השוואה בין הדברה כימית וביולוגית בתות השדה פרוייקט לגעת בעולם 2005 בתחום חקלאות בת קיימא הנושא הנבחר השוואה בין הדברה כימית וביולוגית בתות השדה שכבה ח' ביה"ס אשל הנשיא

הדברה כימית מול הדברה ביולוגית

הבעיה!! אקריות הפוגעות בצמח תות השדה והורגות את הצמח

שאלת החקר: מה הקשר בין סוג ההדברה (כימית/ ביולוגית) לבין רמת הנגיעות של האקריות בצמח, והאם ניתן להחליף את ההדברה הכימית בביולוגית?

הדברה כימית או ביולוגית?

הדברה כימית הדרך הנפוצה ביותר בעולם להדברת מזיקים היא השימוש ברעלים- ההדברה הכימית. בשיטת הדברה זו טמונה סכנה לא רק למזיקים, אלא גם לחי , לצומח, לאדם , לקרקע ולסביבה כולה.

חיסול מזיקים רב פגיעה בחיות ובני אדם פוטנציאל הגדילה של הצמחים הבאים קטן הדברה כימית הרעלת מזון

הדברה ביולוגית החלופה הבטוחה ביותר לסביבה היא ההדברה הביולוגית - חיסול מזיקי החקלאות על-ידי אויביהם הטבעיים. המזיקים האלה עלולים לחסל את כל הגידולים החקלאיים הרגישים להם, אם לא ילחמו בהם באמצעות תכשירים כימיים. כדי להשמיד את המזיקים הללו בנשק ביולוגי יש צורך לייבא גם את אויביהם הטבעיים, ולפזרם בשדות.

אוכל נקי מרעלים חיסול מזיקים מועט הדברה ביולוגית פוטנציאל גידול עתידי גבוה אין פגיעה בחיות ובני אדם

מהי אקרית הקורים?! סדרה במחלקת העכבישים (Archnida). גוף קצר ובלתי מפורק. לאקרית 4 זוגות רגליים ובראשה נמצאים גפי הפה הנושכים, או דוקרים ומוצצים. תנועתה איטית מאוד. אקרית הקורים היא המזיק בעבודה זו. האקריות מופיעות במספרים גדולים בצד התחתון של העלים, שם הן טוות קורים ומטילות ביצים רבות.

האקרית הטורפת האקרית הטורפת היא למעשה מוצר הדגל של "תעשיות הדברה ביולוגית", שבקיבוץ שדה-אליהו בעמק בית-שאן, בנוסף לעוד מספר אויבים טבעיים המגודלים ב-12 דונם חממות. מוצאה של האקרית הטורפת הוא מילה. גודלה 1-2 מ"מ והיא בעלת 8 רגליים בדומה לשאר חברי מחלקת העכבישיים, מחלקה נפרדת ממחלקת החרקים. בהדברה הביולוגית היזומה משתמשים באקרית הטורפת כאויב טבעי של האקרית הצהובה המצויה, המזיקה בצורה קשה לצמחי נוי, ירקות ועצי פרי. זהו מזיק קוסמופוליטי הנמצא בכל כדה"א.

תות השדה תות השדה הנו צמח עשבוני רב שנתי ממשפחת הוורדיים. תות השדה נפוץ האזורים הממוזגים של כדור-הארץ, בעיקר ביערות ובהרים. בתרבות ישנם מאות זנים של תות שדה שפריו אדום עסיסי ומתוק. בעבודתנו האקריות הצטברו והתפתחו על צמח תות השדה

נזקי האקריות

הניסוי מטרת הניסוי: לבדוק את השפעת סוג ההדברה על מידת הנזק לצמח תות השדה ואיכות פריו. השערה: אנו שיערנו כי הדברה כימית טובה יותר מהדברה ביולוגית אך לא במידה משמעותית.

מרכיבי הניסוי המשתנה הבלתי תלוי בניסוי (הגורם המשפיע) הוא: סוג ההדברה כימית או ביולוגית. המשתנה התלוי (הגורם המושפע) מידת הנזק לצמח התות שנבדקה לפי צבע העלים וכמות האקריות הצמחוניות על גבי עלי התותים, והשפעה על איכות הפרי (גודל , צבע וטעם). גורמים קבועים: כמות המים בהשקיה (שימוש בטפטפות חסכוניות במים באמצעים ממוחשבים), טמפרטורה, גודל השתיל כמות השתילים וסוג השתילים. בקרה: בקרה חיצונית (שתילים שלא עברו טיפול של הדברה מאף סוג), בקרה פנימית (נובעת מההשוואה בין שני סוגי הטיפול: הדברה כימית מול ביולוגית).

מרכיבי הניסוי- המשך בקרה: בקרה חיצונית (שתילים שלא עברו טיפול של הדברה מאף סוג), בקרה פנימית (נובעת מההשוואה בין שני סוגי הטיפול: הדברה כימית מול ביולוגית). עשינו חזרה אחת לניסוי. ונתאר זאת בהמשך.

