סיפור על ארבעה נרות
היו היו ארבעה נרות שבערו לאט הבעירה הייתה כל כך שקטה, עד כי יכולת לשמוע אותם לוחשים
אבל אף אחד לא מצליח להשאיר הראשון אמר: "אני השלום" אבל אף אחד לא מצליח להשאיר אותי בוער לאורך זמן עדיף שאני אדעך לי ואז כבה הנר ונמוג
אולי עדיף שאדעך לי ואכבה השני אמר: "אני אמונה!" הבעיה היא שאני כבר לא כל כך שימושי אולי עדיף שאדעך לי ואכבה ואז כבה הנר ונמוג
"אני אהבה!" לפתע פנה השלישי ואמר: בהתחלה פחדתי לומר את זה. אנשים מתעלמים מהקיום שלי ולא מבינים את החשיבות שלי. הם אפילו שוכחים לאהוב את הקרובים אליהם ביותר. ואז במהירות כבה אף הנר השלישי
וראה את שלושת הנרות הכבויים. לפתע.... ילד קטן נכנס אל החדר וראה את שלושת הנרות הכבויים. "מדוע אינכם בוערים? הלא אתם אמורים לבעור לנצח" ואז החל הילד לבכות
ואז פנה אליו הנר הרביעי ואמר: "אל תדאג, כל עוד שאני בוער יהיה ניתן להבעיר את כולם חזרה "אני התקווה"
לקח הילד את נר התקווה והבעיר בשנית בעיניים בוהקות לקח הילד את נר התקווה והבעיר בשנית את שאר הנרות
הבעירה של התקווה חייבת לדלוק לנצח לעולמי עד
ואז כל אחד מאיתנו יכול לחוות תקווה, אמונה, שלום ואהבה!!!
יום נפלא תקווה אהבה אמונה שלום