אילאיל קומיי-דרור comailil@netanya.ac.il דיני עונשין- תרגול 11 אילאיל קומיי-דרור comailil@netanya.ac.il

שותפים ומבצע באמצעות אחר

ארועון מתוך מבחן תש"ע- פרופ' רות קנאי (בר אילן) ארועון מתוך מבחן תש"ע- פרופ' רות קנאי (בר אילן) עשו הוא מורה במכינה קדם צבאית. עם סיום מחזור הלימודים במכינה, יצאו המורים למסיבה צנועה באחד מבתי הקפה. שם פגש עשו בחבר ילדות שלו יעקב. השניים פרשו הצידה והחלו מעלים זכרונות ילדות על עשו שידע תמיד להסתדר בבית הספר, ועל יעקב שהיה תמיד איש תלם והולך בתלם. יעקב סיפר שהוא עובד במשרד החינוך, ואחראי על המכינות הקדם צבאיות. עוד סיפר יעקב שראה את שמו של עשו ברשימת הזכאים לתואר שנשלחה ממכללת "הבלים" למשרד החינוך, ובה הודגשו שמותיהם של חמישה מורים, המלמדים במכינות קדם צבאיות, אשר סיימו את לימודיהם במכללה, והם זכאים לתואר אקדמי. יעקב סיפר כי גם הרשימה של הזכאים לתואר שנשלחה ממכללת "הבלים" כוללת גם מספר רב של אנשי צבא ומשטרה, ואפילו כמה אנשים העובדים בשירותי הביטחון. דבריו של יעקב הטרידו את עשו.

אכן הוא קיבל לאחרונה תואר אקדמי מטעם מכללת "הבלים", אולם הוא לא ביקר בהרצאות, ולא טרח להכין עבודות. התואר הוענק לו לאחר ששילם שכר לימוד גבוה למכללה. קבלת התואר מקנה לו תוספת שכר. עשו התמלא חששות. הוא פחד שאם יינתן פרסום לרשימה זו, יעלו חשדות בדבר טיב הלימודים שם וטוהר התואר. הוא חשש שחשדות אלו יביאו לחקירה משטרתית. משום כך הביע את תדהמתו על כך שהרשימה גלויה לעין כל. הוא הוסיף ואמר ליעקב, שרשימות כאלה שיש בהן פרטים על השכלתם של האזרחים, צריכות להיות חסויות, על מנת למנוע פגיעה בפרטיות. יתר על כן, הפרטים על המורים במכינות קדם צבאיות, יכולים לתת מושג על ההיקף של המכינות הקדם צבאיות, כך גם שמותיהם ופרטיהם של האנשים המשרתים בשירותי הביטחון. הוא הציע ליעקב לרשום על המסמך שהתקבל מהמכללה "סודי", ולשמרו בין יתר המסמכים המכילים פרטים סודיים על גובה המשכורת של המורים. עשו חזר לביתו מודאג.

הוא נזכר באברהם עמו עשה מילואים במשך שנים הוא נזכר באברהם עמו עשה מילואים במשך שנים. אברהם היה בתפקיד גבוה במשרד החינוך ובין היתר היה אחראי על שמירת המסמכים במשרד ומיונם. הוא סיפר לאברהם על המפגש עם יעקב, וביקש ממנו לקבוע שהמסמך הנדון הוא מסמך סודי ולנהוג בהתאם. אברהם אמר שישקול את הדבר. אברהם בדק את העניין והגיע למסקנה שאין שום סיבה לקבוע שמדובר במסמך סודי, ולא עשה דבר. גם יעקב הרהר ושקל את העניין, ודבריו של עשו שכנעו אותו שאכן מדובר בידיעה סודית. למחרת בבוקר פעל בהתאם להצעתו של עשו. הוא הטביע חותמת "סודי" על המסמך והניח אותו בין יתר המסמכים הסודיים. הפרקליטות מבקשת ממך לבחון את האפשרות להעמיד את עשו ואת יעקב לדין בעבירה על סעיף 117א.

