נכו (609). דרכים, דרכים, דרכים, דרכים....

ראשה של חאתשפסות, מוזיאון העתיקות המצרי, קהיר תחותמס השלישי

תחותמס השלישי, השושלת ה 18, מקדש אמון בדיר אל באחריי

לוקסור, המקדש הגדול בקרנק

המקדש הגדול בקרנך, לוקסור מצרים.

מרכבת המלחמה המצרית – רתומה לסוס

אלכסנדר מוקדון – 356 – 323 לפני הספירה

מפת כיבושי אלכסנדר מוקדון

תבליט מתוך סרקופג שנמצא בצידון, כיום במוזיאון הארכיאולוגי של איסטנבול

נפוליאון בונאפרטה 1769 - 1821 Napoleon Bounaparte

עכו - מצור נפוליאון : 18 מרץ עד 20 במאי 1799

צאתכם לשלום!!! רמי אהרוני, ימית 102 ראשל"צ, 75675 03/9614333 050/7422111 rata200@walla.com