פרקים א-ב: סיפורי הבריאה ספר בראשית פרקים א-ב: סיפורי הבריאה תלמידי אינטל © לעורך: יאיר בקר

מה למדנו בשיעור שעבר? את מילון המונחים והמושגים בתנ"ך

מה נלמד היום? על סיפור הבריאה הראשון על סיפור הבריאה השני השוואה לסיפורים פנים מקראיים. השוואה לסיפורים חוץ מקראיים.

א בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. מונחים: כותרת אות רבתי השקפה דתית שבירת מיתוס ניגודים. אות רבתי-ב' (קישוט), השקפות דתיות: אל יחיד, האל הוא הבורא, העולם אינו קדמון. אל מופשט (אין לו תיאורים). שריד מיתלוגי – העולם נברא משני חצאים מנוגדים - שמים וארץ כמו באנומה אליש. ניגודים –שמים וארץ. (=מא' עד ת' – הכל).

א. בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. א. בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.  ב. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם (מעמקים) ; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. מונחים: (אקספוזיציה) קשר של כלל ופרטיו קושי רעיוני שבירת מיתוס אקספוזיציה – דמות =ה', זמן=תחילת הזמן, מקום-היקום, מעמד-ה' הוא הבורא. כותרת – בראשית ברא.. ואח"כ יפורט כל יום מה נברא. כלל ופרטיו – ברא את הארץ ובארץ היה כך וכך (תוהו ובוהו). קושי – ה' יצר משהו לא מושלם? (תוהו ובוהו) תירוץ: יש יסוד של כאוס גם בבריאה המסודרת למופת שריד מיתולוגי – תהום רומז לתיאמת – אלת המים המלוחים בצורת תנין שמגופה המבותר נבראו שמים וארץ לפי המיתוסים של המזרח הקדום. גוסטב דורה, ציורי התנ"ך.

יום א' ג. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. ג. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר.  ד. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב ; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.  ה. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד.  [ פ ] מונחים: נוסחת פתיחה וסיום – יחידה ספרותית. פרשיה פתוחה. מילים מנחות. ניגודים. קושי לשוני. הערות: סגנון הבריאה – באמירה. מדוע האור ואיזה אור נברא כבריאה הראשונה? היום מתחיל מהערב (מהשקיעה, ולא מחצות הלילה) יום א' כל יחידה ספרותית = יום. אמצעי הזיהוי: נוסחת הפתיחה והסיום של כל יום ויום וכן הפרשייה הפתוחה בסוף כל קטע. המילים המנחות: 1. כי טוב = הבריאה הושלמה/הסתיימה. 2. ויבדל, ויקרא = תכונותיו הרוחניות של האל (להבדיל ולכנות כל קטגוריה בשם המתאים לה). ניגודים: יום לילה, אור חושך – הבסיס למתח והמאבק המתמשך בין הטוב והרע. קושי לשוני: מדוע יום אחד ולא יום ראשון? פתרון: ראשון זה בסדרה, אך טרם נבראו ימים נוספים לכן לא ניתן לתארו כראשון בסדרה אלא רק למנות אותו. http://www.wels.net/wmc/Downloads/clipart2/Sabc112.gif

יום ב' מונחים: ו. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם.  ז. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן.  ח. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי.  {פ} מונחים: נוסחת פתיחה וסיום – יחידה ספרותית. פרשיה פתוחה. מילים מנחות. הערות: מים עליונים – שמים (שם מים), מים תחתונים – ימים. רקיע – הוא מתכת / שכבת קרח שה' רקע כדי להפריד בין מים למים. מדוע לא נאמר ביום השני "כי טוב"? יום ב'

יום ב' תיאור הרקיע בתהילים ק"ד: נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. ג  הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו: הרקיע הוא מעין יריעה המשמשת כתקרה

ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי-כֵן.  י וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  שבירת מיתוס מרד הים מדוע נאמר - ותראה ה"יבשה" ולא ה"יבשות"? יום ג' http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11829 דמיון טקטוני בין שני עברי האוקיאנוס האטלנטי והמשכיות חגורות קימוט מתקופות שונות.