מידת הנזק ואיכות היבול במחקר, בדקנו בנוסף למס' האקריות, גם את איכות היבול ומידת נזקו. ככל שעבר יותר זמן, כך צורת התותים השתנתה בהדברה הכימית, והעלים קמלו. לעומת זאת, בחלקה הביולוגית, צמחי התותים היו כמעט ללא פגע, חוץ מכמה עלים יבשים. עוד הבדל בין החלקות הוא שבחלקה הביולוגית התותים היו מתוקים יותר לעומת התותים בהדברה הכימית שיצאו חמוצים יותר.

סיכום מרכיבי הניסוי המשתנה הבלתי תלוי בניסוי (הגורם המשפיע) הוא: סוג ההדברה כימית או ביולוגית. המשתנה התלוי (הגורם המושפע) מידת הנזק לצמח התות שנבדקה לפי צבע וכמות האקריות הצמחוניות על גבי עלי התותים, מראה וגודל הפרי. גורמים קבועים: כמות המים בהשקיה (שימוש בטפטפות חסכוניות במים באמצעים ממוחשבים), טמפרטורה, גודל השתיל וכמות השתילים. בקרה: בקרה חיצונית (שתילים שלא עברו טיפול של הדברה מאף סוג), בקרה פנימית (נובעת מההשוואה בין שני סוגי הטיפול: הדברה כימית מול ביולוגית.

מהלך הניסוי לצורך הניסוי הוקצו 3 חלקות של גידול תותים אשר היו נגועות באקריות המזיקות. חלקה א' הודברה באמצעות הדברה ביולוגית- ע"י אקריות טורפות.חלקה ב' היוותה חלקת ביקורת.חלקה ג' הודברה באמצעות הדברה כימית. הניסוי נערך במהלך מס' שבועות אשר בהם צפינו בחלקות הגידול ובדקנו את כמות האקריות המזיקות כפעמיים בשבוע(חוץ מפסח). בניסוי הדברנו כפעמיים עם כל הדברה במהלך החודש וחצי של הניסוי.בעבודתנו בדקנו בנוסף את איכות הפרי. את האקריות בדקנו בעזרת זכוכית מגדלת(בינוקולר).

העבודה בשטח ערוגות המחקר

תוצאות הגרף בשקופית הבאה מייצג את כל הבדיקות שנעשו במהלך הפרויקט.

תוצאות החזרה על הניסוי

תוצאות הניסוי בניסוי בדקנו מצאנו ש...: בניסוי בדקנו מצאנו ש...: *בהדברה הכימית מצאנו שאיכות הפרי הייתה פחות טובה מאיכות הפרי בחלקה שעברה הדברה ביולוגית. כיוון שהפרי בחלקה הכימית היה שחור, וצורת הפרי הייתה מוזרה ולא אחידה טעמם של התותים היה חמוץ בחלקה שהודברה בהדברה כימית ולעומת זאת התותים שעברו הדברה ביולוגית נראו טוב יותר , צבעם היה אדום עז והיו גדולים יותר ומתוקים יותר. הערה: בחלקת החזרה המאפיינים היו דומים מאוד אך התותים שעברו הדברה כימית היו קצת יותר גדולים מאלה שטופלו בהדברה ביולוגית.

מסקנות מהניסוי *ע"פ תוצאות הניסוי שלנו אנו מסיקים ש: *ניתן להשתמש בהדברה ביולוגית לגידול תות השדה ולקבל יבול באיכות טובה ללא פגיעה בסביבה. *אנו חושבים שיש להשתמש בהדברה הביולוגית כיוון שהיא שומרת על-הסביבה ולפי התוצאות גם יותר יעילה כך שמרווחים מכאן ומכאן.

סיכום בעבודה זו למדנו כי ההדברה הכימית, שהיא ההדברה הנפוצה ביותר, מזיקה לאיכות הסביבה עד מאוד. ההדברה הכימית מרעילה את הפירות, הורסת את הקרקע ויכולה להביא אף למוות של בעלי החיים והאדם. עם ברצוננו להפסיק לזהם ולשמור על איכות הסביבה עלינו למצוא אלטרנטיבה אחרת. מחשבה לעתיד... בשקף הבא

הפתרון: הדברה משולבת בהדברה משולבת, האוייבים הטבעיים של המזיקים מקבלים תגבורת של מעט חומרי הדברה שמגיעים בעיתוי הטוב ביותר כדי להפחית עוד יותר את השימוש ברעל. הסיבות לשימוש בהדברה משולבת הן: פיתוח העמידות של מזיקים לכימיקלים. הפחתת החשיפה לרעלים של הקרקע. 3. מניעת הפגיעה באיכות הסביבה. יש להיזהר בשילוב של השניים כיוון שההדברה הכימית יכולה להרוס את הטורף הטבעי של המזיק וחרקים המועילים לצמח.

אנו קוראים לציבור החקלאים בבקשה גדולה- השקיעו טיפה יותר ותעזרו לדורות הבאים להתפרנס כמוכם מחקלאות פוריה וטובה.

תודה על ההקשבה!