ס' 117א + 113 לחוק העונשין

117א. הסתרת מידע בידי עובד ציבור (תיקון מס' 65) תשס"ב-2001 עובד הציבור שנתן לידיעה שאינה סודית, צורה של ידיעה סודית, במטרה למנוע את פרסומה, דינו - מאסר שנה; לענין זה, "ידיעה סודית" - כהגדרתה בסעיף 113. 113. ריגול חמור [ד/23] (תיקון מס' 65) תשס"ב-2001 (ד) (1) בסעיף זה, "ידיעה סודית" - ידיעה אשר ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, או ידיעה הנוגעת לסוג ענינים שהממשלה, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, הכריזה, בצו שפורסם ברשומות, כי הם ענינים סודיים; (2) ידיעה אשר תוכנה, צורתה, סדרי החזקתה, מקורה או נסיבות קבלתה, מעידים על החובה לשמרה בסוד, חזקה היא, כי ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, אלא אם כן הוכח אחרת; (3) הוראות פסקאות (1) ו-(2) יחולו גם לענין סעיף 113א.

ניתוח עבירה עובד הציבור שנתן לידיעה שאינה סודית, צורה של ידיעה סודית, במטרה למנוע את פרסומה. מהי ידיעה סודית?  הגדרת סעיף 113.

פתרון לקוח מתוך פתרון מבחן של אבי. מתוך "עולם המשפט".

סוג עבירה עבירת "הסתרת המידע מפני עובד ציבור" הינה עבירת מטרה התנהגותית, אין תוצאה כחלק מהגדרת העבירה והאשמה מתגבשת גם ללא השגת המטרה. לשם הרשעה בעבירה כגון זו נדרשים יסוד עובדתי ויסוד נפשי, ובנוסף מטרה מסוימת שלשמה נעשה המעשה. נדון בכל אחת מהדמויות בנפרד ונראה כיצד גובשה או לא גובשה אחריותו בנוגע לעבירה הנ"ל:

אברהם

נקודות לפתרון יסוד עובדתי 1. האם עובד ציבור? 2. האם נתן לידיעה שאינה סודית צורה של ידיעה סודית? יסוד נפשי מטרה האם היתה לו מטרה למנוע את פרסומה?

אברהם תחילה- אנו יודעים כי אברהם "לא עשה דבר"- במקרה של עבירה זו יסוד המעשה הנדרש הוא לתת צורה מסוימת לידיעה מסוימת. אברהם אמנם מבחינת יסוד נפשי שקל את הדבר, אך זה אינו מתגבש כדי מעשה. במשפט הפלילי אין אנו מרשיעים על פי מחשבות של אדם, מה גם שברור כי גם במחשבתו לא התגבשו יסודות העבירה הדרושים. על כן, די ברור לנו שאברהם לא יורשע בעבירה הנ"ל ואף לא בנסיון לעבור אותה שכן הוא לא גיבש כל כוונה לעשות את המעשה או מטרה למנוע את הפרסום של המסמך.

עשו

נקודות לפתרון גם כלפי אברהם וגם כלפי יעקב: יסוד עובדתי 1. האם עובד ציבור? 2. האם נתן לידיעה שאינה סודית צורה של ידיעה סודית? 3. האם הוא ביצע? בצוותא? באמצעות אחר? שידול? יסוד נפשי מטרה האם היתה לו מטרה למנוע את פרסומה?

האם ניתן להאשים את עשו בנוגע לעבירה הנ"ל האם ניתן להאשים את עשו בנוגע לעבירה הנ"ל? היסוד העובדתי הנדרש לעבירה זו הוא יסוד פשוט של נתינת צורה מסוימת למסמך מסוים- דבר שלא בוצע על ידו אלא על ידי יעקב. אך האם ניתן לראותו כמבצע בצוותא? כנראה שלא ניתן- עשו לא נחשב לחלק אינטגרלי מביצוע המעשה הנ"ל מבחינה מעשית, עשו יעץ ולכן אולי נראה אותו כמשדל (נראה זאת בהמשך) או כמבצע באמצעות אחר, אך לא כמבצע בצוותא. כמו כן, לצורך ביצוע בצוותא יש צורך ביסוד נפשי שכולל מודעות לעבירה- שיתכן שהיה מודע לה אך גם מודעות לשותפות של שני המבצעים- לא ברור כלל האם יעקב היה מודע לשותפות או כלל לעבירה, וסביר להניח שלא היה מודע. יעקב לא שיתף כלל בכך שמדובר בדבר אסור- עשו אינו מבצע בצוותא אם כן. האם ניתן לראות את עשו כמשדל- מבחינת היסוד העובדתי עשו אכן ניסה לשכנע את אברהם לבצע את העבירה אך מעשהו לא הכריע את הכף בנוגע לעבירה כפי שנדרש בעבירת השידול- אברהם לא ביצע את העבירה ולכן ניתן לומר כי זהו רק נסיון לשדל- יסוד עובדתי מתקיים.

