תהליך הכשרה שנתי 1.

Slides:



Advertisements
מצגות קשורות
הערכות מילוליות קורס מנב"ס בתוכניות להכשרת מנהלים ומורים במוסדות להשכלה גבוהה, תשס"ה. © כל הזכויות שמורות למשרד החינוך התרבות והספורט.
Advertisements

עבודה מס' 3 למידה מותאמת תומכת מחשב
המגמה החברתית-ארגונית המחלקה לפסיכולוגיה אוניברסיטת בר-אילן
המגמה החברתית-ארגונית המחלקה לפסיכולוגיה אוניברסיטת בר-אילן
הרצאה בכנס מוח "המורה אני רוצה להצליח במבחן, אבל אני לא מספיק להעתיק מהלוח, אולי את מוכנה..." דינה סלע, מטח אורנה רוזנבלט,
מובילת חדשנות מחוז מרכז
יש לענות על שאלה 1 מתוך שלוש
בית ספר קהילתי - מדעי ישגב
פורטל בית ספרי.
המינהל הפדגוגי אגף בכיר בחינות
ועדה חקלאית 2017 חקלאות מנוהלת.
"חינוך לחיים בחברה" בית ספר "בארי" נתניה
המאבק לחינוך טוב בישראל
ועדה מלווה.
מערכת החינוך בכנרת 6-18 קיבוץ כנרת 2009.
כיצד החברה בונה את חוסנה?
למנוע שגיאות בעזרת הכלים של "האתגר 5": המקרה של נקודת פיתול
תחקור והערכת מערכת .
מיצוי מצוינות והצטיינות
תיכון מקיף נשר כיתות י'-י"ב רכזת מגמה: שמחה כהן מנהלת: ד"ר חיה ילינק
ארועים שהיו ב קלודיה שגיא כנס שנתי בשדה וורבורג
מרכז ג'ו אלון – המוזיאון לתרבות הבדואים
מנהיג ומנהיגות בחנוכה.
"בנגב ייבחן העם בישראל ויעמוד בהצלחה בכל הבחינות "
ייחוד העיסוק בעבודה סוציאלית
פרסום וקידום מכירות בכל שלב במחזור חיי המוצר, משתנה מדיניות התקשורת השיווקית שלו. פרט את מטרת התקשורת השיווקית בשלושה שלבים במחזור חיי מוצר כלשהו שתבחר.
בניית מקביליות ממצולעים
אז הרבה אנרגיות, מצב-רוח טוב ורוח תחרותית יתרמו להצלחת הפעילות.
בית-ספר כארגון – גישה מערכתית
קורס ניהול ידע מפגש 3 - פורטלים 2know.kmrom.com.
השפעת תהליכי גירושין על היקר לנו מכל – ילדינו
מחלקת הדרכה תשע"ח אמינות ויושרה – המושג אמת – חלק א מטרות הפעילות:
מחלקת הדרכה תשע"ח מנהיגות – הובלה – חלק א מטרות הפעילות:
עקרונות WEB2.0 ועולם ניהול הידע הארגוני
ניהול עובדים ומנהלים מרחוק
שם ביה"ס, רשות: מקיף ט' אשדוד שם המורה: יוליה מורשטיין שם המדריכה:
בניית תוכנית בית ספרית שנתית
היחידה למעורבות חברתית
סיכום שנת תשע"ו מטה מועצת המכינות
תוכנית "בזכותם" סיוע לניצולי שואה במיצוי זכויותיהם
למידת חקר עבודת חקר – מהי
המאבק בתחום ההעפלה נתיבי העפלה.
חיסכון פנסיוני לעצמאים שלי סבן
במקום סבב היכרות אני שולחת לכם שתי שאלות ?
1 לגלות את התיאטרון ,תרגום: אורי שני Designed by Michael Rasbury
הקסם שבכימיה.
Engaging the disengaged - PBL
מרכזי למידה ברשת עמל 1 - פיתוח ארגוני
מהנדסים האקתון – שילוב האקתון בלימודי ההנדסה
מהו"ת – בתי מדרש למורים הפסגה 5, ירושלים , פקס
פרויקט מדדי תוצאה הפרויקט הלאומי להערכת תהליכים ותוצאות במערך השיקום הפסיכיאטרי בקהילה The National Psychiatric Rehabilitation Outcome Monitoring.
בינגו על מצוות ה"הקהל".
התקשרויות, מכרזים ואחריות חברי המועצה
דו"ח וינוגרד החלק המצונזר.
התמחות בפסיכיאטריה: הרצוי מול המצוי דעה אישית
Rachel Greenwald, Tali Heiman (The Open University of Israel)
התנועה הציונית – התמסדות ופריצת דרך מדינית
אם לא למעלה מזה י"ל פרץ.
אמנות שהיא לרגע ואמנות שמנציחה רגע מוגש על ידי: עמית לונדנר
(או כיצד ללמוד בצורה נכונה מתחילת הסמסטר)
עבור גננות מתמחות בהוראה
הנוהל העירוני למניעת אלימות פיזית בבתי הספר היסודיים עיריית רעננה.
פיתוח פעילויות המתאימות לגיוון של הוראת הכימיה והפעלתן
חקרנות מתמטית: הקשר בין שטחים והיקפים - האומנם?
ציון לוי מנהל אגף פרישה וגמלאות
Pre-Medical Studies לימודי קדם רפואה B.Sc..
פיתוח תורה מקצועית ככלי למצוינות ארגונית
כנס איגוד סחר רכב בישראל איגוד לשכות המסחר עו"ד שוש רבינוביץ
תמליל מצגת:

תהליך הכשרה שנתי 1

מטרות העל: חיזוק הזהות היהודית ותחושת השייכות לעם היהודי ולמדינת ישראל בשתי הקהילות. חיזוק והעצמת הקשר בין יהודי ישראל ויהודי ארה"ב באמצעות טיפוח קשרים בינאישיים הדדיים, שיובילו להבנה טובה יותר האחד את השני. P 2 P פיתוח וטיפוח קשרים הדדיים בין הקהילות (אנשי חינוך, תלמידים, הורים), אשר ישפיעו על חיי הקהילה. מטרות על – בהקלקה נוספת 2

המנוע המרכזי: רכז/ת השותפות בבית הספר תכנית חינוכית המקיפה קהלי יעד רחבים, ומהווה חלק מהותי בחזון הבית ספרי יעדים מרכזיים: 1. העמקת הידע הכולל של כלל השותפים בתרבות היהודית, העמקת הזיקה לישראל כמולדת העם היהודי וכמדינה. 2. טיפוח תחושת השייכות, המחויבות ושותפות הגורל באמצעות פעילויות להעשרת החוויה היהודית-ציונית. 3. הרחבת מעגל השותפים בתכנית – תלמידים, מורים, הורים, בוגרי התכנית ואנשי קהילה יעדים מרכזיים יירד בהקלקה המנוע המרכזי: רכז/ת השותפות בבית הספר 3

תוכנית הכשרה שנתית 1. סמינר רכזים משותף - מתקיים מדי שנה בחודש יולי, משותף לרכזים הישראלים והאמריקאים מתקיים בת"א ובלוס אנג'לס לסירוגין פותח את העיסוק בנושא המרכז לשנה"ל הבאה 2. סמינר רכזים מקומי - מתקיים בת"א ובלוס אנג'לס בנפרד מפגש פעם בחודש לאורך שנת הלימודים אורך כל מפגש כ-3.5 שעות סה"כ 9 מפגשים בשנה עוסק בנושא המרכז השנתי ובסוגיות רלבנטיות שמעסיקות את הרכזים.

משתתפים ושותפים תהליך ההכשרה השנתי מיועד לרכזי התוכנית - מורה מכל ביה"ס המנהל את תוכנית התאומות בתוך ביה"ס. מורים מלווים שיוצאים עם המשלחות לוס אנג'לס מוזמנים להצטרף למפגשי הסמינר המקומי. מנהלי בתיה"ס מקבלים את כל המידע על תהליך ההכשרה דואגים לנוכחות מלאה של הרכזים. מרכז הפסג"ה מאשר את תוכניות הסמינר המקומי והסמינר המשותף כהשתלמויות מוכרות, והרכזים המשתתפים בסמינרים יכולים לקבל גמול של 30 שעות על כל אחד מהסמינרים.

מטרות הסמינר המשותף – תכנית להעצמה מקצועית של הרכזים 1. לפתח שפה משותפת לצורך דיון בסוגיות בעלות חשיבות מרכזית לחיים היהודיים כיום, הן בתוך ישראל והן מחוצה לה 2. להרחיב את הידע של המשתתפים בכל הנוגע לנושא הספציפי שנקבע לאותה השנה, לרבות --- בחינת המשמעות של המושג במקורות היהודיים, הבהרת תפקידו של המושג בזהות האישית ובזהות הקולקטיבית, הבנת תפקידו של המושג בהקשר של כל קהילה. 3. לעורר את השיח הפנימי של כל משתתף ביחס לזהותו היהודית ולזהותו הציונית 4. להעשיר את השיח הפנימי של כל בית ספר כמו גם הדו-שיח שלו מול ביה"ס התאום (לרבות הרב-שיח בין כלל קהילות בתי הספר). 5. להעמיק את הקשרים הבין-אישיים של המשתתפים משתי הקהילות. 6. לחזק את היחסים בין בתי הספר התאומים. גיבוש. 7. למקד את תהליך התכנון של תכנית הלימודים לנושא משותף לשתי הקהילות. להוריד כל סעיף בהקלקה 4

ועדה מייעצת יעודה ותפקידה של הועדה המייעצת: מטרתה של ועדת ההיגוי היא לייעץ ולסייע בבניית תכנית הסמינר המשותף, ולקחת חלק בחשיבה ובעיצובה של תכנית הסמינר. הועדה תתכנס 3-2 פעמים לפני הסמינר המשותף ותקבל תפקידים לביצוע. המשתתפים בוועדה: יו"ר, צוות החינוך של השותפות, נציגים מקרב מנהלי בתי הספר ורכזי תכנית השותפות (יסודי ועל-יסודי, ממלכתי וממלכתי-דתי). הרכב הועדה נקבע בכל שנה מחדש בהתאם לצורך ולהיענות.   5

בחירת נושא הסמינר הנושא נבחר במשותף על פי צורך משותף, גורם מזמן או רעיון משותף שמתאים לכל בתי הספר. המשפט האחרון – שינוי... יירד בהקלקה. אפשר עם רקע ראסט 6

מורשת הסמינרים סמינר ראשון: תשס"ב – "השייכות לעם היהודי" (התקיים בת"א) שאלות וסוגיות: מיהו יהודי בשבילי? מה ומי מגדיר זאת? מה קושר אותנו ביחד? מה משמעות הסולידריות ושותפות גורל, מה משמעות המושג 'עמיות'? כיצד בא לידי ביטוי הפלורליזם בישראל ובארה"ב? בחינת המושג 'עם' והיחס שלו לתפיסה עצמית יהודית. מה תפקידנו / אחריותנו כמחנכים בנושא? סמינר שביעי תשס"ח – "כל ישראל ערבים זה בזה" (התקיים בלוס אנג'לס) מה עושה אותנו לעם? איזו אחריות יש לי כלפי חברים אחרים ב'שבט'? מהן הציפיות שלי מחברים אחרים בקהילתי? האם חל שינוי באחריות ובציפיות הללו במרוצת השנים? מהם חובותיי כלפי יהודים אחרים ברחבי העולם, לרבות יהודים בישראל?   כותרת (השורה הראשונה כאן) באותו גופן שכל הכותרות במצגת. לידיעתכם... – בהקלקה, לא ניתן... בהקלקה אחת כל 3 השורות. 7

מורשת, מורשת... מנושאי הסמינר המשותף לתולדותיו עמיות היהודית, מולדת, להיות יהודי, תיקון עולם ויישומיו ביהדות. כל ישראל ערבים זה לזה, מהי תל אביב? לרגל חגיגות ה-100 לייסודה של העיר, והתמקד בתפקידה של תל אביב כסמל לתרבות עברית חדשה. הסמינר התשיעי - מעבר למלים: החיפוש אחר שפה יהודית משותפת לציון 100 שנה למילון העברי הראשון של אליעזר בן יהודה. הסמינר העשירי: מקהל לקהילה – מעורבות, מחויבות ומסירות, התקיים בלוס אנג'לס בקיץ 2011, לכבוד חגיגות יובל המאה לפדרציה היהודית בלוס אנג'לס, ובמהלכו נבחנו דרכים לחזק את הקשרים המחברים אותנו כעם בישראל ובתפוצות. הסמינר האחד עשר - בנושא ציונות היום: חזון ומציאות התקיים בתל אביב ובנגב. בסמינר זה נבחנו חזונו הציוני של דוד בן גוריון, מימוש יעדיו, וכיצד ממשיך החזון ומתפתח. 8

הסמינר המשותף בווילנה זיכרון מעצב זהות: מבט מווילנה – עבר, הווה, עתיד. במסגרתו הייתה לנו הזדמנות לבחון יחד את השאלה כיצד נשמרת ההיסטוריה היהודית, האישית והקולקטיבית, בזיכרון. כיצד היא מפורשת, מכובדת, וכיצד היא משותפת לווילנה ולקהילות יהודיות אחרות. כמחנכים יהודים, מאתגר אותנו לבחון את ההבדל בין זיכרון לבין היסטוריה, ולשאול מתי הזיכרון מחייב פעולה. אברהם אינפלד, מחנך דגול ומרצה, שנשא דברים בכנס הסמינר המשותף האחרון, קבע: "היסטוריה פירושה לדעת מה אירע בעבר. זיכרון משמעו לשאול כיצד מה שאירע בעבר משפיע עלי ועל מה שאני כיום." 9

תוכנית הסמינר המקומי תשע"ד זיכרון מעצב זהות מפגש נושא תכנים 1 זיכרון מעצב זהות *פתיחת שנה- מטרות השותפות והסמינר, תוכנית שנתית, הרמת כוסית *נקודות מבט- פעילות פתיחה והיכרות (גלויות ערכי ליבה) *הרצאה- ד"ר אסף ענברי 2 בין זיכרון לתיעוד *סיור צילומים וזכרונות בת"א עם הצלמת רינת הלון *שיחת עיבוד וסיכום 3 עבר, הווה, עתיד *צפייה מונחית בסרט "הכח לשחות", דיון ועיבוד *קפה שותפים- הכנת משלחת 4 אנחנו כאן, הם שם- זיכרון ישראלי וזיכרון יהודי הרצאה- ד"ר בת שבע מרגלית שטרן: אנו באנו ארצה- זיכרון ועיצוב תודעה לאומית *היכרות עם העולם היהודי- פעילות וצפייה בפרק של "קהילות מדליקות"

מפגש נושא תכנים 5 שיתוף פעולה מעבר לאוקיינוס- מודלים שעובדים *וובינר משותף לישראלים ולאמריקאים עם ד"ר איליין חוטר ממרכז טק מופ"ת 6 זיכרון אישי, זיכרון משפחתי, זיכרון קולקטיבי *הרצאה- פרופ' יוסי יונה *סיור בתערוכה "ארוגים בתודעה" במוזיאון א"י 7 של מי ולמי הזיכרון הזה? *סיור בעין כרם בהדרכת האמנית שוש קרבסי, מפגש עם שלוש אמניות ושיחה על הזכרונות מעצבי הזהות הן *שיחת עיבוד וסיכום 8 אוכל של בית: על אוכל, זהות וזיכרון *מפגש עם הנס ברטלה וסיפורו האישי, סדנת אפייה ושיחה על אוכל כזיכרון מעצב זהות 9 לקראת הסמינר המשותף *מפגש הכנה תכני וטכני לקראת הנסיעה לסמינר המשותף בלוס אנג'לס

מרכיבי הסמינר שלנו שאלות חקר פתיחת אשנב מעגל ההקשבה Listening Council רפלקציה סיכום ומשוב שיח רכזים תאומים לתכנון השנה קפה שותפים 10

משוב מסכם

12