יום ג' השוואה לתהילים ק"ד: תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ;    עַל-הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם. ז  מִן-גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן;    מִן-קוֹל רַעַמְךָ, יֵחָפֵזוּן. ח  יַעֲלוּ הָרִים, יֵרְדוּ בְקָעוֹת    אֶל-מְקוֹם, זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. ט  גְּבוּל-שַׂמְתָּ בַּל-יַעֲבוֹרוּן;    בַּל-יְשֻׁבוּן, לְכַסּוֹת הָאָרֶץ. שריד מיתולוגי – המיתוס הכנעני "מרד הים" יום ג' http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11829

ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי-כֵן.  י וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים; ו ַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  יא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן.  יב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  יג וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי.  {פ} הערות: מדוע נאמר פעמיים "כי טוב"? מהם סוגי הצמחיה שנבראו? מהו חטא האדמה? / מה ההבדל בין ההוראה לביצוע? יום ג' ביום ג' השלים את הבריאה מיום ב' ולפיכך סיים 2 מלאכות ולא רק אחת. דשא עשב (עשב בלי זרעים), מזריע זרע (עם זרעים), עץ פרי (עצי פרות). לפי תיאוריית נדידת היבשות – העולם נברא תחילה יבשת אחת ורק לאחר זמן נפרדו ל 5 יבשות. ה' אמר "עץ פרי" והאדמה הוציאה "עץ פרי - עושה עושה פרי" –מפרשים חז"ל – שטעם העץ היה אמור להיות כטעם הפרי, אך אדמה לא עשתה כן.

ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי-כֵן.  י וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  יא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן.  יב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  יג וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי.  {פ} הערות: מדוע נאמר פעמיים "כי טוב"? מהם סוגי הצמחיה שנבראו? מהו חטא האדמה? / מה ההבדל בין ההוראה לביצוע? יום ג' ביום ג' השלים את הבריאה מיום ב' ולפיכך סיים 2 מלאכות ולא רק אחת. דשא עשב (עשב בלי זרעים), מזריע זרע (עם זרעים), עץ פרי (עצי פרות). לפי תיאוריית נדידת היבשות – העולם נברא תחילה יבשת אחת ורק לאחר זמן נפרדו ל 5 יבשות. ה' אמר "עץ פרי" והאדמה הוציאה "עץ פרי - עושה עושה פרי" –מפרשים חז"ל – שטעם העץ היה אמור להיות כטעם הפרי, אך אדמה לא עשתה כן.

יד. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה; . וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים.  טו. וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן.  מונחים: קושי (לאור השוואת יום ד' ליום א'): סתירה / כפילות. יום ד'

יום ד' מונחים: שבירת מיתוס (דה-מיתולוגיזציה) הערות: טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת- שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים:  אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים.  יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים, בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, לְהָאִיר, עַל-הָאָרֶץ.  יח וְלִמְשֹׁל, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּלְהַבְדִּיל, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  יט וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם רְבִיעִי.  {פ} מונחים: שבירת מיתוס (דה-מיתולוגיזציה) הערות: מהם תפקידי המאורות? מדוע התנ"ך מפרט את תפקיד המאורות (ולא מפרט את תפקידי המים/אדמה)? יום ד'

יום ד' השוואה לתהילים ק"ד-תפקידי המאורות: יט  עָשָׂה יָרֵחַ, לְמוֹעֲדִים;    שֶׁמֶשׁ, יָדַע מְבוֹאוֹ. כ  תָּשֶׁת-חֹשֶׁךְ, וִיהִי לָיְלָה--    בּוֹ-תִרְמֹשׂ, כָּל-חַיְתוֹ-יָעַר. כא  הַכְּפִירִים, שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף;    וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל, אָכְלָם. כב  תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, יֵאָסֵפוּן;    וְאֶל-מְעוֹנֹתָם, יִרְבָּצוּן. כג  יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ;    וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי-עָרֶב. יום ד'

