בטיחות ביולוגית בעדר כנס נוקדים מאל"ה 2004
מהי בטיחות ביולוגית? Biosecurity = כלל הצעדים הננקטים למניעת חדירה של גורמי סיכון לבריאות העדר לתוך אוכלוסיה/עדר נקיים מן המחלה, ולמניעת הפצתם בעדר
בטיחות ביולוגית ברמת העדר ברמה ארצית ברמה בינלאומית
בטיחות ביולוגית ברמת העדר חדירה לעדר התפשטות בתוך העדר הפצה לעדרים אחרים
מהם גורמי הסיכון? פיזיקלי כימי ביולוגי גופים זרים במזון טפילים חיידקים תוספי מזון חומרי הדברה גורמי חבלה בסביבה וירוסים תרופות
מיהם גורמי הסיכון הביולוגיים? המחלה דרכי העברה כלבת חיות בר, חיות בית פה וטלפיים בע"ח, אנשים, ציוד, רכב, רוח אבעבועות צאן בע"ח, ציוד, חרקים ברוצלה בע"ח, מזון ליסטריה מזון (תחמיצים), שתן בוטוליזם מזון, גופות בע"ח מיקופלסמה בע"ח, אנשים, ציוד, רכב
מהן דרכי החדירה של גורמי סיכון ביולוגיים לדיר? מקנה חדש רכבים וציוד אנשים מזון חיות בר זבל
שלושה מרכיבים בבסיסה של תוכנית לבטיחות ביולוגית בידוד עמידות היגיינה
הכנסת בעלי חיים חדשים לעדר גורם הסיכון העיקרי = הכנסת בעלי חיים חדשים לעדר זכור! בע"ח בריא למראית עין יכול להיות נשא או במהלך תקופת דגירה של מחלה
בידוד בעלי החיים הפעולות המומלצות לביצוע במידה ורוכשים בעלי חיים חדשים: רכישה ממקור אחד ולא ממספר מקורות בדיקת הסטוריה של משק המקור – מידע משו"ט, לשכה, רופא מטפל, מעבדות מאל"ה רכישת בעלי חיים צעירים בדיקת בריאות בעלי החיים החדשים תוך התייעצות עם הוטרינר המטפל – בדיקה פיזיקלית, בדיקות מעבדה בידוד בע"ח עם הגעתם לעדר למשך 30 יום – בתקופה זו נאתר מחלות אקוטיות חבויות.
בידוד המקנה החדש בידוד בע"ח חדשים רצוי בחצר/מבנה נפרדים המרוחקים מן הדיר. אם לא ניתן, לפחות תא נפרד ומניעת אפשרות של יצירת מגע בין בע"ח שכנים שילוט המציין "בידוד" כלים, ציוד, שקתות ואבוסים נפרדים ביגוד נפרד, חיטוי מגפיים לעובדים בידוד בעלי חיים חולים בעדר תמיד ניטור מתמיד
בידוד בע"ח – מקנה חדש, קבוצות גיל
אכלוס משותף של גילאים שונים
שילוב של מינים שונים
בידוד שטח הדיר המטרה: דיר סגור! גדר היקפית+שילוט+שער כניסה מבוקרת של רכבים ואנשים סיווג האנשים לפי דרגות סיכון וקביעת "קוד לבוש" אזור חניה/פריקה לרכבים ניקוי גלגלי רכבים+חיטוי
שער, גדר ומנעול
רכבים ממתינים מחוץ לגדר
קביעת מסלול/אזורים לרכבים בתוך המשק
עמידות כל פעולה בה נוקט המגדל המשפרת את עמידותו של בעל החיים בפני מחלה. פעולות ממשקיות: תנאי ממשק נאותים המקטינים סטרס- מניעת צפיפות, שטחי צל, מרבץ יבש, הזנה מאוזנת פעולות רפואיות: חיסונים, טיפול מונע לטפילים ניטור
היגייינה חומר אורגני ("זבל") משמש מצע גידול מצוין לגורמי מחלות ומשפר את כושר השרדותם בסביבה לכן יש לשים דגש על סילוק זבל, שאריות מזון וגופות שימוש בחומרי ניקוי וחיטוי במקומות הנדרשים – שקתות, חצר המלטה, מכון חליבה. לבוש העובדים.
היגיינה בחליבה – לבוש החולבים
היגיינה בחליבה – לבוש החולבים
היגיינה בחליבה – חיטוי עטינים
אמצעי ניקוי וחיטוי למגפיים בכניסה
נוהל סילוק גופות/שאריות אורגניות
כיצד בונים תוכנית לבטיחות ביולוגית בדיר? שלושה שלבים לביצוע: הערכת סיכונים ניהול סיכונים תקשורת סיכונים
הערכת סיכונים קובעים את האזורים ואת גורמי הסיכון העיקריים לחדירה ו/או הפצה בעדר אזור בסיכון גבוה = חצר ההמלטה אזור בסיכון נמוך = משרד
ניהול סיכונים קביעת צעדי מניעה ובקרה ויישומם בדיר: מיקום חצר ההמלטה, זמן שהיה לאחר ההמלטה, אופן ותדירות הניקוי של חצר ההמלטה פסטור קולוסטרום שגרת החליבה
האם עטין כזה צריך להגיע לחליבה?
תקשורת סיכונים עדכון העובדים, אנשי מקצוע ושרות במדיניות העבודה החדשה ויצירת שיתוף פעולה
מיהם האנשים הנכנסים לדיר? מבקרים בסיכון נמוך = "עירוניים": ספק ערדלי ניילון חד פעמיים, חלוק/אוברול. מנע מגע עם בעלי החיים, האכלה, כניסה לחצרות. בעזיבה זרוק את הציוד החד פעמי לפח, בקש מהם לשטוף ידיים סיכון בינוני = מבקרים בדיר באופן תדיר אך ללא מגע עם בע"ח: אנשי מכירות,ספקי ציוד, הזנה. ילבשו אוברול ומגפיים נקיים, ניקוי מגפיים לפני עזיבה סיכון גבוה = מזריע, וטרינר, דירניק שכן. באים במגע הדוק עם בע"ח והפרשותיהם. בנוסף לנ"ל:ניקיון הרכב ללא סימני זבל, ביגוד נקי, ציוד הבא במגע עם בע"ח חייב להיות נקי ומחוטא עם אפשרות לשמור עליו כך, שימוש בכפפות/שרוולים חד פעמים כאשר יש מגע עם הפרשות, ניקיון לפני כניסה לרכב, שטיפת מגפיים, שטיפת ידיים.
אמצעי בטיחות למבקרים
אמצעי בטיחות של אנשי מקצוע בשדה
לסיכום... בטיחות ביולוגית ניתנת ליישום בכל דיר ללא השקעה כספית גדולה. פוטנציאל החיסכון הכלכלי הטמון בה רב! נדרש תכנון לקביעת תוכנית לבטיחות ביולוגית יש להצמד לתוכנית שנקבעה תוך בחינה מתמדת של הנהלים שנקבעו לצורך שיפור וצבירת ידע חדש האיום הגדול לחדירת מחלה לעדר נובע מכניסה של בע"ח חולים/נשאים וציוד מזוהם
תודה על ההקשבה