תכנית לימודים כיתה י ' יסודות השפה החזותית

אז מה נלמד השנה שפת האמנות: (מרכיבים חזותיים) -הקו, הכתם -אור וצל -צבע -צורה -קומפוזיציה ופרספקטיבה מדיות איקונוגרפיה יחס לממשות נושא חתך – הקוד החזותי

מרכיבים חזותיים

שפת האמנות "הציור בשבילי הוא שפה, ושפה צריך לדעת כמו כל שפה, כי האותיות מצטרפות למילים, המילים למשפט, המשפט מתחבר למשפט אחר. כך גם בציור: צבע מדבר עם צבע, כתם עם קו, קו עם קו. כדי להבין ציור, אדם חייב ללמוד את השפה." לאה ניקל )אמנית ישראלית(

על הקו הקו הוא ביטוי ראשוני, פשוט אך גם מורכב. הוא שפת ביטוי ראשונית בחיי האדם ובתרבות האנושית. הקו הוא המצאה של האמן, כי בטבע לא נמצא קווים חד ממדיים אלא רק גופים תלת ממדיים. הקו הוא אמצעי בידי האמן לתיאור ייצוגי או מופשט, ולביטוי מזגו האישי. קווים מעוררים אצל הצופה אסוציאציות, תחושות ותגובות שונות בהתאם לאופיים, לצורתם, לכיוונם ובהתאם למכשירים שבאמצעותם הם נרשמים. הקו הוא תנועה, הוא זרימה והוא כיוון. הכיוונים השונים משווים לקווים אופי שונה: קו אנכי - שואף כלפי מעלה, יכול להראות כאדם זקוף, אולי נוקשה מעט. קו אופקי - מאוזן, שליו, מזכיר את קו האופק. דומה לאדם ששוכב, נח, ישן, או מת. קו אלכסוני - יש בו אי-יציבות, הוא עשוי לגרום לאי שקט. מזכיר אדם שאיבד את שיווי משקלו. כאשר הקווים מתחברים, הם מגדירים צורה ויוצרים איכות חדשה. האלכסון עשוי לקבל יציבות כשהוא מתחבר לקו האופקי, כאשר נוצר משולש, למשל.

סוגי קווים קו מתאר ( קונטור): קו חיצוני רצוף וסגור, התוחם שטח ויוצר צורה, (מציאותית או דמיונית) הוא מסמל את גבולותיה של הצורה. קו מתאר ממשי קו מתאר דמיוני קוים מאונכים, כמו אדם שעומד, יכולים לסמל יציבות, אורך, שאיפה כלפי מעלה ופעמים רבות גם סטטיות (חוסר תנועה) קווים מאוזנים- יכולים לסמל רוגע, מנוחה, משויכים בדרך כלל לחלוקת שמיים/ארץ של נוף קווים אלכסוניים יציינו דינאמיות, תנועה,פעילות, חוסר יציבות שאיפה לכיוון מסוים קווים עגולים - יכולים לעורר בנו תחושה של רכות, תנועה, נועם, ביטחון. קוים זוויתיים, שבורים, חדים מעוררים תחושה של משהו חד מאיים, אי נעימות, אי יציבות, אי נחת. קו מפותל- לעין האנושית יש תכונה לעקוב אחרי הקו מתחילתו עד סופו כמו מסלול.

איזה סוגי קווים אתם רואים בציורים והיצירות הבאות ? אביבה אורי ללא כותרת, סוף שנות ה -60, גירים צבעוניים על נייר 50X70 ס ” מ,

אביבה אורי, נוף, רישום גיר על נייר, 1961

אביבה אורי, ללא כותרת,, פחם על נייר,

מיכלאנג ' לו בונרוטה, רישומי הכנה לציור

Albrecht Dürer Study of feet 1508

איזה ציור זה ? קווי או כתמי ?

פול גוגן, נשים מטהיטי, 1891

סטוק מושן

משימה הכנת סרטון Stop Motion הורדת האפליקציה הכנת סרטון קצר בקווים. בהצלחה !

