מבצע חטיפת אייכמן לכידת אדולף אייכמן הייתה פעולה שהוציא לפועל בארגנטינה המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים במאי 1960. אייכמן היה המארגן הראשי של השמדת יהודי אירופה בימי השואה.
קצת על אייכמן אדולף אייכמן (1906 – 1962) היה שותף מרכזי לתכנון המדיניות האנטי-יהודית של האס-אס מאז 1936. בשנים 1941 – 1944 היה הממונה על "הפתרון הסופי של שאלת היהודים" ברייך השלישי, כלומר – על שילוחם של היהודים למחנות ההשמדה. לאחר המלחמה נמלט לארגנטינה, ואחר כך הצטרפה אליו משפחתו. עוד לפני הקמת מדינת ישראל החלו גורמים יהודיים לחפש את אייכמן כדי להעמידו לדין, ולאחר קום המדינה המשיך "המוסד" בחיפושים, עד להבאתו לישראל בשנת 1960 במבצע משותף ל"מוסד" ולשב"כ.
איתורו של אייכמן אייכמן נאסר לאחר המלחמה בגרמניה בידי צבא ארצות הברית אך ברח ממחנה המעצר. הוא הסתתר בגרמניה מספר שנים. ב-1950 יצא בחשאי בסיוע אנשי דת נוצרים בספינה מאירופה לבואנוס איירס שבארגנטינה והשתקע בה. מאוחר יותר הצטרפו אליו שם אשתו ושלושת בניו. שם נולד לאייכמן ולאשתו בן נוסף. מאמצי "המוסד" לאתר את אדולף אייכמן החלו בשלהי שנת 1957, לאחר שד"ר פריץ באואר, ניצול שואה ששימש באותו זמן כפרקליט המדינה של מדינת הסן בגרמניה, מסר מידע, שעל פיו אייכמן חי בארגנטינה. ניסיונות שנעשו באירופה ובארגנטינה, כולל תצפית על הבית ברחוב צ'אקאבוקו, כדי לאמת את המידע של ד"ר באואר ולאתר את אייכמן – לא העלו דבר.
בדצמבר 1959 ביקר ד"ר באואר בישראל ויצר שוב קשר עם אנשי "המוסד" בדצמבר 1959 ביקר ד"ר באואר בישראל ויצר שוב קשר עם אנשי "המוסד". הוא דיווח כי בשנת 1950 עזב אדולף אייכמן את אירופה ונסע לארגנטינה, כשהוא נושא דרכון מזויף על שם ריקארדו קלמנט, שסופק לו על ידי הוותיקאן. עוד מסר ד"ר באואר כי החל בשנת 1952 הופיע קלמנט בספר הטלפונים של בואנוס איירס בכתובת צ'אקאבוקו 4261, וכי הוא עובד בחברה בשם "קפרי". איסר הראל, ראש "המוסד" והממונה על שירותי הביטחון באותה עת, הביא את הדברים לפני ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, שרת החוץ גולדה מאיר והיועץ המשפטי לממשלה, ואלה נתנו את הסכמתם לחטיפת אייכמן והבאתו למשפט בישראל.
מה היה שמו הפרטי של אייכמן בזהותו החדשה? שאלה תשובה : ריקארדו קלמנט
סריקת צ'אקאבוקו דירתו של אייכמן בצ'אקאבוקו בשנת 1960 יצא לארגנטינה צבי אהרוני, איש מבצעים של השב"כ דובר גרמנית, לאתר את ריקרדו קלמנט, החשוד כי הוא אייכמן. כדי שיהיה אפשר לוודא שאכן מדובר באייכמן, היה אהרוני אמור לצלם אותו – צילום שישמש לזיהויו. אהרוני, בעזרת סייענים מקומיים, בדק את המתרחש ברחוב צ'אקאבוקו, והתברר לו שמשפחת קלמנט עזבה את ביתה. בבית נמצאו צַבָּעִים שצבעו אותו לקראת הדיירים החדשים. אחד הסייענים נשלח, באמצעות סיפור בדוי, לדובב את הצַבָּעִים, ואלה סיפרו שהמשפחה עברה לפרוור סאן פרננדו בבואנוס איירס. עוד סיפרו הצַבָּעִים כי אחד מבניו של אייכמן עובד במוסך סמוך. הם גם נקבו בשמו של אותו בן, שהיה זהה לשם אחד מבניו של אייכמן כפי שהופיע במאגרי המידע של "המוסד". דירתו של אייכמן בצ'אקאבוקו
שלב שני במבצע-החטיפה מבצע החטיפה התבצע בשני שלבים – שלב התצפיות והתכנון ושלב ביצוע החטיפה: בשלב הראשון יצאה חוליה שקיימה תצפיות על ביתו של אייכמן ותיעדה את שגרת חייו. בין היתר, גילו אנשי החוליה כי אייכמן חי בבית עם אשתו ובניו, וכי הוא נוהג לחזור מעבודתו באוטובוס בסביבות השעה 19:30. מתחנת האוטובוס הוא צועד ברגל לכיוון ביתו, ולפני כניסתו הוא עורך סיבוב סביב הבית, כנראה כאמצעי זהירות.
בעקבות התצפית הוחלט לחטוף את אייכמן בקטע הדרך שבין תחנת האוטובוס לבין הבית, זאת כדי להפתיע אותו כשהוא לבדו. כמו כן הוכנו שני בתי מבטחים, שאליהם אפשר היה להגיע מאזור מגוריו של החשוד בלי לעבור בעיר עצמה ובלי להיקלע לעומסי תנועה כבדים. כדי לבצע את החטיפה נקנו מכוניות, מספריהן הוחלפו, והוכנו להן רישיונות רכב מזויפים. ב-21 במאי הוטס אייכמן למדינת ישראל במטוס אל-על, שהחזיר ארצה משלחת ישראלית רשמית שהשתתפה בחגיגות ה-100 לעצמאות ארגנטינה. אייכמן עצמו הועלה למטוס בכיסוי של איש צוות אוויר שחלה, כל זאת בלי לעורר את חשדם של עובדי שדה התעופה הארגנטינאים. ב-22 במאי 1960 נחת המטוס בישראל. פרסום לכידתו של אייכמן עורר התרגשות עזה ברחוב הישראלי. בישראל נכלא אייכמן, נחקר והועמד למשפט.
שאלה? מה עשו אנשי השב"כ בשלב הראשון של החטיפה? תשובה : מה עשו אנשי השב"כ בשלב הראשון של החטיפה? שאלה? תשובה : קיימו תצפיות על ביתו ותיעדו את שגרת חייו
משפטו של אייכמן כשנה לאחר שהובא לישראל, נפתח בירושלים משפט אייכמן מתוקף "החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם 1950". בסיומו של המשפט הורשע אייכמן בפשעים נגד העם היהודי ונגד האנושות ונגזר עליו עונש מוות. ב-31 במאי 1962 הוצא אייכמן להורג בתלייה בבית הכלא ברמלה. גופתו נשרפה, ואפרו פוזר בים מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל. הייתה זו הפעם היחידה שבישראל הוצא לפועל עונש מוות.