כ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים--יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם.  כא וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  כב וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר:  פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף, יִרֶב בָּאָרֶץ.  כג וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם חֲמִישִׁי.  {פ} מונחים: קושי תחבירי שבירת מיתוס (דה-מיתולוגיזציה) הערות: מה ההבדל בין 2 הברכות? מדוע רק חיות המים מתברכים ב"פרו ורבו"? יום ה' http://www.tzafonet.org.il/kehil/omanut/cretinto.htm

כד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי-כֵן.  כה וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יום ו' הערות: מדוע רק חיות המים מתברכים ב"פרו ורבו"? מבנה / סדר בריאת העולם : א-אור ד-מאורות ב-מים ושמים ה- דגים ועופות ג-יבשה וצמחיה ו- חיות שדה / אדם

יום ו' מונחים: בפסוק 26 – קושי לשוני, רעיוני/תיאולוגי, כו. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.  כז. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם.  כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.  יום ו' מונחים: בפסוק 26 – קושי לשוני, רעיוני/תיאולוגי, בפסוק 27 – קושי תחבירי הערות: רק בבנ"א מפורט זכר+נקבה לא נאמר "כי טוב" בבריאת האדם האדם נברא אחרון – הכל לכבודו האדם נברא יחידי – כל המציל... באיזה גיל נברא האדם / העולם? מדוע שונה סדר השליטה בחיות בפרק ט' בברכת ה' לנח? מהי ההשונה בתפיסה: "מחדש בטובו תמיד מעשה בראשית"? ערוך השוואה בין ברכת האדם לברכת החיות והסבר את ההבדלים (התייחס למעמד האדם בעולם).

במה שונה תיאור אופן הבריאה בבראשית א לתיאור בישעיה מ'? מה סיבת ההבדל? השוואה לישעיה מ' יב מִי-מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ, עֲפַר הָאָרֶץ; וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם.  יג מִי-תִכֵּן אֶת-רוּחַ, יְהוָה; וְאִישׁ, עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ.  יד אֶת-מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ, וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט; וַיְלַמְּדֵהוּ דַעַת, וְדֶרֶךְ תְּבוּנוֹת יוֹדִיעֶנּוּ. במה שונה תיאור אופן הבריאה בבראשית א לתיאור בישעיה מ'? מה סיבת ההבדל?

כט. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע:  לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה.  ל. וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי-כֵן.  לא. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאוֹד; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי.  {פ} מונחים: סיומת חגיגית קושי תחבירי – יום "השישי". הערות: כיצד באה לידי ביטוי ההרמוניה בין האדם לחי ולצומח? יום ו' מותר אסור

יום ו' השוואה לתהילים ק"ד-היחס לעמל בהשגת המזון: יד  מַצְמִיחַ חָצִיר, לַבְּהֵמָה,    וְעֵשֶׂב, לַעֲבֹדַת הָאָדָם; לְהוֹצִיא לֶחֶם,    מִן-הָאָרֶץ. טו  וְיַיִן, יְשַׂמַּח לְבַב-אֱנוֹשׁ--    לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן; וְלֶחֶם,    לְבַב-אֱנוֹשׁ יִסְעָד. שים לב: בבראשית האדם והחיות – זהים באופן השגת המזון – שניהם צמחוניים. בתהילים לאדם ולחיות יתרונות וחסרונות שונים בהשגת המזון. ציין את ההבדלים בין האדם לחיות לפי תהילים ק"ד. (ערוך השוואה לקללת האדם בפרק ג' – בזיעת אפך תאכל לחם). יום ו' כז  כֻּלָּם, אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן--    לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. כח  תִּתֵּן לָהֶם, יִלְקֹטוּן;    תִּפְתַּח יָדְךָ, יִשְׂבְּעוּן טוֹב.