צורה צורה מוגדרת על ידי קווי המתאר התוחמים אותה, ומעניקים לה אופי קווי, מעוגל או חופשי. נוהגים לחלק את הצורות לשתי קבוצות עיקריות : צורות יסוד וצורות מופשטות. צורות יסוד הן צורות הנדסיות בסיסיות : ריבוע, מלבן, משולש ועיגול. צורות מופשטות הן צורות חופשיות, דמיוניות, לא מוגדרות.

צורות - איך נוצרות ? 1. קו - צורה - קו יכול ליצור צורה ולהגדירה – זהו קו תוחם, קו מתאר ( קונטור ). קווים מגדירים צורות מופשטות וצורות של עצמים, נוף, דמויות ועוד. הקו התוחם יכול גם להיווצר ממפגש של כתמי צבע. המפגש בין כתם הצבע ומצע או המפגש בין שני כתמי צבע יוצר גבולות שהם קווי המתאר. 2. צורה - כתם – צורה נוצרת גם מקו וגם מכתמי צבע. המפגש בין כתם הצבע למצע יוצרת צורה. המפגש בין כתמי צבע לבין עצמם יוצר גם הוא צורות חדשות. אלה הן צורות בדו - מימד. ניתן לסווג צורות על פי מאפיינים שונים – למשל צורות טבעיות לעומת צורות גיאומטריות ועוד.

צורה סגורה

פבלו פיקסו, הטרגדיה, 1903 ראובן רובין, משםחתי

צורה פתוחה פבלו פיקסו, דיוקן וולרד, 1910, אלכסנדר קלדר, מלכודת סרטן וזנב דג, מובייל, 1939

צורה חיובית פוזטיב המלך חפרן, האלף ה 3 לפני הספירה נוסעי המחלקה השלישית, הונרה דומייה, 1856

צורה שלילית ( נגטיב ) פיט מונדראן, ברודווי, בוגי ווגי מנשה קדישמן, עקידת יצחק

אידאליזציה ג ' אק לואי דויד, נפולאון חוצה את האלפים,1800 ג ' אק לואי דויד, נפולאון שבועת ההורטים,1784

עיוות אדוארד מונק הצעקה, 1893

סכמטיזציה קונסטנטין ברנקוזי, המוזה הישנה, קונסטנטין ברנקוזי, הנשיקה, 1907

הפשטה / אבסטרקט הפשטה צורנית היא תהליך ויזואלי המבטא הפחתה של המאפיינים הצורניים של אובייקט קיים.

צורה אמורפית ג ' קסון פולוק, ציור מספר 5 ( א - ללא, מורפי - צורה ): צורה אמורפית היא צורה מופשטת, בלתי סדירה.

צורה ביו - מורפית היא צורה מופשטת, אך כזו המבוססת על צורות מן הטבע כגון חיות, בני אדם או צמחים. המילה " ביומורפי " מקורה בשפה היוונית בשילוב בין המילה "bios", שמשמעותה חיים, לבין המילה "morphe", שמשמעותה " צורה ". ז ' אן ארפ

צורה היברידית סלוודור דאלי, התמדתו של הזיכרון, 1931

צורה התפרסות של שניים או שניים או שלושה ממדים – אורך ורוחב כמשקפים צורות דו - ממדיות, ותוספת ממד העומק ליצירת צורות תלת - ממדיות. צורה היא הדרך שבה חלקים שונים ביצירה מתחברים לכדי מכלול אחיד. ביצירות דו - ממדיות הצורה מתקבלת על ידי קו מִתאר ( קונטור ) או באמצעות הנגדת צבעים. הצורה יכולה להיות " סגורה " ו " שלמה " או " פתוחה " ו " חלקית ", " סימטרית " או " אי - סימטרית ", " חיובית " או " שלילית ". בבחינת הצורה יש לשים לב לפרטים אלה : היחס למציאות :( א ) האם הצורות מתבססות על המציאות הנראית או על דמיון ? ( ב ) האם הצורות מחקות את המציאות הנראית או מתייחסות אליה בדרכים מסוימות, כגון אידיאליזציה, עיוות, הפשטה או סכמטיזציה. האם הצורות הן ריאליסטיות, ביו - מורפיות, אמורפיות, גאומטריות או היברדיות ?

