מַרְאוֹת – עיצוב מצגות, שרית שץ לָנֶצַח אֲנַגְּנֵךְ המקרא בשירה העברית החדשה – אנתולוגיה מַרְאוֹת – עיצוב מצגות, שרית שץ saritshz@gmail.com מעבר שקופית בלחיצה

המקרא בשירה העברית החדשה – אנתולוגיה לנצח אנגנך המקרא בשירה העברית החדשה – אנתולוגיה בעריכת מלכה שקד משכל – הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2005 מתוך המבוא: "במאמר "המקרא כנושא לשירה", שאותו קבע המשורר והמבקר המובהק של ספרות התחייה, יעקב פיכמן, במבוא לספר הפואמות שלו "דמויות קדומים", כותב המחבר: "לנו, שבי-ציון, שזכינו לדרוך על האדמה שמתוכה צמח התנ"ך וכאן הכרנו את שניהם – יש צורך והכרח לשוב ולחיות עליו באמצעות הבעה שירית חדשה". [...] נראה שההתרפקות על התנ"ך, שאפיינה את הספרות העברית החדשה מאז ראשיתה בתקופת ההשכלה, שהתחזקה אצל סופריה ובוניה של תנועת התחייה ושהעמיקה בתקופת ההתיישבות החלוצית בארץ ובערב הקמת המדינה עד שהפכה להתקשרות נפשית אינטימית של חברה שלמה, כבר אינה תופעה מובנת מאליה בחברה הישראלית של תחילת האלף השלישי. הפיחות שחל במעמדו של המקרא בארץ ניכר לא רק אצל ישראלים שזה מקרוב עלו לארץ ולא קבלו חינוך עברי, אלא גם אצל בני הנוער המתחנכים בעברית בארץ ולומדים מקרא משחר ילדותם..." לרכישת הספר

הַסֶּפֶר אשר רייך כְּשֶׁעָבַרְתִּי לָאַחֲרוֹנָה דִּירָה, נִמְצָא לְפֶתַע הַתַּנַ"ךְ הַנִּשְׁכָּח שֶׁלִּי: מַתְּנַת בַּרְמִצְוָה, הַחֵפֶץ הַיָּחִיד שֶׁלָּקַחְתִּי אִתִּי, כְּשֶׁעָרַקְתִּי מִבֵּית נְעוּרַי לִפְנֵי אַרְבָּעִים שְׁנוֹת מִדְבָּר. עִלְעַלְתִּי בַּסֵּפֶר: דַּפִּים אֲחָדִים נִדְבְּקוּ זֶה לְזֶה כִּבְסוֹד כָּמוּס. קַיִן, כַּמּוּבָן, עוֹד רוֹצֵחַ אֶת אָחִיו. עַל כָּל רֶצַח, צוֹמְחִים בַּשָּׂדֶה שְׁנֵי אַחִים אֲחֵרִים. גָּלְיַת מֵסִיר אֶת שִׁרְיוֹנוֹ וְיוֹצֵא לְהַפְסָקַת צָהֳרַיִם. מִקְרָב הַנְּצָחִים שֶׁלּוֹ עִם הַיִּשְׂרְאֵלִי הַקָּטָן. רֹאשׁוֹ שֶׁל הַפְּלִשְׁתִּי כְּבָר מְעֻטָּר בְּכַדּוּרֵי גּוּמִי כְּתַלְתַּלִּים שֶׁל אִישׁ שָׁחֹר. הָאַסְטְרוֹנָאוּט הָרִאשׁוֹן, אֵלִיָּהוּ, עוֹלֶה בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה כִּבְשִׁגְרַת קֶבַע. עַבָּ"מִים תּוֹצֶרֶת הָאָרֶץ, מְשַׁיְּטִים בִּשְׁמֵי יְחֶזְקֵאל. הִמְשַׁכְתִּי לְעַלְעֵל: הַדַּפִּים כְּבָר הִשְׁחִירוּ מִמִּלְחָמוֹת עֲקֻבּוֹת, הַנִּמְשָׁכוֹת מֵעַצְמָן. רַק הַחֲטָאִים נוֹתְרוּ כִּכְתָמִים לְבָנִים. נְבִיאִים נֶעֶלְמוּ מֵהַסֵּפֶר לְהִתְנַבֵּא הַרְחֵק מִחוּצָה לוֹ. מְלָכִים בָּרְחוּ לַגָּלוּת. מַלְאָכִים עָפוּ חָזְרָה לִמְעָרוֹת רָקִיעַ לְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמוֹתָיו הַיְּבֵשׁוֹת שֶׁל הָאֵל.

