המערה כבית גידול מגיש: עומר דדון

מערה היא חלל טבעי או עשוי על ידי אדם בסלע או צוק. מהי מערה? מערה היא חלל טבעי או עשוי על ידי אדם בסלע או צוק. ניתן להבחין בין שני סוגי מערות: מערות ראשוניות מערות שניוניות המשך

מערות ראשוניות מערות ראשוניות הן מערות שנוצרות ביחד עם הסלע המקיף אותן. התפרצות הר געש היא הגורם העיקרי להיווצרות מערות ראשוניות. הלבה הזורמת בתחילת ההתפרצות מתקררת, מתקשה ושכבתה החיצונית הופכת למוצקה. הלבה הזורמת מתחת לשכבה החיצונית עדיין נוזלית; במידה והיא זורמת אל מחוץ למעטפת, נשאר חלל ריק מתחת לשכבה החיצונית המוצקה אשר הופך למערה. חזרה

מערות שניוניות מערות שניוניות נוצרות שנים רבות לאחר היווצרות הסלע. מערות כאלו נוצרות כתוצאה מגלי הים (מערות אלו שכיחות באזור החוף), כתוצאה מתזוזת קרחונים באזורים קפואים (מערות קרח), כתוצאה מהמסת סלעים רכים (אבן גיר, למשל) על ידי גשמים ונחלים וכתוצאה ממפולות סלעים, הנערמים האחד על השני ויוצרים מערה. חזרה

תנאים סביבתיים בחלק הבא של עבודתי תיארתי את הגורמים הביוטיים והאביוטיים המצויים במערה. בגורמים הביוטיים תוכלו לקרוא על החיות השונות החיות במערה והתאמתם לחיים במערה ובגורמים האביוטיים תוכלו לקרוא גורמים ביוטיים גורמים אביוטיים המשך

גורמים ביוטיים מערות הן בית גידול למינים שונים של בעלי חיים, וישנם בעלי חיים החיים רק במערות, או רק במערה מסוימת, ובעומקים מסוימים. מערות משמשות כמקום מגורים קבוע או זמני של בעלי חיים רבים: עטלפים, דובים, נחשים, חרקים ועוד. למרות שהמערכת האקולוגית בתוך המערה דומה ברובה לזו שעל פני הקרקע, הרי שעולם המערות מכיל מגוון גדול מאוד של מינים, ואף כמה נדבכים אקולוגיים משל עצמו.

אוכלוסיית המערה אוכלוסיית המערות נחלקת לשלוש קטגוריות עיקריות- טרוגלוביטים ("שוכני מערות") טרוגלופילים ("אוהבי מערות") טרוגלוקסנים ("אורחי מערות") חזור

טרוגלוביטים ("שוכני מערות") בעלי חיים החיים דרך קבע במערות, וקיימת אצלם התאמה אנטומית וביולוגית בין מבנה לתפקיד, המאפשרת להם לחיות במערה, ובה בלבד, ללא צורך ב"אספקה" מהסביבה החיצונית למערה. בעלי חיים אלה הם בעיקר מינים שונים של בקטריות ומיקרואורגניזמים, וכן רכיכות ודגים. ניתן לקחת לדוגמא את העטלף. העטלפים עטלפים הם סדרה של מעופפים במחלקת היונקים העטלפים הם יצורים חברותיים החיים בלהקות. אפשר לראותם תלויים במערות כשגופם הפוך. על הבוהן המבצבצת מכל כנף ישנה ציפורן המאפשרת אחיזה לצורך טיפוס או תלייה. חוש ההתמצאות של העטלפים במערה החשוכה מתבסס על שליחת תדרים על-קוליים. לפי משך וצורת ההחזרה של גלי הקול, הם מקבלים מידע על העצם שמולם, כולל מרחקו מהם. כך הם לא זקוקים לחוש הראייה באופן קריטי. המשך חזור

טרוגלופילים ("אוהבי מערות") בעלי חיים המקיימים חלק ממחזור החיים שלהם במערה, אך מסוגלים או נוהגים לחיות גם על פני הקרקע. לקבוצה זו שייכים רכיכות, עכבישים ופרוקי רגליים למיניהם. המשך חזור

טרוגלוקסנים ("אורחי מערות") טרוגלוקסנים ("אורחי מערות") בעלי חיים המתקיימים בדרך כלל מחוץ למערות, אך מגיעים אליהן למטרות שונות, כמו מסתור, שינה או שנת חורף. אוכלוסיות כאלה יתקיימו בדרך כלל בסביבה הפארא-היפוגאית של המערה, ודוגמאות לבעלי חיים כאלה הם יונקים הממליטים או חורפים במערות, וכן זוחלים למיניהם המשתמשים במערות להטלת ביצים או למגורים זמניים. ניקח לדוגמה את הדוב החום. דוב חום מינים רבים של דובים, בעיקר באזורים קרים, נכנסים לתרדמה בחורף. שלא כיונקים אחרים, אין טמפרטורת גופו של הדוב החום יורדת וכל כמה ימים הוא קם ממרבצו כדי לעשות את צרכיו. בתקופה שלפני התרדמת הם אוכלים הרבה ואוגרים שומנים. בעת התרדמה שוהים הדובים ביחידות במערות טבעיות ולעיתים גם במחילות שכרו בעצמם. טמפרטורת גופו וקצב לבו יורדים מעט בזמן התרדמה, כשהם ניזונים בשומן גופו. חזור המשך

את המערות והכוכים מנצלים גם טורפים גדולים כמו הנמר הצבוע הזאב והשועל שלא יהססו להיכנס למערה קרירה להעביר בה את שעות ההיום החמות. גם זוחלים מנצלים את נישות המערה- שממית בתים ומניפית מצויה מוצאים את המערה כבית גידול אידיאלי, המערה מספקת להם מכסה קריר ולח מהשמש המדברית. גם נחשים נהנים מקרירות המערה המשמשת להם אזור מצוין לטרוף עטלפים ושמימיות. חזור

גורמים אביוטיים במערה מתקיימים מספר מערכות אקולוגיות. סוגי המערכות האקולוגיות במערות מתחלקות לשלוש קטגוריות עיקריות: מערכות אנדוגאיות: במערות בהן קיים מגע עם פני הקרקע דרך בקעים בסלע, חלחול מים ושורשי צמחים. מערכות פארא-היפוגאיות: באזורים במערה החשופים לאור שמש. מערכות היפוגאיות: אקולוגיית מערות אמיתית. מתקיימת באזורים במערה בהם קיים קשר עם הסביבה החיצונית על ידי רוח, זרימת מים או פלישת בעלי חיים, או באזורים מבודדים ואטומים. במקומות כאלה, ובמעמקי המערות, מתקיימות בדרך כלל מערכות אקולוגיות אוטונומיות, שמקור האנרגיה שלהן אינו אור שמש, אלא אנרגיה כימית המופקת על ידי ניצול גיר ומינרלים, וכן על ידי בקטריות אוטוטרופיות.

יחסי גומלין

מארג מזון שממית חרקים קטנים, פרפרים ויתושים נחש נמייה עטלפים