יום ו' סוגי ביטויי ההרמוניה 1. בנ"א-בנ"א 2. בנ"א-חיות 3. חיות-חיות מותר אסור

יום ו' השוואה לתהילים ק"ד – תיאור ההרמוניה בבריאה: י  הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים, בַּנְּחָלִים   בֵּין הָרִים, יְהַלֵּכוּן. ההרמוניה בין: יא  יַשְׁקוּ כָּל-חַיְתוֹ שָׂדָי (חיות שדה);    דומם-לחי יז  אֲשֶׁר שָׁם, צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ;    חֲסִידָה, בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ. צומח-לחי יח  הָרִים הַגְּבֹהִים, לַיְּעֵלִים;    סְלָעִים, מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים דומם-לחי יום ו' מותר אסור

יום ו' השוואה לתהילים ק"ד - סגנון הכתיבה: א.  בָּרְכִי נַפְשִׁי,    אֶת-ה': ה' אֱלֹהַי, גָּדַלְתָּ מְּאֹד;    הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. כד. מָה-רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, ה'--    כֻּלָּם, בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ; מָלְאָה הָאָרֶץ,    קִנְיָנֶךָ. כה. זֶה, הַיָּם גָּדוֹל--    וּרְחַב יָדָיִם: לג.  אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי;    אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. לד.  יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי;    אָנֹכִי, אֶשְׂמַח בַּה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי,    אֶת-ה'; הַלְלוּ-יָהּ. השוואה לתהילים ק"ד – התחדשות הבריאה: ל.  תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ, יִבָּרֵאוּן;    וּתְחַדֵּשׁ, פְּנֵי אֲדָמָה. השוואה לתהילים ק"ד – היחס למוות: כט.  תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ,    יִבָּהֵלוּן: תֹּוסֵף רוּחָם, יִגְוָעוּן;    וְאֶל-עֲפָרָם יְשׁוּבוּן. לה.  יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן-הָאָרֶץ,    וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בראשית א=פרוזה תהילים קד=שירה בראשית = חלוקה ל 7 תהילים = אין חלוקה יום ו' בראשית א=בריאה חד פעמית תהילים=הבריאה מתחדשת בבראשית א=אין מוות בתהילים קד=יש מוות

שבת בראשית פרק ב א. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם. א. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם.  ב. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.  ג. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת- יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ:  כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. מונחים: ניגודים מילים מנחות מילות מפתח מספר טיפולוגי חלוקה מסורתית (לעומת הנוצרית) קושי לשוני/רעיוני (מתי כילה מלאכתו?) סגנון ספרותי ומבנה ספרותי – של השירה המקראית. סיפור איטיולוגי- ימות השבוע, אל יחיד. מסגרת ספרותית הערות: מהי הברכה של יום השביעי? מדוע נתברך? במה האדם דומה לה' ביום זה? שבת מלת מפתח ברא מופיע גם ביום שבת כמו בששת הימים אך לא מופיע בהמשך פרק ב - כי זה פרק חדש! סיפור איטיולוגי – למה השבוע בן 7ימים בכל התרבות האנושית ולא בן 10 ימים (מספר קל יותר לשימוש)

המיתוס הבבלי מסופוטמיה (מפוסוטמוס) = בין הנהרות – בין נהר הפרת לחידקל. כלומר: שומר, אכד, ארם ובבל!

המיתוס הבבלי המיתוס הבבלי – אנומה אליש כאשר נודע לאל המים המתוקים (אפסו) כי אלת מים המלוחים (תיאמת) רוצה למרוד ולהשמיד את ילדיהם (שהיו אלים-מפלצות בצורת נחשים/ תנינים/ דרקונים) החליט לשלח בה את אחד מצאצאיה – האל מרדוך הגיבור אשר הרג אותה וביתר את גופה לשני חלקים. מחלק אחד ברא את השמים, מחלק השני ברא את הארץ. מהדם של האל אא (המפקד של צבאה של תיאמת) ברא מרדוך את בני האדם – כדי שישרתו את האלים. לאחר סיום הבריאה חגגו האלים את נצחונו של מרדוך וכבדוהו במנחות. מרדוך היה האל המקומי – "אל עליון" - בבבל. המיתוס כנעני-אוגריתי : מרד הים 'בעל', אלוהי השמים והחיים, נלחם בים ובעוזריו (שנתפשו גם הם כאלים) : בנהרות, בנחלים ומפלצות הים. הים ועוזריו איימו להציף את העולם ולפגוע בבריאת הבורא. המיתוס הבבלי