אוֹר יונתן רטוש בְּרֵאשִׁית הָיְתָה הָאִשָּׁה וְכָל מְאוֹדָהּ וְכָל הַבְּעָלִים עָלוּ מִן הַיָּם עַל כֵּן נוֹתַר הָאָדָם יְחִידִי בְּקֶרֶב הָאָרֶץ - וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם. בְּרֵאשִׁית הָיָה הָאָדָם עֵירֹם וְעֶרְיָה וְכָל הָעַשְׁתָּרוֹת יָרְדוּ מִן הָהָר עַל כֵּן נִגַּר הָאָדָם נִחַר בֵּין מַיִם לְמַיִם - וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת בְּרֵאשִׁית הָיָה הַיּוֹם הַמַּבְדִּיל בֵּין חֹשֶׁךְ לְחֹשֶׁךְ.

קַיִן ש. שפרה לֹא הָיְתָה לְךָ שׁוּם זְכוּת קִיּוּם בִּלְעָדָיו וְגַם לְהֶפֶךְ, מַדּוּעַ קַמְתֶּם אִישׁ עַל אָחִיו לְרָצְחֵנִי נֶפֶשׁ.

וְאָחִי שׁוֹתֵק אמיר גלבע אָחִי חָזַר מִן הַשָּׂדֶה בְּבֶגֶד אָפֹר. וַאֲנִי חָשַׁשְׁתִּי שֶׁמָּא חֲלוֹמִי יִתְבַּדֶּה וְהִתְחַלְתִּי מִיָּד אֶת פְּצָעָיו לִסְפֹּר. וְאָחִי שׁוֹתֵק. אַחַר חִטַּטְתִּי בְּכִיסֵי הַסָּגִין וּמָצָאתִי אִסְפְּלָנִית שֶׁיָּבֵשׁ כִּתְמָהּ. וּבִגְלוּיָה שְׁחוּקָה אֶת שְׁמָהּ תַּחַת לְצִיּוּר שֶׁל פְּרָגִים. אָז הִתַּרְתִּי אֶת הַצְּרוֹר וְהוֹצֵאתִי חֲפָצָיו, זֵכֶר אַחַר זֵכֶר. הֵידָד, אָחִי, אֲחִי הַגִּבּוֹר, הֵנָּה מָצָאתִי אוֹתוֹתֶיךָ! אָשִׁיר גַּאֲוָה לְשִׁמְךָ! וְדָמוֹ מִן הָאֲדָמָה זוֹעֵק.

עֵשָׂו יהודית כפרי וְרִבְקָה אוֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב, כָּתוּב. וְרִבְקָה אָמְרָה לְיַעֲקֹב בְּנָהּ, וּמַה עֵשָׂו? לִפְעָמִים אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת הַצְּעָקָה הַהִיא הַגְּדוֹלָה וְהַמָּרָה עַד מְאוֹד עוֹלָה מִכָּל קַצְוֵי הַשָּׂדֶה שֶׁשָּׁם הוּא רָץ בְּעִקְבוֹת הַצְּבָאִים כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ. טַל הַשָּׁמַיִם יוֹרֵד עַל רֹאשׁוֹ רְסִיסֵי לַיְלָה, וְלִבּוֹ מְלֵא מַשְׂטֵמָה וְהוּא מְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג. אַחַר-כָּךְ יֹאהַב נָשִׁים לְאַט לָאַט דְּבַר מַה יַגְלִיד בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹ, יִרְפָּא. מִקֵּץ הַרְבֵּה שָׁנִים וְאָהֲבָה רַבָּה אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ יוֹצֵא לִקְרַאת אָחִיו. Peter Paul Rubens יֵשׁ לִי רָב, אָחִי, הוּא אוֹמֵר וּבוֹכֶה וְכָל הָעוֹלָם בּוֹכֶה אִתּוֹ.

רָחֵל מיכל סנונית שֶׁבַע שָׁנִים וְלֵילוֹת אֲנִי מְחַכָּה. כִּמְעַט שֵׂיבָה כִּמְעַט אֶצְבְּעוֹת נִקְמָטוֹת וְהָאָחוֹת, שֶׁעֵינֶיהָ רַכּוֹת, זוֹכָה בְּעֶדְנַת הַפְּרִיחָה. וְעוֹד אוֹמְרִים לִי שֶׁהַכֹּל מֵאֱלֹהִים: בִּרְכַּת הָאָרֶץ, וְהַזֶּרַע שֶׁיִּשְׁתַּבַּח. אַךְ מִי יַטְמִין בִּי זֶרַע וְהוּא עוֹבֵד אוֹתָךְ? אֲרוּרָה אֲחוֹתִי לֵאָה וְחִשְׁבוֹנוֹת אָבִי לִי סוּגָרִי.

כְּמוֹ רָחֵל דליה רביקוביץ לָמוּת כְּמוֹ רָחֵל כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ רוֹעֶדֶת כַּצִּפּוֹר רוֹצֶה לְהִמָּלֵט. מֵעֵבֶר לָאֹהֶל עָמְדוּ נִבְהָלִים יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, דִּבְּרוּ בָּהּ רְתֶת. כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ מִתְהַפְּכִים בָּהּ. כַּתִּינוֹק הָרוֹצֶה לְהִוָּלֵד. כָּמָה קָשֶׁה. אַהֲבַת יַעֲקֹב אָכְלָה בָּהּ בְּכָל פֶּה. עַכְשָׁו כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצֵאת אֵין לָהּ חֵפֶץ בַּזֶּה. לְפֶתַע צָוַח הַתִּינוֹק וּבָא יַעֲקֹב אֶל הָאֹהֶל אַךְ רָחֵל אֵינָהּ מַרְגִּישָׁה עֶדְנָה שׁוֹטֶפֶת אֶת פָּנֶיהָ וְרֹאשָׁהּ. מְנוּחָה גְּדוֹלָה יָרְדָה עָלֶיהָ. נִשְׁמַת אַפָּה שׁוּב לֹא תַּרְעִיד נוֹצָה. הֵנִיחוּ אוֹתָהּ בֵּין אַבְנֵי הָרִים וְלֹא הִסְפִּידוּהָ. לָמוּת כְּמוֹ רָחֵל אֲנִי רוֹצָה.

הַשִּׁיר עַל הַנַּעַר יוֹסֵף הַחוֹלֵם יאיר הורוביץ הַשִּׁיר עַל הַנַּעַר יוֹסֵף הַחוֹלֵם הַנַּעַר יוֹסֵף חָלַם. גַּם בַּיּוֹם הָיָה חוֹלֵם הַנַּעַר יוֹסֵף. רַק אֶת הַמָּוֶת הָאוֹרֵב לִצְעָדָיו לֹא חָלַם יוֹסֵף הַנַּעַר. רַבִּים הִתְיָרְאוּ וְהִשְׁלִיכוּהוּ הַבּוֹר, אֲבָל, הַנַּעַר חָלַם וְחָלַם וְעָלָה כְּלוּלְיָן אֶל גָּבְהֵי הַגַּעְגּוּעִים מִבּוֹרוֹ. רַק אֶת הָעוֹרֵב הֶחָג מָעַל רֹאשׁוֹ לֹא חָלַם יוֹסֵף. בְּמוֹרַד הָרְחוֹב שְׁנֵים-עָשָׂר אֶחָיו בְּדָם אֶחָד עַל קַו שִׁבְרוֹ. נְעָרִים עָבְרוּ לְיָדוֹ וּקְרָאוּהוּ מְשֻׁגָּע. עַל קַו שִׁבְרוֹ שְׁנֵים-עָשָׂר אֶחָיו בְּדָם אֶחָד. הוּא שָׁקַע יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּבוֹרוֹ וְנִמְכַּר לָרוּחַ וְלַזָּרוּת. הַשָּׁמַיִם כִּבּוּ יָרֵחַ מֵעָלָיו כִּמְנוֹרָה וְגָזְרוּ לוֹ כְּתֹנֶת שְׁחֹרָה. הוּא כְּבָר לֹא שָׁר מִגְדָּלִים. הוּא שָׁר לוֹ. הַשָּׁחֹר קָם עַל מִגְדָּלָיו. יוֹסֵף הַנַּעַר פָּקַח עֵינָיו וְרָאָה מָוֶת אוֹרֵב וְעוֹרֵב חָג, אֲבָל הוּא טִפֵּס וְטִפֵּס וְעָלָה כְּלוּלְיָן אֶל גָּבְהֵי הַגַּעְגּוּעִים, הַנַּעַר יוֹסֵף הַחוֹלֵם, שֶׁרַבִּים הִתְיָרְאוּ מִפָּנָיו. קריאה: שרית שץ