עשו אכן ידע שאברהם בתפקיד בכיר ונגיש למסמכים ובחר בו כי ידע שהוא יכול לבצע, הוא אכן ניסה לשכנע אותו ובכך הקים את היסוד העובדתי. מבחינת היסוד הנפשי לשידול- עשו יוכל לטעון כי לא היה מודע לעבירה ועשה זאת כי הדבר נראה היה לו נכון, אך התביעה תטען מנגד כי העובדה שלא סיפר לאברהם את הסיבה בגינה הוא רוצה שהמסמך יוכר כסודי (את הסיבה האמיתית- כלל חששותיו) אזי ניתן לומר שהוא ידע כי מעשהו שגוי ופסול או לפחות חשד בכך, הוא לא יוכל לטעון לטעות במצב משפטי כי זה לא יפתור אותו. בנוגע ל"חשב"- ניתן לומר לענין "אם נמנע מלבררם" כי במידה ויימצא אצלו חשד מסוים שאכן הוא נמנע מלבררו ולכן יתקיים אצלו היסוד הנפשי הדרוש לכך שהוא בעצמו מבצע. אך גם אם חשד לרגע, בסופו של יום האמין שהידיעה אכם סודית ולכן אין לו מחשבה פלילית. עוד בענין חשד זה, העובדה שהוא עובד ציבור ומכיר את הנהלים, אולי כן צריכה לעורר חשד כלשהו ויש לחשוב על אפשרות זו שכן חשד יוצר מודעות וכך גם מחשבה פלילית ואז התוצאות הפוכות- הוא יהיה המבצע ועשו יהיה משדל.

האם היתה לו מטרה למנוע את פרסום המסמך- ניתן לומר שכן האם היתה לו מטרה למנוע את פרסום המסמך- ניתן לומר שכן. די ברור לנו שחששותיו מפני הפרסום הביא אותו לפנות גם ליעקב וגם לאברהם, ניתן לומר אם כן שהיה לו חפץ של ממש- אדם מתכון לתוצאות הטבעיות הנובעות ממעשיו וכן מודעות ברמה גבוהה כי מעשהו- השיחות עם יעקב ואברהם יביאו לתוצאה של הענקת החותמת הסודית למסמכים הנ"ל היא שקולה לכוונה וזאת עפ"י הלכת הצפיות הפסיקתית, אשר כנראה ותחול כאן כפי שביהמ"ש החליט בפס"ד אלבה- שיוכל להחילה בכל עבירה ועבירה בנפרד. לביהמ"ש שיקולים מסוימים להחלת הלכה זו וניתן לומר כי אין כלל סיבה שלא לעשות זאת כאן: הדבר לא מייתר את העבירה ועדיין ייכנסו הרבה אנשים לגדרה. אנו לא מכירים עבירת בסיס שכזו, וכמו כן אין את שיקול עונש החובה במקרה הנ"ל. בכל אופן ניתן לומר כי ביהמ"ש יימצא אצל עשו את המטרה הנדרשת בנוגע לעבירת המטרה.

האם היתה לעשו מטרה לשדל? זהו גם אחד מהיסודות הנדרשים להוכחת היסוד הנפשי שלו. ניתן לומר שעשו השקיע מאמצים בנוגע לאברהם ויעקב- הוא אמר וסיפר כי הרשימות גלויות ולדעתו יש להסתיר אותם- הוא אכן ניסה להשפיע על מעשיהם ועשה זאת במסווה של אמירות נורמטיביות- הוא הציע ליעקב בבירור וגם לאברהם כמשתמע להסתיר את הרשימות ולסווגם כסודיות- חזקה על אדם שהוא מתכוון לתוצאות הנובעות ממעשיו, ולכן הוא אכן התכוון לשדל. לגבי אברהם- אולם, עקב העובדה שאברהם לא הסתיר ולא סיווג את המסמך כסודי, אזי פעולת השידול לא הושלמה ולכן עשו יואשם רק בנסיון לשדל ולא בשידול של אברהם. לגבי יעקב- על מנת שיקבע כי שידל את יעקב יש לבדוק את הביצוע של יעקב תחילה- במידה ויעקב מבצע ויכול להיות מורשע, אזי ישנו גם שידול כפי שהוכחנו, אך יתכן ויעקב מבצע באמצעות אחר ואינו נושא באחריות פלילית ואז תתגבש אצל עשו האחריות המלאה למעשה.