המיתוס הבבלי המיתוס הבבלי/המסופוטמי – אנומה אליש כאשר נודע לאל המים המתוקים (אפסו) כי אלת מים המלוחים (תיאמת) רוצה למרוד ולהשמיד את ילדיהם (שהיו אלים-מפלצות בצורת נחשים/ תנינים/ דרקונים) החליט לשלח בה את אחד מצאצאיה – האל מרדוך הגיבור אשר הרג אותה וביתר את גופה לשני חלקים. מחלק אחד ברא את השמים, מחלק השני ברא את הארץ. מהדם של האל אא (המפקד של צבאה של תיאמת) ברא מרדוך את בני האדם – כדי שישרתו את האלים. לאחר סיום הבריאה חגגו האלים את נצחונו של מרדוך וכבדוהו במנחות. מרדוך היה האל המקומי – "אל עליון" - בבבל. המיתוס הבבלי

השוואה דומה: דמיון רעיוני - שונה: העולם אינו קדמון העולם נברא ע"י אל/ים העולם נברא תחילה שמים וארץ דמיון לשוני - תיאמת – תהום תנינים - תנינים שונה: אל יחיד לעומת אלים רבים אל מופשט לעומת אלים גשמיים בריאה הרמונית לעומת מתוך מאבק בריאה במחשבה לעומת פרי מקריות בריאה באמירה לעומת במלחמה האדם נזר הבריאה לעומת משרת האל בריאה "יש מאין" לעומת "יש מיש" הסיום במנוחה לעומת בחגיגה האדם בצלם ה' לעומת מדמו של האל השוואה

קרא ישעיה כ"ז 1 , נ"א 9-10 ותהילים ע"ד 13-15, וזהה את שרידיו של מיתוס הבבלי - מרד הים. מה ההבדל בין התייחסות ישעיה ליחס בבראשית א 21 למיתוס הבבלי? א בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת-הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם.  ט עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי-עֹז זְרוֹעַ ה' עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין.  י הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם מֵי תְּהוֹם רַבָּה הַשָּׂמָה מַעֲמַקֵּי-יָם דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים.  יא וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל-רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. יג   אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם    שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל-הַמָּיִם. יד   אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן    תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים. טו   אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל    אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן. טז   לְךָ יוֹם אַף-לְךָ לָיְלָה    אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ. יז   אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל-גְּבוּלוֹת אָרֶץ   

סיפור הבריאה השני הסיפור ה 1 הסיפור ה 2 אופן הבריאה באמירה ביצירה בריאת האדם בצלמו מהעפר מעמד האישה שיוויון עזר כנגדו (מצלעו) כינוי האל אלוקים ה' אלוקים שליטת האדם בכל העולם רק בגן עדן סדר הבריאה האדם אחרון הצמחיה בסוף מבנה הסיפור 7 חלקים אין חלוקה סגנון תמציתי ופרוזאי פיוטי, ציורי, אלגורי סיפור הבריאה השני מונחים: תורת התעודות / גישת המקורות / ביקורת המקרא. הערות: מהם ההסברים לפי הגישה המסורתית להבדלים בין הסיפורים?

ט וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים, מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה, וְטוֹב לְמַאֲכָל--וְעֵץ הַחַיִּים, בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע.  יב וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.  טו וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.  טז וַיְצַו ה' אֱלֹהִים, עַל-הָאָדָם לֵאמֹר:  מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל.  יז וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע--לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ:  כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ--מוֹת תָּמוּת.  תיאור גן-עדן הערות: מקדם = מזרחית (לארץ ישראל). אין תיאור גיאוגראפי ריאלי!! דעת טוב ורע = יצריות מינית. אין איסור לאכול מעץ החיים. חווה טרם נבראה בזמן מתן האיסור. גן עדן מתואר כמקום של אבנים טובות (והשווה יחזקאל כ"ח 13) וכן כמקום של עצים נחמדים למראה ולמאכל (והשווה ליחזקאל ל"א 8-9) הסנקציה "מות תמות" אינה מיידית אלא שלילת חיי נצח

תפקיד האישה וקריאת השמות מונחים: מילת מפתח אוקסימורון שמות. הערות: יח וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ. יט וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיָּבֵא אֶל-הָאָדָם, לִרְאוֹת מַה- יִּקְרָא לוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא -לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ.  כ וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת, לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל, חַיַּת הַשָּׂדֶה; וּלְאָדָם, לֹא-מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. מונחים: מילת מפתח אוקסימורון שמות. הערות: מדוע לא טוב היות האדם לבדו? מדוע לא נאמר פוזיטיבית "טובים השניים מהאחד"? מי היה אמור להיות לפי ס' 19-20 בן זוגו של האדם? סכם במה דומה האדם לה'? מדוע האדם לא קורא בשמות לדגים?? תפקיד האישה וקריאת השמות

בריאת האישה מונחים: מדרש שם סיפור אטיולוגי הערות: ממה נבראה האישה? כא וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח, אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר, תַּחְתֶּנָּה.  כב. וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם, לְאִשָּׁה; וַיְבִאֶהָ, אֶל-הָאָדָם.  כג וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת.  כד עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.  כה וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלֹא, יִתְבֹּשָׁשׁוּ. בריאת האישה מונחים: מדרש שם סיפור אטיולוגי הערות: ממה נבראה האישה? הסבר את מדרש חז"ל "בינה יתרה באישה" ומדוע דרשו זאת?

השוואה פנים מקראית קרא תהילים ק"ד זהה את המסגרת הספרותית של הפרק והצג את ההבדל הסגנוני בין תיאור הבריאה בבראשית א לבין תהילים ק"ד. קרא פס' 6-7 והצג את השריד המיתלוגי למרד הים קרא פס' 14-15 והסבר מה היתרון והחיסרון של אופן השגת המזון של האדם לעומת הבהמה? קרא פסוקים 16-18 והצג את ההרמוניה בבריאה. הצג את תפקידי המאורות בפסוקים 22-23 מהו שבירת מיתוס בפס' 26? בריאת האדם - מה דומה ומה שונה פס' 29 פרוזה לעומת שירה. מרד הים. אמנם בזיעת אפך זה עונש על חטא, אך בתהילים העבודה היא אידיאלית - להצהיל פנים. שיתוף פעולה – דבר מסייע לדבר אחר

תשובות המסגרת הספרותית = נוסחת פתיחה וסיום המילים "ברכי נפשי". סגנון = שירה (הלל) לעומת פרוזה. השריד המיתלוגי למרד הים = ה' גוער בים שלא יציף את העולם. כך גם בפס' 9. החיסרון = על האדם לעמול להשגת המזון ואינו חי בסביבת גידול טבעית היתרון = האדם משדרג את האוכל בגין עמלו. החיות רק שבעות אנו נהנים (ולכן הם לא סובלות מעודף משקל / השמנה....). דמיון לבראשית = אוכל מהצומח ההרמוניה = כל נברא מסייע לנברא אחר (הצומח מארח את הציפורים, הסלעים מחסה לשפנים...). תפקידי המאורות בדומה לבראשית = הבחנה בין מועדי (מועדי עבודה/שינה). פס' 26 – ליוויתן – ע"פ המיתוס הבבלי היה אל. פס' 29 – דומה: האדם נברא מעפר שונה: מוזכר שהוא בן תמותה!!

הבהרה משפטית בנוגע לזכויות יוצרים: הטקסט המקראי המנוקד באדיבות אתר מכון ממרא http://www.mechon-mamre.org/i/0.htm האיורים נרכשו מאתר קליפארט http://www.clipart.com/en/ האנימציות נרכשו מאתר אנימיישן-פקטורי http://www.animationfactory.com/en/ תמונות שאותרו דרך מנוע החיפוש התמונות של גוגל ונמצאו כבלתי מוגנות נעשה בהן שימוש להוראה במסגרת מצגת זו תוך הפיכת התמונה ל"היפר קישור" לאתר בו היא מוצגת. ככל שתמונה מוגנת בזכויות יוצרים, נא לפנות בכתב לעורך לשם הסרתה או לשם ציון הקרדיט המגיע לבעל הזכויות.