שִׁמְשׁוֹן יהודה עמיחי כָּל שְׁבוּעַיִם אֲנִי הוֹלֵךְ לְהִסְתַּפֵּר. כּוֹחִי סָר מִמֶּנִּי. כָּל שְׁבוּעַיִם עוֹקְרִים אֶת עֵינַי. אֲנִי טוֹחֵן וּמְסוֹבֵב. שְׂעָרִי צִמֵּחַ אֲנִי מְצַחֵק לִפְנֵיהֶם, אֲנִי מַפִּיל מִקְדָּשָׁם, לֹא קוֹרֶה דָּבָר, אֵין גַּם פְּצוּעִים-קַל. לְהִסְתַּפֵּר וְחוֹזֵר חֲלִילָה. בְּלִי לְהַזְכִּיר אֶת מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי עִם דְּלִילָה. כָּל שְׁבוּעַיִם.

תְּפִלַּת שָׁאוּל הָאַחֲרוֹנָה דן פגיס תְּפִלַּת שָׁאוּל הָאַחֲרוֹנָה אֱלֹהַי, כַּבָּקָר בְּחָרִישׁ בֵּין כָּל אֲבָנֶיךָ הָיִיתִי אֵיתָן. כְּעֹל רְעָמֶיךָ הָיִיתִי מַחֲרִישׁ. וּתְהִי שְׁתִיקָתִי לִי לַשָּׂטָן. יָגֵעַ אֲנִי, וְאַתָּה אֶת מְעִיל הַמַּלְכוּת מֵסִיר מִכְּתֵפַי, וּבְתֹם רְגָבֶיךָ טוֹמֵן אַרְגְּמַן צְבָאֲךָ הַשָּׁחוּט. אֱלֹהַי הָרוֹדֶה, הַיּוֹרֵד לְנַפְשִׁי כְּסוּפָה לַשָּׂדֶה, קְצִירְךָ לְפָנֶיךָ. אָמֵן.

כִּבְשַׂת הָרָשׁ רחל כִּבְשַׂת הָרָשׁ, זֶה רַחֲשִׁי אֵלֶיךָ וּבְצַמְרָהּ הָרַךְ יֵחַם לְלֵב קוֹפֵא, לְלֵב חַלֵכָה לְלֵב לֵאֶה כָּל כָּךְ. אֵין זוּלָתָהּ, וּפַחַד מַרְעִידֵנִי: גּוֹרָל הָרָשׁ הוּא דְּוַי - יָדַעְתִּי יָד עָשִׁיר תִּגְזֹל אוֹתָהּ מִמֶּנִּי, הִיא לֹא תָּחוּס עָלַי.

כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ בּוֹכֶה אנדד אלדן כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ בּוֹכֶה כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ בּוֹכֶה בְּלֶכְתּוֹ וְכָל הָעָם נִכְלָמִים אֲנִי כּוֹרֵעַ וּמְכַסֶּה עַל פָּנַי וּבִפְנִים הָאֶצְבָּעוֹת שׁוֹמֵעַ אֶת צִפָּרְנָיו! "בְּנִי בְּנִי מָה עוֹלַלְתָּ לִלְחָיַי מָה עוֹלַלְתָּ לְחַיֶּיךָ" כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ מוּל הָעָם כּוֹרֵעַ וְכָל בּוֹכֶה מְכַסֶּה אֶת פָּנָיו בִּפְנִים כָּל אֶחָד אֶת צִפָּרְנֵי בְּנוֹ שׁוֹמֵעַ.

"חוֹזֶה לֵךְ בְּרַח" ח.נ. ביאליק עמוס, ז', יב לֵךְ בְּרַח?" - לֹא-יִבְרַח אִישׁ כָּמוֹנִי! הֲלוֹךְ בַּלָּאט לִמְּדָנִי בְּקָרִי, גַּם דָּבָר כֵּן לֹא -לָמְדָה לְשׁוֹנִי וּכְקַרְדֹּם כָּבֵד יִפֹּל דְּבָרִי. וְאִם-כּוֹחִי תַּם לָרִיק - לֹא -פִּשְׁעִי, חַטַּאתְכֶם הִיא וּשְׂאוּ הֶעָווֹן! לֹא-מָצָא תַּחְתָּיו סְדָן פַּטִּישִׁי, קַרְדֻּמִּי בָּא בְּעֵץ רִקָּבוֹן. אֵין דָּבָר! אַשְׁלִים עִם-גּוֹרָלִי; אֶת -כֵּלַי אֶקְשֹׁר לַחֲגוֹרָתִי, וּשְׂכִיר הַיּוֹם בְּלִי שְׂכַר פָּעֳלִי אָשׁוּבָה לִי בַּלָּאט כְּשֶׁבָּאתִי. אֶל-נָוִי אָשׁוּב וְאֶל-עֲמָקָיו וְאֶכְרֹת בְּרִית עִם שִׁקְמֵי יַעַר וְאַתֶּם - אַתֶּם מְסוֹס וְרָקָב וּמָחָר יִשָּׂא כֻּלְּכֶם סָעַר.

