חיז'ו – בטטה- האם מכונה בפי כולם- חיז'ו בטטה מבטא את ההרמוניה המשפחתית. הילדים שומעים בקול אמם, למרות התנהגותה המוזרה.
תקציר הסיפור הסיפור מתאר אם חד הורית, המגדלת את שני בניה המתבגרים: חיזו, אדוארד בן 16 ובטטה, שמעון כבן 13. האם עובדת בתור מנקה בקופת חולים, משש וחצי בבוקר ועד שלוש אחר הצהריים כדי לפרנס את ילדיה. היא מצטיירת כעובדת רצינית ומסורה. מגייסת את הילדים לעזרתה לפני בוא המפקחת, כדי שהכול יהיה נקי ומבריק והביקורת תעבור בשלום. האם והבנים הם בלתי נפרדים. הולכים מחובקים ברחוב ונראים כמקשה אחת. "והייתי מחבק את אמא שלנו מהצד השני... כמעט עד הבית הלכנו ככה, שלושה שלא מסתכלים לצדדים ולא חושבים אם מסתכלים עליהם"(39). "
"אבל" אומר המספר מיד בהמשך: "אני חושב שאני ושמעון תמיד הסתכלנו על אלה שרואים אותנו" . הנערים אינם מסתגרים מפני הסביבה כפי שעושה האם, בעיקר שמעון שהיה רוצה לחיות חיים יותר משוחררים ומהנים. האם היא הסמכות הקובעת בכל הקשור בחינוכם, (מחנכת את הילדים לציית למורים בבית הספר ולדבר רק כשהם נשאלים) בסדרי הבית הקבועים ובמזונות שהיא מועידה לכל אחד לפי צרכיו ואופיו. האם מטביעה את חותמה בכל הקשור לחיי הבנים: השמות והכינויים שהיא נותנת להם הם בעלי משמעות להמשך התפתחותם, היא מאפיינת כל אחד מהם לפי ראות עיניה והבנתה, ומתאימה להם ירקות שיעזרו להתפתחותם.
ההרמוניה המשפחתית קורסת בבת אחת, כשהאם עוזבת את עבודתה ומתמוטטת. את בריחתה אל הפרדס מפרשים הרופאים כניסיון התאבדות, ומחליטים לאשפז אותה. חיזו ובטטה נותרים לבד. חיזו מקבל אחריות על אחיו הצעיר ועל ניהול הבית ברוח שהשרתה אימו. הסיום מעומעם ומשאיר את הקורא עם סימני שאלה רבים,לא רק באשר לעתיד המשפחה, אלא גם באשר לעברה, בניסיון להבין את סיבת ההתמוטטות של האם, שהצטיירה כדמות חזקה, סמכותית ויציבה סיכום דמויות בכתב
חיזו בטטה שמו אדוארד. שמו שמעון. גילו – 16. בן 13 וחודשיים. כשנולד קרנו עיניו. בברית המילה לא הניד עפעף. אימו החליטה שכוחו בעיניו. נולד בריא וגדול. יש לו ראייה שלעולם אינה שוכחת שום דבר. זוכר תמונות מן החיים שלו, של אחיו ושל אמו. אוהב לעשות ספורט של ריצה וקפיצה למרחק. הוא בכלל אינו בטטה רוצה לשמור על המסגרת הקיימת. רוצה להרחיק את אחיו ממחשבות על שינוי מחפש שינויים ורוצה לשבור את המסגרת המוכרת לו בבית. "עוף עם גבינה זה טעים אידיוט". "שבת על הים זה הכי טוב". "עד מתי נהיה ככה". הוא אוהב את הבית יותר מכל דבר. אוהב להיות בחוץ ולשחק עם חברים
מבנה היצירה האקספוזיציה האקספוזיציה ארוכה - כשני שליש מאורך הסיפור. דמויות: חיזו, בטטה, והאם מקום: מדינת ישראל, בית יחסית עני. מצב: הסתגרות בתוך הבית. כל המשפחה שותפה לניקיון בקופת החולים כדי לשמור על מקום העבודה של האם, (מקור פרנסה היחיד) בעיה: נרמזת – בעיה עם האם.