טירה בשמש, פול קליי, 1929 צורות גאומטריות

צורה חיובית / שלילית מופשטת ביומורפית מעוותת היברידית צורות טבעיות צורות גאומטריות

צבע קיימים שלושה צבעי יסוד : אדום, צהוב, כחול - כלומר צבעים בסיסיים שלא ניתן ליצור מערבוב של צבעים אחרים. לכל צבע – קיים צבע מנוגד / משלים. יש שלושה זוגות של צבעים משלימים : אדום / ירוק, צהוב / סגול, כחול / כתום. הייחוד של צבעים משלימים / מנוגדים הוא בכך שהם מדגישים זה את זה כאשר הם מופיעים זה לצד זה. צבעים חמים / קרים מונוכרום - שימוש בצבע או בגוון יחיד פוליכרום - שימוש בצבעים וגוונים רבים

צבעוניות צבעוניות לוקאלית - צבעים מתכנסים בתוך קווי מתאר ברורים, ממשים או דמיוניים, ויוצרים כתמים אחידים. המשטח מוגדר בגבולות ומכוסה כולו בצבע אחיד, בעל עוצמה וגוון אחידים. צבעוניות אטמוספירית - הצבעים מתערבבים זה בזה ויוצרים מעברי גוונים משתנים משטחים כהים לבהירים ולהיפך. צבעוניות קרובה למציאות - הצבע מחקה את החומריות ( הטקסטורה ) של האובייקטים ( עץ, בד, זכוכית, שיער וכד ') צבעוניות רחוקה מן המציאות ( סוגסטיבית ) – ( מתיאור המציאות להבעה ; מהפיכה במאה ה -20)

הנחת הצבע גסה, עבה חלקה, דקה שקופה דקה אטומה גיוון המייצר תלת מימד אחידות היוצרת השטחה

צבע תלוי הקשר תרבותי למרות האוניברסאליות של צבעים רבים, עדיין צבעים מתפרשים בדרכים שונות מתרבות לתרבות. תמיד יש לשפוט אותם על פי התרבות המקומית ולא על פי תרבות המפרש.

צבעים כאטריבוטים אטריבוטים הם כל סממן, חפץ או מאפיין פיזי המתקשר אל אובייקט או דמות בציור ומאפשר לזהות אותה ו \ או לעמוד על משמעותה ביצירה. במילים אחרות – נוכל לזהות את הדמות לפי האטריבוט שלה

אור וצל אור מקור האור – חיצוני / פנימי סוג האור – טבעי / מלאכותי כמות האור ופיזורו – אור ממוקד / מפוזר, יצירה מאורת / חשוכה, אור חלש / חזק, ניגודי אור וצל שיוצרים דרמה / פיזור אחיד שיוצר רוגע ושלווה

תפקידי האור והצל ביצירות אמנות יצירת נפח – הצללה הדרגתית יוצרת נפח. ניגודי אור וצל - אמנים, בעיקר מתקופת הבארוק, השתמשו באור וצל בצורה חדה ומנוגדת כדי ליצור דרמה בציורים וכדי ליצור נפח בשיטת הקיארוסקורו ( מאיטלקית – בהיר, כהה ). יש לשים לב מה האמנים הדגישו באור ומה השאירו בצל – פרטים אלה עוזרים לנו להבין את הסיפור ביצירה. יצירת אווירה - אמנים משתמשים באור ממשי כדי ליצור אווירה מסוימת. [ שימוש בויטראז ' ים כדי ליצור " אור קדוש ", שימוש באור ביצירות אמנות כדי לעורר תחשות ורגשות שונים בקהל ] שימוש בצל להעברת מסר - הצל הוא מעין מראה של הגוף שלנו. לעיתים אמנים משתמשים באור וצל לא הגיוניים כדי לגרום לצופים להרגשה מוזרה ועוכרת שלווה או כדי לעורר שאלות ודיון. לסיכום - האור והצל הם אמצעים אמנותיים ביצירות להעברת מסרים ותחושות, הדגשה ויצירת נפח.

