הביקורת על החברה הרב-תרבותית והגורמים להיווצרותה המעבר מ''כור היתוך'' לחברה רב-תרבותית

פתיחה: הביקורת על החברה הרב-תרבותית והגורמים להיווצרותה לאחר שהסברנו מהי חברה רב-תרבותית ומהי הגישה הרב-תרבותית וסקרנו את ביטוייה בחברה הישראלית בשלושים השנים האחרונות, בשיעור זה נציג את עמדתם של מבקרי גישה זו ונעמוד על הגורמים להיווצרותה. הגישה הרב-תרבותית ממחישה את השינויים שעברה החברה הישראלית: חברה סובלנית ופלורליסטית יותר אך גם אינדיבידואליסטית יותר. תומכי ההיטמעות וחברת "כור ההיתוך" גורסים כי הרב-תרבותיות הורסת את מרקם החברה ותורמת להגדלת הפערים בה בשל היווצרות פירוד. עוד טוענים אלה כי האינדיבידואליזם האופייני לחברה זו הוא שטחי ונהנתני.

הביקורת על החברה הרב-תרבותית מבקרים של הרעיון הרב-תרבותי כיום טוענים כי בשם הסובלנות מונהגת לעתים מדיניות של סגרגציה המנציחה את הפערים בין אוכלוסיות מהגרים ובני מיעוטים לכלל החברה. עוד טוענים אלה כי רב-תרבותיות בביטוייה הקיצוניים יכולה לסתור ערכים של חופש ביטוי ושוויון בין המינים, גם כן בשם הפלורליזם והסובלנות. החשש העיקרי של המבקרים הוא מפני תרבויות לא-ליברליות המבקשות לכפות את תרבותן על הרוב או לפגוע בזכויות האדם של חברים בקהילתן מכוח הזכויות הקבוצתיות שקיבלו.

הגורמים להיווצרותה של חברה רב-תרבותית ההקשר ההיסטורי העולמי: עליית הפוסט-מודרניזם ראשיתה של המגמה הרב-תרבותית העולמית בסוף שנות הששים של המאה העשרים עם הופעת "ילדי הפרחים" ו"תרבות הנגד" ועמה ההתנגדות לפוזיטיביזם. היתה זו תגובת נגד ל"עידן הקיצוניות"- המאה של מלחמות העולם, מחנות ההשמדה, המלחמה הקרה והפחד ממלחמה גרעינית. עקב כך הפכו רווחות גישות פוסט-מודרניות בתרבות ובאקדמיה והאמונה בערכים מוחלטים נסדקה. בארץ החל משנות השמונים והתשעים חלחלו גישות פוסט-מודרניות לישראל. התערערות האמונה באמיתות מוחלטות ובאידיאולוגיות נוקשות מאפשר את הפלורליזם הרב-תרבותי האופייני לישראל כיום.

הגורמים להיווצרותה של חברה רב-תרבותית ההקשר ההיסטורי העולמי: עליית האינדיבידואליזם בניגוד לתרבות הלאומית הקולקטיביסטית האופיינית למאה העשרים ("אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות עבורך, שאל מה אתה יכול לעשות עבור המדינה!"), בעידן הפוסט-מודרני מועמדים היחיד וצרכיו במרכז. בארץ – השאיפה ל''איכות חיים'' והנהנתנות החליפה את תחושת הלכידות של החברה המגויסת הנלחמת והאינדיבידואליזם החליף את הקולקטיביזם. כתוצאה מכך קיבלו גם השונויות ואף המוזרויות של כל פרט אישור חברתי.

הגורמים להיווצרותה של חברה רב-תרבותית גורמים מקומיים: עלייתה של ביקורת הציונות בשנות השבעים החלה להיסדק ההגמוניה של האליטה התרבותית והפוליטית ששלטה בישראל כתוצאה ממספר אירועים היסטוריים. השפעת השבר של מלחמת יום כיפור: "המחדל" של 1973 הובילו לשינוי תפיסתי גדול בישראל. הממסד הפוליטי כולל חברי הממשלה, מפלגת השלטון מפא"י וצמרת צה"ל הפכו מוקד לביקורת רחבה לראשונה. מחאת ''הפנתרים השחורים'' העלתה למודעות הציבורית את תחושות הקיפוח של יוצאי ארצות האסלאם וביקרה את תפיסת "כור ההיתוך".

הגורמים להיווצרותה של חברה רב-תרבותית המהפך הפוליטי של שנת 1977 ועליית מפלגת הליכוד לשלטון הוביל לשקיעת האליטות הישנות ולעלייתן של אליטות חדשות. בשנות השמונים ניצבה מלחמת לבנון במחלוקת ציבורית בין שמאל וימין – לראשונה עלתה הטענה כי ישראל יצאה ל"מלחמת ברירה" והדבר סדק את הקונצנזוס הלאומי סביב למלחמות ישראל. התרחבות הביקורת על התנועה הציונית משנות השבעים והאפשרות לבטא שוֹנוּת במרחב הציבורי הישראלי הובילו לדחייה של רבים את ערכי תנועת העבודה והציונות החלוצית ולעליית הגישה הרב-תרבותית בישראל.

הגורמים להיווצרותה של חברה רב-תרבותית גורמים נוספים התרחבות הפערים הכלכליים בישראל החל משנות השמונים החלישה את תחושת הסולידאריות בחברה הישראלית ותרמה להתפתחות האינדיבידואליזם. המעבר לעידן הרב-ערוצי בתקשורת – הקמתם של ערוצי רדיו וטלוויזיה מסחריים הובילה להרחבה ניכרת של כמות ה"קולות" אליהם נחשף הישראלי הממוצע. כך ניתן לראשונה ביטוי לקולות ה"אחרים" בישראל. העליות הגדולות ממדינות חבר העמים ואתיופיה משנות השמונים ועד היום תרמו להכרה בכך שגם בלי הניסיון להאיץ את תהליך הקליטה מתערים הצעירים בחברה הכללית ורואים בעצמם, לבסוף, חלק בלתי נפרד ממנה.

סיכום: הביקורת על החברה הרב-תרבותית והגורמים להיווצרותה מבקרי הרב-תרבותיות עומדים על התחזקות האינדיבידואליזם ועל התגברות מגמות של סגרגציה בהם הם רואים כסכנה לסולידריות ולליברליזם בחברה. בין הגורמים להתחזקותה של הגישה הרב-תרבותית יש למנות את עליית הפוסט-מודרניזם ותרבות הנגד בארה"ב ובאירופה לצד אימוץ גישה ניאו-ליברלית המבכרת את החירות האישית על פני השוויון בחברה המערבית. לכך יש להוסיף את שורת המשברים שערערו על שלטונה ודרכה של הציונות העובדת שהיתה הגמונית במדינת ישראל – ממלחמת יום הכיפורים דרך מחאתם של "הפנתרים השחורים" ועד עליית מפלגת הליכוד לשלטון.