יעקב

נקודות לפתרון יסוד עובדתי 1. האם עובד ציבור? 2. האם נתן לידיעה שאינה סודית צורה של ידיעה סודית? 3. האם הוא ביצע? בצוותא? באמצעות אחר? שידול? יסוד נפשי מטרה האם היתה לו מטרה למנוע את פרסומה?

ס' 29(ב) מגדיר מיהו מבצע באמצעות אחר ודורש כי האדם יתרום למעשה באמצעות אחר אשר המבצע עשהו (את האחר) ככלי בידיו. יעקב אינו קטין, בשליטה ולא פעלו בכורח ע"י עשו, יתכן כי אין לו מחשבה פלילית בנוגע למעשיו. נבחן את היסוד הנפשי של יעקב ונכריע בנושא: העבירה דורשת מעשה תחילה- יעקב אכן הדביק חותמת סודי על המסמך, לענין המעשה ניתן לומר אולי בפרשנות מסוימת כי הוא לא נכנס לגדר הס' שכן מעשיו של יקב לא הפכו באופן אובייקטיבי את הידיעה לסודית ואולי אף הידיעה אכן היתה סודית בכלל- שכן ניתן לטעון להגנתו שפרסם שמותיהם של אנשי ביטחון מחייבת סיווג של סודי. נקודה זו היא קריטית שכן אם ביהמ"ש יפרש ידיעה זו כסודית אזי מעשיו של יעקב אינם פסולים כלל ועיקר, ואת מעשיו של עשו נפרש כנסיון כושל לשדל- אשר היה עניש שכן הוא כנראה היה מודע למעשיו- היה לו חשד לגבי הנסיבות אחרת הוא היה פונה לגוף אחר שיפעל בנושא.

הוא חשש מהפרסום, הנסיון של לשדל כאמור לעיל נבע מחששותיו וזה מעיד על החשד שמעשהו פלילי ולכן יואשם בנסיון כשל. במידה וביהמ"ש יכריע כי אכן הידיעה אינו סודית לצורך ס' 113(ב)(1) אזי יעקב אכן ביצע את המעשה. אך האם היתה לו מחשבה פלילית? האם ניתן לומר שהוא חשב- יעקב ידוע כאיש תם שהולך בתלם, עשו לא סיפר לו על מטרתו והסיבה לדבריו. ואכן יש מקום להניח שהמסמך סודי ואילו רצונו של יעקב לעשות טוב הביאו להסתרת המסמך- אולם הוא היה מודע למעשה, אך קשה לומר עקב ראיות אלו כי היה מודע לנסיבות. התביעה יכולה לטעון כי מדובר בטעות במצב המשפטי של יעקב, אך סביר לדעתי שיקבע כי לא היתה לו מודעות. גם אם תקבע מודעותו בטעות במצב המשפטי (היות והמסמכים- אינם "סודיים"), אזי יש צורך להוכיח מטרה. במקרה הנ"ל, לדאבונו של יעקב, המטרה בסעיף היא מניעת פרסום וניתן לומר שהיא התקיימה אצלו- שכן ישנה את חזקת המטרה- הטבעת חותם "סודי" על ידיעה תביא למניעת פרסומה.

יש לציין כי אברהם אכן בדק את הענין והדבר מעלה את אשם יעקב יש לציין כי אברהם אכן בדק את הענין והדבר מעלה את אשם יעקב. אברהם הרי חשד, בדק והבין. אך יעקב אינו ותיק ומכיר את הנהלים כמותו ואינו רם מעלה ולכן זו טענה שתחזק את דבריו בחזרה. נסכם כי: במידה ולא נוכיח מחשבה פלילית (מה שנראה כדבר הסביר בענין זה) אזי ניתן לומר שעשו הוא מבצע באמצעות אחר שכן הוא הפך את יעקב ככלי בידיו ולכן עשו יהיה מבצע של העבירה בעצמו- הוכחנו לגביו את כל היסוד הנפשי הדרוש לענין זה. כמו כן, לצורך של ס' 29(ב)- מדובר בעושה מיוחד ועדיין ניתן להרשיע את עשו למרות שרק יעקב יכול היה לבצע זאת. כמו כן, כאמור, ישנו נסיון לשידול של אברהם, גם אם נסיון כשל עדיין קיים. העבירה אינה חטא אלא עוון, ולכן נסיון לשידול זה עניש ועשו יורשע בו.