בְּצֵל הַקִּיקָיוֹן אסתר ראב בְּסַעַר-זְוָעוֹת - טוֹב לָפוּשׁ תַּחַת הַקִּיקָיוֹן - בְּטֶרֶם תַּעֲרִים עָלֶיךָ נִינְוֵה: בְּצַל הַקִּיקָיוֹן נוֹשֶׁבֶת רוּחַ שְׁקֵטָה; פּוֹרֵחַ עַכְשָׁו רוֹטֵט; חֹסֶר הִגָּיוֹן וְחֹסֶר כָּל; זִכְרִיּוֹת בְּעֵינֵי הַקִּיקָיוֹן וְהוּא מְחַיֵּךְ

אֱנוֹשׁ כַּחֲצִיר יָמָיו נתן זך אֱנוֹשׁ כַּחֲצִיר יָמָיו אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו. יָמָיו כֶּחָצִיר. יְמֵי אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו אַל תִּירָא. אָדָם לְעָמָל יוּלָד. יוּלָד לְעָמָל. אָדָם יוּלָד לְעָמָל יוּלָד. וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף. יַגְבִּיהוּ בְּנֵי רֶשֶׁף. וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף יַגְבִּיהוּ.

הַכְּבָשִׂים הַלְּבָנוֹת בַּדֶּרֶךְ לַעֲרָד רוני סומק בַּדֶּרֶךְ לַעֲרָד הַכְּבָשִׂים הַלְּבָנוֹת בַּדֶּרֶךְ לַעֲרָד כְּמוֹ שִׁנֵּי חָלָב בְּלֶסֶת הַמִּדְבָּר. הַמִּלְחָמָה נִמְשֶׁכֶת, הַזְּאֵב שֶׁיָּגוּר אִתָּן עֲדַיִן לֹא נוֹלַד.

כְּהֶרֶף-עַיִן ט. כרמי יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם: לְאַחַר הַבָּרָק בָּא הָרַעַם; לְאַחַר הָרַעַם בָּא הַבָּרָק; עֵת לִזְכֹּר, וְעֵת לְהִזָּכֵר; עֵת לִשְׁכֹּחַ, וְעֵת לְהִשָּׁכַח; הַיּוֹרֶה, הַיּוֹרֶה תָּמִיד מַפְתִּיעַ; רַק כַּעֲבֹר זְמַן מִתְבָּרֵר שֶׁהָיָה זֶה הַמַּלְקוֹשׁ; אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל עַיִן-בְּעַיִן בַּשֶּׁמֶשׁ הַנְּגוּעָה; עֵת לִרְאוֹת, וְעֵת לְהֵרָאוֹת; כֵּן, כְּהֶרֶף עַיִן הִיא הוֹפֶכֶת מְ"אִשְׁתּוֹ" לְ"אַלְמְנָתוֹ". יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם כָּרַעַם, כָּבָרָק. קריאה: שרית שץ

מפעל מצגות השירה, הנו שירות לציבור מטעם החוג לשוחרי שירה במטרה להפיץ את אמנות השירה בקרב הקהל הרחב: בוגרים בני נוער וילדים. הן נשלחות חינם לכל דורש. מטרתו היא חינוכית-תרבותית. אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות מאומה במצגת – צורנית או תוכנית. אין לי אלא לסמוך על יושר לבם של מקבלי המצגת. מקווה שנהניתם. סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם. תודה שרית שץ החוג לשוחרי שירה מוסיקה מלווה: Chris Spheeris & Paul Voudouris - Enchantment זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ

החוג לשוחרי שִירָה עם שָרִית תודה על הצפייה אתר החוג לשוחרי שירה saritshz@gmail.com