קומפוזיציה ופרספקטיבה קומפוזיציה ( מיחבר ) - הדרך בה האמן מארגן את כל המרכיבים החזותיים ביצירה, צורות, צבעים, חללים ואובייקטים. קומפוזיציה סגורה - נושא היצירה נמצא כולו בתוך מסגרת הציור, המאורגנת כמעין בימת תיאטרון. קומפוזיציה פתוחה - הדימויים נחתכים על ידי מסגרת היצירה ומעידים על הנצחת קטע נבחר מהמציאות. קומפוזיציה משולשת - ארגון האובייקטים בצורת משולש שווה שוקיים שבסיסו מקביל לקו המסגרת התחתון של היצירה. קומפוזיציה פירמידלית קומפוזיציה עגולה - הדימויים מאורגנים במעגל. קומפוזיציה אלכסונית - ארגון האובייקטים באלכסון שיוצר תחושה של תנועה או חוסר איזון שיוצרים מתח.

קומפוזיציה מאוזנת / לא מאוזנת מאוזן - הדימויים מאורגנים פחות או יותר שווה סביב דימוי מרכזי ביצירה או משני צידי היצירה, ארגון שיוצר תחושת יציבות וסדר. לא מאוזן - משקל יתר של אובייקטים בצד אחד של היצירה, סוג זה של ארגון מעניק ליצירה חוסר איזון ומתח. סוגי קומפוזיציות : קומפוזיציה מרכזית - ארגון האובייקטים והנושא המרכזי במרכז היצירה. קומפוזיציה עמוסה / מרווחת קומפוזיציה All over - האובייקטים פרושים על גבי כל שטח היצירה באופן שווה, ולא ניתן להתמקד בפריט זה או אחר מבחינת מרכזיותו וחשיבותו. קומפוזיציה מסוג זה אופיינית בדרך כלל לאומנות מופשטת, והיא לרוב פתוחה.

תפיסת חלל תפיסת חלל מושגית מול תפיסת חלל אופטית תפיסת חלל שטוחה תפיסת חלל רדודה תפיסת חלל עמוקה

פרספקטיבה פרספקטיבה היא שיטה ליצירת אשליה של עומק ביצירה, אשר מבוססת על חוש הראייה. ( יחסי גודל, יחסי הסתרה, יחסי גובה ) פרספקטיבה מדעית ( קווית, חד מגוזית ) - יצירת אשליה על פי השיטה האופטית בעזרת קווים ונוסחה מדעית. המרחק בין הקווים המקבילים הולך ומצטמצם והקווים האלכסונים בתמונה נפגשים בנקודה אחת המכונה נקודת מגוז. נקודת המגוז, לשיטה זו, ממוקמת על קו האופק בגובה עיני הצופה. פרספקטיבה אמפירית ( רב מגוזית ) - שיטה המבוססת על הגישה האופטית, כלומר, על ניסיון הראיה האנושית, בדומה לפרספקטיבה מדעית. אך כאן אין חישוב גדלים על פי הנוסחה, ובדרך כלל קיימות ביצירה כמה נקודות מגוז. פרספקטיבה אווירית ( אטמוספירית ) - יצירת אשליה לא על פי חישובים מדעיים אלא על פי סולם גוונים המחקה את שינוי הגוונים בטבע בהתאם לאטמוספירה. האובייקטים מטשטשים ככל שהם מתרחקים מהצופה. ככל שהאובייקטים קרובים יותר אל הצופה צבעיהם כהים, חמים וחזקים יותר. פרספקטיבה צבעונית - יצירת אשליית חלל לפי צבעים, הצבעים הבולטים בחזית

מושגים נקודת מגוז - הנקודה אליה מתכנסים קווים במרחב. המילה מגוז נובעת מהתחושה שבנקודה זו החלל הנצפה נעלם באופק. אלכסון - שימוש באלכסון ביצירה נותן תחושה של חלל עמוק. אלכסון גבוה יכול ליצור תחושת נפילה. אקצרה - שיטת תיאור של אשליה של מרחב בציור. אשליה זו נוצרת באמצעות הגדלת הממדים שסמוכים לקדמת התמונה והקטנת ממדי החלקים שרחוקים ממנה.

נקודת מבט - ישנה חשיבות לנקודת מבטו של הצייר, אשר יכול להעמיד את עצמו בגבהים שונים ביחס לנושא שלו. ישנם שלוש נקודות מבט עיקריות - מלמעלה, מלמטה ובאמצע. o מלמעלה - מאפשר מבט פנורמי, יכול ליצור ריחוק ותחושת עליונות. o מלמטה - יוצר תחושה של האדרה של נושא הציור. o באמצע - נקודת מבט זו מעבירה תחושה של שמאפשרת לצופה להתקרב ולהזדהות. ריבוי נקודות מבט - בציורים מעין אלו האמן אינו מעתיק את הטבע, אלא יוצר מציאות חדשה שמותאמת לערכים אמנותיים. זוהי תפיסה חדשה של האמנות. ( תעתועי פרספקטיבה )

מדיות

פיסול וידאו ארט מיצבים מיצג

איקונוגרפיה

איקונוגרפיה נוצרית – הברית הישנה והחדשה איקונוגרפיה קלאסית – מיתולוגיה יוונית

יחסה של היצירה החזותית לממשות הנראית (" ממשות " = מציאות )

קרבה לממשות - יצירות המדמות ככל האפשר את הממשות הנראית אידאליזציה של הממשות - יצירות המציגות עולם אידיאלי ו " גדול מהחיים " – האובייקטים המצוירים והתכנים מציגים אידיאל רצוי של המציאות ממשות רבודה - יצירות שבהן, באמצעים דיגיטליים, מטעינים את הממשות הנראית ברבדים נוספים של מידע חזותי או טקסטואלי עיוות של הממשות - יצירות שצורותיהן מתבססות על הממשות הנראית, אך הן ְמעוותות אותה, לרוב לצורכי הבעה רגשית, באמצעים כגון צבעוניות מוגזמת ובלתי מציאותית, לצד עיוות ביחסי הגודל, הארכת צורות, קיצורן או עיוותן.

סכמה של הממשות - יצירות שצורותיהן מתבססות על הממשות הנראית, אך הן אינן מתארות אותה אלא יוצרות סכמות גיאומטריות המסמנות אותה. ניתוק מהממשות : מופשט גיאומטרי - יצירות המתבססות על צורות גיאומטריות ועל צבעים שאין כל קשר בינם ובין הממשות הנראית מופשט רגשי - יצירות המתבססות על תנועת יד ומשיחות צבעים בלי קשר לממשות הנראית. ממשות חדשה - יצירות המציגות אובייקטים מעוּותים, יחסים לא - מציאותיים בין אובייקטים או אובייקטים היברידיים. ממשות מדומה - יצירות המתארות, לרוב באמצעים דיגיטליים, ממשות דמיונית שאינה מתבססת על המציאות הנראית אלא על עולם הדמיון והפנטזיה של היוצר

הקוד החזותי

קוד חזותי של אמהות

קוד חזותי קוד חזותי הוא מערך של סמלים חזותיים המעוררים רגש, תגובה ומשמעות. קודים חזותיים מתפתחים כדפוס חוזר ונשנה בתיאורים ובתמונות לאורך ההיסטוריה. הם מתארים נושאים שונים ועוברים שינויים וגלגולים על ציר הזמן. בחינה של הקוד החזותי מלמדת על ההיסטוריה והתרבות בה הוא התפתח.

קוד חזותי של רשע

קוד חזותי של קורונה

משימה לבחור נושא (רגש/תכונת אופי/אירוע היסטורי/מדינה/עונת שנה וכל דבר שיש לו "קוד חזותי" להעזר ב-Google Images ולמצוא 4 דימוים שמגדירים את הקוד החזותי. לכתוב מה המאפיינים ולהסביר למה דווקא הם מרכיבים את הקוד החזותי שבחרתם, איזה מסר הם מעבירים?