העלילה העלילה מתחילה עם מחלתה של האם. המחלה גורמת למהפך בכמה מישורים: משתנים סִדרי הבית- הילדים נותרים לבד ללא השגחת מבוגר יחס הקורא- הקורא מזדהה עם האם ומרחם עליה לעומת יחסו הלועג קודם. דמותה של האם באקספוזיציה מוצגת כגרוטסקית ונלעגת. העיסוק שלה, צורת התנהגותה כלפי הסביבה, יחס הסביבה כלפיה, הסגירות שלה והחינוך החונק שהיא מקנה לילדיה כדי לגונן עליהם, וכן גם התנהגותה המוזרה בתוך ביתה, גורמים לקורא להרגיש כלפיה דחייה והיעדר אמפתיה. המחלה משנה את נקודת המבט של הקורא והופכת אותה לקרובה, לאנושית ולמעוררת חמלה.
סיום הסיפור היפוך תפקידים- שיא הסיפור - הבריחה אל הפרדס הילדים נותרים לבדם הסיום לא ברור- כמו השאלות- מה קרה לאמא? האם היא תחלים? האם היא באמת צריכה אשפוז? היפוך תפקידים- הסמכות עוברת מהאם לאנשים מבחוץ (אחרי שתמיד הם היו מסוגרים) ולבנים – שתמיד האם החליטה עבורם שיא הסיפור - הבריחה אל הפרדס מפנה – האשפוז סיבוך – התפרצות המחלה
מעשה יוצא דופן בריחה אל הפרדס שיא מעשה יוצא דופן בריחה אל הפרדס אקספוזיציה חיי השגרה של האם ושלושת ילדיה סיום ההתמודדות של הילדים עם המחלה סיבוך התפרצות המחלה מפנה האשפוז
המוטיבים ותפקידיהם ביצירה ביצירה כמה מוטיבים: מוטיב העיניים מוטיב המחלה מוטיב הסמכות מוטיב הפחד
תפקידו של מוטיב העיניים: לתאר את הסיפור מנקודת מבטו של חיזו. לתאר את עצמו כבעל תכונות מיוחדות כיאה למלך או לאמן. לתאר את ביתו כמקום אהוב בונה ומרגיע לתאר את הסתכלותו על שמעון מזווית הראייה של אח בוגר, הדואג לבריאותו של אחיו עוד לפני המחלה, וכמי שמקבל אחריות על גידול אחיו אחרי פרוץ המחלה.
מוטיב הסמכות בסיפור שלושה בעלי סמכות: האם- בעלת סמכות בכל הקשור לגידול ילדיה ולעבודתה בקופת חולים. המפקחת-מפניה פוחדים האם והילדים. לפני הגעתה מתגייסת המשפחה לניקיון יסודי ללא רבב, כדי שהיא לא תחשוב מחשבות רעות על האם. האחים בחלוקים הלבנים-באים לטפל באם לאחר בריחתה לפרדס, מפרשים את התנהגותה כניסיון להתאבדות, ומאשפזים אותה כעבור שבועיים. חיזו אינו שותף לפרשנות שלהם, אך נאלץ להיכנע. הסמכות ניתנת לאנשים שונים בסיטואציות שונות במשך הסיפור, אך המסקנה זהה בכל המצבים. אין ואי אפשר לצאת נגד הסמכות. היא קובעת את ההתנהלות האנושית והאדם הבודד אינו יכול לה.
נושאים המרכזיים בסיפור ומשמעותם מחאה על מציאות חברתית קשה – נושאים המרכזיים בסיפור ומשמעותם מחאה על מציאות חברתית קשה – עימות בין שגרה אפורה למציאות אחרת אליה היו רוצים האם ובניה להגיע הסיפור מתרחש בעיירת פיתוח ללא ציון שמה,לכן היא סמל לישובים נחשלים באשר הם. בני המשפחה שייכים לעדות המזרח (מרוקאים), ומייצגים את המגזר החלש הסובל מעוני ומקיפוח ממסדי. עוסקים רק בהשגת צרכים הבסיסיים, אין התייחסות לשאיפות אינטלקטואליות או רוחניות כלשהן. רק שמעון מסתכל לצדדים ורואה שאפשר גם לחיות אחרת. הוא שואף למציאות אחרת ואומר את זה בכאב. חיזו חושב שהבעת מחאה ותסכול היא בגדר מעשה מביש הערגה למציאות אחרת מתבטאת בסצנת היציאה לחתונה. השניים נוסעים במונית ולזמן קצר הם מתנתקים מהוויית המחסור, לטובת רגעים של קסם נוכח המקום שאינם מכירים. בשובם הביתה, שבה לשלוט המציאות האפורה: